על הפרק
פרק 20 צולל אל עולמו של מנכ"ל עמוס, חושף לוח זמנים אינטנסיבי ומסביר איך כל דקה מתוכננת. תגלו מה עושה מנכ"ל כשיש מעט זמן פנוי, כיצד מוגדר דגש שבועי, והחשיבות של הדרכה, חיבור עובדים ופגישות אישיות. תבינו שהצלחה דורשת ניהול זמן קפדני.
תמלול הפרק המלא
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 20 כבר כאן. בפרק הזה אני עובר על הלוז שלי, משבצת משבצת. כל מי שמדמיין או חושב שמנכ"לים כל היום רק יושבים רגל על רגל, שותים, מעשנים ונהנים, אז מוזמן למחות למציאות. פרק 20, מתחיל.
רקע אישי וקצת שירה ביוגרפית
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
הצגת הנושא והקשר לפרק קודם
היי חברים, מה המצב? פרק 20 מתחילים. אז אחרי שבפרק 19 התארחתי אצל רועי בן נחום, והיה כל כך נחמד וכיף, וקיבלתי גם פידבקים ממש ממש ממש יפים על הפרק הזה, פרק של למעלה משעתיים, כן, היה הרבה על מה לדבר. אז תודה רבה לכל המפדבקים בפרטי, באינסטגרם, בפייסבוק, בוואטסאפ ועוד ועוד. היום אנחנו הולכים לדבר על איזשהו נושא שהתבקשתי לדבר עליו, כחלק מהפידבקים בפרק 19, ועניין אותו איך באמת נראה לו"ז שבוי שלי כמנכ"ל. אז החלטתי לעשות פרק על הנושא הזה, בפרק הזה אני ממש אשתף מתוך ה…בפנוכו של הבפנוכו, איך נראה יום בחיי. אני לא בטוח אצליח לתת את כל המשימות ולדייק את הדברים ברמה שאני לא אשכח שום דבר, אבל אני כן מאמין שבדברים המרכזיים אני כן אגע.
דגשים על לו"ז של מנכ"ל
אז כמה דגשים לפני שאני מתחיל לעבור על הלו"ז שלי. לו"ז של מנכ"ל צריך, מה שנקרא, לצאת נקודת הנחה שהמנכ"ל לא יכול להיות בכיין. כאילו אין דבר כזה שאתה גם ממנכ"ל, גם רוצה להצליח וגם מתבכיין שהלו"ז שלך עמוס או שהלו"ז שלך ככה. זה כמו ראש ממשלה, אין דקה פנויה, כאילו ככה צריך להיראות, יש מעד, ואז מעד, מעד, נגיד מ-8 עד 9, מ-9 עד 10, מ-10 עד 11, אין הפסקות באמצע, נקרא לזה ככה. כמובן שאם יש פגישה שהתבטלה, תמיד זה זמן טוב לעשות משימות אחרות שתמיד יש, כמו לעבור על מייל, לעבור על הוואטסאפ, לעשות שיחות עם עוד עובדים, לדבר עם עוד מחלקות, לעשות עוד שיווק, לצלם, אבל בכללי יש כאילו לו"ז שהוא יחסית קשיח, 11 לפברואר, אנחנו כרגע בשבוע שבו המטרה שלי היא למפות את המשימות שעדי עושה ולראות רגע איך אנחנו יכולים להעביר ממנה דברים. זה הנושא של השבוע הנוכחי. הנושא שהיה של השבוע האחרון בחודש ינואר, הוא היה על כמה שיותר פגישות עם לקוחות והכנסת לקוחות חדשים לסוכנות, לקוחות שרוצים שנעשה להם קידום אתרים. לאתר שלהם.
פתיחת השבוע והבוקר כמנכ"ל
אז, איך בעצם השבוע זה נפתח? קודם כל, בשעה 9.5 ביום ראשון, מתחילה פגישת מנהלים. האם זה אומר שהיום מתחיל ב-9.5? ממש לא. האמת, היום שלי מתחיל ברגע שאני מתעורר. איך שאני מתעורר, הדבר הראשון שאני עושה זה אני מוציא את הטלפון, מסתכל קצת מה חדש, איזה מיילים מחכים לי מהלילה, דוגמאות לדברים שרשמתי לעצמי בקבוצה. אז הנה לדוגמה שלחתי לעצמי תמונה צילום מסך של לקוח ספציפי שרצינו לקדם הרבה זמן ועכשיו ראיתי בעצם שהוא עלה לתוצאה החמישית בגוגל. עכשיו אני לא יכול לזכור הכל ולכן אני שולח לעצמי תמונה כזו ככה למעשה הרבה יותר קל לי לזכור ביום ראשון לדבר על הנקודה הזו. שלא הדבר הזה יתמסמס, כי הרעיון בניהול זה שיש מקל ויש גזר, ואנחנו צריכים כמה שיותר גם להתעסק בגזר, ולא רק במקל. אז אם נגיד עכשיו ראיתי… שמעונן נקודתיים, עורך דין לשון הרע שומר ונלחם על שמך הטוב. וואלה, טייטל טוב, יש פה כל מה שצריך, יש פה את שם המותג, יש פה את מילת המפתח שרוצים לדרג על אותו דף, ויש פה למה לבחור אותי או למה דווקא אני, שזה מנוסח גם בצורה מאוד מאוד טובה. אז אני פתאום נתקל בזה, ואז אני רושם לעצמי, וואלה, לציין את הנקודה הזו בשיעור. יש עוד מלא מלא מלא נקודות פה, כן? כל שיעור כזה אמרתי הוא שעה ומשהו, מסוים ואני רוצה לעמוד בו לכן אני לא מתבכיין אני פשוט עושה את מה שצריך ואז בשעה שתיים היה לנו משבצת ליובל ולי שבעצם היינו צריכים לעשות צילומים למבצע של אותו חודש בדיגי פארם זה ממש היה כמה ימים לפני כי המבצע היה ב-28 לחודש פה אנחנו מדברים על 26 לחודש משהו כזה ולכן עשינו משבצת שבה בעצם הלכנו וצילמנו את כל הסרטונים שצריך לטובת אותו מבצע ובשתיים וחצי עד שלוש הייתה לי פגישה עם אחד החבר'ה שלי פה בסוכנות קרו באותו שבוע, זה הספק כאילו ש… אני אדבר על זה רגע.
על עבודה קשה מול ציפיות
כל אחד רוצה להרוויח מלא, כל אחד רוצה להיות מוצלח, כל אחד חושב שמגיע לו, אבל… כמעט אף אחד לא מוכן לעבור את הדרך שצריך לעבור כדי להגיע לאן שהוא רוצה להגיע. והלו"ז שאני עכשיו אמשיך ואראה, הוא יכול להיראות לחלק מהאנשים מאוד מאוד עמוס באיזשהו מקום. אבל אני כאן כדי להגיד, אני לא מכיר מישהו שהצליח או שאני מתפקד כמנכ"ל בשיא הפעילות שלו ושהוא עובד מאוד מאוד באיזי והלו"ז שלו זה כזה צחוקים ודחקות והכל כיף. זה לא בדיוק המצב, אין מה לעשות. אז… אבל ככה מגיעים לתוצאות ולא צריך לפחד מלוז קשוח.
יום שני: ישיבות, לקוחות וארוחות
ביום שני, אז ככה ב-10:30 הגיע למשבצת הראשונה, עד 10:30 עשיתי משימות אחרות. בשעה 10:30 עשיתי פגישה של שעה עם מחלקת נכסים דיגיטליים אצלי בחברה, הגדרנו בעצם מטרות, יעדים, מה אנחנו רוצים לעשות באותו יום, וכמובן תעדוף של פרויקטים על פני פרויקטים אחרים. בשעה 11:30 הייתה לי פגישה נכון, כן, בזום, עם לקוח. הלקוח, וואלה, לקוח עורך דין, סופר רציני, בפגישה הוא כבר סגר את העסקה, ובאמת התחלנו לעבוד ביחד, החל מהראשון בינואר, בפברואר, סליחה, וזה עובד לנו נהדר. בשעה 12:45, 13:00, משהו כזה סיימתי, ועד השעה 14:00 יש איזושהי ארוחת צהריים. זה רשום עד שתיים, בפועל בדרך כלל אני מגיע לארוחה באחד ומשהו ויוצא לפני שתיים, אבל זה כאילו מה שרשום בלוז, כדי שבסופו של יום אני כמנכ"ל החברה, חשוב מאוד שאני אוכל, שאני לא אהיה רעב, כי בסוף אני מגיע לפגישה ואם אני מאוד רעב, זה פוגע בביצועים, ולכן זו ממש משימה בלוז, אז אני לא אגיד שאני באמת מצליח לעמוד בכל השעה הזו שרשומה, אבל אני כן דואג לאכול באיזה עשרים דקות מתוך אותה שעה. עוד לקוח בעצם של מכירת SEO, שהוא גם כן היה עורך דין, והפגישה הזו הייתה דווקא בזום. היא הייתה מ-2.5 עד 3.45, וגם על עורך הדין הזה, שוב, לקחתי שבועיים אחרי, היום אנחנו כאילו ב-11 לפברואר, אני מדבר על ה-26-27 לינואר. אז בגלל שעברו כבר שבועיים, אז כבר יש חלק מהפגישות עם תוצאות של האם התקדמנו או לא התקדמנו. אז בפגישה הזו למשל עם עורך הדין הזה, היא הייתה בזום, תתחיל. אבל הוא ככה מתמזמז ורוצה ככה לבדוק וזה ופה ושם. ושורה תחתונה, באמת סידרתי לו את הפגישת התנעה הזו, פגישה ראשונית כזה עם הצוות, וגם שמה הוא הרים המון קשיים וכאלה. שורה תחתונה, עד רגע זה הוא לא באמת נסגר, אבל זה מה שהיה. הוא מעסיק אותי, נקרא לזה, עד היום, ואני אישית חושב שהוא לא ייסגר, ושגם לא בטוח ששווה לנו כסוכנות לקחת אותו כלקוח, אבל הכל בסדר. ביותר מטרות, גם אם אני חושב שזה לא הליד הכי מדויק, אני ארצה להיפגש איתו. זה קצת מזכיר לי את זה שהיום נפגשתי בבוקר עם איזשהו לקוח שעושה משהו שאין סיכוי שאני יכול לתת לו שירותים ב-CO, אין סיכוי פשוט, זה לא מוצר של פול, זה הרבה יותר מוצר של פוש, ועדיין החלטתי להיפגש איתו, ולא אמרתי לו שאני לא רוצה להיפגש כי זה לא רלוונטי, למה? יכול להיות שאני אשב איתו ואני פתאום אגלה שזה מאוד רלוונטי או שיש לו עוד איזה עסק מימין או משמאל או שיש לו חבר או שיש לו… אז אני תמיד נוטה כמה שיותר פגישות יותר טוב.
סיכום שבועי בארגון
אחרי זה הייתה ארוחת צהריים ואחרי זה היה סיכום שבועי. אנחנו כל יום חמישי בשעה שתיים עושים סיכום שבועי. זה בעצם פורום שבו כל החברה מהראשון ועד האחרון כולם יושבים מס… ואני מדבר, בדרך כלל זה לוקח משהו כמו 50 דקות, שעה, שבעצם בשעה הזו אני בא ואני בעצם כמו מסביר לכל המחלקות בארגון מה היה בכל המחלקות. כי בסופו של יום אני רוצה עובדים שהם מחוברים למשימה, מחוברים לארגון, ולא מרגישים כאילו שהם איזה בורג קטן במערכת ואין להם מושג מה קורה סביבם. ולכן, זה איזושהי שעה שבה אני מציג את כל מה שקרה באותו שבוע, ממש ברמת איזה משימות הספקנו, איזה לקוחות סגרנו, כרגע לפחות, היא לא נסגרה.
תיעדוף וצבעים ביומן
אז זה ככה פחות או יותר איך שנראה לו"ז שלי. חשוב לי להגיד שאני באופן אישי תמיד מתעדף את מה שמכניס כסף לחברה, או במילים אחרות, משבצות אדומות ביומן. אני תמיד כשיש לי עכשיו ביומן משבצת שהיא קשורה ללהכניס כסף, אני צובע אותה בצבע אדום חזק, אדום עגבנייה, וככה למעשה אני יודע שאני עושה את המשימות הנכונות ולא מתעסק בשטויות. בלי קשר, אנחנו פה בהקמה כאילו כבר מתקדמת, הנה בקושי עברו שבועיים מאותו שבוע, והיום כבר באמת חלק מהפגישות לא מועברות על ידי, אלא על ידי אנשי המכירות שעובדים אצלי, אבל באופן כללי, בסוף אני רוצה לשים את הזמן שלי איפה שהכי מייצר כסף לארגון. חלק מזה אגב, שעושים הכשרה למחלקת מכירות, אז חלק מהעניין זה גם באמת לעשות את הפגישות בעצמך רגע ולחנוך את האנשים בצורה הזו. הרי כל פגישה כזו, אז הכנסתי איזה איש מכירות איתי, שיראה, שיחווה, בצורה רצינית ב… הרצינית ביותר, אין דבר כזה, פגישה שאני לא מתייחס אליה, כאילו היא הפגישה היחידה בלוז שלי לאורך כל אותה שנה. כל פגישה זה כאילו הדבר היחיד שמשנה.
לקחים מהקוסמות וביצועי שיא בכל פגישה
אני לוקח את זה מהעולם של הקוסמות. כשהייתי קוסם, הייתי מגיע לאירועים לימי הולדת, וזה מטורף, כי אני יכול להגיע באותו יום, אחרי שכבר עשיתי יום הולדת בבוקר לאיזשהו ילד, ועכשיו אני מגיע פעם שנייה לילד אחר. עכשיו, הילד האחר הזה, והמשפחה שלו, והחברים שלו, אני אעשה את המאה אחוז שלי עד השעה שתיים. שתיים אני ככה אהיה קצת יותר ב… לא יודע מה, במנוחה. זה לא עובד ככה. מנכ״ל שרוצה להצליח, כל יום שלו זה ריצת ששת אלפים מטר. אבל זה לא ריצת ששת אלפים מטר. שמתחילים ומסיימים. לא! ששת אלפים מטרים במרחק, אבל בפועל זה מאה ספרינטים של שישים מטרים. 9 קילומטרים בריצה אחת. 100 ספרינטים של 60 מטרים, כי אתה עושה את הספרינט בהכי מהר שלך, ואז גם את השני בהכי מהר שלך, ובשלישי, וברביעי, וכן הלאה. אין למנכ"ל היום את הפריבילגיה להגיד, היום קמתי יום לא טוב. אין דבר כזה. זה מסוג הדברים שלפעמים אני כזה חווה אולי אצל עובדים מסוימים או אנשים מסוימים שאני מכיר. אני לא זוכר שאני לקחתי יום מחלה מאז שהקמתי את העסק. זה האמת כאילו. אני גם לא זוכר שלקחתי כמעט אי פעם ימי חופש. למה? כי אין את הפריבילגיה. אתה רוצה להגיע לדברים מסוימים בחיים שלך, זה לא כל אחד יגיע לזה, ואם אתה לא תעשה את מה שצריך ותשלם את המחיר ותסבול את מה שצריך לסבול, כן, יש גם סבל בהתפתחות, היא סחטה נגיד עשרה קילומטרים בים, היא פשוט, היא כן סבלה, זה כן היה קשה לה, אבל זה סבל שהיא בחרה, זה סבל שהיא, לא, אף אחד לא הכריח אותה לשחות, אז אותו דבר. בסוף צריך לדעת ליהנות מהסבל הזה, לא צריך להתרגש מזה שזה קצת… שלא כל פגישת מכירה תיסגר על ה-one, לפעמים זה לוקח יותר זמן. לפעמים זה גם לא נסגר בכלל. צריך להתאמץ, לעשות מה שצריך כדי להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים.
שחיקה, משמעת והגישה האישית
איך לא נשחקים? נשחקים, מה זה לא נשחקים? פשוט… כאילו… איך לא נשחקים? אני פשוט לא, לא, אין לי את הפריביל… אני לא מכיר את המילה הזו. אין דברים שאתה עושה שמונעים ממך או שעוזרים לך, כאילו… אני אומר, הכי אמיתי שיש, שזה הכי אותנטי שאני יכול. סותם את הפה, כאילו, ועושה מה שצריך. זהו. את זה, לא אוהב את זה, אני במשמרת מילואים ופתאום נכנס איזה משהו שחייב להתעסק בו בעסק, שהוא לא תמיד הכי נעים וכאלה, אז אני לא מתחיל להתבכיין, רגע אני במילואים ופה, לא, הולך ועושה מה שצריך. אני באמת מאמין היום שבן אדם שאין לו את היכולת לעשות דברים גם אם הוא לא אוהב אותם או גם אם הוא לא נהנה מהם או כל מיני כאלה, אז שלא יהיה מנכ"ל אף חברה בתור התחלה, יכול לתת לעצמי את הפריבילגיה בכלל להגיד אני שחור. מה זה שחוק? שחוק, סתום את הפה ותעשה מה שצריך. כאילו, זה ה… אני לא מכיר עוד אופציות. לא מכיר, אני לא… לא יודע. אולי להכריע משיטות שעובדות להם וכאלה.
דוגמת ארון כתר: לעשות גם כשלא בא
אני, מבחינתי, הנה, אתמול היה לי משהו ממש מעצבן. מה זה היה? הנה, אתמול בלילה, בשעה 12 וחצי בלילה, החלטתי שאני רוצה להקים את הארון של כתר שהגיע כשהזמנתי אותו לבית. וראיתי שהגיע… בחוץ, ואמרתי יאללה אני מקים אותו. ובאמת עם יד על הלב הייתי בטוח שכשאתה מזמין ארון מכתר, אז זה הרעיון, שזה כתר, זה אומר שזה כאילו כמה קליקים, תחבר מפה, תחבר משם, וזה יסתדר. עכשיו, אני פותח את החבילה של הארון, ואומר, וואו, יש פה פיק, פיק 1, פיק 2, פיק 3, מלא ברגים, מלא מלא מלא דברים, פותחנים, זה. אני מסתכל על הדבר הזה, אני אומר לעצמי, מה זה? הראשון זה לקח לי זמן. אז אמרתי, טוב בוא נפתח יוטיוב, נראה איך זה הולך. ואז ראיתי סרטון יוטיוב, שמונה דקות הוא רק מראה איך מרכיבים את הארון. עצמי, וואי יאללה, בחתי, מי עכשיו ירכיב את הארון? ובאמת לא היה לי כוח להרכיב את הארון. אבל עשר דקות אחרי זה, או חצי שעה אחרי זה, היה הארון באמבטיה מוקם ומורכב, כולל הכל. ואני זוכר שאני אומר לעצמי, איך לא מתאים לי עכשיו להרכיב את הארון, ודבר… ואני הפלתי פעם אחת הכל וישר בר שולחת לי הודעות כאלה של לא להפיל דברים ולא לעשות רעש וכל מיני כאלה ואני אומר סבבה אבל הארון בסוף יוקם ואני אומר לך שהארון עכשיו הוא קיים והוא מורכב והכל פיקס הנה עוד דוגמה למשימה שמה זה לא היה לי כוח לעשות אני אומר לך ברמה שאני רציתי להביא הייתי מוכן לשלם למישהו שיבוא וירכיב פשוט מצד שני אמרתי רגע אבל הזמנת הארון לאמבטיה עשית את זה בגלל שאתה רוצה שהמגבות ירדו. מסודרת ונורמלית ולא כמו שזה קורה. אז אי אפשר גם להגיד אני רוצה ארון עם מגבות מסודרות וגם אין לי כוח להרכיב אותו. ככה, הבאת אהרון, אתה יודע יפה מאוד שאתה רוצה אותו עוד היום מורכב, אתה לא רוצה שתתחיל להזמין בעל מקצוע שיבוא וירכיב ו… לי כאילו זה היה חלק מהקטע כזה שאני הזמנתי ואני רוצה לקחת את זה על עצמי אז הולכים ועושים מה שצריך ולא מתבכיינים כאילו יודע איך לא יודע איך היה לי איזה נגיד הנה הרכבתי את הארון ואת נחשימה גיליתי שיש איזשהו חלק שלא הכנסתי נכון אבל הארון עומד וסבבה יש איזה אחד שלא סבבה אז עשיתי את זה 90% אבל עשיתי לא התבכיינתי עשיתי אז לדעת לבוא ולשים רגע למשימות במיוחד אלה שאנחנו לא אוהבים זאת אומרת משימות שאנחנו לא אוהבים זה עוד יותר חשוב לדעתי יותר קרוב לכיוון השעה, אבל בסוף אתה שם את זה בסוף, כאילו ככמה זמן זה הולך לקחת, ואז אתה מכניס… אתה אומר, הנה, היום יש לי מ-11 עד 12 משבצת ריקה, רושם, לעשות כך וכך. ולא להתבכיין. אם אתה בכיין, אתה לא תגיע לכלום. זה בסדר, אתה יכול כאילו להגיע לרגיל, כאילו, לא יודע, כמו כולם כזה. כאילו, לשבת, להיות באיזה משרה נחמדה, חמודה, לקוות שהכל יעבור חלק, ושהיום יעבור בכיף, וכאילו, וזה בסדר. אבל, אם אתה רוצה להגיע למשהו בחיים שלך, אתה לא יכול לפעול כמו כולם. פשוט אי אפשר. זה לא, אחרת, זה לא היה מספיק מה שאתה עושה. אם אתה לא תעשה את הדברים שאתה צריך לעשות כרגע, כי רוב המנכ״לים היו מחליטים, אין לי כוח. אבל אם אתה בסוף מחליט שיש לך כוח ואתה דווקא כן הולך לעשות את זה, זה מה שממצה אותך או כל מנכ״ל שעושה את זה כטופ בתחום שלו. זה אף פעם לא קל. אם זה היה קל, כולם היו מצליחים. אם הלו"ז שלי היה לו"ז פשוט לביצוע, אז… כל כך מיוחד בי כאילו? למה שאני אצליח? ומישהו אחר שלא יצליח, זה חייב לבוא על בסיס היגיון מסוים, רציונל מסוים, איזושהי כמות אנרגיה שהושקעה שאנחנו מצפים שיתניב בחזרה.
צביעת משימות, שיווק וניהול זמן
כמה דברים קטנים נוספים לסיום, אז הלו"ז חשוב שהוא יהיה צבוע עם צבעים, ככה שבאמת יסמנו כל אירוע מה הוא בעצם אומר, אז נגיד אני משתמש בצבע אדום עגבנייה לדברים שקשורים לפגישות שמטרתן להכניס עוד כסף לסוכנות, אחרי זה יש לי את הכתום, רוצה לעשות יותר שיווק, אז בוא תכניס לעצמך 2-3 משבצות בשבוע של שעה-שעתיים, שאתה אומר, פה אני הולך לעשות שיווק. אם יש יומן ונצמדים אליו, מגיעים למקומות מצוינים. חוץ מזה, בזה יחסית הרבה ואני מאוד מנסה לעבוד על הנקודה הזאתי. אם יש לי אומן ורשום לי שמ-11 עד 12 יש פגישה ו-12 עד 13 יש פגישה, אז אני צריך לעמוד בזה. זה אומר שבשביל לעמוד בזה, אז בשעה 11 כשמתחילה הפגישה, אני פותח את הפגישה ב-היי, מה נשמע? חשוב לי רק להגיד, בשעה 12 יש לי פגישה נוספת וב-5 ל-12 אני גם רוצה שנייה להתפנות, אז ב-5 ל-12 אנחנו נצטרך לסיים ולכן כל השאלות שיש לך, תשאל אותן במסגרת הזמן שיש לנו. וביום ראשון גם כן אני לא במשרד, כי מה לעשות, צריך גם לישון מתישהו, אז זה אומר שכאילו יום ראשון נחתך. יש אילוצים, יש שינויים, יש מילואים, יש טיולים, יש כל מיני דברים שקורים, אבל בסופו של יום, הלו"ז השבועי שלי, זו העצימות שלו. אולי לא כל שבוע נראה ככה, אבל כל שבוע בוודאות עצים בצורה הזו. והרבה פעמים אנשים מדמיינים שכשהם יגיעו להצלחה, אז כאילו זה יהיה כבר רגל על רגל, והכל סבבה, יותר מהמאזינים. אם יש נושא מסוים שתרצו שאני ארחיב עליו, אדבר עליו, באמת אפשר לשלוח לי הודעה בכיף ובשמחה, וזה הכול. אז תודה רבה שהקשבתם, ונתראה בפרק הבא. יאללה ביי!
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 20 כבר כאן. בפרק הזה אני עובר על הלוז שלי, משבצת משבצת. כל מי שמדמיין או חושב שמנכ"לים כל היום רק יושבים רגל על רגל, שותים, מעשנים ונהנים, אז מוזמן למחות למציאות. פרק 20, מתחיל.
רקע אישי וקצת שירה ביוגרפית
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
הצגת הנושא והקשר לפרק קודם
היי חברים, מה המצב? פרק 20 מתחילים. אז אחרי שבפרק 19 התארחתי אצל רועי בן נחום, והיה כל כך נחמד וכיף, וקיבלתי גם פידבקים ממש ממש ממש יפים על הפרק הזה, פרק של למעלה משעתיים, כן, היה הרבה על מה לדבר. אז תודה רבה לכל המפדבקים בפרטי, באינסטגרם, בפייסבוק, בוואטסאפ ועוד ועוד. היום אנחנו הולכים לדבר על איזשהו נושא שהתבקשתי לדבר עליו, כחלק מהפידבקים בפרק 19, ועניין אותו איך באמת נראה לו"ז שבוי שלי כמנכ"ל. אז החלטתי לעשות פרק על הנושא הזה, בפרק הזה אני ממש אשתף מתוך ה…בפנוכו של הבפנוכו, איך נראה יום בחיי. אני לא בטוח אצליח לתת את כל המשימות ולדייק את הדברים ברמה שאני לא אשכח שום דבר, אבל אני כן מאמין שבדברים המרכזיים אני כן אגע.
דגשים על לו"ז של מנכ"ל
אז כמה דגשים לפני שאני מתחיל לעבור על הלו"ז שלי. לו"ז של מנכ"ל צריך, מה שנקרא, לצאת נקודת הנחה שהמנכ"ל לא יכול להיות בכיין. כאילו אין דבר כזה שאתה גם ממנכ"ל, גם רוצה להצליח וגם מתבכיין שהלו"ז שלך עמוס או שהלו"ז שלך ככה. זה כמו ראש ממשלה, אין דקה פנויה, כאילו ככה צריך להיראות, יש מעד, ואז מעד, מעד, נגיד מ-8 עד 9, מ-9 עד 10, מ-10 עד 11, אין הפסקות באמצע, נקרא לזה ככה. כמובן שאם יש פגישה שהתבטלה, תמיד זה זמן טוב לעשות משימות אחרות שתמיד יש, כמו לעבור על מייל, לעבור על הוואטסאפ, לעשות שיחות עם עוד עובדים, לדבר עם עוד מחלקות, לעשות עוד שיווק, לצלם, אבל בכללי יש כאילו לו"ז שהוא יחסית קשיח, 11 לפברואר, אנחנו כרגע בשבוע שבו המטרה שלי היא למפות את המשימות שעדי עושה ולראות רגע איך אנחנו יכולים להעביר ממנה דברים. זה הנושא של השבוע הנוכחי. הנושא שהיה של השבוע האחרון בחודש ינואר, הוא היה על כמה שיותר פגישות עם לקוחות והכנסת לקוחות חדשים לסוכנות, לקוחות שרוצים שנעשה להם קידום אתרים. לאתר שלהם.
פתיחת השבוע והבוקר כמנכ"ל
אז, איך בעצם השבוע זה נפתח? קודם כל, בשעה 9.5 ביום ראשון, מתחילה פגישת מנהלים. האם זה אומר שהיום מתחיל ב-9.5? ממש לא. האמת, היום שלי מתחיל ברגע שאני מתעורר. איך שאני מתעורר, הדבר הראשון שאני עושה זה אני מוציא את הטלפון, מסתכל קצת מה חדש, איזה מיילים מחכים לי מהלילה, דוגמאות לדברים שרשמתי לעצמי בקבוצה. אז הנה לדוגמה שלחתי לעצמי תמונה צילום מסך של לקוח ספציפי שרצינו לקדם הרבה זמן ועכשיו ראיתי בעצם שהוא עלה לתוצאה החמישית בגוגל. עכשיו אני לא יכול לזכור הכל ולכן אני שולח לעצמי תמונה כזו ככה למעשה הרבה יותר קל לי לזכור ביום ראשון לדבר על הנקודה הזו. שלא הדבר הזה יתמסמס, כי הרעיון בניהול זה שיש מקל ויש גזר, ואנחנו צריכים כמה שיותר גם להתעסק בגזר, ולא רק במקל. אז אם נגיד עכשיו ראיתי… שמעונן נקודתיים, עורך דין לשון הרע שומר ונלחם על שמך הטוב. וואלה, טייטל טוב, יש פה כל מה שצריך, יש פה את שם המותג, יש פה את מילת המפתח שרוצים לדרג על אותו דף, ויש פה למה לבחור אותי או למה דווקא אני, שזה מנוסח גם בצורה מאוד מאוד טובה. אז אני פתאום נתקל בזה, ואז אני רושם לעצמי, וואלה, לציין את הנקודה הזו בשיעור. יש עוד מלא מלא מלא נקודות פה, כן? כל שיעור כזה אמרתי הוא שעה ומשהו, מסוים ואני רוצה לעמוד בו לכן אני לא מתבכיין אני פשוט עושה את מה שצריך ואז בשעה שתיים היה לנו משבצת ליובל ולי שבעצם היינו צריכים לעשות צילומים למבצע של אותו חודש בדיגי פארם זה ממש היה כמה ימים לפני כי המבצע היה ב-28 לחודש פה אנחנו מדברים על 26 לחודש משהו כזה ולכן עשינו משבצת שבה בעצם הלכנו וצילמנו את כל הסרטונים שצריך לטובת אותו מבצע ובשתיים וחצי עד שלוש הייתה לי פגישה עם אחד החבר'ה שלי פה בסוכנות קרו באותו שבוע, זה הספק כאילו ש… אני אדבר על זה רגע.
על עבודה קשה מול ציפיות
כל אחד רוצה להרוויח מלא, כל אחד רוצה להיות מוצלח, כל אחד חושב שמגיע לו, אבל… כמעט אף אחד לא מוכן לעבור את הדרך שצריך לעבור כדי להגיע לאן שהוא רוצה להגיע. והלו"ז שאני עכשיו אמשיך ואראה, הוא יכול להיראות לחלק מהאנשים מאוד מאוד עמוס באיזשהו מקום. אבל אני כאן כדי להגיד, אני לא מכיר מישהו שהצליח או שאני מתפקד כמנכ"ל בשיא הפעילות שלו ושהוא עובד מאוד מאוד באיזי והלו"ז שלו זה כזה צחוקים ודחקות והכל כיף. זה לא בדיוק המצב, אין מה לעשות. אז… אבל ככה מגיעים לתוצאות ולא צריך לפחד מלוז קשוח.
יום שני: ישיבות, לקוחות וארוחות
ביום שני, אז ככה ב-10:30 הגיע למשבצת הראשונה, עד 10:30 עשיתי משימות אחרות. בשעה 10:30 עשיתי פגישה של שעה עם מחלקת נכסים דיגיטליים אצלי בחברה, הגדרנו בעצם מטרות, יעדים, מה אנחנו רוצים לעשות באותו יום, וכמובן תעדוף של פרויקטים על פני פרויקטים אחרים. בשעה 11:30 הייתה לי פגישה נכון, כן, בזום, עם לקוח. הלקוח, וואלה, לקוח עורך דין, סופר רציני, בפגישה הוא כבר סגר את העסקה, ובאמת התחלנו לעבוד ביחד, החל מהראשון בינואר, בפברואר, סליחה, וזה עובד לנו נהדר. בשעה 12:45, 13:00, משהו כזה סיימתי, ועד השעה 14:00 יש איזושהי ארוחת צהריים. זה רשום עד שתיים, בפועל בדרך כלל אני מגיע לארוחה באחד ומשהו ויוצא לפני שתיים, אבל זה כאילו מה שרשום בלוז, כדי שבסופו של יום אני כמנכ"ל החברה, חשוב מאוד שאני אוכל, שאני לא אהיה רעב, כי בסוף אני מגיע לפגישה ואם אני מאוד רעב, זה פוגע בביצועים, ולכן זו ממש משימה בלוז, אז אני לא אגיד שאני באמת מצליח לעמוד בכל השעה הזו שרשומה, אבל אני כן דואג לאכול באיזה עשרים דקות מתוך אותה שעה. עוד לקוח בעצם של מכירת SEO, שהוא גם כן היה עורך דין, והפגישה הזו הייתה דווקא בזום. היא הייתה מ-2.5 עד 3.45, וגם על עורך הדין הזה, שוב, לקחתי שבועיים אחרי, היום אנחנו כאילו ב-11 לפברואר, אני מדבר על ה-26-27 לינואר. אז בגלל שעברו כבר שבועיים, אז כבר יש חלק מהפגישות עם תוצאות של האם התקדמנו או לא התקדמנו. אז בפגישה הזו למשל עם עורך הדין הזה, היא הייתה בזום, תתחיל. אבל הוא ככה מתמזמז ורוצה ככה לבדוק וזה ופה ושם. ושורה תחתונה, באמת סידרתי לו את הפגישת התנעה הזו, פגישה ראשונית כזה עם הצוות, וגם שמה הוא הרים המון קשיים וכאלה. שורה תחתונה, עד רגע זה הוא לא באמת נסגר, אבל זה מה שהיה. הוא מעסיק אותי, נקרא לזה, עד היום, ואני אישית חושב שהוא לא ייסגר, ושגם לא בטוח ששווה לנו כסוכנות לקחת אותו כלקוח, אבל הכל בסדר. ביותר מטרות, גם אם אני חושב שזה לא הליד הכי מדויק, אני ארצה להיפגש איתו. זה קצת מזכיר לי את זה שהיום נפגשתי בבוקר עם איזשהו לקוח שעושה משהו שאין סיכוי שאני יכול לתת לו שירותים ב-CO, אין סיכוי פשוט, זה לא מוצר של פול, זה הרבה יותר מוצר של פוש, ועדיין החלטתי להיפגש איתו, ולא אמרתי לו שאני לא רוצה להיפגש כי זה לא רלוונטי, למה? יכול להיות שאני אשב איתו ואני פתאום אגלה שזה מאוד רלוונטי או שיש לו עוד איזה עסק מימין או משמאל או שיש לו חבר או שיש לו… אז אני תמיד נוטה כמה שיותר פגישות יותר טוב.
סיכום שבועי בארגון
אחרי זה הייתה ארוחת צהריים ואחרי זה היה סיכום שבועי. אנחנו כל יום חמישי בשעה שתיים עושים סיכום שבועי. זה בעצם פורום שבו כל החברה מהראשון ועד האחרון כולם יושבים מס… ואני מדבר, בדרך כלל זה לוקח משהו כמו 50 דקות, שעה, שבעצם בשעה הזו אני בא ואני בעצם כמו מסביר לכל המחלקות בארגון מה היה בכל המחלקות. כי בסופו של יום אני רוצה עובדים שהם מחוברים למשימה, מחוברים לארגון, ולא מרגישים כאילו שהם איזה בורג קטן במערכת ואין להם מושג מה קורה סביבם. ולכן, זה איזושהי שעה שבה אני מציג את כל מה שקרה באותו שבוע, ממש ברמת איזה משימות הספקנו, איזה לקוחות סגרנו, כרגע לפחות, היא לא נסגרה.
תיעדוף וצבעים ביומן
אז זה ככה פחות או יותר איך שנראה לו"ז שלי. חשוב לי להגיד שאני באופן אישי תמיד מתעדף את מה שמכניס כסף לחברה, או במילים אחרות, משבצות אדומות ביומן. אני תמיד כשיש לי עכשיו ביומן משבצת שהיא קשורה ללהכניס כסף, אני צובע אותה בצבע אדום חזק, אדום עגבנייה, וככה למעשה אני יודע שאני עושה את המשימות הנכונות ולא מתעסק בשטויות. בלי קשר, אנחנו פה בהקמה כאילו כבר מתקדמת, הנה בקושי עברו שבועיים מאותו שבוע, והיום כבר באמת חלק מהפגישות לא מועברות על ידי, אלא על ידי אנשי המכירות שעובדים אצלי, אבל באופן כללי, בסוף אני רוצה לשים את הזמן שלי איפה שהכי מייצר כסף לארגון. חלק מזה אגב, שעושים הכשרה למחלקת מכירות, אז חלק מהעניין זה גם באמת לעשות את הפגישות בעצמך רגע ולחנוך את האנשים בצורה הזו. הרי כל פגישה כזו, אז הכנסתי איזה איש מכירות איתי, שיראה, שיחווה, בצורה רצינית ב… הרצינית ביותר, אין דבר כזה, פגישה שאני לא מתייחס אליה, כאילו היא הפגישה היחידה בלוז שלי לאורך כל אותה שנה. כל פגישה זה כאילו הדבר היחיד שמשנה.
לקחים מהקוסמות וביצועי שיא בכל פגישה
אני לוקח את זה מהעולם של הקוסמות. כשהייתי קוסם, הייתי מגיע לאירועים לימי הולדת, וזה מטורף, כי אני יכול להגיע באותו יום, אחרי שכבר עשיתי יום הולדת בבוקר לאיזשהו ילד, ועכשיו אני מגיע פעם שנייה לילד אחר. עכשיו, הילד האחר הזה, והמשפחה שלו, והחברים שלו, אני אעשה את המאה אחוז שלי עד השעה שתיים. שתיים אני ככה אהיה קצת יותר ב… לא יודע מה, במנוחה. זה לא עובד ככה. מנכ״ל שרוצה להצליח, כל יום שלו זה ריצת ששת אלפים מטר. אבל זה לא ריצת ששת אלפים מטר. שמתחילים ומסיימים. לא! ששת אלפים מטרים במרחק, אבל בפועל זה מאה ספרינטים של שישים מטרים. 9 קילומטרים בריצה אחת. 100 ספרינטים של 60 מטרים, כי אתה עושה את הספרינט בהכי מהר שלך, ואז גם את השני בהכי מהר שלך, ובשלישי, וברביעי, וכן הלאה. אין למנכ"ל היום את הפריבילגיה להגיד, היום קמתי יום לא טוב. אין דבר כזה. זה מסוג הדברים שלפעמים אני כזה חווה אולי אצל עובדים מסוימים או אנשים מסוימים שאני מכיר. אני לא זוכר שאני לקחתי יום מחלה מאז שהקמתי את העסק. זה האמת כאילו. אני גם לא זוכר שלקחתי כמעט אי פעם ימי חופש. למה? כי אין את הפריבילגיה. אתה רוצה להגיע לדברים מסוימים בחיים שלך, זה לא כל אחד יגיע לזה, ואם אתה לא תעשה את מה שצריך ותשלם את המחיר ותסבול את מה שצריך לסבול, כן, יש גם סבל בהתפתחות, היא סחטה נגיד עשרה קילומטרים בים, היא פשוט, היא כן סבלה, זה כן היה קשה לה, אבל זה סבל שהיא בחרה, זה סבל שהיא, לא, אף אחד לא הכריח אותה לשחות, אז אותו דבר. בסוף צריך לדעת ליהנות מהסבל הזה, לא צריך להתרגש מזה שזה קצת… שלא כל פגישת מכירה תיסגר על ה-one, לפעמים זה לוקח יותר זמן. לפעמים זה גם לא נסגר בכלל. צריך להתאמץ, לעשות מה שצריך כדי להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים.
שחיקה, משמעת והגישה האישית
איך לא נשחקים? נשחקים, מה זה לא נשחקים? פשוט… כאילו… איך לא נשחקים? אני פשוט לא, לא, אין לי את הפריביל… אני לא מכיר את המילה הזו. אין דברים שאתה עושה שמונעים ממך או שעוזרים לך, כאילו… אני אומר, הכי אמיתי שיש, שזה הכי אותנטי שאני יכול. סותם את הפה, כאילו, ועושה מה שצריך. זהו. את זה, לא אוהב את זה, אני במשמרת מילואים ופתאום נכנס איזה משהו שחייב להתעסק בו בעסק, שהוא לא תמיד הכי נעים וכאלה, אז אני לא מתחיל להתבכיין, רגע אני במילואים ופה, לא, הולך ועושה מה שצריך. אני באמת מאמין היום שבן אדם שאין לו את היכולת לעשות דברים גם אם הוא לא אוהב אותם או גם אם הוא לא נהנה מהם או כל מיני כאלה, אז שלא יהיה מנכ"ל אף חברה בתור התחלה, יכול לתת לעצמי את הפריבילגיה בכלל להגיד אני שחור. מה זה שחוק? שחוק, סתום את הפה ותעשה מה שצריך. כאילו, זה ה… אני לא מכיר עוד אופציות. לא מכיר, אני לא… לא יודע. אולי להכריע משיטות שעובדות להם וכאלה.
דוגמת ארון כתר: לעשות גם כשלא בא
אני, מבחינתי, הנה, אתמול היה לי משהו ממש מעצבן. מה זה היה? הנה, אתמול בלילה, בשעה 12 וחצי בלילה, החלטתי שאני רוצה להקים את הארון של כתר שהגיע כשהזמנתי אותו לבית. וראיתי שהגיע… בחוץ, ואמרתי יאללה אני מקים אותו. ובאמת עם יד על הלב הייתי בטוח שכשאתה מזמין ארון מכתר, אז זה הרעיון, שזה כתר, זה אומר שזה כאילו כמה קליקים, תחבר מפה, תחבר משם, וזה יסתדר. עכשיו, אני פותח את החבילה של הארון, ואומר, וואו, יש פה פיק, פיק 1, פיק 2, פיק 3, מלא ברגים, מלא מלא מלא דברים, פותחנים, זה. אני מסתכל על הדבר הזה, אני אומר לעצמי, מה זה? הראשון זה לקח לי זמן. אז אמרתי, טוב בוא נפתח יוטיוב, נראה איך זה הולך. ואז ראיתי סרטון יוטיוב, שמונה דקות הוא רק מראה איך מרכיבים את הארון. עצמי, וואי יאללה, בחתי, מי עכשיו ירכיב את הארון? ובאמת לא היה לי כוח להרכיב את הארון. אבל עשר דקות אחרי זה, או חצי שעה אחרי זה, היה הארון באמבטיה מוקם ומורכב, כולל הכל. ואני זוכר שאני אומר לעצמי, איך לא מתאים לי עכשיו להרכיב את הארון, ודבר… ואני הפלתי פעם אחת הכל וישר בר שולחת לי הודעות כאלה של לא להפיל דברים ולא לעשות רעש וכל מיני כאלה ואני אומר סבבה אבל הארון בסוף יוקם ואני אומר לך שהארון עכשיו הוא קיים והוא מורכב והכל פיקס הנה עוד דוגמה למשימה שמה זה לא היה לי כוח לעשות אני אומר לך ברמה שאני רציתי להביא הייתי מוכן לשלם למישהו שיבוא וירכיב פשוט מצד שני אמרתי רגע אבל הזמנת הארון לאמבטיה עשית את זה בגלל שאתה רוצה שהמגבות ירדו. מסודרת ונורמלית ולא כמו שזה קורה. אז אי אפשר גם להגיד אני רוצה ארון עם מגבות מסודרות וגם אין לי כוח להרכיב אותו. ככה, הבאת אהרון, אתה יודע יפה מאוד שאתה רוצה אותו עוד היום מורכב, אתה לא רוצה שתתחיל להזמין בעל מקצוע שיבוא וירכיב ו… לי כאילו זה היה חלק מהקטע כזה שאני הזמנתי ואני רוצה לקחת את זה על עצמי אז הולכים ועושים מה שצריך ולא מתבכיינים כאילו יודע איך לא יודע איך היה לי איזה נגיד הנה הרכבתי את הארון ואת נחשימה גיליתי שיש איזשהו חלק שלא הכנסתי נכון אבל הארון עומד וסבבה יש איזה אחד שלא סבבה אז עשיתי את זה 90% אבל עשיתי לא התבכיינתי עשיתי אז לדעת לבוא ולשים רגע למשימות במיוחד אלה שאנחנו לא אוהבים זאת אומרת משימות שאנחנו לא אוהבים זה עוד יותר חשוב לדעתי יותר קרוב לכיוון השעה, אבל בסוף אתה שם את זה בסוף, כאילו ככמה זמן זה הולך לקחת, ואז אתה מכניס… אתה אומר, הנה, היום יש לי מ-11 עד 12 משבצת ריקה, רושם, לעשות כך וכך. ולא להתבכיין. אם אתה בכיין, אתה לא תגיע לכלום. זה בסדר, אתה יכול כאילו להגיע לרגיל, כאילו, לא יודע, כמו כולם כזה. כאילו, לשבת, להיות באיזה משרה נחמדה, חמודה, לקוות שהכל יעבור חלק, ושהיום יעבור בכיף, וכאילו, וזה בסדר. אבל, אם אתה רוצה להגיע למשהו בחיים שלך, אתה לא יכול לפעול כמו כולם. פשוט אי אפשר. זה לא, אחרת, זה לא היה מספיק מה שאתה עושה. אם אתה לא תעשה את הדברים שאתה צריך לעשות כרגע, כי רוב המנכ״לים היו מחליטים, אין לי כוח. אבל אם אתה בסוף מחליט שיש לך כוח ואתה דווקא כן הולך לעשות את זה, זה מה שממצה אותך או כל מנכ״ל שעושה את זה כטופ בתחום שלו. זה אף פעם לא קל. אם זה היה קל, כולם היו מצליחים. אם הלו"ז שלי היה לו"ז פשוט לביצוע, אז… כל כך מיוחד בי כאילו? למה שאני אצליח? ומישהו אחר שלא יצליח, זה חייב לבוא על בסיס היגיון מסוים, רציונל מסוים, איזושהי כמות אנרגיה שהושקעה שאנחנו מצפים שיתניב בחזרה.
צביעת משימות, שיווק וניהול זמן
כמה דברים קטנים נוספים לסיום, אז הלו"ז חשוב שהוא יהיה צבוע עם צבעים, ככה שבאמת יסמנו כל אירוע מה הוא בעצם אומר, אז נגיד אני משתמש בצבע אדום עגבנייה לדברים שקשורים לפגישות שמטרתן להכניס עוד כסף לסוכנות, אחרי זה יש לי את הכתום, רוצה לעשות יותר שיווק, אז בוא תכניס לעצמך 2-3 משבצות בשבוע של שעה-שעתיים, שאתה אומר, פה אני הולך לעשות שיווק. אם יש יומן ונצמדים אליו, מגיעים למקומות מצוינים. חוץ מזה, בזה יחסית הרבה ואני מאוד מנסה לעבוד על הנקודה הזאתי. אם יש לי אומן ורשום לי שמ-11 עד 12 יש פגישה ו-12 עד 13 יש פגישה, אז אני צריך לעמוד בזה. זה אומר שבשביל לעמוד בזה, אז בשעה 11 כשמתחילה הפגישה, אני פותח את הפגישה ב-היי, מה נשמע? חשוב לי רק להגיד, בשעה 12 יש לי פגישה נוספת וב-5 ל-12 אני גם רוצה שנייה להתפנות, אז ב-5 ל-12 אנחנו נצטרך לסיים ולכן כל השאלות שיש לך, תשאל אותן במסגרת הזמן שיש לנו. וביום ראשון גם כן אני לא במשרד, כי מה לעשות, צריך גם לישון מתישהו, אז זה אומר שכאילו יום ראשון נחתך. יש אילוצים, יש שינויים, יש מילואים, יש טיולים, יש כל מיני דברים שקורים, אבל בסופו של יום, הלו"ז השבועי שלי, זו העצימות שלו. אולי לא כל שבוע נראה ככה, אבל כל שבוע בוודאות עצים בצורה הזו. והרבה פעמים אנשים מדמיינים שכשהם יגיעו להצלחה, אז כאילו זה יהיה כבר רגל על רגל, והכל סבבה, יותר מהמאזינים. אם יש נושא מסוים שתרצו שאני ארחיב עליו, אדבר עליו, באמת אפשר לשלוח לי הודעה בכיף ובשמחה, וזה הכול. אז תודה רבה שהקשבתם, ונתראה בפרק הבא. יאללה ביי!
ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם
ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.
