על הפרק
בפרק זה אנו פוגשים את גיל, שיפוצניק ובעל כישרונות מיוחדים, ומגלים את סוד ההשראה וההצלחה שלו. נלמד גישה חשיבתית פורצת דרך, המעודדת יצירתיות והתמודדות עם אתגרים, וכיצד לא לוותר גם כשהדרך סגורה.
תמלול הפרק המלא
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 33 הוקלט והוא כבר כאן מוכן ומזומן. בפרק הזה דיברנו על גיל, האיש והאגדה, בן אדם שפשוט מעורר השראה. אז, יחד עם עמית ועם עדי על הטכני, פרק 33, מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל: טוב אז פרק 33. בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על האחד והיחיד, על גיל. גיל זה בעצם שיפוצניק שככה, בוא נגיד שהרים לנו פה את המשרד כמעט מקצה לקצה. מי שלא יודע, אנחנו נכנסנו למשרד לפני… בערך משהו כמו שנה, כן נכון, ובעצם קיבלנו אותו במחיר מאוד מאוד טוב, בגלל שהמקום בעצם היה של איזו מכללה לפני, של לימודים, ואז בעצם יש כאן מלא open spaceים כאלה שהיו לפחות, וכאילו אין פה קירות, אין פה הפרדות, אין פה כלום, ואנחנו בעצם תוך שנה יצרנו פה את כל המשרד עם כל ההפרדות, כל הקירות, כל הגלטות, הכל פה נראה שונה לחלוטין. אז פרק 33, כאן נמצא איתי עמית שווימר, עמית מה שלומך? מה מעולה, מה קורה אסאיין? בסדר גמור, מצוין, אז אנחנו הולכים לדבר היום על… גיל וככה לפני זה חשבנו ביחד על השם של הפרק ואז ככה זה מאוד היה… זה לא היה גיל, זה היה תרגיל. בדיוק, בדיוק, זה באמת קופי ככה חד וטוב. קופי שלך אבל. תודה רבה. וזהו, אנחנו הולכים לדבר בעצם על גיל. אז לפני שאני מתחיל לעבור על הנקודות, בוא תספר לי בכמה מילים, עמית, על החוויה שלך מול גיל. זאת אומרת, אני שוב חוזר, גיל זה השיפוצניק פה, אנחנו עובדים איתו כבר המון המון זמן. עמית, איך אתה מרגיש אותו?
עמית: אז קודם כל זה בן אדם נחמד ברמות. בן אדם כול אתה יודע, אני הגעתי, הוא הגיע למשרד, ישיבות הצגנו את ה… זה ככה ביחד, מה קורה, אני אמית, אני גיל, שתינו קפה, דיברנו קצת. ישירות, אנחנו יושבים, אני יושב עם יובל, ויש לנו שם חלון, יש לי חלון שאני הרבה פעמים מרגיש כאילו אני, כמו חיה וגן חיות, מסתכלים עליי. גיל ישירות, אני שם לך פה זכוכית חלבית, אין דבר כזה שיסתכלו עליך.
עשהאל: מאוד מאוד חיובי, גיל ספציפי. דיברתי עם מדרג, ובעצם הזמנו אותו פעם אחת כדי לעשות איזושהי עבודה מזדמנת כזו או אחרת, והוא באמת ביצע את העבודה והכל היה בסדר. ובפעם השנייה שהזמנתי אותו איזה שבוע אחרי זה, אז כבר התקשרתי אליו כאילו לטלפון הפרטי, לא דרך מדרג. כן. והוא אמר לי שמבחינתו, כאילו, אני עדיין תחת מדרג, בגלל שיש לו חוזה שמה שאומר שהוא חייב, כאילו, בחודש, בחודש, כאילו, נגיד הוא קיבל עבודה ראשונה אצל לקוח, אז חודש אחרי זה, הבנתי בכלל, אני כאילו נותן להם את החלק שלי ואת החלק שמגיע להם והכל ומאוד אהבתי את זה כי זה קצת מזל.
שהרבה פעמים אני בשיחות זום פה, כשאני נמצא נגיד שיחת מכירה בזום, מאוד מאוד חשוב לי שהלקוח שנמצא בזום יראה רגע את המקום, כי אני השקעתי פה כל כך הרבה, יש פה כל כך הרבה אנשים, וזה לא נראה לי הגיוני לעשות שיחת זום, בן אדם רואה רק אותי, והוא יקבל החלטה אם לעבוד איתנו או לא. אני רוצה שהוא יראה את העוצמה, אני רוצה שהוא יראה אותך, יראה את עדי, יראה את האנשים, אז אני תמיד מחבר את הטלפון הנייד שלי לתוך השיחה של הזום, סיפרו לי את זה, אני לא עשיתי את זה בכוונה, אבל זה דבר שהוביל לדבר.
בסוף כשאתה רואה בן אדם שמגיע ואומר לך, אני לא אקח פה עכשיו את הכסף בלי להוציא לך, אתה יודע, לדווח למדרג, כי מה זאת אומרת? אני חתום איתם, וזה ההסכם, ואני מכבד את זה. זה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד ככה נותן, עושה את ההשפעה ובאמת מחזק. שים לב שגם גיל, שזה גם חלק מטורף, כי כאילו אבא של גיל לדעתי הוא מבוגר יותר אפילו מאבא שלי, אבל גיל מביא את אבא שלו כמעט באופן קבוע לכל העבודות האלה. זאת אומרת, כל הקירות ש… הוא פה בסוכנות, במשרד. זה הכל גיל ואבא שלו, וזה גם… זה דבר שמאוד מאוד מאוד משפיע לטובה, שברגע שאתה בעצם רואים שאתה בן אדם של נתינה, בן אדם שלא חושב רק על עצמו אלא שגם מגיע עם אבא שלו ומשאיר את אבא שלו מה שנקרא בחיים, זאת אומרת שברגע שבן אדם עובד ומרים קירות וצובע ועושה תיקונים וכאלה, זה משאיר אותו בחיים וזה משהו שמאוד מאוד מאוד ככה גורם להרבה הערכה מהצד שלי ואני חושב שמהצד של כל אחד שמסתכל וזאת נקודה מאוד מאוד יפה אצל גיל שהוא תמיד… אבא שלו לעבודות.
בגדול, בהתחלה-התחלה כשרק נכנסנו למשרד פה, בר, את דודו. ודודו באמת הרים פה את הקירות הראשוניים, המרכזיים. הפיסס הכי גדולים וכאלה ובאמת עשה עבודה מדהימה ואחרי זה כשרציתי להמשיך את ההקמה של הקירות המשכתי את זה יחד עם גיל. עכשיו, כשגיל הגיע למשרד, הוא ראה את הקירות שדודו עשה, זה קירות חלקים כאלו, ואז הוא בעצם תכנן איתי את כל ההמשך, ואמר, אוקיי, אני אביא לך חומר. ואז הוא הלך והביא חומר עם מנוף ועם הובלה והכול, וזה מגיע למשרד, והחומר לא תואם. זאת אומרת, אני עובד עם קירות חלקים, והוא הביא קירות שיש להם פסים לרוחב או משהו כזה. ואתה אומר לעצמך כזה, אי אפשר. אני אחליף אותם. ואתה אומר לעצמך, בוא'נה. הוא הביא פה משאית, המשאית הרימה את כל הדברים דרך מנוף, שמגיע לקומה הראשונה במנוף כזה דרך החלון שהוא מוציא, ואז הוא קולט שזה כאילו לא יושב טוב, אז הוא אומר, אין בעיה, אני אחליף לך אותם. שעות והקירות התחלפו.
ואתה אומר לעצמך, מה הולך פה כאילו? בוא נה, אני לא הייתי עושה את זה בעד שלום עולמי. אין מצב שאני עכשיו מוריד את כל הדבר הזה לתוך משאית חזרה עם מנוף ואז מעלה את זה שוב פעם עם מנוף. הדברים בצורה הזו. גיל מבחינתו הכל פשוט הכל קל הכל בטוח יצליח ובוא פשוט נתחיל. אתה יודע בסוף שבוע האחרון לא סיפרתי לך אבל בסוף שבוע האחרון נכון הצטרפה פה העמדה החומה הזו אז העמדה הזו הייתה בבית שלי. ואני הבאתי אותה מהבית שלי לפה אתה יודע בלי… כלום. למה? כי אמרתי לעצמי בלב, בסדר, זה לא יהיה כיף ולא יהיה נעים, אבל עוד רבע שעה זה במשרד, אז מה זה בכלל משנה? מזכיר את סיפור העגלה והטלוויזיות. אחד לאחד.
אז פשוט לקחתי את השולחן המעפן החום הזה, אז אני אומר לבר, בוא'נה, איך זה באמת יגיע למשרד? היא אומרת לי, תשמע, לא יודעת, בקושי הצלחת להוציא את זה מהבית, אז כאילו תגיע למשרד. אבל הצלחתי להוציא את זה מהבית, נכון? כאילו בסוף זה הצליח, כן. אז אולי זה ייקח קצת יותר זמן, אבל זה גם יקרה. למשרד הרי אין סיכוי שלא וגם מה שאהבתי זה שגם שעכשיו לקחתי משהו למשרד מהבית אז כבר הייתי יותר חכם כי זו פעם שנייה שמשהו גדול כאילו אז נגיד הפעם אז בגלל שזה היה ביום שבת אז כזה עשיתי את זה חצי מהדרך איפה שיש את הבעיה של המדרכה שזזה אז זה נגיד דרך הכביש מהצד ולא היה אף מכונית כי זה יום שבת וכאלה, כמעט… אז כאילו סתם זה היה כזה נחמד.
אז אותו דבר גם, זאת החשיבה גם של גיל, ומשם אני מאמץ ולוקח את ההשראה לדברים כאלה. אני אומר לעצמי בלב, בואנה גיל הביא פה שני טון של קירות לבד, כאילו, הוא כותב לי הודעות לפעמים בוואטסאפ, כן, אני מחר בשלוש… וחצי בבוקר אגיע ואני אתפור לך את כל מה שדיברנו ואני כזה אוקיי אתה מגיע עם טל אתה מגיע עם אבא שלך עם מי אתה מגיע לא אני מגיע לבד ואני כזה בואנה איך אפשר ל.. להרים דברים כאלה, ואתה מגיע בבוקר, וזה פשוט קורה. הכל מוכן. כן, זה באמת משהו שהוא מטורף, ובסוף המטרה היא ללמוד מגיל, ללמוד ממנו מהי אמונה עצמית. כמה היום בן אדם שיודע לסמן ולהצהיר, להצהיר זה חשוב, על משהו שעומד לקרות, שהוא מאמין בעצמו שזה יקרה, אז זה יקרה.
זאת אומרת, זה שהוא יודע לבוא ולהגיד, מה הבעיה, הכל טוב, אל תדאג, עד שתיים בצהריים זה פיקס. כאילו, עצם זה שהוא יודע להצהיר על זה, כשאני מזמין עכשיו מגיל איזושהי עבודה, אני מאוד מאוד אוהב את זה שהוא מגדיל ראש, לוקח יוזמה וחושב על כל הדברים מסביב. נגיד אם עכשיו אני מדבר איתו, נגיד פה בחדר הפודקאסט כאן, אז דיברתי עם גיל שהוא יעשה לנו פה למעלה פס של שני מטרים, שיהיו בו חמישה לדים כאלו, חמש מנורות כאלה, שהמנורות גם יש להן שלושה צבעים, לכל מנורה יש שלושה צבעים, לבן, צהוב אמצע וצהוב לגמרי או משהו בסגנון, מצלמות האלה והאלה, או את המנורות האלה והאלה. הוא מביא אותם איתם.
לא, הוא פשוט עושה איתי אתמול, פתאום אני מקבל שיחת וידאו מגיל אתמול, אני כזה עונה, ואז אני רואה אותו בחנות של מחסני, לא יודע, מחסני תאורה או משהו כזה, והוא אומר לי, שמע נסראל, זה הדבר, עולה כך וכך, תגיד לי שאפשר לקנות וזה, אני אומר לו, כן, בטח הכל טוב, והוא עושה את הקנייה. כאילו, הוא פשוט חושב על הכל, לגמרי, והכל דופק כמו קסם, וזה מאוד מאוד נחמד.
פעם אחת היינו כזה, גיל ואני פה, באחד היחסית בשעה מאוחרת, ואז אנחנו נכנסים לחדר של צוות הודיה היום, שזה חדר… הכי ממש מהפנימיים ביותר במשרד, ויש פה משרד… קטן וזה ממש כאילו המשרד. ואז, כאילו אני כזה בא ואני אומר לגיל, תשמע, אתה רואה שהיה פה פעם בחדר הזה מזגן מרכזי? בוא תעשה טובה, תפיל… כאילו בוא תתקן אותו והכל, הוא מסתכל, מסתכל, מסתכל, אומר לי, תשמע, וואלה, מפוח חדש וכל מיני סיפורים כאלה, מילים. אני לא מבין, יעלה ככה ויעלה ככה, לא נראה לי חכם, לא נראה לי הגיוני. שהמזגן המרכזי הוא תופס הרבה יותר אנרגיה ויותר חשמל וכל מיני כאלה. בוא נשים פה מזגן רגיל, גם ככה זה חדר בסדר גודל נורמלי, לא עכשיו איזה מקום… בוא נעשה פה מזגן רגיל, אני כזה אי אפשר, כאילו היה פה מתקין מזגנים שעשה פה עבודות על המקום. כאילו שפה זה לא מקום שאפשר לעשות… כי אין לאן לנקז אותו וכאלה.
גיל מסתכל עליי, אומר לי, מה זאת אומרת? אני אשים לך את המזגן פה, מצביע לי על אחד הקירות, אני אעביר את המים, כאילו, מצביע לי דרך הקיר הזה, זה יעבור לחדר של הפודקאסט, ממש פה מעלינו. כאילו זה פה. כן, זה. כן. אז אני אעלה לחדר של הפודקאסט, אני אוציא אותו לחדר של ענבר, למסדרון, מהמסדרון הוא יצא לחדר של ענבר, וייצא החוצה, מה הבעיה? אני שמחה שם את המאוורר. אני כאילו מסתכל עליו עמום, הוא אומר לי לא הכל יהיה עם תעלות והכל סבבה והכל סגור הכל מסתכל עליו המום אומר לעצמי בואנה הבן אדם הזה יש לו אומץ שלא ראיתי בחיים שלי כאילו מאיפה הבן אדם הזה מביא בכלל את האומץ אני אם הייתי במקומו לא הייתי מעז להציע את זה כי הייתי יודע שאני מכניס את עצמי פה למשהו שאין לי סיכוי לצאת ממנו. זה משוגע לחלוטין ואני מסתכל.
עשהאל: אני אומר לו כזה, אתה יודע עכשיו שמונה בערב. נגיד כן. אפשר לסכם שמחר ב… המזגן פשוט עובד? אני אומר לו, יש לך פה את כל הציוד, הכל טוב, כן. לא, אני לא מצליח להבין, לא מצליח להגיד אם הוא רציני, לא, יש לך פה מזגן, כן. אני כזה, מאיפה? מזגן. תמיד יש לי ברכב שני מזגנים למקרה שאני כזה, טוב, לא, לא, כאילו אני לא יודע איך זה יכול להיות, אני גם מבחינת. כן, שמע גם. אז אני זוכר שבאותו מקרה באמת חששתי קצת, כי אמרתי לעצמי בלב, בואנה, הוא ישבור לי פה קירות, בסוף יגיד לי, אי אפשר. את עצמי פה עם דברים שבורים של הלייף ובלי מזגן ומה עשינו בכל זה אבל הוא כל כך הרבה פעמים הוכיח את עצמו לפני, שאמרתי לעצמי בלב, אתה יודע מה? בוא נגיד לו כן, בוא נגיד כן ונלך ולא נתעסק ולא נסתכל בכלום ולא נבחן אותו ולא זה, אמרתי לו, אתה יודע מה גיל? יאללה, תעשה את המזגן. אומר לי, יופי, מצוין!, ובבוקר למחרת אני מגיע למשרד שהוא לא פה כאילו, ושכחתי… שהוא התקין את המזגן, כאילו לא, בכלל זה לא היה לי אפילו בראש, כי מרוב שזה כזה, כאילו איך אפשר להתקין את המזגן?
ואז אני במקרה באותו יום כזה עובר דרך החדר הזה, ואני רואה מזגן תלוי, ואני אומר רגע, מה זה המזגן הזה? כאילו שנייה. ואני מסתכל רגע דרך, אני רואה שיש לו… באמת שממשיך לחדר של הפודקאסט, ויפה כזה, סגור, עם תעלה, כמו שאתה יכול לראות פה. ואני רואה שהם ממשיך קדימה, וממשיך כאילו לבין החדרים, ואני רואה שהוא באמת יוצא החוצה, אני מדליק את המזגן, רואה הוא מוציא קור, המים מצליחים לצאת החוצה, אני אומר לעצמי כזה בלב, בוא'נה, קודם כל הולך הבחור של המזגנים, שזה כל עולמו, כן, שהגיע פה, מתקין מזגנים מקצועי וזה, וכאלה. אני אומר לעצמי, א', מה קרה למתקין מזגנים של עדה להציע את זה? וב', מה זה? איך הוא הוציא את זה? זה לא הגיוני.
אז אני מתחיל לעקוב אחרי הצינור של הניקוז שהוא הכין, ואני רואה שבסוף כשזה מגיע לאחד הקירות של הבניין, שזה צריך לצאת, אז אין איך להוציא את זה. אין, אין איך להוציא. זה כזה מין חלון זכוכית כזה, ואין איך להוציא. זה לא ריאלי בכלל. לקח לי קצת זמן לגלות בכלל שהוא עשה את זה, זאת אומרת, הייתי צריך כזה להפוך, לחפש וזה. ואני אומר לעצמי, בואנה, איזה קליבר. מאיפה מוצאים אנשים כאלה? באמת אני הכי מעריך אותנו כצוות והכי אוהב את כל העובדים פה והכי חושב שכולם פה נותנים בראש רמה כזו של אמונה עצמית ורמה כזו של דלבור של סחורה זה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד נדיר בנוף אגב בכל כאילו ביחס לכל דבר לכל חברה לדעתי כי באמת גיל מביא איתו לשטח איזושהי אמונה עצמית של נעשה ונשמע של אמונה שהוא יודע שהוא מסוגל ושהוא תותח ושהוא לא ייתקע עכשיו אין לו איזה פחד ואת השעה בבוקר שהוא אומר שהוא מה זאת אומרת שהוא יסיים את זה עד אז.
כן. קודם כל עד חמש וחצי בבוקר הוא יסיים לעשות איזושהי הכנה לדלת שצריך להקים פה, ואז בשעה שש ועשרים הוא יעשה את התקשורת בחדר שבו יש ארבע עמדות שצריך להכין תקשורת, רק שיסבח את האוזן, שהבאתי בחור של תקשורת כשנכנסנו פה למשרדים, אז הוא עבד פה נגיד שלושה ימים על איזה… אני זוכר, אני הייתי צריך לעזור לו כמה פעמים. טיפה באמת המדבקה לו בגודל נגמר, יש פה כך הרבה דברים שיכולים לקרות שאתה אומר לעצמך, בואנה איזה אומץ, איך בן אדם… ואומר, כי הרי למה הוא בנה את זה עד תשע? כי הוא כאילו רצה להראות שהוא יסיים את הכל לפני שהעובדים יגיעו למשרד. זה היה הרעיון.
עכשיו, המצחיק הוא שבאותו יום הוא סיים באיזה שתיים בצהריים, לא יודע מתי, אחד, שתיים, וזה היה ברור, ואז אמרתי לו, תשמע, גיל, רק…, נהניתי רק מלראות את התוכנית, כאילו איך אתה אשכרה האמנת בעצמך שתצליח לזגות את זה כל כך מהר, זה משהו שמאוד עושה לי נעים על הלב. כי תזכור שבסוף אני בחוויה הממוצעת שלי היום, זה שנגיד אני אבוא לאחד החבר'ה ואגיד לו נגיד, שמע, כמה זמן זה הולך לקחת? ואז הוא יגיד לי כמות זמן כזו שאני אגיד לעצמי, היה אפשר זה בהרבה פחות. ופה אני בדיוק בצד השני, פה אני אשאל אותו כמה זה ייקח, והוא אומר לי זמן שאני לא מאמין שזה ייקח, ואני בן אדם ששם זמנים מהירים, אז כאילו, הוא אותי כזה הקדים, אני כזה אומר לעצמי, וואו, זה באמת באמת טירוף.
עשהאל: עוד כמה דברים מאוד מאוד מעניינים. שאפשר לספר על גיל, הוא מאוד מאוד מאוד נעים מצד אחד, אבל מצד שני הוא גם מייצר לעצמו המון המון עבודה, כאילו כג'ובס, זאת אומרת, ממש סוג של leads, כאילו כמו לידים כאלה, על הדרך, והוא עושה את זה בצורה מאוד חיננית, לא עכשיו בצורה של פושריות, ואם אתה פתאום לא רוצה את מה שהוא מציע, אז הוא בשנייה אומר לך, אין בעיה, הכל טוב, לא צריך, הכל בסדר, אבל נגיד סתם, אם עכשיו אני עושה איתו סיבוב פה במשרד, אני יודע להתקין מצלמות, הוא לא יגיד לי כן התקנתי, הוא יגיד לי אני יודע להתקין מצלמות, יש לו גם איזה ביגר אלסווירד, נדבר גם על זה, ממש טוב. אני יודע להתקין מצלמות, אני אומר לו, אתה יודע יש פה שבע… ויש גם כאילו dvr קיים וזה צריך להתחבק. הוא אומר לי, יסאל, אתה רוצה שאני אתקין לך את שבע המצלמות? אני אתקין לך אותן. עכשיו, אני מסתכל עליו בשוק, אומר לו, גיל, אתה די, אתה לא יודע להתקין את המצלמות, איך תתקין? הוא אומר לי, יסאל, המצלמות האלה יותקנו, אתה רוצה, אני אתקין, אתה לא רוצה, תביא מישהו, ואני יכול להתקין אותן. תתקין אותן. אני כבר הפסקתי לעשות לו את המבחנים. אני פשוט אומר, אתה יודע להתקין? יאללה, תתקין.
או עוד דוגמה, יש לנו מסתכל ואומר לי תשמע מחר אני מפרק איזה מטבח באיזה מקום שחייבים לפנות את כל התכולה, כולל את המטבח, אני אצלם לך, יכול להיות שיהיה לי איזה מטבח לתת לך. כאילו כל מיני כאלה, אתה אומר לעצמו, אתה אומר לו, כן, אבל המטבח פה הוא בסגנון מאוד מסוים, בצורה מאוד מסוימת. אז הוא אומר לי, לא, אני אעשה לך את ההתאמות, אין בעיה, תרצה רש, תרצה וו, תרצה קמץ, תרצה זה, אין בעיה, נזיז את הגיור, נזיז שיש, נעשה חור, נעשה… אני אומר לו, אתה יודע לקדוח בשיש? את זה.
עכשיו היופי הוא זה ש… אז אני אומר לו יאללה תתחיל ואז הוא הגיע באמת בלילה למחרת או משהו כזה והתחיל להתקין את המצלמות. ואז הוא היה צריך את האפליקציה או משהו אז באתי למשרד המשרד שלי הוא דקה הליכה מהבית שלי אז אני בא למשרד כזה באיזה עשר בלילה ואז אני רואה שהוא הביא איזה בן אדם יחד איתו פה למשרד שהוא מתקין איתו יחד את המצלמות עכשיו אני רואה את הדינמיקה ביניהם ואני מבין בשנייה שהבחור שהביא שהוא הביא מלגן ככה למה עשית? ככה למה? לא, אף פעם לא נוגעים בחוט הזה, כבל כזה, נחושת, זה, עניינים. קיצר, אז אתה קולט שגיל במקום לחכות ש… יזמין ממנו עבודת מצלמות וילמד… הוא פשוט קודם כל לוקח את העבודה, אומר בטח, בטח, בטח ואז הוא פשוט, את מי הוא הביא? קצת התחלתי לדבר איתם, סליחה, התחלתי לדבר איתו, אז מי זה? ואז הוא מספר לי, זה בן אדם שהוא היה אחד המתקינים הראשיים של הוט בזמנו, שהם פרסו פה את ה-CVים או משהו כזה, בן אדם… כזה שכבר עשה 30-40 שנה כטכנאי רשתות כאילו שיעזור לי. עכשיו אני מבין שהוא הביא אותו כדי ללמד אותו, ואין בעיה. אבל אתה כאילו מסתכל ואתה רואה שבאמת הבן אדם, איכשהו הצליח להביא פה מישהו שילמד אותו, והוא קודם כל סוגר את העבודה וקודם כל אומר, יאללה אני בפנים, ורק אחר כך הוא מוצא את הפתרון כי הוא יודע שהוא סומך על עצמו שהוא ימצא את הפתרון.
אז הם פשוט באמת התקינו את המצלמות, ולא תאמין, הכל עובד. הכל עובד. יש לי אפליקציה היום בטלפון, כשהוא היה בן 14 ובעצם הבן אדם הזה לימד אותו לא רק תקשורת אלא גם עוד כל מיני דברים, אז הוא כזה סגר איתו מעגל והוא הביא אותו כזה, בסוף הוא לימד אותו עוד קצת, בדיוק, אז זה ככה באמת היה נחמד, גם בכניסה יש לנו כזה קודן, אז הוא מסתכל על הקודן וכזה אומר לי, שמע, אני חושב שכאילו אפשר להחליף אותו לכזה וכזה, שיהיה לך גם מצליח. יהיה לך פה ויהיה לך פה ויהיה לך שם מאוד מאוד נחמד שהוא תמיד חושב שהוא תמיד עובר כזה בארגון ומסתכל מה אפשר לתקן מה אפשר לשפץ והוא גם לא מגזים בא ואומר לך בוא נעשה פה לא יודעת הדבר הכי יקר באמת שלא הוא תמיד שומר עליך במחירים הגיוניים והכל טוב וזה באמת דבר שהוא מדהים. ממש ככה. זה הכי חשוב.
עשהאל: הנה עוד דוגמה היינו באיזה חדר שהיה בו אוקיי היה חדר גדול שיש בו מזגן מרכזי ופיצלנו אותו לשלושה חלקים. גיל הכניס שם קירות ועניינים וכאלה. ואז יצר מצב שבעצם המזגן המרכזי, יש לו פתחים לאורך שלושת החדרים הקטנים כאילו. יש פתח שכאילו, נגיד אחד החדרים, יש לו רק פתח אחד, והוא לא יושב במקום הנכון. אז גיל מסתכל, אומר לי, אה, אין בעיה, אני אעביר לך את הפתח לשם. עכשיו אני מסתכל עליו ואני אומר לו, רגע, אולי נעשה שיהיה אז גם פתח פה וגם פתח שם? יאללה, אין בעיה, סבבה. והנה, היום בזמן שאנחנו מדברים, יש פתח פה ויש פתח שם. כאילו, אני לא ידעתי אפילו שאפשר לפצל, או ש… אתה זוכר שדיברתי? על הסיפור הזה של המפצל של כבל רשת? כן. אני אישית לא מכיר שיש דבר כזה. עובדה שאנשים מביאים טכנולוגיה. וכאילו לא סתם מתקינים. ואז הוא הביא כן מפצל של רשת. אמרתי לך שיש. אז זהו, אז אני לא בדקתי עכשיו אם זה עובד או לא, אני מניח שהוא כן בדק, אבל הוא הביא את זה. כאילו, רוב הסיכויים שאם הוא הביא את זה, אז זה גם עובד. ואני לא ידעתי לצורך העניין שבכלל אפשרי הדבר הזה. אז גם, תמיד הוא חושב קדימה, תמיד הוא חושב מה יכול להיות, מה יכול להיות המכשול הבא ואיך אני פותר אותו עוד לפני שהוא בכלל הגיע. זה דבר שהוא באמת באמת מדהים. יודע מה תביא לי איזה תעודה, כי באמת זה לא סביר. שמע, הבן אדם כאילו יודע הכל, מה זה, מאיפה באת? אומר, כן, אני אעשה לך. והוא עשה את זה והוא הצליח. מטורף. זה פשוט מדהים.
כל מה שקשור לחומרים נגיד, אז גם זה מה שקשור. את גיל שהוא לא מביא לך נגיד… אומר ואומר לך כן העבודה והחיים. עלה כך וכך ולך עכשיו תתחיל להפריד וכמה זה וכמה זה הוא פשוט אומר לך חומרים אתה משלם ישירות מהאשראי שלך אני לוקח על עבודה וזה הכל ואז אין פה את הדיונים ואת ההרגשה נוסיף עכשיו 50, 100, 200 שקל, לא יודע מה, על זה שהוא הלך, הביא, אין לי מושג מה. אני באמת חושב שהוא מאוד מאוד הוגן איתי וזה מאוד מאוד נחמד.
עשהאל: המסר המרכזי שאפשר ללמוד מגיל זה אמונה עצמית. הכל אפשרי, אם הכל נתמודד, קודם כל נגיד כן, אחר כך נחשוב איך אנחנו בכלל מתפעלים את האירוע. גיל גם בחור מאוד מאוד חרוץ, הוא עובד כל הזמן, זאת אומרת, הוא עובד גם בבוקר, גם בצהריים, גם בערב, גם בלילה, גם בשישי לפני שבת, גם במוצא, שהוא שומר שבת, הערכה, למה? כי אני יודע כמה אני משלם לו, ואני יודע כמה דברים עולים, ואני יכול להגיד לך שהוא יכול לסגור את החודש נהדר גם בלי לעבוד בשישי ולחצות.
אני חושב שהוא עובד בשישי ובמוצ"ש לא בגלל שהוא צריך לעבוד אלא כי הוא רוצה באמת לתת ללקוחות שלו את ההרגשה שהדברים קורים מהר ושהוא באמת מתאמץ וזה דבר שהוא מאוד מאוד חיובי. אני אישית כבר יצא לי להפנות את גיל לכמה וכמה אנשים כולל חבר שלי יניב מסוכנות מקבלת. שבעצם הוא הלך לשם ועשה להם שמה קירות ומחיצות והוא גיל יניב כאילו… באורות ואמר לי שהוא חייב לשמור את המספר שלו ושהוא בטוח יעבוד איתו עוד, הוא עשה עבודה מדהימה וזה באמת באמת יפה.
לגיל תמיד גם יש פתרונות מחוץ לקופסה שזה נחמד. אגב, גיל גם מבין את העיקרון של להיות קטן על כסף גדול וגדול על כסף קטן. כן. זאת אומרת, נגיד עכשיו אם אני מגיע אומר לו, שמע בוא תעשה לי בבית איזה משהו קטן. נגיד הייתי צריך שהוא יגיע הביתה שלי ויעשה איזה משהו עם האינטרנט, אז כאילו הוא יגיע, הוא יעשה את זה, 10, 10, 20, 30 אלף שקל כל פעם בהתאם לשיפוץ שהיה, אז כאילו תמיד שמה נגיד הוא יגבה והכל טוב. אבל אם עכשיו אני מביא אותו הביתה ויש איזה תיקון שהוא נגיד היה לוקח עליו 200-300 שקל נגיד, אז הוא יגיד לך איך שלי לא צריך הכל בסדר. וזה היופי של לדעת לתת את הצ'ופר ואת ההרגשה הטובה. זה לא תמיד עכשיו בגלל שהוא נתן לך משהו שהוא שווה ערך ל-5000 שקל, אלא זה זה שהוא ראה אותך וזה מאוד מאוד נחמד.
עוד משהו ככה נחמד אצל גיל זה שהסיגוי… מאוד חיובי לפחות איטי אני בטוח שיש אנשים שזה גם פחות יסתדר אבל איטי סגנון התקשורת שלו הוא מאוד חיובי וזה אני אתן דוגמה ככה שמראה כמה סגנון התקשורת חיובי יש לי נגיד כזה בקשה ממנו של נגיד במוצא שלפני שבוע או משהו כזה, שבוע וחצי, אז קבענו שהוא יגיע במוצאי שבת ל… המשימות ואז הוא אמר שהוא יגיע בשלוש בבוקר ואני מאוד רציתי שביום ראשון בשמונה בבוקר שהכל כבר יהיה מוכן כדי שהעובדים לא יגיעו ויהיה להם אבק על השולחן ודברים כאלה. של מה המצב, תגיד יש מצב אתה מקדים נגיד את ההגעה ל-12 בלילה ולא 3 בבוקר ככה יהיה לנו יותר זמן עד 8 בבוקר ואז הסיכוי כאילו שנצליח לעמוד בזה עולה וכאלה והוא כזה אומר לי הוא לא רוצה, הוא אף פעם לא יגיד לי לא, אתה מבין? אז הוא כותב לי איזושהי הודעה, אני אקריא לך את ההודעה שהוא כתב לי שתראה מה זה ביגר אלס וואר, כמו שעברנו וראינו בפרק של סודות השיווק של ביבי, תראה מה הוא כותב לי, הוא לא כותב לי לא, הוא כותב לי את הדבר הבא כעיקרון והצפי שלי שיישאר לבחור לי לעשות את הדלתות, שיישאר לבחור שלי לעשות את הדלתות ולי יישאר לעשות את התקשורת והחשמל, עבוד על נקי. במילים אחרות. הוא לא באמת ענה למה שאמרתי, זאת אומרת הוא לא… אני אגיע באחת או בשתיים עשרה, סבבה, אלא הוא אמר, אני אשתדל להקדים, ואתחיל לספר לי משהו על משהו אחר. ואז אתה יודע מתי הוא הגיע באותו יום? ב-שתיים עשרה. בשלוש. שלוש. כן, כי… כי באמת הוא לא יכל להגיע לפני. כן. הרי הוא לא סתם אמר שלוש. הוא אמר שלוש בגלל שהוא כאילו יש את שבת, ואז עד שתיים עשר בלילה הוא צריך לעשות משהו, ואז הוא כאילו ישן כמה שעות, יפה, שעתיים וחצי, ואז הוא נוסע אליי, מתחיל בשלוש. אם הוא לא ישן, הוא בבוקר לא יצליח לתפקד וכאלה. אז הוא לא אומר לי לא, הוא אומר לי אין בעיה, אני אשתדל שתיים אחד, עכשיו אשתדל זה, אתה יודע, זה מילה, בסוף לא הצלחתי, השתדלתי, ניסיתי. אבל זה נותן את התחושה שהוא תמיד חיובי, הוא תמיד כאילו… שהוא רוצה בשבילך והכל… מאוד מאוד נחמד.
גם כל מה שקשור לחשבוניות ודברים מהסוג הזה, אתה יודע, הוא קונה נגיד אצל ספק, אז הוא יודע שצריך להביא חשבונית, הוא לא מפשל בדברים האלה, זה חשוב וזה נחמד. אני לא אשקר לך, יש המון המון פעמים שראיתי שיש לו התמודדויות משמעותיות בגלל האמונה העצמית שלו. זאת אומרת, הוא בא ואומר לך, בטח, בטח אין בעיה, ואז מישהו גם צריך לעמוד מאחורה, מאחורי המילים, וצריך באמת לדלבר את הסחורה. הרבה פעמים זה יצר לו באמת התמודדויות ומורכבויות אבל היופי הוא שהוא מצליח כל פעם להתמודד עם המורכבות ועם העניין וזה לדעתי גם… בנה אותו להיות כל כך תותח במה שהוא עושה כי כשאתה מתמודד כל מיני אתגרים ואתה מייצר לעצמך את האתגרים ואתה לא באיזה רוטינה של אני מתקין מצלמות אז אני עושה רק התקנת מצלמות לפי מה שאני יודע ומה שאני מכיר ו… הוא פותח את הקשת שלו והוא באמת מחפש איפה הוא יכול להועיל ואיפה הוא יכול לעשות ואיפה הוא יכול ללמוד משהו חדש ולהגיד כן בטח אני אעשה את זה ואז באמת ללמוד איך לעשות את זה.
גיל הוא גם בחור שמאוד מאוד מאמין בש… נגיד יש לנו אתר בחברה של הובלות, אז כאילו נגיד אני יודע שעכשיו גיל יש לו גם מלא מלא עבודות של הובלות, כי יש לו אופרציה שלמה והכל, אז אני כזה בא ואומר לו, סורי אני עדיין לא מרגיש טוב, כן זה כזה ממש מפרק לפרק, אבל… מפרק לפרק מדי פעם ש… אני באמת לא מרגיש טוב, אין מה לעשות, אבל אתה משתפר זה טוב, זה פשוט בין העונות, ברגע שאנחנו מגיעים כזה לסוף ה… תחילת הזה, האביב, תקופת העמית והשאולים. זה תמיד קורה לי, אבל לא משנה.
בקיצור, אז אני כזה מספר לו, יש לי אתר של הובלות וזה, תגיד, יש מצב ואתה מביא לי קצת תמונות מהשטח, כזה, אתה יודע, שההובלות שעשית וזה. הוא לא עכשיו התחיל לעשות לך חקירה של, רגע, מה תעשה עם זה? אצל מי תפרסם את זה? מה אני מרוויח מזה? מה… חבר, אחי, אותו רגע, 170 תמונות ככה מההובלות האחרונות, send, תודה. תהנה בהצלחה. כאילו זה הבן אדם שהוא, אין מה להגיד, הוא באמת באמת בחור מאוד מאוד מיוחד, וכשמכירים אנשים כאלה אגב בדרך, שווה מאוד לשמור עליהם איתך קרובים.
עכשיו הוא רוצה לענות על משהו שהוא לא יכול לעשות אותו, נגיד סתם שלחתי לו הודעה והוא לא ענה איזה שעתיים, הוא תמיד יחבר אותך לסיפור האמיתי. זאת אומרת, נגיד הוא לא יגיד לך, היי, מה המצב אחי, ויתחיל לדבר איתך, אלא ירשום לך, וואלה סורי אחי, קילחתי את הילדים, עכשיו אני איתך, מה המצב? כאילו, יש לו את הקטע הזה שהוא מחבר אותך לסיפור האישי שלו, בן אדם נגיד הוא לא סתם מישהו שהתחיל לכתוב תוכן אתמול למשל, אלא זה מישהי שהיא אמנית בזה, שאתה רואה שהתוכן שהיא מייצרת זה אמנות. כן. אלה האנשים שאנחנו רוצים לעבוד איתם, תמיד תמיד תמיד לחפש את האמנים. גיל הוא גם תמיד תמיד בן אדם שמפרגן ודואג לחברים שלו. אני כל הזמן רואה אותו, איך הוא מנסה לחבר ביני לבין איזה חבר שלו שיש לו חברת הובלות, אז אולי תעבוד איתו. מי אבי את ההוא, וזה דבר שהוא ממש ממש ממש גם כן מעורר השראה. הוא גם מנהל את כל ההצגה הזאת. זה לא שאני עכשיו צריך להתחיל לנהל גם את אבא שלו ולראות שאבא שלו הוא בחור בסדר. לא, הוא תמיד מביא אנשים שהם מצוינים. ובסופו של יום, אם יש משפט שאני יכול לשייך אותו לגיל, זה תחשוב טוב,
עמית: אתה לא תעשה את זה מהאהבה שלך ומהפשן שלך, במיוחד רואים את זה אצל בעלי מלאכה, אני רואה… דוד שלי שהוא איש גם. בעל מלאכה, בן דוד שלי אותו דבר, ברגע שיש לך את הפשן הזה ואתה רוצה לעשות את זה ואתה אוהב להתעסק, אין משהו שיעצור אותך.
עשהאל: אני אתן לך דוגמה מהצד השני, איפה ראיתי כאילו לשלילה מה שנקרא, כדי שנבין את הפער. יש לנו פה נגיד ניקיון, ובסוף שבוע האחרון אז כאילו אני עובר כזה, ביום ראשון אני כזה מגיע למשרד, אני רואה את הניקיון ואני רואה שלא… כאילו שהמנקה לא מבין, שהוא צריך או לא מבין, לא רוצה… הוא לא ממלא כאילו גלילי נייר טואלט בתוך התאים כזה, אז אתה כל פעם צריך לבוא ולעשות עכשיו, זה ניקיון, אז כאילו, ברמה הבסיסית אתה רוצה, בתור מנקה אני עכשיו מדבר, אתה רוצה שיראו שהיה פה ניקיון, זה היה רעיון. אז לא יודע, לא נראה לי הגיוני שנגיד יש איזה שפריצר של סבון על השייש בשירותים, והוא ריק. כן. אז אם זה ריק, שים בפח ותשים אחד חדש, הרי זה הרעיון שאתה… שמנקה היה פה. אז אני שולח לו הודעה קולית, מה המצב הכי, תודה רבה על הניקיון, באמת מושקע. והכל. שים לב רק שכאילו תמלא פה את העניינים וזה, כי זה באמת חשוב שאנשים ביום ראשון יגיעו ויראו שהיה פה ניקיון והכל. כן. אז הוא עונה לי הודעה בחזרה שאפילו לא הגבתי לו על ההודעה. לאנשים כאלה אין סבלנות. מה הייתה התשובה? הוא אומר… תשמע, המקום הוא מקום גדול, זה לא מספיק שעות, כמות השעות שאני אשתנות לי לעשות שם, גם ככה זה מורכב, כל מיני סיפורי סבתא, ואני אומר את זה בלב, אחי, לעשות את המשימה שעכשיו אמרתי לך, זה לא עניין של זמן, זה עניין של עשר דקות מקצה לקצה לשני, גם לבנים וגם לבנות, לכל התאים ביחד. עשר דקות אמרתי, אם תעשה באמצע גם איזו הפסקת כפי.
עמית: או לא יודע מה, כאילו די, זה לא הזמן. זה הדברים שרואים, זה חלק מההצגה. בסופו של דבר, הוא ינקה פחות טוב את הרצפה, אבל יחליף את הנייר הטועלת זה יראה נקי. נכון. זה להבין בדיוק איפה נופלים הדברים ואיפה החשוב לעשות את הדברים. הוא יכול לנקות את הרצפה ולשחק. ברור, ברור, ובכל זאת אתה אומר… כמו מה אני רואה ברגע שאני רואה את כל הסלילים נגדים. אני אפילו לא אסתכל על הרצפה.
עשהאל: ניקו פה. הכל פה מלא, יש נייר טואלט, יש הכל מלא. אני אומר, אה, בטוח ניקו פה. אין סיכוי שרק מילאו. אז זה אפילו החצי משחק של להבין מה הכי חשוב, מה העיקר ומה הטפל. נכון מאוד. אני אישית, כאילו, בסוף אני יודע היום שזה בעיה בניגון. זה לא בעיה של יכולת ולא של זמן ולא של סיפורי סבתא. זה בניגון. כשאתה מגיע למשרד והניגון שלך הוא, שמה זאת אומרת? יש לך אחריות. אתה המנקה של המשרד. הנה מה אתה עושה, הנה אתה ואני ניקינו את השירותים שנכנסנו פה מה התבכיינו? מה אמרנו? רגע, זה יותר זמן? זה פחות זמן? ונהנינו מזה גם. אתה יודע כמה חרא של יונים היה שם? אתה בכלל מבין את הדמויות? אתה יודע איזה חרבודרבו איכס? גועל נפש? אנחנו קיבלנו פה משרד באמת פצוץ, כאילו. בעל הבית, אמרתי את זה בתחילת הפרק נראה לי, נתן פה מחיר באמת טוב לשכירות, כי הוא לא האמין שאני בכלל אסגור איתו את העסקה, כי הוא אמר, בואנה, אתה תיכנס, אתה תראה, חצי שנה המקום הוזנח, כאילו. ברור. היום המקום פה מדהים, באמת, אין פה זכר למה שהיה, אבל כאילו בסוף זה באמת עניין של ניגון. ברור. כשאתה אומר, אני אוהב את מה שאני עושה, אני מחובר למה שאני עושה, אני רוצה שכש… שהניגון שלו הוא קצת פחות חיובי. על הסיפור עם גיל. כן חווית אותו לא מעט בואי תקחי רגע, תעמדי לידי עמית. שיהיה נחמד.
עדי: היי לכולם. אז ככה, גיל העבודה איתו, חוץ מהעובדה שהוא באמת מתקתק והכל היא גם… מאוד אכפת לו. אתה רואה את האכפתיות בכל דבר, נגיד לצורך העניין אני הייתי… חמישי עד מאוחר, ואמרתי לו תקשיב אני בסביבות שש ומשהו שש וחצי אני יוצאת. ועד אז הוא לא התקרב לחדר שלי כדי להתקין את המצלמה. כאילו, היו אנשים שחיכו שאני אצא מהעבודה כדי ש… להתקין לי מצלמה. כאילו, הם לא העיפו אותי, הם לא הזיזו אותי, הם לא שום דבר, הם פשוט ממש חיכו.
עשהאל: זה בדיוק הפוך, אגב, מהחבר'ה בארגון. יכולים לראות אותך בטלפון תוך כדי, בזום במקביל, וביד ימין גם עוזרת לזה. ועדי, עדי…
עדי: זה באמת… החדר נעול, החדר נעול בכמה… תחילה אתה בזום אבל הם ידפקו בדלת תוך כדי שאתה עושה הקלטה ל… מישהו שהוא חיצוני, וזה לא מתאים, אתה תצטרך להתחיל את הזום מלכתחילה.
עשהאל: איפה עוד חווית את גיל? באיזה עוד אספקטים?
עדי: כאילו עם הסיבובים שאני עושה לו פה במשרד ומסבירה לו משהו. הוא באמת מציע דברים חדשים כמו, אה את רואה את הכבל הזה? אולי נסדח אותו יפה כאילו… נוח לשימוש ויפה ומספיק ארוך למקומות שצריכים להגיע. הכבוד שלו לאבא שלו זה… אני מצטערת שאני חו… עוזרת אבל זה משהו ש… שהוא יוצא דופן זה לא משהו שכאילו לפעמים אבא שלו יכול לזרוק לו איזה בדיחה והוא לא קיבל את הבדיחה כמו שצריך אבל הוא לא יגיד כלום כאילו הרעיון שלו ממש מכבד את אבא שלו וזה מדהים לראות. לא, לא בחור כאן. אבל תמיד יצחק איתו. גם אם הבדיחה לא מצחיקה. והיא לא מצחיקה. והיא אף פעם לא מצחיקה. גם אותי הוא ניסה להצחיק מקסים, אבל… לא מצחיקה. כאילו, יש כל כך הרבה דברים להגיד על גיל, שאני יכולה לעשות פרק בשביל עצמי, אז כאילו, נראה לי שכדאי שאני אעצור עכשיו, כי אחרת אנחנו נעשה עוד פרק שלם על עדי וגיל כזה.
עשהאל: גדול. כן. אני אגיד משהו ככה לסיום. מאוד אהבתי את ההקלטה של הפרק הזה, כי כאילו זה היה פרק שאנחנו באמת עסוקים באהבת חינם, בפרגון, באהבת חינם. בלהסתכל על מה שטוב, כי תחשבי שאני נגד בתור מנכ"ל החברה, אני מתעסק רק במה שלא עובד, אני מה שעובד אני אפילו לא יודע. הנה, היום זה, מחר זה יהיה יום העבודה. החודש, זאת אומרת, רביעי כבר יוצאים לערב יום הזיכרון וכאלה. אני אפילו לא מסתכל על ההישגים של החברה, אני אפילו לא יודע אם אנחנו בסדר, איך או לא בסדר, אני לא שם, אני נטו מתעסק רק במה שלא עובד. מצד שני, בזהות שלי, בנפש שלי, אני בן אדם שמאוד אוהב לפרגן ואהבת חינם וכמה שיותר להרים וכאלה. אני גם אופטימי. כן, אז כאילו, פתאום היה לי כזה מאוד נעים, איזה לא יודע מה, כמה, 50 דקות, כמה דקות אנחנו כבר מקליטים, לא יודע כמה זמן, איזשהי זמן כזה או אחר, פתאום מתעסק בלפרגן, החורים שלך נעלמו, ראית? אני כבר דיברתי עם גיל על זה, ראיתי. יפה. עצר פעם בצוות זהב אמרתי, מה, שמתם את החורים ואני עשיתי אותם. גדול. אגב, זה סיפור שגם מאוד מרים לעמית, שאני בא ואני אומר, יאללה, חבר'ה, מי יכול להתקין פה את המאוורר? עמית אומר, אני, בטח. עכשיו אני מסתכל אחרי חצי שעה, אני רואה כבר שישה חורים לא קשורים לכלום, אני אומר לעצמי… אוקיי, בוא נחדור לתור רגע מלעשות את זה, אבל בלב אמרנו… אמרתי וואלה לפחות הוא היה גבר, בדיוק לפחות הוא היה גבר ואמר אני אנסה אז הוא לא הצליח, בסדר אז מה לפחות הוא ניסה אם הייתי נותן לו עוד שלושה ניסיונות הוא כן היה מצליח כן?
עדי: עם התמי 4 אני לא יודעת אם אתה מכיר. יש אולי שני אנשים במשרד שמחליטים. זה של הסודה? כן. אה, של הגז. אוקיי. ועמית הוא אחד מהם ועמית הוא ב… והוא עלה על תקלה, שאני בחיים לא הייתי עולה אליה כי אני לא שותה סודה, ודאג להרים את זה. זה שאני אביא טכנאי. אבינו טכנאי, הוא קיבל אותו. אני בכלל לא הייתי בחדר. הוא קיבל אותו. דאר להכל מקצה לקצה, גם… אדם יבוא אליי אחרי זה כדי שאני אדע שהיה טכנאי, כאילו, ברמה הכי גבוהה שיש. ובסוף יש לנו… אבל זה לא אשמתו, זה אשמת… אז תמי ארבע יביאו לנו… חדשים ואז הוא הולך להסתדר ובאמת הוא טיפל בזה מכסה לכזה ואני בכלל מה איך זה קרה ממש ככה את יודעת מה המשמעות.
עשהאל: של המילה עמית? חבר. חבר. את יודעת מה המשמעות של המילה גיל? גיל שמחה. אולי זה משהו… תמוה בנפש של הבן אדם כשהוא אפילו רק כשנותנים לו את ה… ממנחים אותו בשם מסוים כאילו נגיד שבר ואני היינו צריכים לבחור שם לדבש נגיד אז בר כאילו יותר התייחסה לזה כאל מה השם שיזרום לה להגיד ולא המשמעות ואני אמרתי לה תקשיבי אני באמת מוכן לכל שם אני רק מבקש דבר אחד שיהיה לה שם משמעות לא לקרוא לו דקל כי אני לא מבין מה זה דקל. דקל זה עץ, אז אני לא מ… בעץ אני מעוניין על משהו שבאמת היא כמו נבואה שמגשימה את עצמה אם תקרא לבן אדם אז דבש זה כי היא מתוקה? לא דבש זה כמה כאילו כמה אבל בסוף המטרה היא שדבש זאת תהיה נבואה שמגשימה את עצמה כן שהיא תהיה מתוקה כן שדבש זה משמעות בגלל שזה השם המשפחה של אמא של בר שהיה לפני שהתחתנה עם דודו ואז בעצם שם המשפחה זה באיזשהו מקום נעלם קצת ופתאום אנחנו מחיים אותו דרך זה שאנחנו נותנים לילדה שלנו את השם של שם המשפחה שהיה לפני זה לפני הנישואין לפני הנישואין צמיד שבר קיבלה מסבתא שלה כי קיבלה. שם המשפחה הוא דבש, אז אנחנו ממשיכים עם דבש של צמיד, אבל עם השם של הילדה. אה, רגע, זה אותו צמיד, וחרטתם עליו או שהוא היה חרוט מראש? זה אותו, פשוט אותו סגנון. זה לקחנו את הצמיד שיש היום אצל בר, ועשינו את אותו דבר לדבש. מגניב. אז כאילו, יש פה המון סימבוליות, והרעיון הוא זה שאתה רוצה לברוא את המציאות שאתה מוביל אליה.
זה כמו שנגיד אח שלי הגדול, קוראים לו יהושע, שהוא היה קטן, כאילו לבהות בקיר, שלוש-ארבע שעות, אין בעיה. וההורים שלי קלטו כאילו שזה קצת קיצוני, ה… לא רוצה להגיד עצלנות, אבל החוסר מעש הזה. ואז הם התחילו לקרוא לו יהושע הזריז. הקפידו על זה. וברגע שהם התחילו לקרוא לו יהושע הזריז, תוך צ'יק-צ'אק הוא נהיה זריז, ועד היום הוא זריז. כי זה באמת, איך שאתה קורא ל… איך אתה ממנח את הדברים.
שעבר אני רואה ערוץ 14, ואני רואה את עמית סגל, פתאום מספר, כאילו היה איזה דיון כזה באולפן, ופתאום שני חבר'ה התחילו לדבר בצעקות וכאלה, ואז הוא אמר להם, חבר'ה, פה זה לא יכול לעבוד הצעקות האלו, אני יש לי הפרעות קשב וריכוז, אם אני עכשיו אקשיב לכולכם ביחד, אני לא אצליח להבין כלום, משהו כזה. אז למחרת הרמתי טלפון ל-13FM לשעה שבה הוא עושה עם האזינות. רציתי לעלות לדבר איתו! זה היה בנסיעה למילואים, אני זוכר. זה היה לפני יותר מערך שבוע. זה היה בסוף המילואים.
אז תקשיבי, אני נוסע כל הדרך, ואני שעתיים, מ-10 עד 12 או משהו כזה, 11 עד 1, לא זוכר, בקו, כאילו, רוצה לעלות לעמית סגל לעלות מולו, לדבר, ובאמת רשמו אותי גם והכל, ורציתי להגיד לו… אשמח, כאילו רציתי כזה סוג של להגיד לו שאני, יש לי עכשיו מילואים כבר 85 ימים, כל נסיעה אני שומע, אני צריך לבחור מה אני רוצה לשמוע, זה יכול להיות פודקאסט, זה יכול להיות משהו אחר, ואני מקפיד תמיד לשמוע ב-103 FM דווקא את התוכנית שלך. ולמה אני מקפיד לשמוע דווקא את התוכנית שלך? כי בזכות זה שיש לך את היכולות האלה של הקשב והריכוז, ואתה יודע לעבור מנושא לנושא מהר, והכול מעניין, והכול מהיר, והכול כזה, אז אני מאוד מתחבר אליך, ואני לא חושב שאתה כזה, אבל רק בגלל שיש לך באמת את הסגנון הזה של ה-ADHD, אני מאוד מתחבר לסגנון, ולכן אני חושב שלהגיד על דבר שגרם לי לצורך העניין לשמוע אותך, ומי יודע לעוד כמה מאזינים שמאוד נהנים דווקא מה… שאתה, יש לך את ה-ADHD. למנח את זה כהפרעה, זה הבעיה הכי גדולה. אתה כאילו דופק את עצמך, אתה נמצא בקבוצה שיש לה את ה-ADHD, במקום להגיד שיש לנו יכולת, יש לנו כוח על, יש לנו משהו שהוא מיוחד.
עדי: יש לכם באמת יכולת מדהימה, זה… אני חווה את זה גם איתך, וגם…גם איתך, גם עם עמית, לא? יש לך איזושהי הפרעה כזו או אחרת חיובית.
עשהאל: אין לו הפרעה, יש לו יכולת. יכולת חיובית. יכולת להגיד.
עדי: אתה נכנס למשרד של עמית, תוך כדי שהוא עובד, הוא יכול לשמוע אותך, זה מטורף.
עשהאל: אני בגדול, כאילו, חד משמעית, עמית סגל פשוט, אני חושב שזה הרבה יותר נוזל לו מעמית, כי אצל עמית אין לו את ה… לעמית, יש את ה… זה משהו אחר, יש לו, זה כאילו, יש בתוך העולם של הקשב והריכוז, יש את ה… או את האלה שהם יותר, קוראים לזה הקרח, זאת אומרת, אלה שפשוט טיפה יותר מרחפים כזה, אתה בעמדות כל כך משפיעות ברמה התקשורתית, יש לך תוכנית בערוץ 14, אתה מתארח בפטריוטים לדעתי לא מעט, אתה מוביל שם חלק מהתוכניות של החדשות שלפני החדשות המרכזיות, ועוד ועוד, ויש לך במאי אף שלוש אף הם תוכנית, שתי תוכניות, אני שומע גם את התוכנית שלו עם ברקוביץ' וגם את התוכנית עם המאזינים של סגל עצבני. יש לך כל כך הרבה מדיה שאתה כאילו מתקשר ואתה בוחר למנח את זה כהפרעות קשב וריכוז, באמת נוכח, והבן אדם כאילו מסתכל על דברים שאין לי מושג איך עושים וגם לא אין לי מושג איך עושים, והוא אומר אני יכול, אני מאמין בעצמי, אני מאמין בעצמי באמונה שלמה שאני אצליח, והוא גם מצליח. עדי ועמית, תודה רבה על פרק מהמם, ונתראה בפרק הבא. יאללה ביי!
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 33 הוקלט והוא כבר כאן מוכן ומזומן. בפרק הזה דיברנו על גיל, האיש והאגדה, בן אדם שפשוט מעורר השראה. אז, יחד עם עמית ועם עדי על הטכני, פרק 33, מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל: טוב אז פרק 33. בפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על האחד והיחיד, על גיל. גיל זה בעצם שיפוצניק שככה, בוא נגיד שהרים לנו פה את המשרד כמעט מקצה לקצה. מי שלא יודע, אנחנו נכנסנו למשרד לפני… בערך משהו כמו שנה, כן נכון, ובעצם קיבלנו אותו במחיר מאוד מאוד טוב, בגלל שהמקום בעצם היה של איזו מכללה לפני, של לימודים, ואז בעצם יש כאן מלא open spaceים כאלה שהיו לפחות, וכאילו אין פה קירות, אין פה הפרדות, אין פה כלום, ואנחנו בעצם תוך שנה יצרנו פה את כל המשרד עם כל ההפרדות, כל הקירות, כל הגלטות, הכל פה נראה שונה לחלוטין. אז פרק 33, כאן נמצא איתי עמית שווימר, עמית מה שלומך? מה מעולה, מה קורה אסאיין? בסדר גמור, מצוין, אז אנחנו הולכים לדבר היום על… גיל וככה לפני זה חשבנו ביחד על השם של הפרק ואז ככה זה מאוד היה… זה לא היה גיל, זה היה תרגיל. בדיוק, בדיוק, זה באמת קופי ככה חד וטוב. קופי שלך אבל. תודה רבה. וזהו, אנחנו הולכים לדבר בעצם על גיל. אז לפני שאני מתחיל לעבור על הנקודות, בוא תספר לי בכמה מילים, עמית, על החוויה שלך מול גיל. זאת אומרת, אני שוב חוזר, גיל זה השיפוצניק פה, אנחנו עובדים איתו כבר המון המון זמן. עמית, איך אתה מרגיש אותו?
עמית: אז קודם כל זה בן אדם נחמד ברמות. בן אדם כול אתה יודע, אני הגעתי, הוא הגיע למשרד, ישיבות הצגנו את ה… זה ככה ביחד, מה קורה, אני אמית, אני גיל, שתינו קפה, דיברנו קצת. ישירות, אנחנו יושבים, אני יושב עם יובל, ויש לנו שם חלון, יש לי חלון שאני הרבה פעמים מרגיש כאילו אני, כמו חיה וגן חיות, מסתכלים עליי. גיל ישירות, אני שם לך פה זכוכית חלבית, אין דבר כזה שיסתכלו עליך.
עשהאל: מאוד מאוד חיובי, גיל ספציפי. דיברתי עם מדרג, ובעצם הזמנו אותו פעם אחת כדי לעשות איזושהי עבודה מזדמנת כזו או אחרת, והוא באמת ביצע את העבודה והכל היה בסדר. ובפעם השנייה שהזמנתי אותו איזה שבוע אחרי זה, אז כבר התקשרתי אליו כאילו לטלפון הפרטי, לא דרך מדרג. כן. והוא אמר לי שמבחינתו, כאילו, אני עדיין תחת מדרג, בגלל שיש לו חוזה שמה שאומר שהוא חייב, כאילו, בחודש, בחודש, כאילו, נגיד הוא קיבל עבודה ראשונה אצל לקוח, אז חודש אחרי זה, הבנתי בכלל, אני כאילו נותן להם את החלק שלי ואת החלק שמגיע להם והכל ומאוד אהבתי את זה כי זה קצת מזל.
שהרבה פעמים אני בשיחות זום פה, כשאני נמצא נגיד שיחת מכירה בזום, מאוד מאוד חשוב לי שהלקוח שנמצא בזום יראה רגע את המקום, כי אני השקעתי פה כל כך הרבה, יש פה כל כך הרבה אנשים, וזה לא נראה לי הגיוני לעשות שיחת זום, בן אדם רואה רק אותי, והוא יקבל החלטה אם לעבוד איתנו או לא. אני רוצה שהוא יראה את העוצמה, אני רוצה שהוא יראה אותך, יראה את עדי, יראה את האנשים, אז אני תמיד מחבר את הטלפון הנייד שלי לתוך השיחה של הזום, סיפרו לי את זה, אני לא עשיתי את זה בכוונה, אבל זה דבר שהוביל לדבר.
בסוף כשאתה רואה בן אדם שמגיע ואומר לך, אני לא אקח פה עכשיו את הכסף בלי להוציא לך, אתה יודע, לדווח למדרג, כי מה זאת אומרת? אני חתום איתם, וזה ההסכם, ואני מכבד את זה. זה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד ככה נותן, עושה את ההשפעה ובאמת מחזק. שים לב שגם גיל, שזה גם חלק מטורף, כי כאילו אבא של גיל לדעתי הוא מבוגר יותר אפילו מאבא שלי, אבל גיל מביא את אבא שלו כמעט באופן קבוע לכל העבודות האלה. זאת אומרת, כל הקירות ש… הוא פה בסוכנות, במשרד. זה הכל גיל ואבא שלו, וזה גם… זה דבר שמאוד מאוד מאוד משפיע לטובה, שברגע שאתה בעצם רואים שאתה בן אדם של נתינה, בן אדם שלא חושב רק על עצמו אלא שגם מגיע עם אבא שלו ומשאיר את אבא שלו מה שנקרא בחיים, זאת אומרת שברגע שבן אדם עובד ומרים קירות וצובע ועושה תיקונים וכאלה, זה משאיר אותו בחיים וזה משהו שמאוד מאוד מאוד ככה גורם להרבה הערכה מהצד שלי ואני חושב שמהצד של כל אחד שמסתכל וזאת נקודה מאוד מאוד יפה אצל גיל שהוא תמיד… אבא שלו לעבודות.
בגדול, בהתחלה-התחלה כשרק נכנסנו למשרד פה, בר, את דודו. ודודו באמת הרים פה את הקירות הראשוניים, המרכזיים. הפיסס הכי גדולים וכאלה ובאמת עשה עבודה מדהימה ואחרי זה כשרציתי להמשיך את ההקמה של הקירות המשכתי את זה יחד עם גיל. עכשיו, כשגיל הגיע למשרד, הוא ראה את הקירות שדודו עשה, זה קירות חלקים כאלו, ואז הוא בעצם תכנן איתי את כל ההמשך, ואמר, אוקיי, אני אביא לך חומר. ואז הוא הלך והביא חומר עם מנוף ועם הובלה והכול, וזה מגיע למשרד, והחומר לא תואם. זאת אומרת, אני עובד עם קירות חלקים, והוא הביא קירות שיש להם פסים לרוחב או משהו כזה. ואתה אומר לעצמך כזה, אי אפשר. אני אחליף אותם. ואתה אומר לעצמך, בוא'נה. הוא הביא פה משאית, המשאית הרימה את כל הדברים דרך מנוף, שמגיע לקומה הראשונה במנוף כזה דרך החלון שהוא מוציא, ואז הוא קולט שזה כאילו לא יושב טוב, אז הוא אומר, אין בעיה, אני אחליף לך אותם. שעות והקירות התחלפו.
ואתה אומר לעצמך, מה הולך פה כאילו? בוא נה, אני לא הייתי עושה את זה בעד שלום עולמי. אין מצב שאני עכשיו מוריד את כל הדבר הזה לתוך משאית חזרה עם מנוף ואז מעלה את זה שוב פעם עם מנוף. הדברים בצורה הזו. גיל מבחינתו הכל פשוט הכל קל הכל בטוח יצליח ובוא פשוט נתחיל. אתה יודע בסוף שבוע האחרון לא סיפרתי לך אבל בסוף שבוע האחרון נכון הצטרפה פה העמדה החומה הזו אז העמדה הזו הייתה בבית שלי. ואני הבאתי אותה מהבית שלי לפה אתה יודע בלי… כלום. למה? כי אמרתי לעצמי בלב, בסדר, זה לא יהיה כיף ולא יהיה נעים, אבל עוד רבע שעה זה במשרד, אז מה זה בכלל משנה? מזכיר את סיפור העגלה והטלוויזיות. אחד לאחד.
אז פשוט לקחתי את השולחן המעפן החום הזה, אז אני אומר לבר, בוא'נה, איך זה באמת יגיע למשרד? היא אומרת לי, תשמע, לא יודעת, בקושי הצלחת להוציא את זה מהבית, אז כאילו תגיע למשרד. אבל הצלחתי להוציא את זה מהבית, נכון? כאילו בסוף זה הצליח, כן. אז אולי זה ייקח קצת יותר זמן, אבל זה גם יקרה. למשרד הרי אין סיכוי שלא וגם מה שאהבתי זה שגם שעכשיו לקחתי משהו למשרד מהבית אז כבר הייתי יותר חכם כי זו פעם שנייה שמשהו גדול כאילו אז נגיד הפעם אז בגלל שזה היה ביום שבת אז כזה עשיתי את זה חצי מהדרך איפה שיש את הבעיה של המדרכה שזזה אז זה נגיד דרך הכביש מהצד ולא היה אף מכונית כי זה יום שבת וכאלה, כמעט… אז כאילו סתם זה היה כזה נחמד.
אז אותו דבר גם, זאת החשיבה גם של גיל, ומשם אני מאמץ ולוקח את ההשראה לדברים כאלה. אני אומר לעצמי בלב, בואנה גיל הביא פה שני טון של קירות לבד, כאילו, הוא כותב לי הודעות לפעמים בוואטסאפ, כן, אני מחר בשלוש… וחצי בבוקר אגיע ואני אתפור לך את כל מה שדיברנו ואני כזה אוקיי אתה מגיע עם טל אתה מגיע עם אבא שלך עם מי אתה מגיע לא אני מגיע לבד ואני כזה בואנה איך אפשר ל.. להרים דברים כאלה, ואתה מגיע בבוקר, וזה פשוט קורה. הכל מוכן. כן, זה באמת משהו שהוא מטורף, ובסוף המטרה היא ללמוד מגיל, ללמוד ממנו מהי אמונה עצמית. כמה היום בן אדם שיודע לסמן ולהצהיר, להצהיר זה חשוב, על משהו שעומד לקרות, שהוא מאמין בעצמו שזה יקרה, אז זה יקרה.
זאת אומרת, זה שהוא יודע לבוא ולהגיד, מה הבעיה, הכל טוב, אל תדאג, עד שתיים בצהריים זה פיקס. כאילו, עצם זה שהוא יודע להצהיר על זה, כשאני מזמין עכשיו מגיל איזושהי עבודה, אני מאוד מאוד אוהב את זה שהוא מגדיל ראש, לוקח יוזמה וחושב על כל הדברים מסביב. נגיד אם עכשיו אני מדבר איתו, נגיד פה בחדר הפודקאסט כאן, אז דיברתי עם גיל שהוא יעשה לנו פה למעלה פס של שני מטרים, שיהיו בו חמישה לדים כאלו, חמש מנורות כאלה, שהמנורות גם יש להן שלושה צבעים, לכל מנורה יש שלושה צבעים, לבן, צהוב אמצע וצהוב לגמרי או משהו בסגנון, מצלמות האלה והאלה, או את המנורות האלה והאלה. הוא מביא אותם איתם.
לא, הוא פשוט עושה איתי אתמול, פתאום אני מקבל שיחת וידאו מגיל אתמול, אני כזה עונה, ואז אני רואה אותו בחנות של מחסני, לא יודע, מחסני תאורה או משהו כזה, והוא אומר לי, שמע נסראל, זה הדבר, עולה כך וכך, תגיד לי שאפשר לקנות וזה, אני אומר לו, כן, בטח הכל טוב, והוא עושה את הקנייה. כאילו, הוא פשוט חושב על הכל, לגמרי, והכל דופק כמו קסם, וזה מאוד מאוד נחמד.
פעם אחת היינו כזה, גיל ואני פה, באחד היחסית בשעה מאוחרת, ואז אנחנו נכנסים לחדר של צוות הודיה היום, שזה חדר… הכי ממש מהפנימיים ביותר במשרד, ויש פה משרד… קטן וזה ממש כאילו המשרד. ואז, כאילו אני כזה בא ואני אומר לגיל, תשמע, אתה רואה שהיה פה פעם בחדר הזה מזגן מרכזי? בוא תעשה טובה, תפיל… כאילו בוא תתקן אותו והכל, הוא מסתכל, מסתכל, מסתכל, אומר לי, תשמע, וואלה, מפוח חדש וכל מיני סיפורים כאלה, מילים. אני לא מבין, יעלה ככה ויעלה ככה, לא נראה לי חכם, לא נראה לי הגיוני. שהמזגן המרכזי הוא תופס הרבה יותר אנרגיה ויותר חשמל וכל מיני כאלה. בוא נשים פה מזגן רגיל, גם ככה זה חדר בסדר גודל נורמלי, לא עכשיו איזה מקום… בוא נעשה פה מזגן רגיל, אני כזה אי אפשר, כאילו היה פה מתקין מזגנים שעשה פה עבודות על המקום. כאילו שפה זה לא מקום שאפשר לעשות… כי אין לאן לנקז אותו וכאלה.
גיל מסתכל עליי, אומר לי, מה זאת אומרת? אני אשים לך את המזגן פה, מצביע לי על אחד הקירות, אני אעביר את המים, כאילו, מצביע לי דרך הקיר הזה, זה יעבור לחדר של הפודקאסט, ממש פה מעלינו. כאילו זה פה. כן, זה. כן. אז אני אעלה לחדר של הפודקאסט, אני אוציא אותו לחדר של ענבר, למסדרון, מהמסדרון הוא יצא לחדר של ענבר, וייצא החוצה, מה הבעיה? אני שמחה שם את המאוורר. אני כאילו מסתכל עליו עמום, הוא אומר לי לא הכל יהיה עם תעלות והכל סבבה והכל סגור הכל מסתכל עליו המום אומר לעצמי בואנה הבן אדם הזה יש לו אומץ שלא ראיתי בחיים שלי כאילו מאיפה הבן אדם הזה מביא בכלל את האומץ אני אם הייתי במקומו לא הייתי מעז להציע את זה כי הייתי יודע שאני מכניס את עצמי פה למשהו שאין לי סיכוי לצאת ממנו. זה משוגע לחלוטין ואני מסתכל.
עשהאל: אני אומר לו כזה, אתה יודע עכשיו שמונה בערב. נגיד כן. אפשר לסכם שמחר ב… המזגן פשוט עובד? אני אומר לו, יש לך פה את כל הציוד, הכל טוב, כן. לא, אני לא מצליח להבין, לא מצליח להגיד אם הוא רציני, לא, יש לך פה מזגן, כן. אני כזה, מאיפה? מזגן. תמיד יש לי ברכב שני מזגנים למקרה שאני כזה, טוב, לא, לא, כאילו אני לא יודע איך זה יכול להיות, אני גם מבחינת. כן, שמע גם. אז אני זוכר שבאותו מקרה באמת חששתי קצת, כי אמרתי לעצמי בלב, בואנה, הוא ישבור לי פה קירות, בסוף יגיד לי, אי אפשר. את עצמי פה עם דברים שבורים של הלייף ובלי מזגן ומה עשינו בכל זה אבל הוא כל כך הרבה פעמים הוכיח את עצמו לפני, שאמרתי לעצמי בלב, אתה יודע מה? בוא נגיד לו כן, בוא נגיד כן ונלך ולא נתעסק ולא נסתכל בכלום ולא נבחן אותו ולא זה, אמרתי לו, אתה יודע מה גיל? יאללה, תעשה את המזגן. אומר לי, יופי, מצוין!, ובבוקר למחרת אני מגיע למשרד שהוא לא פה כאילו, ושכחתי… שהוא התקין את המזגן, כאילו לא, בכלל זה לא היה לי אפילו בראש, כי מרוב שזה כזה, כאילו איך אפשר להתקין את המזגן?
ואז אני במקרה באותו יום כזה עובר דרך החדר הזה, ואני רואה מזגן תלוי, ואני אומר רגע, מה זה המזגן הזה? כאילו שנייה. ואני מסתכל רגע דרך, אני רואה שיש לו… באמת שממשיך לחדר של הפודקאסט, ויפה כזה, סגור, עם תעלה, כמו שאתה יכול לראות פה. ואני רואה שהם ממשיך קדימה, וממשיך כאילו לבין החדרים, ואני רואה שהוא באמת יוצא החוצה, אני מדליק את המזגן, רואה הוא מוציא קור, המים מצליחים לצאת החוצה, אני אומר לעצמי כזה בלב, בוא'נה, קודם כל הולך הבחור של המזגנים, שזה כל עולמו, כן, שהגיע פה, מתקין מזגנים מקצועי וזה, וכאלה. אני אומר לעצמי, א', מה קרה למתקין מזגנים של עדה להציע את זה? וב', מה זה? איך הוא הוציא את זה? זה לא הגיוני.
אז אני מתחיל לעקוב אחרי הצינור של הניקוז שהוא הכין, ואני רואה שבסוף כשזה מגיע לאחד הקירות של הבניין, שזה צריך לצאת, אז אין איך להוציא את זה. אין, אין איך להוציא. זה כזה מין חלון זכוכית כזה, ואין איך להוציא. זה לא ריאלי בכלל. לקח לי קצת זמן לגלות בכלל שהוא עשה את זה, זאת אומרת, הייתי צריך כזה להפוך, לחפש וזה. ואני אומר לעצמי, בואנה, איזה קליבר. מאיפה מוצאים אנשים כאלה? באמת אני הכי מעריך אותנו כצוות והכי אוהב את כל העובדים פה והכי חושב שכולם פה נותנים בראש רמה כזו של אמונה עצמית ורמה כזו של דלבור של סחורה זה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד נדיר בנוף אגב בכל כאילו ביחס לכל דבר לכל חברה לדעתי כי באמת גיל מביא איתו לשטח איזושהי אמונה עצמית של נעשה ונשמע של אמונה שהוא יודע שהוא מסוגל ושהוא תותח ושהוא לא ייתקע עכשיו אין לו איזה פחד ואת השעה בבוקר שהוא אומר שהוא מה זאת אומרת שהוא יסיים את זה עד אז.
כן. קודם כל עד חמש וחצי בבוקר הוא יסיים לעשות איזושהי הכנה לדלת שצריך להקים פה, ואז בשעה שש ועשרים הוא יעשה את התקשורת בחדר שבו יש ארבע עמדות שצריך להכין תקשורת, רק שיסבח את האוזן, שהבאתי בחור של תקשורת כשנכנסנו פה למשרדים, אז הוא עבד פה נגיד שלושה ימים על איזה… אני זוכר, אני הייתי צריך לעזור לו כמה פעמים. טיפה באמת המדבקה לו בגודל נגמר, יש פה כך הרבה דברים שיכולים לקרות שאתה אומר לעצמך, בואנה איזה אומץ, איך בן אדם… ואומר, כי הרי למה הוא בנה את זה עד תשע? כי הוא כאילו רצה להראות שהוא יסיים את הכל לפני שהעובדים יגיעו למשרד. זה היה הרעיון.
עכשיו, המצחיק הוא שבאותו יום הוא סיים באיזה שתיים בצהריים, לא יודע מתי, אחד, שתיים, וזה היה ברור, ואז אמרתי לו, תשמע, גיל, רק…, נהניתי רק מלראות את התוכנית, כאילו איך אתה אשכרה האמנת בעצמך שתצליח לזגות את זה כל כך מהר, זה משהו שמאוד עושה לי נעים על הלב. כי תזכור שבסוף אני בחוויה הממוצעת שלי היום, זה שנגיד אני אבוא לאחד החבר'ה ואגיד לו נגיד, שמע, כמה זמן זה הולך לקחת? ואז הוא יגיד לי כמות זמן כזו שאני אגיד לעצמי, היה אפשר זה בהרבה פחות. ופה אני בדיוק בצד השני, פה אני אשאל אותו כמה זה ייקח, והוא אומר לי זמן שאני לא מאמין שזה ייקח, ואני בן אדם ששם זמנים מהירים, אז כאילו, הוא אותי כזה הקדים, אני כזה אומר לעצמי, וואו, זה באמת באמת טירוף.
עשהאל: עוד כמה דברים מאוד מאוד מעניינים. שאפשר לספר על גיל, הוא מאוד מאוד מאוד נעים מצד אחד, אבל מצד שני הוא גם מייצר לעצמו המון המון עבודה, כאילו כג'ובס, זאת אומרת, ממש סוג של leads, כאילו כמו לידים כאלה, על הדרך, והוא עושה את זה בצורה מאוד חיננית, לא עכשיו בצורה של פושריות, ואם אתה פתאום לא רוצה את מה שהוא מציע, אז הוא בשנייה אומר לך, אין בעיה, הכל טוב, לא צריך, הכל בסדר, אבל נגיד סתם, אם עכשיו אני עושה איתו סיבוב פה במשרד, אני יודע להתקין מצלמות, הוא לא יגיד לי כן התקנתי, הוא יגיד לי אני יודע להתקין מצלמות, יש לו גם איזה ביגר אלסווירד, נדבר גם על זה, ממש טוב. אני יודע להתקין מצלמות, אני אומר לו, אתה יודע יש פה שבע… ויש גם כאילו dvr קיים וזה צריך להתחבק. הוא אומר לי, יסאל, אתה רוצה שאני אתקין לך את שבע המצלמות? אני אתקין לך אותן. עכשיו, אני מסתכל עליו בשוק, אומר לו, גיל, אתה די, אתה לא יודע להתקין את המצלמות, איך תתקין? הוא אומר לי, יסאל, המצלמות האלה יותקנו, אתה רוצה, אני אתקין, אתה לא רוצה, תביא מישהו, ואני יכול להתקין אותן. תתקין אותן. אני כבר הפסקתי לעשות לו את המבחנים. אני פשוט אומר, אתה יודע להתקין? יאללה, תתקין.
או עוד דוגמה, יש לנו מסתכל ואומר לי תשמע מחר אני מפרק איזה מטבח באיזה מקום שחייבים לפנות את כל התכולה, כולל את המטבח, אני אצלם לך, יכול להיות שיהיה לי איזה מטבח לתת לך. כאילו כל מיני כאלה, אתה אומר לעצמו, אתה אומר לו, כן, אבל המטבח פה הוא בסגנון מאוד מסוים, בצורה מאוד מסוימת. אז הוא אומר לי, לא, אני אעשה לך את ההתאמות, אין בעיה, תרצה רש, תרצה וו, תרצה קמץ, תרצה זה, אין בעיה, נזיז את הגיור, נזיז שיש, נעשה חור, נעשה… אני אומר לו, אתה יודע לקדוח בשיש? את זה.
עכשיו היופי הוא זה ש… אז אני אומר לו יאללה תתחיל ואז הוא הגיע באמת בלילה למחרת או משהו כזה והתחיל להתקין את המצלמות. ואז הוא היה צריך את האפליקציה או משהו אז באתי למשרד המשרד שלי הוא דקה הליכה מהבית שלי אז אני בא למשרד כזה באיזה עשר בלילה ואז אני רואה שהוא הביא איזה בן אדם יחד איתו פה למשרד שהוא מתקין איתו יחד את המצלמות עכשיו אני רואה את הדינמיקה ביניהם ואני מבין בשנייה שהבחור שהביא שהוא הביא מלגן ככה למה עשית? ככה למה? לא, אף פעם לא נוגעים בחוט הזה, כבל כזה, נחושת, זה, עניינים. קיצר, אז אתה קולט שגיל במקום לחכות ש… יזמין ממנו עבודת מצלמות וילמד… הוא פשוט קודם כל לוקח את העבודה, אומר בטח, בטח, בטח ואז הוא פשוט, את מי הוא הביא? קצת התחלתי לדבר איתם, סליחה, התחלתי לדבר איתו, אז מי זה? ואז הוא מספר לי, זה בן אדם שהוא היה אחד המתקינים הראשיים של הוט בזמנו, שהם פרסו פה את ה-CVים או משהו כזה, בן אדם… כזה שכבר עשה 30-40 שנה כטכנאי רשתות כאילו שיעזור לי. עכשיו אני מבין שהוא הביא אותו כדי ללמד אותו, ואין בעיה. אבל אתה כאילו מסתכל ואתה רואה שבאמת הבן אדם, איכשהו הצליח להביא פה מישהו שילמד אותו, והוא קודם כל סוגר את העבודה וקודם כל אומר, יאללה אני בפנים, ורק אחר כך הוא מוצא את הפתרון כי הוא יודע שהוא סומך על עצמו שהוא ימצא את הפתרון.
אז הם פשוט באמת התקינו את המצלמות, ולא תאמין, הכל עובד. הכל עובד. יש לי אפליקציה היום בטלפון, כשהוא היה בן 14 ובעצם הבן אדם הזה לימד אותו לא רק תקשורת אלא גם עוד כל מיני דברים, אז הוא כזה סגר איתו מעגל והוא הביא אותו כזה, בסוף הוא לימד אותו עוד קצת, בדיוק, אז זה ככה באמת היה נחמד, גם בכניסה יש לנו כזה קודן, אז הוא מסתכל על הקודן וכזה אומר לי, שמע, אני חושב שכאילו אפשר להחליף אותו לכזה וכזה, שיהיה לך גם מצליח. יהיה לך פה ויהיה לך פה ויהיה לך שם מאוד מאוד נחמד שהוא תמיד חושב שהוא תמיד עובר כזה בארגון ומסתכל מה אפשר לתקן מה אפשר לשפץ והוא גם לא מגזים בא ואומר לך בוא נעשה פה לא יודעת הדבר הכי יקר באמת שלא הוא תמיד שומר עליך במחירים הגיוניים והכל טוב וזה באמת דבר שהוא מדהים. ממש ככה. זה הכי חשוב.
עשהאל: הנה עוד דוגמה היינו באיזה חדר שהיה בו אוקיי היה חדר גדול שיש בו מזגן מרכזי ופיצלנו אותו לשלושה חלקים. גיל הכניס שם קירות ועניינים וכאלה. ואז יצר מצב שבעצם המזגן המרכזי, יש לו פתחים לאורך שלושת החדרים הקטנים כאילו. יש פתח שכאילו, נגיד אחד החדרים, יש לו רק פתח אחד, והוא לא יושב במקום הנכון. אז גיל מסתכל, אומר לי, אה, אין בעיה, אני אעביר לך את הפתח לשם. עכשיו אני מסתכל עליו ואני אומר לו, רגע, אולי נעשה שיהיה אז גם פתח פה וגם פתח שם? יאללה, אין בעיה, סבבה. והנה, היום בזמן שאנחנו מדברים, יש פתח פה ויש פתח שם. כאילו, אני לא ידעתי אפילו שאפשר לפצל, או ש… אתה זוכר שדיברתי? על הסיפור הזה של המפצל של כבל רשת? כן. אני אישית לא מכיר שיש דבר כזה. עובדה שאנשים מביאים טכנולוגיה. וכאילו לא סתם מתקינים. ואז הוא הביא כן מפצל של רשת. אמרתי לך שיש. אז זהו, אז אני לא בדקתי עכשיו אם זה עובד או לא, אני מניח שהוא כן בדק, אבל הוא הביא את זה. כאילו, רוב הסיכויים שאם הוא הביא את זה, אז זה גם עובד. ואני לא ידעתי לצורך העניין שבכלל אפשרי הדבר הזה. אז גם, תמיד הוא חושב קדימה, תמיד הוא חושב מה יכול להיות, מה יכול להיות המכשול הבא ואיך אני פותר אותו עוד לפני שהוא בכלל הגיע. זה דבר שהוא באמת באמת מדהים. יודע מה תביא לי איזה תעודה, כי באמת זה לא סביר. שמע, הבן אדם כאילו יודע הכל, מה זה, מאיפה באת? אומר, כן, אני אעשה לך. והוא עשה את זה והוא הצליח. מטורף. זה פשוט מדהים.
כל מה שקשור לחומרים נגיד, אז גם זה מה שקשור. את גיל שהוא לא מביא לך נגיד… אומר ואומר לך כן העבודה והחיים. עלה כך וכך ולך עכשיו תתחיל להפריד וכמה זה וכמה זה הוא פשוט אומר לך חומרים אתה משלם ישירות מהאשראי שלך אני לוקח על עבודה וזה הכל ואז אין פה את הדיונים ואת ההרגשה נוסיף עכשיו 50, 100, 200 שקל, לא יודע מה, על זה שהוא הלך, הביא, אין לי מושג מה. אני באמת חושב שהוא מאוד מאוד הוגן איתי וזה מאוד מאוד נחמד.
עשהאל: המסר המרכזי שאפשר ללמוד מגיל זה אמונה עצמית. הכל אפשרי, אם הכל נתמודד, קודם כל נגיד כן, אחר כך נחשוב איך אנחנו בכלל מתפעלים את האירוע. גיל גם בחור מאוד מאוד חרוץ, הוא עובד כל הזמן, זאת אומרת, הוא עובד גם בבוקר, גם בצהריים, גם בערב, גם בלילה, גם בשישי לפני שבת, גם במוצא, שהוא שומר שבת, הערכה, למה? כי אני יודע כמה אני משלם לו, ואני יודע כמה דברים עולים, ואני יכול להגיד לך שהוא יכול לסגור את החודש נהדר גם בלי לעבוד בשישי ולחצות.
אני חושב שהוא עובד בשישי ובמוצ"ש לא בגלל שהוא צריך לעבוד אלא כי הוא רוצה באמת לתת ללקוחות שלו את ההרגשה שהדברים קורים מהר ושהוא באמת מתאמץ וזה דבר שהוא מאוד מאוד חיובי. אני אישית כבר יצא לי להפנות את גיל לכמה וכמה אנשים כולל חבר שלי יניב מסוכנות מקבלת. שבעצם הוא הלך לשם ועשה להם שמה קירות ומחיצות והוא גיל יניב כאילו… באורות ואמר לי שהוא חייב לשמור את המספר שלו ושהוא בטוח יעבוד איתו עוד, הוא עשה עבודה מדהימה וזה באמת באמת יפה.
לגיל תמיד גם יש פתרונות מחוץ לקופסה שזה נחמד. אגב, גיל גם מבין את העיקרון של להיות קטן על כסף גדול וגדול על כסף קטן. כן. זאת אומרת, נגיד עכשיו אם אני מגיע אומר לו, שמע בוא תעשה לי בבית איזה משהו קטן. נגיד הייתי צריך שהוא יגיע הביתה שלי ויעשה איזה משהו עם האינטרנט, אז כאילו הוא יגיע, הוא יעשה את זה, 10, 10, 20, 30 אלף שקל כל פעם בהתאם לשיפוץ שהיה, אז כאילו תמיד שמה נגיד הוא יגבה והכל טוב. אבל אם עכשיו אני מביא אותו הביתה ויש איזה תיקון שהוא נגיד היה לוקח עליו 200-300 שקל נגיד, אז הוא יגיד לך איך שלי לא צריך הכל בסדר. וזה היופי של לדעת לתת את הצ'ופר ואת ההרגשה הטובה. זה לא תמיד עכשיו בגלל שהוא נתן לך משהו שהוא שווה ערך ל-5000 שקל, אלא זה זה שהוא ראה אותך וזה מאוד מאוד נחמד.
עוד משהו ככה נחמד אצל גיל זה שהסיגוי… מאוד חיובי לפחות איטי אני בטוח שיש אנשים שזה גם פחות יסתדר אבל איטי סגנון התקשורת שלו הוא מאוד חיובי וזה אני אתן דוגמה ככה שמראה כמה סגנון התקשורת חיובי יש לי נגיד כזה בקשה ממנו של נגיד במוצא שלפני שבוע או משהו כזה, שבוע וחצי, אז קבענו שהוא יגיע במוצאי שבת ל… המשימות ואז הוא אמר שהוא יגיע בשלוש בבוקר ואני מאוד רציתי שביום ראשון בשמונה בבוקר שהכל כבר יהיה מוכן כדי שהעובדים לא יגיעו ויהיה להם אבק על השולחן ודברים כאלה. של מה המצב, תגיד יש מצב אתה מקדים נגיד את ההגעה ל-12 בלילה ולא 3 בבוקר ככה יהיה לנו יותר זמן עד 8 בבוקר ואז הסיכוי כאילו שנצליח לעמוד בזה עולה וכאלה והוא כזה אומר לי הוא לא רוצה, הוא אף פעם לא יגיד לי לא, אתה מבין? אז הוא כותב לי איזושהי הודעה, אני אקריא לך את ההודעה שהוא כתב לי שתראה מה זה ביגר אלס וואר, כמו שעברנו וראינו בפרק של סודות השיווק של ביבי, תראה מה הוא כותב לי, הוא לא כותב לי לא, הוא כותב לי את הדבר הבא כעיקרון והצפי שלי שיישאר לבחור לי לעשות את הדלתות, שיישאר לבחור שלי לעשות את הדלתות ולי יישאר לעשות את התקשורת והחשמל, עבוד על נקי. במילים אחרות. הוא לא באמת ענה למה שאמרתי, זאת אומרת הוא לא… אני אגיע באחת או בשתיים עשרה, סבבה, אלא הוא אמר, אני אשתדל להקדים, ואתחיל לספר לי משהו על משהו אחר. ואז אתה יודע מתי הוא הגיע באותו יום? ב-שתיים עשרה. בשלוש. שלוש. כן, כי… כי באמת הוא לא יכל להגיע לפני. כן. הרי הוא לא סתם אמר שלוש. הוא אמר שלוש בגלל שהוא כאילו יש את שבת, ואז עד שתיים עשר בלילה הוא צריך לעשות משהו, ואז הוא כאילו ישן כמה שעות, יפה, שעתיים וחצי, ואז הוא נוסע אליי, מתחיל בשלוש. אם הוא לא ישן, הוא בבוקר לא יצליח לתפקד וכאלה. אז הוא לא אומר לי לא, הוא אומר לי אין בעיה, אני אשתדל שתיים אחד, עכשיו אשתדל זה, אתה יודע, זה מילה, בסוף לא הצלחתי, השתדלתי, ניסיתי. אבל זה נותן את התחושה שהוא תמיד חיובי, הוא תמיד כאילו… שהוא רוצה בשבילך והכל… מאוד מאוד נחמד.
גם כל מה שקשור לחשבוניות ודברים מהסוג הזה, אתה יודע, הוא קונה נגיד אצל ספק, אז הוא יודע שצריך להביא חשבונית, הוא לא מפשל בדברים האלה, זה חשוב וזה נחמד. אני לא אשקר לך, יש המון המון פעמים שראיתי שיש לו התמודדויות משמעותיות בגלל האמונה העצמית שלו. זאת אומרת, הוא בא ואומר לך, בטח, בטח אין בעיה, ואז מישהו גם צריך לעמוד מאחורה, מאחורי המילים, וצריך באמת לדלבר את הסחורה. הרבה פעמים זה יצר לו באמת התמודדויות ומורכבויות אבל היופי הוא שהוא מצליח כל פעם להתמודד עם המורכבות ועם העניין וזה לדעתי גם… בנה אותו להיות כל כך תותח במה שהוא עושה כי כשאתה מתמודד כל מיני אתגרים ואתה מייצר לעצמך את האתגרים ואתה לא באיזה רוטינה של אני מתקין מצלמות אז אני עושה רק התקנת מצלמות לפי מה שאני יודע ומה שאני מכיר ו… הוא פותח את הקשת שלו והוא באמת מחפש איפה הוא יכול להועיל ואיפה הוא יכול לעשות ואיפה הוא יכול ללמוד משהו חדש ולהגיד כן בטח אני אעשה את זה ואז באמת ללמוד איך לעשות את זה.
גיל הוא גם בחור שמאוד מאוד מאמין בש… נגיד יש לנו אתר בחברה של הובלות, אז כאילו נגיד אני יודע שעכשיו גיל יש לו גם מלא מלא עבודות של הובלות, כי יש לו אופרציה שלמה והכל, אז אני כזה בא ואומר לו, סורי אני עדיין לא מרגיש טוב, כן זה כזה ממש מפרק לפרק, אבל… מפרק לפרק מדי פעם ש… אני באמת לא מרגיש טוב, אין מה לעשות, אבל אתה משתפר זה טוב, זה פשוט בין העונות, ברגע שאנחנו מגיעים כזה לסוף ה… תחילת הזה, האביב, תקופת העמית והשאולים. זה תמיד קורה לי, אבל לא משנה.
בקיצור, אז אני כזה מספר לו, יש לי אתר של הובלות וזה, תגיד, יש מצב ואתה מביא לי קצת תמונות מהשטח, כזה, אתה יודע, שההובלות שעשית וזה. הוא לא עכשיו התחיל לעשות לך חקירה של, רגע, מה תעשה עם זה? אצל מי תפרסם את זה? מה אני מרוויח מזה? מה… חבר, אחי, אותו רגע, 170 תמונות ככה מההובלות האחרונות, send, תודה. תהנה בהצלחה. כאילו זה הבן אדם שהוא, אין מה להגיד, הוא באמת באמת בחור מאוד מאוד מיוחד, וכשמכירים אנשים כאלה אגב בדרך, שווה מאוד לשמור עליהם איתך קרובים.
עכשיו הוא רוצה לענות על משהו שהוא לא יכול לעשות אותו, נגיד סתם שלחתי לו הודעה והוא לא ענה איזה שעתיים, הוא תמיד יחבר אותך לסיפור האמיתי. זאת אומרת, נגיד הוא לא יגיד לך, היי, מה המצב אחי, ויתחיל לדבר איתך, אלא ירשום לך, וואלה סורי אחי, קילחתי את הילדים, עכשיו אני איתך, מה המצב? כאילו, יש לו את הקטע הזה שהוא מחבר אותך לסיפור האישי שלו, בן אדם נגיד הוא לא סתם מישהו שהתחיל לכתוב תוכן אתמול למשל, אלא זה מישהי שהיא אמנית בזה, שאתה רואה שהתוכן שהיא מייצרת זה אמנות. כן. אלה האנשים שאנחנו רוצים לעבוד איתם, תמיד תמיד תמיד לחפש את האמנים. גיל הוא גם תמיד תמיד בן אדם שמפרגן ודואג לחברים שלו. אני כל הזמן רואה אותו, איך הוא מנסה לחבר ביני לבין איזה חבר שלו שיש לו חברת הובלות, אז אולי תעבוד איתו. מי אבי את ההוא, וזה דבר שהוא ממש ממש ממש גם כן מעורר השראה. הוא גם מנהל את כל ההצגה הזאת. זה לא שאני עכשיו צריך להתחיל לנהל גם את אבא שלו ולראות שאבא שלו הוא בחור בסדר. לא, הוא תמיד מביא אנשים שהם מצוינים. ובסופו של יום, אם יש משפט שאני יכול לשייך אותו לגיל, זה תחשוב טוב,
עמית: אתה לא תעשה את זה מהאהבה שלך ומהפשן שלך, במיוחד רואים את זה אצל בעלי מלאכה, אני רואה… דוד שלי שהוא איש גם. בעל מלאכה, בן דוד שלי אותו דבר, ברגע שיש לך את הפשן הזה ואתה רוצה לעשות את זה ואתה אוהב להתעסק, אין משהו שיעצור אותך.
עשהאל: אני אתן לך דוגמה מהצד השני, איפה ראיתי כאילו לשלילה מה שנקרא, כדי שנבין את הפער. יש לנו פה נגיד ניקיון, ובסוף שבוע האחרון אז כאילו אני עובר כזה, ביום ראשון אני כזה מגיע למשרד, אני רואה את הניקיון ואני רואה שלא… כאילו שהמנקה לא מבין, שהוא צריך או לא מבין, לא רוצה… הוא לא ממלא כאילו גלילי נייר טואלט בתוך התאים כזה, אז אתה כל פעם צריך לבוא ולעשות עכשיו, זה ניקיון, אז כאילו, ברמה הבסיסית אתה רוצה, בתור מנקה אני עכשיו מדבר, אתה רוצה שיראו שהיה פה ניקיון, זה היה רעיון. אז לא יודע, לא נראה לי הגיוני שנגיד יש איזה שפריצר של סבון על השייש בשירותים, והוא ריק. כן. אז אם זה ריק, שים בפח ותשים אחד חדש, הרי זה הרעיון שאתה… שמנקה היה פה. אז אני שולח לו הודעה קולית, מה המצב הכי, תודה רבה על הניקיון, באמת מושקע. והכל. שים לב רק שכאילו תמלא פה את העניינים וזה, כי זה באמת חשוב שאנשים ביום ראשון יגיעו ויראו שהיה פה ניקיון והכל. כן. אז הוא עונה לי הודעה בחזרה שאפילו לא הגבתי לו על ההודעה. לאנשים כאלה אין סבלנות. מה הייתה התשובה? הוא אומר… תשמע, המקום הוא מקום גדול, זה לא מספיק שעות, כמות השעות שאני אשתנות לי לעשות שם, גם ככה זה מורכב, כל מיני סיפורי סבתא, ואני אומר את זה בלב, אחי, לעשות את המשימה שעכשיו אמרתי לך, זה לא עניין של זמן, זה עניין של עשר דקות מקצה לקצה לשני, גם לבנים וגם לבנות, לכל התאים ביחד. עשר דקות אמרתי, אם תעשה באמצע גם איזו הפסקת כפי.
עמית: או לא יודע מה, כאילו די, זה לא הזמן. זה הדברים שרואים, זה חלק מההצגה. בסופו של דבר, הוא ינקה פחות טוב את הרצפה, אבל יחליף את הנייר הטועלת זה יראה נקי. נכון. זה להבין בדיוק איפה נופלים הדברים ואיפה החשוב לעשות את הדברים. הוא יכול לנקות את הרצפה ולשחק. ברור, ברור, ובכל זאת אתה אומר… כמו מה אני רואה ברגע שאני רואה את כל הסלילים נגדים. אני אפילו לא אסתכל על הרצפה.
עשהאל: ניקו פה. הכל פה מלא, יש נייר טואלט, יש הכל מלא. אני אומר, אה, בטוח ניקו פה. אין סיכוי שרק מילאו. אז זה אפילו החצי משחק של להבין מה הכי חשוב, מה העיקר ומה הטפל. נכון מאוד. אני אישית, כאילו, בסוף אני יודע היום שזה בעיה בניגון. זה לא בעיה של יכולת ולא של זמן ולא של סיפורי סבתא. זה בניגון. כשאתה מגיע למשרד והניגון שלך הוא, שמה זאת אומרת? יש לך אחריות. אתה המנקה של המשרד. הנה מה אתה עושה, הנה אתה ואני ניקינו את השירותים שנכנסנו פה מה התבכיינו? מה אמרנו? רגע, זה יותר זמן? זה פחות זמן? ונהנינו מזה גם. אתה יודע כמה חרא של יונים היה שם? אתה בכלל מבין את הדמויות? אתה יודע איזה חרבודרבו איכס? גועל נפש? אנחנו קיבלנו פה משרד באמת פצוץ, כאילו. בעל הבית, אמרתי את זה בתחילת הפרק נראה לי, נתן פה מחיר באמת טוב לשכירות, כי הוא לא האמין שאני בכלל אסגור איתו את העסקה, כי הוא אמר, בואנה, אתה תיכנס, אתה תראה, חצי שנה המקום הוזנח, כאילו. ברור. היום המקום פה מדהים, באמת, אין פה זכר למה שהיה, אבל כאילו בסוף זה באמת עניין של ניגון. ברור. כשאתה אומר, אני אוהב את מה שאני עושה, אני מחובר למה שאני עושה, אני רוצה שכש… שהניגון שלו הוא קצת פחות חיובי. על הסיפור עם גיל. כן חווית אותו לא מעט בואי תקחי רגע, תעמדי לידי עמית. שיהיה נחמד.
עדי: היי לכולם. אז ככה, גיל העבודה איתו, חוץ מהעובדה שהוא באמת מתקתק והכל היא גם… מאוד אכפת לו. אתה רואה את האכפתיות בכל דבר, נגיד לצורך העניין אני הייתי… חמישי עד מאוחר, ואמרתי לו תקשיב אני בסביבות שש ומשהו שש וחצי אני יוצאת. ועד אז הוא לא התקרב לחדר שלי כדי להתקין את המצלמה. כאילו, היו אנשים שחיכו שאני אצא מהעבודה כדי ש… להתקין לי מצלמה. כאילו, הם לא העיפו אותי, הם לא הזיזו אותי, הם לא שום דבר, הם פשוט ממש חיכו.
עשהאל: זה בדיוק הפוך, אגב, מהחבר'ה בארגון. יכולים לראות אותך בטלפון תוך כדי, בזום במקביל, וביד ימין גם עוזרת לזה. ועדי, עדי…
עדי: זה באמת… החדר נעול, החדר נעול בכמה… תחילה אתה בזום אבל הם ידפקו בדלת תוך כדי שאתה עושה הקלטה ל… מישהו שהוא חיצוני, וזה לא מתאים, אתה תצטרך להתחיל את הזום מלכתחילה.
עשהאל: איפה עוד חווית את גיל? באיזה עוד אספקטים?
עדי: כאילו עם הסיבובים שאני עושה לו פה במשרד ומסבירה לו משהו. הוא באמת מציע דברים חדשים כמו, אה את רואה את הכבל הזה? אולי נסדח אותו יפה כאילו… נוח לשימוש ויפה ומספיק ארוך למקומות שצריכים להגיע. הכבוד שלו לאבא שלו זה… אני מצטערת שאני חו… עוזרת אבל זה משהו ש… שהוא יוצא דופן זה לא משהו שכאילו לפעמים אבא שלו יכול לזרוק לו איזה בדיחה והוא לא קיבל את הבדיחה כמו שצריך אבל הוא לא יגיד כלום כאילו הרעיון שלו ממש מכבד את אבא שלו וזה מדהים לראות. לא, לא בחור כאן. אבל תמיד יצחק איתו. גם אם הבדיחה לא מצחיקה. והיא לא מצחיקה. והיא אף פעם לא מצחיקה. גם אותי הוא ניסה להצחיק מקסים, אבל… לא מצחיקה. כאילו, יש כל כך הרבה דברים להגיד על גיל, שאני יכולה לעשות פרק בשביל עצמי, אז כאילו, נראה לי שכדאי שאני אעצור עכשיו, כי אחרת אנחנו נעשה עוד פרק שלם על עדי וגיל כזה.
עשהאל: גדול. כן. אני אגיד משהו ככה לסיום. מאוד אהבתי את ההקלטה של הפרק הזה, כי כאילו זה היה פרק שאנחנו באמת עסוקים באהבת חינם, בפרגון, באהבת חינם. בלהסתכל על מה שטוב, כי תחשבי שאני נגד בתור מנכ"ל החברה, אני מתעסק רק במה שלא עובד, אני מה שעובד אני אפילו לא יודע. הנה, היום זה, מחר זה יהיה יום העבודה. החודש, זאת אומרת, רביעי כבר יוצאים לערב יום הזיכרון וכאלה. אני אפילו לא מסתכל על ההישגים של החברה, אני אפילו לא יודע אם אנחנו בסדר, איך או לא בסדר, אני לא שם, אני נטו מתעסק רק במה שלא עובד. מצד שני, בזהות שלי, בנפש שלי, אני בן אדם שמאוד אוהב לפרגן ואהבת חינם וכמה שיותר להרים וכאלה. אני גם אופטימי. כן, אז כאילו, פתאום היה לי כזה מאוד נעים, איזה לא יודע מה, כמה, 50 דקות, כמה דקות אנחנו כבר מקליטים, לא יודע כמה זמן, איזשהי זמן כזה או אחר, פתאום מתעסק בלפרגן, החורים שלך נעלמו, ראית? אני כבר דיברתי עם גיל על זה, ראיתי. יפה. עצר פעם בצוות זהב אמרתי, מה, שמתם את החורים ואני עשיתי אותם. גדול. אגב, זה סיפור שגם מאוד מרים לעמית, שאני בא ואני אומר, יאללה, חבר'ה, מי יכול להתקין פה את המאוורר? עמית אומר, אני, בטח. עכשיו אני מסתכל אחרי חצי שעה, אני רואה כבר שישה חורים לא קשורים לכלום, אני אומר לעצמי… אוקיי, בוא נחדור לתור רגע מלעשות את זה, אבל בלב אמרנו… אמרתי וואלה לפחות הוא היה גבר, בדיוק לפחות הוא היה גבר ואמר אני אנסה אז הוא לא הצליח, בסדר אז מה לפחות הוא ניסה אם הייתי נותן לו עוד שלושה ניסיונות הוא כן היה מצליח כן?
עדי: עם התמי 4 אני לא יודעת אם אתה מכיר. יש אולי שני אנשים במשרד שמחליטים. זה של הסודה? כן. אה, של הגז. אוקיי. ועמית הוא אחד מהם ועמית הוא ב… והוא עלה על תקלה, שאני בחיים לא הייתי עולה אליה כי אני לא שותה סודה, ודאג להרים את זה. זה שאני אביא טכנאי. אבינו טכנאי, הוא קיבל אותו. אני בכלל לא הייתי בחדר. הוא קיבל אותו. דאר להכל מקצה לקצה, גם… אדם יבוא אליי אחרי זה כדי שאני אדע שהיה טכנאי, כאילו, ברמה הכי גבוהה שיש. ובסוף יש לנו… אבל זה לא אשמתו, זה אשמת… אז תמי ארבע יביאו לנו… חדשים ואז הוא הולך להסתדר ובאמת הוא טיפל בזה מכסה לכזה ואני בכלל מה איך זה קרה ממש ככה את יודעת מה המשמעות.
עשהאל: של המילה עמית? חבר. חבר. את יודעת מה המשמעות של המילה גיל? גיל שמחה. אולי זה משהו… תמוה בנפש של הבן אדם כשהוא אפילו רק כשנותנים לו את ה… ממנחים אותו בשם מסוים כאילו נגיד שבר ואני היינו צריכים לבחור שם לדבש נגיד אז בר כאילו יותר התייחסה לזה כאל מה השם שיזרום לה להגיד ולא המשמעות ואני אמרתי לה תקשיבי אני באמת מוכן לכל שם אני רק מבקש דבר אחד שיהיה לה שם משמעות לא לקרוא לו דקל כי אני לא מבין מה זה דקל. דקל זה עץ, אז אני לא מ… בעץ אני מעוניין על משהו שבאמת היא כמו נבואה שמגשימה את עצמה אם תקרא לבן אדם אז דבש זה כי היא מתוקה? לא דבש זה כמה כאילו כמה אבל בסוף המטרה היא שדבש זאת תהיה נבואה שמגשימה את עצמה כן שהיא תהיה מתוקה כן שדבש זה משמעות בגלל שזה השם המשפחה של אמא של בר שהיה לפני שהתחתנה עם דודו ואז בעצם שם המשפחה זה באיזשהו מקום נעלם קצת ופתאום אנחנו מחיים אותו דרך זה שאנחנו נותנים לילדה שלנו את השם של שם המשפחה שהיה לפני זה לפני הנישואין לפני הנישואין צמיד שבר קיבלה מסבתא שלה כי קיבלה. שם המשפחה הוא דבש, אז אנחנו ממשיכים עם דבש של צמיד, אבל עם השם של הילדה. אה, רגע, זה אותו צמיד, וחרטתם עליו או שהוא היה חרוט מראש? זה אותו, פשוט אותו סגנון. זה לקחנו את הצמיד שיש היום אצל בר, ועשינו את אותו דבר לדבש. מגניב. אז כאילו, יש פה המון סימבוליות, והרעיון הוא זה שאתה רוצה לברוא את המציאות שאתה מוביל אליה.
זה כמו שנגיד אח שלי הגדול, קוראים לו יהושע, שהוא היה קטן, כאילו לבהות בקיר, שלוש-ארבע שעות, אין בעיה. וההורים שלי קלטו כאילו שזה קצת קיצוני, ה… לא רוצה להגיד עצלנות, אבל החוסר מעש הזה. ואז הם התחילו לקרוא לו יהושע הזריז. הקפידו על זה. וברגע שהם התחילו לקרוא לו יהושע הזריז, תוך צ'יק-צ'אק הוא נהיה זריז, ועד היום הוא זריז. כי זה באמת, איך שאתה קורא ל… איך אתה ממנח את הדברים.
שעבר אני רואה ערוץ 14, ואני רואה את עמית סגל, פתאום מספר, כאילו היה איזה דיון כזה באולפן, ופתאום שני חבר'ה התחילו לדבר בצעקות וכאלה, ואז הוא אמר להם, חבר'ה, פה זה לא יכול לעבוד הצעקות האלו, אני יש לי הפרעות קשב וריכוז, אם אני עכשיו אקשיב לכולכם ביחד, אני לא אצליח להבין כלום, משהו כזה. אז למחרת הרמתי טלפון ל-13FM לשעה שבה הוא עושה עם האזינות. רציתי לעלות לדבר איתו! זה היה בנסיעה למילואים, אני זוכר. זה היה לפני יותר מערך שבוע. זה היה בסוף המילואים.
אז תקשיבי, אני נוסע כל הדרך, ואני שעתיים, מ-10 עד 12 או משהו כזה, 11 עד 1, לא זוכר, בקו, כאילו, רוצה לעלות לעמית סגל לעלות מולו, לדבר, ובאמת רשמו אותי גם והכל, ורציתי להגיד לו… אשמח, כאילו רציתי כזה סוג של להגיד לו שאני, יש לי עכשיו מילואים כבר 85 ימים, כל נסיעה אני שומע, אני צריך לבחור מה אני רוצה לשמוע, זה יכול להיות פודקאסט, זה יכול להיות משהו אחר, ואני מקפיד תמיד לשמוע ב-103 FM דווקא את התוכנית שלך. ולמה אני מקפיד לשמוע דווקא את התוכנית שלך? כי בזכות זה שיש לך את היכולות האלה של הקשב והריכוז, ואתה יודע לעבור מנושא לנושא מהר, והכול מעניין, והכול מהיר, והכול כזה, אז אני מאוד מתחבר אליך, ואני לא חושב שאתה כזה, אבל רק בגלל שיש לך באמת את הסגנון הזה של ה-ADHD, אני מאוד מתחבר לסגנון, ולכן אני חושב שלהגיד על דבר שגרם לי לצורך העניין לשמוע אותך, ומי יודע לעוד כמה מאזינים שמאוד נהנים דווקא מה… שאתה, יש לך את ה-ADHD. למנח את זה כהפרעה, זה הבעיה הכי גדולה. אתה כאילו דופק את עצמך, אתה נמצא בקבוצה שיש לה את ה-ADHD, במקום להגיד שיש לנו יכולת, יש לנו כוח על, יש לנו משהו שהוא מיוחד.
עדי: יש לכם באמת יכולת מדהימה, זה… אני חווה את זה גם איתך, וגם…גם איתך, גם עם עמית, לא? יש לך איזושהי הפרעה כזו או אחרת חיובית.
עשהאל: אין לו הפרעה, יש לו יכולת. יכולת חיובית. יכולת להגיד.
עדי: אתה נכנס למשרד של עמית, תוך כדי שהוא עובד, הוא יכול לשמוע אותך, זה מטורף.
עשהאל: אני בגדול, כאילו, חד משמעית, עמית סגל פשוט, אני חושב שזה הרבה יותר נוזל לו מעמית, כי אצל עמית אין לו את ה… לעמית, יש את ה… זה משהו אחר, יש לו, זה כאילו, יש בתוך העולם של הקשב והריכוז, יש את ה… או את האלה שהם יותר, קוראים לזה הקרח, זאת אומרת, אלה שפשוט טיפה יותר מרחפים כזה, אתה בעמדות כל כך משפיעות ברמה התקשורתית, יש לך תוכנית בערוץ 14, אתה מתארח בפטריוטים לדעתי לא מעט, אתה מוביל שם חלק מהתוכניות של החדשות שלפני החדשות המרכזיות, ועוד ועוד, ויש לך במאי אף שלוש אף הם תוכנית, שתי תוכניות, אני שומע גם את התוכנית שלו עם ברקוביץ' וגם את התוכנית עם המאזינים של סגל עצבני. יש לך כל כך הרבה מדיה שאתה כאילו מתקשר ואתה בוחר למנח את זה כהפרעות קשב וריכוז, באמת נוכח, והבן אדם כאילו מסתכל על דברים שאין לי מושג איך עושים וגם לא אין לי מושג איך עושים, והוא אומר אני יכול, אני מאמין בעצמי, אני מאמין בעצמי באמונה שלמה שאני אצליח, והוא גם מצליח. עדי ועמית, תודה רבה על פרק מהמם, ונתראה בפרק הבא. יאללה ביי!
ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם
ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.
