על הפרק
בפרק זה, דן מרטל משתף 30 תובנות עסקיות חשובות, כולל איך "לקנות זמן של אחרים", היתרונות בעבודה עם אנשים עשירים, וחשיבות תזרים מזומנים חיובי. למדו את עקרון "מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה" וכיצד להצליח באמצעות סבלנות והתמדה.
תמלול הפרק המלא
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 31 כבר כאן בפרק הזה עשינו סקירה על 30 תובנות עסקיות של בחור בשם דן מרטל. אז אם אתם רוצים לקבל 30 סקירות בבערך 60 דקות, מקומכם איתנו. פרק 31, יחד עם עמית, מתחילים.
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל:
טוב אז פרק 31 כבר כאן. בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על 30 תובנות עסקיות שהלוואי שידעתי כשהייתי בן 20. האמת היא שלא אני ניסחתי את הקופי. זה בעצם זו הכותרת של הסרטון ביוטיוב של דן מרטל. זה איזשהו איש עסקים שהעלה כזה סרטון. עם 30 תובנות שלו, שהלוואי שהוא ידע לפני שהוא היה בן 20. אני אישית, ככה, הייתה לי משמרת מילואים בסוף חודש מרץ, וככה, כחלק מהמשמרת הזה, ראיתי גם סרטון היוטיוב הזה. אהבתי, סיכמתי אותו לעצמי, ואמרתי, אני חייב להביא אותו ככה כאן לפודקאסט, שנדבר עליו ונעבור הנקודות, ונראה איך אנחנו יכולים גם למצוא דברים שהם רלוונטיים לעסק שלנו, לעסק של המאזינים שלנו. אז בעצם אנחנו ככה נתחיל. שלום גם ליובל מאחורי הקלעים, מה שלומך? יופי יופי נהדר אז אנחנו נתחיל ככה להריץ את הנקודות עמית אם יש משהו שאתה לא מבין או משהו כזה אז תרגיש הכי בנוח לשאול וזה הכל אז הנקודה הראשונה שבעצם דן מדבר עליה היא שהוא אומר ששווה לקנות זמן של אחרים יחסית בזול כדי שישאר לעצמך זמן לדברים החשובים באמת. היום יש, זאת אומרת, כמובן שזה טיפ שהוא יחסית מובן מאליו למי שאפילו קצת בעולם העסקים, אבל אני בכל זאת ככה ארחיב… את הטיפ הזה. אז מה שקורה זה שהוא בעצם בא ואומר שאם למשל אתה עכשיו יודע שאתה בבית צריך להקדיש שעה-שעתיים ביום לניקיון. אז כאילו עדיף לך להביא מנקה רגע שתעשה את זה ושאתה תאכל בשעתיים האלה לעשות דברים שהם הרבה יותר יעילים. או הנה אתן עוד דוגמה מהחברה שלנו. אנחנו כאן למשל יש כאן את מאיר שמבשל בעצם לכל העובדים כל יום ארוחת צהריים. זה בדיוק זה. אני מעדיף לש… שלם רגע לבן אדם כסף שיכין פה את האוכל לכולם, ואז לכולם יהיה בעצם אוכל נגיש, מאוד קל לאכול וככה בתוך המשרד יש חדר אוכל, וזה ככה מאוד יעיל, אז זה ממש דברים שבאמת כדאי להאציל החוצה. גם הניקיון של המשרד, תיאורטית, יכולנו לנקות בעצמנו, זה לא שזה בלתי אפשרי, אבל אנחנו מביאים כאן בן אדם חיצוני כי אנחנו רוצים לקנות זמן של מישהו אחר, וככה למעשה לשמור על הזמן שלנו. שלנו. הדבר הש… נקודה מספר 2, יש לך אגב שאלות על נקודה מספר 1 או שהיא ברורה? לא, היא ברורה, רז' מנקל מדהים גם. יופי. ומאיר שף מצטיין. אני שמח מאוד לשמוע. נקודה מספר 2, לשאוף לעבוד עם עשירים לא ימניים. זו נקודה ממש ממש קריטית, שרק מי שעבד בעבר ימניים מבין כמה היא קריטית. פעם חשבתי שאם אני אתמחר שירות ב-3,000 שקלים לחודש ולא ב-6,000 שקלים לחודש, הלקוח יצפה לקבל פחות ויהיה לי קל יותר לספק לו את השירות. ללקוח יש פחות כסף, ככל שהסכום של הלקוח משלם משמעותי יותר בשבילו. כלומר הכסף האחרון שלו, ככל שעשיתי על לקוח הנחה יותר גדולה, ככה חטפתי את זה בחזרה בפנים והייתה חוויה נוראית. דיברנו על זה גם באחד הפרקים הקודמים, על הלקוחה היא, שבסוף עשינו לה איזושהי הצעה כזאת, שהיא אפילו לא משתלמת לי, אבל אמרתי בוא ננסה איזה מודל חדש, ובסוף אחרי כלום זמן היא סגרה לי את ההתקשרות. כי בסופו של יום אין מה לעשות, ברגע שלקוח יש לו כסף, ברגע שלקוח הוא כבר בשלב ההצלחה, שאותו בחור עסוק בנתינה, יש לו סביבו אנשים בעולם שבזכותו הם מקבלים איזשהו ערך, אחרת הוא לא היה הופך להיות עשיר. וזה הרבה פעמים גם יכול להיות בן אדם שיש לו נגיד את חברת שטראוס לדוגמה, הבעלים של חברת שטראוס, אתה יכול לבוא ולהגיד, שמע, הוא לא עושה כלום, הוא יושב בבית. אבל זה לא נכון, כי הוא הקים חברה שמכילה המון המון אנשים, שנותנים שירות ועוזרים להמון אנשים ונותנים ערך, ולכן תמיד תמיד תמיד בן אדם שיש לו כסף זה בן אדם שיודע מהי נת
עמית:
אמר, שמעתי אותו אומר בריאיון, שאומנם אתם מסתכלים עליי בתור, בזמנו הוא היה הכי ישיר. בעולם, לפני התחרות עם אילון, אבל הוא אמר, אמנם אני יצרתי כזאת כמות כסף, אם תסתכלי עליי, אבל תסתכלו כמה כסף אני יצרתי. אם אני 10% מהחברה והיא שווה X כסף, אז כל השאר זה כסף שבעצם יצרתי לאחרים. אז הוא מאוד הדגיש את זה שבעצם העובדים וכל המשקיעים זה כסף שהוא ייצר לאחרים, ולאו דווקא צריך להסתכל עליי בתור איש.
עשהאל:
שיר בעולם וכמה כסף יצרתי לאחרים. מדהים, האמת שהגלגול של הכסף זה גם חלק מהעניין. בן אדם שיש לו כסף נגיד, אז הוא ממש לא מפחד להוציא כסף. למה הוא לא מפחד להוציא כסף ולמה מבחינתו הוא רואה את זה כמשהו חיובי? כי הוא יודע שבעצם עד היום, זאת אומרת עד עכשיו, הוא בעצם קיבל כסף כי הוא נתן ערך, ועכשיו הוא הגיע סוף סוף לרגע שלו הוא חיכה, שבו הוא יכול בעצם לבחור ממי הוא רוצה לקבל עכשיו את הערך בחזרה תמורת הכסף שהוא קיבל, אתה לא יכול למכור אם אין לך את המוצר, אבל איפה שאפשר, כדאי לעשות את זה. זה קצת מזכיר את הדבר שנקרא MVP. MVP זה בעצם הגרסה הרזה ביותר שאפשר לייצר כדי להמחיש מוצר מסוים, איך הוא עובד או מה בדיוק קורה איתו. אז גם כאן זה עניין של MVP. 4. זה לא כמה זמן אני עובד על משהו, אלא כמה אנרגיה יש לי לעבוד עליו. או כמו שמיודענו ים אמר בעבר, שבסוף האנרגיה המנטלית היא האנרגיה שמוגבלת, לאו דווקא האנרגיה הפיזית. זאת אומרת שזה לא ש… האנרגיה שלו ואתה רוצה לוודא שאתה רוצה לוודא שאתה רוצה… עובד, שאנחנו עובדים על המשימות החשובות ביותר, בזמן שיש לנו את האנרגיה הגבוהה ביותר. יש אנשים שזה בבוקר, יש אנשים בצהריים, יש אנשים בערב. זה לא עוזר לי שמישהו יבוא ויגיד לי, שמע, אני עבדתי על זה כל היום, או שעבדתי על זה עשר שעות, מה אתה רוצה? זה לא מעניין אותי כמה זמן עבדת על זה, מעניין אותי מה בפועל קרה עם זה. ולכן, זה לא כמות השעות שאתה שם, אלא זה כמות האנרגיה שבפועל הצלחת… לטובת אותה משימה. מתי אתה הכי אנרגטי? שתיים בלילה, אתה חושב שזה שתיים בלילה ומה אתה עושה עם האנריות? אז זהו, אז הכל תלוי בתקופה בחיים. עכשיו נגיד אנחנו בתקופה שדבש עושה לנו סיסו וסימחו, אז אתמול קמתי פעמיים לדעתי בלילה להאכיל אותה וכאלה, זה משתנה. בוא נגיד שכשהייתי רווק וכל האפשרויות היו פתוחות, אז שתיים בבוקר בהחלט הייתה השעה הפייבוריטית שלי, הטובה ביותר, הפרודקטיבית ביותר. למרות שאני נוטה להגיד שבסוף אין לי באמת, בוא נגיד שאולי יש לי זמן שאני הכי אפקטיבי בו, אבל זה לא שבזמן אחר אני לא אפקטיבי, אני תמיד אהיה אפקטיבי, והסיבה היא זה כי הניגון שלי בלב הוא שהוא מאוד… רוצה לקיים את המשימה, וברגע שהרצון שלך הוא כל כך חזק, אז זה לא משנה באיזה שעה, לא משנה באיזה מזג אוויר, ולא משנה מאיזה מקום, או מה רמת העוצמה של האינטרנט שלך, אתה תדלבר את המשימות. כי מה לעשות, כשזה מספיק חשוב לך, אתה מוצא את הדרך. נקודה מספר 5 זה משפט שאני מאוד מאוד מאמין בו, מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה. אגב, שים לב שהנקודות של דן, שרשם במקור את הנקודות האלו, כמעט כל בעיה, כי בסופו של יום ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים קורה, שאני מביא איזשהו מתכנת נגיד, ואני נותן לו איזושהי משימה, והוא עשר שעות מבזבז על זה, ואומר לי בסוף גם לא הצלחתי, ואז אתה מביא את זה לבן אדם רציני שיודע את העבודה, או אפילו בעצמך אם יש לך את הזמן לזה, ובשמונה דקות אתה פותר את העניין, כי אני חוזר ו… אני אפילו לא נכנס פה עכשיו לאיך לפתור או משהו כזה, אני אומר פשוט בכללי. אם זה לא פשוט, זה פשוט לא יהיה. זה הכל. כל הדברים צריכים להיות פשוטים. אם אני עכשיו למשל רוצה, לא יודע מה, להקים איזה חדר חדש, לסדר את חדר הפודקאסט מחדש, להוציא, ואני רואה שאני מתחיל להסתבך עם זה ופתאום זה מייצר לי עוד משימה ועוד משימה ועוד משימה, זה אומר שזה כבר הפך להיות לא פשוט, וזה פשוט לא יהיה. זה לא הכיוון. צריך למצוא את הדרך איך עושים את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה. וואו, איזו נקודה מטורפת. תזרים בעולם העסקים זה הכל, הכל. עכשיו, עסק שיש לו, שאין לו תזרים חיובי, תזרים מזומנים חיובי? אין. לא משנה כמה המוצר שלו טוב, לא משנה כמה אנשים מוכשרים באותה חברה, יהיה לו מאוד מאוד מאוד קשה להתקיים. אני גם אסביר רגע מה זה אומר תזרים. נניח שאני עכשיו יש לי בעובר ושב של החברה 100 שקלים, ובוא נניח שאני עכשיו צריך לשלם לכל הספקים ולמשכורות ואת הכל 200 שקלים. אני אהיה בבעיה, ויכול להיות שעד שכבר יגיע התאריך שאני אקבל את הכסף מהמדינה, כבר זה לא יהיה רלוונטי, כי אני אהיה בבעיות כל כך משמעותיות שזה כבר באמת לא יעזור. ולכן, תזרים מזומנים חיובי זה הדבר הכי חשוב מבחינתי בעסק, זה אחד הדברים באמת אבן יסוד. השיטה שלי אגב בתזרים מזומנים חיובי, מאוד מאוד מאוד עוזר. שבע, למדל ולשפר. מה הכוונה? לא כל דבר צריך להמציא מאפס. אם אני עכשיו רוצה להמציא איזשהו מוצר, או איזשהו פיצ'ר, או איזשהו… לחשוב על איזשהו קריאייטיב מסוים, או כל דבר שאני רק רוצה, לבנות אתר, לעצב אותו, לכתוב תוכן, אני יכול קודם כל ללכת ולמצוא מישהו שכבר עשה את זה ממש ממש טוב, כאיזשהו רפרנס, כאיזושהי דוגמה, ולעשות את זה פשוט כמו שהוא עשה את זה. לצורך העניין, אני, יש לי הרגל, טובים. הכי חשוב אבל זה לא רק למדל, זה למדל ולשפר. זאת אומרת, למצוא גם איך אני יכול להביא עוד איזושהי נקודה או איזושהי תוספת לתוך אותו עניין, שבעצם יהפוך את אותו עניין למשהו ייחודי שלי. שמונה, להאציל במיוחד בעיות קטנות שגוזלות אנרגיה מנטלית רבה. אז אמרנו על זה כבר בנקודה הראשונה, אני אחזור על זה ככה פעם נוספת. הם גורמי ההצלחה הפופולריים ביותר בקרב מי שכבר הצליח, אז אני אחדד את הנקודה הזו. אף אחד לא, בגדול, אף אחד לא באמת אוהב להתמיד ולחכות בסבלות. זאת אומרת, רוב האנשים רוצים מהר ובקלות, זה כזה הפוך. אז סבלנות והתמדה זה בעצם אלה תכונות שכששואלים אותי במה אתה עובד, אני אומר, אני עובד בלהתמיד. כי אני טוען היום שמתי אתה נכשל במשהו? כשאתה מפסיק לנסות. מתי אתה לא תצליח משהו? כשאתה מפסיק לנסות אותו. אז כאילו, ככל שאתה מתמיד וככל שאתה ממשיך עוד ועוד ועוד, בדרך כלל, תגיע להצלחה הזאת. מזכיר לי את הלקוחות שלנו כאן בסוכנות, שאנחנו עושים להם את הקידום, יש את הממלאה בין הלקוחות שעושים את זה כמה שיותר זמן ברצף, אל מול ההצלחה שלהם. כי ככל שאנחנו הולכים על משהו שצריך להתמיד בו יותר כדי לקבל תוצאה טובה יותר, ככה פחות אנשים יסכימו לעשות את זה. ואז בעצם מי שכן מסכים לעשות את זה, זה הופך אותו להרבה יותר ייחודי. ואז ברמת היצע וביקוש, כשיש הרבה פחות ביקוש, כי אין הרבה אנשים שיסכימו להתמיד בצורה הזו, אז ההיצע בעצם הופך להיות יותר נמוך, ואז המחיר עולה. הוא אמור לדעת את זה. ואז אם אני עכשיו מנהל המוצר ואני הולך לעשות פגישה, אני אומר שלום לכולם, X תכיר את Y, Y תכיר את X, אנחנו בפגישת חפיפה, קחו את זה מפה בהצלחה. זהו. למה? כי אני נותן לבעלי המקצוע לעשות את העבודה. ככל שאני אצליח לתת לך וליובל את המשימות יותר בראשי פרקים, ופחות עכשיו בלרדת לרזולוציה, ופחות עכשיו בלהתחיל להגדיר דברים, ככה זה יותר טוב, ככה זה הופך אתכם לבעלי ערך גבוה יותר. וזהו, כאילו, אז… תמיד נרצה להקיף את עצמנו באנשים מוכשרים יותר מאיתנו. אוקיי. אתה רוצה להוסיף על זה משהו? לא, אני מסכים איתך. יופי. אני מסכים בעיקרון. נעבור לנקודה הבאה. מצוין. 11, לא לדאוג מדברים שעוד לא קרו. יש איזה מין קטע, גם לבת זוגתי שתחיה וגם לעוד הרבה אנשים סביבי,
עמית:
אבל, שמע, זה עזריה, זה כאילו ההפך מ-Mindfullness. זה הדמיון, אין מה לעשות, Overthinking, זה הרבה פעמים ה… אבל מה הקטע? כי אתה תמיד מחפש, אני אגיד לך, במקרים שלי זה קרה בחיים, אתה יודע, הרבה פעמים אתה מסתכל, אתה אומר… יקרה לי בסיטואציה הזאת ופה. לדעתי זה לאו דווקא, הקיצון של זה זה להגיד אני רוצה לבוא מוכן לסיטואציה, אבל הרבה פעמים אתה גולש למה יקרה לו טוב בסיטואציה מאשר להסתכל.
עשהאל:
כן טוב יקרה בסיטואציה, ואז אתה בורח לחרדה יותר, לדעתי, של הדברים. אתמול בר בא, ואומרת לי, שהיא לא בטוחה, היא מאוד מפחדת מהטיסה לארה״ב או משהו כזה, כי יכול להיות שדבש תהיה ככה ויכול להיות שהיא תהיה ככה ואני כזה. לא כדאי שנחשוב על הבעיה הזו כשנעלה למטוס? כאילו מה יש לנו בחודש אפריל לדבר על מה יקרה? יוני, כשאנחנו לא יודעים איך היא תרגיש, מה יהיה, איך תעבור הטיסה, אנחנו לא יודעים כלום, אז בואו נתעסק בחודש יוני, בחודש יוני, או אפילו יותר נכון ביום של אותו, או יום לפני, לא יודע, אבל בסוף אני טוען שאנחנו לא צריכים לדאוג מדברים שעוד לא קרו. בואו נמקד את הקשב שלנו בהווה, ומה שכבר קרה, או שאנחנו יודעים שמחר קורה, מחרתיים, לא יודע, תקופת זמן שאפשר להתייחס אליה ברצינות, אז אין בעיה להתכונן, אבל לא סתם. לא הגיוני נגיד להתחיל לתכנן עכשיו דברים של עוד חודשיים במטוס, אם הילדה תצליח להירדם או לא. זה באמת פשוט, באמת פשוט חבל על האנרגיה שהולכת. לחיות את הכאן ועכשיו בסופו של דבר. מיינדפולנס זה באמת דבר. פודקאסט על העניין הזה, שמעתי את דוב נבון ואת פלד מדברים בדיוק על זה. פלד אמר שלפי מה שהוא קרא, ש-40% מהאנשים שמצליחים אומרים ש-40% צריכים מהחיים שלך, 45-45% אמורים להיות על הכאן ועכשיו. רוב האנשים מסתכלים 90% קדימה או אחורה. אתה צריך להיות 45% פחות או יותר בכאן ועכשיו. כל השאר אתה צריך לחשוב גם על העתיד, גם על העבר, גם על איך אני אעבור. ומי שרוצה לנסות אותי, שיבדוק את זה בעצמו. כל נתון, לא מעניין אותי איזה. אתה יודע, אני אקח את זה אפילו לקיצון. אני אקח את זה רגע לקיצון ואני אתן דוגמה שהיא הרבה יותר קיצונית מלעקוב אחרי משהו, רק כדי שנבין את העיקרון. לפני חודשיים בערך, אז הייתי בבית של קובי, וקובי יש לו ילדות, ובעצם ביקשו ממני לעזור להתקין איזושהי מראה. של איפה שהיא רצתה ל… ואז אמרתי לה, אם כל בוקר תעמדי ותראי שאת לא רואה, אז תעמדי על קצת האצבעות ואז תראי את הראש שלך, תגעי לגובה הזה. כאילו, תרים, תתלי את המראה במקום יותר גבוה, ככה תדעי שבאמת את מתחילה אשכרה לגבוה ושאת תתאמצי בשביל זה, ואני טוען שזאת הדרך הכי טובה שלך. האם זה נכון, לא נכון, לא אכנס לזה, כי זה לא היה העיקרון. העיקרון היה שניסיתי לתת לה את האיך אני בפרקטיקה יכול לעשות דברים שהם נראים לי הזו אם אני רוצה לעשן פחות סיגריות תראה זה פשוט מה ביקשתי אני בטוח שיש חלק מהמאזינים פה שרוצים לעשן פחות סיגריות ביום 100% אז כל מה שצריכים לעשות זה לעשות פשוט חיווי לא משנה איך אפשר על הקיר אפשר על מחברת אפשר ביומן אפשר כמה שיותר ויזואלי אגב בעיניי יותר טוב פשוט לרשום כל יום ביומן כמה סיגריות עישנתי 15? 20? 10? 30? 100? כמה עישנתי ברגע שאני רואה מול העיניים שלי לוח שנה טבלה הנתון הזה הולך להשתפר. אם אני רוצה להרוויח יותר כסף, קדימה, כל יום, הנה אני למשל דאגתי לאוטומציה עבור העסק שלי, שבעצם כל יום בסוף היום אני מקבל הודעה שמראה לי את כל המכירות שהיו באותו יום, כמה כסף הרווחנו בכל מחלקה, כמה כסף עד אותה נקודת זמן באותו חודש כבר הגענו, כמה כסף עד אותה נקודת זמן בשנה הגענו. אם אני לא אראה כל יום את הנתון, יהיה לי מאוד מאוד קשה ל…
עמית:
אתה מכיר את אותו סיפור? במאיימי איט, בתקופת הקורונה, הם הגיעו לגמר מול הלייקרס, אם אני לא טועה. יש איזה קטע במאיימי איט, כמו שאמרת, לרשום מספרים, במאיימי איט יש להם איזה מנטליות, לדעתי קצת קיצונית, הם הולכים שם באופן קבוע, כל אימון, לכל חולצת אימון, אני לא יודע אם זה עד היום, היו הולכים עם כמה אתה שוקל, אחוזי שומן, ולראות כל ספציפית אישית עם המשקל ל… לראות כל יום את המשקל, אבל כן בנתונים מסוימים אני מסכים איתך שזה יכול לעבוד. למה זה לא עושה לך טוב?
עשהאל:
לי כנראה… על איזה נתון עקבת?
עמית:
הייתי, גם עכשיו, אחרי שחזרתי לתזונה שאני עושה, אני לא מסתכל על המשקל שלי. באיזה נתון, אבל איזה נתון ספרת? בכמה כאילו ירדתי כל הזמן. כמה כאילו ירדת? כן, אני לא הייתי מסתכל על זה. אני הייתי… לא הבנתי. אתה איך היית יודע כמה כאילו ירדת? רק אחרי תקופות, לא כל יום. אני הייתי מסתכל אחרי, בתקופות של חצאי שנה ושנה.
עשהאל:
תקופה וזה גרם להם מאוד מאוד מלבטר. אתה מכיר את הבדיחה עם הפרארי וה… בטח. אז תגיד להם את זה, אבל בסדר. בסופו של דבר לא לכולם יש פרארי. לאף אחד כמעט יש פרארי. אבל עמית תודה רבה ששיתפת אותנו. לאהבה. בפריט מידע אישי. חיפה? בוא נתקדם. 13, פוקוס בדבר אחד, אנחנו לא רוצים לנסות למכור הכל, אנחנו לא רוצים לנסות למכור לכולם, להפך, ככל שנהיה יותר נישתי. ככה הסיכויים שלנו להצליח גדלים. אנחנו לא רוצים לזגזג בין דברים בתדירות גבוהה. המתמיד והמפוקס מנצח. אני רוצה להגיד על זה איזושהי מילה. זה לא תמיד נכון, הרבה פעמים צריך לדעת גם לזוז בין דברים, ופתאום אתה קולט שמשהו אחד נהיה יותר רלוונטי ומוצר אחר שנמכר יותר וכאלה. מצד שני, לא להגזים. אני אתן לך דוגמה, נגיד, מאצלנו. אז אני למשל עשיתי ניסיון, שאני כמובן עדיין מנסה אותו והכול, עורכי דין שאנחנו עובדים איתם, ואמרנו בואו נעשה לכם את המכירות. עכשיו, אני עובד על זה קשה וזה… וזה קורה וזה אפילו מצליח במידה מסוימת והכל, אבל זה נגיד דוגמה ליציאה מפוקוס. בסוף אתה חברת שיווק, אם אתה רוצה להישאר מפוקס, ברגע שאתה גם הופך להיות איש מכירות, או ברגע שאתה הופך להיות מתאם פגישות וכאלה, זו יציאה מפוקוס. להגיד שאתה לא צריך לצאת אף פעם מהפוקוס, זה לא נכון, אבל ככלל, בוא נגיד שכמעט כל יום, בטח כל שבוע בוודאות, אני מקבל הצעה להיכנס לאיזו שותפות מסוימת, או איזשהו מיזם שרוצים שאני אהיה שותף בו, וואטאבר. אני לא לוקח 99.9% מההצעות, גם אם הן נשמעות ממש חלומיות. למה? כי אני צריך את הפוקוס. לנצח לא כדי לא להפסיד. אנחנו אף פעם לא נרצה להיות במיינדסט כזה של בוא נעשה את המינימום הנדרש כדי שאני אוכל ככה לצאת הביתה. שלא עבדתי או שלא עשיתי, להפך. את היום הכי טוב שהיה לי בחיים כל יום. כל יום אני רוצה להגיד, היום אני מנצח את היום הזה, לא שאני לא מפסיד. קריטי. לא להיות במנטליות הפועל תל אביב אתה אומר. אני יכול רק לסמוך על מילתך הפועל תל אביב. אבל אני משחק לפחות במגרש האימונים שלהם, בוולפסון, זה האינטראקציה היחידה שלי. מעולה. 16, וואי איזה נקודה חזקה. זו נקודה נגיד שממש חידשה לי, כי אמרתי כזה וואי, מגניב. 16, תדאג שיכירו אותך, לא רק שתכיר אנשים. להכיר אנשים תמיד כולם אומרים, תשמע, תלך, תכיר אנשים, אתה לא מבין איזה מדהים זה, ופתאום תקלוט שההוא ככה, וזה ככה, והקשרים זה הכל, וקשרים וכישורים, וכל אחד והמשפט המפוצץ שלו. חשוב אבל שוכחים להגיד כמה חשוב שאנשים יכירו אותך כמה אנשים כמה חשוב שאנשים יכירו אותי עכשיו איך אני זה שאנשים יכירו אותי, מאוד פשוט. א', בכל הרשתות החברתיות יש מיליון ואחת שאלות שאנשים שואלים במקצוע גם שלנו, כאילו של כל אחד והמקצוע שלו. יש מלא קבוצות שאנשים צריכים עזרה. אפשר לענות שם תשובות, הרי כשאני עונה תשובה בקבוצת פייסבוק, נגיד, בתחום מסוים, אני לא באמת עונה למי ששאל את השאלה. אני עונה לכל הקבוצה, אני עונה לכל מי שיקרא את התשובה שלי. נכון. ולכן זה משהו שגורם לאנשים אחרים להכיר אותי. שיש לו באמת 20 צפיות לפרק, אפילו פחות, אני אגיד כן, ב-99% מהמקרים, כי אני מאמין שבסוף אתה רוצה לפזר כמה שיותר את הלחם על המים, ואז מגיעות הציפורים. אז גם בהקשר הזה, אני רוצה… שכמה שיותר אנשים יכירו אותי, ואם מישהו נותן לי במה שכל מה שאני צריך לעשות זה רק ללכת ולדבר או להכין מצגת וכאלה, אני אקח את ההזדמנות הזאתי. ככל שיותר אנשים יכירו אותנו, ככה יבצעו לנו יותר הזדמנויות. 17, לדעת לבקש עזרה זו תכונה מדהימה. זה מה שנגיד, חלק מהחבר'ה פה אצלנו בארגון, זה קצת לוקץ להם בחסר, שהם תופסים בקשת עזרה כחולשה. וזה לא נכון. אני אתן לך דוגמה הכי קלאסית. משהו לשני לקוחות מסוימים. למה אני עוד לא עשיתי את זה? כי אני לא סגור במאה אחוז מה אני צריך לרשום שם בהצעה, אז זה קצת מפחיד אותי כזה להתעסק בזה ולא בדיוק יודע, אז אני דוחה את זה קצת. אז להגיד עבדתי קשה זה שעשיתי משימה שהפחידה אותי, זה נקרא לעבוד קשה וככל שאנחנו נצליח להתמודד עם יותר אתגרים שמפחידים אותנו ככה נהפוך להיות אנשים עובדים, יותר ממה שאנחנו עושים זה נקרא גם להיות אוטודידקט אוטודידקט הוא לא מפחד מללמוד דברים חדשים בעצמו לבד אז להיות אוטודידקט זה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד עוזר ומאוד מאוד מומלץ. החורים הבאים יהיו פחות. אני ממש מקווה, זה כמות חורים ש… נשאר קיר, אבל בסדר, בסדר. בינת אמנט על זה אף אחד לא יודע. איך הגעת לכזה כתרים של חורים? זה באמת מדהים. זה מייפה את הקיר. לא, אנחנו נתקן אותו, אל תדאג, זה הכל שנייה. קצת שפכטל וצבע צהוב יפתרו הכול. צבע כתום, נכון. 19, מותר לפחד, אסור לוותר. מה הכוונה? אני לא עכשיו אומר הכל לוק, הכל פשוט, הכל זה. אין לי בעיה גם שבן אדם יגיד, וואלה, מפחיד אותי לתלות מאוורר. אבל האמירה צריכה להיות, מפחיד אותי, מפחידות אותו. זה המשימות, אלו המשימות שהופכות אותו לטוב יותר למה שהוא עושה. נותנים חכות לא דגים. אם אני עכשיו כל פעם שחבר צוות יבוא וישאל אותי שאלה, אני אתן לו פשוט את התשובה או את הפתרון, אני משאיר את הצוות שלי לאנשים קטנים. לעומת זאת, אם עכשיו חבר צוות בא ושואל אותי, עשהאל, איך אני עושה שאוטומטית אתר נגיד שנפרץ, אז שכל הכתובות שעכשיו, אחרי שניקינו את הפריצה, במקום שהם יובילו לסטטוס קוד 404, שאוטומטית יובילו ל-410, שזה בעצם מה שצריך לעשות, זה עניין טכני. כן. אז אם אני עכשיו בא ואומר לו, תשמע, עושים כך וכך וכך, אוקיי, אז מה הוא למד? שהולכים לעשהאל, מקבלים תשובות, וזה הכול. אז מה יקרה? יקרה, שיהיה צוואר בקבוק מטורף על עשהאל, ובהצלחה. הדרך הנכונה להתמודד עם זה, זה להגיד לבן אדם, מאשר אם אני הייתי נותן לך אותו. וזה נקרא לתת לבן אדם חכה, שהוא ידע גם פעם באה כשהוא מגיע לסיטואציה כזאתי.
עמית:
איך להתמודד איתה. אתה יודע איך אנחנו קוראים לזה, זה נקודת ים בן צבי, ככה זה הטמיעה את זה לאורך כולנו פה. תסביר?
עשהאל:
תמיד היית פוענליו בשאלה, פחות או יותר אומר לך מכווין, ואומר לך, בסופו של דבר אתה מסתדר לבד. כי בסופו של דבר הוא נותן לך את החכה, מכווין אותך בדרך, אבל בסופו של דבר אתה צריך להוציא את הדג, לא ים היה נותן לנו להוציא את הדג. נכון מאוד, ואני גאה. אין עליך ים. 21, מנהל טוב, קודם דואג שהעובדים שלו יהיו יעילים, ורק אחר כך מתפנה לעבוד בעצמו. אם נגיד, עכשיו יש לנו פה צוותים של SCO, לדוגמה, יש פה ארבעה צוותים, נכון, השני, מה אתה רץ, שלישי, מה אתה רץ, ורק אז ממשיך לעבוד בעצמי. תמיד, תמיד, תמיד, קודם כל לוודא שהעובדים שלי יעילים, ורק אחר כך שאני יעיל, כי אין מה לעשות, בסוף לא משנה כמה אני אתאמץ, אם יש לי נגיד שלושה עובדים במחלקה איתי או בצוות איתי, אם אני אדאג ששש ידיים יהיו יעילות, זה הרבה יותר טוב מאשר שתי הידיים שלי, שלא משנה כמה יעילות ככל שיהיו, רק לדאוג שהם יעשו את המשימות וגם לא להגיד להם מה לעשות כל הזמן אלא ללמד אותם שידעו כבר מהשורג איך עושים את הדברים? 23, פחות מיקרו-מנג'מנט, יותר מקרו-מנג'מנט. כל הקטע הזה של להיכנס עכשיו לבן אדם ברמת הרזולוציה של על איזה כפתור במקלדת לחצת, והאם עשית את זה ככה, או היית עשית את זה ככה, אפשר, יש לנו מלא לקוחות שמנהלים את העסק שלהם בצורה הזו, אנחנו רואים את זה בתור ספקים שלהם. אבל זה לא דבר שהוא חכם, בסוף זה משאיר את אותם לקוחות, את אותם בעלי עסקים, מאוד קטנים. זה יותר לעשות רזולוציית זום אין למשהו ספציפי אז ככל שאנחנו נצליח להיות יותר בניהול של מה. מקרו-מנג'מנט ולא מיקרו-מנג'מנט א', כנראה שהעובדים יהיו הרבה יותר מבסוטים, בית, הארגון התפתח. לעבוד בצורה הרבה יותר טובה, וג', החיים גם של המנהל יהיו הרבה יותר מאושרים, כי אם אתה נכנס עכשיו לכל פסיק וכל אות שנכתבה וכל… זו בעיה רצינית. ואגב, איך אתה יודע שעובד בכיוון הנכון? שאתה רואה שאתה פחות ופחות ופחות צריך לעשות לו את המיקרו-מנג'מנט. ויותר באופן טבעי וככה על בסיס הממצאים אתה הופך להיות יותר ויותר לעבוד איתו במקרו מנג'מנט. זה דבר שהוא מאוד מאוד מסמל דברים טובים. 24, למדוד לפי תוצאות והישגים ולא לפי כמות שעות על המחשב. כמובן שבסוף צריך לשים את הדברים בקונטקסט ואין מה לעשות, אנחנו לא הכל מדיד ברמת הבדידים ואי אפשר, זה מה שנקרא בעולם שכולו טוב אבל צריך לשאוף לשם. בסוף אנחנו נרצה כמה שיותר למדוד את התוצאות ולא אם ישבת על המחשב 10 שעות, 5 שעות, בארגון. אז נגיד אם יש פה עכשיו סתם מישהו שילך ויעשה שיחת טלפון של… היה 40 דקות, לא יודע. אז אם זה בן אדם… זה חבר בארגון שאני מבסוט ממנו, שאני חושב שהוא עושה עבודה מדהימה ושבאמת מספיק את המשימות שלו והכל, אני, לא רק שזה לא יפריע לי, אני אפילו, אני אעודד אותו לעשות שיחות כאלה ושבאמת ידאג לכל מה שצריך ושלא יזניח שום דבר בחיים שלו והכל. אבל אם אני לא מרוצה מאותו עובד, או אם אני חושב שאותו עובד לא מגיע להספקים הרצויים, והוא כרגע בתקופה שהוא צריך להוכיח שהוא מצליח להגיע להספק הרצוי, אז אני כן אשאל אותו למה 40 דקות, ולמה בזמן עבודה, ולמה ככה ולמה ככה. כי בסופו של יום, אני רוצה למדוד את האנשים פה לפי ההישגים, אבל זה עובד לשני הכיוונים. לפי תוצאות והישגים ולא לפי כמה שעות הם שמו על המחשב. 25, אתגרים ותקופות לא טובות בחיים האישיים משפיעים על העסק. וואו, איזו נקודה חזקה. לא יודע איך הוא ידע את זה, אבל זה באמת נכון. אם יש לי עובד או אם אני בעצמי, יש לי בעיות בחיים האישיים שלי, זה ישפיע באופן ישיר גם על חיי העבודה שלי. אני יכול להגיד את זה על עצמי, כשאני ובר לצורך העניין, פתאום באיזה קונפליקט, פתאום לא בטוב, פתאום משהו קרה, לא יודע מה, כי אם זה לא ככה, זה מאוד… מאוד מאוד משפיע ולנסות ככה לדלג על זה זו אופציה אחת אבל בדרך כלל זה לא עובד, בדרך כלל זה יתבוש אותך בהפוכה, מאוד מאוד חשוב לוודא שאנחנו מטפלים בבעיות האישיות של עצמנו ושל…
עמית:
חווית את זה אגב מתישהו עמית? שמה? אם אני מגיע עצבנים לעבודה, בגלל… כן, דברים, חוויות שקשורות ל… הכל יכול להיות קשור לחיים, בסופו של דבר החיים זה… אתה לא חי רק ב… בסוף הדבר הזה 24 שעות, כל דבר שקורה לך בבית תמיד משפיע על העבודה. בוודאי, תמיד אם יש לך תקופות טובות יותר, אתה תגיע לעבודה בשיא המשמחה, בשיא ה… זה תקופות יותר קשות.
עשהאל:
תמיד זה איכשהו מתחבר, זה תמיד הולך ביחד, אין מה לעשות. סבבה לגמרי. 26, תמיד להתייחס למהות ולא לאדם המבצע. אני אגב כזה, אם אני אקח את זה רגע לחיים האמיתיים ולא לעולם העסקים, אני תמיד אוהב להגיד, תשפוט אותי לפי מה אמרתי, או לפי המהות של מה שאמרתי, כאילו… סגנון, הנה וואי, אתמול זה היה מיינד בלון, צילמתי אפילו את החלק הזה בטלוויזיה. היה אתמול באיזה תוכנית מאוד משעממת של לפני החדשות או משהו כזה, בערוץ 12 אם אני לא טועה, היה שם דיון באיזה פאנל. ואז היה שם איזה בחור שהמנחה כאילו אמר לו תקשיב זה לא עובד ככה אתה מתפרץ לכולם פה די כאילו חלאס וכזה כמו כאילו ממש ניסה להשתיק אותו אבל בקטע של הסגנון שלו ולא על… המהות. ואז שהבחור לידו, שהוא זה שהתווכח עם אותו אדם, ויש גם את המנחה, כאילו יש שלושה אנשים, יש את המנחה ויש שני אנשים שהתווכחו, ואז בעצם אחד מהם מאוד היה קולני ולא נתן לאף אחד לדבר, אז המנחה בעצם ניסה כזה להגיד לו, חלאס, אתה לא נותן לאף אחד פה לדבר. הבחור לידו, פתאום הוא נכנס לשיחה כזה, ואז הבחור הראשון והמנחה היו בשקט, ואז הוא אמר שהוא כבר במרומי גילו, 27, כמה הזמן שלך שווה? וואו, איזו נקודה חשובה. אני אשאל פה שאלה פתוחה את המאזינים שלנו, ואני אתן חמש שניות של שקט, נעשה פעם ראשונה. חמש שניות שנהיה כולנו בשקט, כדי שכל אחד יוכל לחשוב מה התשובה, שאף אחד לא ידלג, יגיד לי לא, המשכתי לדבר, אצלי להקשיב וכאלה. כמה שווה שעת עבודה שלך, מאזין יקר? כמה היא שווה? האם עשית חישוב? אני אתן דוגמה. נגיד אם יש לך עכשיו חברה או עסק, שנגיד סתם מרוויח. חודש! 18,000 שקלים. אז אם אתה יודע שאתה נותן 180 שעות עבודה… לך הוצאות וכאלה, אז אתה יודע ששעת עבודה שלך שווה סדר גודל של 100 שקלים, כי אתה נותן בערך 180 שעות עבודה, 18,000 שקלים, זה אומר ששעת עבודה שווה 100 שקלים. לעומת זאת, אם עכשיו אתה מרוויח סתם, יש לך עסק והכל ומשכורת ועניינים ובכל… נגיד נטו אחי. הוצאות שאתה מרוויח 60,000 שקלים. זה אומר שאתה צריך לדעת ש… שעת עבודה שלך עכשיו היא כבר שווה יותר, אוקיי? אם אני לא יודע כמה שעת העבודה שלי שווה, איך אני יכול לדעת לתמחר את המוצרים שלי? נגיד מישהו עכשיו רוצה שיעור פרק… 200 שקל. אני לא יודע, כי אם אני לא יודע כמה בפועל שעת העבודה שלי שווה, אני בבעיה. ולכן עכשיו ניתן 5 שניות של שקט, וכל אחד מהמאזינים יחשוב עם עצמו כמה שווה שעת העבודה שלו. עברו 5 שניות, יאללה. 28, קודם לעבוד על פרויקט קטן, ורק אז לזכור במשרה מלאה. מלא פעמים אנחנו מגיעים לסיטואציה שאנחנו רוצים לשקול. הנה, היום למשל, החלפנו צוות פיתוח של דיגי פארם. אותו דבר גם עם עובד, סתם, כשעכשיו אני מגייס עובד חדש לחברה, אני כמעט תמיד ארצה בריאיון לעשות לו כמה משימות כאלה מקדימות, כדי שיוכל לתת לי איזושהי חיווי של איפה הבן אדם הזה עומד. ואגב, גם אם כבר גייסתי אותו, או גם אם כבר לקחתי איזה פרילנסר, או גם אם לקחתי מתכנתים, או מה שזה לא יהיה, שאני עושה איזושהי פעולה, אני אמור לשאול את עצמי מי היה יכול לעשות את אותה פעולה במקומי ולהאציל אליו. 30, וזו הנקודה גם האחרונה שלנו, לחלום בגדול, ככה יספיק לכולם. קח דוגמא את חברת וויז, שעשתה לאחרונה אקזיט של 32 מיליארד דולר. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמנכ״ל של אותה חברה יכל להגיד לכל העובדים הראשונים, לכל העובדים נקרא לזה בעשרות העובדים הראשונים, אנחנו נרצה לייצר איזשהו חזון או איזשהו חלום שהוא חלום גדול, שהוא חלום שבאמת יש בו… לכמה וכמה ולא רק לבן אדם אחד, כי ככה בעצם יותר קל לרתום אלינו את הצוות ושבאמת כולם יהיו בוט עם אותה מטרה וכולם ירצו להגיע לאותו חזון. שיותר מהר. אז זה היה הסיכום שלי לסרטון של דן מרטל. עמית. תוספת שלך, כל דבר שרק תרצה. מסכים עם מרבית הדברים.
עמית:
בנוגע לנקודה האחרונה זה מאוד מזכיר לי שלפני נראה לי כמו שנתיים גוגל רצו לזכור עוד פעם את ויז. והציעו להם משהו כמו 23 מיליארד, אם אני לא טועה, אני לא רוצה להגיד. בדיוק על המספר, כי יכול להיות מיליארד עולה פה, אתה יודע, מיליארד דולר לכאן, מיליארד דולר לשם. ותמיד אני זוכר שיחות עם חברים שאמרנו, איזה מסכנים העובדים של וויז. אתה עובד, אתה אומר, אני מקבל אופציות. אותו רואה שאמורים למכור ב-23 ואתה רואה את הבעלים שלך,
עשהאל:
לא מוכן למכור ב-23 מיליארד, אנשים יכולים להפוך להיות בסופו של דבר משכורות רגילות, שאני בטוח שהם חיים בצורה טובה, למולטי מיליונרים, ובסופו של דבר חלמו בגדול, 32 מיליארד זה חלום יותר גדול מ-23 מיליארד, ואני חושב שאותם עובדים אומרים תודה על היום שהם חלמו בגדול. אגב, זו באמת המחשה מעולה למה זה אומר לחלום בגדול, שלחלום בגדול זה כבר לחלום בענק, מה שנקרא, שכשגוגל באמת הציעו 23 מיליארד דולר, זה הכל, אז עמית, אני רוצה להגיד לך תודה רבה שליווית אותי גם בפרק הזה, יובל, תודה רבה שהיית על הטכני, ואנחנו נתראה בפרק הבא. אז, רוצה להגיד תודה רבה, ופרק הבא הולך להיות פרק סופר מעניין, לא לפספס אותו. יאללה ביי.
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 31 כבר כאן בפרק הזה עשינו סקירה על 30 תובנות עסקיות של בחור בשם דן מרטל. אז אם אתם רוצים לקבל 30 סקירות בבערך 60 דקות, מקומכם איתנו. פרק 31, יחד עם עמית, מתחילים.
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל:
טוב אז פרק 31 כבר כאן. בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על 30 תובנות עסקיות שהלוואי שידעתי כשהייתי בן 20. האמת היא שלא אני ניסחתי את הקופי. זה בעצם זו הכותרת של הסרטון ביוטיוב של דן מרטל. זה איזשהו איש עסקים שהעלה כזה סרטון. עם 30 תובנות שלו, שהלוואי שהוא ידע לפני שהוא היה בן 20. אני אישית, ככה, הייתה לי משמרת מילואים בסוף חודש מרץ, וככה, כחלק מהמשמרת הזה, ראיתי גם סרטון היוטיוב הזה. אהבתי, סיכמתי אותו לעצמי, ואמרתי, אני חייב להביא אותו ככה כאן לפודקאסט, שנדבר עליו ונעבור הנקודות, ונראה איך אנחנו יכולים גם למצוא דברים שהם רלוונטיים לעסק שלנו, לעסק של המאזינים שלנו. אז בעצם אנחנו ככה נתחיל. שלום גם ליובל מאחורי הקלעים, מה שלומך? יופי יופי נהדר אז אנחנו נתחיל ככה להריץ את הנקודות עמית אם יש משהו שאתה לא מבין או משהו כזה אז תרגיש הכי בנוח לשאול וזה הכל אז הנקודה הראשונה שבעצם דן מדבר עליה היא שהוא אומר ששווה לקנות זמן של אחרים יחסית בזול כדי שישאר לעצמך זמן לדברים החשובים באמת. היום יש, זאת אומרת, כמובן שזה טיפ שהוא יחסית מובן מאליו למי שאפילו קצת בעולם העסקים, אבל אני בכל זאת ככה ארחיב… את הטיפ הזה. אז מה שקורה זה שהוא בעצם בא ואומר שאם למשל אתה עכשיו יודע שאתה בבית צריך להקדיש שעה-שעתיים ביום לניקיון. אז כאילו עדיף לך להביא מנקה רגע שתעשה את זה ושאתה תאכל בשעתיים האלה לעשות דברים שהם הרבה יותר יעילים. או הנה אתן עוד דוגמה מהחברה שלנו. אנחנו כאן למשל יש כאן את מאיר שמבשל בעצם לכל העובדים כל יום ארוחת צהריים. זה בדיוק זה. אני מעדיף לש… שלם רגע לבן אדם כסף שיכין פה את האוכל לכולם, ואז לכולם יהיה בעצם אוכל נגיש, מאוד קל לאכול וככה בתוך המשרד יש חדר אוכל, וזה ככה מאוד יעיל, אז זה ממש דברים שבאמת כדאי להאציל החוצה. גם הניקיון של המשרד, תיאורטית, יכולנו לנקות בעצמנו, זה לא שזה בלתי אפשרי, אבל אנחנו מביאים כאן בן אדם חיצוני כי אנחנו רוצים לקנות זמן של מישהו אחר, וככה למעשה לשמור על הזמן שלנו. שלנו. הדבר הש… נקודה מספר 2, יש לך אגב שאלות על נקודה מספר 1 או שהיא ברורה? לא, היא ברורה, רז' מנקל מדהים גם. יופי. ומאיר שף מצטיין. אני שמח מאוד לשמוע. נקודה מספר 2, לשאוף לעבוד עם עשירים לא ימניים. זו נקודה ממש ממש קריטית, שרק מי שעבד בעבר ימניים מבין כמה היא קריטית. פעם חשבתי שאם אני אתמחר שירות ב-3,000 שקלים לחודש ולא ב-6,000 שקלים לחודש, הלקוח יצפה לקבל פחות ויהיה לי קל יותר לספק לו את השירות. ללקוח יש פחות כסף, ככל שהסכום של הלקוח משלם משמעותי יותר בשבילו. כלומר הכסף האחרון שלו, ככל שעשיתי על לקוח הנחה יותר גדולה, ככה חטפתי את זה בחזרה בפנים והייתה חוויה נוראית. דיברנו על זה גם באחד הפרקים הקודמים, על הלקוחה היא, שבסוף עשינו לה איזושהי הצעה כזאת, שהיא אפילו לא משתלמת לי, אבל אמרתי בוא ננסה איזה מודל חדש, ובסוף אחרי כלום זמן היא סגרה לי את ההתקשרות. כי בסופו של יום אין מה לעשות, ברגע שלקוח יש לו כסף, ברגע שלקוח הוא כבר בשלב ההצלחה, שאותו בחור עסוק בנתינה, יש לו סביבו אנשים בעולם שבזכותו הם מקבלים איזשהו ערך, אחרת הוא לא היה הופך להיות עשיר. וזה הרבה פעמים גם יכול להיות בן אדם שיש לו נגיד את חברת שטראוס לדוגמה, הבעלים של חברת שטראוס, אתה יכול לבוא ולהגיד, שמע, הוא לא עושה כלום, הוא יושב בבית. אבל זה לא נכון, כי הוא הקים חברה שמכילה המון המון אנשים, שנותנים שירות ועוזרים להמון אנשים ונותנים ערך, ולכן תמיד תמיד תמיד בן אדם שיש לו כסף זה בן אדם שיודע מהי נת
עמית:
אמר, שמעתי אותו אומר בריאיון, שאומנם אתם מסתכלים עליי בתור, בזמנו הוא היה הכי ישיר. בעולם, לפני התחרות עם אילון, אבל הוא אמר, אמנם אני יצרתי כזאת כמות כסף, אם תסתכלי עליי, אבל תסתכלו כמה כסף אני יצרתי. אם אני 10% מהחברה והיא שווה X כסף, אז כל השאר זה כסף שבעצם יצרתי לאחרים. אז הוא מאוד הדגיש את זה שבעצם העובדים וכל המשקיעים זה כסף שהוא ייצר לאחרים, ולאו דווקא צריך להסתכל עליי בתור איש.
עשהאל:
שיר בעולם וכמה כסף יצרתי לאחרים. מדהים, האמת שהגלגול של הכסף זה גם חלק מהעניין. בן אדם שיש לו כסף נגיד, אז הוא ממש לא מפחד להוציא כסף. למה הוא לא מפחד להוציא כסף ולמה מבחינתו הוא רואה את זה כמשהו חיובי? כי הוא יודע שבעצם עד היום, זאת אומרת עד עכשיו, הוא בעצם קיבל כסף כי הוא נתן ערך, ועכשיו הוא הגיע סוף סוף לרגע שלו הוא חיכה, שבו הוא יכול בעצם לבחור ממי הוא רוצה לקבל עכשיו את הערך בחזרה תמורת הכסף שהוא קיבל, אתה לא יכול למכור אם אין לך את המוצר, אבל איפה שאפשר, כדאי לעשות את זה. זה קצת מזכיר את הדבר שנקרא MVP. MVP זה בעצם הגרסה הרזה ביותר שאפשר לייצר כדי להמחיש מוצר מסוים, איך הוא עובד או מה בדיוק קורה איתו. אז גם כאן זה עניין של MVP. 4. זה לא כמה זמן אני עובד על משהו, אלא כמה אנרגיה יש לי לעבוד עליו. או כמו שמיודענו ים אמר בעבר, שבסוף האנרגיה המנטלית היא האנרגיה שמוגבלת, לאו דווקא האנרגיה הפיזית. זאת אומרת שזה לא ש… האנרגיה שלו ואתה רוצה לוודא שאתה רוצה לוודא שאתה רוצה… עובד, שאנחנו עובדים על המשימות החשובות ביותר, בזמן שיש לנו את האנרגיה הגבוהה ביותר. יש אנשים שזה בבוקר, יש אנשים בצהריים, יש אנשים בערב. זה לא עוזר לי שמישהו יבוא ויגיד לי, שמע, אני עבדתי על זה כל היום, או שעבדתי על זה עשר שעות, מה אתה רוצה? זה לא מעניין אותי כמה זמן עבדת על זה, מעניין אותי מה בפועל קרה עם זה. ולכן, זה לא כמות השעות שאתה שם, אלא זה כמות האנרגיה שבפועל הצלחת… לטובת אותה משימה. מתי אתה הכי אנרגטי? שתיים בלילה, אתה חושב שזה שתיים בלילה ומה אתה עושה עם האנריות? אז זהו, אז הכל תלוי בתקופה בחיים. עכשיו נגיד אנחנו בתקופה שדבש עושה לנו סיסו וסימחו, אז אתמול קמתי פעמיים לדעתי בלילה להאכיל אותה וכאלה, זה משתנה. בוא נגיד שכשהייתי רווק וכל האפשרויות היו פתוחות, אז שתיים בבוקר בהחלט הייתה השעה הפייבוריטית שלי, הטובה ביותר, הפרודקטיבית ביותר. למרות שאני נוטה להגיד שבסוף אין לי באמת, בוא נגיד שאולי יש לי זמן שאני הכי אפקטיבי בו, אבל זה לא שבזמן אחר אני לא אפקטיבי, אני תמיד אהיה אפקטיבי, והסיבה היא זה כי הניגון שלי בלב הוא שהוא מאוד… רוצה לקיים את המשימה, וברגע שהרצון שלך הוא כל כך חזק, אז זה לא משנה באיזה שעה, לא משנה באיזה מזג אוויר, ולא משנה מאיזה מקום, או מה רמת העוצמה של האינטרנט שלך, אתה תדלבר את המשימות. כי מה לעשות, כשזה מספיק חשוב לך, אתה מוצא את הדרך. נקודה מספר 5 זה משפט שאני מאוד מאוד מאמין בו, מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה. אגב, שים לב שהנקודות של דן, שרשם במקור את הנקודות האלו, כמעט כל בעיה, כי בסופו של יום ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים קורה, שאני מביא איזשהו מתכנת נגיד, ואני נותן לו איזושהי משימה, והוא עשר שעות מבזבז על זה, ואומר לי בסוף גם לא הצלחתי, ואז אתה מביא את זה לבן אדם רציני שיודע את העבודה, או אפילו בעצמך אם יש לך את הזמן לזה, ובשמונה דקות אתה פותר את העניין, כי אני חוזר ו… אני אפילו לא נכנס פה עכשיו לאיך לפתור או משהו כזה, אני אומר פשוט בכללי. אם זה לא פשוט, זה פשוט לא יהיה. זה הכל. כל הדברים צריכים להיות פשוטים. אם אני עכשיו למשל רוצה, לא יודע מה, להקים איזה חדר חדש, לסדר את חדר הפודקאסט מחדש, להוציא, ואני רואה שאני מתחיל להסתבך עם זה ופתאום זה מייצר לי עוד משימה ועוד משימה ועוד משימה, זה אומר שזה כבר הפך להיות לא פשוט, וזה פשוט לא יהיה. זה לא הכיוון. צריך למצוא את הדרך איך עושים את זה בצורה מאוד מאוד פשוטה. וואו, איזו נקודה מטורפת. תזרים בעולם העסקים זה הכל, הכל. עכשיו, עסק שיש לו, שאין לו תזרים חיובי, תזרים מזומנים חיובי? אין. לא משנה כמה המוצר שלו טוב, לא משנה כמה אנשים מוכשרים באותה חברה, יהיה לו מאוד מאוד מאוד קשה להתקיים. אני גם אסביר רגע מה זה אומר תזרים. נניח שאני עכשיו יש לי בעובר ושב של החברה 100 שקלים, ובוא נניח שאני עכשיו צריך לשלם לכל הספקים ולמשכורות ואת הכל 200 שקלים. אני אהיה בבעיה, ויכול להיות שעד שכבר יגיע התאריך שאני אקבל את הכסף מהמדינה, כבר זה לא יהיה רלוונטי, כי אני אהיה בבעיות כל כך משמעותיות שזה כבר באמת לא יעזור. ולכן, תזרים מזומנים חיובי זה הדבר הכי חשוב מבחינתי בעסק, זה אחד הדברים באמת אבן יסוד. השיטה שלי אגב בתזרים מזומנים חיובי, מאוד מאוד מאוד עוזר. שבע, למדל ולשפר. מה הכוונה? לא כל דבר צריך להמציא מאפס. אם אני עכשיו רוצה להמציא איזשהו מוצר, או איזשהו פיצ'ר, או איזשהו… לחשוב על איזשהו קריאייטיב מסוים, או כל דבר שאני רק רוצה, לבנות אתר, לעצב אותו, לכתוב תוכן, אני יכול קודם כל ללכת ולמצוא מישהו שכבר עשה את זה ממש ממש טוב, כאיזשהו רפרנס, כאיזושהי דוגמה, ולעשות את זה פשוט כמו שהוא עשה את זה. לצורך העניין, אני, יש לי הרגל, טובים. הכי חשוב אבל זה לא רק למדל, זה למדל ולשפר. זאת אומרת, למצוא גם איך אני יכול להביא עוד איזושהי נקודה או איזושהי תוספת לתוך אותו עניין, שבעצם יהפוך את אותו עניין למשהו ייחודי שלי. שמונה, להאציל במיוחד בעיות קטנות שגוזלות אנרגיה מנטלית רבה. אז אמרנו על זה כבר בנקודה הראשונה, אני אחזור על זה ככה פעם נוספת. הם גורמי ההצלחה הפופולריים ביותר בקרב מי שכבר הצליח, אז אני אחדד את הנקודה הזו. אף אחד לא, בגדול, אף אחד לא באמת אוהב להתמיד ולחכות בסבלות. זאת אומרת, רוב האנשים רוצים מהר ובקלות, זה כזה הפוך. אז סבלנות והתמדה זה בעצם אלה תכונות שכששואלים אותי במה אתה עובד, אני אומר, אני עובד בלהתמיד. כי אני טוען היום שמתי אתה נכשל במשהו? כשאתה מפסיק לנסות. מתי אתה לא תצליח משהו? כשאתה מפסיק לנסות אותו. אז כאילו, ככל שאתה מתמיד וככל שאתה ממשיך עוד ועוד ועוד, בדרך כלל, תגיע להצלחה הזאת. מזכיר לי את הלקוחות שלנו כאן בסוכנות, שאנחנו עושים להם את הקידום, יש את הממלאה בין הלקוחות שעושים את זה כמה שיותר זמן ברצף, אל מול ההצלחה שלהם. כי ככל שאנחנו הולכים על משהו שצריך להתמיד בו יותר כדי לקבל תוצאה טובה יותר, ככה פחות אנשים יסכימו לעשות את זה. ואז בעצם מי שכן מסכים לעשות את זה, זה הופך אותו להרבה יותר ייחודי. ואז ברמת היצע וביקוש, כשיש הרבה פחות ביקוש, כי אין הרבה אנשים שיסכימו להתמיד בצורה הזו, אז ההיצע בעצם הופך להיות יותר נמוך, ואז המחיר עולה. הוא אמור לדעת את זה. ואז אם אני עכשיו מנהל המוצר ואני הולך לעשות פגישה, אני אומר שלום לכולם, X תכיר את Y, Y תכיר את X, אנחנו בפגישת חפיפה, קחו את זה מפה בהצלחה. זהו. למה? כי אני נותן לבעלי המקצוע לעשות את העבודה. ככל שאני אצליח לתת לך וליובל את המשימות יותר בראשי פרקים, ופחות עכשיו בלרדת לרזולוציה, ופחות עכשיו בלהתחיל להגדיר דברים, ככה זה יותר טוב, ככה זה הופך אתכם לבעלי ערך גבוה יותר. וזהו, כאילו, אז… תמיד נרצה להקיף את עצמנו באנשים מוכשרים יותר מאיתנו. אוקיי. אתה רוצה להוסיף על זה משהו? לא, אני מסכים איתך. יופי. אני מסכים בעיקרון. נעבור לנקודה הבאה. מצוין. 11, לא לדאוג מדברים שעוד לא קרו. יש איזה מין קטע, גם לבת זוגתי שתחיה וגם לעוד הרבה אנשים סביבי,
עמית:
אבל, שמע, זה עזריה, זה כאילו ההפך מ-Mindfullness. זה הדמיון, אין מה לעשות, Overthinking, זה הרבה פעמים ה… אבל מה הקטע? כי אתה תמיד מחפש, אני אגיד לך, במקרים שלי זה קרה בחיים, אתה יודע, הרבה פעמים אתה מסתכל, אתה אומר… יקרה לי בסיטואציה הזאת ופה. לדעתי זה לאו דווקא, הקיצון של זה זה להגיד אני רוצה לבוא מוכן לסיטואציה, אבל הרבה פעמים אתה גולש למה יקרה לו טוב בסיטואציה מאשר להסתכל.
עשהאל:
כן טוב יקרה בסיטואציה, ואז אתה בורח לחרדה יותר, לדעתי, של הדברים. אתמול בר בא, ואומרת לי, שהיא לא בטוחה, היא מאוד מפחדת מהטיסה לארה״ב או משהו כזה, כי יכול להיות שדבש תהיה ככה ויכול להיות שהיא תהיה ככה ואני כזה. לא כדאי שנחשוב על הבעיה הזו כשנעלה למטוס? כאילו מה יש לנו בחודש אפריל לדבר על מה יקרה? יוני, כשאנחנו לא יודעים איך היא תרגיש, מה יהיה, איך תעבור הטיסה, אנחנו לא יודעים כלום, אז בואו נתעסק בחודש יוני, בחודש יוני, או אפילו יותר נכון ביום של אותו, או יום לפני, לא יודע, אבל בסוף אני טוען שאנחנו לא צריכים לדאוג מדברים שעוד לא קרו. בואו נמקד את הקשב שלנו בהווה, ומה שכבר קרה, או שאנחנו יודעים שמחר קורה, מחרתיים, לא יודע, תקופת זמן שאפשר להתייחס אליה ברצינות, אז אין בעיה להתכונן, אבל לא סתם. לא הגיוני נגיד להתחיל לתכנן עכשיו דברים של עוד חודשיים במטוס, אם הילדה תצליח להירדם או לא. זה באמת פשוט, באמת פשוט חבל על האנרגיה שהולכת. לחיות את הכאן ועכשיו בסופו של דבר. מיינדפולנס זה באמת דבר. פודקאסט על העניין הזה, שמעתי את דוב נבון ואת פלד מדברים בדיוק על זה. פלד אמר שלפי מה שהוא קרא, ש-40% מהאנשים שמצליחים אומרים ש-40% צריכים מהחיים שלך, 45-45% אמורים להיות על הכאן ועכשיו. רוב האנשים מסתכלים 90% קדימה או אחורה. אתה צריך להיות 45% פחות או יותר בכאן ועכשיו. כל השאר אתה צריך לחשוב גם על העתיד, גם על העבר, גם על איך אני אעבור. ומי שרוצה לנסות אותי, שיבדוק את זה בעצמו. כל נתון, לא מעניין אותי איזה. אתה יודע, אני אקח את זה אפילו לקיצון. אני אקח את זה רגע לקיצון ואני אתן דוגמה שהיא הרבה יותר קיצונית מלעקוב אחרי משהו, רק כדי שנבין את העיקרון. לפני חודשיים בערך, אז הייתי בבית של קובי, וקובי יש לו ילדות, ובעצם ביקשו ממני לעזור להתקין איזושהי מראה. של איפה שהיא רצתה ל… ואז אמרתי לה, אם כל בוקר תעמדי ותראי שאת לא רואה, אז תעמדי על קצת האצבעות ואז תראי את הראש שלך, תגעי לגובה הזה. כאילו, תרים, תתלי את המראה במקום יותר גבוה, ככה תדעי שבאמת את מתחילה אשכרה לגבוה ושאת תתאמצי בשביל זה, ואני טוען שזאת הדרך הכי טובה שלך. האם זה נכון, לא נכון, לא אכנס לזה, כי זה לא היה העיקרון. העיקרון היה שניסיתי לתת לה את האיך אני בפרקטיקה יכול לעשות דברים שהם נראים לי הזו אם אני רוצה לעשן פחות סיגריות תראה זה פשוט מה ביקשתי אני בטוח שיש חלק מהמאזינים פה שרוצים לעשן פחות סיגריות ביום 100% אז כל מה שצריכים לעשות זה לעשות פשוט חיווי לא משנה איך אפשר על הקיר אפשר על מחברת אפשר ביומן אפשר כמה שיותר ויזואלי אגב בעיניי יותר טוב פשוט לרשום כל יום ביומן כמה סיגריות עישנתי 15? 20? 10? 30? 100? כמה עישנתי ברגע שאני רואה מול העיניים שלי לוח שנה טבלה הנתון הזה הולך להשתפר. אם אני רוצה להרוויח יותר כסף, קדימה, כל יום, הנה אני למשל דאגתי לאוטומציה עבור העסק שלי, שבעצם כל יום בסוף היום אני מקבל הודעה שמראה לי את כל המכירות שהיו באותו יום, כמה כסף הרווחנו בכל מחלקה, כמה כסף עד אותה נקודת זמן באותו חודש כבר הגענו, כמה כסף עד אותה נקודת זמן בשנה הגענו. אם אני לא אראה כל יום את הנתון, יהיה לי מאוד מאוד קשה ל…
עמית:
אתה מכיר את אותו סיפור? במאיימי איט, בתקופת הקורונה, הם הגיעו לגמר מול הלייקרס, אם אני לא טועה. יש איזה קטע במאיימי איט, כמו שאמרת, לרשום מספרים, במאיימי איט יש להם איזה מנטליות, לדעתי קצת קיצונית, הם הולכים שם באופן קבוע, כל אימון, לכל חולצת אימון, אני לא יודע אם זה עד היום, היו הולכים עם כמה אתה שוקל, אחוזי שומן, ולראות כל ספציפית אישית עם המשקל ל… לראות כל יום את המשקל, אבל כן בנתונים מסוימים אני מסכים איתך שזה יכול לעבוד. למה זה לא עושה לך טוב?
עשהאל:
לי כנראה… על איזה נתון עקבת?
עמית:
הייתי, גם עכשיו, אחרי שחזרתי לתזונה שאני עושה, אני לא מסתכל על המשקל שלי. באיזה נתון, אבל איזה נתון ספרת? בכמה כאילו ירדתי כל הזמן. כמה כאילו ירדת? כן, אני לא הייתי מסתכל על זה. אני הייתי… לא הבנתי. אתה איך היית יודע כמה כאילו ירדת? רק אחרי תקופות, לא כל יום. אני הייתי מסתכל אחרי, בתקופות של חצאי שנה ושנה.
עשהאל:
תקופה וזה גרם להם מאוד מאוד מלבטר. אתה מכיר את הבדיחה עם הפרארי וה… בטח. אז תגיד להם את זה, אבל בסדר. בסופו של דבר לא לכולם יש פרארי. לאף אחד כמעט יש פרארי. אבל עמית תודה רבה ששיתפת אותנו. לאהבה. בפריט מידע אישי. חיפה? בוא נתקדם. 13, פוקוס בדבר אחד, אנחנו לא רוצים לנסות למכור הכל, אנחנו לא רוצים לנסות למכור לכולם, להפך, ככל שנהיה יותר נישתי. ככה הסיכויים שלנו להצליח גדלים. אנחנו לא רוצים לזגזג בין דברים בתדירות גבוהה. המתמיד והמפוקס מנצח. אני רוצה להגיד על זה איזושהי מילה. זה לא תמיד נכון, הרבה פעמים צריך לדעת גם לזוז בין דברים, ופתאום אתה קולט שמשהו אחד נהיה יותר רלוונטי ומוצר אחר שנמכר יותר וכאלה. מצד שני, לא להגזים. אני אתן לך דוגמה, נגיד, מאצלנו. אז אני למשל עשיתי ניסיון, שאני כמובן עדיין מנסה אותו והכול, עורכי דין שאנחנו עובדים איתם, ואמרנו בואו נעשה לכם את המכירות. עכשיו, אני עובד על זה קשה וזה… וזה קורה וזה אפילו מצליח במידה מסוימת והכל, אבל זה נגיד דוגמה ליציאה מפוקוס. בסוף אתה חברת שיווק, אם אתה רוצה להישאר מפוקס, ברגע שאתה גם הופך להיות איש מכירות, או ברגע שאתה הופך להיות מתאם פגישות וכאלה, זו יציאה מפוקוס. להגיד שאתה לא צריך לצאת אף פעם מהפוקוס, זה לא נכון, אבל ככלל, בוא נגיד שכמעט כל יום, בטח כל שבוע בוודאות, אני מקבל הצעה להיכנס לאיזו שותפות מסוימת, או איזשהו מיזם שרוצים שאני אהיה שותף בו, וואטאבר. אני לא לוקח 99.9% מההצעות, גם אם הן נשמעות ממש חלומיות. למה? כי אני צריך את הפוקוס. לנצח לא כדי לא להפסיד. אנחנו אף פעם לא נרצה להיות במיינדסט כזה של בוא נעשה את המינימום הנדרש כדי שאני אוכל ככה לצאת הביתה. שלא עבדתי או שלא עשיתי, להפך. את היום הכי טוב שהיה לי בחיים כל יום. כל יום אני רוצה להגיד, היום אני מנצח את היום הזה, לא שאני לא מפסיד. קריטי. לא להיות במנטליות הפועל תל אביב אתה אומר. אני יכול רק לסמוך על מילתך הפועל תל אביב. אבל אני משחק לפחות במגרש האימונים שלהם, בוולפסון, זה האינטראקציה היחידה שלי. מעולה. 16, וואי איזה נקודה חזקה. זו נקודה נגיד שממש חידשה לי, כי אמרתי כזה וואי, מגניב. 16, תדאג שיכירו אותך, לא רק שתכיר אנשים. להכיר אנשים תמיד כולם אומרים, תשמע, תלך, תכיר אנשים, אתה לא מבין איזה מדהים זה, ופתאום תקלוט שההוא ככה, וזה ככה, והקשרים זה הכל, וקשרים וכישורים, וכל אחד והמשפט המפוצץ שלו. חשוב אבל שוכחים להגיד כמה חשוב שאנשים יכירו אותך כמה אנשים כמה חשוב שאנשים יכירו אותי עכשיו איך אני זה שאנשים יכירו אותי, מאוד פשוט. א', בכל הרשתות החברתיות יש מיליון ואחת שאלות שאנשים שואלים במקצוע גם שלנו, כאילו של כל אחד והמקצוע שלו. יש מלא קבוצות שאנשים צריכים עזרה. אפשר לענות שם תשובות, הרי כשאני עונה תשובה בקבוצת פייסבוק, נגיד, בתחום מסוים, אני לא באמת עונה למי ששאל את השאלה. אני עונה לכל הקבוצה, אני עונה לכל מי שיקרא את התשובה שלי. נכון. ולכן זה משהו שגורם לאנשים אחרים להכיר אותי. שיש לו באמת 20 צפיות לפרק, אפילו פחות, אני אגיד כן, ב-99% מהמקרים, כי אני מאמין שבסוף אתה רוצה לפזר כמה שיותר את הלחם על המים, ואז מגיעות הציפורים. אז גם בהקשר הזה, אני רוצה… שכמה שיותר אנשים יכירו אותי, ואם מישהו נותן לי במה שכל מה שאני צריך לעשות זה רק ללכת ולדבר או להכין מצגת וכאלה, אני אקח את ההזדמנות הזאתי. ככל שיותר אנשים יכירו אותנו, ככה יבצעו לנו יותר הזדמנויות. 17, לדעת לבקש עזרה זו תכונה מדהימה. זה מה שנגיד, חלק מהחבר'ה פה אצלנו בארגון, זה קצת לוקץ להם בחסר, שהם תופסים בקשת עזרה כחולשה. וזה לא נכון. אני אתן לך דוגמה הכי קלאסית. משהו לשני לקוחות מסוימים. למה אני עוד לא עשיתי את זה? כי אני לא סגור במאה אחוז מה אני צריך לרשום שם בהצעה, אז זה קצת מפחיד אותי כזה להתעסק בזה ולא בדיוק יודע, אז אני דוחה את זה קצת. אז להגיד עבדתי קשה זה שעשיתי משימה שהפחידה אותי, זה נקרא לעבוד קשה וככל שאנחנו נצליח להתמודד עם יותר אתגרים שמפחידים אותנו ככה נהפוך להיות אנשים עובדים, יותר ממה שאנחנו עושים זה נקרא גם להיות אוטודידקט אוטודידקט הוא לא מפחד מללמוד דברים חדשים בעצמו לבד אז להיות אוטודידקט זה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד עוזר ומאוד מאוד מומלץ. החורים הבאים יהיו פחות. אני ממש מקווה, זה כמות חורים ש… נשאר קיר, אבל בסדר, בסדר. בינת אמנט על זה אף אחד לא יודע. איך הגעת לכזה כתרים של חורים? זה באמת מדהים. זה מייפה את הקיר. לא, אנחנו נתקן אותו, אל תדאג, זה הכל שנייה. קצת שפכטל וצבע צהוב יפתרו הכול. צבע כתום, נכון. 19, מותר לפחד, אסור לוותר. מה הכוונה? אני לא עכשיו אומר הכל לוק, הכל פשוט, הכל זה. אין לי בעיה גם שבן אדם יגיד, וואלה, מפחיד אותי לתלות מאוורר. אבל האמירה צריכה להיות, מפחיד אותי, מפחידות אותו. זה המשימות, אלו המשימות שהופכות אותו לטוב יותר למה שהוא עושה. נותנים חכות לא דגים. אם אני עכשיו כל פעם שחבר צוות יבוא וישאל אותי שאלה, אני אתן לו פשוט את התשובה או את הפתרון, אני משאיר את הצוות שלי לאנשים קטנים. לעומת זאת, אם עכשיו חבר צוות בא ושואל אותי, עשהאל, איך אני עושה שאוטומטית אתר נגיד שנפרץ, אז שכל הכתובות שעכשיו, אחרי שניקינו את הפריצה, במקום שהם יובילו לסטטוס קוד 404, שאוטומטית יובילו ל-410, שזה בעצם מה שצריך לעשות, זה עניין טכני. כן. אז אם אני עכשיו בא ואומר לו, תשמע, עושים כך וכך וכך, אוקיי, אז מה הוא למד? שהולכים לעשהאל, מקבלים תשובות, וזה הכול. אז מה יקרה? יקרה, שיהיה צוואר בקבוק מטורף על עשהאל, ובהצלחה. הדרך הנכונה להתמודד עם זה, זה להגיד לבן אדם, מאשר אם אני הייתי נותן לך אותו. וזה נקרא לתת לבן אדם חכה, שהוא ידע גם פעם באה כשהוא מגיע לסיטואציה כזאתי.
עמית:
איך להתמודד איתה. אתה יודע איך אנחנו קוראים לזה, זה נקודת ים בן צבי, ככה זה הטמיעה את זה לאורך כולנו פה. תסביר?
עשהאל:
תמיד היית פוענליו בשאלה, פחות או יותר אומר לך מכווין, ואומר לך, בסופו של דבר אתה מסתדר לבד. כי בסופו של דבר הוא נותן לך את החכה, מכווין אותך בדרך, אבל בסופו של דבר אתה צריך להוציא את הדג, לא ים היה נותן לנו להוציא את הדג. נכון מאוד, ואני גאה. אין עליך ים. 21, מנהל טוב, קודם דואג שהעובדים שלו יהיו יעילים, ורק אחר כך מתפנה לעבוד בעצמו. אם נגיד, עכשיו יש לנו פה צוותים של SCO, לדוגמה, יש פה ארבעה צוותים, נכון, השני, מה אתה רץ, שלישי, מה אתה רץ, ורק אז ממשיך לעבוד בעצמי. תמיד, תמיד, תמיד, קודם כל לוודא שהעובדים שלי יעילים, ורק אחר כך שאני יעיל, כי אין מה לעשות, בסוף לא משנה כמה אני אתאמץ, אם יש לי נגיד שלושה עובדים במחלקה איתי או בצוות איתי, אם אני אדאג ששש ידיים יהיו יעילות, זה הרבה יותר טוב מאשר שתי הידיים שלי, שלא משנה כמה יעילות ככל שיהיו, רק לדאוג שהם יעשו את המשימות וגם לא להגיד להם מה לעשות כל הזמן אלא ללמד אותם שידעו כבר מהשורג איך עושים את הדברים? 23, פחות מיקרו-מנג'מנט, יותר מקרו-מנג'מנט. כל הקטע הזה של להיכנס עכשיו לבן אדם ברמת הרזולוציה של על איזה כפתור במקלדת לחצת, והאם עשית את זה ככה, או היית עשית את זה ככה, אפשר, יש לנו מלא לקוחות שמנהלים את העסק שלהם בצורה הזו, אנחנו רואים את זה בתור ספקים שלהם. אבל זה לא דבר שהוא חכם, בסוף זה משאיר את אותם לקוחות, את אותם בעלי עסקים, מאוד קטנים. זה יותר לעשות רזולוציית זום אין למשהו ספציפי אז ככל שאנחנו נצליח להיות יותר בניהול של מה. מקרו-מנג'מנט ולא מיקרו-מנג'מנט א', כנראה שהעובדים יהיו הרבה יותר מבסוטים, בית, הארגון התפתח. לעבוד בצורה הרבה יותר טובה, וג', החיים גם של המנהל יהיו הרבה יותר מאושרים, כי אם אתה נכנס עכשיו לכל פסיק וכל אות שנכתבה וכל… זו בעיה רצינית. ואגב, איך אתה יודע שעובד בכיוון הנכון? שאתה רואה שאתה פחות ופחות ופחות צריך לעשות לו את המיקרו-מנג'מנט. ויותר באופן טבעי וככה על בסיס הממצאים אתה הופך להיות יותר ויותר לעבוד איתו במקרו מנג'מנט. זה דבר שהוא מאוד מאוד מסמל דברים טובים. 24, למדוד לפי תוצאות והישגים ולא לפי כמות שעות על המחשב. כמובן שבסוף צריך לשים את הדברים בקונטקסט ואין מה לעשות, אנחנו לא הכל מדיד ברמת הבדידים ואי אפשר, זה מה שנקרא בעולם שכולו טוב אבל צריך לשאוף לשם. בסוף אנחנו נרצה כמה שיותר למדוד את התוצאות ולא אם ישבת על המחשב 10 שעות, 5 שעות, בארגון. אז נגיד אם יש פה עכשיו סתם מישהו שילך ויעשה שיחת טלפון של… היה 40 דקות, לא יודע. אז אם זה בן אדם… זה חבר בארגון שאני מבסוט ממנו, שאני חושב שהוא עושה עבודה מדהימה ושבאמת מספיק את המשימות שלו והכל, אני, לא רק שזה לא יפריע לי, אני אפילו, אני אעודד אותו לעשות שיחות כאלה ושבאמת ידאג לכל מה שצריך ושלא יזניח שום דבר בחיים שלו והכל. אבל אם אני לא מרוצה מאותו עובד, או אם אני חושב שאותו עובד לא מגיע להספקים הרצויים, והוא כרגע בתקופה שהוא צריך להוכיח שהוא מצליח להגיע להספק הרצוי, אז אני כן אשאל אותו למה 40 דקות, ולמה בזמן עבודה, ולמה ככה ולמה ככה. כי בסופו של יום, אני רוצה למדוד את האנשים פה לפי ההישגים, אבל זה עובד לשני הכיוונים. לפי תוצאות והישגים ולא לפי כמה שעות הם שמו על המחשב. 25, אתגרים ותקופות לא טובות בחיים האישיים משפיעים על העסק. וואו, איזו נקודה חזקה. לא יודע איך הוא ידע את זה, אבל זה באמת נכון. אם יש לי עובד או אם אני בעצמי, יש לי בעיות בחיים האישיים שלי, זה ישפיע באופן ישיר גם על חיי העבודה שלי. אני יכול להגיד את זה על עצמי, כשאני ובר לצורך העניין, פתאום באיזה קונפליקט, פתאום לא בטוב, פתאום משהו קרה, לא יודע מה, כי אם זה לא ככה, זה מאוד… מאוד מאוד משפיע ולנסות ככה לדלג על זה זו אופציה אחת אבל בדרך כלל זה לא עובד, בדרך כלל זה יתבוש אותך בהפוכה, מאוד מאוד חשוב לוודא שאנחנו מטפלים בבעיות האישיות של עצמנו ושל…
עמית:
חווית את זה אגב מתישהו עמית? שמה? אם אני מגיע עצבנים לעבודה, בגלל… כן, דברים, חוויות שקשורות ל… הכל יכול להיות קשור לחיים, בסופו של דבר החיים זה… אתה לא חי רק ב… בסוף הדבר הזה 24 שעות, כל דבר שקורה לך בבית תמיד משפיע על העבודה. בוודאי, תמיד אם יש לך תקופות טובות יותר, אתה תגיע לעבודה בשיא המשמחה, בשיא ה… זה תקופות יותר קשות.
עשהאל:
תמיד זה איכשהו מתחבר, זה תמיד הולך ביחד, אין מה לעשות. סבבה לגמרי. 26, תמיד להתייחס למהות ולא לאדם המבצע. אני אגב כזה, אם אני אקח את זה רגע לחיים האמיתיים ולא לעולם העסקים, אני תמיד אוהב להגיד, תשפוט אותי לפי מה אמרתי, או לפי המהות של מה שאמרתי, כאילו… סגנון, הנה וואי, אתמול זה היה מיינד בלון, צילמתי אפילו את החלק הזה בטלוויזיה. היה אתמול באיזה תוכנית מאוד משעממת של לפני החדשות או משהו כזה, בערוץ 12 אם אני לא טועה, היה שם דיון באיזה פאנל. ואז היה שם איזה בחור שהמנחה כאילו אמר לו תקשיב זה לא עובד ככה אתה מתפרץ לכולם פה די כאילו חלאס וכזה כמו כאילו ממש ניסה להשתיק אותו אבל בקטע של הסגנון שלו ולא על… המהות. ואז שהבחור לידו, שהוא זה שהתווכח עם אותו אדם, ויש גם את המנחה, כאילו יש שלושה אנשים, יש את המנחה ויש שני אנשים שהתווכחו, ואז בעצם אחד מהם מאוד היה קולני ולא נתן לאף אחד לדבר, אז המנחה בעצם ניסה כזה להגיד לו, חלאס, אתה לא נותן לאף אחד פה לדבר. הבחור לידו, פתאום הוא נכנס לשיחה כזה, ואז הבחור הראשון והמנחה היו בשקט, ואז הוא אמר שהוא כבר במרומי גילו, 27, כמה הזמן שלך שווה? וואו, איזו נקודה חשובה. אני אשאל פה שאלה פתוחה את המאזינים שלנו, ואני אתן חמש שניות של שקט, נעשה פעם ראשונה. חמש שניות שנהיה כולנו בשקט, כדי שכל אחד יוכל לחשוב מה התשובה, שאף אחד לא ידלג, יגיד לי לא, המשכתי לדבר, אצלי להקשיב וכאלה. כמה שווה שעת עבודה שלך, מאזין יקר? כמה היא שווה? האם עשית חישוב? אני אתן דוגמה. נגיד אם יש לך עכשיו חברה או עסק, שנגיד סתם מרוויח. חודש! 18,000 שקלים. אז אם אתה יודע שאתה נותן 180 שעות עבודה… לך הוצאות וכאלה, אז אתה יודע ששעת עבודה שלך שווה סדר גודל של 100 שקלים, כי אתה נותן בערך 180 שעות עבודה, 18,000 שקלים, זה אומר ששעת עבודה שווה 100 שקלים. לעומת זאת, אם עכשיו אתה מרוויח סתם, יש לך עסק והכל ומשכורת ועניינים ובכל… נגיד נטו אחי. הוצאות שאתה מרוויח 60,000 שקלים. זה אומר שאתה צריך לדעת ש… שעת עבודה שלך עכשיו היא כבר שווה יותר, אוקיי? אם אני לא יודע כמה שעת העבודה שלי שווה, איך אני יכול לדעת לתמחר את המוצרים שלי? נגיד מישהו עכשיו רוצה שיעור פרק… 200 שקל. אני לא יודע, כי אם אני לא יודע כמה בפועל שעת העבודה שלי שווה, אני בבעיה. ולכן עכשיו ניתן 5 שניות של שקט, וכל אחד מהמאזינים יחשוב עם עצמו כמה שווה שעת העבודה שלו. עברו 5 שניות, יאללה. 28, קודם לעבוד על פרויקט קטן, ורק אז לזכור במשרה מלאה. מלא פעמים אנחנו מגיעים לסיטואציה שאנחנו רוצים לשקול. הנה, היום למשל, החלפנו צוות פיתוח של דיגי פארם. אותו דבר גם עם עובד, סתם, כשעכשיו אני מגייס עובד חדש לחברה, אני כמעט תמיד ארצה בריאיון לעשות לו כמה משימות כאלה מקדימות, כדי שיוכל לתת לי איזושהי חיווי של איפה הבן אדם הזה עומד. ואגב, גם אם כבר גייסתי אותו, או גם אם כבר לקחתי איזה פרילנסר, או גם אם לקחתי מתכנתים, או מה שזה לא יהיה, שאני עושה איזושהי פעולה, אני אמור לשאול את עצמי מי היה יכול לעשות את אותה פעולה במקומי ולהאציל אליו. 30, וזו הנקודה גם האחרונה שלנו, לחלום בגדול, ככה יספיק לכולם. קח דוגמא את חברת וויז, שעשתה לאחרונה אקזיט של 32 מיליארד דולר. מה זה בעצם אומר? זה אומר שהמנכ״ל של אותה חברה יכל להגיד לכל העובדים הראשונים, לכל העובדים נקרא לזה בעשרות העובדים הראשונים, אנחנו נרצה לייצר איזשהו חזון או איזשהו חלום שהוא חלום גדול, שהוא חלום שבאמת יש בו… לכמה וכמה ולא רק לבן אדם אחד, כי ככה בעצם יותר קל לרתום אלינו את הצוות ושבאמת כולם יהיו בוט עם אותה מטרה וכולם ירצו להגיע לאותו חזון. שיותר מהר. אז זה היה הסיכום שלי לסרטון של דן מרטל. עמית. תוספת שלך, כל דבר שרק תרצה. מסכים עם מרבית הדברים.
עמית:
בנוגע לנקודה האחרונה זה מאוד מזכיר לי שלפני נראה לי כמו שנתיים גוגל רצו לזכור עוד פעם את ויז. והציעו להם משהו כמו 23 מיליארד, אם אני לא טועה, אני לא רוצה להגיד. בדיוק על המספר, כי יכול להיות מיליארד עולה פה, אתה יודע, מיליארד דולר לכאן, מיליארד דולר לשם. ותמיד אני זוכר שיחות עם חברים שאמרנו, איזה מסכנים העובדים של וויז. אתה עובד, אתה אומר, אני מקבל אופציות. אותו רואה שאמורים למכור ב-23 ואתה רואה את הבעלים שלך,
עשהאל:
לא מוכן למכור ב-23 מיליארד, אנשים יכולים להפוך להיות בסופו של דבר משכורות רגילות, שאני בטוח שהם חיים בצורה טובה, למולטי מיליונרים, ובסופו של דבר חלמו בגדול, 32 מיליארד זה חלום יותר גדול מ-23 מיליארד, ואני חושב שאותם עובדים אומרים תודה על היום שהם חלמו בגדול. אגב, זו באמת המחשה מעולה למה זה אומר לחלום בגדול, שלחלום בגדול זה כבר לחלום בענק, מה שנקרא, שכשגוגל באמת הציעו 23 מיליארד דולר, זה הכל, אז עמית, אני רוצה להגיד לך תודה רבה שליווית אותי גם בפרק הזה, יובל, תודה רבה שהיית על הטכני, ואנחנו נתראה בפרק הבא. אז, רוצה להגיד תודה רבה, ופרק הבא הולך להיות פרק סופר מעניין, לא לפספס אותו. יאללה ביי.
ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם
ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.
