פרק 2: שם הפודקאסט נחשף!

עשהאל:
שלום חברים יקרים וברוכים הבאים לפרק שתיים בפודקאסט של עשהאל. היום נגלה איך קוראים לפודקאסט, וגם אשתף אתכם בסיעור המוחות שהוביל לשם. נדבר על תחרותיות – האם תחרות בין קולגות היא טובה או רעה, ואיך אני ממנף אותה לטובתי. בנוסף, טריק קצר ופשוט שישפר משמעותית את ההמרות בטפסים באתר שלכם או של הלקוחות – טריק מקורי שלי שלא תמצאו בשום מקום אחר. נדבר גם על שיווק באמצעות נתינה, ולסיום נשלח ד"ש לשתי האחיות המדהימות שלי, שלהבת וברכה דרייר, שביקשו ממש שלא אזכיר אותן… אז בטח שאזכיר. פרק 2, מתחילים.

עשהאל:
בפרק הקודם אמרתי שעדיף פודקאסט בלי שם מאשר שם בלי פודקאסט. הפעם הגעתי עם שם – “לשווק ולמנכ״ל כמו עשהאל”. כן, “כמו עשהאל”, לא “עם עשהאל”. התייעצתי עם בר, ואמרה שזה שם גרוע ומתנשא ושאף אחד לא ישמע. מבחינתי – מצוין. אני לא מכוון ל־100% מהאוכלוסייה. אני רוצה ש־20% יגידו “וואו, זה בדיוק בשבילי”, ו־80% יאמרו “עזבו אותי”. כך בונים פלח שוק חד, לא מוצר לכולם. מי שמתחבר אליי, לסגנון, לגישה ולערכים – יקבל ערך, ילמד וישתמש. מי שלא – לא חייב. שם שמסנן “הייטרים” ומושך קהל אוהד, משרת שתי מטרות: גם בנייה של קהילה שחייבת אותי, וגם זיהוי ברור שאני והחברה עושים קידום עסקים וגוגל, לא סתם “פודקאסט כללי”.

ים:
אני מבין למה זה עלול להישמע מתנשא – זה נשמע כמו גוף שלישי. מצד שני, “עשהאל” הוא גם מותג והשם של החברה, והקהילה מכירה. בסוף השם פחות עושה את הפודקאסט – התוכן עושה את השם. בעיניי זה אחלה חיבור למותג.

עשהאל:
המטרה של הפודקאסט כפולה: לתת ערך אמיתי בלי חשבון, ובמקביל – להגדיל השפעה, לקוחות ומכירות. כמו בעל דוכן תכשיטים בקניון: כששואלים “איפה השירותים?”, האידיוט אומר “לא מודיעין”; החכם יקום, ילווה וייתן אפילו מגבון. זה מיתוג. לא כל מכירה מתחילה מ“שלום, הנה כסף”. הרבה מתחילות מחוויה קטנה של נתינה זכירה. ככה אנחנו עובדים – נותנים מעצמנו, מתעדים, משתפים, נזכרים אצל אנשים ברגע הנכון.

עשהאל:
מקרה טרי: לפני שלושה חודשים הגיעו אלמוג (אורתופד) וסיוון (עו״ד). התחלנו עם סיוון – התוצאות היו נדירות. אתמול אלמוג חזר וחתם. זה חומר גלם לשיווק: לצלם, לספר, להעלות לרשתות. לא לתת להזדמנות לחלוף. חלק מהפוסטים מייצרים עניין ומכירות, וחלק פשוט משאירים אותנו “על השולחן” בתודעה. לא צריך מיליון קונים ביום – מספיק כמה עסקאות בחודש כדי להצדיק את כל המאמץ.

עשהאל:
אל תשימו “שם” ו“טלפון” בתחילת התהליך – שימו אותם בסוף. קודם נותנים לבנאדם למלא פרטים על המשימה/המוצר/האירוע (מהות), ורק בסוף מבקשים פרטים מזהים. זה מעלה דרמטית את ההשלמה כי כבר יש “השקעה” בתהליך (אינגייג׳מנט). כשניהלנו אתר החזרי מס, שאלנו 19 שאלות מקדימות, ורק בסוף שם/טלפון – וקיבלנו כ־1,500 טפסים מלאים בחודש (אורגני). גם בלחצן שליחה אל תכתבו “שלח” – כתבו “בצע חישוב”, “שלחו לי הצעת מחיר”. זה מרגיש קבלת ערך, לא מסירה של פרטים.

עשהאל:
באופליין יש השקעה מובנית: יצאת מהבית, נסעת לקניון, מדדת – הסיכוי לרכישה גבוה. אונליין אין את השכבות האלה, אז מייצרים אותן: שאלונים קצרים, בוחרי אפשרויות, מחשבונים, קוביות בחירה – כל מה שמכניס את הלקוח לתהליך. העיקר: מעורבות לפני זיהוי.

עשהאל:
אם אני בונה טופס ללקוח שמוכר/מרכיב סוכות – השדות לפני “שם/טלפון” יהיו: מועד ההקמה/פירוק, מידות השטח, סוג הסוכה (עצמאית/צמודה לקיר), האם הרכבה עצמית או צוות התקנה, אחסון לשנה הבאה, תוספות (תאורה/מאווררים/קישוטים/מחיצות), תקציב משוער, דחיפות, עיר/אזור. רק אז “שם” ו“טלפון”, עם כפתור “שלחו לי הצעת מחיר”. כך בעל העסק מקבל ליד עשיר ומדויק, והלקוח כבר “מחויב” מנטלית.

ים:
זה מתחבר לתפיסה של “לתת לפני שמבקשים”. קודם עוזרים לאדם למלאק את מה שהוא צריך – ורק אחר כך מבקשים פרטים.

עשהאל:
באתי מעולם הקוסמים – חוויתי חוסר פרגון ואף השמצות. מעולם לא ירדתי לשם. גם היום, כמקדם, מבקשים ממני לפעמים “לחוות דעת נגדית” על עבודת קולגות או לבית משפט – אני נמנע. אני מאמין בקרמה: ככל שנותנים יותר – כך מקבלים יותר. זה מתבטא במבצעים ללקוחות, מפגשים ללא עלות, מתנות קטנות, ויחסי אנוש. זה הביא לנו בחזרה דברים “לא יאמנים”: לקוח שהגיע לתת סדנת צילום לכל הצוות על חשבונו כי למד מאיתנו ביוטיוב; לקוחה מהשכרת יכטות שהזמינה אותנו ואת ההורים להפלגות; שלט מותאם אישית לדלת המשרד – הכל כחזרה על נתינה.

עשהאל:
בשיווק אני מעדיף להוציא אנשים מאדישות גם במחיר של ויכוח. עשינו סרטון על לקוח שחזר אחרי חודשים – “בא להשפיל את עצמו ולהודות שטעה שלא התחיל קודם” – ברור ששלחנו לו והוא ראה. לפעמים עדיף לבקש סליחה מאשר רשות. עשינו גם “מבצע של אלופים” עם סלסלת שוקולדים שמופיעה בסרטון ולא “נסגרת” – כולם שאלו “מה עם הסלסלה?”. מצוין – לא נשארתם אדישים.

עשהאל:
אני לא מוכר לכל אחד. אם לעסק לא מתאים אורגני – אגיד לו. סושיאל טוב לפסורות חדשות (“לא ידעת שאת צריכה שואב אבק, הנה למה כן”). גוגל טוב כשיש ביקוש קיים (“אני צריכה לקנות עכשיו שואב”). שם ההמרה מהירה כי הכוונה ברורה.

עשהאל:
כשמסתכלים על השיווק כמותג ולא כ”האם הוצאתי 100 וקיבלתי 100”, מבינים: נותנים לעולם – והעולם מחזיר. אפילו בתקציב פרסום, לפעמים עדיף לחצות: חצי לפייסבוק, חצי למתנות והפתעות ללקוחות. לא צריך “שיהיה לי כדי לתת” – צריך רצון אמיתי לעזור. במחירות אני עולה לשיחה כדי לבדוק אם באמת אוכל לעזור, גם אם זה אומר שלא נסגור.

עשהאל:
זה היה פרק 2: למה השם “לשווק ולמנכ״ל כמו עשהאל”, איך להפוך אירועים יומיומיים לשיווק, למה נתינה מנצחת, והטריק הפשוט שיעלה לכם המרות: פרטי הלקוח – רק בסוף. ולסיום, כמו שהבטחתי: שלהבת דרייר וברכה דרייר האהובות, אוהב אתכן. נתראה בפרק הבא.

ים:
אחלה פרק. ממשיך לפרגן לשיטה – לתת, לערב, ורק אז לבקש.

יובל:
מחכה כבר לתעד את הסיפורים של השבוע הבא ולהפוך אותם לעוד שיווק טוב.

עשהאל:
שלום חברים יקרים וברוכים הבאים לפרק שתיים בפודקאסט של עשהאל. היום נגלה איך קוראים לפודקאסט, וגם אשתף אתכם בסיעור המוחות שהוביל לשם. נדבר על תחרותיות – האם תחרות בין קולגות היא טובה או רעה, ואיך אני ממנף אותה לטובתי. בנוסף, טריק קצר ופשוט שישפר משמעותית את ההמרות בטפסים באתר שלכם או של הלקוחות – טריק מקורי שלי שלא תמצאו בשום מקום אחר. נדבר גם על שיווק באמצעות נתינה, ולסיום נשלח ד"ש לשתי האחיות המדהימות שלי, שלהבת וברכה דרייר, שביקשו ממש שלא אזכיר אותן… אז בטח שאזכיר. פרק 2, מתחילים.

עשהאל:
בפרק הקודם אמרתי שעדיף פודקאסט בלי שם מאשר שם בלי פודקאסט. הפעם הגעתי עם שם – “לשווק ולמנכ״ל כמו עשהאל”. כן, “כמו עשהאל”, לא “עם עשהאל”. התייעצתי עם בר, ואמרה שזה שם גרוע ומתנשא ושאף אחד לא ישמע. מבחינתי – מצוין. אני לא מכוון ל־100% מהאוכלוסייה. אני רוצה ש־20% יגידו “וואו, זה בדיוק בשבילי”, ו־80% יאמרו “עזבו אותי”. כך בונים פלח שוק חד, לא מוצר לכולם. מי שמתחבר אליי, לסגנון, לגישה ולערכים – יקבל ערך, ילמד וישתמש. מי שלא – לא חייב. שם שמסנן “הייטרים” ומושך קהל אוהד, משרת שתי מטרות: גם בנייה של קהילה שחייבת אותי, וגם זיהוי ברור שאני והחברה עושים קידום עסקים וגוגל, לא סתם “פודקאסט כללי”.

ים:
אני מבין למה זה עלול להישמע מתנשא – זה נשמע כמו גוף שלישי. מצד שני, “עשהאל” הוא גם מותג והשם של החברה, והקהילה מכירה. בסוף השם פחות עושה את הפודקאסט – התוכן עושה את השם. בעיניי זה אחלה חיבור למותג.

עשהאל:
המטרה של הפודקאסט כפולה: לתת ערך אמיתי בלי חשבון, ובמקביל – להגדיל השפעה, לקוחות ומכירות. כמו בעל דוכן תכשיטים בקניון: כששואלים “איפה השירותים?”, האידיוט אומר “לא מודיעין”; החכם יקום, ילווה וייתן אפילו מגבון. זה מיתוג. לא כל מכירה מתחילה מ“שלום, הנה כסף”. הרבה מתחילות מחוויה קטנה של נתינה זכירה. ככה אנחנו עובדים – נותנים מעצמנו, מתעדים, משתפים, נזכרים אצל אנשים ברגע הנכון.

עשהאל:
מקרה טרי: לפני שלושה חודשים הגיעו אלמוג (אורתופד) וסיוון (עו״ד). התחלנו עם סיוון – התוצאות היו נדירות. אתמול אלמוג חזר וחתם. זה חומר גלם לשיווק: לצלם, לספר, להעלות לרשתות. לא לתת להזדמנות לחלוף. חלק מהפוסטים מייצרים עניין ומכירות, וחלק פשוט משאירים אותנו “על השולחן” בתודעה. לא צריך מיליון קונים ביום – מספיק כמה עסקאות בחודש כדי להצדיק את כל המאמץ.

עשהאל:
אל תשימו “שם” ו“טלפון” בתחילת התהליך – שימו אותם בסוף. קודם נותנים לבנאדם למלא פרטים על המשימה/המוצר/האירוע (מהות), ורק בסוף מבקשים פרטים מזהים. זה מעלה דרמטית את ההשלמה כי כבר יש “השקעה” בתהליך (אינגייג׳מנט). כשניהלנו אתר החזרי מס, שאלנו 19 שאלות מקדימות, ורק בסוף שם/טלפון – וקיבלנו כ־1,500 טפסים מלאים בחודש (אורגני). גם בלחצן שליחה אל תכתבו “שלח” – כתבו “בצע חישוב”, “שלחו לי הצעת מחיר”. זה מרגיש קבלת ערך, לא מסירה של פרטים.

עשהאל:
באופליין יש השקעה מובנית: יצאת מהבית, נסעת לקניון, מדדת – הסיכוי לרכישה גבוה. אונליין אין את השכבות האלה, אז מייצרים אותן: שאלונים קצרים, בוחרי אפשרויות, מחשבונים, קוביות בחירה – כל מה שמכניס את הלקוח לתהליך. העיקר: מעורבות לפני זיהוי.

עשהאל:
אם אני בונה טופס ללקוח שמוכר/מרכיב סוכות – השדות לפני “שם/טלפון” יהיו: מועד ההקמה/פירוק, מידות השטח, סוג הסוכה (עצמאית/צמודה לקיר), האם הרכבה עצמית או צוות התקנה, אחסון לשנה הבאה, תוספות (תאורה/מאווררים/קישוטים/מחיצות), תקציב משוער, דחיפות, עיר/אזור. רק אז “שם” ו“טלפון”, עם כפתור “שלחו לי הצעת מחיר”. כך בעל העסק מקבל ליד עשיר ומדויק, והלקוח כבר “מחויב” מנטלית.

ים:
זה מתחבר לתפיסה של “לתת לפני שמבקשים”. קודם עוזרים לאדם למלאק את מה שהוא צריך – ורק אחר כך מבקשים פרטים.

עשהאל:
באתי מעולם הקוסמים – חוויתי חוסר פרגון ואף השמצות. מעולם לא ירדתי לשם. גם היום, כמקדם, מבקשים ממני לפעמים “לחוות דעת נגדית” על עבודת קולגות או לבית משפט – אני נמנע. אני מאמין בקרמה: ככל שנותנים יותר – כך מקבלים יותר. זה מתבטא במבצעים ללקוחות, מפגשים ללא עלות, מתנות קטנות, ויחסי אנוש. זה הביא לנו בחזרה דברים “לא יאמנים”: לקוח שהגיע לתת סדנת צילום לכל הצוות על חשבונו כי למד מאיתנו ביוטיוב; לקוחה מהשכרת יכטות שהזמינה אותנו ואת ההורים להפלגות; שלט מותאם אישית לדלת המשרד – הכל כחזרה על נתינה.

עשהאל:
בשיווק אני מעדיף להוציא אנשים מאדישות גם במחיר של ויכוח. עשינו סרטון על לקוח שחזר אחרי חודשים – “בא להשפיל את עצמו ולהודות שטעה שלא התחיל קודם” – ברור ששלחנו לו והוא ראה. לפעמים עדיף לבקש סליחה מאשר רשות. עשינו גם “מבצע של אלופים” עם סלסלת שוקולדים שמופיעה בסרטון ולא “נסגרת” – כולם שאלו “מה עם הסלסלה?”. מצוין – לא נשארתם אדישים.

עשהאל:
אני לא מוכר לכל אחד. אם לעסק לא מתאים אורגני – אגיד לו. סושיאל טוב לפסורות חדשות (“לא ידעת שאת צריכה שואב אבק, הנה למה כן”). גוגל טוב כשיש ביקוש קיים (“אני צריכה לקנות עכשיו שואב”). שם ההמרה מהירה כי הכוונה ברורה.

עשהאל:
כשמסתכלים על השיווק כמותג ולא כ”האם הוצאתי 100 וקיבלתי 100”, מבינים: נותנים לעולם – והעולם מחזיר. אפילו בתקציב פרסום, לפעמים עדיף לחצות: חצי לפייסבוק, חצי למתנות והפתעות ללקוחות. לא צריך “שיהיה לי כדי לתת” – צריך רצון אמיתי לעזור. במחירות אני עולה לשיחה כדי לבדוק אם באמת אוכל לעזור, גם אם זה אומר שלא נסגור.

עשהאל:
זה היה פרק 2: למה השם “לשווק ולמנכ״ל כמו עשהאל”, איך להפוך אירועים יומיומיים לשיווק, למה נתינה מנצחת, והטריק הפשוט שיעלה לכם המרות: פרטי הלקוח – רק בסוף. ולסיום, כמו שהבטחתי: שלהבת דרייר וברכה דרייר האהובות, אוהב אתכן. נתראה בפרק הבא.

ים:
אחלה פרק. ממשיך לפרגן לשיטה – לתת, לערב, ורק אז לבקש.

יובל:
מחכה כבר לתעד את הסיפורים של השבוע הבא ולהפוך אותם לעוד שיווק טוב.

ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם

ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.