על הפרק
פרק 45 עם עדי אלעזר הופך את התפיסה: רואה חשבון טוב הוא לא הוצאה, אלא מנוע הכנסה לעסק. למדו כיצד למקסם את הרווחיות, לטפל נכון בהפרשות פנסיוניות, תלושי שכר ומילואים, ואיך לתקן טעויות – פרק שיעשה לכם סדר וישפר את העסק.
תמלול הפרק המלא
עשהאל: היי חברים יקרים מה המצב, פרק 45 כבר כאן, בפרק הזה דיברנו על כך שרואה חשבון טוב זו לא הוצאה, זו הכנסה, איך יכול להיות שאני מוציא כסף אבל מכניס כסף באותה נשימה? אז אם יש לכם רואה חשבון שאתם לא מבינים מה הוא עושה או שאתם לא 100% מרוצים ממנו, אחרי הפרק הזה הוא הולך להיות בבעיה. פרק 45 מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל: טוב אז בפרק 45 אנחנו הולכים לדבר על רואה חשבון טוב, זו לא הוצאה, זו הכנסה ואנחנו נפרק את זה ונסביר את זה, ניתן גם כמה טיפים מימין ומשמאל על כל מה שקשור. להנהלת חשבונות, התנהלות מול רואה חשבונות. אז איתי הבאתי לא אחרת מאשר עדי אלעזר, סמנכלית כספים אצלי בחברה, שלום עדי.
עדי: מה שלומך? מעולה, מה?
עשהאל: בסדר גמור, מצוין. האמת שאת באמת הבחורה הנכונה לפרק מ… בוא נגיד שבהכשרתך את יכולה לספר קצת מה הקשר שלך לעולם ה…
עדי: , בהכשרתי, הכשרתי הייתה פה בחברה ולאט לאט עם הזמן למדנו איך באמת, אני למדתי אפילו מה זה חשבונית, איך מוציאים את הדברים האלה, מע"מ, לא מוציאים את הדברים האלה. מע"מ, לא מוציאים את הדברים האלה. ועם הזמן כל רואה חשבון לימד אותי עוד דברים ועוד דברים, ופשוט אספתי את זה לכמות ידע כזו, שאני מרגישה שאני מספיק טובה בשביל ה… אז אני מבין שלמדתם. אפשר לקרוא לזה ככה. לא, דף שרתי לך. בהכשרתי המקצועית.
עשהאל: לא למדתי ראיית חשובה. מה למדת? למדתי ביולוגיה. אה, אוקיי, אוקיי, אז לקח לנו זמן להגיע לזה. אני חשבתי שזה על התחלה, הבדיחה תהיה ככה ברורה. כן. אז אוקיי, אז למדנו ביולוגיה, ובסוף אנחנו עושים כספים בחברה, נחמד. המסר שלי בעיקר זה שכל אחד יכול לעשות את זה. זאת אומרת, זה לא עכשיו מהנדסים את האטום ולא כלום. עניין של מה את חושבת שצריך? שיהיה לבן אדם שרוצה להתנהל בצורה נכונה, עם כל מה שקשור לכספים ורואה חשבון, מה הוא צריך שיהיה לו?
עדי: זה חדש. אממ… ידע… אפילו אפשר בגוגל לחפש, כאילו זה לא… קו אבל ידע מינימלי בחוק וליווי של רואה חשבון כי צריך במקרה. ו…
עשהאל: יקרה וכאלה. בגדול חשוב להגיד שכל אחד יכול. זאת אומרת, אני ראיתי כבר בעלי עסקים שיש להם אפילו הרבה פחות נגיעה ממך בעולם הכספים, בין אם זה בהכשרה שלהם, בין אם זה במה ש… חיים והכל בסדר, זאת אומרת זה עניין של רצון כמו הרבה דברים אחרים ועניין של ירידה לפרטים, זאת אומרת לא לקבל את מה שאומרים לנו כאה זו גזירת גורל או אה ככה רשום אז אוקיי בסדר אלא לדרוש את התשובות ולהפעיל את הראש והיגיון זה אני חושב שזה חולש על עוד הרבה דברים בתחום הניהול. כשאתה פשוט צריך להיות על הדברים, ואשכרה להבין בדברים, למרות שאתה לא מבין בהם. כמו שאתה אוהב להגיד, זה לכפור בעובדות. לדבר על זה, יש לזה סעיף. אז על הכיפאק, אז לפני שאנחנו בכלל מתחילים, אז חשוב לי להגיד, אני לא רואה חשבון, ומסתבר שגם עדי היא לא רואת חשבון, ואפילו לא מנהלת חשבונות, ועדיין היא סמנכ"לית כספים אצלנו בחברה. אז כל מה שאנחנו אומרים, גם אני, גם עדי, זה בעצם על בסיס הניסיון שלנו, זה לא בטוח שזה מדויק ב-100%,
עדי: נכנסים לפאניקה. אז לא, להפך, אנחנו באים להנגיש את זה מהעולם שלנו. בעלי העסקים כדי שלא כולם יכנסו לפאניקה.
עשהאל: מתחילים לדבר על כסף. על הכיפאק. אז בואו נתחיל. קודם כל, בתור עסק, אז בדרך כלל מי שיש לו עובדים, אז… תלושי שכר. עכשיו זה לא תמיד ככה, הרבה פעמים אנחנו עובדים גם במסגרת מול פרילנסר, אני לא אכנס עכשיו להבדלים כי זה פחות הקטע של הפרק, אבל בשורה התחתונה אני מוציא לצורך העניין תלושים לעובדים בחברה, ואנחנו רוצים, זאת אומרת, לא רק להעביר את כמות השעות ואת הדיווחים למשרד של רואי החשבון כדי שינפיק לנו תלושי שכר, אלא אנחנו רוצים גם לבדוק את התלושים. אז מהם הנתונים שאנחנו בדרך כלל נעבור עליהם כשאנחנו מה הדברים שאת בדרך כלל עוברת? אז קודם כל המס…
עדי: , שווי הרוחות במקרה שלנו כי יש. פה שף שמבשל, ומבחינת החוק אסור לך להביא אוכל על ה… שזה ממוסה ובדרך כלל לפעמים שבונוסים ודברים כאלה צריך לוודא ש… בבונוסים ו… באמת הדבר דבר. אחרי זה אתה יורד כאילו לרזולוציה יותר נמוכה, שזה לצורך העניין כמות ימי העבודה, האם היא תואם… מהעבודה שהעובד עשה. הפרשות לפנסיה וביטוח לאומי, לבדוק איזה… הוא השכר המבוטח. ימי המחלה, ימי החופשה, זה סופר חשוב כי לפעמים אתה אומר לרואה חשבון. את השכר תורידי לו יום חופשה והיא הורידה לו את הכסף אבל לא הורידה לו את הכסף.
עשהאל: היום, או זה גם יכול לקרות הפוך. אז ממש ממש חשוב לשים לב לפרטים האלה. מה בעצם קורה במצב שבו, כמו שאני אגיד עכשיו, תיארת, שלצורך העניין אני ככה דיווחתי שאחד העובדים שלי היה בחופש, ובאמת נתנו לו את השכר שמגיע לו למרות שהוא לא עבד באותו יום, יום חופש. אז מי ב…
עדי: ומה? בעצם כאילו, תראה, אתה יכול להגיד החברה מפסידה, החברה ב…
עשהאל: כל יום חופש שווה יום כסף. נכון מאוד. אז גם אם עכשיו באותו רגע זה לא נראה כאילו מישהו הביא לך חשבונית לשלם על משהו שלא קיבלת, זה בפועל מה שקרה. נכון. וכשמדברים רגע על עסק שיש בו קצת יותר עובדים או קצת יותר הוצאות וכאלה, אז זה יכול להצטבר לסכומי עתק. מספיק שאתה חצי שנה לא שם לב וכל מי שבחברה שלך לקח יום חופש לא הורידו לו את היום הזה מהתלוש, כל מיני הוצאות כאלו ואחרות. עכשיו, הרבה פעמים אנשים לא יודעים שיש איזו מגבלה מסוימת שמעבר ל… כשזה סכום שהוא מתעדכן משנה לשנה, כבעל עסק אני לא חייב להפריש את ההפרשות הפנסיוניות בגין משהו שהוא מעבר לסכום הזה. אז בגדול זה הסכום של השכר הממוצע במשק. זאת אומרת, אני חייב לצורך העניין להפריש פיצויים או ביטוח לאומי או דברים כאלה עד לשכר מסוים. אבל ברגע שהעובד עובר את השכר הזה, עכשיו זה כבר נקרא לזה לשיקולי. אגב, ביטוח לאומי זה לא בדיוק ככה, אבל הפרשות נגיד של הפרשות פנסיוניות, חלק מהרכיבים שמה, אני לא חייב לשלם על כל הסכום. עכשיו, הסכום של השכר הממוצע במשק של 2025 זה 13,316 שקלים, וזה בעצם סכום שהוא לא קשור עכשיו למה, הוא בסוף סכום שנקבע על ידי ביטוח לאומי. זה לאו דווקא, כאילו נגיד, סתם דוגמה, יכול להיות שבחודש יולי 2025 השכר הממוצע כבר עלה, אבל זה לא ישפיע על המספר הזה, כי המספר הזה הוא כל פעם מתעדכן בחודש ינואר של שנה חדשה, וביטוח לאומי בעצם בא ואומר…
עדי: זה המספר. זה כמו שמיסים, אנשים חושבים שזה חודשי, כי הם רואים את זה. תלוש באופן חודשי אבל בעצם מיסים זה משהו שנתי לצורך העניין. אישה בהריון שיוצאת לחופשת לידה. היא תקבל אחרי זה. על כל השנה כסף, על העובדה שיש לילד, על הנקודה.
עשהאל: זיכוי האלה. נכון, נכון, יפה, ולא רק… גם הרבה פעמים ברגע שהיא נגיד יוצאת לחופשת לידה, היא עדיין תשלם מס במדרגה יחסית גבוהה, כי זה די, זה כאילו סוג שהם עושים את זה, זה די סטטי, כאילו הם נגיד רואים שהדין נגיד בערך מגיע למדרגה של 31%, הרבה פעמים גם אחרי שהשכר שלך השתנה, הם ימשיכו לגבות את אותו אחוז, כאילו המעסיק ישלם בשמך את אותו אחוז, ואז יש בעצם החזרי מס. אבל זה כבר מהצד של העובד, אני פחות מביא את הזווית של העובד במקרה הזה, אני יותר מדבר בפרק הזה על הזווית של המעסיק וא
עדי: סופר סופר חשוב, תראה את האנשים שעכשיו במלחמה ש…
עשהאל: ומי ייתן להם את השכר הזה בסוף? אף אחד. אמת. בקיצור, אז כמעסיק אנחנו רוצים בסוף לקבוע מדיניות בחברה של האם אנחנו מפרישים ללא תקרה כלשהי הפרשות פנסיוניות, או שאנחנו הולכים עד השכר הממוצע במשק. עכשיו, אם אנחנו הולכים עד השכר הממוצע במשק, ואני אישית, כל עוד לא מדובר פה עכשיו באיזה חברת הייטק שמנסה להתחרות בתנאים ואני לא יודע מה, אז אני ממליץ ללכת על הדבר הזה. אז זה צריך להיות גם מצוין בהסכם העבודה, הסעיף הזה אז בוא נדבר עליו רגע כשאני מפריש עכשיו הפרשות פנסיוניות לעובד שלי אז אני בעצם מפריש 6% מהשכר שלו לטובת זה נקרא פיצויים. זאת אומרת שיש לו איזה קרן כזאת שאני מפקיד כסף כדי שביום שהוא לצורך העניין יפוטר לצורך העניין אז בעצם הוא יוכל לבוא ולקבל את הכסף הזה בין אם זה להשאיר אותו בקופה ואז להמשיך בעצם לצבור שם את איך שזה עובד או שהוא יכול למשוך את זה ולשלם איזה מס כזה או אחר אבל בסוף נראה לי לא יציב וכאלה, אז אני לא אחתים אותו על סעיף הראשון.
עדי: מה שאת רוצה להוסיף בנושא הזה? סעיף 14 זה באמת… שלקח לנו גם זמן להבין אותו. מאוד מורכב והתייעצנו עם מי שצריך ובסוף הבנו בדיוק מה צריך לעשות. אני כן חושבת שזה סעיף חשוב באמת בדיוק במידה שאם אנחנו רואים מישהו ש… יכול להמשיך פה לטווח רחוק או משהו כזה, כי בסופו של דבר השכר שלו יעלה ל… שכר כזה שאתה תצטרך ללכת אחורה ולהשלים כל כך הרבה כסף שזה בסוף לא משתלם לחברה. בסוף זו מחמאה גדולה כעובד.
עשהאל: שבאים ואומרים לך, בוא נחתים אותך על סעיף 14, כי זה במילים אחרות אומר שמאמינים בך. משדר יציבות, אבל אני לא חושבת שהעובדים מכירים את זה. נכון. אנחנו כרגע מדברים, כמו שאמרתי בפודקאסט הזה, מהזווית של המעסיק ולא מהזווית של העובד. זווית של העובד זה בטח לפודקאסט אחר, אני בטוח ש… יש הרבה פודקאסטים שמדברים על הנושא. בוא נדבר טיפה על כאילו… פעמים אנשים חושבים שאם נגיד יש לך עובד… ואז נגיד העובד יוצא למילואים, אז כאילו, מה זאת אומרת? המדינה מחזירה לי. אבל אני רגע כאן כדי להגיד שקודם כל אני באופן אישי… מילואים מאות ימי מילואים מהשביל העשירי והיד עוד נטויה מה שנקרא ואני מאוד תומך גם באנשי מילואים ויש לנו בחברה פה 4-5-6 חבר'ה שעושים מילואים באופן קבוע וכאילו אי אפשר להגיד שאני לא בעד המילואים ולהעסיק מילואימניקים והכל אני ממש שם העניין הוא שבסוף כנראה שבעלי עסקים מפסידים כסף על זה שיש להם מילואימניקים למה? כי בסוף המדינה באה ואומרת לך אני אחזיר לך את השכר זה יכול להגיע גם ל-25% ואפילו 30% מהתלויון. מהשכר שלו, הוא לא היו מחזירים, פשוט היו אומרים, אתה המעסיק, תתמודד. עכשיו, קחי רגע נגיד את רמי לוי לדוגמה, שמעסיק… כמה אנשים, ואני מניח שיש לו שם… לא מעט אנשים שהם מילואימניקים, או קחים מעסיקים, את יודעת, אינבידיה, לא יודע. תצברי רגע את כמות האנשים שעושים מילואים, ואת פתאום קולטת שזה הכל בנוי לרעת המעסיק. כאילו המעסיק בסוף לא עשה שום דבר, הוא מאבד את העובד לתקופה, זה גם ככה לא נוח, הוא צריך למצוא לו מחליף, ואז אי אפשר להעיף את המחליף יום אחרי שההוא חזר, והכל בלאגן, ואז גם את הכסף לא מביאים לך, זה משהו מטורף, כאילו ההפרשות, פשוט… אז באה המדינה לאחרונה ותיקנה את זה בעניין של מילואים, שהיא באה ואומרת, אנחנו ניתן לך את השכר של העובד פלוס 20%. נוספים מהשכר, שזה פחות או יותר הם צופים שזה יהיה בערך ההפרשות שלו. זה היה צריך לקרות מזמן. נכון. בפועל, אני טוען ש-20% אינם מספיקים, זה הרבה יותר טוב מ-0%, אבל 20% גם זה לא מספיק. ולאחרונה בדיוק הסתכלנו קצת על החזרים של מילואים שקיבלנו, ורואים שוואלה, פה אתה מאבד 4,000, פה אתה מאבד 3,000, פה אתה מאבד 5.5,000, ועל כלום. וזו פנייה שלי גם כאן, מה שנקרא, לכנסת ישראל, תתעוררו על החיים שלכם. אז אתה יכול ומעבר לזה אתה כבר צריך להיות על טובת המעסיק. אממה, בסוף אם המעסיק באמת לא היה נפגע מזה, אולי זה היה יותר פשוט. אבל היום, כשמישהו יוצא לחופשת לידה, כל מה שקשור להפרשות הפנסיוניות, על חשבון המעסיק. וגם אין 20%. ה-20% הם רק לימי מילואים. אז אני כבר לא יודע איך כאילו מצד אחד המדינה באה ואומרת, אנחנו, מה זאת אומרת, מדינה ככה שדואגת לאזרחים והכול, ואם מישהו צריך חופשת לידה הוא יקבל חופשת לידה, אומר עכשיו כרגע איזה פתרון אני מציע או מה צריך ל…
עדי: הוא אומר שבעלי עסקים צריכים להכיר את הנקודה הזו. הם צריכים להכיר את הנקודה הזאת, אבל מצד שני גם הם לא יכולים להתעלם. בסוף זה יקרה, בכל מקום. אתה לא תגייס מילואימניק, אתה לא תגייס מישהי שבסופו של דבר… וואו, כאילו בוא, יש לנו המון בנות פה בארץ.
עשהאל: אך כל אחת ואחת מהם בסוף תיכנס להיריון בסוף. כאילו, מי שתרצה, כן, סביר להניע, מי שתרצה. חד משמעית, אני פשוט כאן כדי ליידע, כי לי לקח 7-8 שנים מאז שהתחלתי את העסק כדי בכלל לדעת את הדבר הזה, אף אחד לא בא ואמר לי את זה. אז אני פה כדי להגיד שבסוף, אגב, ככל שגם יותר אנשים יהיו במודעות כלפי…
עדי: נכון. אז סך הכל איזה דבר טוב שאנחנו מדברים על זה, אני מניח. לגבי הביטוח לאומי של המילואימניקים. יש אנשים שפשוט לא מודעים לדברים שיכולים גם להשתנות ברמת ה… משהו פה לא נכון בסוף. עובד קיבל מביטוח לאומי, בוא תציף דגל ותרים לרואה חשבון ותחשב את זה. תשימו לב, קיבלנו פה פחות כסף, אולי אפשר לעשות עם זה משהו. זה טיפ שלי לבעלי עסקים. כסף כי הם מקבלים את הכסף, אבל זה לא הדרך, צריך לדעת מה אתה מקבל. אמת ויציב, אנחנו גם נגיע לזה.
עשהאל: בואו נדבר טיפה על בן אדם שעוסק, שהוא בעצם פותח עסק, ואז יש לו בעצם שלוש אפשרויות מרכזיות. הוא יכול לפתוח עוסק פטור, שזה כזה משהו שכן מדובר וכן אנשים יודעים מה זה והכול, ככה אני מרגיש. יש עוסק מורשה, שזה כאילו, נקרא לזה, אחרי שהבן אדם עובר את ההכנסות של 120 אלף שקלים בשנה, אז הוא בעצם מחייבים אותו לעבור להיות עוסק מורשה. עולה, זה עלה ל-100, עכשיו זה עלה ל-120, אבל כרגע זה 120 אלף שקלים, שחשוב להגיד שעוסק פטור זה ממש אחלה, זה כאילו מעולה, זה מצד אחד ההכנסה. אבל מצד שני הוא כמעט לא משלם כלום, הוא לא גובה מע"מ, הוא לא משלם מע"מ. אה, הוא, הוא… אני זוכר שכשאני הייתי עוסק פטור, אז היה לי מספיק אפילו נקודות זיכוי כדי שלא שילמתי אפילו שקל אחד מס הכנסה. השנה. כאילו… על מה קיבלת נקודות זיכוי? כאילו בסוף כשאתה עוסק פטור, כי הייתי חייל משוחרר או משהו כזה. אה, הבנתי. בסוף כשאתה עוסק פטור… לטובתך. זה חד משמעית אני אומר, ומי שיכול… שהוא בתחילת דרכו ושהוא יכול… כאילו לא למנוע הכנסות, אני תמיד בעד צמיחה והכל, פשוט להכיר את זה שכל עוד אני מוגדר כעוסק פטור, מצבי ברמה של מה אני יכול לשפר ולא על בסיס הגדלת הכנסות הוא טוב. זאת אומרת, אני לא משלם הרבה מיסים, אני… אני לא משלם הרבה מכל הכיוונים, אלא אני סך הכל… אחד מרוויח קצת אבל לפחות אני יעיל עם ההכנסה שלי נקרא לזה ככה גם לרואה חשבון? הרבה למרות ש… נכון יש היום אפילו פלטפורמות באינטרנט של באמת של 99 שקלים בחודש. או משהו כזה, אפילו פחות, איש כאלה חינמיות לו. כאילו של הנהלת חשבונות לא עושה… ממש ממש היקף קטן שעד מאה ה… אז זה לגבי עוסק פטור. אחרי זה יש עוסק מורשה. עכשיו, חשוב לי להגיד, עוסק מורשה זה הפרה החולבת הכי חזקה והכי פריירית שמנצלים במדינת ישראל. זאת אומרת, כל הכבישים שיש פה בחוץ הם בעיקר בזכות עוסקים מורשים, וכל הצבא שהיום עובד בעזה זה בעיקר בזכות עוסקים מורשים. אני לא אגיד עכשיו שעוסק מורשה זו הקטגוריה שמביאה. הסכום הגדול ביותר של המס, אני כן אגיד אבל שבאחוזים הם על נקודות המס, על אחוזי המס הגבוהים ביותר, ואני אסביר את הנקודה. כשאני עוסק מורשה, זה אומר שכל שקל שאני מכניס, אוטומטית הוא יגיע לחשבון הפרטי שלי, לא חשבון עסקי, לא חשבון של חברה, אלא חשבון פרטי, אבל בגלל שהוא עובר לחשבון הפרטי שלי, אז מהר מאוד אני מגיע לנקודת מדרגת מס, שהיא עוברת את 23%, ועוד מעט נבין למה המספר הזה הוא חשוב, המיסוי ינוקה עוד לפני שהוא מגיע אליי לחשבון. זאת אומרת שכשזה הגיע אליי לחשבון, כבר יש לי 40% פחות. לעומת זאת, כשאני בוחר להיות חברה בע"מ, כל שקל שאני מרוויח אני משלם עליו סכום קבוע ולא על בסיס מדרגות מס כמו אצל עוסק מורשה, אלא אני אשלם 23% ואז זה בעצם עובר לחשבון של החברה. אחרי ניסוי של 23% ומשם אני מחליט מה אני רוצה לעשות עם הכסף. אם אני רוצה למשוך אותו אליי לפרטי, אז אני בעצם במילים אחרות עוסק מורשה. כי אם אני נגיד עכשיו מרוויח 100 שקלים דרך החברה ואז נשאר לי 77 שקלים ואז אני מחליט את ה-77 שקלים. 30% מס, זה אומר שאני אשאר פחות או יותר עם משהו כמו 55 שקלים, משהו כזה, אוקיי? 56 שקלים בערך. 56 שקלים זה אומר שקיבלתי מ… 44% בטוטל. זה בדיוק מה שעוסק מורשע משלם כמעט או פחות או יותר, אם הוא פשוט עוסק מורשע היה עושה הכנסה של 100 שקלים רווח. זה כאילו במילים אחרות, כשאני חברה יש לי את הנקודת אמצע, נקודת אמצע, שאני יכול לבוא ולהגיד אני מכניס את הכסף לחברה, אני משלם עליו 23 שקלים ואז 77 שקלים אני עושה השקעה, אני מכניס אותם לשוק ההון לדוגמה, אני קונה עם זה משרד, אני משקיע בציוד בעסק עצמו או מה שבא לי, כסף מצמיח אותו, כי אם הוא נגיד עכשיו משתמש בזה לטובת השקעה כלשהי שמניבה לו תשואה או שהוא משקיע בעסק שלו ואז הוא בעצם מתחיל להרוויח יותר כסף הרבה יותר קל לו פשוט כל הזמן לגדול ולגדול ולגדול ולהשתמש בהרבה פחות כסף כי יש לו הרבה יותר כסף שיכול להשתמש בו ולא שהתאדה למס הכנסה אלא שהוא עדיין אצלו בחשבון. עוסק מורשה עובד הרבה יותר קשה בשביל הסכומים האלה פשוט. פשוט עוסק מורשה. כאילו הוא עושה דיבידנד. דיבידנד זה שיש לך חברה ואתה רוצה להעביר את הכסף מחשבון החברה לחשבון הפרטי שלך, אז אתה משלם עוד 30% מיסוי. אז אלה הכללים מה שנקרא. עכשיו, למה אנשים מעדיפים להיות עוסק מורשם? חברה בעם. תשובה, שיווק, רק שיווק. של מי השיווק? של רואה חשבון, של רואה חשבון כנראה. למה? כי מבחינת הנהלת חשבונות, כשאני עכשיו רואה חשבון של עוסק מורשה, אני לא מחויב לבצע הנהלת חשבונות כפולה. מה זו הנהלת חשבונות כפולה? הנהלת חשבונות כפולה זה שבעצם צריך שתהיה התאמה בין החשבוניות והקבלות שאתה מוציא וההוצאות שאתה מוציא, לבין חשבון הבנק שלך. לקבלה או לחשבונית או למה שזה לא יהיה, כי ככה בעצם חברה בעם עובדת. מה זה אומר? זה אומר שרואה החשבון עובד קצת יותר קשה. אממה, רואה חשבון בדרך כלל כשנדבר איתו בשיחה סתם כזה אחד על אחד, אז תשאלי אותו נגיד כמה כסף היית לוקח בחודש לעוסק פטור, הוא היה אומר לך נגיד 100 שקל. ואז היית שואלת אותו כמה היית לוקח לעוסק מורשה, ואז הוא היה אומר 400 שקל. של איך אני קורא לזה, אבל בפועל כשאני עברתי להיות מעוסק מורשה לחברה, מה עשיתי? הלכתי לרואי החשבון שהיה לי כשהייתי עוסק מורשה עוד ואמרתי לו תקשיב, אני הבנתי אחרי הרבה בדיקות שכדאי להפוך להיות חברה, בלעבור להיות חברה זה שהנהלת החשבונות הרבה יותר יקרה. אבל בתכלס, אחי, אני לא הולך לגדול בהיקף. זאת אומרת, ההיקף שלי הוא עדיין עוסק, הוא היקף של עוסק מורשה. אני לא אומר לך עכשיו הגעתי ל… הכפלתי את כמות הספקים שלי, או הכפלתי את ההכנסות שלי, או משהו כזה, שבגלל זה אני עובר להיות חברה בעם. לא! אתה מכיר כבר את הפעילות שלי, פשוט יותר נכון לי ברמה המיסויית, לשלם 23% ולא 49% או משהו גבוה כזה. העלה לי קצת את המחיר הזאת, הוא רק הכפיל לי… במקום לשלם 400 שקל לחודש. או שלוש מאות שקל לחודש, שילמתי שבע מאות שקל לחודש בתור התחלה כשעברתי את חברה בעם. אבל הארבע מאות שקל… בתשלום הזה, בטח ובטח ובטח משתלם. ביחס לזה שכל חודש במקום עכשיו להעביר עוד עשרות אלפי שקלים שהם ההפרש במדרגות המס לבין 23% הרבה יותר היה משמעותי בשבילי והרבה יותר פיננסי פשוט לעבור להיות חברה בעם, ואז גם פתרתי את הסיפור של כמה זה עולה לנהל את התיק הזה, כי הסברתי את זה בצורה פשוטה, שאני לא באמת עכשיו בכמות של ספקים ושל… וזה עבד לי. אז להכיר את הטיפ הזה, אני בס… יש כאלה כל מיני כללי אצבע, אנשים באים ואומרים, אם יש לך מחזור של מעל 50 אלף שקל בחודש נגיד, או כל אחד וההמצאה של המספר שהוא דופק שם, זה לא נכון, זה לא נכון. אני אישית, גם אם היה לי הכנסות של 30,000 שקל בחודש, 40,000 שקל בחודש בממוצע, כן הייתי הולך להיות חברה בעם. כי בסוף, כחברה בעם, אתה גם יכול להזדכות על יותר דברים, לא נרחיב על זה עכשיו, אבל פשוט ניקח את זה כאיזה אמירה ככה מלמעלה, אז אתה גם יכול להזדכות על יותר דברים, וגם אתה משלם פחות מיסים באופן ישר. ובסופו של יום, כשיש לך חברה, בואו נדבר… על הכובע שלי החברה בסוף כשאתה מאה אחוז מניות בה או לא משנה אפילו אם אתה חמישים חמישים עם מישהו או לא משנה מה כשיש לך מניות בחברה בסוף מטרת החברה זה… עם החיים שלך. זו המטרה. זה לא באמת חברה עכשיו של איזה, לא יודע, של איזה משקיעית ציבורית נגיד. זה לא שם. זו חברה פרטית של בן אדם. ואז, הכסף שיש בה, הוא בסוף נועד לשרת את אותי. את מבינה את הכוונה? אז למה שאני ארצה את הכסף בחשבון הפרטי שלי פחות מאשר את אותו כסף, אבל יותר כסף בחברה? כי הרי בסוף כל הפעילות של החברה נועדה לתמוך בחיים שלי. אז כן, בקומבינה, זה קצת כמו שעכשיו נגיד אילון מאסק, לא יודע אם את יודעת, הוא קנה מעצמו, כאילו החברה שלו, כאילו קנתה מהפרטי שלו או משהו כזה, את אקס. ובסוף זה הכל עניין מיסוי לחלוטין, זה לא באמת משנה למה מה אקס של מי זה, זה כאילו בסוף זה הכל משחקים שהעשירים יודעים לעשות בתוך הכסף של עצמם, איך בעצם להשאיר את מירב הכסף ולא לשלם סתם מיסוי. תמיד השירים היו טובים בזה. אז להכיר את השוני בין הסוגים השונים של הסיווגים השונים שאפשר לסווג עסק. בואו נדבר קצת על זה שכשאני יש לי רואה חשבון, מאוד חשוב לי שרואה החשבון הזה יהיו לו אופקים רחבים. זאת אומרת שהוא ידע לתת לי עוד העשרה מימין ומשמאל. לדוגמה, כשאני לפני 3-4 שנים קניתי דירה, אז היה חשוב לי מאוד לדעת מה עדיף לי לקנות את הדירה מהפרטי או מהחברה. וזה חישוב שהוא לא פשוט, רואה חשבון שיש לו את הידע הזה מסביב ובעוד הרבה הרבה תחומים. אז ככל שאני מרגיש שאני עובד עם רואה חשבון שהוא יותר אינטליגנט, ככה זה ככה יותר טוב לנו. אז אתה אומר שאין תשובה חד משמעית לגבי זה. לא, בכלל לא. זה ממש תלוי בנתונים. מאוד תלוי בנתונים. בסוף התשובה לגבי הייתה שבפרטי זה ילויון. זה דרש ממני המון מאמצים כי הייתי צריך לעשות דיווידנדים של הרבה… אבל כן עשיתי את זה ככה, וכן, כי בסוף בקצה… את יודעת את זה, אבל יש מין פרצה, זה נקרא black hole, כאילו שיש, נגיד, סתם, זה כמו שכשאני נגיד הייתי במיאמי לפני כמה ימים, כאילו שבחופשה… אז שאתה כאילו, יש שם דברים שקיצר שהם black hole, שכאילו לא אסור ולא מותר, פשוט לא, אין על זה, אין מספיק התייחסות למקרה הספציפי הזה. אז בקיצור, מבחינת המקרה הספציפי שלי, לא יודע אם את יודעת, אבל כשאתה היום משכיר דירה, אתה יכול ללכת על מסלול של 10% וזהו, לא מזדקה על הוצאות, לא על כלום, אלא פשוט 10% מס וזה הכל, וזה כאילו, תשמעי, איפה… אני משלם על התלוש שלי יותר מזה, על החברה יותר מזה, על דיבידנד יותר. אז זה נשמע שאם זה יהיה מהפרטי שלי, זה כנראה יהיה עם תשואה טובה יותר. ואם זה מהחברה, אני מניחה שזה יותר אחוזים. אם זה מהחברה, כי אתה משלם 23 אחוזים. אם זה מהחברה, זה מסובך רצח. יש את המע"מ שאתה יכול, שאתה כאילו אמור להזדכות על המע"מ. ברכישה אם אתה עושה את זה מהחברה שלך, אבל כשאתה מוכר אז אתה גם צריך להוסיף מע"מ, ואז, וואי, זה סיפור מה… סיפור, ומי ירצה להזכיר ממך אם… צריך להוסיף מע"מ גם. זה אפשרי, חשוב לי להגיד, אבל זה פשוט מורכב, ואני גם לא רוצה להגיד שדייקתי בכל מה שאמרתי, כי זה היה מזמן, זה היה לפני שלושה רבע שנים. התייעצו עם רואי החשבון שלכם. התייעצתי עם רואי החשבון שלי, והיא באמת יודעת לתת לי מענה. מצוין. חוץ מזה אני רוצה לה… מעבר על כל ההוצאות שלי, של החברה, גם כל יום. אין יום, נגיד, לא יודע אם את יודעת את זה, אין יום שעובר שאני לא פותח את חשבון החברה. בדרך כלל יותר מפעם אחת. אין יום כזה. נראה לי שגם אני. אוקיי. אני כרגע מדבר בכובע של בן אדם שיש לו עסק, שגם אם עכשיו יש לו את עדי, שהיא הסמנכ"ל כספים שלו, עדיין אתה רוצה כל יום להיכנס לחשבון שלך ולראות רגע תנועות חריגות, משהו שאתה לא מבין, לשאול שאלות, להציב סימני שאלה, מסתכלים שנייה, מה הוצאנו, מה יש בכרטיסי האשראי, האם זה הגיוני, זה לא הגיוני, רגע, יש פה הוצאה, היא לא על הפלייקארד, למה, קיצר, דברים מהסוג הזה, לעשות את האישור קו הזה. שאומרת, נגיד סתם, יש לי חבר שיש לו חברת פרסום מקבילה, שבעצם אומר לי, אין הוצאה בחברה אפילו חמישה שקלים שאני לא מאשר, הכל חייב לעבור את אישורי. אז הכל תלוי בסוף בגז וב… כמה אתה סומך על האנשים שאתה עובד איתם, כמה יש להם את ה… את ה… באמת את ה… אין איס…
עדי: אפשר לתת גיידליינס, כאילו, אוקיי, את ההוצאה הזאת יש לך טווח של מי פה עד פה, ואז אתה לא צריך כל יום לבדוק אולי כן, אבל אתה לא צריך כל יום לעשות שיח בנושא. בוא נגיד שאני ממליץ לכל בעל עסק בתור התחלתי.
עשהאל: זה תקופה וכן לאשר כל הוצאה, גם חמישה שקלים, כי זה מכניס אותך ל… בהתחלה כמובן, אני מדברת על בהמשך. כן, אז לאט לאט בהמשך מתחילים לייצר חוקים כאלה שמאוד עוזרים. לדוגמה, אצלנו בחברה יש חוק שאומר שכל הוצאה שהיא פחות מ-100 שקלים, לא את ולא אף אחד אחר. עכשיו מישהו היה חשוב לו לקנות פה חלב שיבולת שועל נגיד, אז הוא לא עכשיו הולך ומשגע את השכל לכולם פה, אלא אם זה כל כך חשוב לך אחי, קח את האשראי, לך תשלם. שקלים תביא את החלב שלך כאילו לשמור על פרופורציות כי אם עכשיו על שקית חלב אני צריך להתחיל לאשר פה דברים אז אני רק אעשה את זה מהבוקר עד הלילה. בקיצור. יעלה לך יותר בסוף. ממש ככה. אז למצוא את האיזון בקיצור. כשאני בעל חברה, אני רוצה לערער על כל העובדות. אומרים לי שיקיר לבן, אני רוצה לראות שהוא באמת לבן. אומרים לי ששלחו מייל, אני נכנס ובודק שבאמת שלחו אותו. מה? אני רוצה לבדוק שסיימת אותה באמת. נכנס, בודק. הבדיקות האלה והערעורים על הדברים הם מאוד מאוד חשובים. במיוחד בנושא הפיננסי.
אתמול הייתה לנו ישיבה חודשית יחד עם משרד רואי החשבון שאנחנו עובדים איתו, ואני הצפתי נקודה. אמרתי, תשמעו, אני ראיתי את ההחזר של המילואים. על שני חבר'ה פה בסוכנות, וזה לא מסתדר לי. זה לא הסכומים. זה לא, כאילו, אחד מהם רשום שזה יותר מהברוטו שלו, ואחד הרבה פחות, וכאילו, הכל הפוך, לא הגיוני. אני רוצה להבין מה הולך פה. אז כמובן, שכאילו, הרי איך זה עובד? זה בסוף איזשהו מתח כזה בין הצדדים. כאילו, אני רוצה שהכל יהיה מושלם, מושלם, מושלם, מושלם ברמה הכי גבוהה שיש. רואה חשבון, אם הוא רואה חשבון טוב כמו שלנו, הוא גם רוצה לטובתנו, כל דבר, גם אם עכשיו, כמו שאמרת לפני זה, קיבלתי החזר מילואים על עובד שלי. בוא נבדוק כמה קיבלת. על בסיס איזה חישוב של שכר יומי הם הלכו? מה, איך הם הגיעו לסכום הזה? תראה לי את הדוח של ביטוח לאומי. ממש ככה.
בקיצור, אז לערער על הכל, לא לצאת פראיירים ולא לבזבז כסף. כאילו בסוף, אתה יודע, אנחנו יכולים להמשיך להגדיל את ההכנסות עד מחר. אם אתה לא דואג שההוצאות שלך גם כן ירדו וגם כן יהיו הגיוניות. אז אתה די, זה פשוט כמו מישהו שמוציא מים ויורד גשם. כאילו זה לא, זה סתם, זה לא באמת עוזר. יוריד יותר גשם, אבל יש לו חור שיוצא מים, כאילו, וחבל.
חוץ מזה, בואו נדבר רגע על איזה, על עניין כזה שאני גיליתי לאחרונה בזכות בר, היא עבדה באיזה מקום שעשה את זה, אז ככה אמרתי, בואנה, זה רעיון טוב. בסוף, אנחנו עובדים במדינת ישראל פה חמישה ימים בשבוע לפחות, יש פה כאלה גם שעובדים שישה, אני יודע, וזה הרבה עבודה. ואני כן, יש אינטרס לי, כבעל חברה, שיהיו גם חופשים. חצי יום עבודה, לפי ההגדרה החוקית, זה שמונה שעות עבודה. זה חצי יום, כאילו, זה 45 דקות פחות מה… זה כאילו מה שנקרא לזה, שמותר למעסיק לחייב את העובד לעבוד שמונה שעות. אממה, זה לא חברי. כי בסוף, מה אתה מצפה, שהבן אדם ייכנס לחג באיזשהו יום? נסיים בשעה ארבע בצהל. רק בגלל שזה חצי, כי זה לא באמת חצי יום, אני מבינה את הכוונה. כן. אז נהוג, נהוג וזה מאוד ככה גלובלי, לתת לעובדים לעבוד. חמש שעות, זה כבר יותר נקרא לזה מה שקורה בפרקטיקה.
אממה, כי אם אני כמעסיק נותן בסוף לבן אדם לעשות רק ארבע שעות ואז אני אומר לו, יש לך חצי יום, כאילו זה חצי יום עבודה מה שנקרא, אז גם ככה אני מאבד כבר ארבע שעות עבודה שהוא יוכל לתת לי. אז בוא פשוט נגיד לו, תקשיב, בחצי יום עבודה הזה אנחנו פשוט לא עובדים בכלל ולוקחים חצי יום חופש. עכשיו, זה מאוד משתלם גם… כי באותו יום הוא לא יעבוד, במקום לתת שמונה שעות, כאילו זאת אומרת הוא משלם רק חצי יום חופש, אבל בפועל מקבל זיכוי של שמונה שעות, כי כאילו זה, זה ה… נקרא לזה, זה יום עבודה בחצי… במדינת ישראל, ואני באופן אישי יודע שגם הלקוחות שצריכים לקבל שירות באותו יום, הם לא מצפים לקבל שירות, כי כשאני אומר ללקוח שלי בערב שמחת תורה או משהו כזה, שהיום אנחנו לא עובדים, הוא מבין את זה, כי גם הוא לא בדיוק עובד, הוא גם בחצי יום עבודה. אז זה הרבה יותר מתפרש טוב, ולכן כולם מרוויחים. אז אני אישית ממליץ כל החצאי הימים האלה פשוט להגיד כהגדרה. יום חופש מרוכז כולם, מי שיש לו כמובן איזושהי בקשה אז יכול לבוא פרטנית ולדבר ואז מאשרים לו בוא תעשה אז את השעות מהבית או מה שזה לא יהיה, אבל ככלל, ככלל, זה דבר מאוד מאוד חיובי להגדיר את העניין הזה.
חוץ מזה, אני תמיד רוצה לא להיות שחור, זאת כל ההתנהלות שלי מול רשות המיסים, מע"מ והכול, כי ברגע שמתחילים עם בעיות מהסוג הזה, אלא זה יותר מאבק משפטי בלתי נגמר. אבל גם לא להיות צהובים, זה מה שאני בא להגיד, לא להיות צהובים. אני לא צריך עכשיו לעשות דברים שהחוק לא אומר, או שיש איזה שהיא, נקרא לזה black hole, אז לא להשתמש בו. לא, לא, לא. אני רוצה כל עוד, נכון, כל עוד זה במסגרת החוק וזה מותר, אני רוצה להשתמש בזה. אני רוצה לוודא שבאמת כל הוצאה שאני יכול להכניס לעסק, אז רואה חשבון שהוא מעפן, הוא יגיד לך לא, זה לא, זה נגד ה… אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר. רואה חשבון שהוא טוב, יגיד לך בוא נמצא את הדרך ביחד, איך לאשר את האוצר. לא להיות שחורים, אבל בטח ובטח שלא להיות צהובים.
אם אני משלם מיסים, סימן שאני מרוויח. בן אדם שלא אוהב לשלם מיסים, כמובן במינימום הנדרש, אבל בסוף כשאני רואה את התשלום של המיסים, אני אומר לעצמי, היי, איזה יופי. זה דבר מצוין, זה אומר שהחברה מרוויחה. גם אתה תמיד אוהב להיות מעל ה-threshold כדי שלא יהיה בעיות. בדיוק, זו בדיוק הנקודה הבאה. תמיד אני משלם יותר מיסים ממה שאני צריך. זאת אומרת, אני כן רוצה למצוא את הנקודה, לא להגזים. היה איזה שנה אחת שקיבלנו חזרה 210,000 שקלים החזר, זה גרוע מאוד, זה אומר שכל חודש שמנו כמעט 20,000 שקל יותר. זה 18,000 שקלים יותר, 17,000 שקלים יותר ממה שהיה צריך, זה מטורף לגמרי. כסף שהיה אפשר לעשות איתו השקעות או דברים אחרים. נכון, ולקבל גם תשואה טובה יותר ממה שנותנים שם, עוד מעט גם נגיע לזה.
אבל בסוף אני כן רוצה להגיע למצב שאני די, למשל, מיליון שקלים מס הכנסה, ובסוף יצא ששילמתי מיליון מאה אלף, אני אקבל חזרה מאה אלף ועוד ארבעה אחוז ריבית, בתוספת של הצמדה למדד גם, זאת אומרת אם המדד, המחירים לצרכן עלה אז גם פה יעלה, אז אני פשוט אקבל החזר ממס הכנסה. יותר גם בהקשר הזה זה דבר מאוד חיובי כי אם מס הכנסה יראה שאתה עושה מזה שיטה, ויש לך עסק שצריך לשלם 100,000 בחודש מיסים, ואתה משלם מיליון, פי 10 למשל, אז… לא תקבל את הריבית, הם יגידו לך שזה לא תום לב. כן, מה חביבי, עבדת עלינו? ממש ככה. הנקודה עוד ברצינות. רואה חשבון טוב לא עולה כסף, הוא חוסך לך כסף, כי נכון, הוא יכול לעלות לך תאורטית כמה מאות שקלים או אלפי שקלים, כל אחד במצב שלו, אבל אם הוא רואה חשבון טוב, הוא בקלי קלות מחזיר לך את ההשקעה, כי מספיק שהוא רק עולה לך על כמה בעיות בתלושים של העובדים שלך שחוסכות לך כסף, ותעשה מצטבר רגע לשנה הקרובה ותראה כמה כסף נחסך. מספיק שעכשיו מילואים החזירו לך סכום לא נכון, שגילינו שלא שולמו לנו, ואז הגשנו ערעור והבדיעו לנו 94,000 שקלים, אז הנה, זה יותר מכל הסכום של משלמים הרואה חשבון כל השנה.
זאת אומרת, בסוף, כשאתה עובד עם רואה חשבון טוב, הוא לא עולה כסף. זה שאתה חושב שהוא עולה כסף, הבעיה אצלך. הוא שווה כסף, הוא לא עולה כסף. כן, משלמים לו, אבל זה אמור לצאת משתלם. ואם יש לך מחשבות של, מה זה, אבל הרואה חשבון שלי… עושה ככה ולא יחזר, אז העורך חשבון שלך גרוע, וכדאי לך לעבור, ומי שרוצה… לקבל את המספר של הרואה חשבון שאנחנו עובדים איתו, משרד רציני והכל. יותר מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי, באמת בפרגון, אני לא מרביז. אבל פשוט כי אני מרוצה, אחרי שהיינו בכמה וכמה מקומות. בקיצור, רואה חשבון טוב זה רואה חשבון שלא עולה כסף, אלא הוא חוסך לך כסף.
עכשיו חשוב לי רגע להגיד משהו. יכול להיות שרואה חשבון הוא רואה חשבון טוב כשאתה עוסק פטור. ולא כי ההגדרה השתנתה, אלא כי בדרך כלל כשאתה חברה אז גם גדלת קצת. אז אני נגיד סתם דוגמה, כשהייתי עוסק פטור, היה לי רואה חשבון מדהים. למה הוא היה מדהים? א', הוא גבה מאוד, ממש קצת כסף לחודש, ממש קצת כסף לחודש. ב', הוא היה מאוד מאוד מאוד מאוד שחור. זאת אומרת, הוא תמיד דחף אותי לשלם כמה שפחות. עכשיו, למה זה טוב כשאתה עוסק פטור? כי כשאתה עוסק פטור אתה לא מעניין אף אחד. קור רואה חשבון זה דבר שהוא ל… אפשרי והכל פשוט, אז אני המשכתי עם אותו רואה חשבון, ובאמת ראיתי שככל שהזמן מתקדם ופתאום יש עובד ראשון בערך, להוציא תלוש שכר ופתאום אז לאט לאט הרגשתי שכבר אני מתחיל יותר לבדוק אותו ויותר ללמד אותו מאשר שהוא נותן לי ערך. וככה למעשה עם הזמן אני הבנתי שזה לא יכול להסתייע ואז בעצם עברתי למשרד רואי חשבון אחר.
המשרד רואי חשבון האחר השני שהיינו בו אז בעצם עבדנו באיזושהי שיטה כזאת של בארטר זאת אומרת שאני משלם לו והוא משלם לי ובעצם כל אחד נותן את השירות אחד לשני או משהו בסגנון הזה וגם שמה כסף ולכן הם מחויבים לי במאה אחוז. וכשאני עכשיו עושה עסקת בארטר עם רואה החשבון שלי לצורך העניין, אז זה לא, כאילו הייתי מעדיף לשמור את רואה החשבון שלי כמשרד שאני פשוט לוקח ממנו שירותים והוא צריך להחזיר לי תמורה טובה כי אני משלם לו כסף. זה לא עבד לי כל כך טוב גם בשיטה הזו. ואז עברנו בעצם למשרד הנוכחי שבאמת מרגיש, אני מרגיש שהוא באמת מתאים לנו.
עכשיו איך אני יודע שהוא באמת מתאים לנו? כי אנחנו לא החברה הכי גדולה שהוא מחזיק. רואה שיש לו חברות הרבה יותר גדולות מאיתנו, חברות שאני מכיר, חברות שכולם מכירים, זה המשרד רואה חשבון שלהם. אז בדרך כלל כשאתה נמצא באיזה מין סירה שבה אתה רואה שאתה הגדול ביותר, החזק ביותר, או שאתה אפילו באיזה חדר שאתה הכי חכם, אז כנראה זה לא בדיוק החדר המיועד לך. כי כאילו, אני רוצה שהוא ילמד דברים של חברה שיש לה מחזור פעילות של 100 מיליון שקל בשנה נגיד, ואז שם… בטח דברים הרבה יותר מסועפים, הרבה יותר משכורות עם הרבה יותר עניינים, שהוא ילמד מזה ויישם עליי כשאני חברה כאילו יותר פשוטה. אבל לעומת זאת, אם אני עכשיו החברה הכי חזקה של אותו רואה חשבון, בדרך כלל אני זה שכאילו החברות האחרות ייהנו מזה שאני נמצא אצלו, כי אז אני מציף לו את הבעיות ואת האתגרים והוא לומד עליי וכאלה, אבל אני פחות ארוויח מזה.
ומאוד מאוד חשוב שהם ידעו ברמת הסכם עבודה מה בדיוק נסגר עם כל עובד ועובד. יהיו בעיות ולא יגידו לי לא ידעתי, לא העברת לי וכאלה. ממש ככלל, סיימנו את… חדש, מעבירים את זה לרואה חשבון. מה שתרצי להוסיף באיזושהי נקודה עד עכשיו שאמרתי…
עדי: אני חושבת שכל מה… חבל שאנשים לא מכירים את זה, כאילו, העניין של לעבור רואי חשבון, אני שמעתי על מקרים שאנשים נשארו כי אין לי ברירה, זאת הייתה התשובה, אין לי ברירה. ושתדעו שיש ברירה בחוץ. חד משמעית. חשוב מאוד. אחלה. מע"מ זה בעצם הכסף, כאילו, זה הזיכוי הכי שווה. למה? כי אתה נגיד עכשיו הלכת לקנות משהו שעלה לך 12 שקלים, אתה…
עשהאל: את החשבונית מס בעצם שהנפיקו לך במקום שעשית בו את ההוצאה, ואז אתה בעצם תקבל 18% בחזרה, אבל כאילו כמו סוג של cash money, כי אתה בעצם תשלם פחות מע"מ על העסקאות שאתה ביצעת. זה אומר שזה כאילו ממש ברמה הכי ישירה שיש, כסף בחזרה. עכשיו, כאילו זה לא רק כסף בחזרה, זה כמו שכשאני עכשיו נגיד גובה ללקוח שלי סתם 100 שקלים פלוס מע"מ, אז בעצם אני יוצא מנקודת הנחה שאני בפועל גביתי 100 שקל, לא 117, כאילו כן גביתי 117 בפועל, סליחה, צודקת, זה השתנו. אבל אני בסוף כאילו בתפיסה שלי מח… אמרתי לו במאה שקל, אבל אם עכשיו יש לי הוצאות ואני מזדכה על המע"מ שלהם, אז זה במילים אחרות אומר שכן מחר… ב-117 שקלים, כי ה-17 שקלים שכאילו אני אמור להעביר למע"מ, אני לא מעביר את כולם, כי אני הוצאתי כסף וקיבלתי את המע"מ הזה ברכישה אחרת. – נכון, מה שנקרא לא שלי ולא שלך. – ורק עסק שהוא רווחי. באמת מזדכה על מע"מ. כאילו כשאתה עסק שהוא, נקרא לזה עסק שהוא שלילי, נגיד, שיש לך יותר, שאתה הפסדי לצורך העניין, אז אתה לא באמת יכול לזכות את המע"מ. כי כאילו המע"מ אמורים לזכות אותו מהתשלומי מע"מ שלך.
עכשיו, בגדול תיאורטית יכול להיות שאתה אמור לקבל כאילו סוג של כמו החזר מהמדינה על ה… כאילו הפסדת הכסף, אבל אתה לא באמת יכול לקבל את ההחזר הזה, אתה יכול לקבל אותו רק אם תביא הכנסות חדשות שיש בהן רכיב של מע"מ. זו הסיבה שהרבה פעמים רואים בפייסבוק או בכל מיני מקומות. פרסומים של יש לך חברה בע"מ ואתה הולך לסגור אותה? בוא אלינו נקנה אותה ממך. מלא חברות עושות את זה. אבל מה הcatch? הcatch הוא שהן מחפשות חברה שהיא הפסדית. כי אם יש חברה עכשיו שיש לה הפסד של 3 מיליון שקלים לצורך העניין בטוטל, זה אומר שעכשיו היא יכולה להביא הכנסות של 3 מיליון שקלים פלוס מע"מ ולא לשלם מיסים על זה. בכלל. מטורף. כן. אז כאילו זה מה שהחברות האלה מחפשות.
שוב אני אומר, מאוד מאוד חשוב להזדכות על המע"מ עכשיו, חשוב לי להגיד, חצי שנה להתעקש עם רואה החשבון, לא לעבוד עם רואה חשבון עצלן שלא מוכן לעבוד ורק עושה כאילו שהוא הולך לפי החוק וכל זה וזה שטויות במיץ. אפשר להגיש בקשה שנקראת לפנים משורת הדין להכיר לך בחשבוניות ובמע"מ גם אחרי חצי שנה. פשוט חשוב להכיר את זה. פשוט אתה עדיף להגיש את זה לפני, כאילו… נכון. כי אתה תקבל את הכסף יותר מורדם, אבל כן, אפשר להגיש את זה בנפרד, עכשיו חשבונית של 30 שקלים, ואני אגיד, לא שווה לי עכשיו להרים טלפון לתחנת דלק ולבקש מהם את החשבונית רטרו וללכת לשם ולאסוף אותה או אין לי מושג מה, אני לא מוכן לעבוד עם רואי חשבון שלא שקוף איתי בכל ההוצאות. כל ההוצאות. אני רוצה שתכתוב לי 12 שקלים קפה ומאפה שקנית ב-Yellow ולא הבאת לי חשבונית. על הכיפאק. לך אם אני רוצה להביא לך את החשבונית או לא, אבל אני לא… מוותר על אף חשבונית.
כל חוב שמצטבר לי מול הרשויות, לדוגמה, אם אני לא הגשתי אה… דיווח מע"מ כזה או אחר בזמן, אז אני בגדול אמור לקבל איזה חוב, חוב נגיד של 100 שקל, לא יודע של כמה. כל חוב אפשר לבטל. השאלה היא כמה רואה חשבון מתאמץ. זאת אומרת שאם קיבלתי עכשיו חוב על זה שלא הגשתי דברים בזמן, בטח ובטח אם רואה חשבון הוא הבעיה והוא זה שלא הגיש את הדברים, אני אומר לו באלה המילים: תבטל את החוב בבקשה. אני לא מוכן לשלם את החוב הזה. תבטל את החוב. ועד היום לא היה לי אף מקרה שהיה לי חוב מהסוג הזה שלא בוטל.
אני לא מזכה לך את החשבונית, פשוט במקום להגיד לבעל העסק שאתה עובד איתו כרואה חשבון, שאתה לא מכיר לו את החשבונית הזאת, אתה אומר לו, אה, אני אשים לך, אל תדאג, הכל טוב, הבאת לי את החשבונית על המסעדה הזאת, אין בעיה, הכל בסדר. הוא בעצם משתיק אותך, בסופו של יום הוא פותר את הבעיה, אומר לך, בטח כי… את זה אבל הוא מגיש את זה על סעיף שמביא לך 0% החזר. כאילו בסוף שנה יש לך נגיד אומרים לך החברה הרוויחה נגיד סתם מיליון שקל אבל יש עוד 100 אלף שקל שאתה צריך לשלם עליהם מיסים כאילו סוג של דיבידנד כזה כאילו עשתה על איזה דיבידנד ולא הבאת את הכסף הביתה אבל זה כאילו עשתה דיבידנד צריך לשלם מיסים על זה כי זה קופה קטנה. כל מיני סעיפים מצחיקים כאלה בתוך הנהלת חשבונות אז בשורה התחתונות. לעבוד רק עם רואה חשבון שהוביל איתי בתוכנה שקופה, כמו סמית למשל, שזה אנחנו עובדים עם רואה החשבון שלנו, שהוא זה שיזם את המהלך, זה רק מראה כמה באמת הוא מחובר והוא עושה את העשייה ממקום נכון וממקום של תחושת שליחות מסוימת ובאמת להועיל לאנשים שהוא עובד איתם וכאלה, אז אנחנו נגיד עובדים עם תוכנה שקופה. ואז אני, שאני עכשיו מגיש הוצאה, לא משנה איזו, נגיד אפילו אני מביא עכשיו איזה כיבוד לפגישה שאני עושה פה עם איזה לקוח, רווחים נוספים בחברה אז זה שיווק זה בכלל לא כיבוד, ואז שיווק הפרסום, אני אזדכה 100% מההוצאה. אז אני לא מוכן לעבוד עם רואה חשבון שלא שקוף איתי ולא מראה… סיווגים השונים. אגב, את, יש לך תפקיד כל חודש, באיזשהו שלב בחודש, לעבור על כל ההוצאות המסווגות בתוך הסאמית ולוודא שכל הסיווגים באמת יושבים נכון. יש שם…
עדי: תמיד יש טעויות, אין מה לעשות. אתה גם כל חודש צריך להביא להם איזשהו קובץ אקסל כזה, שאם יש טעויות הם ידעו פעם באה איפה לשייך אותם וגם רטרואקטיבית יש לנו אותם, כי הרי מיסים נקבעים פעם בשנה או במקרה הזה פעם בחצי שנה,
עשהאל: זמן שתוכל לקבל את הזיכוי שאתה רוצה לקבל. להגיד לעצמו, רגע, מה אני עכשיו מתעסק בכל החיסכון בהוצאות, חיסכון במיסים, חיסכון ב… עזוב, תן להגדיל את ההכנסות, יאללה, וזה. עכשיו, אין בעיה, זה אחלה גישה ושיהיה בהצלחה והכול טוב. אבל חשוב לי להגיד, בסוף מטרת עסק זה להרוויח, כאילו רוב העסקים, שהם כלכליים והכול, אז המטרה שלהם זה להרוויח כסף. ואין המון הבדל בין להביא עוד הכנסות לבין לחסוך בהוצאות. זה בסוף מייצר רווחיות גבוהה יותר. עם סיווג שהוא יותר נכון לי ברמה של זיכויי מס וכאלה. אז פשוט לדעת לעשות את ה… מתי אני דואג להכנסות שלי, מתי אני דואג להוצאות שלי, אבל כן אני חייב להיות בשני המקומות.
אני אשתף ואגיד שעד סוף 2023, אני כמנכ"ל הייתי מאוד מאוד טוב בהכנסות, אבל… אמרתי יאללה שטויות בקטנה הכל טוב יהיה בסדר ובסוף כשאתה מסתכל על דוחות רווח והפסד של עד שנת 2023 אתה רואה את זה מאוד בצורה ברורה שיש הכנסות מאוד יפות אבל גם ההוצאות מאוד גבוהות ואין לזה דין ואין דיין ומי יודע כמה כסף סובה כקופה קטנה וכל זה ולעומת זאת 2024 שכבר הסתיימה וואלה המצב הרבה יותר טוב 2025 נראית מצוין כי… ברגע שאתה עושה את שני הדברים, אז זה יותר מאתגר כמנכ"ל, יותר מאתגר כסמנכ"ל כספים והכל, אבל זה בסוף מביא את התוצאה הרצופית. אז זה ככה אחלה של… למדרגה הבאה, מה שנקרא.
רואה חשבון טוב הוא גם רואה חשבון שעובד עם הרבה לקוחות. ואז אם הוא יודע, נגיד שאני חברת שיווק, והוא במקרה מדבר עכשיו עם איזו חברה שהוא עושה לה הנהלת חשבונות שהיא מתעסקת בתחום אחר, אז הוא גם יודע לעשות את החיבורים האלה. הרבה פעמים אתה עובד עם רואה חשבון שאפילו מביא לך רק שני לקוחות בריטיינר, לפעמים רק זה היה שווה כבר לשלם לו את הריטיינר שהוא רוצה. נכון. אז חשוב להגיד את זה. הוצאה של ההשמה, מעבר להשמה המדהימה שעושים לנו והכל, אבל אני יכול גם… רק על בסיס הבן אדם שנמצא מאחורי המותג, שרק על בסיס זה שיש שם מישהו שעובד עם כמה חברות וחושב על הלקוחות שלו, ההוצאה אז גם זה. זאת עוד סיבה אגב לעבוד עם רואה חשבון שכבר עובד עם הרבה חברות ובסדר גודל שלך ומעבר וכאלה,
עדי: בוא נדבר על נושא הבונוס, בונוס בשכר. את רוצה לתת על זה כמה מילים? כן. יש הבדלים בין בונוסים כאלה… בונוס שאני נותן לעובד שהוא חד פעמי. כי ראיתי את העבודה הטובה שלו במהלך. ואני רוצה לפנק אותו. באמת אני חושב שמגיע לו. בונוס שהוא טיפה שהוא בונוס קבוע וכשזה לא בונוס קבוע אתה לא חייב לשלם על זה את ההוצאות. וכשאנחנו מדברים על בונוסים שהם בונוסים או קבועים או בונוסים שהם קשורים ל… בחירות כי זה חלק מהשכר של העובד, אז אנחנו חייבים גם… לטפל בזה בעניין הפנסיוני. חייבים כאילו לשלם את הפנסיה על הבונוסים האלה, כמו משכורת רגילה. בדיוק. כן, ויש הרבה אנשים שלא מכירים את זה ויכולים להיכנס לבעיות מול עובדים או מול… הנה, זו הנקודה שרציתי לדבר. שזו נקודה שהיא לא בקטע של, כאילו, הכוונה שלי היא ממש לא, אז תמצא טריק ותשלם לו חד פעמי על כל השנה.
עשהאל: או כאלה דברים מפגרים. לא, אני מדבר מהצד שכמעסיק אתה רוצה להיות הוגן עם העובדים שלך. נכון. ואתה לא רוצה עכשיו לקחת איש מכירות ולהגיד לו, אה, זה רכיב בונוס, אז בונוס זה לא נחשב…, שצריך לעשות הפרשות פנסיוניות, וזה לא נכון. א', אתה חוקית טועה, ב', למה לעשות את זה? הרי אם האור… נותן את הלב ואת הנשמה שלו בארגון שלך, ואתה יודע יפה מאוד שאתה צריך לשלם על זה פנסיוני, אז תשלם בכיף. וזה עד השכרה החציוני הממוצע כאילו במשק, אז לא משנה כמה, גם אם הוא היה עושה עכשיו מכירות ב-50 מיליון דולר, אם הגבלת את זה בהסכם העבודה ואמרת לו שזה עד השכרה הממוצע במשק, אז גם ככה הוא בסוף יגיע לאיזה תקרה שאתה לא משלם מעבר, אבל לפחות את מה שמגיע לו, כבעלי עסקים אנחנו תמיד מצפים מהעובדים שלנו. הנשמה להיות שחקני נשמה לרצות שיהיה להם ניגון חזק ו… אבל מצד שני איפה המינימום שלנו שאנחנו חייבים להראות את הצד שלנו שבאמת רוצה אפילו ככה איזה סוג של איזה כזה כמו הערה צדדית נקרא לזה, שלא כל השנים הייתי מודע לכל הדברים, ולומדים את זה דווקא על בסיס עובדים שכן אכפת להם, שכן הוא פתאום בודק. אבל 1,2,3 ואני כאילו מתבייש, אני נמצא בלב, וואי איזה בושות כאילו, איך לא שילמתי לו מה שמגיע לו. הזאת היא דבר שכולם עוברים ואף אחד לא למד את כל החוקים מהדיי וואן אבל אני רוצה שניגש לסעיף הזה כאל משהו שהוא… שהמעסיק רוצה לשלם באמת את כל מה שמגיע לעובד, כי אז העובד יהיה הרבה יותר מחובר, והעובד לא ירגיש שמרמים אותו. אם תרצי לשתף מעולמך הפרטי, את יכולה כמובן לשתף. על כל מיני מקרים שאת מכירה ברמה האישית של כאילו, אתה יודעת, כל מיני כאלה התחכמויות ודברים שקשורים, ובסוף מה קורה? בסוף הבן אדם לוקח את הרגליים והולך, כאילו, אז מי הרוויח פה משהו, מה שנקרא? נכון. אז ככה זה עובד.
הדבר הבא, תמיד אני רוצה שיהיה לי תזרים חיובי, כי תמיד בסוף יש… תשלומי מיסים, תשלומי מע"מ, וזה לא הפתעה, כאילו את יודעת, הנה עכשיו ירד לנו צ'ק כזה של… של מס הכנסה, אז זה לא הפתעה. מה, לא ידעתי שירד הצ'ק? אז תמיד לדאוג שיהיה לך בעובר ושווא סכום גדול שיכול להכיל לפחות, לפחות, לפחות, לפחות, פעם, פעמיים, שלוש פעמים, את כל ההוצאות של העסק בעובר ושווא. כן. צריך לשים לב שזה גם לפי הגודל שאתה נמצא בו היום. אם אתה עוסק פטור, אז כאילו אתה לא צריך לשים באותו כמות שעוסק מורשה וחברה עושים. בדיוק. רוצה לוודא שהדברים מסווגים. כמו שצריך.
חוץ מזה, אני רוצה גם לבקש כל חודש מרואי החשבון שלי מה שנקרא דוח עלויות מעביד. כשאני עכשיו משלם לעובד שלי 10,000 שקל, ברוטו נגיד, משכורת, זה לא באמת התשלום שאני משלם לו. יש עוד תוספות, בין אם אני יודע ובין אם לא, שאני משלם אותן. כמו למשל, תגמולי מעסיק, ביטוח לאומי החלק של המעסיק, פיצויים, אולי קרן השתלמות, אולי עוד דברים, לא יודע, שרשום שהוא משלם לו משכורת של 10,000 שקלים ברוטו, בפועל זה 13.5, 13, 12.5, תלוי בכל אחד והמקרה שלו. אבל יש הרבה יותר הוצאות ממה שאנחנו בעצם חושבים. ולכן, כשאני עכשיו מקבל עובד לעבודה והוא אומר לי, או שאני קובע יחד איתו את השכר, אני תמיד מסתכל בראש שלי על מה יצא לי לשלם לו בתכלס. אני אפילו לא מדבר על זה שיש עוד תוספות גם על כל עובד בקטע של הוא צריך מחשב, הוא צריך עמדה, יש פה שכירות, יש פה קפה, בעלי עסקים, מי שיודע יודע, מי שלא לא, אבל נגיד סתם דוגמה, רכב פרטי זה משהו שאפשר לזכות עד 45% מההוצאות, ובמע"מ אגב זה רק אם רוב העיסוק של ה… אז זה עד שני שליש מהמע"מ, ואם לא, אז איזה שליש או משהו כזה, שוב, אני לא בטוח מדייק בנתונים, אבל יש איזה שוני.
לעומת זאת, עכשיו, למה זה ככה? כי אומרים, שמע, יש לך רכב, אתה משתמש בו כאילו כנראה גם ל… זו הוצאה מעורבת, זה נקרא. גם לבית. גם לבית וגם לחברה, אז יאללה, 45% מהכל, מהדלק. ומה… לא יודע, מה… אממה, אם אני הייתי נוסע במקום ברכב במונית, אז אני מזדכה 100% על כל המע"מ של החשבונית של המונית, ואני מזדכה 100% על ההוצאה, ואני יכול גם בזמן הנסיעה במונית לעבוד, לא להתעצבן, להגיע ולא לחפש חנייה, לא עולה לי כסף חנייה. אני היום שמח להגיד שחוץ מלמילואים ולעוד כמה באמת באמת דברים נקודתיים, ברכב או 100 שקל מונית, אז מונית היא בוודאות על השקל יותר משתלמת, אבל אני אומר, ההפרשים פה הם מצחיקים, כי במונית יש לי מלא בנפיט שאני לא מקבל ברכב, אבל זה לא שכאילו עכשיו אם יש לי רכב… 5 שקלים על הדלק. לא, זה הרבה מעבר ל… לרכב יש בלאי, בסוף הרכב מתבלה, לרכב יש הוצאות נוספות של ביטוח, והכי גרוע, וזה מה שאנחנו מדברים פה בהקשר של הפודקאסט, להוצאות של הרכב אני מזדכה פחות מ-50% ומע"מ בכלל חגיגה כאילו. ובמונית אני מביא את החשבונית ואני מקבל באותו רגע זיכוי.
אז כאילו בסוף כשהמונית עלתה 100 שקל, בקצה היא עלתה לי 60 שקלים בערך, לא 100 שקל. כי אני מזדכה על הרבה מאוד כסף, כי כשהוא אומר לי 100 שקל מונית אז יש בפנים מע"מ, אני מכלל את 17. אני מחלץ 23… אני לא אשלם כי אני מזדכה, אז בסוף יוצא לי איזה 40% פחות מהכסף, וברכב פרטי, אני לא יודע להגיד במדויק כמה זה יוצא, אבל זה פחות טוב. אני אישית מאוד… אין את הבנפיט. אני מאוד מעדיף איפה שאני יכול לנסוע במוניות. במוניות זה פשוט יותר משתלם כבעל חברה.
חוץ מזה דיברנו על משרד בבית. מי שיש לו משרד בו וכמובן יכירו לו בחלקי והכול, אבל להגיש, לא להיות צהוב. רק לוודא איתך, כי לא נראה לי אמרנו את זה קודם, אנחנו מדברים על 25%, אם לצורך העניין רבע מהבית שלך הוא משרד, 25% מכל ההוצאות, או רק משכירות. בגדול כן, בקטן יכול להיות שרואה החשבון יגיד לך, ארנונה אני לא יכול. כי למה? כי אם אני אזכה לך את הארנונה לדוגמה, היא בעשר השנים האחרונות מול הרבה רואי חשבון שאחד אמר ככה, אחד אמר ככה, ובסוף ראיתי גם את הפרקטיקה ומה בפועל קורה. וכן, היום אנחנו מגישים את כל ההוצאות של הבית ופשוט מקווים שיכירו בכמה שיותר. בסוף יכול להיות שיש חלק מהדברים שלא יכירו בכלל, חלק שיכירו באחוז מסוים, חלק באחוז יותר גבוה, אבל אנחנו בהחלט רוצים לנצל עד תום את כל הטבות המס ואת כל הזיכויים האפשריים כדי לא סתם לשלם מיסים על הפאדי מה שנקרא.
הנסיעה הזאת הייתה לטובת…, של לקוח שלי, שיש לו מופע בלאס וגאס, ונפגשנו איתו, והוא גם הפגיש אותי עם עוד חברים שלו, שגם להם יש מופעים, ואולי גם הם צריכים שיווק, וכמובן שכל יום גם במחול, אז גם עבדתי, וגם עשינו סקירות על כל בית הערכה שבו שהינו, אז עשינו סקירה לאתר תיירות שמייצר… החברה וכאילו היה המון המון התייחסות נקרא לזה עסקית בתוך החופשה. כשאני מסיים כזאת נסיעת עסקים אני צריך להגיש דוח של בעצם נסיעה לחו"ל שהיא עסקית. וכמובן שכל מי שיעשה גוגל ימצא את הדוח הזה בדקה וחצי אבל אני חייב בעצם לוודא במהלך השהייה שלי בחו"ל שאני מספק הוכחות שבאמת הייתה לי נסיעה עסקית. כי בסוף אתה יכול להגיש מה שאתה רוצה אבל אם בסוף מוודא שאם הוא קשור לעסקי אני מביא תיעוד, אני… איזה כרטיס ביקור, אני מביא איזה הסכם שנחתם. אפילו תמונה. גם תמונה זה מצוין. אני דואג שידעו בוודאות שאני הייתי בחו"ל וזאת הייתה נסיעה עסקית. אז ככה גם על זה כדאי לתת את הדעת. יש דברים נוספים שתרצי לעשות. מהעולם שלך על כל מה שקשור לרואה חשבון, כספים, החוויה שלך בעולמות האלה.
עדי: החוויה שלי בעולמות האלה כאילו באמת. חשוב זה תמיד לכפור בעובדות, בייחוד מול רואה חשבון שאתה מרגיש בלב שלך שהוא לא מספיק יודע או לא מספיק עשה או שאתה בגוון. שאמרנו, משאר העסקים שהוא עובד איתם, ומי שיצליח לעשות את זה וישכיל לעשות את זה באמת ירוויח, חבל על הזמן.
עשהאל: שני דברים ככה לסיום. אז דבר ראשון, הפודקאסט הזה, אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להפיק אותו, וכל פרק פה זה גם לך לא היה זמן היום להקליט, ולי בכלל אין זמן להקליט, ואני כרגע ויתרתי על ארוחת הצהריים שלי באופן רשמי, כי לא יהיה לי זמן, כי בשתיים יש לי כבר פגישה. הדבר היחיד שאני אישית מבקש ממי שמאזין לנו וגם נהנה, זה פשוט לדרג את הפודקאסט. ישלוח לי הודעה בפרטי, אני אעביר את המספר של רואי החשבון שאנחנו עובדים איתו, זה אחרי הרבה בדיקות של רואי חשבון נוספים שככה. זה הרואה חשבון הכי טוב שאנחנו מצאנו עד היום, ובאמת הכל באהבה ובכיף, פשוט לשלוח הודעה ולקבל, אנחנו לא מרוויחים מזה שום דבר, אין לי שום אפיליאציה איתו, ושהוא אפילו לא יודע שאני מקליט את הפרק הזה. לא נראה לי הוא יודע מה זה אפיליאציה. לא, אבל זה באמת במקום מהלב, ואגב, זה גם דבר מאוד… אני קולט את עצמי לאחרונה, מתחיל כזה כמו להמ… אני ממליץ לא מעט על בעלי… זה מאוד כיף, הרבה מהם גם מאזינים שלנו, אז זה ככה ברכה ענקית. אם יש לכם חברים שהפודקאסט הזה יכול לעזור להם, אתם יותר מוזמנים לשתף אותו ולעזור לפודקאסט להפוך להיות יותר ויראלי, יותר מוכר, וזה הכול. אז עדי אלעזר, ממש ממש נהניתי לעשות איתך את הפרק הזה, ותודה רבה ששיתפת מעולמך. בכיף, תכתבו לנו גם בתגובות, אם אתם רוצים נושאים מסוימים שנדבר עליהם. אמת ויציב. יאללה ביי. ביי.
עשהאל: היי חברים יקרים מה המצב, פרק 45 כבר כאן, בפרק הזה דיברנו על כך שרואה חשבון טוב זו לא הוצאה, זו הכנסה, איך יכול להיות שאני מוציא כסף אבל מכניס כסף באותה נשימה? אז אם יש לכם רואה חשבון שאתם לא מבינים מה הוא עושה או שאתם לא 100% מרוצים ממנו, אחרי הפרק הזה הוא הולך להיות בבעיה. פרק 45 מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
עשהאל: טוב אז בפרק 45 אנחנו הולכים לדבר על רואה חשבון טוב, זו לא הוצאה, זו הכנסה ואנחנו נפרק את זה ונסביר את זה, ניתן גם כמה טיפים מימין ומשמאל על כל מה שקשור. להנהלת חשבונות, התנהלות מול רואה חשבונות. אז איתי הבאתי לא אחרת מאשר עדי אלעזר, סמנכלית כספים אצלי בחברה, שלום עדי.
עדי: מה שלומך? מעולה, מה?
עשהאל: בסדר גמור, מצוין. האמת שאת באמת הבחורה הנכונה לפרק מ… בוא נגיד שבהכשרתך את יכולה לספר קצת מה הקשר שלך לעולם ה…
עדי: , בהכשרתי, הכשרתי הייתה פה בחברה ולאט לאט עם הזמן למדנו איך באמת, אני למדתי אפילו מה זה חשבונית, איך מוציאים את הדברים האלה, מע"מ, לא מוציאים את הדברים האלה. מע"מ, לא מוציאים את הדברים האלה. ועם הזמן כל רואה חשבון לימד אותי עוד דברים ועוד דברים, ופשוט אספתי את זה לכמות ידע כזו, שאני מרגישה שאני מספיק טובה בשביל ה… אז אני מבין שלמדתם. אפשר לקרוא לזה ככה. לא, דף שרתי לך. בהכשרתי המקצועית.
עשהאל: לא למדתי ראיית חשובה. מה למדת? למדתי ביולוגיה. אה, אוקיי, אוקיי, אז לקח לנו זמן להגיע לזה. אני חשבתי שזה על התחלה, הבדיחה תהיה ככה ברורה. כן. אז אוקיי, אז למדנו ביולוגיה, ובסוף אנחנו עושים כספים בחברה, נחמד. המסר שלי בעיקר זה שכל אחד יכול לעשות את זה. זאת אומרת, זה לא עכשיו מהנדסים את האטום ולא כלום. עניין של מה את חושבת שצריך? שיהיה לבן אדם שרוצה להתנהל בצורה נכונה, עם כל מה שקשור לכספים ורואה חשבון, מה הוא צריך שיהיה לו?
עדי: זה חדש. אממ… ידע… אפילו אפשר בגוגל לחפש, כאילו זה לא… קו אבל ידע מינימלי בחוק וליווי של רואה חשבון כי צריך במקרה. ו…
עשהאל: יקרה וכאלה. בגדול חשוב להגיד שכל אחד יכול. זאת אומרת, אני ראיתי כבר בעלי עסקים שיש להם אפילו הרבה פחות נגיעה ממך בעולם הכספים, בין אם זה בהכשרה שלהם, בין אם זה במה ש… חיים והכל בסדר, זאת אומרת זה עניין של רצון כמו הרבה דברים אחרים ועניין של ירידה לפרטים, זאת אומרת לא לקבל את מה שאומרים לנו כאה זו גזירת גורל או אה ככה רשום אז אוקיי בסדר אלא לדרוש את התשובות ולהפעיל את הראש והיגיון זה אני חושב שזה חולש על עוד הרבה דברים בתחום הניהול. כשאתה פשוט צריך להיות על הדברים, ואשכרה להבין בדברים, למרות שאתה לא מבין בהם. כמו שאתה אוהב להגיד, זה לכפור בעובדות. לדבר על זה, יש לזה סעיף. אז על הכיפאק, אז לפני שאנחנו בכלל מתחילים, אז חשוב לי להגיד, אני לא רואה חשבון, ומסתבר שגם עדי היא לא רואת חשבון, ואפילו לא מנהלת חשבונות, ועדיין היא סמנכ"לית כספים אצלנו בחברה. אז כל מה שאנחנו אומרים, גם אני, גם עדי, זה בעצם על בסיס הניסיון שלנו, זה לא בטוח שזה מדויק ב-100%,
עדי: נכנסים לפאניקה. אז לא, להפך, אנחנו באים להנגיש את זה מהעולם שלנו. בעלי העסקים כדי שלא כולם יכנסו לפאניקה.
עשהאל: מתחילים לדבר על כסף. על הכיפאק. אז בואו נתחיל. קודם כל, בתור עסק, אז בדרך כלל מי שיש לו עובדים, אז… תלושי שכר. עכשיו זה לא תמיד ככה, הרבה פעמים אנחנו עובדים גם במסגרת מול פרילנסר, אני לא אכנס עכשיו להבדלים כי זה פחות הקטע של הפרק, אבל בשורה התחתונה אני מוציא לצורך העניין תלושים לעובדים בחברה, ואנחנו רוצים, זאת אומרת, לא רק להעביר את כמות השעות ואת הדיווחים למשרד של רואי החשבון כדי שינפיק לנו תלושי שכר, אלא אנחנו רוצים גם לבדוק את התלושים. אז מהם הנתונים שאנחנו בדרך כלל נעבור עליהם כשאנחנו מה הדברים שאת בדרך כלל עוברת? אז קודם כל המס…
עדי: , שווי הרוחות במקרה שלנו כי יש. פה שף שמבשל, ומבחינת החוק אסור לך להביא אוכל על ה… שזה ממוסה ובדרך כלל לפעמים שבונוסים ודברים כאלה צריך לוודא ש… בבונוסים ו… באמת הדבר דבר. אחרי זה אתה יורד כאילו לרזולוציה יותר נמוכה, שזה לצורך העניין כמות ימי העבודה, האם היא תואם… מהעבודה שהעובד עשה. הפרשות לפנסיה וביטוח לאומי, לבדוק איזה… הוא השכר המבוטח. ימי המחלה, ימי החופשה, זה סופר חשוב כי לפעמים אתה אומר לרואה חשבון. את השכר תורידי לו יום חופשה והיא הורידה לו את הכסף אבל לא הורידה לו את הכסף.
עשהאל: היום, או זה גם יכול לקרות הפוך. אז ממש ממש חשוב לשים לב לפרטים האלה. מה בעצם קורה במצב שבו, כמו שאני אגיד עכשיו, תיארת, שלצורך העניין אני ככה דיווחתי שאחד העובדים שלי היה בחופש, ובאמת נתנו לו את השכר שמגיע לו למרות שהוא לא עבד באותו יום, יום חופש. אז מי ב…
עדי: ומה? בעצם כאילו, תראה, אתה יכול להגיד החברה מפסידה, החברה ב…
עשהאל: כל יום חופש שווה יום כסף. נכון מאוד. אז גם אם עכשיו באותו רגע זה לא נראה כאילו מישהו הביא לך חשבונית לשלם על משהו שלא קיבלת, זה בפועל מה שקרה. נכון. וכשמדברים רגע על עסק שיש בו קצת יותר עובדים או קצת יותר הוצאות וכאלה, אז זה יכול להצטבר לסכומי עתק. מספיק שאתה חצי שנה לא שם לב וכל מי שבחברה שלך לקח יום חופש לא הורידו לו את היום הזה מהתלוש, כל מיני הוצאות כאלו ואחרות. עכשיו, הרבה פעמים אנשים לא יודעים שיש איזו מגבלה מסוימת שמעבר ל… כשזה סכום שהוא מתעדכן משנה לשנה, כבעל עסק אני לא חייב להפריש את ההפרשות הפנסיוניות בגין משהו שהוא מעבר לסכום הזה. אז בגדול זה הסכום של השכר הממוצע במשק. זאת אומרת, אני חייב לצורך העניין להפריש פיצויים או ביטוח לאומי או דברים כאלה עד לשכר מסוים. אבל ברגע שהעובד עובר את השכר הזה, עכשיו זה כבר נקרא לזה לשיקולי. אגב, ביטוח לאומי זה לא בדיוק ככה, אבל הפרשות נגיד של הפרשות פנסיוניות, חלק מהרכיבים שמה, אני לא חייב לשלם על כל הסכום. עכשיו, הסכום של השכר הממוצע במשק של 2025 זה 13,316 שקלים, וזה בעצם סכום שהוא לא קשור עכשיו למה, הוא בסוף סכום שנקבע על ידי ביטוח לאומי. זה לאו דווקא, כאילו נגיד, סתם דוגמה, יכול להיות שבחודש יולי 2025 השכר הממוצע כבר עלה, אבל זה לא ישפיע על המספר הזה, כי המספר הזה הוא כל פעם מתעדכן בחודש ינואר של שנה חדשה, וביטוח לאומי בעצם בא ואומר…
עדי: זה המספר. זה כמו שמיסים, אנשים חושבים שזה חודשי, כי הם רואים את זה. תלוש באופן חודשי אבל בעצם מיסים זה משהו שנתי לצורך העניין. אישה בהריון שיוצאת לחופשת לידה. היא תקבל אחרי זה. על כל השנה כסף, על העובדה שיש לילד, על הנקודה.
עשהאל: זיכוי האלה. נכון, נכון, יפה, ולא רק… גם הרבה פעמים ברגע שהיא נגיד יוצאת לחופשת לידה, היא עדיין תשלם מס במדרגה יחסית גבוהה, כי זה די, זה כאילו סוג שהם עושים את זה, זה די סטטי, כאילו הם נגיד רואים שהדין נגיד בערך מגיע למדרגה של 31%, הרבה פעמים גם אחרי שהשכר שלך השתנה, הם ימשיכו לגבות את אותו אחוז, כאילו המעסיק ישלם בשמך את אותו אחוז, ואז יש בעצם החזרי מס. אבל זה כבר מהצד של העובד, אני פחות מביא את הזווית של העובד במקרה הזה, אני יותר מדבר בפרק הזה על הזווית של המעסיק וא
עדי: סופר סופר חשוב, תראה את האנשים שעכשיו במלחמה ש…
עשהאל: ומי ייתן להם את השכר הזה בסוף? אף אחד. אמת. בקיצור, אז כמעסיק אנחנו רוצים בסוף לקבוע מדיניות בחברה של האם אנחנו מפרישים ללא תקרה כלשהי הפרשות פנסיוניות, או שאנחנו הולכים עד השכר הממוצע במשק. עכשיו, אם אנחנו הולכים עד השכר הממוצע במשק, ואני אישית, כל עוד לא מדובר פה עכשיו באיזה חברת הייטק שמנסה להתחרות בתנאים ואני לא יודע מה, אז אני ממליץ ללכת על הדבר הזה. אז זה צריך להיות גם מצוין בהסכם העבודה, הסעיף הזה אז בוא נדבר עליו רגע כשאני מפריש עכשיו הפרשות פנסיוניות לעובד שלי אז אני בעצם מפריש 6% מהשכר שלו לטובת זה נקרא פיצויים. זאת אומרת שיש לו איזה קרן כזאת שאני מפקיד כסף כדי שביום שהוא לצורך העניין יפוטר לצורך העניין אז בעצם הוא יוכל לבוא ולקבל את הכסף הזה בין אם זה להשאיר אותו בקופה ואז להמשיך בעצם לצבור שם את איך שזה עובד או שהוא יכול למשוך את זה ולשלם איזה מס כזה או אחר אבל בסוף נראה לי לא יציב וכאלה, אז אני לא אחתים אותו על סעיף הראשון.
עדי: מה שאת רוצה להוסיף בנושא הזה? סעיף 14 זה באמת… שלקח לנו גם זמן להבין אותו. מאוד מורכב והתייעצנו עם מי שצריך ובסוף הבנו בדיוק מה צריך לעשות. אני כן חושבת שזה סעיף חשוב באמת בדיוק במידה שאם אנחנו רואים מישהו ש… יכול להמשיך פה לטווח רחוק או משהו כזה, כי בסופו של דבר השכר שלו יעלה ל… שכר כזה שאתה תצטרך ללכת אחורה ולהשלים כל כך הרבה כסף שזה בסוף לא משתלם לחברה. בסוף זו מחמאה גדולה כעובד.
עשהאל: שבאים ואומרים לך, בוא נחתים אותך על סעיף 14, כי זה במילים אחרות אומר שמאמינים בך. משדר יציבות, אבל אני לא חושבת שהעובדים מכירים את זה. נכון. אנחנו כרגע מדברים, כמו שאמרתי בפודקאסט הזה, מהזווית של המעסיק ולא מהזווית של העובד. זווית של העובד זה בטח לפודקאסט אחר, אני בטוח ש… יש הרבה פודקאסטים שמדברים על הנושא. בוא נדבר טיפה על כאילו… פעמים אנשים חושבים שאם נגיד יש לך עובד… ואז נגיד העובד יוצא למילואים, אז כאילו, מה זאת אומרת? המדינה מחזירה לי. אבל אני רגע כאן כדי להגיד שקודם כל אני באופן אישי… מילואים מאות ימי מילואים מהשביל העשירי והיד עוד נטויה מה שנקרא ואני מאוד תומך גם באנשי מילואים ויש לנו בחברה פה 4-5-6 חבר'ה שעושים מילואים באופן קבוע וכאילו אי אפשר להגיד שאני לא בעד המילואים ולהעסיק מילואימניקים והכל אני ממש שם העניין הוא שבסוף כנראה שבעלי עסקים מפסידים כסף על זה שיש להם מילואימניקים למה? כי בסוף המדינה באה ואומרת לך אני אחזיר לך את השכר זה יכול להגיע גם ל-25% ואפילו 30% מהתלויון. מהשכר שלו, הוא לא היו מחזירים, פשוט היו אומרים, אתה המעסיק, תתמודד. עכשיו, קחי רגע נגיד את רמי לוי לדוגמה, שמעסיק… כמה אנשים, ואני מניח שיש לו שם… לא מעט אנשים שהם מילואימניקים, או קחים מעסיקים, את יודעת, אינבידיה, לא יודע. תצברי רגע את כמות האנשים שעושים מילואים, ואת פתאום קולטת שזה הכל בנוי לרעת המעסיק. כאילו המעסיק בסוף לא עשה שום דבר, הוא מאבד את העובד לתקופה, זה גם ככה לא נוח, הוא צריך למצוא לו מחליף, ואז אי אפשר להעיף את המחליף יום אחרי שההוא חזר, והכל בלאגן, ואז גם את הכסף לא מביאים לך, זה משהו מטורף, כאילו ההפרשות, פשוט… אז באה המדינה לאחרונה ותיקנה את זה בעניין של מילואים, שהיא באה ואומרת, אנחנו ניתן לך את השכר של העובד פלוס 20%. נוספים מהשכר, שזה פחות או יותר הם צופים שזה יהיה בערך ההפרשות שלו. זה היה צריך לקרות מזמן. נכון. בפועל, אני טוען ש-20% אינם מספיקים, זה הרבה יותר טוב מ-0%, אבל 20% גם זה לא מספיק. ולאחרונה בדיוק הסתכלנו קצת על החזרים של מילואים שקיבלנו, ורואים שוואלה, פה אתה מאבד 4,000, פה אתה מאבד 3,000, פה אתה מאבד 5.5,000, ועל כלום. וזו פנייה שלי גם כאן, מה שנקרא, לכנסת ישראל, תתעוררו על החיים שלכם. אז אתה יכול ומעבר לזה אתה כבר צריך להיות על טובת המעסיק. אממה, בסוף אם המעסיק באמת לא היה נפגע מזה, אולי זה היה יותר פשוט. אבל היום, כשמישהו יוצא לחופשת לידה, כל מה שקשור להפרשות הפנסיוניות, על חשבון המעסיק. וגם אין 20%. ה-20% הם רק לימי מילואים. אז אני כבר לא יודע איך כאילו מצד אחד המדינה באה ואומרת, אנחנו, מה זאת אומרת, מדינה ככה שדואגת לאזרחים והכול, ואם מישהו צריך חופשת לידה הוא יקבל חופשת לידה, אומר עכשיו כרגע איזה פתרון אני מציע או מה צריך ל…
עדי: הוא אומר שבעלי עסקים צריכים להכיר את הנקודה הזו. הם צריכים להכיר את הנקודה הזאת, אבל מצד שני גם הם לא יכולים להתעלם. בסוף זה יקרה, בכל מקום. אתה לא תגייס מילואימניק, אתה לא תגייס מישהי שבסופו של דבר… וואו, כאילו בוא, יש לנו המון בנות פה בארץ.
עשהאל: אך כל אחת ואחת מהם בסוף תיכנס להיריון בסוף. כאילו, מי שתרצה, כן, סביר להניע, מי שתרצה. חד משמעית, אני פשוט כאן כדי ליידע, כי לי לקח 7-8 שנים מאז שהתחלתי את העסק כדי בכלל לדעת את הדבר הזה, אף אחד לא בא ואמר לי את זה. אז אני פה כדי להגיד שבסוף, אגב, ככל שגם יותר אנשים יהיו במודעות כלפי…
עדי: נכון. אז סך הכל איזה דבר טוב שאנחנו מדברים על זה, אני מניח. לגבי הביטוח לאומי של המילואימניקים. יש אנשים שפשוט לא מודעים לדברים שיכולים גם להשתנות ברמת ה… משהו פה לא נכון בסוף. עובד קיבל מביטוח לאומי, בוא תציף דגל ותרים לרואה חשבון ותחשב את זה. תשימו לב, קיבלנו פה פחות כסף, אולי אפשר לעשות עם זה משהו. זה טיפ שלי לבעלי עסקים. כסף כי הם מקבלים את הכסף, אבל זה לא הדרך, צריך לדעת מה אתה מקבל. אמת ויציב, אנחנו גם נגיע לזה.
עשהאל: בואו נדבר טיפה על בן אדם שעוסק, שהוא בעצם פותח עסק, ואז יש לו בעצם שלוש אפשרויות מרכזיות. הוא יכול לפתוח עוסק פטור, שזה כזה משהו שכן מדובר וכן אנשים יודעים מה זה והכול, ככה אני מרגיש. יש עוסק מורשה, שזה כאילו, נקרא לזה, אחרי שהבן אדם עובר את ההכנסות של 120 אלף שקלים בשנה, אז הוא בעצם מחייבים אותו לעבור להיות עוסק מורשה. עולה, זה עלה ל-100, עכשיו זה עלה ל-120, אבל כרגע זה 120 אלף שקלים, שחשוב להגיד שעוסק פטור זה ממש אחלה, זה כאילו מעולה, זה מצד אחד ההכנסה. אבל מצד שני הוא כמעט לא משלם כלום, הוא לא גובה מע"מ, הוא לא משלם מע"מ. אה, הוא, הוא… אני זוכר שכשאני הייתי עוסק פטור, אז היה לי מספיק אפילו נקודות זיכוי כדי שלא שילמתי אפילו שקל אחד מס הכנסה. השנה. כאילו… על מה קיבלת נקודות זיכוי? כאילו בסוף כשאתה עוסק פטור, כי הייתי חייל משוחרר או משהו כזה. אה, הבנתי. בסוף כשאתה עוסק פטור… לטובתך. זה חד משמעית אני אומר, ומי שיכול… שהוא בתחילת דרכו ושהוא יכול… כאילו לא למנוע הכנסות, אני תמיד בעד צמיחה והכל, פשוט להכיר את זה שכל עוד אני מוגדר כעוסק פטור, מצבי ברמה של מה אני יכול לשפר ולא על בסיס הגדלת הכנסות הוא טוב. זאת אומרת, אני לא משלם הרבה מיסים, אני… אני לא משלם הרבה מכל הכיוונים, אלא אני סך הכל… אחד מרוויח קצת אבל לפחות אני יעיל עם ההכנסה שלי נקרא לזה ככה גם לרואה חשבון? הרבה למרות ש… נכון יש היום אפילו פלטפורמות באינטרנט של באמת של 99 שקלים בחודש. או משהו כזה, אפילו פחות, איש כאלה חינמיות לו. כאילו של הנהלת חשבונות לא עושה… ממש ממש היקף קטן שעד מאה ה… אז זה לגבי עוסק פטור. אחרי זה יש עוסק מורשה. עכשיו, חשוב לי להגיד, עוסק מורשה זה הפרה החולבת הכי חזקה והכי פריירית שמנצלים במדינת ישראל. זאת אומרת, כל הכבישים שיש פה בחוץ הם בעיקר בזכות עוסקים מורשים, וכל הצבא שהיום עובד בעזה זה בעיקר בזכות עוסקים מורשים. אני לא אגיד עכשיו שעוסק מורשה זו הקטגוריה שמביאה. הסכום הגדול ביותר של המס, אני כן אגיד אבל שבאחוזים הם על נקודות המס, על אחוזי המס הגבוהים ביותר, ואני אסביר את הנקודה. כשאני עוסק מורשה, זה אומר שכל שקל שאני מכניס, אוטומטית הוא יגיע לחשבון הפרטי שלי, לא חשבון עסקי, לא חשבון של חברה, אלא חשבון פרטי, אבל בגלל שהוא עובר לחשבון הפרטי שלי, אז מהר מאוד אני מגיע לנקודת מדרגת מס, שהיא עוברת את 23%, ועוד מעט נבין למה המספר הזה הוא חשוב, המיסוי ינוקה עוד לפני שהוא מגיע אליי לחשבון. זאת אומרת שכשזה הגיע אליי לחשבון, כבר יש לי 40% פחות. לעומת זאת, כשאני בוחר להיות חברה בע"מ, כל שקל שאני מרוויח אני משלם עליו סכום קבוע ולא על בסיס מדרגות מס כמו אצל עוסק מורשה, אלא אני אשלם 23% ואז זה בעצם עובר לחשבון של החברה. אחרי ניסוי של 23% ומשם אני מחליט מה אני רוצה לעשות עם הכסף. אם אני רוצה למשוך אותו אליי לפרטי, אז אני בעצם במילים אחרות עוסק מורשה. כי אם אני נגיד עכשיו מרוויח 100 שקלים דרך החברה ואז נשאר לי 77 שקלים ואז אני מחליט את ה-77 שקלים. 30% מס, זה אומר שאני אשאר פחות או יותר עם משהו כמו 55 שקלים, משהו כזה, אוקיי? 56 שקלים בערך. 56 שקלים זה אומר שקיבלתי מ… 44% בטוטל. זה בדיוק מה שעוסק מורשע משלם כמעט או פחות או יותר, אם הוא פשוט עוסק מורשע היה עושה הכנסה של 100 שקלים רווח. זה כאילו במילים אחרות, כשאני חברה יש לי את הנקודת אמצע, נקודת אמצע, שאני יכול לבוא ולהגיד אני מכניס את הכסף לחברה, אני משלם עליו 23 שקלים ואז 77 שקלים אני עושה השקעה, אני מכניס אותם לשוק ההון לדוגמה, אני קונה עם זה משרד, אני משקיע בציוד בעסק עצמו או מה שבא לי, כסף מצמיח אותו, כי אם הוא נגיד עכשיו משתמש בזה לטובת השקעה כלשהי שמניבה לו תשואה או שהוא משקיע בעסק שלו ואז הוא בעצם מתחיל להרוויח יותר כסף הרבה יותר קל לו פשוט כל הזמן לגדול ולגדול ולגדול ולהשתמש בהרבה פחות כסף כי יש לו הרבה יותר כסף שיכול להשתמש בו ולא שהתאדה למס הכנסה אלא שהוא עדיין אצלו בחשבון. עוסק מורשה עובד הרבה יותר קשה בשביל הסכומים האלה פשוט. פשוט עוסק מורשה. כאילו הוא עושה דיבידנד. דיבידנד זה שיש לך חברה ואתה רוצה להעביר את הכסף מחשבון החברה לחשבון הפרטי שלך, אז אתה משלם עוד 30% מיסוי. אז אלה הכללים מה שנקרא. עכשיו, למה אנשים מעדיפים להיות עוסק מורשם? חברה בעם. תשובה, שיווק, רק שיווק. של מי השיווק? של רואה חשבון, של רואה חשבון כנראה. למה? כי מבחינת הנהלת חשבונות, כשאני עכשיו רואה חשבון של עוסק מורשה, אני לא מחויב לבצע הנהלת חשבונות כפולה. מה זו הנהלת חשבונות כפולה? הנהלת חשבונות כפולה זה שבעצם צריך שתהיה התאמה בין החשבוניות והקבלות שאתה מוציא וההוצאות שאתה מוציא, לבין חשבון הבנק שלך. לקבלה או לחשבונית או למה שזה לא יהיה, כי ככה בעצם חברה בעם עובדת. מה זה אומר? זה אומר שרואה החשבון עובד קצת יותר קשה. אממה, רואה חשבון בדרך כלל כשנדבר איתו בשיחה סתם כזה אחד על אחד, אז תשאלי אותו נגיד כמה כסף היית לוקח בחודש לעוסק פטור, הוא היה אומר לך נגיד 100 שקל. ואז היית שואלת אותו כמה היית לוקח לעוסק מורשה, ואז הוא היה אומר 400 שקל. של איך אני קורא לזה, אבל בפועל כשאני עברתי להיות מעוסק מורשה לחברה, מה עשיתי? הלכתי לרואי החשבון שהיה לי כשהייתי עוסק מורשה עוד ואמרתי לו תקשיב, אני הבנתי אחרי הרבה בדיקות שכדאי להפוך להיות חברה, בלעבור להיות חברה זה שהנהלת החשבונות הרבה יותר יקרה. אבל בתכלס, אחי, אני לא הולך לגדול בהיקף. זאת אומרת, ההיקף שלי הוא עדיין עוסק, הוא היקף של עוסק מורשה. אני לא אומר לך עכשיו הגעתי ל… הכפלתי את כמות הספקים שלי, או הכפלתי את ההכנסות שלי, או משהו כזה, שבגלל זה אני עובר להיות חברה בעם. לא! אתה מכיר כבר את הפעילות שלי, פשוט יותר נכון לי ברמה המיסויית, לשלם 23% ולא 49% או משהו גבוה כזה. העלה לי קצת את המחיר הזאת, הוא רק הכפיל לי… במקום לשלם 400 שקל לחודש. או שלוש מאות שקל לחודש, שילמתי שבע מאות שקל לחודש בתור התחלה כשעברתי את חברה בעם. אבל הארבע מאות שקל… בתשלום הזה, בטח ובטח ובטח משתלם. ביחס לזה שכל חודש במקום עכשיו להעביר עוד עשרות אלפי שקלים שהם ההפרש במדרגות המס לבין 23% הרבה יותר היה משמעותי בשבילי והרבה יותר פיננסי פשוט לעבור להיות חברה בעם, ואז גם פתרתי את הסיפור של כמה זה עולה לנהל את התיק הזה, כי הסברתי את זה בצורה פשוטה, שאני לא באמת עכשיו בכמות של ספקים ושל… וזה עבד לי. אז להכיר את הטיפ הזה, אני בס… יש כאלה כל מיני כללי אצבע, אנשים באים ואומרים, אם יש לך מחזור של מעל 50 אלף שקל בחודש נגיד, או כל אחד וההמצאה של המספר שהוא דופק שם, זה לא נכון, זה לא נכון. אני אישית, גם אם היה לי הכנסות של 30,000 שקל בחודש, 40,000 שקל בחודש בממוצע, כן הייתי הולך להיות חברה בעם. כי בסוף, כחברה בעם, אתה גם יכול להזדכות על יותר דברים, לא נרחיב על זה עכשיו, אבל פשוט ניקח את זה כאיזה אמירה ככה מלמעלה, אז אתה גם יכול להזדכות על יותר דברים, וגם אתה משלם פחות מיסים באופן ישר. ובסופו של יום, כשיש לך חברה, בואו נדבר… על הכובע שלי החברה בסוף כשאתה מאה אחוז מניות בה או לא משנה אפילו אם אתה חמישים חמישים עם מישהו או לא משנה מה כשיש לך מניות בחברה בסוף מטרת החברה זה… עם החיים שלך. זו המטרה. זה לא באמת חברה עכשיו של איזה, לא יודע, של איזה משקיעית ציבורית נגיד. זה לא שם. זו חברה פרטית של בן אדם. ואז, הכסף שיש בה, הוא בסוף נועד לשרת את אותי. את מבינה את הכוונה? אז למה שאני ארצה את הכסף בחשבון הפרטי שלי פחות מאשר את אותו כסף, אבל יותר כסף בחברה? כי הרי בסוף כל הפעילות של החברה נועדה לתמוך בחיים שלי. אז כן, בקומבינה, זה קצת כמו שעכשיו נגיד אילון מאסק, לא יודע אם את יודעת, הוא קנה מעצמו, כאילו החברה שלו, כאילו קנתה מהפרטי שלו או משהו כזה, את אקס. ובסוף זה הכל עניין מיסוי לחלוטין, זה לא באמת משנה למה מה אקס של מי זה, זה כאילו בסוף זה הכל משחקים שהעשירים יודעים לעשות בתוך הכסף של עצמם, איך בעצם להשאיר את מירב הכסף ולא לשלם סתם מיסוי. תמיד השירים היו טובים בזה. אז להכיר את השוני בין הסוגים השונים של הסיווגים השונים שאפשר לסווג עסק. בואו נדבר קצת על זה שכשאני יש לי רואה חשבון, מאוד חשוב לי שרואה החשבון הזה יהיו לו אופקים רחבים. זאת אומרת שהוא ידע לתת לי עוד העשרה מימין ומשמאל. לדוגמה, כשאני לפני 3-4 שנים קניתי דירה, אז היה חשוב לי מאוד לדעת מה עדיף לי לקנות את הדירה מהפרטי או מהחברה. וזה חישוב שהוא לא פשוט, רואה חשבון שיש לו את הידע הזה מסביב ובעוד הרבה הרבה תחומים. אז ככל שאני מרגיש שאני עובד עם רואה חשבון שהוא יותר אינטליגנט, ככה זה ככה יותר טוב לנו. אז אתה אומר שאין תשובה חד משמעית לגבי זה. לא, בכלל לא. זה ממש תלוי בנתונים. מאוד תלוי בנתונים. בסוף התשובה לגבי הייתה שבפרטי זה ילויון. זה דרש ממני המון מאמצים כי הייתי צריך לעשות דיווידנדים של הרבה… אבל כן עשיתי את זה ככה, וכן, כי בסוף בקצה… את יודעת את זה, אבל יש מין פרצה, זה נקרא black hole, כאילו שיש, נגיד, סתם, זה כמו שכשאני נגיד הייתי במיאמי לפני כמה ימים, כאילו שבחופשה… אז שאתה כאילו, יש שם דברים שקיצר שהם black hole, שכאילו לא אסור ולא מותר, פשוט לא, אין על זה, אין מספיק התייחסות למקרה הספציפי הזה. אז בקיצור, מבחינת המקרה הספציפי שלי, לא יודע אם את יודעת, אבל כשאתה היום משכיר דירה, אתה יכול ללכת על מסלול של 10% וזהו, לא מזדקה על הוצאות, לא על כלום, אלא פשוט 10% מס וזה הכל, וזה כאילו, תשמעי, איפה… אני משלם על התלוש שלי יותר מזה, על החברה יותר מזה, על דיבידנד יותר. אז זה נשמע שאם זה יהיה מהפרטי שלי, זה כנראה יהיה עם תשואה טובה יותר. ואם זה מהחברה, אני מניחה שזה יותר אחוזים. אם זה מהחברה, כי אתה משלם 23 אחוזים. אם זה מהחברה, זה מסובך רצח. יש את המע"מ שאתה יכול, שאתה כאילו אמור להזדכות על המע"מ. ברכישה אם אתה עושה את זה מהחברה שלך, אבל כשאתה מוכר אז אתה גם צריך להוסיף מע"מ, ואז, וואי, זה סיפור מה… סיפור, ומי ירצה להזכיר ממך אם… צריך להוסיף מע"מ גם. זה אפשרי, חשוב לי להגיד, אבל זה פשוט מורכב, ואני גם לא רוצה להגיד שדייקתי בכל מה שאמרתי, כי זה היה מזמן, זה היה לפני שלושה רבע שנים. התייעצו עם רואי החשבון שלכם. התייעצתי עם רואי החשבון שלי, והיא באמת יודעת לתת לי מענה. מצוין. חוץ מזה אני רוצה לה… מעבר על כל ההוצאות שלי, של החברה, גם כל יום. אין יום, נגיד, לא יודע אם את יודעת את זה, אין יום שעובר שאני לא פותח את חשבון החברה. בדרך כלל יותר מפעם אחת. אין יום כזה. נראה לי שגם אני. אוקיי. אני כרגע מדבר בכובע של בן אדם שיש לו עסק, שגם אם עכשיו יש לו את עדי, שהיא הסמנכ"ל כספים שלו, עדיין אתה רוצה כל יום להיכנס לחשבון שלך ולראות רגע תנועות חריגות, משהו שאתה לא מבין, לשאול שאלות, להציב סימני שאלה, מסתכלים שנייה, מה הוצאנו, מה יש בכרטיסי האשראי, האם זה הגיוני, זה לא הגיוני, רגע, יש פה הוצאה, היא לא על הפלייקארד, למה, קיצר, דברים מהסוג הזה, לעשות את האישור קו הזה. שאומרת, נגיד סתם, יש לי חבר שיש לו חברת פרסום מקבילה, שבעצם אומר לי, אין הוצאה בחברה אפילו חמישה שקלים שאני לא מאשר, הכל חייב לעבור את אישורי. אז הכל תלוי בסוף בגז וב… כמה אתה סומך על האנשים שאתה עובד איתם, כמה יש להם את ה… את ה… באמת את ה… אין איס…
עדי: אפשר לתת גיידליינס, כאילו, אוקיי, את ההוצאה הזאת יש לך טווח של מי פה עד פה, ואז אתה לא צריך כל יום לבדוק אולי כן, אבל אתה לא צריך כל יום לעשות שיח בנושא. בוא נגיד שאני ממליץ לכל בעל עסק בתור התחלתי.
עשהאל: זה תקופה וכן לאשר כל הוצאה, גם חמישה שקלים, כי זה מכניס אותך ל… בהתחלה כמובן, אני מדברת על בהמשך. כן, אז לאט לאט בהמשך מתחילים לייצר חוקים כאלה שמאוד עוזרים. לדוגמה, אצלנו בחברה יש חוק שאומר שכל הוצאה שהיא פחות מ-100 שקלים, לא את ולא אף אחד אחר. עכשיו מישהו היה חשוב לו לקנות פה חלב שיבולת שועל נגיד, אז הוא לא עכשיו הולך ומשגע את השכל לכולם פה, אלא אם זה כל כך חשוב לך אחי, קח את האשראי, לך תשלם. שקלים תביא את החלב שלך כאילו לשמור על פרופורציות כי אם עכשיו על שקית חלב אני צריך להתחיל לאשר פה דברים אז אני רק אעשה את זה מהבוקר עד הלילה. בקיצור. יעלה לך יותר בסוף. ממש ככה. אז למצוא את האיזון בקיצור. כשאני בעל חברה, אני רוצה לערער על כל העובדות. אומרים לי שיקיר לבן, אני רוצה לראות שהוא באמת לבן. אומרים לי ששלחו מייל, אני נכנס ובודק שבאמת שלחו אותו. מה? אני רוצה לבדוק שסיימת אותה באמת. נכנס, בודק. הבדיקות האלה והערעורים על הדברים הם מאוד מאוד חשובים. במיוחד בנושא הפיננסי.
אתמול הייתה לנו ישיבה חודשית יחד עם משרד רואי החשבון שאנחנו עובדים איתו, ואני הצפתי נקודה. אמרתי, תשמעו, אני ראיתי את ההחזר של המילואים. על שני חבר'ה פה בסוכנות, וזה לא מסתדר לי. זה לא הסכומים. זה לא, כאילו, אחד מהם רשום שזה יותר מהברוטו שלו, ואחד הרבה פחות, וכאילו, הכל הפוך, לא הגיוני. אני רוצה להבין מה הולך פה. אז כמובן, שכאילו, הרי איך זה עובד? זה בסוף איזשהו מתח כזה בין הצדדים. כאילו, אני רוצה שהכל יהיה מושלם, מושלם, מושלם, מושלם ברמה הכי גבוהה שיש. רואה חשבון, אם הוא רואה חשבון טוב כמו שלנו, הוא גם רוצה לטובתנו, כל דבר, גם אם עכשיו, כמו שאמרת לפני זה, קיבלתי החזר מילואים על עובד שלי. בוא נבדוק כמה קיבלת. על בסיס איזה חישוב של שכר יומי הם הלכו? מה, איך הם הגיעו לסכום הזה? תראה לי את הדוח של ביטוח לאומי. ממש ככה.
בקיצור, אז לערער על הכל, לא לצאת פראיירים ולא לבזבז כסף. כאילו בסוף, אתה יודע, אנחנו יכולים להמשיך להגדיל את ההכנסות עד מחר. אם אתה לא דואג שההוצאות שלך גם כן ירדו וגם כן יהיו הגיוניות. אז אתה די, זה פשוט כמו מישהו שמוציא מים ויורד גשם. כאילו זה לא, זה סתם, זה לא באמת עוזר. יוריד יותר גשם, אבל יש לו חור שיוצא מים, כאילו, וחבל.
חוץ מזה, בואו נדבר רגע על איזה, על עניין כזה שאני גיליתי לאחרונה בזכות בר, היא עבדה באיזה מקום שעשה את זה, אז ככה אמרתי, בואנה, זה רעיון טוב. בסוף, אנחנו עובדים במדינת ישראל פה חמישה ימים בשבוע לפחות, יש פה כאלה גם שעובדים שישה, אני יודע, וזה הרבה עבודה. ואני כן, יש אינטרס לי, כבעל חברה, שיהיו גם חופשים. חצי יום עבודה, לפי ההגדרה החוקית, זה שמונה שעות עבודה. זה חצי יום, כאילו, זה 45 דקות פחות מה… זה כאילו מה שנקרא לזה, שמותר למעסיק לחייב את העובד לעבוד שמונה שעות. אממה, זה לא חברי. כי בסוף, מה אתה מצפה, שהבן אדם ייכנס לחג באיזשהו יום? נסיים בשעה ארבע בצהל. רק בגלל שזה חצי, כי זה לא באמת חצי יום, אני מבינה את הכוונה. כן. אז נהוג, נהוג וזה מאוד ככה גלובלי, לתת לעובדים לעבוד. חמש שעות, זה כבר יותר נקרא לזה מה שקורה בפרקטיקה.
אממה, כי אם אני כמעסיק נותן בסוף לבן אדם לעשות רק ארבע שעות ואז אני אומר לו, יש לך חצי יום, כאילו זה חצי יום עבודה מה שנקרא, אז גם ככה אני מאבד כבר ארבע שעות עבודה שהוא יוכל לתת לי. אז בוא פשוט נגיד לו, תקשיב, בחצי יום עבודה הזה אנחנו פשוט לא עובדים בכלל ולוקחים חצי יום חופש. עכשיו, זה מאוד משתלם גם… כי באותו יום הוא לא יעבוד, במקום לתת שמונה שעות, כאילו זאת אומרת הוא משלם רק חצי יום חופש, אבל בפועל מקבל זיכוי של שמונה שעות, כי כאילו זה, זה ה… נקרא לזה, זה יום עבודה בחצי… במדינת ישראל, ואני באופן אישי יודע שגם הלקוחות שצריכים לקבל שירות באותו יום, הם לא מצפים לקבל שירות, כי כשאני אומר ללקוח שלי בערב שמחת תורה או משהו כזה, שהיום אנחנו לא עובדים, הוא מבין את זה, כי גם הוא לא בדיוק עובד, הוא גם בחצי יום עבודה. אז זה הרבה יותר מתפרש טוב, ולכן כולם מרוויחים. אז אני אישית ממליץ כל החצאי הימים האלה פשוט להגיד כהגדרה. יום חופש מרוכז כולם, מי שיש לו כמובן איזושהי בקשה אז יכול לבוא פרטנית ולדבר ואז מאשרים לו בוא תעשה אז את השעות מהבית או מה שזה לא יהיה, אבל ככלל, ככלל, זה דבר מאוד מאוד חיובי להגדיר את העניין הזה.
חוץ מזה, אני תמיד רוצה לא להיות שחור, זאת כל ההתנהלות שלי מול רשות המיסים, מע"מ והכול, כי ברגע שמתחילים עם בעיות מהסוג הזה, אלא זה יותר מאבק משפטי בלתי נגמר. אבל גם לא להיות צהובים, זה מה שאני בא להגיד, לא להיות צהובים. אני לא צריך עכשיו לעשות דברים שהחוק לא אומר, או שיש איזה שהיא, נקרא לזה black hole, אז לא להשתמש בו. לא, לא, לא. אני רוצה כל עוד, נכון, כל עוד זה במסגרת החוק וזה מותר, אני רוצה להשתמש בזה. אני רוצה לוודא שבאמת כל הוצאה שאני יכול להכניס לעסק, אז רואה חשבון שהוא מעפן, הוא יגיד לך לא, זה לא, זה נגד ה… אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר. רואה חשבון שהוא טוב, יגיד לך בוא נמצא את הדרך ביחד, איך לאשר את האוצר. לא להיות שחורים, אבל בטח ובטח שלא להיות צהובים.
אם אני משלם מיסים, סימן שאני מרוויח. בן אדם שלא אוהב לשלם מיסים, כמובן במינימום הנדרש, אבל בסוף כשאני רואה את התשלום של המיסים, אני אומר לעצמי, היי, איזה יופי. זה דבר מצוין, זה אומר שהחברה מרוויחה. גם אתה תמיד אוהב להיות מעל ה-threshold כדי שלא יהיה בעיות. בדיוק, זו בדיוק הנקודה הבאה. תמיד אני משלם יותר מיסים ממה שאני צריך. זאת אומרת, אני כן רוצה למצוא את הנקודה, לא להגזים. היה איזה שנה אחת שקיבלנו חזרה 210,000 שקלים החזר, זה גרוע מאוד, זה אומר שכל חודש שמנו כמעט 20,000 שקל יותר. זה 18,000 שקלים יותר, 17,000 שקלים יותר ממה שהיה צריך, זה מטורף לגמרי. כסף שהיה אפשר לעשות איתו השקעות או דברים אחרים. נכון, ולקבל גם תשואה טובה יותר ממה שנותנים שם, עוד מעט גם נגיע לזה.
אבל בסוף אני כן רוצה להגיע למצב שאני די, למשל, מיליון שקלים מס הכנסה, ובסוף יצא ששילמתי מיליון מאה אלף, אני אקבל חזרה מאה אלף ועוד ארבעה אחוז ריבית, בתוספת של הצמדה למדד גם, זאת אומרת אם המדד, המחירים לצרכן עלה אז גם פה יעלה, אז אני פשוט אקבל החזר ממס הכנסה. יותר גם בהקשר הזה זה דבר מאוד חיובי כי אם מס הכנסה יראה שאתה עושה מזה שיטה, ויש לך עסק שצריך לשלם 100,000 בחודש מיסים, ואתה משלם מיליון, פי 10 למשל, אז… לא תקבל את הריבית, הם יגידו לך שזה לא תום לב. כן, מה חביבי, עבדת עלינו? ממש ככה. הנקודה עוד ברצינות. רואה חשבון טוב לא עולה כסף, הוא חוסך לך כסף, כי נכון, הוא יכול לעלות לך תאורטית כמה מאות שקלים או אלפי שקלים, כל אחד במצב שלו, אבל אם הוא רואה חשבון טוב, הוא בקלי קלות מחזיר לך את ההשקעה, כי מספיק שהוא רק עולה לך על כמה בעיות בתלושים של העובדים שלך שחוסכות לך כסף, ותעשה מצטבר רגע לשנה הקרובה ותראה כמה כסף נחסך. מספיק שעכשיו מילואים החזירו לך סכום לא נכון, שגילינו שלא שולמו לנו, ואז הגשנו ערעור והבדיעו לנו 94,000 שקלים, אז הנה, זה יותר מכל הסכום של משלמים הרואה חשבון כל השנה.
זאת אומרת, בסוף, כשאתה עובד עם רואה חשבון טוב, הוא לא עולה כסף. זה שאתה חושב שהוא עולה כסף, הבעיה אצלך. הוא שווה כסף, הוא לא עולה כסף. כן, משלמים לו, אבל זה אמור לצאת משתלם. ואם יש לך מחשבות של, מה זה, אבל הרואה חשבון שלי… עושה ככה ולא יחזר, אז העורך חשבון שלך גרוע, וכדאי לך לעבור, ומי שרוצה… לקבל את המספר של הרואה חשבון שאנחנו עובדים איתו, משרד רציני והכל. יותר מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי, באמת בפרגון, אני לא מרביז. אבל פשוט כי אני מרוצה, אחרי שהיינו בכמה וכמה מקומות. בקיצור, רואה חשבון טוב זה רואה חשבון שלא עולה כסף, אלא הוא חוסך לך כסף.
עכשיו חשוב לי רגע להגיד משהו. יכול להיות שרואה חשבון הוא רואה חשבון טוב כשאתה עוסק פטור. ולא כי ההגדרה השתנתה, אלא כי בדרך כלל כשאתה חברה אז גם גדלת קצת. אז אני נגיד סתם דוגמה, כשהייתי עוסק פטור, היה לי רואה חשבון מדהים. למה הוא היה מדהים? א', הוא גבה מאוד, ממש קצת כסף לחודש, ממש קצת כסף לחודש. ב', הוא היה מאוד מאוד מאוד מאוד שחור. זאת אומרת, הוא תמיד דחף אותי לשלם כמה שפחות. עכשיו, למה זה טוב כשאתה עוסק פטור? כי כשאתה עוסק פטור אתה לא מעניין אף אחד. קור רואה חשבון זה דבר שהוא ל… אפשרי והכל פשוט, אז אני המשכתי עם אותו רואה חשבון, ובאמת ראיתי שככל שהזמן מתקדם ופתאום יש עובד ראשון בערך, להוציא תלוש שכר ופתאום אז לאט לאט הרגשתי שכבר אני מתחיל יותר לבדוק אותו ויותר ללמד אותו מאשר שהוא נותן לי ערך. וככה למעשה עם הזמן אני הבנתי שזה לא יכול להסתייע ואז בעצם עברתי למשרד רואי חשבון אחר.
המשרד רואי חשבון האחר השני שהיינו בו אז בעצם עבדנו באיזושהי שיטה כזאת של בארטר זאת אומרת שאני משלם לו והוא משלם לי ובעצם כל אחד נותן את השירות אחד לשני או משהו בסגנון הזה וגם שמה כסף ולכן הם מחויבים לי במאה אחוז. וכשאני עכשיו עושה עסקת בארטר עם רואה החשבון שלי לצורך העניין, אז זה לא, כאילו הייתי מעדיף לשמור את רואה החשבון שלי כמשרד שאני פשוט לוקח ממנו שירותים והוא צריך להחזיר לי תמורה טובה כי אני משלם לו כסף. זה לא עבד לי כל כך טוב גם בשיטה הזו. ואז עברנו בעצם למשרד הנוכחי שבאמת מרגיש, אני מרגיש שהוא באמת מתאים לנו.
עכשיו איך אני יודע שהוא באמת מתאים לנו? כי אנחנו לא החברה הכי גדולה שהוא מחזיק. רואה שיש לו חברות הרבה יותר גדולות מאיתנו, חברות שאני מכיר, חברות שכולם מכירים, זה המשרד רואה חשבון שלהם. אז בדרך כלל כשאתה נמצא באיזה מין סירה שבה אתה רואה שאתה הגדול ביותר, החזק ביותר, או שאתה אפילו באיזה חדר שאתה הכי חכם, אז כנראה זה לא בדיוק החדר המיועד לך. כי כאילו, אני רוצה שהוא ילמד דברים של חברה שיש לה מחזור פעילות של 100 מיליון שקל בשנה נגיד, ואז שם… בטח דברים הרבה יותר מסועפים, הרבה יותר משכורות עם הרבה יותר עניינים, שהוא ילמד מזה ויישם עליי כשאני חברה כאילו יותר פשוטה. אבל לעומת זאת, אם אני עכשיו החברה הכי חזקה של אותו רואה חשבון, בדרך כלל אני זה שכאילו החברות האחרות ייהנו מזה שאני נמצא אצלו, כי אז אני מציף לו את הבעיות ואת האתגרים והוא לומד עליי וכאלה, אבל אני פחות ארוויח מזה.
ומאוד מאוד חשוב שהם ידעו ברמת הסכם עבודה מה בדיוק נסגר עם כל עובד ועובד. יהיו בעיות ולא יגידו לי לא ידעתי, לא העברת לי וכאלה. ממש ככלל, סיימנו את… חדש, מעבירים את זה לרואה חשבון. מה שתרצי להוסיף באיזושהי נקודה עד עכשיו שאמרתי…
עדי: אני חושבת שכל מה… חבל שאנשים לא מכירים את זה, כאילו, העניין של לעבור רואי חשבון, אני שמעתי על מקרים שאנשים נשארו כי אין לי ברירה, זאת הייתה התשובה, אין לי ברירה. ושתדעו שיש ברירה בחוץ. חד משמעית. חשוב מאוד. אחלה. מע"מ זה בעצם הכסף, כאילו, זה הזיכוי הכי שווה. למה? כי אתה נגיד עכשיו הלכת לקנות משהו שעלה לך 12 שקלים, אתה…
עשהאל: את החשבונית מס בעצם שהנפיקו לך במקום שעשית בו את ההוצאה, ואז אתה בעצם תקבל 18% בחזרה, אבל כאילו כמו סוג של cash money, כי אתה בעצם תשלם פחות מע"מ על העסקאות שאתה ביצעת. זה אומר שזה כאילו ממש ברמה הכי ישירה שיש, כסף בחזרה. עכשיו, כאילו זה לא רק כסף בחזרה, זה כמו שכשאני עכשיו נגיד גובה ללקוח שלי סתם 100 שקלים פלוס מע"מ, אז בעצם אני יוצא מנקודת הנחה שאני בפועל גביתי 100 שקל, לא 117, כאילו כן גביתי 117 בפועל, סליחה, צודקת, זה השתנו. אבל אני בסוף כאילו בתפיסה שלי מח… אמרתי לו במאה שקל, אבל אם עכשיו יש לי הוצאות ואני מזדכה על המע"מ שלהם, אז זה במילים אחרות אומר שכן מחר… ב-117 שקלים, כי ה-17 שקלים שכאילו אני אמור להעביר למע"מ, אני לא מעביר את כולם, כי אני הוצאתי כסף וקיבלתי את המע"מ הזה ברכישה אחרת. – נכון, מה שנקרא לא שלי ולא שלך. – ורק עסק שהוא רווחי. באמת מזדכה על מע"מ. כאילו כשאתה עסק שהוא, נקרא לזה עסק שהוא שלילי, נגיד, שיש לך יותר, שאתה הפסדי לצורך העניין, אז אתה לא באמת יכול לזכות את המע"מ. כי כאילו המע"מ אמורים לזכות אותו מהתשלומי מע"מ שלך.
עכשיו, בגדול תיאורטית יכול להיות שאתה אמור לקבל כאילו סוג של כמו החזר מהמדינה על ה… כאילו הפסדת הכסף, אבל אתה לא באמת יכול לקבל את ההחזר הזה, אתה יכול לקבל אותו רק אם תביא הכנסות חדשות שיש בהן רכיב של מע"מ. זו הסיבה שהרבה פעמים רואים בפייסבוק או בכל מיני מקומות. פרסומים של יש לך חברה בע"מ ואתה הולך לסגור אותה? בוא אלינו נקנה אותה ממך. מלא חברות עושות את זה. אבל מה הcatch? הcatch הוא שהן מחפשות חברה שהיא הפסדית. כי אם יש חברה עכשיו שיש לה הפסד של 3 מיליון שקלים לצורך העניין בטוטל, זה אומר שעכשיו היא יכולה להביא הכנסות של 3 מיליון שקלים פלוס מע"מ ולא לשלם מיסים על זה. בכלל. מטורף. כן. אז כאילו זה מה שהחברות האלה מחפשות.
שוב אני אומר, מאוד מאוד חשוב להזדכות על המע"מ עכשיו, חשוב לי להגיד, חצי שנה להתעקש עם רואה החשבון, לא לעבוד עם רואה חשבון עצלן שלא מוכן לעבוד ורק עושה כאילו שהוא הולך לפי החוק וכל זה וזה שטויות במיץ. אפשר להגיש בקשה שנקראת לפנים משורת הדין להכיר לך בחשבוניות ובמע"מ גם אחרי חצי שנה. פשוט חשוב להכיר את זה. פשוט אתה עדיף להגיש את זה לפני, כאילו… נכון. כי אתה תקבל את הכסף יותר מורדם, אבל כן, אפשר להגיש את זה בנפרד, עכשיו חשבונית של 30 שקלים, ואני אגיד, לא שווה לי עכשיו להרים טלפון לתחנת דלק ולבקש מהם את החשבונית רטרו וללכת לשם ולאסוף אותה או אין לי מושג מה, אני לא מוכן לעבוד עם רואי חשבון שלא שקוף איתי בכל ההוצאות. כל ההוצאות. אני רוצה שתכתוב לי 12 שקלים קפה ומאפה שקנית ב-Yellow ולא הבאת לי חשבונית. על הכיפאק. לך אם אני רוצה להביא לך את החשבונית או לא, אבל אני לא… מוותר על אף חשבונית.
כל חוב שמצטבר לי מול הרשויות, לדוגמה, אם אני לא הגשתי אה… דיווח מע"מ כזה או אחר בזמן, אז אני בגדול אמור לקבל איזה חוב, חוב נגיד של 100 שקל, לא יודע של כמה. כל חוב אפשר לבטל. השאלה היא כמה רואה חשבון מתאמץ. זאת אומרת שאם קיבלתי עכשיו חוב על זה שלא הגשתי דברים בזמן, בטח ובטח אם רואה חשבון הוא הבעיה והוא זה שלא הגיש את הדברים, אני אומר לו באלה המילים: תבטל את החוב בבקשה. אני לא מוכן לשלם את החוב הזה. תבטל את החוב. ועד היום לא היה לי אף מקרה שהיה לי חוב מהסוג הזה שלא בוטל.
אני לא מזכה לך את החשבונית, פשוט במקום להגיד לבעל העסק שאתה עובד איתו כרואה חשבון, שאתה לא מכיר לו את החשבונית הזאת, אתה אומר לו, אה, אני אשים לך, אל תדאג, הכל טוב, הבאת לי את החשבונית על המסעדה הזאת, אין בעיה, הכל בסדר. הוא בעצם משתיק אותך, בסופו של יום הוא פותר את הבעיה, אומר לך, בטח כי… את זה אבל הוא מגיש את זה על סעיף שמביא לך 0% החזר. כאילו בסוף שנה יש לך נגיד אומרים לך החברה הרוויחה נגיד סתם מיליון שקל אבל יש עוד 100 אלף שקל שאתה צריך לשלם עליהם מיסים כאילו סוג של דיבידנד כזה כאילו עשתה על איזה דיבידנד ולא הבאת את הכסף הביתה אבל זה כאילו עשתה דיבידנד צריך לשלם מיסים על זה כי זה קופה קטנה. כל מיני סעיפים מצחיקים כאלה בתוך הנהלת חשבונות אז בשורה התחתונות. לעבוד רק עם רואה חשבון שהוביל איתי בתוכנה שקופה, כמו סמית למשל, שזה אנחנו עובדים עם רואה החשבון שלנו, שהוא זה שיזם את המהלך, זה רק מראה כמה באמת הוא מחובר והוא עושה את העשייה ממקום נכון וממקום של תחושת שליחות מסוימת ובאמת להועיל לאנשים שהוא עובד איתם וכאלה, אז אנחנו נגיד עובדים עם תוכנה שקופה. ואז אני, שאני עכשיו מגיש הוצאה, לא משנה איזו, נגיד אפילו אני מביא עכשיו איזה כיבוד לפגישה שאני עושה פה עם איזה לקוח, רווחים נוספים בחברה אז זה שיווק זה בכלל לא כיבוד, ואז שיווק הפרסום, אני אזדכה 100% מההוצאה. אז אני לא מוכן לעבוד עם רואה חשבון שלא שקוף איתי ולא מראה… סיווגים השונים. אגב, את, יש לך תפקיד כל חודש, באיזשהו שלב בחודש, לעבור על כל ההוצאות המסווגות בתוך הסאמית ולוודא שכל הסיווגים באמת יושבים נכון. יש שם…
עדי: תמיד יש טעויות, אין מה לעשות. אתה גם כל חודש צריך להביא להם איזשהו קובץ אקסל כזה, שאם יש טעויות הם ידעו פעם באה איפה לשייך אותם וגם רטרואקטיבית יש לנו אותם, כי הרי מיסים נקבעים פעם בשנה או במקרה הזה פעם בחצי שנה,
עשהאל: זמן שתוכל לקבל את הזיכוי שאתה רוצה לקבל. להגיד לעצמו, רגע, מה אני עכשיו מתעסק בכל החיסכון בהוצאות, חיסכון במיסים, חיסכון ב… עזוב, תן להגדיל את ההכנסות, יאללה, וזה. עכשיו, אין בעיה, זה אחלה גישה ושיהיה בהצלחה והכול טוב. אבל חשוב לי להגיד, בסוף מטרת עסק זה להרוויח, כאילו רוב העסקים, שהם כלכליים והכול, אז המטרה שלהם זה להרוויח כסף. ואין המון הבדל בין להביא עוד הכנסות לבין לחסוך בהוצאות. זה בסוף מייצר רווחיות גבוהה יותר. עם סיווג שהוא יותר נכון לי ברמה של זיכויי מס וכאלה. אז פשוט לדעת לעשות את ה… מתי אני דואג להכנסות שלי, מתי אני דואג להוצאות שלי, אבל כן אני חייב להיות בשני המקומות.
אני אשתף ואגיד שעד סוף 2023, אני כמנכ"ל הייתי מאוד מאוד טוב בהכנסות, אבל… אמרתי יאללה שטויות בקטנה הכל טוב יהיה בסדר ובסוף כשאתה מסתכל על דוחות רווח והפסד של עד שנת 2023 אתה רואה את זה מאוד בצורה ברורה שיש הכנסות מאוד יפות אבל גם ההוצאות מאוד גבוהות ואין לזה דין ואין דיין ומי יודע כמה כסף סובה כקופה קטנה וכל זה ולעומת זאת 2024 שכבר הסתיימה וואלה המצב הרבה יותר טוב 2025 נראית מצוין כי… ברגע שאתה עושה את שני הדברים, אז זה יותר מאתגר כמנכ"ל, יותר מאתגר כסמנכ"ל כספים והכל, אבל זה בסוף מביא את התוצאה הרצופית. אז זה ככה אחלה של… למדרגה הבאה, מה שנקרא.
רואה חשבון טוב הוא גם רואה חשבון שעובד עם הרבה לקוחות. ואז אם הוא יודע, נגיד שאני חברת שיווק, והוא במקרה מדבר עכשיו עם איזו חברה שהוא עושה לה הנהלת חשבונות שהיא מתעסקת בתחום אחר, אז הוא גם יודע לעשות את החיבורים האלה. הרבה פעמים אתה עובד עם רואה חשבון שאפילו מביא לך רק שני לקוחות בריטיינר, לפעמים רק זה היה שווה כבר לשלם לו את הריטיינר שהוא רוצה. נכון. אז חשוב להגיד את זה. הוצאה של ההשמה, מעבר להשמה המדהימה שעושים לנו והכל, אבל אני יכול גם… רק על בסיס הבן אדם שנמצא מאחורי המותג, שרק על בסיס זה שיש שם מישהו שעובד עם כמה חברות וחושב על הלקוחות שלו, ההוצאה אז גם זה. זאת עוד סיבה אגב לעבוד עם רואה חשבון שכבר עובד עם הרבה חברות ובסדר גודל שלך ומעבר וכאלה,
עדי: בוא נדבר על נושא הבונוס, בונוס בשכר. את רוצה לתת על זה כמה מילים? כן. יש הבדלים בין בונוסים כאלה… בונוס שאני נותן לעובד שהוא חד פעמי. כי ראיתי את העבודה הטובה שלו במהלך. ואני רוצה לפנק אותו. באמת אני חושב שמגיע לו. בונוס שהוא טיפה שהוא בונוס קבוע וכשזה לא בונוס קבוע אתה לא חייב לשלם על זה את ההוצאות. וכשאנחנו מדברים על בונוסים שהם בונוסים או קבועים או בונוסים שהם קשורים ל… בחירות כי זה חלק מהשכר של העובד, אז אנחנו חייבים גם… לטפל בזה בעניין הפנסיוני. חייבים כאילו לשלם את הפנסיה על הבונוסים האלה, כמו משכורת רגילה. בדיוק. כן, ויש הרבה אנשים שלא מכירים את זה ויכולים להיכנס לבעיות מול עובדים או מול… הנה, זו הנקודה שרציתי לדבר. שזו נקודה שהיא לא בקטע של, כאילו, הכוונה שלי היא ממש לא, אז תמצא טריק ותשלם לו חד פעמי על כל השנה.
עשהאל: או כאלה דברים מפגרים. לא, אני מדבר מהצד שכמעסיק אתה רוצה להיות הוגן עם העובדים שלך. נכון. ואתה לא רוצה עכשיו לקחת איש מכירות ולהגיד לו, אה, זה רכיב בונוס, אז בונוס זה לא נחשב…, שצריך לעשות הפרשות פנסיוניות, וזה לא נכון. א', אתה חוקית טועה, ב', למה לעשות את זה? הרי אם האור… נותן את הלב ואת הנשמה שלו בארגון שלך, ואתה יודע יפה מאוד שאתה צריך לשלם על זה פנסיוני, אז תשלם בכיף. וזה עד השכרה החציוני הממוצע כאילו במשק, אז לא משנה כמה, גם אם הוא היה עושה עכשיו מכירות ב-50 מיליון דולר, אם הגבלת את זה בהסכם העבודה ואמרת לו שזה עד השכרה הממוצע במשק, אז גם ככה הוא בסוף יגיע לאיזה תקרה שאתה לא משלם מעבר, אבל לפחות את מה שמגיע לו, כבעלי עסקים אנחנו תמיד מצפים מהעובדים שלנו. הנשמה להיות שחקני נשמה לרצות שיהיה להם ניגון חזק ו… אבל מצד שני איפה המינימום שלנו שאנחנו חייבים להראות את הצד שלנו שבאמת רוצה אפילו ככה איזה סוג של איזה כזה כמו הערה צדדית נקרא לזה, שלא כל השנים הייתי מודע לכל הדברים, ולומדים את זה דווקא על בסיס עובדים שכן אכפת להם, שכן הוא פתאום בודק. אבל 1,2,3 ואני כאילו מתבייש, אני נמצא בלב, וואי איזה בושות כאילו, איך לא שילמתי לו מה שמגיע לו. הזאת היא דבר שכולם עוברים ואף אחד לא למד את כל החוקים מהדיי וואן אבל אני רוצה שניגש לסעיף הזה כאל משהו שהוא… שהמעסיק רוצה לשלם באמת את כל מה שמגיע לעובד, כי אז העובד יהיה הרבה יותר מחובר, והעובד לא ירגיש שמרמים אותו. אם תרצי לשתף מעולמך הפרטי, את יכולה כמובן לשתף. על כל מיני מקרים שאת מכירה ברמה האישית של כאילו, אתה יודעת, כל מיני כאלה התחכמויות ודברים שקשורים, ובסוף מה קורה? בסוף הבן אדם לוקח את הרגליים והולך, כאילו, אז מי הרוויח פה משהו, מה שנקרא? נכון. אז ככה זה עובד.
הדבר הבא, תמיד אני רוצה שיהיה לי תזרים חיובי, כי תמיד בסוף יש… תשלומי מיסים, תשלומי מע"מ, וזה לא הפתעה, כאילו את יודעת, הנה עכשיו ירד לנו צ'ק כזה של… של מס הכנסה, אז זה לא הפתעה. מה, לא ידעתי שירד הצ'ק? אז תמיד לדאוג שיהיה לך בעובר ושווא סכום גדול שיכול להכיל לפחות, לפחות, לפחות, לפחות, פעם, פעמיים, שלוש פעמים, את כל ההוצאות של העסק בעובר ושווא. כן. צריך לשים לב שזה גם לפי הגודל שאתה נמצא בו היום. אם אתה עוסק פטור, אז כאילו אתה לא צריך לשים באותו כמות שעוסק מורשה וחברה עושים. בדיוק. רוצה לוודא שהדברים מסווגים. כמו שצריך.
חוץ מזה, אני רוצה גם לבקש כל חודש מרואי החשבון שלי מה שנקרא דוח עלויות מעביד. כשאני עכשיו משלם לעובד שלי 10,000 שקל, ברוטו נגיד, משכורת, זה לא באמת התשלום שאני משלם לו. יש עוד תוספות, בין אם אני יודע ובין אם לא, שאני משלם אותן. כמו למשל, תגמולי מעסיק, ביטוח לאומי החלק של המעסיק, פיצויים, אולי קרן השתלמות, אולי עוד דברים, לא יודע, שרשום שהוא משלם לו משכורת של 10,000 שקלים ברוטו, בפועל זה 13.5, 13, 12.5, תלוי בכל אחד והמקרה שלו. אבל יש הרבה יותר הוצאות ממה שאנחנו בעצם חושבים. ולכן, כשאני עכשיו מקבל עובד לעבודה והוא אומר לי, או שאני קובע יחד איתו את השכר, אני תמיד מסתכל בראש שלי על מה יצא לי לשלם לו בתכלס. אני אפילו לא מדבר על זה שיש עוד תוספות גם על כל עובד בקטע של הוא צריך מחשב, הוא צריך עמדה, יש פה שכירות, יש פה קפה, בעלי עסקים, מי שיודע יודע, מי שלא לא, אבל נגיד סתם דוגמה, רכב פרטי זה משהו שאפשר לזכות עד 45% מההוצאות, ובמע"מ אגב זה רק אם רוב העיסוק של ה… אז זה עד שני שליש מהמע"מ, ואם לא, אז איזה שליש או משהו כזה, שוב, אני לא בטוח מדייק בנתונים, אבל יש איזה שוני.
לעומת זאת, עכשיו, למה זה ככה? כי אומרים, שמע, יש לך רכב, אתה משתמש בו כאילו כנראה גם ל… זו הוצאה מעורבת, זה נקרא. גם לבית. גם לבית וגם לחברה, אז יאללה, 45% מהכל, מהדלק. ומה… לא יודע, מה… אממה, אם אני הייתי נוסע במקום ברכב במונית, אז אני מזדכה 100% על כל המע"מ של החשבונית של המונית, ואני מזדכה 100% על ההוצאה, ואני יכול גם בזמן הנסיעה במונית לעבוד, לא להתעצבן, להגיע ולא לחפש חנייה, לא עולה לי כסף חנייה. אני היום שמח להגיד שחוץ מלמילואים ולעוד כמה באמת באמת דברים נקודתיים, ברכב או 100 שקל מונית, אז מונית היא בוודאות על השקל יותר משתלמת, אבל אני אומר, ההפרשים פה הם מצחיקים, כי במונית יש לי מלא בנפיט שאני לא מקבל ברכב, אבל זה לא שכאילו עכשיו אם יש לי רכב… 5 שקלים על הדלק. לא, זה הרבה מעבר ל… לרכב יש בלאי, בסוף הרכב מתבלה, לרכב יש הוצאות נוספות של ביטוח, והכי גרוע, וזה מה שאנחנו מדברים פה בהקשר של הפודקאסט, להוצאות של הרכב אני מזדכה פחות מ-50% ומע"מ בכלל חגיגה כאילו. ובמונית אני מביא את החשבונית ואני מקבל באותו רגע זיכוי.
אז כאילו בסוף כשהמונית עלתה 100 שקל, בקצה היא עלתה לי 60 שקלים בערך, לא 100 שקל. כי אני מזדכה על הרבה מאוד כסף, כי כשהוא אומר לי 100 שקל מונית אז יש בפנים מע"מ, אני מכלל את 17. אני מחלץ 23… אני לא אשלם כי אני מזדכה, אז בסוף יוצא לי איזה 40% פחות מהכסף, וברכב פרטי, אני לא יודע להגיד במדויק כמה זה יוצא, אבל זה פחות טוב. אני אישית מאוד… אין את הבנפיט. אני מאוד מעדיף איפה שאני יכול לנסוע במוניות. במוניות זה פשוט יותר משתלם כבעל חברה.
חוץ מזה דיברנו על משרד בבית. מי שיש לו משרד בו וכמובן יכירו לו בחלקי והכול, אבל להגיש, לא להיות צהוב. רק לוודא איתך, כי לא נראה לי אמרנו את זה קודם, אנחנו מדברים על 25%, אם לצורך העניין רבע מהבית שלך הוא משרד, 25% מכל ההוצאות, או רק משכירות. בגדול כן, בקטן יכול להיות שרואה החשבון יגיד לך, ארנונה אני לא יכול. כי למה? כי אם אני אזכה לך את הארנונה לדוגמה, היא בעשר השנים האחרונות מול הרבה רואי חשבון שאחד אמר ככה, אחד אמר ככה, ובסוף ראיתי גם את הפרקטיקה ומה בפועל קורה. וכן, היום אנחנו מגישים את כל ההוצאות של הבית ופשוט מקווים שיכירו בכמה שיותר. בסוף יכול להיות שיש חלק מהדברים שלא יכירו בכלל, חלק שיכירו באחוז מסוים, חלק באחוז יותר גבוה, אבל אנחנו בהחלט רוצים לנצל עד תום את כל הטבות המס ואת כל הזיכויים האפשריים כדי לא סתם לשלם מיסים על הפאדי מה שנקרא.
הנסיעה הזאת הייתה לטובת…, של לקוח שלי, שיש לו מופע בלאס וגאס, ונפגשנו איתו, והוא גם הפגיש אותי עם עוד חברים שלו, שגם להם יש מופעים, ואולי גם הם צריכים שיווק, וכמובן שכל יום גם במחול, אז גם עבדתי, וגם עשינו סקירות על כל בית הערכה שבו שהינו, אז עשינו סקירה לאתר תיירות שמייצר… החברה וכאילו היה המון המון התייחסות נקרא לזה עסקית בתוך החופשה. כשאני מסיים כזאת נסיעת עסקים אני צריך להגיש דוח של בעצם נסיעה לחו"ל שהיא עסקית. וכמובן שכל מי שיעשה גוגל ימצא את הדוח הזה בדקה וחצי אבל אני חייב בעצם לוודא במהלך השהייה שלי בחו"ל שאני מספק הוכחות שבאמת הייתה לי נסיעה עסקית. כי בסוף אתה יכול להגיש מה שאתה רוצה אבל אם בסוף מוודא שאם הוא קשור לעסקי אני מביא תיעוד, אני… איזה כרטיס ביקור, אני מביא איזה הסכם שנחתם. אפילו תמונה. גם תמונה זה מצוין. אני דואג שידעו בוודאות שאני הייתי בחו"ל וזאת הייתה נסיעה עסקית. אז ככה גם על זה כדאי לתת את הדעת. יש דברים נוספים שתרצי לעשות. מהעולם שלך על כל מה שקשור לרואה חשבון, כספים, החוויה שלך בעולמות האלה.
עדי: החוויה שלי בעולמות האלה כאילו באמת. חשוב זה תמיד לכפור בעובדות, בייחוד מול רואה חשבון שאתה מרגיש בלב שלך שהוא לא מספיק יודע או לא מספיק עשה או שאתה בגוון. שאמרנו, משאר העסקים שהוא עובד איתם, ומי שיצליח לעשות את זה וישכיל לעשות את זה באמת ירוויח, חבל על הזמן.
עשהאל: שני דברים ככה לסיום. אז דבר ראשון, הפודקאסט הזה, אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להפיק אותו, וכל פרק פה זה גם לך לא היה זמן היום להקליט, ולי בכלל אין זמן להקליט, ואני כרגע ויתרתי על ארוחת הצהריים שלי באופן רשמי, כי לא יהיה לי זמן, כי בשתיים יש לי כבר פגישה. הדבר היחיד שאני אישית מבקש ממי שמאזין לנו וגם נהנה, זה פשוט לדרג את הפודקאסט. ישלוח לי הודעה בפרטי, אני אעביר את המספר של רואי החשבון שאנחנו עובדים איתו, זה אחרי הרבה בדיקות של רואי חשבון נוספים שככה. זה הרואה חשבון הכי טוב שאנחנו מצאנו עד היום, ובאמת הכל באהבה ובכיף, פשוט לשלוח הודעה ולקבל, אנחנו לא מרוויחים מזה שום דבר, אין לי שום אפיליאציה איתו, ושהוא אפילו לא יודע שאני מקליט את הפרק הזה. לא נראה לי הוא יודע מה זה אפיליאציה. לא, אבל זה באמת במקום מהלב, ואגב, זה גם דבר מאוד… אני קולט את עצמי לאחרונה, מתחיל כזה כמו להמ… אני ממליץ לא מעט על בעלי… זה מאוד כיף, הרבה מהם גם מאזינים שלנו, אז זה ככה ברכה ענקית. אם יש לכם חברים שהפודקאסט הזה יכול לעזור להם, אתם יותר מוזמנים לשתף אותו ולעזור לפודקאסט להפוך להיות יותר ויראלי, יותר מוכר, וזה הכול. אז עדי אלעזר, ממש ממש נהניתי לעשות איתך את הפרק הזה, ותודה רבה ששיתפת מעולמך. בכיף, תכתבו לנו גם בתגובות, אם אתם רוצים נושאים מסוימים שנדבר עליהם. אמת ויציב. יאללה ביי. ביי.
ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם
ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.

