דלג לתוכן הראשי
לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל
פרק #67

פרק 67 – הופעת אורח אצל גל מלמוד: כל האמת על עולם העסקים

5 בדצמבר 2025

בפרק 67, התראיין הפודקאסטר בפודקאסט "כל האמת על עולם העסקים" של גל מלמוד. גל הוציא ממנו את המיטב באמצעות שאלותיו החכמות, שחשפו תובנות מעמיקות על עולם העסקים. האזינו כדי לשמוע את מיטב התובנות משיחה עסקית חמה.

פרק 67 – הופעת אורח אצל גל מלמוד: כל האמת על עולם העסקים

על הפרק

בפרק 67, התראיין הפודקאסטר בפודקאסט "כל האמת על עולם העסקים" של גל מלמוד. גל הוציא ממנו את המיטב באמצעות שאלותיו החכמות, שחשפו תובנות מעמיקות על עולם העסקים. האזינו כדי לשמוע את מיטב התובנות משיחה עסקית חמה.

תמלול הפרק המלא

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 67 כבר כאן, בפרק הזה, התארחתי אצל גל מלמוד בפודקאסט שלו, שנקרא כל האמת על עולם העסקים. גל יודע לשאול את השאלות הנכונות, והוא בהחלט הוציא ממני את המיטב. פרק 67, מתחילים!

גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

גל: כל האמת על עולם העסקים, והיום פרק שלוש, אנחנו כאן עם עשהאל דרייר, מנכ״ל ובעלים, עשהאל דרייר, חברת פרסום SCO, מובילה בישראל ומנהל קהילת ה-SEO הכי גדולה בישראל. מה שלומך, עשהאל?

עשהאל: מצוין, איזה כבוד להיות פרק שלוש, תמיד חלמתי.

גל: הנה, אתה רואה, חלומות מתגשמים, לא?

עשהאל: ממש, ממש.

גל: אז נתחיל בפתיחה, תספר עליך ככה כמה מילים, תציג את עצמך לקהל. מי אתה? מאיפה?

מהצבא דרך קוסמות ועד להקמת סוכנות SEO – המסע האישי

עשהאל: בטח, בשמחה. אז השם שלי זה עשהאל, אני בן 32, אני נשוי, אבא לדבש המדהימה, בת שנה ושבעה חודשים. יש לי סוכנות דיגיטל שנקראת עשהאל. מה שאנחנו בעיקר עושים זה SEO. בתקופה האחרונה, אחרי המון המון שנים, התחלנו פה להיפתח לכל עולם השיווק הדיגיטלי. זאת אומרת, שהיום אנחנו גם עושים קמפיינים ממומנים, וטאבולה, ואאוטבריין, ופייסבוק, ומטא, ואינסטגרם, וטיק-טוק, ונהיינו פתאום קצת יותר רחבים. וזה מה שאני עושה כבר הרבה מאוד זמן. מדהים, כמה שנים. שמע, ב-2015 השתחררתי מהצבא, ב-2017 כבר התחלתי לעשות קידום אתרים, בסוף 2018 נפתחה הסוכנות, עד עצם היום הזה, אז בוא נגיד ששבע שנות… שנתיים אחרי הצבא. שלוש שנים, כן.

וואו, איך הגעת לתחום כזה בכלל? האמת שזה די מעניין. בתקופה של הצבא, אז אני הייתי בדובדבן, ובדובדבן אז יש קטע כאילו של מסלול מאוד מאוד מורכב, מאוד קשוח, מאוד מאתגר, אבל ברגע שאתה הופך להיות לוחם, אחרי שנה וארבעה חודשים בערך, אז כבר מורידים ממך כבר את ההנפצות, אנחנו קוראים לזה. הנפצה זה כאילו כל משימה שאין לה באמת תכלית, אבל יאללה, תעשו כדי להעביר את הזמן ושתסבלו קצת.

אז אחרי שנה וארבעה חודשים, ההנפצות בגדול מסתיימות, ולא רק זה, אחרי שאתה כבר נכנס לעזה בצוק איתן, והצוות שלנו גם היה צוות שמאוד מאוד הותקל, וככה, באמת היה, עד היום יש חבר'ה שהם עדיין עם פוסט-טראומה וכאלה, אז בעצם מתחילים להתחשב בך קצת יותר, מה שנקרא, ובחצי שנה האחרונה של השחרור, בוא נגיד שמאזור חודש, נגיד, ספטמבר 24, סליחה, ספטמבר 14, אז בעצם אמרתי לעצמי, טוב, עוד מעט אני משתחרר מהצבא, יש לי לא מעט זמן, כי אין הנפצות, אז פתאום יש לך מלא זמן פשוט בחדר, בפלוגה, ורק אם יש מבצע באותו לילה, אז אשכרה מתאמנים ומתרגלים, אבל אם אין, אז תעשה מה שאתחלה אתה רוצה.

אז אמרתי, טוב, לפני שהייתי בצבא הייתי קוסם, עבדתי בהפעלות לילדים וכאלה, אמרתי, טוב, כשאני אסיים את הצבא, כנראה שאני ארצה לחזור להיות קוסם, בוא נתחיל לעבוד על ה… איך אני דואג לזה שהטלפון יתחיל לצלצל כשאני מסיים את השירות. ואז התחלתי ככה לנסות להבין מה צריך לעשות, ופנתה אליי חברה של SCO באותה תקופה, אמרה לי, בוא נעשה לך קידום, בדיוק זה התאים לי, סגרתי איתם, לא הבנתי כלום מהחיים שלי, התחייבתי ל-12 חודשים, שורה תחתונה, אחרי 3-4 חודשים הבנתי שהם לא עושים שום דבר.

גל: איך גילית את זה?

עשהאל: כי אחרי 3-4 חודשים שאלתי אותם מה קורה עם המאמר שהבטיחו לי בשיחת מכירה, שנכתבו מאמר בנושא הפעלה ליום הולדת, וראיתי שעברו 4 חודשים ולא נכתב שום דבר. שאלתי אותם, למה זה לא נכתב? אז אמרו לי, תשלח לנו פרטי גישה לניהול האתר ונכניס לך את המאמר. אז אמרתי, אנחנו עובדים 4 חודשים, אתם הייתם אמורים לשים לי תכנים כל חודש. אז הבנתי מהר מאוד שפשוט לא הולך לצאת מזה שום דבר. גילוי נאוד, בתור לקוח שלך, לקהל, אתה בשלושה חודשים הבאת אותי מה שחברה אחרי שנתיים לא עשתה כבר, בתוצאות. אני שמח מאוד לשמוע, וכל הכבוד לצוות שבאמת בשורה הראשונה של האש. אני בסופו של יום מלמעלה, וכל הכבוד לנעמי וליעקב וליאריק. המספרים מדברים בסופו של יום. אני שמח מאוד לשמוע, אבל בכל מקרה, אני קלטתי שזה לא הולך ללכת לשום מקום, אז אמרתי,

גל: טוב,

עשהאל: אין מה לבכות על חלב שנשפך, כמה מסובך זה כבר יכול להיות. ואז בעצם התחלתי להיכנס לאינטרנט, התחלתי ללמוד איך בונים אתר בעצמי ואיך מקדמים אותו והכול.

שורה תחתונה, שישה חודשים אחרי זה, מצאתי את עצמי במקום הראשון בגוגל, על כל הביטויים שרק רציתי, קוסם, קוסם ליום הולדת.

כמה זמן נטו למידה לבד? זה היה הכל ב-Om-Going, זאת אומרת, חצי שנה של למידה פלוס יישום.

כמה שעות היית משקיע בזה ביום? הרבה, הרבה.

אתה יכול לכמת במספרים? לפחות 12. כל יום?

גל: כן.

עשהאל: 12 שעות, מה זה SEO? כן, לא רק, כאילו, או יישום. לא חברים, לא מסיבות, כלום. זה לא עניין של מסיבות, הייתי בצבא.

גל: הבנו.

עשהאל: זה היה פשוט עניין של או שבאותו לילה יש פעילות, ואז סבבה, אז באותו יום אתה בעיקר מתעסק בפעילות, אבל גם כשאתה חוזר מהפעילות וגם עד הפעילות, כאילו, יש הרבה זמן להתעסק ב-SEO, למשל, הבאתי מחשב לצבא והכול, ואם אין פעילות באותו יום אתה גם יכול לשבת 16 שעות ו-17 שעות ו-18 שעות גם ביום, כי זה מאוד מאוד, מאוד רציתי שזה יעבור. קצת חדר כושר, קצת חבר'ה. אני לא אוהב חדר כושר, אני ככה משתדל לא ללכת לחדר כושר, אלא לעשות דברים אחרים שמפעילים את הגוף. חבר'ה והכול, כן, אני מאוד, כאילו, מאוד אהבתי את המרכז פלוגה והכול, אבל, אבל הייתי מפוקס הכי במה שעניין אותי.

ההאק ששינה הכל – קישורים מדומיינים פגי תוקף והקפיצה למקום ראשון בן לילה

עשהאל: גל: תשמע, בשישה חודשים ללמוד מקצוע ולהביא את עצמך בתור קוסם, שזה גם לא, אתה יודע, זה לא דבר של מה בכך, זו פעילות לא סטנדרטית היום. כמה קוסמים יש בארץ כבר?

עשהאל: אז יש, יש, כאילו, בוא נגיד שיש לפחות, להערכתי, אני מדבר עכשיו על קוסמי ילדים, שזה מה שאני בעיקר עשיתי. אני בבית הספר שלי, בשכבה, אף אחד לא הפך להיות קוסם. נכון, כי… וגם בבית הספר השני, בשום מקום. בוא נגיד שאני חושב שקוסמים עובדים, שבאמת עובדים יום-יום ומתפרנסים רק מזה ולא עושים את זה מהצד, להערכתי יש 30-40, משהו כזה.

אבל בכל מקרה, אני בסופו של יום לא מסתכל על כמה זמן לקח ללמוד או לעשות, אני יותר מסתכל על האק. הרי הייתה איזושהי נקודת תפנית שבה הכל השתנה, הרי אני, מתוך השישה חודשים שעשיתי את זה, אז נגיד ארבעה חודשים זה לא הלך לשום מקום, כאילו, לא באמת הצלחתי, עשיתי המון פעולות, אבל שום דבר לא באמת, איזה הסתמכת.

זה כלל, לדוגמה, ללמוד קופי רייטינג, כחלק מה… מה צריך ללמוד כדי להגיע לטופ בשישה חודשים? איזה פעולות? אז זה מה שאני בא להגיד, שלא למדתי בשביל להיות טופ, ולא הגעתי גם אפילו לקרוב למה שצריך לדעת, וגם אף אחד לא באמת יכל ללמד אותי, זה הכל היה על בסיס הקיים באינטרנט וכאלה.

אני אותו מתכוון שפשוט קרה אחרי ארבעה חודשים האק. האק זה אומר משהו שאתה, שכל אחד אחר שילמד את אותו דבר לא יגיע אליו, כי זה האק, זה כמו צ'יט, כמו רמאות, כמו איזה קוד, כמו ב-GTA, שיש לך פתאום את הקוד שמביא לך מכונית או טנק, שאתה כזה.

מה שקרה זה שאחד מהאנשים שבעצם תוך כדי הדרך בשישה חודשים האלו נחשפתי אליו, זה בחור בעצם אנגלי בשם מתיו וידוורד, משהו כזה, משהו בסגנון, והוא אמר שיש לו קורס, אני לא אשכח, ב-1000 דולר, שילמד אותך לעשות SEO בצורה הכי טובה ובלה בלה בלה בלה.

ואני, 1000 דולר בשבילי, באותה תקופה הייתי בחוב, עשיתי תאונה שלי בתוך צד גימל, 19,000 שקל.

גל: וואו.

עשהאל: זה היה ממש הקשה עליי כל הסוף של השירות. זה גם אחד הדברים, אגב, שנתן לי את הדרייב, למה אני צריך כבר לוודא שכשאני משתחרר אני מביא עבודה וסוגר את החוב הזה. תוך כמה זמן סגרת אותו? תוך חודש, בחודש הראשון זה כבר היה היסטוריה.

אבל בסוף, הדרך המאטיו וידוורד הזה, אשכרה קניתי את הקורס שלו וזה היה לי מאוד קשה לעמוד בתשלומים והכל, אבל קניתי כי החלטתי שאולי מפה תבוא הישועה. והוא לימד איזשהו טריק שלימים כל העסק שלי היום, באמת במשך מי יודע כמה זמן עד עצם היום הזה, הכל מבוסס על הטריק שלמדתי ממנו.

שהוא בסוף חשף אותי לנושא שנקרא כישורים, שבעצם באותה תקופה זה היה שונה, זה לא כמו היום. באותה תקופה אני לא אשכח את זה, זה זיכרון מאוד חקוק שיש לי במוח. עשיתי מיליון פעולות ושום דבר לא באמת עזר. הייתה לי תוכנה בטלפון, הייתה נקראת S.E.R.P. Mojo, היא כבר לא פעילה, שבעצם בתוכנות הייתה נותנת לי את המיקומים שלי בגוגל כל יום באופן אוטומטי.

ותמיד הייתי מסתכל, מקום 68 בביטוי קוסם, ומקום 98 בביטוי קוסם ליום הולדת. מבאס, לא? מה זה מבאס? אתה לא קיים. נשאם הדריי. אתה לא מקבל אפילו אזכור, אתה לא מקבל שיחה, אתה לא מקבל חשיפה, אתה לא מקבל כלום.

אבל מה כן? הוא אמר שקניתי את הקורס והתחלתי, צפיתי בו ככה בכל הקורס, ואז הוא אמר, אם יש לכם במקרה דרך לייצר כישורים מדף הבית של איזשהו אתר, זה הכי חזק. זה הסיפור, זה מה שהוא הסביר.

ואני אמרתי, טוב, אין לי אתרים, כאילו, יש רק את האתר שלי, אבל מה הבעיה? אני אפתח אתרים, כאילו, מה הבעיה? אז הלכתי, ולפי המדריך שהוא עשה בקורס, שהוא בעצם הראה איזשהו אתר שנקרא expired domains.net או משהו כזה, ונכנסתי לשם, ולימים אני אומר לך שזה כאילו מצחיק, כמה זה חובבני היום, כמה לא הייתי עושה את זה היום בחיים, זה בזבוז זמן, אבל באותה תקופה זה היה מאוד פורץ דרך, זה היה נחשב כאילו הטוב ביותר שאפשר לעשות.

גל: אז…

עשהאל: אתה רואה הצלחה בבית ספר, להצלחה ב-SEO, copywriting וכדומה? מה זה בבית ספר? בגרויות. לא,

גל: לא, לא, לא,

עשהאל: אין, בית ספר, שום דבר טוב אין שם בעיניי. כאילו, רק עניין של בייביסיטר, ותלמד יכולות אולי חברתיות, אולי… אבל אני לא רואה את הלימודים כמשהו שבאמת ל עומדים בבית הספר. שמביא ב-SEO תוצאות. כלום, זה לא, לא ראיתי שום, כאילו, מבחינתי רק יישום. אני תמיד מעדיף להביא בן אדם שיש לו ארבע שנות ניסיון מאשר ארבע שנות לימודים.

כאילו, מה אכפת לי כמה זמן הוא למד? שילמד עשר דקות ויעשה ביצוע מדהים, זה יותר טוב מאשר הוא ילמד כל החיים ויעשה ביצוע זבל.

אז כאילו זה, אבל בסופו של יום עמדתי ווידוידר הזה, אז הוא אמר צריך לעשות את זה ככה. אני הלכתי, קניתי שבעה אתרים, דומיינים, ב-Expired כך וכך באתר הזה שהוא אמר וזה דומיינים לא קשורים למציאות זה היה דומיין של מכירת מגפי אוג משהו כזה UGG ועוד איזה כמה חרטות.

ואז שמתי בעצם באותו יום בלילה את הקישור מדף הבית של אותם אתרים. הלכתי לישון ובבוקר קמתי ובתוכנה של ה-CRP מוגו זה תמיד היה הדבר הראשון שעשיתי כי היה לי פשן לזה כל בוקר הדבר הראשון שעשיתי מאז שפתחתי את העיניים זה לפתוח את האפליקציה ולראות את הדירוגים.

ואז מה שראיתי זה שפתאום זה מתעדכן לאחד 1-1-1-1-1-1-1-1-1 היה איזה תשע מילים שעקבתי אחריהן הכל אחד. הייתי בטוח שיש באג באפליקציה אז עשיתי חיפושים מנסתר קצת מהטלפון מהמחשב וראיתי שאני ראשון בהכל.

עכשיו באותו יום כבר התחלתי לקבל הרבה שיחות פתאום אני חייל ואני מקבל מלא שיחות ואני לא מתורגל בשיחות מכירה ולא כלום ומשם בעצם הכל כבר השתנה זאת אומרת מאותו רגע אז נכנס לי נקרא איזה מה שנקרא הונבת הזרע הקטן שהולך להיות גדול של מה אני הולך לעשות כשאני אהיה גדול ומשם הכל התחיל.

תור הזהב של SEO בעידן ה-AI – למה זה לא הולך להיעלם

עשהאל: עם כל העלייה של ה-AI, איפה ה-SEO הולך? הרי אני היום יכול לפתוח, אני אגיד לו, תכתוב לי ספיץ' כמו ג'ורדן בלפורט, מכירות הכי טוב שיש, עם אימוג'ים, ושייראה טוב, הוא כותב לך ספיץ' כמו של ג'ורדן בלפורט. ואז אני עושה לו אותו דבר עם ה-SEO. למה שאני, למה שאני אשלם בחברת SEO היום?

אז תראה, קודם כל אני טוען שהיום אנחנו נכנסנו בעצם לתור הזהב של עולם ה-SEO. למה? כי אם בעבר המשחק היה יותר האם אתה נמצא בגוגל ממומן או שאתה נמצא בגוגל אורגני, זה בגדול היה הסיפור של האינטרנט, כאילו אתה היית אומר, נגיד אנשים היו מלא פעמים בפרסומות, אומרים חפשו בגוגל כך וכך וכך.

אף אחד לא חשב להגיד חפשו באינטרנט, חפשו ב-GPT, היה רק או גוגל או גוגל. אם אתה היית ממש מהתחום, היית יודע שיש גם בינג ויש גם דוק אנד דוק או משהו כזה, ועוד איזה כמה מנוי יאו ועוד איזה כמה מנויים מצחיקים כאלה, אבל גוגל באמת היה 99.9% מכל מי שהכיר בערך, או לא 99 אבל מספר מאוד גבוה, זה היה אינטרנט.

גוגל שווה אינטרנט, והיום, אז זה כבר לא גוגל ממומן וגוגל אורגני, זה גוגל ממומן, גוגל אורגני, GM&AI, Deepseek,

גל: Cloud,

עשהאל: ועוד מיליון ואחת חברים נחמדים שפתאום עושים בהם המון המון שימושים, מה שאומר שהיום… אתה יכול בלעדיהם.

מה זה בלעדיהם? מה זה אומר אתה יכול בלעדיהם? אתה מחליט שאתה לא משחק את המשחק, ואתה רוצה את ה-old school של פעם, שהעובדים שלך יעשו, לא ישתמשו בכלים האלו, למרות שזה היה את קצב העבודה.

תראה, המטרה היא, אני שם רגע בצד את השימוש בכלים, אני יותר מדבר על זה שאתה היום רוצה לדרג את הלקוח שלך, נגיד, את מלמוד השמה, אתה רוצה לדרג אותו גם בגוגל, אבל אתה רוצה גם שהוא יהיה מדורג בצ'אט-GPT וגם בג'ימנאי ובקלוד ובדיפסיק ובפרפקסיליטי וכל החברים הנחמדים, זאת אומרת שאם בעבר אנשים היו מחפשים בגוגל, ואז או שהיית מופיע או שלא היית מופיע, היום אתה רוצה שהוא יופיע בגוגל ובכל שאר המקומות, וזה יוצר מצב שיש הרבה יותר טראפיק, אתה יודע כמה כמות החיפושים עלתה מאז שנכנס ה-AI בנובמבר, או אוקטובר, נובמבר 22? זה מטורף.

אפרופו, זה שאנחנו עכשיו עושים את הפודקאסט, ואני אעלה אותו ליוטיוב, הוא יקדם אותי במנועים? כן. איך? מה זאת אומרת, הכל נסרק בסופו של יום. אם, זה כאילו קצת… ככל שאני אדחוף יותר חומר לאינסטגרם, ולטיקטוק, ולדברים ויזואליים, שהם לאו דווקא מלל, גם יעזרו לי אורגנית. בטח.

תראה, אני היום, למשל, הקלטתי פרק אחר בפודקאסט שלי, ומה שעשיתי זה בעצם לקחתי שיעור שעשיתי השבוע אצלי בסוכנות, ממש שיעור שש שעה וחצי של מכירות, ובעצם פשוט העליתי אותו לג'אנס פארק, אמרתי לו, היי, מצורפת ההקלטה של השיעור שעשיתי השבוע אצלי בסוכנות, תתמלל אותה, ולאחר מכן תסכם אותה, ותשים לי את זה בבולטים של פודקאסט.

גל: וואו.

עשהאל: וזהו, ואז התחלתי פשוט להקליט לפי הבולטים, כי הכל כבר נאמר, אז אני רק לא רוצה לעשות עכשיו, אתה יודע, לשים את ההקלטה כחלק מה… כפרק, כי זה מפוזר שם, ומדברים על עוד מיליון מקרים ספציפיים, ואנשים ספציפיים, ושמות שאי אפשר להזכיר, אז אתה לא רוצה להעלות את ההקלטה כמו שהיא של השיעור לפודקאסט, אז אתה רוצה שזה לפחות יהיה לך נוח.

אז היום היכולות הן מטורפות, אבל מה היופי? זה שברגע שהיכולות מטורפות לכולם, אז שום דבר לא באמת יתקדם, כי זה הכל באופן יחסי. הרי אם נגיד אני הייתי בקבוצה, הייתי חמש מ-עשר ביכולות שלי, ועכשיו נניח שהגיע מאמן חדש, הוא ממש תותח, והוא מעלה את כל השחקנים בקבוצה בשלוש רמות, לצורך העניין. אז זה לא שעכשיו אני אקבל מקום טוב יותר בהרכב של אותה קבוצה, כי כמו שאני עליתי מחמש לשמונה, מי שהיה שש עלה לתשע.

זה קצת כמו להגיד למישהו מבוגר, נגיד, שמע, עוד חמש שנים אני אהיה בגיל שלך, כי אני בן 18, אתה בן 23. לא, אחי, עוד חמש שנים אתה תהיה בן 23, אבל הוא כבר יהיה בן 28.

אז כאילו, בסופו של יום, בנקודת ההתחלה, ומה אני הכי אוהב בנקודת ההתחלה? שבסוף הכל תלוי ביישום, לא בידע, ביישום, והיישום, גם בשנת 2021 שלא היה AI, רוב האנשים שעד היום לא מצליחים להשתמש בצורה נכונה ב-AI, גם אז לא הצליחו להשתמש במה שכן היה, שלא היה AI.

זאת אומרת, זה תמיד אותם אנשים, אני לא ראיתי פתאום, עכשיו, שהמובילי התחומים נקרא לזה, או מובילי החברות, פתאום השתנו, ויש מלא אנשים שאני אף פעם לא הכרתי ועכשיו פתאום איפה הוא הגיע. זה אותה גברת בשינוי אדרת.

מי שיודע לעבוד עם חצץ ועם גרזנים ועם עידן האבן, מה שנקרא, ינצח גם בעידן של הטירות, וגם בעניין של האימפריות, וגם בעידן של ה… עוד יותר מתקדם ועוד יותר מתקדם, ולא משנה לאן העולם ילך, הוא תמיד יוביל את השוק שלו, כי זה הוא העניין, לא התנאים שמשתנים.

השאלה הכי מעצבנת שכולם שואלים בכל הפודקאסטים, ה-AI יחליף את ה-SEO ואת כל האנשים? ממש לא. למה לא? תוכיח. כי אני אסביר.

למשל היום זה קצת מצחיק, כי נגיד אני יש לי היום מחלקת תוכן, אבל זה קטע לי… אין לך טיפת חרדה ש-AI יחליף אותך. אתה ישן בשקט בלילה.

אני שוב שואל, למה שתהיה לי חרדה כביכול ש-AI יחליף אותי? הרי תאורטית, אני אשמח ש-AI יחליף אותי, אבל זה פשוט לא קורה, כי בסוף, איך אני אומר, אם פעם היה צריך לעשות את… נגיד עכשיו הייתי רוצה לקחת אותך ולהראות שבתמונה פה אתה עם ג'קט לבן, בסדר? אז בעבר, מה הייתי צריך לעשות? הייתי צריך, נגיד, לגרפיקאי, להגיד לו,

גל: תקשיב,

עשהאל: הנה התמונה שלי, אני רוצה שאתה תהפוך לי את החולצה לצבע לבן, ושתשים אותי באיזה, נגיד, תמונה, ותגיד, אני רוצה לתת שירותי השמה, תעשה לי מזה איזושהי פרסומת, לצורך העניין, לפייסבוק. היום זה שום דבר לא השתנה.

קודם כל ראיתי את כל העורכי האלה שעושים וידאו, אם זה נראה, סליחה, אבל פח השפעה. בוא נניח שזה היה נראה מעולה. לא, זה נראה רע. אבל בוא נניח שזה היה נראה מעולה, זה לא משנה, כי בסוף אתה, אתה עובד בהשמה ולא שינית את המקצוע שלך בשום צורה, אתה לא פתאום נהיית עורך וידאו.

גל: אין,

עשהאל: לי יש בוטים שהושקעו במעל 30 אלף שקל ואוטומציות ומה שאתה רוצה בעסק. חוץ מלהחליף עבודת טיוב קטנה, זה לא, אין סיכוי שהבוט הזה יחליף אותי. אתה יודע למה?

גל: למה?

עשהאל: כי בסוף… אין, ניסיתי, אני הייתי מת, זה לא עובד. הגרפיקאי שעד היום היה עובד בפוטושופ, ופתאום עכשיו הוא יכול לעבוד בקנווה AI או בכל מיני כלים, או בלובארט, או בכל מיני שכלולים של ה-AI לצורך העניין… קרפטיידים מעולים.

אבל בסופו של דבר, הגרפיקאי שלך הוא זה שמשתמש בכלים. זה לא שאתה יכול להעיף את הגרפיקאי שלך. אז הגרפיקאי משתמש, כמו ש אני בתור איש ה-SEO, אז אם עד 2022 היינו עובדים בצורה אחת. עכשיו אנחנו עובדים בצורה אחרת, שמאוד מאוד נעזרת ומאמצת את כלי ה-AI, אבל לקוח הקצה עכשיו, לא יודע, קובי מבנק פועלים, זה קובי אחר, קובי מבנק פועלים, נראה לך שהוא אומר לעצמו, אה, יש AI אז עכשיו לא צריך את חברת עשהאל? מה זה, כאילו מבחינתו, שחברת עשהאל תוודא, הוא צריך לוודא שחברת עשהאל יודעת לעבוד עם כלי ה-AI, ושהם מתקדמים ולא נשארים, כמו שהיינו עושים את זה פעם, זה כן.

אבל להגיד שעכשיו לקוח הקצה קיבל פתרון כל כך טוב כי יש AI,

גל: אחי,

עשהאל: אני לא ראיתי כמעט אפילו מקצוע אחד נכחד או כלום מאז שה-AI עלה. זה הכל… המצבירי ג'וקים, נגיד, רק עולה. זה הכל סיפורים, זה הכל אגדות אורבניות, מה שנקרא.

בסוף, מי שחוסך באמת זה בעלי המקצוע. אתה,

גל: אם,

עשהאל: לצורך העניין, סתם אני ממציא, נגיד עכשיו יש פה את העריכה של הפודקאסט שעכשיו אנחנו מקליטים, אז בוא נניח שבעבר הבחור שעורך היה צריך לעבור, לא יודע, פריים פריים ולנקות רעשים, אז בוא נניח שהיום ה-AI עושה את זה. אחלה, איך זה תורם לי ולך? אנחנו נשלם את אותו כסף על להתארח פה, אנחנו נשלם את אותו כסף על העריכה, נשלם… הכל יהיה אותו דבר.

אז סבבה, אז הבחור שמארח אותנו, טיפה טיפה התייעל. מה זה משנה בכלל ביני לבינך עכשיו?

כשאני מדבר עם העובדים שלי למשל, אני מבקש ממנו דרישה, תעשה לי 1, 2, 3. אז הוא עושה את זה ב-AI, מה זה משנה? אז אני, אז אתה יכול להגיד, אז יכלת לעשות בעצמך, לא. אני לא שיניתי שום דבר, זה רק עניין של העובדים שלי או הספקים שלי התייעלו.

רציתי לוודא גם שהם באמת משתמשים בדברים, כי נגיד אני עריכת סרטונים לרילזים, אז היום אנחנו עושים את זה עם כלי שנקרא וידאיו. האם זה אומר שעכשיו אני לא מעסיק עורך וידאו?

גל: ברור שכאילו.

עשהאל: מה שהראת לי שיש לך את הפרסומת, את ה-DJI, ועם הפרסומת של הבירה, נכון? כן. שבבירה ברכבת. נכון. זה AI? מה זאת אומרת, זה AI? כי פתאום הצטמנת במשרד,

גל: ואז ברכבת,

עשהאל: ואז עם הבירה, כאילו… אה, זה ממש לא AI. מה זה? הלכנו פיזית לכל מקום ועשינו, מה זאת אומרת? והלכת לעורך מקצועי, לא ל-AI. לא, לא ל-AI.

וגם אם העורך עשה את זה ב-AI באיזושהי צורה, איך זה קשור? אני שילמתי לו את אותו כסף שהייתי משלם על אותו סרטון גם ב-2019. זה אותו דבר.

זה שעכשיו לעורך הווידאו יש כלים שיכולים לייעל לו את העבודה, מה ההבדל בין זה לבין כשפוטושופ יצא או כשאילוסטרטור יצא? זה אותו דבר.

עוד מעט יהיה בישראל, זה כבר התחיל לצאת, שיש לך AI שעושה מכירות לצורך העניין, בסדר? אז מה אתה חושב, שכשאני אקח עכשיו נגיד איש מכירות שיהיה אחראי על המכירות או על מה שזה לא יהיה, מה אתה חושב, שזה יעלה לי פחות? לא, זה לא יעלה לי פחות.

פשוט אם באמת הוא יצליח לעשות את המכירות, נקרא לזה בבוט, אני עדיין אצטרך לשלם לו למי שמפעיל את הדבר הזה, כי אני לא מתכוון ללמוד את הנושא. אתה מבין שאני לא הולך להיות איש המכירות של החברה שלי, אחרת זה לא ייגמר בטוב.

כאילו, בסוף זה לא באמת חוסך אנשים, זה לא חוסך באמת משכורות, זה מייעל, זה הופך את זה ליותר גדול.

אני לא, עד עכשיו לפחות, אולי בהמשך כן, אבל עד עכשיו לא ראיתי ולא נפגשתי גם עם אנשים שאשכרה אומרים לי, תשמע, עבדתי עד היום לצורך העניין עם מלמוד השמה, ואז נרשמתי לשירות AI והיום אני לא צריך את מלמוד השמה. אולי להפך, נראה לי מאז ה-AI יש רק יותר צורך בהשמה ויותר צורך ב-SEO ויותר צורך פחות או יותר באפול.

אז אני לא רוצה להיות קיצוני עכשיו ולהגיד שה-AI זה לא עוזר, זה מאוד עוזר, אבל מפה ועד להגיד שה-AI, כולנו הולכים, לא יודע, לחפש עבודה. לא יודע, אחי, כמה אנשים תעביר.

אני רואה את כל הלקוחות האלה שאומרים לי,

גל: אה,

עשהאל: ראיתי גיוס באינטרנט ב-AI ב-300 שקל, למה שאני אשלם לך 10,000 שקל? אני אומר לו, אני אשמח שתלך לשלם לו, ותתאכזב, ואז תחסוף ולא תשלם לי 10,000, גם תקבל קנס, תשלם 12,000 שקל. ואני נהנה לקחת את הסכום הזה, למה? כי הם מוכנים כל פעם את הכובע מחדש.

בואו ניקח את זה מהזווית ההפוכה. כל פעם מחדש הם מוכנים את הכובע. אבל בואו נעשה את זה מהזווית ההפוכה, דווקא מהצד השני, לצורך העניין.

בואו נניח שלגל יש יכולת מדהימה באמצעות AI לצורך העניין, לא אכפת לי איך, שהוא יודע להביא לך מועמדים ממש ממש טובים, ובמקום שהוא יעשה קמפיינים בכל מיני מקומות ויעבוד מאוד קשה כמו שהוא עושה היום כדי לראיין ולסנן ולטייב והכל, וידאוג שהוא מגיע לראיון ואיך היה ולתווך בין המעסיק לבין העובד, כי מלא פעמים יש פערים כזה שמישהו צריך לתווך, זה חלק מהעניין.

בוא נגיד שבמקום כל זה, עכשיו יש לך איזה וואטאבר איזשהו פתרון שעושה את זה בשבילך. אז מה, אז אתה חושב שכשאני אפנה אליך להשמה, אתה תגיד לי, עכשיו זה עולה 300 שקל? לא, זה יעלה את אותו מחיר. זה כנראה ידרוש ממך גם לא פחות עבודה, כי אולי עכשיו אתה לא צריך לעשות את זה, אבל מסתבר שצריך לפקח עכשיו על זה, ולראות רגע זה לא יצא טוב.

גל: ממש ככה.

עשהאל: חוץ מתיעוב נתונים ולרכז לי את הדאטה, העבודת תיווך בהשמה היא… כל הכוח זה עולם, זה DNA. ככה זה עובד. אתה חברת SEO אחת, מנחם SEO שתיים, שתיכם רוצים משהו אחר.

גל: בדיוק.

עשהאל: כל אחד יש לו דברים, שיגעונות משלו. זה פשוט עוזר לך ולי, כל אחד בתחומו, לעשות עבודה בצורה יותר יעילה, או יותר גדולה, או ביותר אספקט גדול יותר, רחב יותר, אבל זה לא באמת שינה כמעט שום דבר בתכלס. זה כמעט אותו דבר.

זה ששיווקית אפשר להשתמש בזה, זה כבר עניין אחר. אנחנו עתידניים, אנחנו עובדים עם AI, אנחנו מאוד יעילים, פה, שם. אחלה, מה שנקרא, כל אחד שיספר את הסיפור שלו, אבל האם עכשיו זה באמת אומר שאני חושש שלא יצטרכו שירותי SEO? להפך.

אני חושב שברגע שכלי יוצא ושהוא של כולם, אז עכשיו אתה צריך את האדג' של, אוקיי, אז למה שאני אבלוט על פני הקולגה שלי שהוא עושה את אותו דבר, פחות או יותר?

אז כאילו, בוא נגיד שאם ה-AI, נגיד, היה יוצא רק לאנשים שהאות שלהם, השם שלהם מתחילה באות א', אז אולי באמת היה מקום להגיד, וואו, הלקוח שלי מתחיל באות ב', מה אני אעשה? הרי ההוא יש לו את ה-AI, ולי אין את ה-AI בעיה.

ברגע שלכולם יש את ה-AI, באיזשהו מקום זה אומר שלאף אחד אין שום יתרון תחרותי, כי תמיד זה היה מי מיישם, לא מי יודע.

זה שהיום כולם יודעים ש-AI, אחלה. בוא נצא אתה ואני לרחוב פה ונשאל בן אדם רנדומלי, מה נשמע? אתה משתמש ב-AI? נגיד שהוא יגיד כן. אוקיי, מה זה חסך לך? אני לא מאמין שהוא באמת יגיד עכשיו משהו שאתה תגיד, וואו, כאילו עד היום הוא היה מוציא שלוש משכורות ועכשיו הוא אותו דבר, בלי כלום, ככה, מעופף.

אני עוד לא נתקלתי יותר מדי בכאלה, אולי זה יגיע בעתיד, אבל בהווה אני, יש איזה מין תחושה כזאתי של פעם נגיד היה מגניב שאני שירות אנושי שפתאום נותן לך שירות טכנולוגי, ועכשיו זה כזה, יש מין תחושה שחזרנו אחורה, של כולם עושים את זה נגיד טכנולוגי, אז דווקא אם אתה בנק מזרחי שנותן את השירות באופן אישי עם בן אדם, פתאום זה נחשב טוב.

אתה מכיר את זה שאתה רואה, נגיד, תוכן באינטרנט, ואתה מתחיל לחשוב עם עצמך,

גל: רגע,

עשהאל: AI כתב את זה או בן אדם כתב את זה? האמת, בנק מזרחי, שלחתי פעם לעשות סקר בנקים לפרויקט שרציתי, באמת, יש להם משהו מאוד חמים. אבל הריבית פחות חמה, הריבית היא מאוד גבוהה. אבל בסוף זה עניין שיווקי לחלוטין, אתה מבין את זה? כאילו, ההבדל בתכלס בין הנציג האנושי, בין בנק מזרחי לבנק ירושלים לצורך העניין, אני לא מאמין שבאמת יש הבדל. אני חושב שזה כמעט אותו דבר. לא, כולם מדהים, כל הבנקים טובים. ממש. זה פשוט עניין של שיווק.

כל אחד בוחר איזו נקודה הוא רוצה לשים בפרונט, וזה גם אחד הדברים היפים שכל בנק, בעצם, או כל גוף בכללי, אמור לנסות לייחד את עצמו. לא לנסות לכוון לכולם, אלא להגיד אני מחפש את מי שרוצה שיהיה לו בן אדם אנושי. בנק אחר יגיד אני מחפש את מי שרוצה להיות הכי טכנולוגי. בנק אחר יגיד אני רוצה לעבוד רק עם עובדי מדינה. בנק אחר יגיד זה היופי, שהם בעצם מוצאים את הבידול למה לעבוד דווקא איתם, וככה למעשה תמיד המיעוט מנצח, תמיד כשאתה ספציפי ויש לך קהל יעד ספציפי ואתה יודע למי אתה מוכר ואתה לא מחפש את כל הקשת אלא רק את האנשים הספציפיים לך, בדרך כלל זה עובד הרבה יותר טוב.

גיוס טאלנטים – מה שבאמת גורם לחברה לגדול

עשהאל: יש לך אחריות מאוד גדולה לקחת לקוח כמו ריפ קארל או בנק פועלים, איך אתה בוחר היום עובד שיתעסק לו גם בכרטיס אשראי, עושה טעות קטנה, הוא לא רק מפיל את ה-SEO, הוא יכול להפיל לו את האתר. איך אתה לוקח אחריות? איזה עובד אתה מגייס? איזה בדיקה ביטחונית אתה עושה לעובד לפני שהוא…

אני, אם הייתה לי סוכנות SEO והוא היה אחראי על בנק הפועלים, הייתי עושה בדיקות אבטחה מכל כיוון. מה אתה עושה?

אז תראה, קודם כול, כחלק מגדילה של סוכנות, אז בפועל מה שגדל זה לא המשרד הפיזי, כי זה כן גדל, אבל זה לא מה שבאמת משנה, וגם לא מה שגדל זה ההכנסות או ההוצאות, זה לא באמת מה שגדל.

מה שגדל באמת, שהופך את החברה לטובה יותר מלפני שנתיים למשל, זה הצוות שלך. הצוות זה לב העניין.

עכשיו, ברגע שיש לך צוות טוב, איפה אתה תמיד נתקלים בזה? שאתה פתאום מוצא בן אדם שהוא טוב במה שהוא עושה, אחרי שהרבה זמן היה לך את אותה פוזיציה, ולא הצלחת למצוא מישהו טוב.

אני אתן לך דוגמה. נניח עכשיו נדבר על נושא המכירות, בסדר? אני חיפשתי המון המון זמן בן אדם שיצליח למכור את השירותים שיש לנו בסוכנות, שזה לא אני אצטרך לעשות את זה.

אתה חושב שאתה תמכור את זה הכי טוב? לא.

גל: למה?

עשהאל: מה זאת אומרת? אבל אתה הכי מאמין בזה. מה זה קשור? כשאתה מגיע היום לקנות ברמי לוי, מי שמוכר לך בקופה זה רמי לוי? זה לא אותו דבר. אני אראה לך קופאים. זה לא, רמי לוי מוכר מנפיפות בעוף, אתה מוכר פה מעטפת מאוד כבדה.

אין בעיה, אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת. בבקשה. האם אתה חושב שאם הקופאי יהיה רמי לוי, הוא יעשה יותר עבודה טובה מאשר קופאי שהוא שושנה דם, לא יודע, איזושהי שושנה?

אני חושב, אני אתן לך דוגמה אמיתית, סיפרתי על זה גם אצלי, יש לי מתחת לבית יוחננוף. נכון, שמעתי את הפודקאסט הזה.

ויום אחד הגעתי לשם, והיה שם עובד, אתה לא מאמין איזה רמה. תאמין לי, תאמין לי, יש לך את המילה שלי, שיעשה עבודה יותר טובה גם מרמי לוי, גם מגל מלמוד וגם מהסייל דרייר בלהיות קופאי. הוא היה אישי.

גל: קופאי גרוע.

עשהאל: עכשיו, אני אומר לך יותר מזה. גם אני בעסק שלי, שעשיתי את המכירות המון המון שנים, אני לא בטוח שאני מביא אחוזים טובים יותר מאשר מי שהיום מוכר אצלי. זאת אומרת, עובדות אני מדבר איתך, לא, פשוט מה הקטע?

לוקח הרבה זמן להגיע למצב שאתה אשכרה עובד עם טאלנט, עם מישהו שהניגון שלו, שהיכולות שלו, שהתוצאות שלו… ניגון אתה מתכוון לנשמה שהוא נותן, או לתכלס, לגול שהוא מבקיע?

ניגון זה ה… לא, הגול זה תוצאות. ניגון זה הלמה שלו, זה רמת המחוברות שלו למשימה, זה כמה הוא מוכן לאכול יחד איתך ובשבילך חרא, רק בשביל שהחברה תצליח, בשביל שאתה תצליח. זה מבחינתי ניגון.

קח למשל את עדי, שעושה איתי דרך כבר, הנה, אמרתי לך על קובי, אז את עדי הכרתי לדעתי אפילו לפני קובי. היא עוד קוסמות, לא עדי?

גל: כן,

עשהאל: כן, היינו עושים הופעות שקסמים ביחד משם עד היום.

גל: אה, היא קוסמת?

עשהאל: היא לא קוסמת, אבל היא הייתה שוליית הקוסם.

גל: די.

עשהאל: כן, היינו עושים דברים ענקיים, הופענו במקומות הכי גדולים, אבל תראה איזה ניגון קטלני יש לה. עכשיו, כולם רוצים להיות עדי כיום, אתה מבין? היום עדי היא סמנכ״לית אצלי בחברה, והיא מרוויחה טוב, והתנאים שלה הם הכי טובים שאפשר לבקש, והכל כזה באווירת היא מנהלת את עצמה, והיא לא צריכה עכשיו לבקש רשות לא לעבוד מהבית, והיא בכללי יכולה להגיע ולא להגיע, והיא לא צריכה לתת דין וחשבון, ואין לה אצבע ואין לה כלום.

גל: כאילו,

עשהאל: מבחינתי, ממש אני רואה בה כשותפה עסקית שלי לכל דבר ועניין, אני באמת ממש אוהב אותה ברמה הכי גבוהה שיש. היא עבורך אבן דרך. מבחינתי, אני צריך לדאוג שבחיים שלי, כמו שאני דואג שהעסק שלי יהפוך את החיים שלי למסודרים וטובים, אז גם היא צריכה, זה צריך להתקיים גם כלפיה, מה שנקרא.

זאת אומרת, היא צריכה שיהיה לה את כל מה שהיא צריכה, ושלא יהיה חסר לה שום דבר. כמו לעשות את אשתך מאושרת, מבחינתך גם לעשות את זה. נקרא לזה ככה, אני תמיד אומר שיש לי, מה שנקרא, את אשתי, שזאת בר, ואני כמובן עף עליה ואוהב אותה אהבה הכי גדולה שרק אפשר לאהוב לדעתי, אבל ברמה עסקית, מבחינתי, עדי היא כמו אשתי בעסקים, חד משמעית.

אנחנו עושים דרך כבר ביחד, וואו, עוד מעט מסיימים, משלימים עשור, והחלק הכי יפה זה שהיא יכלה בשבילי כל כך הרבה חרא, כל כך הרבה חרא,

גל: וואו,

עשהאל: מאיפה להתחיל? אני מדבר איתך על בחורה שכאילו לא תלך לישון לפני שהמשימות שלה יסתיימו, גם אם זה אומר ב-11 בלילה לפתוח מחשב, ולא נצנוץ, לא איזה יום אחד כזה בשבוע. לא, זה יכל גם להיות לפעמים תקופות של… אתה לא במקום הזה כבר, נכון? של לפתוח ב-11 מחשב?

גל: לא,

עשהאל: אני לא משתדל שלא לעשות את זה, אבל זה לא מקום של באיזה מקום אני, אלא פשוט כי היום יש באמת הרבה משכורות והרבה אנשים שאחראים, אז אם אני מוציא כל כך הרבה כסף, אז לא הגיוני שגם אני אצטרך לעשות את העבודה.

אבל אם אנחנו… וזה קרה אצלך גם בבום, נכון? אתה היית שנים לבד, לבד, לבד, לבד, ובשנה אחת היה איזה פרצה,

גל: נכון?

עשהאל: לא, לא, זה קרה מאוד בהדרגה. בהדרגה? ואז הגיע עדי, ואז הגיע אח שלי הקטן, ואז הגיע ערן שני, ואז הגיע לאט-לאט, אליאור הגיע, וכאילו זה גדל וגדל וגדל, עד שהנה אנחנו היום, חודש אוקטובר האחרון, לא יאומן, 37 עובדים, 37 משכורות, פשוט הזיה. לא חשבתי ש… תכף עם המנקה 38. הופה, איך לספר, אנחנו בדיוק מגייסים מנקה. שלושה ראיונות היום, אתמול, היו, והאמת שבאמת נראה בסדר. אני מקווה שנצליח לגייס. אבל בשורה התחתונה, אם רגע נחזור לנקודה שממנה פתחנו את כל הנושא הזה, ברגע שאתה מצליח לגייס טאלנט, שהוא באמת יודע לעשות את התחום שלו כמו שצריך, כמו שאתה יודע, אבל יותר טוב.
עשהאל: אז אתה מבין שכן אפשר להבין מי חושב. כן, אתה חושב שיש אנשי SEO יותר טובים ממך בסוכנות שלך? אני בטוח שיש אנשי ביצוע של SEO הרבה יותר טובים ממני. זאת אומרת שבסוף, הנה, קח למשל את איתי. כמו בצבא, שהיית לוחם מדובדבן, ואז היית מפקד בחמ״ל בכלל, נכון? עברתי במילואים למשהו אחר, תפקיד אחר,

גל: כן,

עשהאל: זה מאוד על אותו מודל. אבל קח נגיד את איתי אצלי, בסדר? איתי אצלי מהסוכנות, בחור מאוד מאוד רציני, אין מה להגיד. שמע, הבחור, יש לו את התכונות שאני זוכר שהיו לי כשהייתי קטן. זאת אומרת, הקטע הזה שאני לפעמים מגיע בשמונה וחצי בערב למשרד, אגב, אני לפעמים מגיע למשרד שהוא שתי דקות הליכה מהבית שלי בכוונה, אני לפעמים מגיע למשרד רק כדי להתמלא בכוחות ואנרגיה, והולך הביתה. לא עשיתי שם כלום, לא פתחתי מחשב,

גל: לא הסתכלתי,

עשהאל: רק נכנסתי, נשמתי את האוויר, עשיתי סיבוב ריבוע כזה מעגלי, יצאתי הביתה, זהו, אני חוזר הביתה מלא באנרגיה. מה יקרה אם לא יהיה הסייל דרייר עוד שנתיים? לא יודע, משהו, מה יקרה לך? אני מאוד מקווה ומאכיל ועובד על זה.

גל: אני,

עשהאל: זה הפחד הכי גדול שלי, שלא יהיה מעל מוד השמה. זה אחד הדברים הכי טובים שקורים לי בחיים, אתה מבין? אני מאוד מקווה, אני חושב ששאלת כאילו בקטע של אם הסייל לא יהיה, האם החברה תצליח לקיים את עצמה. לא, זה לא קשור לכסף והחברה והרמה העסקית, זה הרבה מעבר לזה. אתה לא רואה כאילו כבייבי שלי? כן. לא, אני לא שם.

הנה, אמרת, הלכתי למשרד בשמונה באלף. מה לעשות, היום, באופן עובדתי, אני ממנכ״ל את המקום, אני אחראי על כל מה שקורה שם מקצה לקצה ברמת כמה כסף שמים בסקול מרקט, באיפה שאנחנו קונים את הכיבודים ואת השתייה ואת כל הדברים האלה. כמה כסף, הנה, היום היה לנו בחברה טורניר שם קוד, סבבה? טורניר שעשינו. מישהו היה צריך לתקצב את האירוע, מישהו היה צריך להקציב לזה זמן, להקציב לזה משאבים, לבדוק רגע, לעשות תיאור. כאילו, הכל בסוף קשור אליי באיזושהי צורה, היום, כמעט הכל, מה שקורה בסוכנות.

ולכן, בגלל שבאמת יש לי היום המון המון אחריות ואני עושה המון המון המון, אז כשאני מגיע לשם, אני באמת מתמלא באנרגיה. ואני מאחל לעצמי שאני אוכל, לצורך העניין, עוד שלוש שנים או שנתיים או משהו כזה, להגיע לשם בקטע של בעלים. כאילו, בקטע שאני מגיע, ואני רואה את המקום, ואני רואה שהכול בסדר, והכול סבבה.

ואתה יודע, רמי לוי, נגיד, הוא הרי, איך אני יודע? כי הוא, כי אני הייתי חלק מהמכרז של זה. נגיד עכשיו הוא פתח חברת, לא עכשיו, לפני כמה שנים, שנה, שנתיים, הוא פתח חברת ביטוח, סבבה? של רמי לוי.

גל: נכון.

עשהאל: מה אתה חושב, שהוא הולך שם למשרד כל יום ובודק מה קורה? לא, הוא יכול לפעמים גם לעשות עשר דקות בחודש, בחודש. עשר דקות סקירה על מה קורה בחברת הביטוח של רמי לוי, והוא מתקדם לדבר הבא. הוא מסתכל רק על האקסל, אבל. בסדר גמור, אבל הוא לא… אבל כשהאקסל ירם מספרים חיוביים, צריך תהליך. וזה המיקרו, זה הדברים שהם המיקרו, כדי שיהיה את המקרו של האקסל.

נכון מאוד. אז זה קצת קשה עם הגישה הזו. למה? אבל זה באמת… תחשוב שבסוף חברה, נגיד סתם, קח דוגמה את הפניקס, בסדר?

גל: אוקיי.

עשהאל: חברה… כן, לקוחות. תמיד הפניקס, הפניקס כאילו… יפה, אז הפניקס למשל היום הם כבר יותר גדולים מבנקים, מכל הבנקים לרדת. נכון. אשכרה, זה מטורף לגמרי שסוכנות, שחברת ביטוח היא יותר גדולה מבנק. אגב, זה קורה בגלל שאת הבנקים הגבילו רגולטורית ואת החברות ביטוח עוד לא מספיק הגבילו וכאלה, אבל שורה תחתונה, הפניקס לצורך העניין, זה לא נקרא גל מלמוד ביטוח, זה לא נקרא אסייל דרייר דיגיטל, זה הפניקס.

תגיד שאלה, מי הולך לתת לך שירות כשאתה מתקשר להפניקס? אתה יודע את השם שלו? לא. גם אני לא. זה לגמרי אפשרי לייצר מותג שהוא לא תלוי בן אדם כזה או בן אדם אחר, וזה לא אומר שגם השירות לא יהיה טוב, זה לא אומר שהמוצר לא יהיה טוב, זה להפך, זה אומר שיש פה בעל, איש עסקים רציני מאחורי העניין, שהוא מבין איך הדברים עובדים, הוא מנוסה, אני מניח שכל אחד בתחילת דרכו קורא לעסק שלו, רובם, בשם שלו, זה כזה סוג של עורך דין כך וכך,

גל: לא יודע,

עשהאל: יוני כהן כזה, או הנה, מלמוד השמה או עשהאל קידום, זה לא בטעות ששנינו יושבים פה ושנינו עשינו את זה, כי כמעט כולם בתחילת הדרך עושים את זה, כי זה הדבר המבקש. בהשמה ופרסום אף אחד לא עושה את זה. בבקשה, הנה.

גל: אף אחד.

עשהאל: אנחנו יחידים. בפרסום אני חושב אחרת, לא, בפרסום אני מכיר כל מיני… אורטל דיגיטל? לא, לא, יש אין סוף.

גל: מי?

עשהאל: תן לי. דניאל זריאן, לדוגמה, יש עוד מלא, מה, אני לא צריך עכשיו… תבדוק, תסתכל, תיכנס, מה זאת אומרת? יש ערימות של סוכנויות שנקראות על שם הבעלים או מי שהקים את זה, וכאילו זה מאוד… אני חושב שזה מקום של אמונה בעסק. אני חושב שזה מקום של חוסר הבנה של איך העסק עובד בתחילת הדרך, ואז התגלגלות על בסיס זה לנצח, פחות או יותר. או יותר עוד ועוד ועוד.

גל: זה לא כמי שהוא…

עשהאל: והפניקס זה לא היה שם פרטי של בן אדם. זה בדיוק הקטע, שהפניקס זה כנראה חברה שהוקמה על ידי בן אדם שהוא הרבה יותר משופשף מאשר גל כשהוא פתח את העסק או עשהאל כשהוא פתח את העסק.

כשאני פתחתי את העסק והלכתי לרשם החברות ברמלה בשנת תרפפו, אז הוא שואל אותך, איך אתה רוצה שנקרא לעסק? אז אתה אומר לו, לא יודע. אז הוא אומר לך, אוקיי, איך אתה נקרא? עשהאל דרייר. אוקיי, אז נקרא לזה בתור התחלה עשהאל דרייר בעם, ומשם נתקדם. ועד עצם היום הזה, ככה זה נקרא.

אתה לא תשנה את זה בחיים. למה שאני לא אשנה את זה? אולי אני כן אשנה את זה. הנה, שינינו עכשיו דומיין, ממש בשבוע עברנו דומיין, לעשהאל נקודה דיגיטל, והנה, שינויים קורים.

הנה, השבוע גם עשיתי בינוי בסוכנות בקטע שאתה תגיע, אתה לא תזהה את המקום. החלטתי שאני לוקח את כל האופן ספייס שהיה במחלקת SEO, שזה השטח המרכזי של המשרד, שם את החבילה שם. שמע, כן, אבל מה הקטע? פתאום ראיתי שכשעובד שלי עובד מהבית, הוא אפקטיבי חבל לך על הזמן, הוא מספיק, תקשיב, הוא מגיע להספק הרבה יותר גדול במשרד.

אתה נותן להם לעבוד מהבית? לא, לרובם לא, אבל יש כאלה שיש להם…

גל: למה לא?

למה אני לא נותן לעבוד מהבית – ושיטת “נוהל דלתות סגורות”

עשהאל: הנה, אתה רואה שיש אפקטיביות. נה, רגע, לאט-לאט, אני אפרק לך את זה. קודם כל התשובה היא לא, בגלל שלא הכל נמדד בבסיס אפקטיביות. לפעמים גם אתה נמדד, אתה מודד את הדברים לפי בקרה ושליטה. איפה יותר קל לך לבקר את התהליך ולשלוט עליו? וגם אם אני עושה 10% פחות, אבל אם לפחות אני אדע בזמן מה שאני צריך לדעת בזמן, ולא דברים שאני פתאום מקבל באיחור וכבר לא יכול להציל אותם לצורך העניין, או לתקן אותם, או לשדרג אותם, או לאפסל אותם, או מיליון ואחת דברים, אז לפעמים שווה לקבל 90% תפוקה, או 80% תפוקה, אבל להיות מדויק בביצוע. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני שמתי לב שאנשים אפקטיביים בבתים שלהם, לא כי יש איזה קסם בבית שלהם, פשוט כי זה מתחלק לשניים. יש את האלה או שהם יותר אפקטיביים, או שאלה שהם בכלל לא אפקטיביים. מי שלא אפקטיבי בכלל, מספיק שאתה עושה שיחה או שתיים עם אותו בן אדם, ואתה מבין שיש לו ילדים בבית והוא לא יכול לעבוד שם. בסדר? לא משנה מה תגיד, הוא לא יכול לעבוד שם, יש לו ילדים על הראש, והכול בלאגן.

אבל יש לאלה שהם מאוד אפקטיביים, למה? כי יש להם שקט, וזה כל המשחק, יש להם שקט. אז אמרתי לעצמי בלב, מה הבעיה לתת להם שקט גם במשרד? אוקיי, אז היום זה בנוי בצורה של חדרים של רביעיות, שלשות, וגם אין כל כך דלתות, זה הכל כזה רק על בסיס קירות עם פשוט פתח, בלי דלת.

אמרתי, אוקיי, אני עושה פה עכשיו חדרים קטנים, עם מלא מלא מלא קירות, והכול עם דלתות, אין חדר אחד אפילו בלי דלת. כאילו, היום כשאתה נכנסת לסוכנות שלי, אתה רואה מיליון דלתות, פשוט מלא דלתות, דלתות, דלתות בכל מקום, ואז יש שקט, ואז בן אדם אשכרה מגיע ומתחיל לעבוד.

עכשיו, החבר'ה שלי, שאמרתי להם שאני עושה את השינוי הזה, זה כמו כל שינוי אחר, זה חלק מהעניין, הם הגיבו כאילו מאוד כזה בחששות, אתה יודע, רגע, אז זה מה יהיה? אז איך זה ייראה? ושבוע-שבועיים אחרי שעשינו את השינוי, אז הלכתי לחלק מהחבר'ה, שאלתי אותם מה אתם חושבים ולא היה אפילו אחד שלא אמר לי, שמע, לא ציפיתי שזה מה שיהיה, אני אפקטיבי פי עשר.

למה? אני קורא לזה נוהל דלתות סגורות, אוקיי? שמונה בבוקר, תשע בבוקר, נגיד בין שמונה לתשע, זה הזמן האחרון לסגור את הדלת. ברגע שהגיע תשע בבוקר, לא משנה מה, אני גם עושה מעבר באותה שעה, ואני סוגר את כל הדלתות ואני אומר, עד השעה אחת הדלת הזאת נשארת סגורה.

למה? עד השעה אחת, כי בשעה אחת יש ארוחת צהריים, ואז כאילו,

גל: אני אומר,

עשהאל: קבוע, לא משנה איזה נסימה.

גל: כן,

עשהאל: כי תמיד, תמיד, תמיד תשע עד אחת, אני מניח, או שמונה עד אחת, תלוי מתי הבן אדם מגיע, זה כאילו המשבצת האפקטיבית באמת של העובד. אחרי זה שהוא אוכל ארוחת צהריים, אני לא אומר שאי אפשר להמשיך לעבוד בשעה שתיים בצהריים, אני רק אומר שברגע שאתה מקפיד על תשע עד אחת, פוקוס, לא עושים לי שיחות במסדרון, לא הולכים לאכול כל מיני שטויות. אין לדבר עם בר אשתך מתשע עד אחת, לא קיים.

מה זאת אומרת, מי צריך לדבר עם בר אשתי? אני או עובדי? לא, נגיד אתה עכשיו, אשתך מתקשרת אליך, רוצה לספר לך, אני מתגעגע. אין, פוקוס, צבא, תשע עד אחת, רובוט.

אשתי לא מתקשרת אליי לשאול אותי עם אמא שלומי באמצע היום, זה לא קרה מעולם, אבל אני פשוט מדבר על כל הסוכנות, לא עליי. אני מדבר על זה שיש עכשיו שלושים… לא, אני שואל את זה במקום של התנהלות, כמו יש שאני מכיר, פוקדי מכירות, אסור לגלול באינסטגרם בזמן עבודה.

אין אצלי את הדברים האלה, כי אנחנו לא, בסוף אני, הנה, זה עניין של ניגון. כשאני הייתי בעגלות והכנסתי את הפלאפון לתיק, מאותו חודש הפכתי להיות האיש מכירות הכי מצטיין בעגלה, למה הפוקוס שלי היה במכירה ולא, מישהו מדבר איתי בעגלה, אני סנוב, לא מדבר איתו.

אז קודם כל, אני לא נגד הגישה. זאת אומרת, אני אומר, זה כן יכול להיות מעניין לראות איך אפשר לצנזר את הטלפון פחות בשעות העבודה וכאלה, אבל אני היום לא מצאתי לנכון לעשות את זה, כי אני לא מעוניין לעבוד עם אנשים שאני צריך להיות סוג של עם שוט כזה, של יאללה, תעבוד, יאללה, תעבוד.

אני יותר מנסה לעשות את זה במקום של נכונות של האנשים עצמם, כי…

ניגון קטלני – מה זה אומר בפועל ואיך שומרים עליו בחברה גדולה

עשהאל: השאלה היא אם בניהול האסטרטגי של חברה גדולה אתה יכול לעשות דבר כזה.

גל: כן.

עשהאל: כי לא לכולם יש את הניגון של להסייע. אז בגלל זה, אם אתה מזהה… החברה עוד שלוש-ארבע שנים של 150 עובדים. לכולם יהיה את הניגון של היום.

מה זאת אומרת? גם היום לכולם אין ניגון שהוא חד משמעי. אתה חושב שבאמזון לכל הפועלים יש שם את אותו ניגון של ג'ף בזוס?

גל: לא.

עשהאל: יופי. לא, אבל תראה, אני אף פעם לא הגעתי לא לדברים שאני יכול להפעיל. אני לא יכול לשים את עצמי באותו משפט עם אמזון, בסדר?

גל: זה

עשהאל: נראה לי משהו שהוא לא בר השוואה. אבל אם נסתכל על דברים שנמצאים יותר ברי השוואה, מה שנקרא, תמיד תמיד אני מאמין בלחתוך מלמטה. זאת אומרת שגם אם לכולם יהיה ניגון קטלני, תמיד עדיין יהיה את העשרה אחוז בעובדים שיש להם ניגון פחות טוב.

גם אם הוא קטלני, אבל הוא פחות קטלני מאשר ההוא ומאשר… אז גם ככה יש תהליך טבעי של לגדול, כמו אקורדיון שנפתח, ואז להקטין. אם אתה לא יודע להקטין, אתה אף פעם לא באמת תהיה מספיק חזק, כי אתה רק מגדיל ומגדיל, אבל אתה לא מקצץ מלמטה.

אני טוען שאתה צריך לדעת היום גם לגייס ולהביא תמיד עובדים חדשים, אבל גם לסיים את ההתקשרות אין מה לעשות כמה שקשה זה לא יהיה עם כאלה שלא מספיק טובים או לא מספיק מתאימים או שהם בשליש בעשירון התחתון של העובדים מה שנקרא.

כי אתה אף פעם לא רוצה להגיד, אה, הוא בסדר, הוא בסדר, אז שיישאר. לא,

גל: לא,

עשהאל: לא, בסדר זה לא טוב, בסדר זה גרוע, בסדר שיהיה במקום אחר. אין בעיה, בסדר, יהיה בסדר מה שנקרא במקום אחר.

אני צריך שהאנשים שעובדים איתי, שכולם יהיו בניגון קטלני. ואם אתה לא בניגון קטלני, הכל טוב אם אתה לא… תגדיר ניגון קטלני.

להגדיר ניגון קטלני. ניגון קטלני, זה הכי פשוט שיש. שאתה מוכן לאכול חרא איתי ובשבילי לטובת הסוכנות. זה הכל.

למה שמישהו יעשה את זה בשביל 10,000 שקל? 15,000 שקל. כי אני חושב שמה שבסוף יוצא לאותו בן אדם מ-10,000 שקל… יש לו סיבה.

אני חושב שמה שיוצא לאותו בן אדם מ-10,000 שקל זה, אחד, הוא יכול להיות עד לעסק שמתנהל בצורה שהוא היה חולם שאצלו תהיה עסק בכזו התנהלות. זאת אומרת, הוא לא הולך עכשיו נגיד לבזק או לאמזון או אני לא יודע איפה, וחווה איזושהי בינוניות מסביבו.

דווקא זה שיש את הסטנדרט המאוד מאוד גבוה, שאני אישית מאוד מקפיד עליו והמנהלים שלי מאוד מקפידים עליו, זה מה שקוסם לו. זה גם מה שמזמן את האנשים הנכונים.

מישהו כתב לי כל כך יפה תשובה. אז ליה, אני אגיד לך, יש לי הרבה מאוד לקוחות, אתה ביניהם, שגייסת לך לא מעט עובדים, ועובדים אצלך הם באמת עם ניגון יותר גדול מדווקא בתאגידים שאני עובד מולם, דווקא בתאגידים מרגיש לי שלאנשים אין ניגון, הם מסתכלים על זה כעוד אבן דרך, כעוד משהו לעבור בו. הם לא,

גל: זה לא…

עשהאל: נכון, אבל… אצלך זה נחקק בסלע. זה לשני הכיוונים, שתדע.

אני נגיד בסיכום שבוע האחרון, זו לא פעם ראשונה שאני אומר את זה, אז אמרתי כזה לכל החבר'ה, כחלק מהסיכום, אני רק רוצה ככה להגיד משהו קטן. אם מישהו פה רוצה להוסיף אותי לחיוג המהיר שלו, מה שנקרא, למקרה שתהיה לו בעיה אמיתית בחיים, לא, אתה יודע, חרטאי, אלא משהו רציני, מה שנקרא שקורה לכל אחד כמה פעמים בחיים שהוא צריך רגע להרים טלפון לאבא או אימא, כי קרה משהו ממש ממש חמור, לא יודע, נכנסת לכלא, אני לא יודע מה קרה, משהו ממש ממש גדול, שים אותי בשמורים שלך ותנסה להתקשר גם אליי יחד עם אבא ואימא, ובוא תראה אם אני אצליח לעזור לך.

כאילו, מה זה חיוג מהיר שאתה רואה, אתה תראה שזה… בוודאי שאם תעשה שלוש ארוך אצלך בטלפון, אז זה יחייג למי שהגדרת חיוג מהיר מספר שלוש. שים אותי,

גל: זאת אומרת,

עשהאל: אם אתה תגיע לסיטואציה ואתה חושב שההורים שלך הם מספר אחד, שתיים, אוקיי, לפחות שימו אותי שלוש, אם לא אחד, שתיים. כי אני חושב שכשתגיע לרגע האמת היא תצטרך איזושהי עזרה כזו או אחרת, אבל באמת, לא משהו קטן, אז אני אהיה שם בשבילך, כמו שאתה בשבילי יום-יום בסוכנות.

זאת אומרת, אני תמיד משתדל שזה יהיה לשני הצדדים. ואגב, הנה, סיפרתי לך שהיום היה… אתה מרגיש שמטוב ליבך לפעמים אנשים לא מחזירים לך באותו מטבע? בסוכנות? בכלל. וגם בסוכנות בפרט.

בסוכנות לא. אני לא מרגיש, בסוכנות אני מרגיש שיש ווין ווין. וכשאין ווין ווין, אז זה מסתיים והכול בסדר.

אני לא מתייחס לסיום התקשרות כאילו עכשיו זה מישהו עשה משהו לא בסדר. אני פשוט בא ואומר, גבר, אתה בעשרה אחוז התחתונים, אתה לא מספיק טוב, במילים אחרות. זה מה יש.

אתה רוצה, זה הרי תלוי בך. אתה יכלת לשנות את הכול ולעשות… מה תגיד לו בשיחת שימוע? מה הטענה? לא הבאת תוצאות? חוסר שביעות רצון של המנכ״ל מהתפקוד שלך.

ואני אתן לו גם דוגמאות קונקרטיות. ממה אני לא שבע רצון? אני עכשיו העורך דין המייצג. אני העורך דין המייצג. בבקשה. העובד שלי הוא מדהים. מה זה אתה לא סביר? תוכיח לי מדעי, תוכיח לי מספרית ב-SEO שהוא לא מתאים.

הנה, זה קרה לי ממש יחסית לאחרונה, אז פותחים את הטבלה שלו. הוא הביא עורך דין? זה בכלל לא משנה, הוא לא הביא עורך דין, אבל אתה פותח לו את הטבלה ב-Monday, שמראה לצורך העניין, סתם דוגמה, כמה איכות והספק יש לכל אחד מהכותבים לדוגמה.

ואתה מראה לו, תסתכל. אתה רואה את יוסי, הוא עשה החודש 200,000 מילה עם ציון 8.4 של איכות מהמנהל ומהלקוחות. יופי. אתה רואה אותו, הוא עשה 250,000 עם ציון 8.5. אתה רואה אותו, הוא עשה 270,000 עם… אתה רואה אותך, אתה עשית 95,000 עם שבע תלונות פתוחות עוד עם לקוחות, שתי משימות שלא סופקו בזמן עד עצם היום הזה, ומישהו אחר היה צריך ל… מה אתה רוצה, כאילו? אני שואל אותו, מה אתה היית מחליט כמנכ״ל החברה? שמה, היית נותן לו את מצטיין החודש? לא.

מה לעשות? הרי אותו בן אדם יכל להצטיין בתפקידו, לא משנה מי זה. כל אחד יכול להצטיין בתפקידו, פשוט הוא לא רוצה כי הוא לא מוכן לאכול חרא בשבילי או בשביל החברה. זה כל הסיפור.

האם אתה מוכן לאכול חרא או לא? אתה יודע, גם מסתכלים על זה, אפשר להסתכל על זה בעוד מלא דברים. מה זה חייל לצורך העניין שהוא חייל, נקרא לזה, שמאוד מוערך או לוחם על או… מאוד פשוט.

אחד, ציות ברמה הגבוהה ביותר, ושתיים, הירתמות עד לסוף המשימה. גם הוא מסכן את החיים שלו.

גל: זה הכול.

עשהאל: זה הכול, זה אחד לאחד אותו דבר. מה ההבדל? אותו דבר.

אני אומר לך, לדבר עם לקוח עכשיו שקיבל, לא יודע, שירות לא מספיק טוב, וצריך עכשיו בתור, נגיד, מנהל המחלקה, לסדר את העניינים, אוקיי? מה אתה חושב, זה כיף? זה לא כיף? אני אספר לך סוד, לא כיף, בכלל לא כיף.

לא כיף להתקשר אל לקוח שמסביר לך כמה הדברים בצעו בצורה לא מספיק טובה, ווואטאבר, ולא כיף, אבל מישהו צריך לעשות את זה, נכון? כן.

אז יבוא מנהל אחד ויגיד, אני לא נהנה מלעשות שיחות עם לקוחות, אז אני לא רוצה לעשות את זה. אז אתה אומר, טוב, אני לא יכול להכריח אותו, נכון? לא יכול, בסדר, אבל לבוא ולהגיד…

גל: למה?

עשהאל: כי זה לא כתוב לא בחוזה עבודה? זה לא עניין של רשום או לא רשום בחוזה. אני לא רוצה להכריח אף אחד לעשות משהו שהוא לא רוצה.

זה לא קשור למה יש בחוזה. זה לא העניין בכלל.

העניין הוא שאני מחפש להקיף את עצמי באנשים שאני לא רק אצליח לעשות איתם חברת SEO ברמה גבוהה, ולא רק אצליח להרוויח איתם כסף, אני גם רוצה לקחת אותם הלאה איטי להמשך הדברים שאני אעשה בחיים.

וכשאני רואה בן אדם שהניגון שלו מקולקל, שהוא לא מוכן לעשות, לאכול חרא בשבילי ובשביל החברה, מה יש לי לעשות איתו? זה סתם קשקוש בלבוש, זה הכל בזבוז זמן, זה הכל,

גל: אוקיי,

עשהאל: אז הוא יהיה פה עוד יום, עוד יומיים, עוד חודש, עוד שבוע. זה בזבוז זמן, אני לא מחפש, באמת, אני לא מחפש להקיף את עצמי סתם באנשים. זה שיש לך דופק לא אומר שאני צריך אותך.

אני לא צריך אותך, אני צריך אנשים שמוכנים לשכב על הגדר בשבילי. אני אהיה מוכן לשכב על הגדר בשבילך, אתה תהיה מוכן לשכב על הגדר בשבילי.

יש לך ספקים כאלה שאתה מרגיש ככה איתם? בטח, בטח. יש לי בחור שעושה לנו את כל מה שקשור לבניית אתרים, ול… איך זה נקרא? לבעיות של וורדפרס, אלמנטור ודברים כאלה. לא חסר בעיות בדברים. יפה מאוד.

תשמע, הבחור הזה עובד איתי כבר כמה שנים. היה נופש חברה עכשיו שעשינו, הזמנו אותו, היחיד, היחיד, כספק שהוא חיצוני, הזמנו אותו לנופש החברה,

גל: והוא גם הגיע. לאן לקחת?

עשהאל: הוא גם הגיע. לקחנו וילה פה, לא יודע, באזור, בנתניה, משהו כזה, עשינו שם יום שלם עם הפעלות, ועשינו מזה גם סרטון יפה כזה שיצא,

גל: יפה,

עשהאל: למצוא אותו ביוטיוב. כן, אבל רמת החיבור איתו היא כל כך גבוהה, שאני אמרתי, חבר'ה, הלוואי שהיה לי עוד אנשים כאלה.

זה האידיאל, הרי אני, אין לי יחסי עובד מעביד איתו. אתה יודע איך זה עובד, זה הרבה יותר, אפילו אם אני משלם לו יותר כסף, כביכול, ממישהו שעובד אצלי, אבל זה מאוד נוח, הוא לא תופס לי עמדה במשרד, הוא לא מלכלך לי את השירותים, שגם זה אישו כשהם, הנה, למה אני צריך מנקה?

כשאתה גדל ל-30 וכמה עובדים, אז אתה פתאום, יש הרבה יותר גם תחלופה של שירותים, של מטבח, של ניקיון, של אסתטיקה, של ריח, של… זה הכל בסוף ביחד.

אני לא מחפש להגדיל את מספר האנשים סביבי, אני מחפש להגדיל את מספר האנשים שמוכנים להקריב בשבילי. ואם הוא לא מוכן להקריב… אתה חושב שאתה יכול גם להגיע ל-300 כאלו? כן, להפך, אני חושב שזה יותר קל.

הנה, אתה מכיר את הסיפור עם הקופים? לא. הבננות והקופים? לא.

ת משהו יפה. לקחו חמישה קופים, סיפור מדעי אמיתי, תרשום בגוגל, אמיתי, לא אמיתי, לא משנה בכלל. תרשום בגוגל, הבננות והקופים, תראה את הסיפור במלואו.

אבל אני אספר אותו בקצרה. לקחו חמישה קופים, שמו אותם בכלוב, ושמו איזשהו עץ גבוה, ולמעלה יש מלא בננות. ואז כל פעם שראו שבעצם הם עולים למעלה לבננות, אז לא משנה, אפילו רק אחד עלה, דפקו זרם חשמלי לכל הקופים.

ואז כל הקופים כאילו בטירוף, לאט-לאט הם הבינו שמה שהטריגר של החשמל זה שמישהו מנסה לעלות לעץ. ואז בעצם מה שקרה זה שכל קוף שניסה לעלות למעלה, אז כל הקופים תפסו אותו חזק-חזק ואמרו לו, אל תעלה כי הם ידעו מה הולך בעצם לקרות.

ואז אחד ניסה לעלות ותפסו אותו, והשני והשלישי, ולאט-לאט הבינו שלא עולים לעץ גם אם יש שם בננות. ואז מה עשו? הוציאו את אחד הקופים מתוך החמישייה המקורית והכניסו קוף חדש.

הקוף החדש היא ישר הדבר הראשון שהוא עשה הוראה בננות, אמר בואנה אני עם קופים פה מפגרים לגמרי, דפק עלייה לעץ, תפסו אותו, הורידו אותו, נתנו לו מכות. הוא אומר בואנה, מה קורה פה? מנסה לעלות שוב, בום, מורידים לו סטירות, מורידים אותו.

טוב, אז לא עולים, אז לא עולים, ואז הוציאו עוד אחד מהמקורי ושמו עוד אחד חדש. ואז גם הוא בא לעלות, כולם תופסים, כולל ההוא, כי הוא רץ במה שעושים. תופסים אותו, מורידים אותו.

ככה החליפו את כל חמשת הקופים. בסוף יוצא מצב שכל חמשת הקופים, לא משנה איזה קוף עולה, כולם חדשים, כן? מנסה לעלות, כולם תופסים אותו ולא יודעים למה. מעולם הם לא חוו שוק, מעולם אין להם מושג מה קורה, אבל זה הסטטוס קוו שנותר, מה שנקרא.

זה אותו דבר בדיוק גם בעובדים. ברגע שאתה מכניס עובד לסביבת עבודה שבה כשהוא מתחיל לקשקש ולבלבל את המוח ולמצוא כל דרך רק לא לעבוד, ואז כשהוא בא לגל לצורך העניין לעמדה ואומר לו, אה, תשמע, ראית את המשחק אתמול של מכבי חיפה? וגל אומר לו, שתוק, שקט, אני עובד, אתה לא רואה? מה, אתה לא דופק בדלת? מה עובר עליך? הוא אומר, טוב, זה צהוב, זה מעפן, טורק לו את הדלת, הולך לחדר הבא, היי, טי, תקשיב, ראית? שתוק, שקט.

ככה קראו לי בעגלות, אגב, צהוב. הבנת? הצהובים, אבל למה בסוף השולטים? בצבא הייתי שחור, בלאגניסט, אבל איך שעברתי לעשות אותי, אני חייב להצליח בעגלות, לא כמו בצבא.

בסוף, כל המגניבים מהשורה האחרונה של האוטובוס, הם בסוף לא אלה ששולטים בעולם הכלכלי או מגיעים למשהו, בדרך כלל זה ההפך. דווקא החנונה הוא שאף אחד לא העריך, פתאום הוא הופך להיות מנכ״ל אפל.

זה בדרך כלל מה שיותר נפוץ וקורה. אבל בסוף, זה עניין של עץ. אם יש לך בעץ רק פירות יפים, ופתאום יש איזה פרי רקוב, ואז מהר מהר קוצצים אותו ומעיפים אותו, אז כל הפירות נשארים יפים ורעננים וטריים.

וברגע שאתה מתחיל להשלים עם זה, שיש לך עץ עם פירות שחלקם רקובים, ואין לך בעיה עם זה, וזה מתחיל להיות אפילו תופעה שכבר חצי עץ, אז כולם נהיים רקובים.

בגלל זה, אני באופן אישי מאוד מאוד מאוד משקיע בנושא הזה של המורל, של הרוח, של הבידוד.

אתה משליך את זה לחיים האישיים גם? לא. לא? לא, בחיים האישיים, זה משהו אחר.

אני, נגיד, עכשיו שיש לי חברים בעולם הפרטי שלי, לא, אני לא צריך שהחבר יהיה מצטיין בהכל, לא אכפת לי, אני יכול להיות חבר הכי טוב של מישהו שהוא הפוך ממני,

גל: ושאני…

עשהאל: כן, בדיוק, אני עושה גם את ההפרדה המוחלטת.

תקשיב, בעסק אני לא מעוניין להיכנס לאיזו סיטואציה שאני צריך לחנך ילדים כאילו אני בגנון. לא מעוניין בזה, אני מחפש רק אנשים שהניגון שלהם קטלני ושהם מוכנים להשתלב בתוך הדבר.

ואם אני מביא בן אדם ואני רואה שהוא לא מצליח להשתלב בתוך הדבר, תודה ולא תודה. זה הכל. לא בקטע רע, לא בקטע כלום. אתה לא מעוניין, לא צריך, הכל טוב.

וברגע שהבן אדם הזה נכנס לחדר, אחרי חדר, אחרי חדר, וכולם אומרים לו, שתוק, עוף מפה, יא טמבל, באחת נתראה באוכל, מה אתה מבלבל את המוח עכשיו? וככה עושים בעשרים היום.

כן, כן, אתה פותח דלת ואומרים לך, סגור. ואז אתה כאילו, הבן אדם חושב שהוא יסגור אחריו, יאם שהוא ייכנס לדלת. לא, לא, לא הבנת, לא הבנת, צא וסגור.

הלכ, הוא נכנס וסוגר אחריו את הדלת. כאילו, עכשיו השעה 12 בצהריים, שקט, מת אני זוכר שהייתי אצלך, והיה באמת, עשיתי את הביקור הזה, שעשינו את הפודקאסט הקודם, וביקרתי, ובאמת כאילו, אני רק כמו צפון קוריאה, שקט, דממה, ויש מלא עובדים בכל הכ… ממש ככה, כמו בעכברים, חכה.

עכשיו זה הרבה יותר קיצוני, אתה תראה כאילו את החדרים עכשיו, אני אומר לך… משחקי הדיונון, ה-SEO. וואו, וואו, חבל לך על הזמן.

אבל בסוף שתדע שגם העובד, שהוא חלק מהדבר הזה, אני מבטיח לך שהמוטיבציה שלו גבוהה יותר מהעובד שנמצא באיזה חברת קקמייקה, שכולם רק מחפשים לעשות אבטלה סמויה, ואני מבטיח לך שאותו עובד גם, הנה, יש לי עכשיו, לדוגמה, עובד שעבד אצלי איזה, לא יודע, שנתיים, שלוש, לא זוכר כבר כמה, ועכשיו הוא פתח סוכנות, סוכנות של SEO.

שאל אותי היום, היום בבוקר, שאל אותי, תגיד, אסלאל, אני יכול לפרסם בקבוצות שלך ובאפיקים שלך והכול, שאני מחפש לגייס איש SEO שיבוא לעבוד איתי? בטח! היה לו איזה בלגן, לא רצפי לתאר.

מה כולל באמת הקהילה שלך היום, שהיא באמת הכי גדולה בארץ? יש לנו היום קבוצת פייסבוק, שנקראת משהו בסגנון של לומדים ומלמדים קידום אתרים, בהובלת הסייל דרייר, או משהו בסגנון הזה, יש שם 7,000 איש או משהו בסגנון, 7,000 אנשים, יש קבוצת וואטסאפ עם איזה 800 ומשהו אנשים, יש אינסטגרם,

גל: אקס, לימים, טריידס.

עשהאל: כל יום מקבלים, כל יום יש תוכן. אני כל יום מקבל ניוזלטר. כן, כן, כן, יש כל יום כמה, אפילו, לא רק אחד. יש, יש, כאילו, הקהילה היום היא חזקה, אנשים מכירים, אנשים יודעים, יש כנסים, אני ממש, אין דבר שיותר שימח אותי, נגיד, מלאחרונה, פתאום אתה מקבל פנייה יזומה, נגיד, של אלמנטור, שהזמינו אותי לארצות באיזה כנס שלהם. איפה? שאני כאילו זוכר כמה שנים אני הייתי מנסה לדחוף את עצמי לדברים האלה, ולא מצליח, ופתאום מתקשרים אליך ואומרים לך, רוצים רק אותך, זה היה מאוד כיף, זה כבר היה, זה ביוטיוב אגב. אם מישהו יחפש אסייל אלמנטור ביוטיוב, ימצא את ההרצאה.

גל: בישראל?

עשהאל: כן, כן. עם חברה ישראלית. כן, בטח, זה מנטור, ברור.

אז כאילו, ניגון בסוף זה עניין מדבק. כשהניגון חרא, אז הוא ניגון חרא אצל כולם, וכשהניגון טוב, הניגון טוב אצל כולם, וזה חובת ההוכחה, אתה לא יכול לצפות רק מהעובדים לתת את הלב ואת הנשמה, ואתה לא נותן להם בחזרה.

הנה, היום אמרתי לך, היה שם קוד. תגיד, אני מרוויח כסף מהשם קוד הזה? יש לי חדשות בשבילך. לא רק שאני לא מרוויח, אני מפסיד. אני מימנתי גביעים. יש גביעים, מקום ראשון, מקום שני, מקום שלישי. כמה עולה לייצר גביע כזה? 550 שקלים, משהו כזה. אה, סבבה. כן, לא, לא, הכול סבבה.

אבל בסוף זה יותר עולה ויותר בלאגן ויותר וג'רס מאשר עכשיו מכניס. אממה, תשמע, זה מחבר את האנשים.

אנחנו היום, למשל, יש לנו בסוכנות ארוחת צהריים כל יום לכל העובדים. אתה יודע איך זה מחבר את האנשים למקום?

אתה יודע, בן אדם כאילו, לא משנה מה יציעו, לא משנה מה יקרוץ לו במקום אחר, ואין לי שום בעיה שעובד שלי יעבור למקום אחר,

גל: הכול טוב.

עשהאל: מה קורה אם אתה בא חולה באותו יום? עם מה? אם אתה בא חולה. מי חולה? הטבח, זה שמכין את האוכל. אה, הטבח, אז מה יקרה?

גל: לא יודע.

עשהאל: אתה עושה קייטרינג? לא, הכל טוב,

גל: שטויות,

עשהאל: אז אין אוכל באותו יום, זה לא משהו קריטי מדי. אבל בסוף, הדברים האלה שאתה עושה שהם קיצוניים, ושהם לא יהיה אותם במקום אחר. אני לא מכיר עוד מקום בישראל, אפילו בתחום שלי, שעושה חצי מה-facility ומהדברים שאנחנו…

גל: אין, אין, אין.

עשהאל: אני אישית מכיר כמעט את כל המתחרים שלך, הם לא עושים את זה. אני חושב שפשוט לא קיים, אני גם רואה את העובדים, אני גם רואה את התחלופה או את אי-התחלופה. ואני מבין פחות או יותר באיזשהו כנראה משחק. היה לוקח לי, אני תמיד מתבייש בזה, היה לוקח לי לפעמים, וואו, היה לי עובד, שנתיים וחצי לקח לי לגלות שהוא גרוע. שנתיים וחצי, זה היה לפני הרבה שנים, אבל שנתיים וחצי עד שגיליתי שהבן אדם אין לו מושג על מה הוא מדבר. שנתיים וחצי.

היום, אם הבן אדם מסיים חודש שלם ואפילו יום אחד, כאילו חודש ויום, יעני שהוא צריך לקבל שני תלושים ולא רק תלוש אחד, ושזה כאילו די אם הוא לא מתאים, אני ממש הולך בתחושות קשות הביתה. אני אומר לעצמי, בוא'נה, תשמע, איך לא ראיתי, איזה חוסר פוקוס, איזה בינוניות, איך לא ראיתי את זה, איך אני משתפר לפעם הבאה, מה שנקרא. אין דבר כזה.

היום בן אדם אצלי, שהוא לא מספיק טוב, אז מהר מאוד זה ייגמר. ואם הוא טוב, הוא יקבל את כל הפסיליטי שבעולם, והוא יקבל יחס, והוא יקבל גם… הרי הם באים בסוף, בסופו של יום רוב האנשים שבאים לעבוד אצלי, הם באים כי הם באמת רוצים ללמוד לעשות SEO אמיתי, אבל לא בכאילו.

הם הולכים ומתחרים בך אחר כך? בשמחה, אמרתי לך, הנה, יש לי עובד השבוע שביקש לפרסם הודעת דרושים לסוכנות שלו. אין לך טיפת קינה. מה פתאום? מה פתאום? איזה קינה? מה קינה? אני חושב שהיה לי כזו מערכת יחסים טובה איתו. הבחור כאילו נתן את הלב ואת הנשמה שלו ברמה הכי גבוהה שיש, אני סופר אסיר תודה, אני אשאר בשבילו באמת, כאילו, כמה שרק אני אוכל. אני שמח בהצלחתו, אני ממליץ עליו, אני אתן לו מכתב המלצה, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שהוא יצליח.

מה הבעיה בזה שהוא נתן אצלי שנתיים-שלוש והלך ופתח משלו? אני, להפך, הנה, הוא לא היחיד גם. קח את אליאור, אליאור שיש לו עכשיו את הסוכנות שקראת אפולו 8. בואנ'ה, הוא עבד אצלי שנתיים או משהו כזה, אולי קצת יותר, לא זוכר בדיוק כמה. והכול טוב, אנחנו היום אפילו משתפים פעולה, ופתאום לקוח שלו. אבל יש הרבה, עדן שירנסקי גם פתח בזמנו משלו, ויש עוד. אין לי שום התנגדות או בעיה לעניין הזה.

אני בסך הכל אומר, בתקופה שאתה אצלי, קודם כל תן תקופה משמעותית. היה לי נגיד איזה עובד שבא לשלושה חודשים והלך. ואז בשיחה שהוא אמר לי, אני מתפטר, אז כאילו, אולי זה לא היה כזה חכם מצידי, יכול להיות שהיום נגיד לא הייתי עושה את זה, אבל באיזשהו מקום אמרתי לו, תקשיב, אתה רימית אותי, כאילו, עם כל הכבוד. סבבה, באת לפה ללמוד, אין בעיה, תן שנתיים.

מה אתה בא לשלושה חודשים והולך כאילו, זה כזה, עכשיו, היום אני כבר לא הייתי… אני לא חושב שהוא גם כזה למד בשלושה חודשים, בוא. אני כבר היום לא מתייחס לזה כמו שאני אמרתי לו את זה. אני חושב שכאילו הייתי מאוד אמוציונלי וזה לא היה טוב, אבל בתכלס, בשקט, בשקט, בשקט שאף אחד שומע, ככה אני מרגיש עד היום. מה אתה בא אליי לשלושה חודשים וכאילו, למדתי? מה למדת? מה למדת? בקושי קיבלת מקום קבוע, בקושי למדת את הדרך לפה בעל פה, על מה למדת בדיוק?

אז כאילו, בסוף אני לא עושה חשבונות לאף אחד, מבחינתי אני רוצה עובדים טובים עם ניגון קטלני, ומי שלא טוב לו, יום טוב לו, הכל בסדר.

איך הפודקאסט והתוכן מביאים עובדים ומיתוג מעסיק

אתה יודע, חלק מהם לייצר את כל התכנים ואת הפודקאסטים ואת הכל, זה בשביל שיהיה לך גם ביקוש לעובדים. אני היום קיבלתי מייל כל כך יפה, ילד בן 16, בשם אוריאל, אם אני לא טועה, שאומר לי, תקשיב, אני מאוד מאוד מאוד מאוד, ילד בן 16, אני מאוד מאוד נהנה מהפודקאסט שלך, אני רוצה לעבוד בשבילך, תגיד לי מה אתה צריך, אני יודע תכנות, אני יודע html, אני יודע זה, אני יודע זה, איך אני יכול לעשות בשבילך? וואו. כן, וזה ממש היה כיף לקבל את זה.

אז כאילו, אתה אומר לעצמך… כן, אתה מרגיש שזה מביא לך עובדים, לקוחות, דברים בפודקאסט? חד משמעית, חד משמעית. הנה, קח את, יש לי עובד חדש, שהתחיל לעבוד איתי לפני נראה לי חודשיים או משהו כזה, אותו סיפור בדיוק, שולח לי הודעה, מה נשמע, אני היה לי עסק עצמאי כך וכך שנים, אני מאוד מאוד אוהב את התרבות הארגונית שיש לכם, אני רואה את זה בפרסומים והכול.

הנה, זו דוגמה לסרטונים שעולים מנופשים, ומכל מיני פעילויות, ומשם קוד, ומטרוניר של משחקי קופסה שעשינו לפני חודש, וכל מיני דברים כאלה. פתאום הבן אדם אומר, אני רוצה לבוא לעבוד אצלך. הגיוס נהיה לך יותר קל בפער, וגם הלייפטיים של העובד, וגם הניגון שלו, וגם מה אני יכול לבקש ולדרוש, וכאילו, הכול בסוף תומך בהכול.

כשאני עושה היום מרקטינג, אני לא מתייחס לרק, או אני אביא עוד בחירות, אלא אני גם מתייחס ל… יהיה לי יותר קל לגייס עובדים, יהיה לי יותר קל לגייס לקוחות, זה הכול שזור. ה-ROI הוא לא נמדד, קניתי לידים ב-100 שקל, עשיתי 300, זה לא ככה. בכלל לא, וגם זאת אחת הטעויות, לדעתי, הכי גדולות של עסקים.

במקום להסתכל על, אני מוציא לצורך העניין עלויות שיווק של 20,000, לא משנה באיזה פלטפורמה או באיזה צורה, אם זה רילזים. הלוואי וזה היה רק 20. אז במקום להסתכל על זה, כאלה, אני מוציא 20, מה זה מייצר לי בטוטל, אבל מנסים כל הזמן לבודד, להגיד לא, בטיקטוק זה כן משתלם, אבל במטה זה לא משתלם, הם לא מבינים שהכל שזור בהכל.

כשאתה עושה היום פעילות מסוימת, אתה יכול לעשות פעילות שמטרתה להביא לך מכירות דרך טיקטוק, ובסוף זה מביא לך את העובד הכי טוב, ואתה פשוט לא יודע שזה יגיע משם. זה הכול שזור בהכל, אין דבר כזה עם מרקטינג שהוא רק לטובת מכירות, זה מביא הכול מהכל. הנה, אני עשיתי פודקאסט, ואנשים פונים ואומרים, אני רוצה לעבוד אצלך. נראה לך שכלל הייתה פודקאסט כדי שיהיה גיוס עובדים? לא, זה תוצרי לוואי שבסוף…
גל: ואתה גם המון בכלל לא מדבר על SEO בפודקאסטים שלך. עשהאל: נכון, כי זה לא פודקאסט של SEO. זה פודקאסט של איך למנכ״ל עסק. זה הסיפור של הפודקאסט.

גל: עשהאל, שאלה אחרונה והכי חשובה. היום אני לא רוצה את השירות שלך, אני רוצה לקחת חברת SEO אחרת. מה המוטיבים, חוץ מלהיות מספר אחת לגוגל, איך אני בוחר את איש השירות ה-SEO הכי טוב? איזה בדיקות אני עושה לו?

איך לבחור ספק SEO – הדרך היחידה שבאמת עובדת

עשהאל: שאלה טובה, קודם כול. איזה בדיקות אתה עושה לו? בוא נתחיל רגע מלנסות לעשות על הבן אדם גוגל, כאילו ברמה הכי בסיסית שיש. בוא נתחיל רגע מסתם, נקרא לו יוסי כהן, אז בוא תרשום ככה בתור התחלה. איזו אמרה מזרחית כזה, לא? איך? יוסי כהן. אין לי שמץ, אולי. יוסי כהן זה שם מאוד, נראה לי ראש השב״כ, לא יודע. כאילו, יש הרבה יוסי, יוסי זה שם נפוץ.

אבל בכל מקרה, אני קודם כל רוצה לעשות גוגל על השם שלו, ולראות קצת אם הסנדלר הולך יחף, או אם הוא בסדר סך הכל, וקצת מה מומי. כמה שיותר, ממנו שירות והכול, אבל בתכל'ס, תכל'ס, תכל'ס, אם אני מזקק את זה, הדרך היחידה לדעת אם הוא טוב זה להתחיל עבודה. זה האמת. רק בעשייה עצמה אפשר לדעת.

אני יכול לספר לך על עצמי ש… אם אני לוקח עכשיו 50 ממליצים, שגם חלקם אני מכיר מהשבט שלי. אוקיי. יכולים להיכנס לשלושה לקוחות באותו יום. אחד יגיד, כאילו, אחרי שלושה חודשים יגיד, וואו, איזה שירות מדהים ואיזה יופי שאני פה, השני יכול להגיד את אותו דבר, והשלישי יכול להגיד ההפך. אצלי. למה? כי אי אפשר לרצות את כולם. בסוף אנחנו צריכים לבחור את הקהל שלנו ולדעת שלא כולם מתאימים לכולם. יש אחד, נגיד, שמצפה לזמינות גם בשמונה בערב, ואצלי זה לא יקרה. אז זה לא שעכשיו עשינו טובה או לא טובה, פשוט יש דברים שהם לא תמיד מסתייעים.

אז אני חושב שהניסוי והטעייה, גם בהקשר הזה, הוא סופר קריטי, והאנשים הכי מצליחים שאני מכיר, זה אנשים שברגע שהם מזהים משהו שאפילו עלול, עשוי להיות טוב הם לוקחים את זה קודם כל כשירות ואומרים סבבה מקסימום שלושה חודשים לא יהיה טוב הפסדתי לא יודע מה כמה שקלים אבל אבל בדקתי ואני עכשיו יודע באמת אם הוא טוב או לא. אגב קח גם את כל החבר'ה שאמרת עם ריב קרל ואאוטסיידר וכל זה ככה הם עושים.
גל: כן, הם זורקים את הג'יטונים ואומרים יש פה סיכוי ש… אין דרך אחרת.
עשהאל: הנה אתה עושה בשבילי השמה. אתה אומר לי יש פה עובד כך וכך. אם אין שום דבר שאמר לי לא אז אני אומר כן.
גל: היו כאלה אפילו שאמרתי לך עשהאל. ואתה רצית. נכון כי אמרתי לך בוא ניתן להם חודש נראה מה הם שווים. אי אפשר באמת לדעת. עשהאל תודה ענקית. כל האמת על עולם העסקים ונתראה בפרק הבא.

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 67 כבר כאן, בפרק הזה, התארחתי אצל גל מלמוד בפודקאסט שלו, שנקרא כל האמת על עולם העסקים. גל יודע לשאול את השאלות הנכונות, והוא בהחלט הוציא ממני את המיטב. פרק 67, מתחילים!

גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

גל: כל האמת על עולם העסקים, והיום פרק שלוש, אנחנו כאן עם עשהאל דרייר, מנכ״ל ובעלים, עשהאל דרייר, חברת פרסום SCO, מובילה בישראל ומנהל קהילת ה-SEO הכי גדולה בישראל. מה שלומך, עשהאל?

עשהאל: מצוין, איזה כבוד להיות פרק שלוש, תמיד חלמתי.

גל: הנה, אתה רואה, חלומות מתגשמים, לא?

עשהאל: ממש, ממש.

גל: אז נתחיל בפתיחה, תספר עליך ככה כמה מילים, תציג את עצמך לקהל. מי אתה? מאיפה?

מהצבא דרך קוסמות ועד להקמת סוכנות SEO – המסע האישי

עשהאל: בטח, בשמחה. אז השם שלי זה עשהאל, אני בן 32, אני נשוי, אבא לדבש המדהימה, בת שנה ושבעה חודשים. יש לי סוכנות דיגיטל שנקראת עשהאל. מה שאנחנו בעיקר עושים זה SEO. בתקופה האחרונה, אחרי המון המון שנים, התחלנו פה להיפתח לכל עולם השיווק הדיגיטלי. זאת אומרת, שהיום אנחנו גם עושים קמפיינים ממומנים, וטאבולה, ואאוטבריין, ופייסבוק, ומטא, ואינסטגרם, וטיק-טוק, ונהיינו פתאום קצת יותר רחבים. וזה מה שאני עושה כבר הרבה מאוד זמן. מדהים, כמה שנים. שמע, ב-2015 השתחררתי מהצבא, ב-2017 כבר התחלתי לעשות קידום אתרים, בסוף 2018 נפתחה הסוכנות, עד עצם היום הזה, אז בוא נגיד ששבע שנות… שנתיים אחרי הצבא. שלוש שנים, כן.

וואו, איך הגעת לתחום כזה בכלל? האמת שזה די מעניין. בתקופה של הצבא, אז אני הייתי בדובדבן, ובדובדבן אז יש קטע כאילו של מסלול מאוד מאוד מורכב, מאוד קשוח, מאוד מאתגר, אבל ברגע שאתה הופך להיות לוחם, אחרי שנה וארבעה חודשים בערך, אז כבר מורידים ממך כבר את ההנפצות, אנחנו קוראים לזה. הנפצה זה כאילו כל משימה שאין לה באמת תכלית, אבל יאללה, תעשו כדי להעביר את הזמן ושתסבלו קצת.

אז אחרי שנה וארבעה חודשים, ההנפצות בגדול מסתיימות, ולא רק זה, אחרי שאתה כבר נכנס לעזה בצוק איתן, והצוות שלנו גם היה צוות שמאוד מאוד הותקל, וככה, באמת היה, עד היום יש חבר'ה שהם עדיין עם פוסט-טראומה וכאלה, אז בעצם מתחילים להתחשב בך קצת יותר, מה שנקרא, ובחצי שנה האחרונה של השחרור, בוא נגיד שמאזור חודש, נגיד, ספטמבר 24, סליחה, ספטמבר 14, אז בעצם אמרתי לעצמי, טוב, עוד מעט אני משתחרר מהצבא, יש לי לא מעט זמן, כי אין הנפצות, אז פתאום יש לך מלא זמן פשוט בחדר, בפלוגה, ורק אם יש מבצע באותו לילה, אז אשכרה מתאמנים ומתרגלים, אבל אם אין, אז תעשה מה שאתחלה אתה רוצה.

אז אמרתי, טוב, לפני שהייתי בצבא הייתי קוסם, עבדתי בהפעלות לילדים וכאלה, אמרתי, טוב, כשאני אסיים את הצבא, כנראה שאני ארצה לחזור להיות קוסם, בוא נתחיל לעבוד על ה… איך אני דואג לזה שהטלפון יתחיל לצלצל כשאני מסיים את השירות. ואז התחלתי ככה לנסות להבין מה צריך לעשות, ופנתה אליי חברה של SCO באותה תקופה, אמרה לי, בוא נעשה לך קידום, בדיוק זה התאים לי, סגרתי איתם, לא הבנתי כלום מהחיים שלי, התחייבתי ל-12 חודשים, שורה תחתונה, אחרי 3-4 חודשים הבנתי שהם לא עושים שום דבר.

גל: איך גילית את זה?

עשהאל: כי אחרי 3-4 חודשים שאלתי אותם מה קורה עם המאמר שהבטיחו לי בשיחת מכירה, שנכתבו מאמר בנושא הפעלה ליום הולדת, וראיתי שעברו 4 חודשים ולא נכתב שום דבר. שאלתי אותם, למה זה לא נכתב? אז אמרו לי, תשלח לנו פרטי גישה לניהול האתר ונכניס לך את המאמר. אז אמרתי, אנחנו עובדים 4 חודשים, אתם הייתם אמורים לשים לי תכנים כל חודש. אז הבנתי מהר מאוד שפשוט לא הולך לצאת מזה שום דבר. גילוי נאוד, בתור לקוח שלך, לקהל, אתה בשלושה חודשים הבאת אותי מה שחברה אחרי שנתיים לא עשתה כבר, בתוצאות. אני שמח מאוד לשמוע, וכל הכבוד לצוות שבאמת בשורה הראשונה של האש. אני בסופו של יום מלמעלה, וכל הכבוד לנעמי וליעקב וליאריק. המספרים מדברים בסופו של יום. אני שמח מאוד לשמוע, אבל בכל מקרה, אני קלטתי שזה לא הולך ללכת לשום מקום, אז אמרתי,

גל: טוב,

עשהאל: אין מה לבכות על חלב שנשפך, כמה מסובך זה כבר יכול להיות. ואז בעצם התחלתי להיכנס לאינטרנט, התחלתי ללמוד איך בונים אתר בעצמי ואיך מקדמים אותו והכול.

שורה תחתונה, שישה חודשים אחרי זה, מצאתי את עצמי במקום הראשון בגוגל, על כל הביטויים שרק רציתי, קוסם, קוסם ליום הולדת.

כמה זמן נטו למידה לבד? זה היה הכל ב-Om-Going, זאת אומרת, חצי שנה של למידה פלוס יישום.

כמה שעות היית משקיע בזה ביום? הרבה, הרבה.

אתה יכול לכמת במספרים? לפחות 12. כל יום?

גל: כן.

עשהאל: 12 שעות, מה זה SEO? כן, לא רק, כאילו, או יישום. לא חברים, לא מסיבות, כלום. זה לא עניין של מסיבות, הייתי בצבא.

גל: הבנו.

עשהאל: זה היה פשוט עניין של או שבאותו לילה יש פעילות, ואז סבבה, אז באותו יום אתה בעיקר מתעסק בפעילות, אבל גם כשאתה חוזר מהפעילות וגם עד הפעילות, כאילו, יש הרבה זמן להתעסק ב-SEO, למשל, הבאתי מחשב לצבא והכול, ואם אין פעילות באותו יום אתה גם יכול לשבת 16 שעות ו-17 שעות ו-18 שעות גם ביום, כי זה מאוד מאוד, מאוד רציתי שזה יעבור. קצת חדר כושר, קצת חבר'ה. אני לא אוהב חדר כושר, אני ככה משתדל לא ללכת לחדר כושר, אלא לעשות דברים אחרים שמפעילים את הגוף. חבר'ה והכול, כן, אני מאוד, כאילו, מאוד אהבתי את המרכז פלוגה והכול, אבל, אבל הייתי מפוקס הכי במה שעניין אותי.

ההאק ששינה הכל – קישורים מדומיינים פגי תוקף והקפיצה למקום ראשון בן לילה

עשהאל: גל: תשמע, בשישה חודשים ללמוד מקצוע ולהביא את עצמך בתור קוסם, שזה גם לא, אתה יודע, זה לא דבר של מה בכך, זו פעילות לא סטנדרטית היום. כמה קוסמים יש בארץ כבר?

עשהאל: אז יש, יש, כאילו, בוא נגיד שיש לפחות, להערכתי, אני מדבר עכשיו על קוסמי ילדים, שזה מה שאני בעיקר עשיתי. אני בבית הספר שלי, בשכבה, אף אחד לא הפך להיות קוסם. נכון, כי… וגם בבית הספר השני, בשום מקום. בוא נגיד שאני חושב שקוסמים עובדים, שבאמת עובדים יום-יום ומתפרנסים רק מזה ולא עושים את זה מהצד, להערכתי יש 30-40, משהו כזה.

אבל בכל מקרה, אני בסופו של יום לא מסתכל על כמה זמן לקח ללמוד או לעשות, אני יותר מסתכל על האק. הרי הייתה איזושהי נקודת תפנית שבה הכל השתנה, הרי אני, מתוך השישה חודשים שעשיתי את זה, אז נגיד ארבעה חודשים זה לא הלך לשום מקום, כאילו, לא באמת הצלחתי, עשיתי המון פעולות, אבל שום דבר לא באמת, איזה הסתמכת.

זה כלל, לדוגמה, ללמוד קופי רייטינג, כחלק מה… מה צריך ללמוד כדי להגיע לטופ בשישה חודשים? איזה פעולות? אז זה מה שאני בא להגיד, שלא למדתי בשביל להיות טופ, ולא הגעתי גם אפילו לקרוב למה שצריך לדעת, וגם אף אחד לא באמת יכל ללמד אותי, זה הכל היה על בסיס הקיים באינטרנט וכאלה.

אני אותו מתכוון שפשוט קרה אחרי ארבעה חודשים האק. האק זה אומר משהו שאתה, שכל אחד אחר שילמד את אותו דבר לא יגיע אליו, כי זה האק, זה כמו צ'יט, כמו רמאות, כמו איזה קוד, כמו ב-GTA, שיש לך פתאום את הקוד שמביא לך מכונית או טנק, שאתה כזה.

מה שקרה זה שאחד מהאנשים שבעצם תוך כדי הדרך בשישה חודשים האלו נחשפתי אליו, זה בחור בעצם אנגלי בשם מתיו וידוורד, משהו כזה, משהו בסגנון, והוא אמר שיש לו קורס, אני לא אשכח, ב-1000 דולר, שילמד אותך לעשות SEO בצורה הכי טובה ובלה בלה בלה בלה.

ואני, 1000 דולר בשבילי, באותה תקופה הייתי בחוב, עשיתי תאונה שלי בתוך צד גימל, 19,000 שקל.

גל: וואו.

עשהאל: זה היה ממש הקשה עליי כל הסוף של השירות. זה גם אחד הדברים, אגב, שנתן לי את הדרייב, למה אני צריך כבר לוודא שכשאני משתחרר אני מביא עבודה וסוגר את החוב הזה. תוך כמה זמן סגרת אותו? תוך חודש, בחודש הראשון זה כבר היה היסטוריה.

אבל בסוף, הדרך המאטיו וידוורד הזה, אשכרה קניתי את הקורס שלו וזה היה לי מאוד קשה לעמוד בתשלומים והכל, אבל קניתי כי החלטתי שאולי מפה תבוא הישועה. והוא לימד איזשהו טריק שלימים כל העסק שלי היום, באמת במשך מי יודע כמה זמן עד עצם היום הזה, הכל מבוסס על הטריק שלמדתי ממנו.

שהוא בסוף חשף אותי לנושא שנקרא כישורים, שבעצם באותה תקופה זה היה שונה, זה לא כמו היום. באותה תקופה אני לא אשכח את זה, זה זיכרון מאוד חקוק שיש לי במוח. עשיתי מיליון פעולות ושום דבר לא באמת עזר. הייתה לי תוכנה בטלפון, הייתה נקראת S.E.R.P. Mojo, היא כבר לא פעילה, שבעצם בתוכנות הייתה נותנת לי את המיקומים שלי בגוגל כל יום באופן אוטומטי.

ותמיד הייתי מסתכל, מקום 68 בביטוי קוסם, ומקום 98 בביטוי קוסם ליום הולדת. מבאס, לא? מה זה מבאס? אתה לא קיים. נשאם הדריי. אתה לא מקבל אפילו אזכור, אתה לא מקבל שיחה, אתה לא מקבל חשיפה, אתה לא מקבל כלום.

אבל מה כן? הוא אמר שקניתי את הקורס והתחלתי, צפיתי בו ככה בכל הקורס, ואז הוא אמר, אם יש לכם במקרה דרך לייצר כישורים מדף הבית של איזשהו אתר, זה הכי חזק. זה הסיפור, זה מה שהוא הסביר.

ואני אמרתי, טוב, אין לי אתרים, כאילו, יש רק את האתר שלי, אבל מה הבעיה? אני אפתח אתרים, כאילו, מה הבעיה? אז הלכתי, ולפי המדריך שהוא עשה בקורס, שהוא בעצם הראה איזשהו אתר שנקרא expired domains.net או משהו כזה, ונכנסתי לשם, ולימים אני אומר לך שזה כאילו מצחיק, כמה זה חובבני היום, כמה לא הייתי עושה את זה היום בחיים, זה בזבוז זמן, אבל באותה תקופה זה היה מאוד פורץ דרך, זה היה נחשב כאילו הטוב ביותר שאפשר לעשות.

גל: אז…

עשהאל: אתה רואה הצלחה בבית ספר, להצלחה ב-SEO, copywriting וכדומה? מה זה בבית ספר? בגרויות. לא,

גל: לא, לא, לא,

עשהאל: אין, בית ספר, שום דבר טוב אין שם בעיניי. כאילו, רק עניין של בייביסיטר, ותלמד יכולות אולי חברתיות, אולי… אבל אני לא רואה את הלימודים כמשהו שבאמת ל עומדים בבית הספר. שמביא ב-SEO תוצאות. כלום, זה לא, לא ראיתי שום, כאילו, מבחינתי רק יישום. אני תמיד מעדיף להביא בן אדם שיש לו ארבע שנות ניסיון מאשר ארבע שנות לימודים.

כאילו, מה אכפת לי כמה זמן הוא למד? שילמד עשר דקות ויעשה ביצוע מדהים, זה יותר טוב מאשר הוא ילמד כל החיים ויעשה ביצוע זבל.

אז כאילו זה, אבל בסופו של יום עמדתי ווידוידר הזה, אז הוא אמר צריך לעשות את זה ככה. אני הלכתי, קניתי שבעה אתרים, דומיינים, ב-Expired כך וכך באתר הזה שהוא אמר וזה דומיינים לא קשורים למציאות זה היה דומיין של מכירת מגפי אוג משהו כזה UGG ועוד איזה כמה חרטות.

ואז שמתי בעצם באותו יום בלילה את הקישור מדף הבית של אותם אתרים. הלכתי לישון ובבוקר קמתי ובתוכנה של ה-CRP מוגו זה תמיד היה הדבר הראשון שעשיתי כי היה לי פשן לזה כל בוקר הדבר הראשון שעשיתי מאז שפתחתי את העיניים זה לפתוח את האפליקציה ולראות את הדירוגים.

ואז מה שראיתי זה שפתאום זה מתעדכן לאחד 1-1-1-1-1-1-1-1-1 היה איזה תשע מילים שעקבתי אחריהן הכל אחד. הייתי בטוח שיש באג באפליקציה אז עשיתי חיפושים מנסתר קצת מהטלפון מהמחשב וראיתי שאני ראשון בהכל.

עכשיו באותו יום כבר התחלתי לקבל הרבה שיחות פתאום אני חייל ואני מקבל מלא שיחות ואני לא מתורגל בשיחות מכירה ולא כלום ומשם בעצם הכל כבר השתנה זאת אומרת מאותו רגע אז נכנס לי נקרא איזה מה שנקרא הונבת הזרע הקטן שהולך להיות גדול של מה אני הולך לעשות כשאני אהיה גדול ומשם הכל התחיל.

תור הזהב של SEO בעידן ה-AI – למה זה לא הולך להיעלם

עשהאל: עם כל העלייה של ה-AI, איפה ה-SEO הולך? הרי אני היום יכול לפתוח, אני אגיד לו, תכתוב לי ספיץ' כמו ג'ורדן בלפורט, מכירות הכי טוב שיש, עם אימוג'ים, ושייראה טוב, הוא כותב לך ספיץ' כמו של ג'ורדן בלפורט. ואז אני עושה לו אותו דבר עם ה-SEO. למה שאני, למה שאני אשלם בחברת SEO היום?

אז תראה, קודם כל אני טוען שהיום אנחנו נכנסנו בעצם לתור הזהב של עולם ה-SEO. למה? כי אם בעבר המשחק היה יותר האם אתה נמצא בגוגל ממומן או שאתה נמצא בגוגל אורגני, זה בגדול היה הסיפור של האינטרנט, כאילו אתה היית אומר, נגיד אנשים היו מלא פעמים בפרסומות, אומרים חפשו בגוגל כך וכך וכך.

אף אחד לא חשב להגיד חפשו באינטרנט, חפשו ב-GPT, היה רק או גוגל או גוגל. אם אתה היית ממש מהתחום, היית יודע שיש גם בינג ויש גם דוק אנד דוק או משהו כזה, ועוד איזה כמה מנוי יאו ועוד איזה כמה מנויים מצחיקים כאלה, אבל גוגל באמת היה 99.9% מכל מי שהכיר בערך, או לא 99 אבל מספר מאוד גבוה, זה היה אינטרנט.

גוגל שווה אינטרנט, והיום, אז זה כבר לא גוגל ממומן וגוגל אורגני, זה גוגל ממומן, גוגל אורגני, GM&AI, Deepseek,

גל: Cloud,

עשהאל: ועוד מיליון ואחת חברים נחמדים שפתאום עושים בהם המון המון שימושים, מה שאומר שהיום… אתה יכול בלעדיהם.

מה זה בלעדיהם? מה זה אומר אתה יכול בלעדיהם? אתה מחליט שאתה לא משחק את המשחק, ואתה רוצה את ה-old school של פעם, שהעובדים שלך יעשו, לא ישתמשו בכלים האלו, למרות שזה היה את קצב העבודה.

תראה, המטרה היא, אני שם רגע בצד את השימוש בכלים, אני יותר מדבר על זה שאתה היום רוצה לדרג את הלקוח שלך, נגיד, את מלמוד השמה, אתה רוצה לדרג אותו גם בגוגל, אבל אתה רוצה גם שהוא יהיה מדורג בצ'אט-GPT וגם בג'ימנאי ובקלוד ובדיפסיק ובפרפקסיליטי וכל החברים הנחמדים, זאת אומרת שאם בעבר אנשים היו מחפשים בגוגל, ואז או שהיית מופיע או שלא היית מופיע, היום אתה רוצה שהוא יופיע בגוגל ובכל שאר המקומות, וזה יוצר מצב שיש הרבה יותר טראפיק, אתה יודע כמה כמות החיפושים עלתה מאז שנכנס ה-AI בנובמבר, או אוקטובר, נובמבר 22? זה מטורף.

אפרופו, זה שאנחנו עכשיו עושים את הפודקאסט, ואני אעלה אותו ליוטיוב, הוא יקדם אותי במנועים? כן. איך? מה זאת אומרת, הכל נסרק בסופו של יום. אם, זה כאילו קצת… ככל שאני אדחוף יותר חומר לאינסטגרם, ולטיקטוק, ולדברים ויזואליים, שהם לאו דווקא מלל, גם יעזרו לי אורגנית. בטח.

תראה, אני היום, למשל, הקלטתי פרק אחר בפודקאסט שלי, ומה שעשיתי זה בעצם לקחתי שיעור שעשיתי השבוע אצלי בסוכנות, ממש שיעור שש שעה וחצי של מכירות, ובעצם פשוט העליתי אותו לג'אנס פארק, אמרתי לו, היי, מצורפת ההקלטה של השיעור שעשיתי השבוע אצלי בסוכנות, תתמלל אותה, ולאחר מכן תסכם אותה, ותשים לי את זה בבולטים של פודקאסט.

גל: וואו.

עשהאל: וזהו, ואז התחלתי פשוט להקליט לפי הבולטים, כי הכל כבר נאמר, אז אני רק לא רוצה לעשות עכשיו, אתה יודע, לשים את ההקלטה כחלק מה… כפרק, כי זה מפוזר שם, ומדברים על עוד מיליון מקרים ספציפיים, ואנשים ספציפיים, ושמות שאי אפשר להזכיר, אז אתה לא רוצה להעלות את ההקלטה כמו שהיא של השיעור לפודקאסט, אז אתה רוצה שזה לפחות יהיה לך נוח.

אז היום היכולות הן מטורפות, אבל מה היופי? זה שברגע שהיכולות מטורפות לכולם, אז שום דבר לא באמת יתקדם, כי זה הכל באופן יחסי. הרי אם נגיד אני הייתי בקבוצה, הייתי חמש מ-עשר ביכולות שלי, ועכשיו נניח שהגיע מאמן חדש, הוא ממש תותח, והוא מעלה את כל השחקנים בקבוצה בשלוש רמות, לצורך העניין. אז זה לא שעכשיו אני אקבל מקום טוב יותר בהרכב של אותה קבוצה, כי כמו שאני עליתי מחמש לשמונה, מי שהיה שש עלה לתשע.

זה קצת כמו להגיד למישהו מבוגר, נגיד, שמע, עוד חמש שנים אני אהיה בגיל שלך, כי אני בן 18, אתה בן 23. לא, אחי, עוד חמש שנים אתה תהיה בן 23, אבל הוא כבר יהיה בן 28.

אז כאילו, בסופו של יום, בנקודת ההתחלה, ומה אני הכי אוהב בנקודת ההתחלה? שבסוף הכל תלוי ביישום, לא בידע, ביישום, והיישום, גם בשנת 2021 שלא היה AI, רוב האנשים שעד היום לא מצליחים להשתמש בצורה נכונה ב-AI, גם אז לא הצליחו להשתמש במה שכן היה, שלא היה AI.

זאת אומרת, זה תמיד אותם אנשים, אני לא ראיתי פתאום, עכשיו, שהמובילי התחומים נקרא לזה, או מובילי החברות, פתאום השתנו, ויש מלא אנשים שאני אף פעם לא הכרתי ועכשיו פתאום איפה הוא הגיע. זה אותה גברת בשינוי אדרת.

מי שיודע לעבוד עם חצץ ועם גרזנים ועם עידן האבן, מה שנקרא, ינצח גם בעידן של הטירות, וגם בעניין של האימפריות, וגם בעידן של ה… עוד יותר מתקדם ועוד יותר מתקדם, ולא משנה לאן העולם ילך, הוא תמיד יוביל את השוק שלו, כי זה הוא העניין, לא התנאים שמשתנים.

השאלה הכי מעצבנת שכולם שואלים בכל הפודקאסטים, ה-AI יחליף את ה-SEO ואת כל האנשים? ממש לא. למה לא? תוכיח. כי אני אסביר.

למשל היום זה קצת מצחיק, כי נגיד אני יש לי היום מחלקת תוכן, אבל זה קטע לי… אין לך טיפת חרדה ש-AI יחליף אותך. אתה ישן בשקט בלילה.

אני שוב שואל, למה שתהיה לי חרדה כביכול ש-AI יחליף אותי? הרי תאורטית, אני אשמח ש-AI יחליף אותי, אבל זה פשוט לא קורה, כי בסוף, איך אני אומר, אם פעם היה צריך לעשות את… נגיד עכשיו הייתי רוצה לקחת אותך ולהראות שבתמונה פה אתה עם ג'קט לבן, בסדר? אז בעבר, מה הייתי צריך לעשות? הייתי צריך, נגיד, לגרפיקאי, להגיד לו,

גל: תקשיב,

עשהאל: הנה התמונה שלי, אני רוצה שאתה תהפוך לי את החולצה לצבע לבן, ושתשים אותי באיזה, נגיד, תמונה, ותגיד, אני רוצה לתת שירותי השמה, תעשה לי מזה איזושהי פרסומת, לצורך העניין, לפייסבוק. היום זה שום דבר לא השתנה.

קודם כל ראיתי את כל העורכי האלה שעושים וידאו, אם זה נראה, סליחה, אבל פח השפעה. בוא נניח שזה היה נראה מעולה. לא, זה נראה רע. אבל בוא נניח שזה היה נראה מעולה, זה לא משנה, כי בסוף אתה, אתה עובד בהשמה ולא שינית את המקצוע שלך בשום צורה, אתה לא פתאום נהיית עורך וידאו.

גל: אין,

עשהאל: לי יש בוטים שהושקעו במעל 30 אלף שקל ואוטומציות ומה שאתה רוצה בעסק. חוץ מלהחליף עבודת טיוב קטנה, זה לא, אין סיכוי שהבוט הזה יחליף אותי. אתה יודע למה?

גל: למה?

עשהאל: כי בסוף… אין, ניסיתי, אני הייתי מת, זה לא עובד. הגרפיקאי שעד היום היה עובד בפוטושופ, ופתאום עכשיו הוא יכול לעבוד בקנווה AI או בכל מיני כלים, או בלובארט, או בכל מיני שכלולים של ה-AI לצורך העניין… קרפטיידים מעולים.

אבל בסופו של דבר, הגרפיקאי שלך הוא זה שמשתמש בכלים. זה לא שאתה יכול להעיף את הגרפיקאי שלך. אז הגרפיקאי משתמש, כמו ש אני בתור איש ה-SEO, אז אם עד 2022 היינו עובדים בצורה אחת. עכשיו אנחנו עובדים בצורה אחרת, שמאוד מאוד נעזרת ומאמצת את כלי ה-AI, אבל לקוח הקצה עכשיו, לא יודע, קובי מבנק פועלים, זה קובי אחר, קובי מבנק פועלים, נראה לך שהוא אומר לעצמו, אה, יש AI אז עכשיו לא צריך את חברת עשהאל? מה זה, כאילו מבחינתו, שחברת עשהאל תוודא, הוא צריך לוודא שחברת עשהאל יודעת לעבוד עם כלי ה-AI, ושהם מתקדמים ולא נשארים, כמו שהיינו עושים את זה פעם, זה כן.

אבל להגיד שעכשיו לקוח הקצה קיבל פתרון כל כך טוב כי יש AI,

גל: אחי,

עשהאל: אני לא ראיתי כמעט אפילו מקצוע אחד נכחד או כלום מאז שה-AI עלה. זה הכל… המצבירי ג'וקים, נגיד, רק עולה. זה הכל סיפורים, זה הכל אגדות אורבניות, מה שנקרא.

בסוף, מי שחוסך באמת זה בעלי המקצוע. אתה,

גל: אם,

עשהאל: לצורך העניין, סתם אני ממציא, נגיד עכשיו יש פה את העריכה של הפודקאסט שעכשיו אנחנו מקליטים, אז בוא נניח שבעבר הבחור שעורך היה צריך לעבור, לא יודע, פריים פריים ולנקות רעשים, אז בוא נניח שהיום ה-AI עושה את זה. אחלה, איך זה תורם לי ולך? אנחנו נשלם את אותו כסף על להתארח פה, אנחנו נשלם את אותו כסף על העריכה, נשלם… הכל יהיה אותו דבר.

אז סבבה, אז הבחור שמארח אותנו, טיפה טיפה התייעל. מה זה משנה בכלל ביני לבינך עכשיו?

כשאני מדבר עם העובדים שלי למשל, אני מבקש ממנו דרישה, תעשה לי 1, 2, 3. אז הוא עושה את זה ב-AI, מה זה משנה? אז אני, אז אתה יכול להגיד, אז יכלת לעשות בעצמך, לא. אני לא שיניתי שום דבר, זה רק עניין של העובדים שלי או הספקים שלי התייעלו.

רציתי לוודא גם שהם באמת משתמשים בדברים, כי נגיד אני עריכת סרטונים לרילזים, אז היום אנחנו עושים את זה עם כלי שנקרא וידאיו. האם זה אומר שעכשיו אני לא מעסיק עורך וידאו?

גל: ברור שכאילו.

עשהאל: מה שהראת לי שיש לך את הפרסומת, את ה-DJI, ועם הפרסומת של הבירה, נכון? כן. שבבירה ברכבת. נכון. זה AI? מה זאת אומרת, זה AI? כי פתאום הצטמנת במשרד,

גל: ואז ברכבת,

עשהאל: ואז עם הבירה, כאילו… אה, זה ממש לא AI. מה זה? הלכנו פיזית לכל מקום ועשינו, מה זאת אומרת? והלכת לעורך מקצועי, לא ל-AI. לא, לא ל-AI.

וגם אם העורך עשה את זה ב-AI באיזושהי צורה, איך זה קשור? אני שילמתי לו את אותו כסף שהייתי משלם על אותו סרטון גם ב-2019. זה אותו דבר.

זה שעכשיו לעורך הווידאו יש כלים שיכולים לייעל לו את העבודה, מה ההבדל בין זה לבין כשפוטושופ יצא או כשאילוסטרטור יצא? זה אותו דבר.

עוד מעט יהיה בישראל, זה כבר התחיל לצאת, שיש לך AI שעושה מכירות לצורך העניין, בסדר? אז מה אתה חושב, שכשאני אקח עכשיו נגיד איש מכירות שיהיה אחראי על המכירות או על מה שזה לא יהיה, מה אתה חושב, שזה יעלה לי פחות? לא, זה לא יעלה לי פחות.

פשוט אם באמת הוא יצליח לעשות את המכירות, נקרא לזה בבוט, אני עדיין אצטרך לשלם לו למי שמפעיל את הדבר הזה, כי אני לא מתכוון ללמוד את הנושא. אתה מבין שאני לא הולך להיות איש המכירות של החברה שלי, אחרת זה לא ייגמר בטוב.

כאילו, בסוף זה לא באמת חוסך אנשים, זה לא חוסך באמת משכורות, זה מייעל, זה הופך את זה ליותר גדול.

אני לא, עד עכשיו לפחות, אולי בהמשך כן, אבל עד עכשיו לא ראיתי ולא נפגשתי גם עם אנשים שאשכרה אומרים לי, תשמע, עבדתי עד היום לצורך העניין עם מלמוד השמה, ואז נרשמתי לשירות AI והיום אני לא צריך את מלמוד השמה. אולי להפך, נראה לי מאז ה-AI יש רק יותר צורך בהשמה ויותר צורך ב-SEO ויותר צורך פחות או יותר באפול.

אז אני לא רוצה להיות קיצוני עכשיו ולהגיד שה-AI זה לא עוזר, זה מאוד עוזר, אבל מפה ועד להגיד שה-AI, כולנו הולכים, לא יודע, לחפש עבודה. לא יודע, אחי, כמה אנשים תעביר.

אני רואה את כל הלקוחות האלה שאומרים לי,

גל: אה,

עשהאל: ראיתי גיוס באינטרנט ב-AI ב-300 שקל, למה שאני אשלם לך 10,000 שקל? אני אומר לו, אני אשמח שתלך לשלם לו, ותתאכזב, ואז תחסוף ולא תשלם לי 10,000, גם תקבל קנס, תשלם 12,000 שקל. ואני נהנה לקחת את הסכום הזה, למה? כי הם מוכנים כל פעם את הכובע מחדש.

בואו ניקח את זה מהזווית ההפוכה. כל פעם מחדש הם מוכנים את הכובע. אבל בואו נעשה את זה מהזווית ההפוכה, דווקא מהצד השני, לצורך העניין.

בואו נניח שלגל יש יכולת מדהימה באמצעות AI לצורך העניין, לא אכפת לי איך, שהוא יודע להביא לך מועמדים ממש ממש טובים, ובמקום שהוא יעשה קמפיינים בכל מיני מקומות ויעבוד מאוד קשה כמו שהוא עושה היום כדי לראיין ולסנן ולטייב והכל, וידאוג שהוא מגיע לראיון ואיך היה ולתווך בין המעסיק לבין העובד, כי מלא פעמים יש פערים כזה שמישהו צריך לתווך, זה חלק מהעניין.

בוא נגיד שבמקום כל זה, עכשיו יש לך איזה וואטאבר איזשהו פתרון שעושה את זה בשבילך. אז מה, אז אתה חושב שכשאני אפנה אליך להשמה, אתה תגיד לי, עכשיו זה עולה 300 שקל? לא, זה יעלה את אותו מחיר. זה כנראה ידרוש ממך גם לא פחות עבודה, כי אולי עכשיו אתה לא צריך לעשות את זה, אבל מסתבר שצריך לפקח עכשיו על זה, ולראות רגע זה לא יצא טוב.

גל: ממש ככה.

עשהאל: חוץ מתיעוב נתונים ולרכז לי את הדאטה, העבודת תיווך בהשמה היא… כל הכוח זה עולם, זה DNA. ככה זה עובד. אתה חברת SEO אחת, מנחם SEO שתיים, שתיכם רוצים משהו אחר.

גל: בדיוק.

עשהאל: כל אחד יש לו דברים, שיגעונות משלו. זה פשוט עוזר לך ולי, כל אחד בתחומו, לעשות עבודה בצורה יותר יעילה, או יותר גדולה, או ביותר אספקט גדול יותר, רחב יותר, אבל זה לא באמת שינה כמעט שום דבר בתכלס. זה כמעט אותו דבר.

זה ששיווקית אפשר להשתמש בזה, זה כבר עניין אחר. אנחנו עתידניים, אנחנו עובדים עם AI, אנחנו מאוד יעילים, פה, שם. אחלה, מה שנקרא, כל אחד שיספר את הסיפור שלו, אבל האם עכשיו זה באמת אומר שאני חושש שלא יצטרכו שירותי SEO? להפך.

אני חושב שברגע שכלי יוצא ושהוא של כולם, אז עכשיו אתה צריך את האדג' של, אוקיי, אז למה שאני אבלוט על פני הקולגה שלי שהוא עושה את אותו דבר, פחות או יותר?

אז כאילו, בוא נגיד שאם ה-AI, נגיד, היה יוצא רק לאנשים שהאות שלהם, השם שלהם מתחילה באות א', אז אולי באמת היה מקום להגיד, וואו, הלקוח שלי מתחיל באות ב', מה אני אעשה? הרי ההוא יש לו את ה-AI, ולי אין את ה-AI בעיה.

ברגע שלכולם יש את ה-AI, באיזשהו מקום זה אומר שלאף אחד אין שום יתרון תחרותי, כי תמיד זה היה מי מיישם, לא מי יודע.

זה שהיום כולם יודעים ש-AI, אחלה. בוא נצא אתה ואני לרחוב פה ונשאל בן אדם רנדומלי, מה נשמע? אתה משתמש ב-AI? נגיד שהוא יגיד כן. אוקיי, מה זה חסך לך? אני לא מאמין שהוא באמת יגיד עכשיו משהו שאתה תגיד, וואו, כאילו עד היום הוא היה מוציא שלוש משכורות ועכשיו הוא אותו דבר, בלי כלום, ככה, מעופף.

אני עוד לא נתקלתי יותר מדי בכאלה, אולי זה יגיע בעתיד, אבל בהווה אני, יש איזה מין תחושה כזאתי של פעם נגיד היה מגניב שאני שירות אנושי שפתאום נותן לך שירות טכנולוגי, ועכשיו זה כזה, יש מין תחושה שחזרנו אחורה, של כולם עושים את זה נגיד טכנולוגי, אז דווקא אם אתה בנק מזרחי שנותן את השירות באופן אישי עם בן אדם, פתאום זה נחשב טוב.

אתה מכיר את זה שאתה רואה, נגיד, תוכן באינטרנט, ואתה מתחיל לחשוב עם עצמך,

גל: רגע,

עשהאל: AI כתב את זה או בן אדם כתב את זה? האמת, בנק מזרחי, שלחתי פעם לעשות סקר בנקים לפרויקט שרציתי, באמת, יש להם משהו מאוד חמים. אבל הריבית פחות חמה, הריבית היא מאוד גבוהה. אבל בסוף זה עניין שיווקי לחלוטין, אתה מבין את זה? כאילו, ההבדל בתכלס בין הנציג האנושי, בין בנק מזרחי לבנק ירושלים לצורך העניין, אני לא מאמין שבאמת יש הבדל. אני חושב שזה כמעט אותו דבר. לא, כולם מדהים, כל הבנקים טובים. ממש. זה פשוט עניין של שיווק.

כל אחד בוחר איזו נקודה הוא רוצה לשים בפרונט, וזה גם אחד הדברים היפים שכל בנק, בעצם, או כל גוף בכללי, אמור לנסות לייחד את עצמו. לא לנסות לכוון לכולם, אלא להגיד אני מחפש את מי שרוצה שיהיה לו בן אדם אנושי. בנק אחר יגיד אני מחפש את מי שרוצה להיות הכי טכנולוגי. בנק אחר יגיד אני רוצה לעבוד רק עם עובדי מדינה. בנק אחר יגיד זה היופי, שהם בעצם מוצאים את הבידול למה לעבוד דווקא איתם, וככה למעשה תמיד המיעוט מנצח, תמיד כשאתה ספציפי ויש לך קהל יעד ספציפי ואתה יודע למי אתה מוכר ואתה לא מחפש את כל הקשת אלא רק את האנשים הספציפיים לך, בדרך כלל זה עובד הרבה יותר טוב.

גיוס טאלנטים – מה שבאמת גורם לחברה לגדול

עשהאל: יש לך אחריות מאוד גדולה לקחת לקוח כמו ריפ קארל או בנק פועלים, איך אתה בוחר היום עובד שיתעסק לו גם בכרטיס אשראי, עושה טעות קטנה, הוא לא רק מפיל את ה-SEO, הוא יכול להפיל לו את האתר. איך אתה לוקח אחריות? איזה עובד אתה מגייס? איזה בדיקה ביטחונית אתה עושה לעובד לפני שהוא…

אני, אם הייתה לי סוכנות SEO והוא היה אחראי על בנק הפועלים, הייתי עושה בדיקות אבטחה מכל כיוון. מה אתה עושה?

אז תראה, קודם כול, כחלק מגדילה של סוכנות, אז בפועל מה שגדל זה לא המשרד הפיזי, כי זה כן גדל, אבל זה לא מה שבאמת משנה, וגם לא מה שגדל זה ההכנסות או ההוצאות, זה לא באמת מה שגדל.

מה שגדל באמת, שהופך את החברה לטובה יותר מלפני שנתיים למשל, זה הצוות שלך. הצוות זה לב העניין.

עכשיו, ברגע שיש לך צוות טוב, איפה אתה תמיד נתקלים בזה? שאתה פתאום מוצא בן אדם שהוא טוב במה שהוא עושה, אחרי שהרבה זמן היה לך את אותה פוזיציה, ולא הצלחת למצוא מישהו טוב.

אני אתן לך דוגמה. נניח עכשיו נדבר על נושא המכירות, בסדר? אני חיפשתי המון המון זמן בן אדם שיצליח למכור את השירותים שיש לנו בסוכנות, שזה לא אני אצטרך לעשות את זה.

אתה חושב שאתה תמכור את זה הכי טוב? לא.

גל: למה?

עשהאל: מה זאת אומרת? אבל אתה הכי מאמין בזה. מה זה קשור? כשאתה מגיע היום לקנות ברמי לוי, מי שמוכר לך בקופה זה רמי לוי? זה לא אותו דבר. אני אראה לך קופאים. זה לא, רמי לוי מוכר מנפיפות בעוף, אתה מוכר פה מעטפת מאוד כבדה.

אין בעיה, אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת. בבקשה. האם אתה חושב שאם הקופאי יהיה רמי לוי, הוא יעשה יותר עבודה טובה מאשר קופאי שהוא שושנה דם, לא יודע, איזושהי שושנה?

אני חושב, אני אתן לך דוגמה אמיתית, סיפרתי על זה גם אצלי, יש לי מתחת לבית יוחננוף. נכון, שמעתי את הפודקאסט הזה.

ויום אחד הגעתי לשם, והיה שם עובד, אתה לא מאמין איזה רמה. תאמין לי, תאמין לי, יש לך את המילה שלי, שיעשה עבודה יותר טובה גם מרמי לוי, גם מגל מלמוד וגם מהסייל דרייר בלהיות קופאי. הוא היה אישי.

גל: קופאי גרוע.

עשהאל: עכשיו, אני אומר לך יותר מזה. גם אני בעסק שלי, שעשיתי את המכירות המון המון שנים, אני לא בטוח שאני מביא אחוזים טובים יותר מאשר מי שהיום מוכר אצלי. זאת אומרת, עובדות אני מדבר איתך, לא, פשוט מה הקטע?

לוקח הרבה זמן להגיע למצב שאתה אשכרה עובד עם טאלנט, עם מישהו שהניגון שלו, שהיכולות שלו, שהתוצאות שלו… ניגון אתה מתכוון לנשמה שהוא נותן, או לתכלס, לגול שהוא מבקיע?

ניגון זה ה… לא, הגול זה תוצאות. ניגון זה הלמה שלו, זה רמת המחוברות שלו למשימה, זה כמה הוא מוכן לאכול יחד איתך ובשבילך חרא, רק בשביל שהחברה תצליח, בשביל שאתה תצליח. זה מבחינתי ניגון.

קח למשל את עדי, שעושה איתי דרך כבר, הנה, אמרתי לך על קובי, אז את עדי הכרתי לדעתי אפילו לפני קובי. היא עוד קוסמות, לא עדי?

גל: כן,

עשהאל: כן, היינו עושים הופעות שקסמים ביחד משם עד היום.

גל: אה, היא קוסמת?

עשהאל: היא לא קוסמת, אבל היא הייתה שוליית הקוסם.

גל: די.

עשהאל: כן, היינו עושים דברים ענקיים, הופענו במקומות הכי גדולים, אבל תראה איזה ניגון קטלני יש לה. עכשיו, כולם רוצים להיות עדי כיום, אתה מבין? היום עדי היא סמנכ״לית אצלי בחברה, והיא מרוויחה טוב, והתנאים שלה הם הכי טובים שאפשר לבקש, והכל כזה באווירת היא מנהלת את עצמה, והיא לא צריכה עכשיו לבקש רשות לא לעבוד מהבית, והיא בכללי יכולה להגיע ולא להגיע, והיא לא צריכה לתת דין וחשבון, ואין לה אצבע ואין לה כלום.

גל: כאילו,

עשהאל: מבחינתי, ממש אני רואה בה כשותפה עסקית שלי לכל דבר ועניין, אני באמת ממש אוהב אותה ברמה הכי גבוהה שיש. היא עבורך אבן דרך. מבחינתי, אני צריך לדאוג שבחיים שלי, כמו שאני דואג שהעסק שלי יהפוך את החיים שלי למסודרים וטובים, אז גם היא צריכה, זה צריך להתקיים גם כלפיה, מה שנקרא.

זאת אומרת, היא צריכה שיהיה לה את כל מה שהיא צריכה, ושלא יהיה חסר לה שום דבר. כמו לעשות את אשתך מאושרת, מבחינתך גם לעשות את זה. נקרא לזה ככה, אני תמיד אומר שיש לי, מה שנקרא, את אשתי, שזאת בר, ואני כמובן עף עליה ואוהב אותה אהבה הכי גדולה שרק אפשר לאהוב לדעתי, אבל ברמה עסקית, מבחינתי, עדי היא כמו אשתי בעסקים, חד משמעית.

אנחנו עושים דרך כבר ביחד, וואו, עוד מעט מסיימים, משלימים עשור, והחלק הכי יפה זה שהיא יכלה בשבילי כל כך הרבה חרא, כל כך הרבה חרא,

גל: וואו,

עשהאל: מאיפה להתחיל? אני מדבר איתך על בחורה שכאילו לא תלך לישון לפני שהמשימות שלה יסתיימו, גם אם זה אומר ב-11 בלילה לפתוח מחשב, ולא נצנוץ, לא איזה יום אחד כזה בשבוע. לא, זה יכל גם להיות לפעמים תקופות של… אתה לא במקום הזה כבר, נכון? של לפתוח ב-11 מחשב?

גל: לא,

עשהאל: אני לא משתדל שלא לעשות את זה, אבל זה לא מקום של באיזה מקום אני, אלא פשוט כי היום יש באמת הרבה משכורות והרבה אנשים שאחראים, אז אם אני מוציא כל כך הרבה כסף, אז לא הגיוני שגם אני אצטרך לעשות את העבודה.

אבל אם אנחנו… וזה קרה אצלך גם בבום, נכון? אתה היית שנים לבד, לבד, לבד, לבד, ובשנה אחת היה איזה פרצה,

גל: נכון?

עשהאל: לא, לא, זה קרה מאוד בהדרגה. בהדרגה? ואז הגיע עדי, ואז הגיע אח שלי הקטן, ואז הגיע ערן שני, ואז הגיע לאט-לאט, אליאור הגיע, וכאילו זה גדל וגדל וגדל, עד שהנה אנחנו היום, חודש אוקטובר האחרון, לא יאומן, 37 עובדים, 37 משכורות, פשוט הזיה. לא חשבתי ש… תכף עם המנקה 38. הופה, איך לספר, אנחנו בדיוק מגייסים מנקה. שלושה ראיונות היום, אתמול, היו, והאמת שבאמת נראה בסדר. אני מקווה שנצליח לגייס. אבל בשורה התחתונה, אם רגע נחזור לנקודה שממנה פתחנו את כל הנושא הזה, ברגע שאתה מצליח לגייס טאלנט, שהוא באמת יודע לעשות את התחום שלו כמו שצריך, כמו שאתה יודע, אבל יותר טוב.
עשהאל: אז אתה מבין שכן אפשר להבין מי חושב. כן, אתה חושב שיש אנשי SEO יותר טובים ממך בסוכנות שלך? אני בטוח שיש אנשי ביצוע של SEO הרבה יותר טובים ממני. זאת אומרת שבסוף, הנה, קח למשל את איתי. כמו בצבא, שהיית לוחם מדובדבן, ואז היית מפקד בחמ״ל בכלל, נכון? עברתי במילואים למשהו אחר, תפקיד אחר,

גל: כן,

עשהאל: זה מאוד על אותו מודל. אבל קח נגיד את איתי אצלי, בסדר? איתי אצלי מהסוכנות, בחור מאוד מאוד רציני, אין מה להגיד. שמע, הבחור, יש לו את התכונות שאני זוכר שהיו לי כשהייתי קטן. זאת אומרת, הקטע הזה שאני לפעמים מגיע בשמונה וחצי בערב למשרד, אגב, אני לפעמים מגיע למשרד שהוא שתי דקות הליכה מהבית שלי בכוונה, אני לפעמים מגיע למשרד רק כדי להתמלא בכוחות ואנרגיה, והולך הביתה. לא עשיתי שם כלום, לא פתחתי מחשב,

גל: לא הסתכלתי,

עשהאל: רק נכנסתי, נשמתי את האוויר, עשיתי סיבוב ריבוע כזה מעגלי, יצאתי הביתה, זהו, אני חוזר הביתה מלא באנרגיה. מה יקרה אם לא יהיה הסייל דרייר עוד שנתיים? לא יודע, משהו, מה יקרה לך? אני מאוד מקווה ומאכיל ועובד על זה.

גל: אני,

עשהאל: זה הפחד הכי גדול שלי, שלא יהיה מעל מוד השמה. זה אחד הדברים הכי טובים שקורים לי בחיים, אתה מבין? אני מאוד מקווה, אני חושב ששאלת כאילו בקטע של אם הסייל לא יהיה, האם החברה תצליח לקיים את עצמה. לא, זה לא קשור לכסף והחברה והרמה העסקית, זה הרבה מעבר לזה. אתה לא רואה כאילו כבייבי שלי? כן. לא, אני לא שם.

הנה, אמרת, הלכתי למשרד בשמונה באלף. מה לעשות, היום, באופן עובדתי, אני ממנכ״ל את המקום, אני אחראי על כל מה שקורה שם מקצה לקצה ברמת כמה כסף שמים בסקול מרקט, באיפה שאנחנו קונים את הכיבודים ואת השתייה ואת כל הדברים האלה. כמה כסף, הנה, היום היה לנו בחברה טורניר שם קוד, סבבה? טורניר שעשינו. מישהו היה צריך לתקצב את האירוע, מישהו היה צריך להקציב לזה זמן, להקציב לזה משאבים, לבדוק רגע, לעשות תיאור. כאילו, הכל בסוף קשור אליי באיזושהי צורה, היום, כמעט הכל, מה שקורה בסוכנות.

ולכן, בגלל שבאמת יש לי היום המון המון אחריות ואני עושה המון המון המון, אז כשאני מגיע לשם, אני באמת מתמלא באנרגיה. ואני מאחל לעצמי שאני אוכל, לצורך העניין, עוד שלוש שנים או שנתיים או משהו כזה, להגיע לשם בקטע של בעלים. כאילו, בקטע שאני מגיע, ואני רואה את המקום, ואני רואה שהכול בסדר, והכול סבבה.

ואתה יודע, רמי לוי, נגיד, הוא הרי, איך אני יודע? כי הוא, כי אני הייתי חלק מהמכרז של זה. נגיד עכשיו הוא פתח חברת, לא עכשיו, לפני כמה שנים, שנה, שנתיים, הוא פתח חברת ביטוח, סבבה? של רמי לוי.

גל: נכון.

עשהאל: מה אתה חושב, שהוא הולך שם למשרד כל יום ובודק מה קורה? לא, הוא יכול לפעמים גם לעשות עשר דקות בחודש, בחודש. עשר דקות סקירה על מה קורה בחברת הביטוח של רמי לוי, והוא מתקדם לדבר הבא. הוא מסתכל רק על האקסל, אבל. בסדר גמור, אבל הוא לא… אבל כשהאקסל ירם מספרים חיוביים, צריך תהליך. וזה המיקרו, זה הדברים שהם המיקרו, כדי שיהיה את המקרו של האקסל.

נכון מאוד. אז זה קצת קשה עם הגישה הזו. למה? אבל זה באמת… תחשוב שבסוף חברה, נגיד סתם, קח דוגמה את הפניקס, בסדר?

גל: אוקיי.

עשהאל: חברה… כן, לקוחות. תמיד הפניקס, הפניקס כאילו… יפה, אז הפניקס למשל היום הם כבר יותר גדולים מבנקים, מכל הבנקים לרדת. נכון. אשכרה, זה מטורף לגמרי שסוכנות, שחברת ביטוח היא יותר גדולה מבנק. אגב, זה קורה בגלל שאת הבנקים הגבילו רגולטורית ואת החברות ביטוח עוד לא מספיק הגבילו וכאלה, אבל שורה תחתונה, הפניקס לצורך העניין, זה לא נקרא גל מלמוד ביטוח, זה לא נקרא אסייל דרייר דיגיטל, זה הפניקס.

תגיד שאלה, מי הולך לתת לך שירות כשאתה מתקשר להפניקס? אתה יודע את השם שלו? לא. גם אני לא. זה לגמרי אפשרי לייצר מותג שהוא לא תלוי בן אדם כזה או בן אדם אחר, וזה לא אומר שגם השירות לא יהיה טוב, זה לא אומר שהמוצר לא יהיה טוב, זה להפך, זה אומר שיש פה בעל, איש עסקים רציני מאחורי העניין, שהוא מבין איך הדברים עובדים, הוא מנוסה, אני מניח שכל אחד בתחילת דרכו קורא לעסק שלו, רובם, בשם שלו, זה כזה סוג של עורך דין כך וכך,

גל: לא יודע,

עשהאל: יוני כהן כזה, או הנה, מלמוד השמה או עשהאל קידום, זה לא בטעות ששנינו יושבים פה ושנינו עשינו את זה, כי כמעט כולם בתחילת הדרך עושים את זה, כי זה הדבר המבקש. בהשמה ופרסום אף אחד לא עושה את זה. בבקשה, הנה.

גל: אף אחד.

עשהאל: אנחנו יחידים. בפרסום אני חושב אחרת, לא, בפרסום אני מכיר כל מיני… אורטל דיגיטל? לא, לא, יש אין סוף.

גל: מי?

עשהאל: תן לי. דניאל זריאן, לדוגמה, יש עוד מלא, מה, אני לא צריך עכשיו… תבדוק, תסתכל, תיכנס, מה זאת אומרת? יש ערימות של סוכנויות שנקראות על שם הבעלים או מי שהקים את זה, וכאילו זה מאוד… אני חושב שזה מקום של אמונה בעסק. אני חושב שזה מקום של חוסר הבנה של איך העסק עובד בתחילת הדרך, ואז התגלגלות על בסיס זה לנצח, פחות או יותר. או יותר עוד ועוד ועוד.

גל: זה לא כמי שהוא…

עשהאל: והפניקס זה לא היה שם פרטי של בן אדם. זה בדיוק הקטע, שהפניקס זה כנראה חברה שהוקמה על ידי בן אדם שהוא הרבה יותר משופשף מאשר גל כשהוא פתח את העסק או עשהאל כשהוא פתח את העסק.

כשאני פתחתי את העסק והלכתי לרשם החברות ברמלה בשנת תרפפו, אז הוא שואל אותך, איך אתה רוצה שנקרא לעסק? אז אתה אומר לו, לא יודע. אז הוא אומר לך, אוקיי, איך אתה נקרא? עשהאל דרייר. אוקיי, אז נקרא לזה בתור התחלה עשהאל דרייר בעם, ומשם נתקדם. ועד עצם היום הזה, ככה זה נקרא.

אתה לא תשנה את זה בחיים. למה שאני לא אשנה את זה? אולי אני כן אשנה את זה. הנה, שינינו עכשיו דומיין, ממש בשבוע עברנו דומיין, לעשהאל נקודה דיגיטל, והנה, שינויים קורים.

הנה, השבוע גם עשיתי בינוי בסוכנות בקטע שאתה תגיע, אתה לא תזהה את המקום. החלטתי שאני לוקח את כל האופן ספייס שהיה במחלקת SEO, שזה השטח המרכזי של המשרד, שם את החבילה שם. שמע, כן, אבל מה הקטע? פתאום ראיתי שכשעובד שלי עובד מהבית, הוא אפקטיבי חבל לך על הזמן, הוא מספיק, תקשיב, הוא מגיע להספק הרבה יותר גדול במשרד.

אתה נותן להם לעבוד מהבית? לא, לרובם לא, אבל יש כאלה שיש להם…

גל: למה לא?

למה אני לא נותן לעבוד מהבית – ושיטת “נוהל דלתות סגורות”

עשהאל: הנה, אתה רואה שיש אפקטיביות. נה, רגע, לאט-לאט, אני אפרק לך את זה. קודם כל התשובה היא לא, בגלל שלא הכל נמדד בבסיס אפקטיביות. לפעמים גם אתה נמדד, אתה מודד את הדברים לפי בקרה ושליטה. איפה יותר קל לך לבקר את התהליך ולשלוט עליו? וגם אם אני עושה 10% פחות, אבל אם לפחות אני אדע בזמן מה שאני צריך לדעת בזמן, ולא דברים שאני פתאום מקבל באיחור וכבר לא יכול להציל אותם לצורך העניין, או לתקן אותם, או לשדרג אותם, או לאפסל אותם, או מיליון ואחת דברים, אז לפעמים שווה לקבל 90% תפוקה, או 80% תפוקה, אבל להיות מדויק בביצוע. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני שמתי לב שאנשים אפקטיביים בבתים שלהם, לא כי יש איזה קסם בבית שלהם, פשוט כי זה מתחלק לשניים. יש את האלה או שהם יותר אפקטיביים, או שאלה שהם בכלל לא אפקטיביים. מי שלא אפקטיבי בכלל, מספיק שאתה עושה שיחה או שתיים עם אותו בן אדם, ואתה מבין שיש לו ילדים בבית והוא לא יכול לעבוד שם. בסדר? לא משנה מה תגיד, הוא לא יכול לעבוד שם, יש לו ילדים על הראש, והכול בלאגן.

אבל יש לאלה שהם מאוד אפקטיביים, למה? כי יש להם שקט, וזה כל המשחק, יש להם שקט. אז אמרתי לעצמי בלב, מה הבעיה לתת להם שקט גם במשרד? אוקיי, אז היום זה בנוי בצורה של חדרים של רביעיות, שלשות, וגם אין כל כך דלתות, זה הכל כזה רק על בסיס קירות עם פשוט פתח, בלי דלת.

אמרתי, אוקיי, אני עושה פה עכשיו חדרים קטנים, עם מלא מלא מלא קירות, והכול עם דלתות, אין חדר אחד אפילו בלי דלת. כאילו, היום כשאתה נכנסת לסוכנות שלי, אתה רואה מיליון דלתות, פשוט מלא דלתות, דלתות, דלתות בכל מקום, ואז יש שקט, ואז בן אדם אשכרה מגיע ומתחיל לעבוד.

עכשיו, החבר'ה שלי, שאמרתי להם שאני עושה את השינוי הזה, זה כמו כל שינוי אחר, זה חלק מהעניין, הם הגיבו כאילו מאוד כזה בחששות, אתה יודע, רגע, אז זה מה יהיה? אז איך זה ייראה? ושבוע-שבועיים אחרי שעשינו את השינוי, אז הלכתי לחלק מהחבר'ה, שאלתי אותם מה אתם חושבים ולא היה אפילו אחד שלא אמר לי, שמע, לא ציפיתי שזה מה שיהיה, אני אפקטיבי פי עשר.

למה? אני קורא לזה נוהל דלתות סגורות, אוקיי? שמונה בבוקר, תשע בבוקר, נגיד בין שמונה לתשע, זה הזמן האחרון לסגור את הדלת. ברגע שהגיע תשע בבוקר, לא משנה מה, אני גם עושה מעבר באותה שעה, ואני סוגר את כל הדלתות ואני אומר, עד השעה אחת הדלת הזאת נשארת סגורה.

למה? עד השעה אחת, כי בשעה אחת יש ארוחת צהריים, ואז כאילו,

גל: אני אומר,

עשהאל: קבוע, לא משנה איזה נסימה.

גל: כן,

עשהאל: כי תמיד, תמיד, תמיד תשע עד אחת, אני מניח, או שמונה עד אחת, תלוי מתי הבן אדם מגיע, זה כאילו המשבצת האפקטיבית באמת של העובד. אחרי זה שהוא אוכל ארוחת צהריים, אני לא אומר שאי אפשר להמשיך לעבוד בשעה שתיים בצהריים, אני רק אומר שברגע שאתה מקפיד על תשע עד אחת, פוקוס, לא עושים לי שיחות במסדרון, לא הולכים לאכול כל מיני שטויות. אין לדבר עם בר אשתך מתשע עד אחת, לא קיים.

מה זאת אומרת, מי צריך לדבר עם בר אשתי? אני או עובדי? לא, נגיד אתה עכשיו, אשתך מתקשרת אליך, רוצה לספר לך, אני מתגעגע. אין, פוקוס, צבא, תשע עד אחת, רובוט.

אשתי לא מתקשרת אליי לשאול אותי עם אמא שלומי באמצע היום, זה לא קרה מעולם, אבל אני פשוט מדבר על כל הסוכנות, לא עליי. אני מדבר על זה שיש עכשיו שלושים… לא, אני שואל את זה במקום של התנהלות, כמו יש שאני מכיר, פוקדי מכירות, אסור לגלול באינסטגרם בזמן עבודה.

אין אצלי את הדברים האלה, כי אנחנו לא, בסוף אני, הנה, זה עניין של ניגון. כשאני הייתי בעגלות והכנסתי את הפלאפון לתיק, מאותו חודש הפכתי להיות האיש מכירות הכי מצטיין בעגלה, למה הפוקוס שלי היה במכירה ולא, מישהו מדבר איתי בעגלה, אני סנוב, לא מדבר איתו.

אז קודם כל, אני לא נגד הגישה. זאת אומרת, אני אומר, זה כן יכול להיות מעניין לראות איך אפשר לצנזר את הטלפון פחות בשעות העבודה וכאלה, אבל אני היום לא מצאתי לנכון לעשות את זה, כי אני לא מעוניין לעבוד עם אנשים שאני צריך להיות סוג של עם שוט כזה, של יאללה, תעבוד, יאללה, תעבוד.

אני יותר מנסה לעשות את זה במקום של נכונות של האנשים עצמם, כי…

ניגון קטלני – מה זה אומר בפועל ואיך שומרים עליו בחברה גדולה

עשהאל: השאלה היא אם בניהול האסטרטגי של חברה גדולה אתה יכול לעשות דבר כזה.

גל: כן.

עשהאל: כי לא לכולם יש את הניגון של להסייע. אז בגלל זה, אם אתה מזהה… החברה עוד שלוש-ארבע שנים של 150 עובדים. לכולם יהיה את הניגון של היום.

מה זאת אומרת? גם היום לכולם אין ניגון שהוא חד משמעי. אתה חושב שבאמזון לכל הפועלים יש שם את אותו ניגון של ג'ף בזוס?

גל: לא.

עשהאל: יופי. לא, אבל תראה, אני אף פעם לא הגעתי לא לדברים שאני יכול להפעיל. אני לא יכול לשים את עצמי באותו משפט עם אמזון, בסדר?

גל: זה

עשהאל: נראה לי משהו שהוא לא בר השוואה. אבל אם נסתכל על דברים שנמצאים יותר ברי השוואה, מה שנקרא, תמיד תמיד אני מאמין בלחתוך מלמטה. זאת אומרת שגם אם לכולם יהיה ניגון קטלני, תמיד עדיין יהיה את העשרה אחוז בעובדים שיש להם ניגון פחות טוב.

גם אם הוא קטלני, אבל הוא פחות קטלני מאשר ההוא ומאשר… אז גם ככה יש תהליך טבעי של לגדול, כמו אקורדיון שנפתח, ואז להקטין. אם אתה לא יודע להקטין, אתה אף פעם לא באמת תהיה מספיק חזק, כי אתה רק מגדיל ומגדיל, אבל אתה לא מקצץ מלמטה.

אני טוען שאתה צריך לדעת היום גם לגייס ולהביא תמיד עובדים חדשים, אבל גם לסיים את ההתקשרות אין מה לעשות כמה שקשה זה לא יהיה עם כאלה שלא מספיק טובים או לא מספיק מתאימים או שהם בשליש בעשירון התחתון של העובדים מה שנקרא.

כי אתה אף פעם לא רוצה להגיד, אה, הוא בסדר, הוא בסדר, אז שיישאר. לא,

גל: לא,

עשהאל: לא, בסדר זה לא טוב, בסדר זה גרוע, בסדר שיהיה במקום אחר. אין בעיה, בסדר, יהיה בסדר מה שנקרא במקום אחר.

אני צריך שהאנשים שעובדים איתי, שכולם יהיו בניגון קטלני. ואם אתה לא בניגון קטלני, הכל טוב אם אתה לא… תגדיר ניגון קטלני.

להגדיר ניגון קטלני. ניגון קטלני, זה הכי פשוט שיש. שאתה מוכן לאכול חרא איתי ובשבילי לטובת הסוכנות. זה הכל.

למה שמישהו יעשה את זה בשביל 10,000 שקל? 15,000 שקל. כי אני חושב שמה שבסוף יוצא לאותו בן אדם מ-10,000 שקל… יש לו סיבה.

אני חושב שמה שיוצא לאותו בן אדם מ-10,000 שקל זה, אחד, הוא יכול להיות עד לעסק שמתנהל בצורה שהוא היה חולם שאצלו תהיה עסק בכזו התנהלות. זאת אומרת, הוא לא הולך עכשיו נגיד לבזק או לאמזון או אני לא יודע איפה, וחווה איזושהי בינוניות מסביבו.

דווקא זה שיש את הסטנדרט המאוד מאוד גבוה, שאני אישית מאוד מקפיד עליו והמנהלים שלי מאוד מקפידים עליו, זה מה שקוסם לו. זה גם מה שמזמן את האנשים הנכונים.

מישהו כתב לי כל כך יפה תשובה. אז ליה, אני אגיד לך, יש לי הרבה מאוד לקוחות, אתה ביניהם, שגייסת לך לא מעט עובדים, ועובדים אצלך הם באמת עם ניגון יותר גדול מדווקא בתאגידים שאני עובד מולם, דווקא בתאגידים מרגיש לי שלאנשים אין ניגון, הם מסתכלים על זה כעוד אבן דרך, כעוד משהו לעבור בו. הם לא,

גל: זה לא…

עשהאל: נכון, אבל… אצלך זה נחקק בסלע. זה לשני הכיוונים, שתדע.

אני נגיד בסיכום שבוע האחרון, זו לא פעם ראשונה שאני אומר את זה, אז אמרתי כזה לכל החבר'ה, כחלק מהסיכום, אני רק רוצה ככה להגיד משהו קטן. אם מישהו פה רוצה להוסיף אותי לחיוג המהיר שלו, מה שנקרא, למקרה שתהיה לו בעיה אמיתית בחיים, לא, אתה יודע, חרטאי, אלא משהו רציני, מה שנקרא שקורה לכל אחד כמה פעמים בחיים שהוא צריך רגע להרים טלפון לאבא או אימא, כי קרה משהו ממש ממש חמור, לא יודע, נכנסת לכלא, אני לא יודע מה קרה, משהו ממש ממש גדול, שים אותי בשמורים שלך ותנסה להתקשר גם אליי יחד עם אבא ואימא, ובוא תראה אם אני אצליח לעזור לך.

כאילו, מה זה חיוג מהיר שאתה רואה, אתה תראה שזה… בוודאי שאם תעשה שלוש ארוך אצלך בטלפון, אז זה יחייג למי שהגדרת חיוג מהיר מספר שלוש. שים אותי,

גל: זאת אומרת,

עשהאל: אם אתה תגיע לסיטואציה ואתה חושב שההורים שלך הם מספר אחד, שתיים, אוקיי, לפחות שימו אותי שלוש, אם לא אחד, שתיים. כי אני חושב שכשתגיע לרגע האמת היא תצטרך איזושהי עזרה כזו או אחרת, אבל באמת, לא משהו קטן, אז אני אהיה שם בשבילך, כמו שאתה בשבילי יום-יום בסוכנות.

זאת אומרת, אני תמיד משתדל שזה יהיה לשני הצדדים. ואגב, הנה, סיפרתי לך שהיום היה… אתה מרגיש שמטוב ליבך לפעמים אנשים לא מחזירים לך באותו מטבע? בסוכנות? בכלל. וגם בסוכנות בפרט.

בסוכנות לא. אני לא מרגיש, בסוכנות אני מרגיש שיש ווין ווין. וכשאין ווין ווין, אז זה מסתיים והכול בסדר.

אני לא מתייחס לסיום התקשרות כאילו עכשיו זה מישהו עשה משהו לא בסדר. אני פשוט בא ואומר, גבר, אתה בעשרה אחוז התחתונים, אתה לא מספיק טוב, במילים אחרות. זה מה יש.

אתה רוצה, זה הרי תלוי בך. אתה יכלת לשנות את הכול ולעשות… מה תגיד לו בשיחת שימוע? מה הטענה? לא הבאת תוצאות? חוסר שביעות רצון של המנכ״ל מהתפקוד שלך.

ואני אתן לו גם דוגמאות קונקרטיות. ממה אני לא שבע רצון? אני עכשיו העורך דין המייצג. אני העורך דין המייצג. בבקשה. העובד שלי הוא מדהים. מה זה אתה לא סביר? תוכיח לי מדעי, תוכיח לי מספרית ב-SEO שהוא לא מתאים.

הנה, זה קרה לי ממש יחסית לאחרונה, אז פותחים את הטבלה שלו. הוא הביא עורך דין? זה בכלל לא משנה, הוא לא הביא עורך דין, אבל אתה פותח לו את הטבלה ב-Monday, שמראה לצורך העניין, סתם דוגמה, כמה איכות והספק יש לכל אחד מהכותבים לדוגמה.

ואתה מראה לו, תסתכל. אתה רואה את יוסי, הוא עשה החודש 200,000 מילה עם ציון 8.4 של איכות מהמנהל ומהלקוחות. יופי. אתה רואה אותו, הוא עשה 250,000 עם ציון 8.5. אתה רואה אותו, הוא עשה 270,000 עם… אתה רואה אותך, אתה עשית 95,000 עם שבע תלונות פתוחות עוד עם לקוחות, שתי משימות שלא סופקו בזמן עד עצם היום הזה, ומישהו אחר היה צריך ל… מה אתה רוצה, כאילו? אני שואל אותו, מה אתה היית מחליט כמנכ״ל החברה? שמה, היית נותן לו את מצטיין החודש? לא.

מה לעשות? הרי אותו בן אדם יכל להצטיין בתפקידו, לא משנה מי זה. כל אחד יכול להצטיין בתפקידו, פשוט הוא לא רוצה כי הוא לא מוכן לאכול חרא בשבילי או בשביל החברה. זה כל הסיפור.

האם אתה מוכן לאכול חרא או לא? אתה יודע, גם מסתכלים על זה, אפשר להסתכל על זה בעוד מלא דברים. מה זה חייל לצורך העניין שהוא חייל, נקרא לזה, שמאוד מוערך או לוחם על או… מאוד פשוט.

אחד, ציות ברמה הגבוהה ביותר, ושתיים, הירתמות עד לסוף המשימה. גם הוא מסכן את החיים שלו.

גל: זה הכול.

עשהאל: זה הכול, זה אחד לאחד אותו דבר. מה ההבדל? אותו דבר.

אני אומר לך, לדבר עם לקוח עכשיו שקיבל, לא יודע, שירות לא מספיק טוב, וצריך עכשיו בתור, נגיד, מנהל המחלקה, לסדר את העניינים, אוקיי? מה אתה חושב, זה כיף? זה לא כיף? אני אספר לך סוד, לא כיף, בכלל לא כיף.

לא כיף להתקשר אל לקוח שמסביר לך כמה הדברים בצעו בצורה לא מספיק טובה, ווואטאבר, ולא כיף, אבל מישהו צריך לעשות את זה, נכון? כן.

אז יבוא מנהל אחד ויגיד, אני לא נהנה מלעשות שיחות עם לקוחות, אז אני לא רוצה לעשות את זה. אז אתה אומר, טוב, אני לא יכול להכריח אותו, נכון? לא יכול, בסדר, אבל לבוא ולהגיד…

גל: למה?

עשהאל: כי זה לא כתוב לא בחוזה עבודה? זה לא עניין של רשום או לא רשום בחוזה. אני לא רוצה להכריח אף אחד לעשות משהו שהוא לא רוצה.

זה לא קשור למה יש בחוזה. זה לא העניין בכלל.

העניין הוא שאני מחפש להקיף את עצמי באנשים שאני לא רק אצליח לעשות איתם חברת SEO ברמה גבוהה, ולא רק אצליח להרוויח איתם כסף, אני גם רוצה לקחת אותם הלאה איטי להמשך הדברים שאני אעשה בחיים.

וכשאני רואה בן אדם שהניגון שלו מקולקל, שהוא לא מוכן לעשות, לאכול חרא בשבילי ובשביל החברה, מה יש לי לעשות איתו? זה סתם קשקוש בלבוש, זה הכל בזבוז זמן, זה הכל,

גל: אוקיי,

עשהאל: אז הוא יהיה פה עוד יום, עוד יומיים, עוד חודש, עוד שבוע. זה בזבוז זמן, אני לא מחפש, באמת, אני לא מחפש להקיף את עצמי סתם באנשים. זה שיש לך דופק לא אומר שאני צריך אותך.

אני לא צריך אותך, אני צריך אנשים שמוכנים לשכב על הגדר בשבילי. אני אהיה מוכן לשכב על הגדר בשבילך, אתה תהיה מוכן לשכב על הגדר בשבילי.

יש לך ספקים כאלה שאתה מרגיש ככה איתם? בטח, בטח. יש לי בחור שעושה לנו את כל מה שקשור לבניית אתרים, ול… איך זה נקרא? לבעיות של וורדפרס, אלמנטור ודברים כאלה. לא חסר בעיות בדברים. יפה מאוד.

תשמע, הבחור הזה עובד איתי כבר כמה שנים. היה נופש חברה עכשיו שעשינו, הזמנו אותו, היחיד, היחיד, כספק שהוא חיצוני, הזמנו אותו לנופש החברה,

גל: והוא גם הגיע. לאן לקחת?

עשהאל: הוא גם הגיע. לקחנו וילה פה, לא יודע, באזור, בנתניה, משהו כזה, עשינו שם יום שלם עם הפעלות, ועשינו מזה גם סרטון יפה כזה שיצא,

גל: יפה,

עשהאל: למצוא אותו ביוטיוב. כן, אבל רמת החיבור איתו היא כל כך גבוהה, שאני אמרתי, חבר'ה, הלוואי שהיה לי עוד אנשים כאלה.

זה האידיאל, הרי אני, אין לי יחסי עובד מעביד איתו. אתה יודע איך זה עובד, זה הרבה יותר, אפילו אם אני משלם לו יותר כסף, כביכול, ממישהו שעובד אצלי, אבל זה מאוד נוח, הוא לא תופס לי עמדה במשרד, הוא לא מלכלך לי את השירותים, שגם זה אישו כשהם, הנה, למה אני צריך מנקה?

כשאתה גדל ל-30 וכמה עובדים, אז אתה פתאום, יש הרבה יותר גם תחלופה של שירותים, של מטבח, של ניקיון, של אסתטיקה, של ריח, של… זה הכל בסוף ביחד.

אני לא מחפש להגדיל את מספר האנשים סביבי, אני מחפש להגדיל את מספר האנשים שמוכנים להקריב בשבילי. ואם הוא לא מוכן להקריב… אתה חושב שאתה יכול גם להגיע ל-300 כאלו? כן, להפך, אני חושב שזה יותר קל.

הנה, אתה מכיר את הסיפור עם הקופים? לא. הבננות והקופים? לא.

ת משהו יפה. לקחו חמישה קופים, סיפור מדעי אמיתי, תרשום בגוגל, אמיתי, לא אמיתי, לא משנה בכלל. תרשום בגוגל, הבננות והקופים, תראה את הסיפור במלואו.

אבל אני אספר אותו בקצרה. לקחו חמישה קופים, שמו אותם בכלוב, ושמו איזשהו עץ גבוה, ולמעלה יש מלא בננות. ואז כל פעם שראו שבעצם הם עולים למעלה לבננות, אז לא משנה, אפילו רק אחד עלה, דפקו זרם חשמלי לכל הקופים.

ואז כל הקופים כאילו בטירוף, לאט-לאט הם הבינו שמה שהטריגר של החשמל זה שמישהו מנסה לעלות לעץ. ואז בעצם מה שקרה זה שכל קוף שניסה לעלות למעלה, אז כל הקופים תפסו אותו חזק-חזק ואמרו לו, אל תעלה כי הם ידעו מה הולך בעצם לקרות.

ואז אחד ניסה לעלות ותפסו אותו, והשני והשלישי, ולאט-לאט הבינו שלא עולים לעץ גם אם יש שם בננות. ואז מה עשו? הוציאו את אחד הקופים מתוך החמישייה המקורית והכניסו קוף חדש.

הקוף החדש היא ישר הדבר הראשון שהוא עשה הוראה בננות, אמר בואנה אני עם קופים פה מפגרים לגמרי, דפק עלייה לעץ, תפסו אותו, הורידו אותו, נתנו לו מכות. הוא אומר בואנה, מה קורה פה? מנסה לעלות שוב, בום, מורידים לו סטירות, מורידים אותו.

טוב, אז לא עולים, אז לא עולים, ואז הוציאו עוד אחד מהמקורי ושמו עוד אחד חדש. ואז גם הוא בא לעלות, כולם תופסים, כולל ההוא, כי הוא רץ במה שעושים. תופסים אותו, מורידים אותו.

ככה החליפו את כל חמשת הקופים. בסוף יוצא מצב שכל חמשת הקופים, לא משנה איזה קוף עולה, כולם חדשים, כן? מנסה לעלות, כולם תופסים אותו ולא יודעים למה. מעולם הם לא חוו שוק, מעולם אין להם מושג מה קורה, אבל זה הסטטוס קוו שנותר, מה שנקרא.

זה אותו דבר בדיוק גם בעובדים. ברגע שאתה מכניס עובד לסביבת עבודה שבה כשהוא מתחיל לקשקש ולבלבל את המוח ולמצוא כל דרך רק לא לעבוד, ואז כשהוא בא לגל לצורך העניין לעמדה ואומר לו, אה, תשמע, ראית את המשחק אתמול של מכבי חיפה? וגל אומר לו, שתוק, שקט, אני עובד, אתה לא רואה? מה, אתה לא דופק בדלת? מה עובר עליך? הוא אומר, טוב, זה צהוב, זה מעפן, טורק לו את הדלת, הולך לחדר הבא, היי, טי, תקשיב, ראית? שתוק, שקט.

ככה קראו לי בעגלות, אגב, צהוב. הבנת? הצהובים, אבל למה בסוף השולטים? בצבא הייתי שחור, בלאגניסט, אבל איך שעברתי לעשות אותי, אני חייב להצליח בעגלות, לא כמו בצבא.

בסוף, כל המגניבים מהשורה האחרונה של האוטובוס, הם בסוף לא אלה ששולטים בעולם הכלכלי או מגיעים למשהו, בדרך כלל זה ההפך. דווקא החנונה הוא שאף אחד לא העריך, פתאום הוא הופך להיות מנכ״ל אפל.

זה בדרך כלל מה שיותר נפוץ וקורה. אבל בסוף, זה עניין של עץ. אם יש לך בעץ רק פירות יפים, ופתאום יש איזה פרי רקוב, ואז מהר מהר קוצצים אותו ומעיפים אותו, אז כל הפירות נשארים יפים ורעננים וטריים.

וברגע שאתה מתחיל להשלים עם זה, שיש לך עץ עם פירות שחלקם רקובים, ואין לך בעיה עם זה, וזה מתחיל להיות אפילו תופעה שכבר חצי עץ, אז כולם נהיים רקובים.

בגלל זה, אני באופן אישי מאוד מאוד מאוד משקיע בנושא הזה של המורל, של הרוח, של הבידוד.

אתה משליך את זה לחיים האישיים גם? לא. לא? לא, בחיים האישיים, זה משהו אחר.

אני, נגיד, עכשיו שיש לי חברים בעולם הפרטי שלי, לא, אני לא צריך שהחבר יהיה מצטיין בהכל, לא אכפת לי, אני יכול להיות חבר הכי טוב של מישהו שהוא הפוך ממני,

גל: ושאני…

עשהאל: כן, בדיוק, אני עושה גם את ההפרדה המוחלטת.

תקשיב, בעסק אני לא מעוניין להיכנס לאיזו סיטואציה שאני צריך לחנך ילדים כאילו אני בגנון. לא מעוניין בזה, אני מחפש רק אנשים שהניגון שלהם קטלני ושהם מוכנים להשתלב בתוך הדבר.

ואם אני מביא בן אדם ואני רואה שהוא לא מצליח להשתלב בתוך הדבר, תודה ולא תודה. זה הכל. לא בקטע רע, לא בקטע כלום. אתה לא מעוניין, לא צריך, הכל טוב.

וברגע שהבן אדם הזה נכנס לחדר, אחרי חדר, אחרי חדר, וכולם אומרים לו, שתוק, עוף מפה, יא טמבל, באחת נתראה באוכל, מה אתה מבלבל את המוח עכשיו? וככה עושים בעשרים היום.

כן, כן, אתה פותח דלת ואומרים לך, סגור. ואז אתה כאילו, הבן אדם חושב שהוא יסגור אחריו, יאם שהוא ייכנס לדלת. לא, לא, לא הבנת, לא הבנת, צא וסגור.

הלכ, הוא נכנס וסוגר אחריו את הדלת. כאילו, עכשיו השעה 12 בצהריים, שקט, מת אני זוכר שהייתי אצלך, והיה באמת, עשיתי את הביקור הזה, שעשינו את הפודקאסט הקודם, וביקרתי, ובאמת כאילו, אני רק כמו צפון קוריאה, שקט, דממה, ויש מלא עובדים בכל הכ… ממש ככה, כמו בעכברים, חכה.

עכשיו זה הרבה יותר קיצוני, אתה תראה כאילו את החדרים עכשיו, אני אומר לך… משחקי הדיונון, ה-SEO. וואו, וואו, חבל לך על הזמן.

אבל בסוף שתדע שגם העובד, שהוא חלק מהדבר הזה, אני מבטיח לך שהמוטיבציה שלו גבוהה יותר מהעובד שנמצא באיזה חברת קקמייקה, שכולם רק מחפשים לעשות אבטלה סמויה, ואני מבטיח לך שאותו עובד גם, הנה, יש לי עכשיו, לדוגמה, עובד שעבד אצלי איזה, לא יודע, שנתיים, שלוש, לא זוכר כבר כמה, ועכשיו הוא פתח סוכנות, סוכנות של SEO.

שאל אותי היום, היום בבוקר, שאל אותי, תגיד, אסלאל, אני יכול לפרסם בקבוצות שלך ובאפיקים שלך והכול, שאני מחפש לגייס איש SEO שיבוא לעבוד איתי? בטח! היה לו איזה בלגן, לא רצפי לתאר.

מה כולל באמת הקהילה שלך היום, שהיא באמת הכי גדולה בארץ? יש לנו היום קבוצת פייסבוק, שנקראת משהו בסגנון של לומדים ומלמדים קידום אתרים, בהובלת הסייל דרייר, או משהו בסגנון הזה, יש שם 7,000 איש או משהו בסגנון, 7,000 אנשים, יש קבוצת וואטסאפ עם איזה 800 ומשהו אנשים, יש אינסטגרם,

גל: אקס, לימים, טריידס.

עשהאל: כל יום מקבלים, כל יום יש תוכן. אני כל יום מקבל ניוזלטר. כן, כן, כן, יש כל יום כמה, אפילו, לא רק אחד. יש, יש, כאילו, הקהילה היום היא חזקה, אנשים מכירים, אנשים יודעים, יש כנסים, אני ממש, אין דבר שיותר שימח אותי, נגיד, מלאחרונה, פתאום אתה מקבל פנייה יזומה, נגיד, של אלמנטור, שהזמינו אותי לארצות באיזה כנס שלהם. איפה? שאני כאילו זוכר כמה שנים אני הייתי מנסה לדחוף את עצמי לדברים האלה, ולא מצליח, ופתאום מתקשרים אליך ואומרים לך, רוצים רק אותך, זה היה מאוד כיף, זה כבר היה, זה ביוטיוב אגב. אם מישהו יחפש אסייל אלמנטור ביוטיוב, ימצא את ההרצאה.

גל: בישראל?

עשהאל: כן, כן. עם חברה ישראלית. כן, בטח, זה מנטור, ברור.

אז כאילו, ניגון בסוף זה עניין מדבק. כשהניגון חרא, אז הוא ניגון חרא אצל כולם, וכשהניגון טוב, הניגון טוב אצל כולם, וזה חובת ההוכחה, אתה לא יכול לצפות רק מהעובדים לתת את הלב ואת הנשמה, ואתה לא נותן להם בחזרה.

הנה, היום אמרתי לך, היה שם קוד. תגיד, אני מרוויח כסף מהשם קוד הזה? יש לי חדשות בשבילך. לא רק שאני לא מרוויח, אני מפסיד. אני מימנתי גביעים. יש גביעים, מקום ראשון, מקום שני, מקום שלישי. כמה עולה לייצר גביע כזה? 550 שקלים, משהו כזה. אה, סבבה. כן, לא, לא, הכול סבבה.

אבל בסוף זה יותר עולה ויותר בלאגן ויותר וג'רס מאשר עכשיו מכניס. אממה, תשמע, זה מחבר את האנשים.

אנחנו היום, למשל, יש לנו בסוכנות ארוחת צהריים כל יום לכל העובדים. אתה יודע איך זה מחבר את האנשים למקום?

אתה יודע, בן אדם כאילו, לא משנה מה יציעו, לא משנה מה יקרוץ לו במקום אחר, ואין לי שום בעיה שעובד שלי יעבור למקום אחר,

גל: הכול טוב.

עשהאל: מה קורה אם אתה בא חולה באותו יום? עם מה? אם אתה בא חולה. מי חולה? הטבח, זה שמכין את האוכל. אה, הטבח, אז מה יקרה?

גל: לא יודע.

עשהאל: אתה עושה קייטרינג? לא, הכל טוב,

גל: שטויות,

עשהאל: אז אין אוכל באותו יום, זה לא משהו קריטי מדי. אבל בסוף, הדברים האלה שאתה עושה שהם קיצוניים, ושהם לא יהיה אותם במקום אחר. אני לא מכיר עוד מקום בישראל, אפילו בתחום שלי, שעושה חצי מה-facility ומהדברים שאנחנו…

גל: אין, אין, אין.

עשהאל: אני אישית מכיר כמעט את כל המתחרים שלך, הם לא עושים את זה. אני חושב שפשוט לא קיים, אני גם רואה את העובדים, אני גם רואה את התחלופה או את אי-התחלופה. ואני מבין פחות או יותר באיזשהו כנראה משחק. היה לוקח לי, אני תמיד מתבייש בזה, היה לוקח לי לפעמים, וואו, היה לי עובד, שנתיים וחצי לקח לי לגלות שהוא גרוע. שנתיים וחצי, זה היה לפני הרבה שנים, אבל שנתיים וחצי עד שגיליתי שהבן אדם אין לו מושג על מה הוא מדבר. שנתיים וחצי.

היום, אם הבן אדם מסיים חודש שלם ואפילו יום אחד, כאילו חודש ויום, יעני שהוא צריך לקבל שני תלושים ולא רק תלוש אחד, ושזה כאילו די אם הוא לא מתאים, אני ממש הולך בתחושות קשות הביתה. אני אומר לעצמי, בוא'נה, תשמע, איך לא ראיתי, איזה חוסר פוקוס, איזה בינוניות, איך לא ראיתי את זה, איך אני משתפר לפעם הבאה, מה שנקרא. אין דבר כזה.

היום בן אדם אצלי, שהוא לא מספיק טוב, אז מהר מאוד זה ייגמר. ואם הוא טוב, הוא יקבל את כל הפסיליטי שבעולם, והוא יקבל יחס, והוא יקבל גם… הרי הם באים בסוף, בסופו של יום רוב האנשים שבאים לעבוד אצלי, הם באים כי הם באמת רוצים ללמוד לעשות SEO אמיתי, אבל לא בכאילו.

הם הולכים ומתחרים בך אחר כך? בשמחה, אמרתי לך, הנה, יש לי עובד השבוע שביקש לפרסם הודעת דרושים לסוכנות שלו. אין לך טיפת קינה. מה פתאום? מה פתאום? איזה קינה? מה קינה? אני חושב שהיה לי כזו מערכת יחסים טובה איתו. הבחור כאילו נתן את הלב ואת הנשמה שלו ברמה הכי גבוהה שיש, אני סופר אסיר תודה, אני אשאר בשבילו באמת, כאילו, כמה שרק אני אוכל. אני שמח בהצלחתו, אני ממליץ עליו, אני אתן לו מכתב המלצה, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שהוא יצליח.

מה הבעיה בזה שהוא נתן אצלי שנתיים-שלוש והלך ופתח משלו? אני, להפך, הנה, הוא לא היחיד גם. קח את אליאור, אליאור שיש לו עכשיו את הסוכנות שקראת אפולו 8. בואנ'ה, הוא עבד אצלי שנתיים או משהו כזה, אולי קצת יותר, לא זוכר בדיוק כמה. והכול טוב, אנחנו היום אפילו משתפים פעולה, ופתאום לקוח שלו. אבל יש הרבה, עדן שירנסקי גם פתח בזמנו משלו, ויש עוד. אין לי שום התנגדות או בעיה לעניין הזה.

אני בסך הכל אומר, בתקופה שאתה אצלי, קודם כל תן תקופה משמעותית. היה לי נגיד איזה עובד שבא לשלושה חודשים והלך. ואז בשיחה שהוא אמר לי, אני מתפטר, אז כאילו, אולי זה לא היה כזה חכם מצידי, יכול להיות שהיום נגיד לא הייתי עושה את זה, אבל באיזשהו מקום אמרתי לו, תקשיב, אתה רימית אותי, כאילו, עם כל הכבוד. סבבה, באת לפה ללמוד, אין בעיה, תן שנתיים.

מה אתה בא לשלושה חודשים והולך כאילו, זה כזה, עכשיו, היום אני כבר לא הייתי… אני לא חושב שהוא גם כזה למד בשלושה חודשים, בוא. אני כבר היום לא מתייחס לזה כמו שאני אמרתי לו את זה. אני חושב שכאילו הייתי מאוד אמוציונלי וזה לא היה טוב, אבל בתכלס, בשקט, בשקט, בשקט שאף אחד שומע, ככה אני מרגיש עד היום. מה אתה בא אליי לשלושה חודשים וכאילו, למדתי? מה למדת? מה למדת? בקושי קיבלת מקום קבוע, בקושי למדת את הדרך לפה בעל פה, על מה למדת בדיוק?

אז כאילו, בסוף אני לא עושה חשבונות לאף אחד, מבחינתי אני רוצה עובדים טובים עם ניגון קטלני, ומי שלא טוב לו, יום טוב לו, הכל בסדר.

איך הפודקאסט והתוכן מביאים עובדים ומיתוג מעסיק

אתה יודע, חלק מהם לייצר את כל התכנים ואת הפודקאסטים ואת הכל, זה בשביל שיהיה לך גם ביקוש לעובדים. אני היום קיבלתי מייל כל כך יפה, ילד בן 16, בשם אוריאל, אם אני לא טועה, שאומר לי, תקשיב, אני מאוד מאוד מאוד מאוד, ילד בן 16, אני מאוד מאוד נהנה מהפודקאסט שלך, אני רוצה לעבוד בשבילך, תגיד לי מה אתה צריך, אני יודע תכנות, אני יודע html, אני יודע זה, אני יודע זה, איך אני יכול לעשות בשבילך? וואו. כן, וזה ממש היה כיף לקבל את זה.

אז כאילו, אתה אומר לעצמך… כן, אתה מרגיש שזה מביא לך עובדים, לקוחות, דברים בפודקאסט? חד משמעית, חד משמעית. הנה, קח את, יש לי עובד חדש, שהתחיל לעבוד איתי לפני נראה לי חודשיים או משהו כזה, אותו סיפור בדיוק, שולח לי הודעה, מה נשמע, אני היה לי עסק עצמאי כך וכך שנים, אני מאוד מאוד אוהב את התרבות הארגונית שיש לכם, אני רואה את זה בפרסומים והכול.

הנה, זו דוגמה לסרטונים שעולים מנופשים, ומכל מיני פעילויות, ומשם קוד, ומטרוניר של משחקי קופסה שעשינו לפני חודש, וכל מיני דברים כאלה. פתאום הבן אדם אומר, אני רוצה לבוא לעבוד אצלך. הגיוס נהיה לך יותר קל בפער, וגם הלייפטיים של העובד, וגם הניגון שלו, וגם מה אני יכול לבקש ולדרוש, וכאילו, הכול בסוף תומך בהכול.

כשאני עושה היום מרקטינג, אני לא מתייחס לרק, או אני אביא עוד בחירות, אלא אני גם מתייחס ל… יהיה לי יותר קל לגייס עובדים, יהיה לי יותר קל לגייס לקוחות, זה הכול שזור. ה-ROI הוא לא נמדד, קניתי לידים ב-100 שקל, עשיתי 300, זה לא ככה. בכלל לא, וגם זאת אחת הטעויות, לדעתי, הכי גדולות של עסקים.

במקום להסתכל על, אני מוציא לצורך העניין עלויות שיווק של 20,000, לא משנה באיזה פלטפורמה או באיזה צורה, אם זה רילזים. הלוואי וזה היה רק 20. אז במקום להסתכל על זה, כאלה, אני מוציא 20, מה זה מייצר לי בטוטל, אבל מנסים כל הזמן לבודד, להגיד לא, בטיקטוק זה כן משתלם, אבל במטה זה לא משתלם, הם לא מבינים שהכל שזור בהכל.

כשאתה עושה היום פעילות מסוימת, אתה יכול לעשות פעילות שמטרתה להביא לך מכירות דרך טיקטוק, ובסוף זה מביא לך את העובד הכי טוב, ואתה פשוט לא יודע שזה יגיע משם. זה הכול שזור בהכל, אין דבר כזה עם מרקטינג שהוא רק לטובת מכירות, זה מביא הכול מהכל. הנה, אני עשיתי פודקאסט, ואנשים פונים ואומרים, אני רוצה לעבוד אצלך. נראה לך שכלל הייתה פודקאסט כדי שיהיה גיוס עובדים? לא, זה תוצרי לוואי שבסוף…
גל: ואתה גם המון בכלל לא מדבר על SEO בפודקאסטים שלך. עשהאל: נכון, כי זה לא פודקאסט של SEO. זה פודקאסט של איך למנכ״ל עסק. זה הסיפור של הפודקאסט.

גל: עשהאל, שאלה אחרונה והכי חשובה. היום אני לא רוצה את השירות שלך, אני רוצה לקחת חברת SEO אחרת. מה המוטיבים, חוץ מלהיות מספר אחת לגוגל, איך אני בוחר את איש השירות ה-SEO הכי טוב? איזה בדיקות אני עושה לו?

איך לבחור ספק SEO – הדרך היחידה שבאמת עובדת

עשהאל: שאלה טובה, קודם כול. איזה בדיקות אתה עושה לו? בוא נתחיל רגע מלנסות לעשות על הבן אדם גוגל, כאילו ברמה הכי בסיסית שיש. בוא נתחיל רגע מסתם, נקרא לו יוסי כהן, אז בוא תרשום ככה בתור התחלה. איזו אמרה מזרחית כזה, לא? איך? יוסי כהן. אין לי שמץ, אולי. יוסי כהן זה שם מאוד, נראה לי ראש השב״כ, לא יודע. כאילו, יש הרבה יוסי, יוסי זה שם נפוץ.

אבל בכל מקרה, אני קודם כל רוצה לעשות גוגל על השם שלו, ולראות קצת אם הסנדלר הולך יחף, או אם הוא בסדר סך הכל, וקצת מה מומי. כמה שיותר, ממנו שירות והכול, אבל בתכל'ס, תכל'ס, תכל'ס, אם אני מזקק את זה, הדרך היחידה לדעת אם הוא טוב זה להתחיל עבודה. זה האמת. רק בעשייה עצמה אפשר לדעת.

אני יכול לספר לך על עצמי ש… אם אני לוקח עכשיו 50 ממליצים, שגם חלקם אני מכיר מהשבט שלי. אוקיי. יכולים להיכנס לשלושה לקוחות באותו יום. אחד יגיד, כאילו, אחרי שלושה חודשים יגיד, וואו, איזה שירות מדהים ואיזה יופי שאני פה, השני יכול להגיד את אותו דבר, והשלישי יכול להגיד ההפך. אצלי. למה? כי אי אפשר לרצות את כולם. בסוף אנחנו צריכים לבחור את הקהל שלנו ולדעת שלא כולם מתאימים לכולם. יש אחד, נגיד, שמצפה לזמינות גם בשמונה בערב, ואצלי זה לא יקרה. אז זה לא שעכשיו עשינו טובה או לא טובה, פשוט יש דברים שהם לא תמיד מסתייעים.

אז אני חושב שהניסוי והטעייה, גם בהקשר הזה, הוא סופר קריטי, והאנשים הכי מצליחים שאני מכיר, זה אנשים שברגע שהם מזהים משהו שאפילו עלול, עשוי להיות טוב הם לוקחים את זה קודם כל כשירות ואומרים סבבה מקסימום שלושה חודשים לא יהיה טוב הפסדתי לא יודע מה כמה שקלים אבל אבל בדקתי ואני עכשיו יודע באמת אם הוא טוב או לא. אגב קח גם את כל החבר'ה שאמרת עם ריב קרל ואאוטסיידר וכל זה ככה הם עושים.
גל: כן, הם זורקים את הג'יטונים ואומרים יש פה סיכוי ש… אין דרך אחרת.
עשהאל: הנה אתה עושה בשבילי השמה. אתה אומר לי יש פה עובד כך וכך. אם אין שום דבר שאמר לי לא אז אני אומר כן.
גל: היו כאלה אפילו שאמרתי לך עשהאל. ואתה רצית. נכון כי אמרתי לך בוא ניתן להם חודש נראה מה הם שווים. אי אפשר באמת לדעת. עשהאל תודה ענקית. כל האמת על עולם העסקים ונתראה בפרק הבא.

ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם

ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.

המשיכו להאזין

בחרו את הפלטפורמה המועדפת עליכם

עשהאל דרייר – מנכ״ל עשהאל דיגיטל
על המחבר

עשהאל דרייר

מנכ״ל עשהאל דיגיטל · יזם דיגיטלי · מנחה הפודקאסט "לשווק ולמנכ"ל כמו עשהאל"

למעלה מ-15 שנות ניסיון בקידום אורגני, GEO, AI ושיווק דיגיטלי. ליווה מאות מותגים – מסטארטאפים ועד בנקים – לצמיחה דיגיטלית מוכחת. מרצה, מחבר ומנחה פודקאסט מוביל בתחום השיווק.

שיאי קידום מוכחים 90+ פרקי פודקאסט מנטור למנכ"לים