פרק 76 – השקעות לחרוצים (ושלא יספרו לך אחרת)

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 76 כבר כאן, בפרק הזה דיברנו על השקעות לחרוצים! אז אם אתם אנשים עצלנים, הפרק הזה לא בשבילכם. אבל אם אתם אנשים חרוצים, הפרק הזה נולד, נברא, והוא ממש בגדר נס גלוי בשבילכם. פרק 76, מתחילים.
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

עשהאל: טוב, אז פרק 76. יחד איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?

יובל: בסדר גמור, מה עניינים?

עשהאל: מצוין, איך את מרגישה? אני ככה רואה שביום יומיים האחרונים קצת היית חולה או משהו כזה. איך את עכשיו?

יובל: לא, אני לא הייתי חולה. אתמול הייתי בחופש. הייתי ב…

עשהאל: לפני החופש, סליחה.

יובל: מה היה?

עשהאל: היה לך צרכים לא של חולי, אז אני שמח לשמוע יופי, זכרתי לא נכון. נהדר, אני שמח שככה זכרתי לא נכון. איך היה אתמול בחופש?

יובל: בסדר, אורון לקח אותי לענקיק, אני לא יודעת אם מי מכיר, בראשון לציון.

עשהאל: מה זה ענקיק?

יובל: אתה מכיר, יאריק?

יאריק: לא.

יובל: בראשון לציון יש כזה אגם כזה טבעי כזה. קיצר, לא משנה, הוא אוהב מאוד ציוד של טבע וקמפינג וזה, אז הוא קנה איזה, שכחתי את השם של הדבר הזה, עשינו כל מיני אוהל, אני אראה לכם פה את החולה. אז זה כאילו ליד, אנחנו עשינו מטורה ו…

עשהאל: זה ליד הפלייבוקס.

יובל: נכון, נכון, נכון.

עשהאל: אני יודע איך זה, יש שם גם אולמות אירועים.

יובל: נכון, כן.

עשהאל: יפה, נו, אז עשיתם חיים, הכל היה בסדר. גם הוא לקח חופש בעצם?

יובל: כן.

עשהאל: אה, איזה מגניב זה שאתם, סתם, איזה שבוע, כאילו. הכנתם ביחד יום כיף משותף. את יודעת, זה קצת, היום אני התבקשתי לעשות סרטון לחתונה של מאיר ושל הדסה, שאנחנו נותנים איזה טיפ לזוג או משהו כזה.

יובל: אה, מגניב.

עשהאל: אז בר ואני נתנו טיפ, שאנחנו ממליצים להם לעשות דייט זוגי כל יום.

יובל: מדהים.

עשהאל: באיזה בוקר או בערב, מתי שנוח להם, וזה בדיוק זה. אני חושב שזה מאוד חשוב לזוגיות, לתחזוקה של הדבר הזה, לוודא שתמיד זה באמת בשיא ושהכול סבבה.

יובל: כן, מסכימה.

עשהאל: יופי, שמח לשמוע. זה כיף גם שחזרת אלינו, יש הרבה משימות, אני ככה… כן. באמת שמח שחזרת.

אז אנחנו הולכים לדבר היום בפרק על השקעות לחרוצים, וקראתי לפרק השקעות לחרוצים כי מבחינתי, כל ה… כשמישהו אומר, נגיד, השקעות לעצלנים, אז בעיניי הוא מוכר חלום שהוא לא באמת ישים. זאת אומרת, זה חלום כזה שהוא אמנם נשמע מעולה, אבל הוא לא אמיתי. אני מכיר את הספר, אני קראתי אותו הרבה לפני שהוא התפרסם, עשיתי עליו סקירה באתר שלי הרבה לפני שהוא התפרסם, והכול סבבה, וזה ספר מצוין, ואני ממליץ לכל מי ששומע אותנו לקרוא את הספר וגם ליישם אותו, כמו שאני עשיתי. אבל, כן. לא לחשוב שבאמת ההשקעות הן השקעות לעצלנים, כי זה פייק ניוז אחד גדול. ההשקעות זה השקעות לאנשים חרוצים. כשמישהו חרוץ, הוא מצליח, במילים אחרות, לרוץ מהר יותר ממה שצריך, ואז הוא בעצם צובר לעצמו נכסים או כספים וכאלה, אז הוא יכול כאילו לדאוג שהכספים האלה יושקעו, ובעצם לא רק הוא עכשיו עובד, אלא גם יש לו, נקרא לזה, גמד מצד ימין, שזה הכסף שלו, שגם הכסף עושה משהו. אבל אני פחות מתחבר לעניין של ההשקעות לעצלנים. בעיניי, השקעות מיועדות רק לחרוצים, ככל שאתה יותר עצלן, ככה כנראה שיש לך פחות השקעות. זה בדרך כלל בא ביחד. אז זה ככה מבחינת השם של הפרק.

חשוב לי לציין, לפני שאנחנו בכלל מתחילים לדבר על הנושא, הפרק הזה אינו, באלף, אינו ייעוץ השקעות. אני לא מתיימר להיות אליל השקעות ולא כלום, וגם אני מניח שיובל, נכון? גם את עוד לא ג'ף בזוס.

יובל: בסדר.

עשהאל: אז שורה תחתונה, אנחנו באמת רק משתפים קצת מהניסיון המועט שיש לשנינו, קצת ממה שלמדנו עד היום על הנושא וקצת על מה שעשינו, אבל זה לא ייעוץ, ואף אחד שלא ייקח את מה שאני אומר כייעוץ, כי זה פשוט לא שם. אז ככה, בואו נתחיל. יחד איתנו נמצא יאריק על הטכני. יאריק, מה נשמע?

יאריק: שלום לי בסדר גמור, עשהאל.

עשהאל: יופי, נהדר. אז אנחנו ככה נתחיל לדבר על הדברים.

אז קודם כול, יש כלל מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב שאומר שלפני שאני בכלל נכנס לנושא הזה של ההשקעות וכל זה, יש כלל ראשון שעליו אנחנו חייבים להקפיד לפני שמשקיעים בכלל. אני לא יכול להוציא יותר כסף משאני מכניס באותו חודש. אין מציאות כזאת. זה לא יכול להתקיים הדבר הזה. אני לא מדבר עכשיו על בן אדם שאתה יודעת, שכבר מטפח את הכלל הזה המון שנים ואז הוא חודש אחד הולך לאירח דבש בתאילנד והוא מוציא יותר, בסדר. אבל אני מדבר על השוטף. בסוף לא יכולה להיות מציאות שאני צורך יותר ממה שאני מכניס. מבחינתי, אני לא צוחק, תעבור לגור ברכב אם צריך, או לא יודע מה, אבל אין מצב שאתה יודע שאתה מכניס 10,000 שקל, נגיד, ואתה מוציא 15. נכון. מה זה השטויות האלה, אחי? אז תעבור לצפון, לא יודע, תלך לבאר שבע, תמצא פתרון, כי מאוד קשה להוציא מהבור הזה בן אדם שלא מבין את המהות של מה זה כסף. עשינו פרק שלם על מה זה כסף, אני ממליץ בחום לשמוע את הפרק, עשיתי אותו יחד עם קובי. מי שלא שמע אותו, באמת, שיחפש את הפרק הזה וישמע אותו. אבל שורה תחתונה, הכלל המרכזי שממנו אני יוצא מנקודת הנחה, שכולם, שהמאזינים מבינים, שאני תמיד, תמיד, תמיד דואג להכניס יותר משאני מוציא, ואם זה לא מתקיים, אני בבעיה ואני ממש לא צריך להתחיל לחשוב על השקעות, אני צריך לחשוב על איך אני מוריד את ההוצאות שלי ככה שאני בכלל אוכל לחסוך משהו. גם אם חסכתי 200 שקל בחודש, זה הרבה יותר טוב מאשר להפסיד 5,000, כי אני לא שם לב שההוצאות שלי פשוט יותר גדולות. אז זה עניין מאוד מאוד מאוד חשוב.

עכשיו, ההשקעות באופן כללי, הם נועדו לשלב השגשוג. זה לא אנשים עכשיו שאין להם, באמת, שהם חיים מהיד לפה, בקושי מצליחים לחסוך, לא יודע, 200 שקל בחודש. בעיניי, אם מישהו שמצליח לחסוך 200 שקל בחודש ואין לו עכשיו המון כסף בצד, אין שום סיבה לעשות השקעות. זה השקעות, המטרה היא שלא סתם יהיה לי כספים עודפים, שומנים, או כל אחד קורא לזה בדרך אחרת, שהם סתם יושבים ופשוט, לא יודע, מחכים שיקרה איתם משהו. אז עדיף שבינתיים הם יעשו כסף, אבל אנחנו לא משקיעים על בסיס זה שיש לי, לא יודע, חייל להשתחרר מהצבא, יש לו 1,000 שקל בעובר ושב, הוא לא צריך להשקיע, בסדר? ההשקעות מתחילות משלב שיש לך כבר קצת יותר משהו מבוסס, ושאתה יכול, גם אחרי שהוצאת את הכסף להשקעה, שבעצם יש לך עדיין כסף להתקיים, וכל מה שאתה רק צריך, ואפילו קצת מעבר.

עכשיו, אנשים לפעמים אומרים, את מכירה את המשפט של, שלא יהיה לך כסף בעובר ושב, שמעת על זה פעם?

יובל: שכן, שלא טוב להשאיר בעצם את כל הכסף בעובר ושב, כן.

עשהאל: עכשיו, השאלה שלי היא, למה בעצם אומרים את זה? כי מה?

יובל: אה… אני לא יודעת, או שרוצים שהכסף יעבוד, זאת אומרת, שהוא יהיה באיזשהו פיקדון חיסכון, או שאני לא יודעת, אם זה איזה הורה לילד, אולי הוא לא רוצה שיבזבז את כל הכסף שיש לו שם, אולי אין איזה בקרה עצמית, או איזה משהו כזה.

עשהאל: יפה, אז יאריק נגע בנקודה קודם כל, גם את, אבל גם יאריק. קודם כל, יאריק אמר שהכסף מאבד מהערך של עצמו, וזה הדבר הכי חשוב להבין, לא בקטע של, יואו, יש אינפלציה, מה עושים, אלא על בסיס האינפלציה אפשר להבין את כל תורת ההשקעות. ברגע שאתה מבין את הנושא של אינפלציה, תגידי שאלה, את יודעת מה זה אינפלציה?

יובל: כן.

עשהאל: יפה. אינפלציה זה בעצם שאם היום ה-100 שקל הייתי יכול לקנות פעמיים חלב, חמש פעמים סוכר ועשר פעמים מלח, אז לצורך העניין עוד שנה מהיום אני כבר לא יכול לקנות 2, 5, 10, אני יכול לקנות, אני יכול לקנות 2, 2, 2, בסדר? זו אינפלציה שהכסף שווה פחות, הוא מאבד בעצם מהערך שלו, מה שאומר שגם המחירים של כל הדברים עולים, וככה למעשה 100 שקלים כבר שווים פחות.

עכשיו, אחרי שהבנו מה זו אינפלציה, אז בואו נבין רגע למה כל השיטה מלכתחילה תפוקה לגמרי, ואתה יכול לבחור שתי אופציות. או שאתה מתבכיין ואתה בצד הבכייני שאומר שהשיטה תפוקה, שהשיטה לא הוגנת, שיש אינפלציה, וגם ככה אני כאילו, מה שנקרא, אני לא עושה כלום, אני לא מוציא כסף ועדיין הכסף שלי שווה פחות, או שאתה בצד שמבין את העניין הזה וממנף אותו לטובתך. זאת אומרת שבזכות זה שהשיטה היא כל כך תפוקה, ועוד מעט נדבר על השיטה, אתה יכול להתעשר, אתה יכול אשכרה לשבת בזנזיבר בשלב מסוים, אם יש לך מספיק כסף, לקבל עשרות אלפי שקלים בכל מיני מסלולי השקעות כאלו ואחרים, ופשוט ליהנות מהטמטום הזה שנקרא כסף בעידן 2026, שזה העידן שבו אנחנו מקליטים את ה…

יובל: זה קצת מזכיר לי כל מיני משפחות שיותר של פעם, שהסבים, הסבתות, היו מחביאים כספים בדירות, ואז אחרי שהם נפטרים והכול, את לא יודעת, עושים שיפוץ, מגלים, היה סיפור כזה לא מזמן, מגלים כמה מאות בקירות, בבלטות.

עשהאל: במזרון.

יובל: כן, וזה כאילו, אתה אומר, באסה, אם היו שמים את זה, או משקיעים את זה, או עושים עם זה, זה היה יכול להיות הרבה יותר ממה שזה עכשיו.

עשהאל: נכון מאוד. אני אתן זווית נוספת לדברים. אני רואה המון המון ערך, ערך ענק, בכסף שנמצא בעובר ושווא. זאת אומרת, שנכון, אני מסכים עם האנשים שאומרים, שאם למשל עכשיו אתה יודע שההוצאות החודשיות שלך, לצורך העניין, זה 30 אלף שקל, לצורך העניין, ונגיד שזה זוג עם שני ילדים, ואז נגיד יש להם בעובר ושווא, לא יודע מה, שלושה מיליון שקלים, אז בעיניי זה באמת מטופש, כי חבל, כי גם אם,

יובל: לא יודע,

עשהאל: גם אם 300 אלף שקל בעובר ושווא, יכלתם לעשות את אותם דברים, הכל אותו דבר, ופשוט יכלת לפנות לעצמך 2.7 מיליון שקל, ולגרום להם לעבוד בשבילך. אבל,

בסוף,

עשהאל: אני לא הייתי רוצה שזוג שמוציא 30 אלף שקל, שיגיד לעצמו, אוקיי, אז בוא נדאג שבעובר ושווא יהיה 20 אלף שקל, ככה בעצם ההורדות יגיעו, ובדיוק המשכורת גם תיכנס, זה תמיד יישאר באיזה נקודה של פלוס כזה או אחר. בעיניי, זה דפוק לגמרי. למה? כי בסוף כל המטרה של כסף, זה לשפר את איכות החיים שלנו. ואם אני לא משתמש בכסף, אז אני חתיכת מטומטם. ואם אני עכשיו, תאורטית על הנייר, יש לי 10 דירות לצורך העניין, שכל דירה שווה 10 מיליון שקלים, אבל אני עכשיו צריך לקנות חלב בסופר, ובאשראי אין לי שקל ואני במינוס, אז זה לא עוזר להגיד למוכר, היי, יש לי 10 דירות בתל אביב בשווי מטורף, הוא פשוט לא ייתן לך את החלב. ואז יוצא מצב שהנכסים שלך רק דופקים אותך ולא עוזרים לך. אז צריך גם להבין שכסף בעובר ושב יש לו ערך, עכשיו, אנחנו בסופו של יום תמיד נרצה להשקיע כסף ממה שיש לנו. אנחנו אף פעם, לעולם, לא משנה איך נסביר לי את זה ואיך יהפכו לי את הדברים, לעולם לא ניקח הלוואה כדי לעשות השקעה. אין דבר כזה. אנשים יבואו, יגידו, רגע, מה עם עסק? הרבה אנשים לוקחים הלוואה לטובת עסק, אז אני לא אומר שהם טועים, אני רק אומר שאני לא לקחתי הלוואה בשביל העסק, ואני לא מאמין בשיטה הזו, ואני מאמין שאם אתה צריך הלוואה בשביל העסק, אז כנראה שאתה מנסה לכוון איתו מדי גבוה, וזה לא השלב. יכול להיות שאם יש לך פחות כסף, אז תעשה, תקנה עגבנייה אחת, תמכור אותה בשתי עגבניות, תביא שתי עגבניות, תמכור בארבע, תביא ארבע, תמכור בשמונה, וככה לאט לאט תגדל. כאילו, לדעתי זה הרבה יותר אחראי, כי בסוף יש גם אופציה שנייה לסיפור של ההלוואה בשביל העסק, שאתה גם מפסיד את ההלוואה, ואז אתה כאילו באיזה לופ של לך תצא ממנו, וגם כאילו הביטחון העצמי שלך נפגע, כי אתה פתאום אומר לעצמך,

יובל: מה,

עשהאל: אז אני לא יודע לנהל עסק? מה, אז אני כזה גרוע? מה, כאילו, זה דפוק לגמרי, כי כל הרעיון של הכסף מלכתחילה היה להעלות את איכות החיים שלך. ובסוף אתה מספר לעצמך איזה סיפור של, טוב, אני אקח הלוואה, והלוואה אני אתגלגל, ורק החזר חודשי של כך וכך כסף, וכל הסיפור הזה של החזר חודשי, זה הכל טריקים של אנשים עשירים להוציא ממך יותר ריבית. הם אומרים לך, אל תדאג, אתה תיקח מיליון שקל הלוואה, אבל אין לך מה לדאוג, אתה מחזיר רק 3,000 שקל בחודש. לא שמים לב שזה קצת כמו משכנתא, שבסוף יוצא שאתה מחזיר 2 מיליון שקלים, אבל אף אחד לא מדבר על זה. אז להבין גם את העניין שאנחנו משקיעים רק ממה שיש לנו, ולא רק ממה שיש לנו, מה שיש לנו וממה שאנחנו מוכנים ויכולים לאבד. זה קצת מזכיר את הספר כסף של שאול אמסטרדמסקי, שאני ממליץ בחום לכל מי שלא קרא אותו עדיין לשבת ולקרוא אותו, שהוא בעצם בא ואומר, איך אני יודע אם אני צריך ביטוח? אם נגיד מישהו מתקשר, אומר לי, מה נשמע יובל? אני רוצה לעשות לך ביטוח מחלות קשות, לצורך העניין. אז את צריכה לשאול את עצמך, רגע, אם עכשיו אני אקבל מחלה קשה לצורך העניין, האם אני מסוגלת להתמודד עם זה בעצמי, או שאני אשכרה אקרוס ואני חייבת שיהיה לי ביטוח? ואז, לפי התשובה, אתה יודע מה נכון. ביטוח חובה, למה ביטוח חובה נקרא ביטוח חובה? כי הוא חובה, אסור לך לנהוג על רכב בלי, למה? כי ביטוח חובה, מה הוא מבטח? הוא מבטח פגיעה בגוף של בן אדם אחר. עכשיו, למה אומרים שזה חובה? כי לא משנה כמה כסף יש לך, יוצאים מנקודת הנחה שאם תפגע בבן אדם, אז זה יהיה שווה מיליוני שקלים, ומיליוני שקלים, גם אם אתה ממש עשיר, זה עדיין הרבה כסף. זאת אומרת, אין מה לעשות, אי אפשר להגיד, טוב, מי שיש לו מעל 100 מיליון שקל, אז לא חייב. כי זה כבר סכומים גדולים, אתה צריך להיות ממש עם 100 מיליון שקל, כדי שתביעה של 5-10 מיליון שקלים לא תזיז לך, שאתה תגיד, אני לא צריך ביטוח. בקיצור, ביטוח עושים, כשאני שואל את עצמי את השאלה, האם אני יכול להתמודד אם יקרה משהו בלי הביטוח, זה באמת ישפיע עליי. אם התשובה היא שאני לא יכול להתמודד, אז אני צריך את הביטוח הזה. ואם התשובה היא שאני, מה הבעיה?

יובל: כאילו,

עשהאל: נגיד שברתי את היד, אז הם מציעים לי לקבל בביטוח תאונות אישיות, לא יודע, פיצוי של 30,000 שקל, האם באמת 30,000 שקל זה מה שיצילו אותי מהקרשים, שברתי את היד? כנראה שלא, אז אני לא צריך את הביטוח הזה. אז תמיד לחשוב מהעניין הזה, ובסוף אנחנו תמיד רוצים להשקיע רק במה שיש לנו, וגם במה שאנחנו בעצם יכולים לאפשר לעצמנו, לאבד.

עכשיו, תמיד בהשקעות, א', סבלנות זה פקטור סופר חשוב. זאת אומרת שזה קצת מצחיק, כי ההוא שמוכן לאבד הכי הרבה ולהמשיך בהשקעה, בדרך כלל זה יהיה הבן אדם שיצליח גם להביא את הרווחים הכי גבוהים. כי בתכלס, כמעט כל גרף של כמעט כל מניה, של כמעט כל קריפטו, של כמעט כל אגח, של באמת, אם נסתכל עליהם לאורך השנים, אנחנו נראה שיש להם פיקים למעלה ויש להם פיקים למטה. כי זה ה… ככה זה. ולכן, אם אני מקבל איזה פיק למטה של 20, 30, 40 אחוז למטה, 50, 60 אחוז למטה, ואז מה שאני חייב לעשות, כי, לא יודע, כי אין לי כסף, כי אין לי ביטחון, כי זה מאוד משמעותי בשבילי, או לא יודע בדיוק מה, ואז אני עושה בעצם fold, כאילו check out, זאת אומרת, אני, מה שנקרא, משלים עם ההפסד, אז המון המון פעמים, יכול להיות ששנה אחרי זה, זה היה עולה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גבוה, ופשוט בגלל שלא יכלת לשאת בהפסד, אז הפסדת את הרווח. והבן אדם, שיהיה לו יותר אורך רוח למשוך ברווח, הוא בדרך כלל זה שינצח. וצריך גם לדעת מתי לממש את הרווחים, כי אם אתה תראה שזה עולה ועולה ועולה, ואתה לא תמשוך את הכסף, אז אתה גם יכול להפסיד בשלב מסוים, כי מה לעשות, יש חוקים בטבע, בסוף, מה שעולה גם יורד, ואין מה לעשות, אי אפשר רק לחגוג כל היום, אז כאילו כן כדאי להגיע גם עם תזרים מאוד גבוה, ולחשוב על הדברים מלכתחילה.

המון המון פעמים אנשים מבלבלים בין השקעה לבין עסק. מה הכוונה? אם למישהו עכשיו, אם אני אגיד עכשיו, מישהו בא אליי ואומר לי, בוא תשקיע בדירה ותשכיר אותה, וזאת השקעה נהדרת. זה לא בדיוק השקעה, זה די עבודה. כי אני לא קונה את הדירה ואז אני משכיר אותה, לא יודע, למישהו, ואז הוא, לא יודע, לא מדבר איתי עשר שנים ורק מעביר כסף ואפילו אם יש בעיה, אז הוא פוטר אותה בעצמו. זה פחות המציאות. המציאות יותר היא, שלום, עשהאל, המזגן פה בדיוק מטפטף, מה אנחנו בדיוק צריכים לעשות, ואני כזה, כאילו, וואי, איך יכול להיות שאני מדבר, כאילו, לעצמי, כשיש לי טפטוף, אני מביא פשוט בן אדם שיתקן, אז עכשיו פה אני צריך להתחיל להתעסק באיך מביאים לו בן אדם שיתקן ויספר לי מה היה, ומה זה השטויות האלה,

אז בסוף, השקעה שיש בה גם עבודה, זה לא בדיוק השקעה, זו עבודה…

עבודה נוספת.

בדיוק, זו עבודה שנייה, מה שנקרא. כן. אז מה שנקרא גם ל… לא לספר סיפורים, אלא לחשוב באמת מה אני מחפש, ואם אני מחפש באמת שיהיה גמד מצד ימין שלי, שפשוט, מה שנקרא, יחד איתי יעבוד ויכניס לי כסף, אז כדאי לוודא שזה באמת מה שאני מקבל, ולא שאני מקבל עוד משרה עם תשלום, אגב, מאוד נמוך יחסית. אז גם את העניין הזה חשוב להכיר.

אני רוצה לדבר על עניין, ואני מה שנקרא מגדר את עצמי מראש ואומר, שזה, פעם נוספת אני אומר, זה לא ייעוץ, אני לא יועץ, אני לא מבין כלום בנושא, אני רק משתף את מה שכבר עשיתי, ומה שכבר במקרה יצא לי לגעת, אבל זה אינו, באלף, ייעוץ בשום צורה. אז אני רוצה לדבר על קריפטו ועל החשיבות שלו בעולם הנוכחי שלנו, שכל העולם של הכסף הנוכחי הוא פשוט פייק אחד גדול, וזה מטורף לגמרי, ואני לא מצליח להבין איך עדיין האנושות ממשיכה בשיטה המטופשת הזאת, אבל בואו נגיד שעד הקריסה הבאה, כנראה שזה ימשיך לעבוד בצורה הזו.

בואו נדבר רגע על כסף ועל אינפלציה ומה שדיברנו מלכתחילה. הבנו שיש אינפלציה. כמעט בכל מדינה, אגב, יש אינפלציה. אבל, יובל, שאלה, ממה האינפלציה נובעת? למה עוד שנה הכסף שלי יקנה פחות ממה שהוא היה קונה היום? למה?

וואלה,

יובל: שאלה טובה.

עשהאל: אז אני אתן לך את התשובה.

יובל: מדפיסים כסף.

עשהאל: יפה מאוד. כן. איך הכסף עובד? תראי מה זה חלם.

יובל: כן.

עשהאל: איך כסף עובד? אז קודם כל, היום, בעולם של 2026, הכל מבוסס קודם כל על ארצות הברית. יש את הפד האמריקאי, שהוא בסוף הבנק המרכזי. אם את לא יודעת, אז נגיד גם בישראל, כשאת עושה ביטוח דירה, אז אם עשית אותו נגיד בחברת הפניקס לצורך העניין, הפניקס לא באמת מחזירים לך כסף אם קרה משהו, אלא הפניקס הם בסך הכול מוכרים לך את הסיכון בארביטראז' גבוה יותר. ארביטראז' זה בעצם ההפרש בין כמה אני קונה לכמה אני מוכר. אז הם הולכים לגוף ביטוחי שנקרא הר, זה כאילו משהו שהוא בסדר גודל של מיליארדי מלא מלא, כאילו כספים בסדר גודל שאי אפשר בכלל לדמיין,

יובל: זה לא,

עשהאל: כמו תקציב מדינה לצורך העניין. ואז הם בעצם עושים, כמו נגיד הם מחתימים אותך על ביטוח, אז אחרי זה הם במילים אחרות חתמו מול ההר הזה, ואז נגיד הם משלמים לו, סתם דוגמה, ואת משלמת להם 200 שקל בחודש. ואם קורה משהו, הפניקס לא מוציא כסף ומשלם לך, אלא ההר משלם לך. פשוט הפניקס הוא כמו המתווך באמצע. ואז מה זה אומר? שחברת ביטוח, מה היא יכולה רק?

יובל: מה זה רק? לקחת כסף.

עשהאל: לא, מה היא יכולה רק? היא יכולה להפסיד?

יובל: אה, לא, רק מרוויחה.

עשהאל: היא יכולה רק להרוויח. ולכן, היום, רק שתדעי שהפניקס, הפניקס, חברה גדולה יותר, עם שווי גדול יותר מכל הבנקים במדינת ישראל. ידעת את זה?

יובל: וואו, לא.

עשהאל: בבקשה, הנה, נתון חדש.

יובל: כן,

עשהאל: כן, בגלל שהבנקים, כי הבנקים, הם נתונים לאיזה רגולציה מסוימת של גודל ושל מה הם יכולים לעשות, וחברות הביטוח לא. זה משהו מדהים, הדבר הזה. כמובן שגם חברות הביטוח שלהם מלא רגולציה, אבל לא כמו הבנקים.

יובל: כן.

עשהאל: אז בסוף האינפלציה נגרמת מכך שלצורך העניין עכשיו, נגיד, סתם דוגמא, טראמפ רוצה לבנות את עזה מחדש, בסדר? בוא נניח שהדבר הזה הולך לעלות לו, אני ממציא 100 מיליארד דולר.

יובל: כן.

עשהאל: אז מה את חושבת? שהוא הולך לתקציב ארצות הברית ואומר, כן, אני צריך 100 מיליון דולר?

יובל: לא.

עשהאל: מה הוא עושה? הוא הולך ל-FED ומדפיס 100 מיליון דולר חדשים. ואז מה יוצא מצב? שהמיליון דולר שלך יש בחשבון פתאום כבר לא שווים אחד לכמות הדולרים הכללית שיש בעולם, אלא קצת פחות, כי יתווספו עוד דולרים לתוך הפול. זה קצת כמו שנגיד, אני עכשיו יכול למכור בקבוק קולה במדבר ב-20 שקלים. למה? כי רק אני מוכר בקבוקי קולה. בואי עכשיו תוסיטי חמישה דוכנים מסביבי פתאום עוד בקבוקי קולה, ופתאום תראי איך כולם מורידים את המחיר לעשרה שקלים, כי זה פתאום נהיה פחות נדיר, זה פתאום יותר נגיש, פתאום יש הרבה יותר היצע. אז ברגע שיש היצע וביקוש וכמות דולרים שעולה ועולה ועולה, אז מה לעשות? הכסף של כולם שווה פחות.

עכשיו, מה זה במילים אחרות אומר? שאצל מי כל הכוח?

יובל: אצל בעלי ה… כאילו, אצל ה…

עשהאל: לא יודעת, ממשלות, אצל…

אצל ה-FED, בדיוק.

עשהאל: לא אצלי ואצלך, אוקיי? זאת אומרת שאני ואת, במילים אחרות, משלימים עם שיטה שהיא שיטה מטופשת לחלוטין. זאת אומרת שאת ואני הולכים ומרוויחים איזשהו סכום כזה או אחר כל חודש, אבל אנחנו לא יודעים כמה זה הולך לקנות לנו. האם זה יקנה לנו פעמיים חלב, או שאולי חודש הבא זה יקנה רק חלב אחד? כי ה-FED החליט באותו חודש להשתולל, ומה קרה פה בכל התקופה של הקורונה, לדוגמה? ה-FED, אין-פיס, אני לא רוצה להגיד לכם איזה כמויות של כסף, ומה שזה עשה זה פשוט מטורף לגמרי.

אז בקיצור, בגלל שהשיטה כל כך דפוקה, בא בחור בשם, עם כינוי לפחות, סטושי נקמוטו, שזה הבחור שהגה ויצר את מערכת הבלוקצ'יין, את הקריפטו, את הביטקוין, והוא בעצם עשה שאין יותר דבר כזה שהמדינות מחליטות כמה להדפיס. יש היצע מוגבל של מטבעות, וזה מה יש. ואם לצורך העניין עכשיו צריך, לא יודע, עוד כסף לעזה, זה חייב לבוא על בסיס מטבעות קיימים. אין מה לעשות, לא משנה מה, זה חייב לבוא על בסיס מטבעות קיימים.

עכשיו, אני אישית, מצד אחד חי בתוך עמי, זאת אומרת שאני יודע שהיום, כשאני אזרח מדינת ישראל, אז עדיין השקל הוא קיים, מאמינים בו, אני תמיד נדהם מזה, אני כל פעם אומר לבר, בוא נקנה מה שזה לא יהיה, לא אכפת לי מה את רוצה, כי אשכרה עדיין אנשים מקבלים את השטות הזאת. זאת אומרת, אני יכול היום ללכת לסוכנות רכב, למשל, ולהגיד, היי, כמה הג'יפ רנגלר הזה עולה? יגידו לי, אה, 400,000, ואני יכול להגיד לו, אין בעיה, אני אעשה פעולה בטלפון שלי, אני אראה לו אסמכתה, והוא יביא לי פאקינג ג'יפ, שאני יכול עכשיו לנסוע איתו בכל מדינת ישראל, לעשות מה שאני רק רוצה. רובוטים, ומלא אנשים שהתעסקו בלהרים את הג'יפ הזה, וכל זה בשביל מה? בשביל שאני אלך לאפליקציה שלי, אני אעשה העברה לסוכנות כזו וכזו של הרכב, אני אעשה Enter, והנה, הג'יפ עכשיו הוא שלך. זה, זה כאילו טירוף הדעת, אז אני תמיד אומר לבר, כל עוד השיטה המטופשת הזאת, של הכסף הדמיוני הזה, שכלום לא עובר, שזה, הרי זה לא מבוסס זהב כמו שפעם היה, וזה לא מבוסס קריפטו, שזה כאילו עם כמות מוגבלת של מטבעות, זה פשוט מבוסס על כלום. זה מבוסס על כמו יש גופים שיש להם בגדול אין-סוף כסף, כמה שהם רק רוצים, כי הם יכולים להדפיס, כי הם יכולים, פשוט יש להם אין-סוף, ואז יש כאילו את כל העם, את כל העולם שמתחזק את השיטה, שכאילו לא, האו״ם יש לו רק 7,000, האו״ם יש לו 10,000, באותו נשימה שהאו יש לו 10,000, האו״ם הדפיס היום 50 מיליארד. היום הדפיס, היום, ככה, עשה הדפסה,

בום,

עשהאל: והוא יכול לעשות את זה. אז לכן אני מאוד מאוד היום, אני באופן אישי, וזה לא ייעוץ, אבל אני באופן אישי דואג להעביר אחוז משמעותי מהכספים שלי לקריפטו. למה? א', קריפטו זה דיגיטלי, ובגלל שזה דיגיטלי אני מאמין שיהיה הרבה יותר קל בהמשך, עוד כמה שנים, ככל שהשנים יעברו, להתנהל עם זה. זאת אומרת, איזה מין שיטה ישנה זה שכאילו יש בנקים, מה זה בנקים? לא יודע, זה נשמע לי כמו איזה משהו שפעם היה, אבל היום אנחנו כבר, כאילו בנקים זה כזה שלא יגנבו את כל הזהב, אז יצרו בנק, אבל היום 1-0 למשל, זה בנק שאין לו סניף אחד, אין סניף, אין כלום, זה רק דיגיטלי. אז רגע, אם השיטה כבר עברה להיות דיגיטלית ב-100% ולא צריך לשמור על שום דבר, אז למה השיטה המטופשת עוד ממשיכה בכלל? אז לדעתי, אם את שואלת אותי, ככל שיעברו השנים, יותר ויותר אנשים ישקיעו בקריפטו או בכל משהו אחר שיחליף את השיטה, ולאט-לאט הכסף המסורתי יהפוך להיות קריפטו. היום, כל הקריפטו ביחד מהווה כלום ושום דבר אחוז אל מול הכסף שאינו קריפטו, הכסף המסורתי. ולכן, אני חושב שבן אדם שהיום ידאג לעשות איזושהי השקעה כלשהי, שיהיה לו גם קריפטו כחלק מהתיק השקעות שלו, אני מניח, אני לא יכול לדעת את זה ואני לא אומר את זה, אבל אני מניח שזו סך הכל השקעה שהיא כן אחראית ויכולה להתקיים. ולכן, אני באופן אישי מאוד מאוד משתדל ודואג כל הזמן לקנות עוד ועוד ועוד ועוד קריפטו.

אין בעיה גם לעשות את זה מבחינת מיסוי, הכל מאוד מסודר היום, המדינה אין לה שום בעיה עם זה, כבר יצא לי גם למשוך כספים חזרה לחשבון ולשלם על זה מיסים ולהצהיר על זה בדוחות השנתיים של החברה. גם ב-2025, אגב, יש לנו הצהרה של קריפטו כמו כל שנה, וסך הכל זה דבר שמאוד מאוד חשוב להכיר אותו, אבל יותר חשוב לי להכיר את הקטע שהכסף הנוכחי היום זה שיטה הכי תפוקה שהייתה פה אי פעם. ואגב, ב-2008 השיטה השתנתה, אבל לא ניכנס גם לזה, כי עד 2008 זה עבד בשיטה אפילו, כאילו, קצת שונה, אבל ב-2008 התיקון שעשו זה שזה יעבוד כמו שאנחנו מכירים את זה היום. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה. שורה תחתונה, אני כן חושב שזה לפחות לי זה נכון לשים שחלק מהכסף יהיה גם בשיטה שהיא קצת יותר אחראית וקצת יותר הגיונית.

ואגב, קבלי סקופ מטורף עכשיו. בוא נניח שאת חייבת כסף לארנונה, בסדר? ארנונה של איפה את גרה?

יובל: חולון.

עשהאל: ארנונת חולון. ואת לא משלמת חוב של 500 שקל, של 1,000 שקל, של 1,500 שקל. את יודעת שהם יכולים לעכל לך את החשבון. כאילו, החשבון בנק שלך, יכול להיות שיש בו 100 מיליון דולר, לצורך העניין, והם יכולים בלחיצת כפתור פשוט לעכל אותו. עכשיו, אתה אומר לעצמך, לא הבנתי. הכסף שלי, לא? התשובה היא, לא. הוא במשמרת אצל הבנק, ותאורטית, אם מתחשק להם, אז הם יביאו לך אותו. אבל אם לא, אז לא. עכשיו, בואי, שלא יצא מכותי, אף אחד שלא יוציא אותי איזה קונספירטור או איזה משהו. אני לא אומר, בואו נדפיס את הכסף, נוציא אותו הכל מזומן, ונשים מתחת לבלטות. זה לא מה שאני אומר.

יובל: גם אם אתם רוצים לשק בלט מזומן, אז…

עשהאל: נכון. אבל אני יותר מדבר מהכיוון של אחריות. בסוף, כשמשהו ש-fucked up קורה, משהו רציני, כמו שקרה כבר אפילו במדינת ישראל, ששינו מהשקל הישן לשקל החדש וכל זה, צריך להפעיל את השכל ולהגיד איך אני מבטח את עצמי, גם ביום מן הימים, מה שנקרא. וברגע שיש לי כחלק מתיק ההשקעות שלי גם קריפטו, אז קריפטו אי אפשר להקל לי. אין דרך פיזית או תיאורטית שמישהו יכול להקל לי את הקריפטו. הדרך היחידה שזה יכול לקרות זה באיומי אקדח. זה כן. אם מישהו יבוא אליי ויגיד לי, תקשיב, או שתיתן לי את ה-12 מילים הסודיות, או שתראה לי את ה… לא יודע, אתה עושה העברה, אז כן, אז וואלה אין לי מה להגיד. אבל חוץ מאקדח לראש, כאילו לפחות אם יש לי דוח לארנונה, עיריית חולון לא יכולה להקל לי את הארנק הקריפטו שלי.

ואגב, עוד משהו מטורף זה ידעת שיש מיליון הגבלות. נגיד, את היום רוצה ללכת ולמשוך את כל הכסף שלך מהחשבון. בוא נניח שיש לך שמה חצי מיליון שקל. את יודעת שאת לא יכולה?

יובל: כן.

עשהאל: את יודעת שהבנק יגיד לך, אה, לא, יש לך הגבלה. הגבלה יומית. ואת תגידי, מה הגבלה יומית? אתה מסתלבט?

יובל: כן.

עשהאל: זה הכסף שלי, נשמה, אתה שומר לי עליו, אני משלם אותך על זה. נכון?

יובל: נכון.

עשהאל: אבל את לא יכולה.

יובל: כן, אני יודעת.

עשהאל: ולכי, תעשי מה שאת רוצה עם זה.

יובל: משפטתי בבית זה היה נורא.

עשהאל: בבקשה. שזה מטורף לגמרי, אין לי מושג איך הדבר הזה ממשיך לעבוד, אבל זה אשכרה קורה.

מבחינת קנייה של קריפטו, אז יש מיליון ואחת דרכים. קודם כל, אפשר לקנות דרך כספומטים. יש ממש בבורסה פה ברמת גן, נראה לי הכתובת היא תובל 36. יש שם כספומטים כאלה של ביטקוין, שמאוד בקלות אתה יכול להמיר מזומן לביטקוין. יש אפשרות לקנות דרך ביטס אוף גולד, בהעברה, בהוראת קבע. לחברה יש הוראת קבע לביטס אוף גולד. כל חודש אנחנו קונים קריפטו באופן אוטומטי. אפשר, אה, יש גם ארנק בטלגרם. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל יש בטלגרם ארנק שאפשר, אשכרה, אני קניתי שלוש פעמים דרך אשראי ישראלי בטלגרם. אז גם זה ממש נחמד להכיר. כמובן שיש עוד מיליון ואחת דרכים, כמו ארנק קר ו-edge ומיליון דרכים, אבל באמת אני אומר, בן אדם שהיום רוצה להשקיע בקריפטו, זה כבר לא כמו לפני 5-10 שנים שזה היה באמת קשה והיית צריך ללכת להיפגש עם איזה בן אדם ולקוות שהוא לא עובד עליך. היום זה כבר אחרת, והיום זה הרבה הרבה יותר פשוט וקל.

בואו נדבר רגע עכשיו על השקעות קצת יותר סולידיות ונחמדות שזה אגב איפה שרוב כספי החברה מושקעים שזה בעצם שוק ההון ומדדים מובילים, אוקיי?

יובל: אז

עשהאל: שוק ההון זה בעצם גם, זאת אומרת שכל חברה שהיא נסחרת בבורסה האמריקאית, הישראלית או בכל מקום אחר בעולם, אתה יכול בעצם לקנות מניות שלה וככה למעשה לקנות ולמכור מתי שאתה רוצה ובעצם להרוויח מעצם עליית המנייה של אותה חברה. עכשיו, כשאנחנו באים ואנחנו מנסים לחזות את העתיד, נגיד לבוא להגיד, אה, אפל, אפל הולכת להיות חברה מטורפת, בואו נשקיע באפל. בעייתי מאוד, כי אף אחד לא באמת יודע מה קורה עם אפל. לעומת זאת, אם אני עכשיו הולך לפי מדד, כמו למשל מדד ה-S&P 500, שזה בעצם 500 החברות הכי גדולות בארצות הברית, אז בעצם אני משקיע במדד שהוא כבר מבוסס על 500 החברות הכי גדולות, ואם חברה היא כל כך גרועה, אז היא בעצם מאבדת משווי השוק שלה, ואז היא יוצאת מה-500, ואז נכנסת במקומה חברה שהיא דווקא בעלייה, כי עובדה שהיא לא הייתה ב-500 ועכשיו היא נכנסה ל-500. אז כל מה שקשור למדדים, שזה במילים אחרות סיכום גם של הספר השקעות לעצלנים, זה פשוט השקיע במדדים ב-S&P, בנסדק, הנסדק זה בעצם 100 חברות הטכנולוגיה בארצות הברית, הגדולות ביותר, וככה למעשה זה נותן איזשהו תמהיל לכל הדבר הזה, לכל ה… בעצם, כאילו, לתיק השקעות שלי, כי אם אני משקיע בנסדק זה אומר במילים אחרות שהשקעתי במאה חברות הטכנולוגיה, ואז יש לי קצת משהו שהוא יותר ממוצע של הרבה חברות. גם שם זה הכל יכול לרדת, יכול לעלות, פשוט היסטורית, אם מסתכלים על הגרף, רואים שכבר 110 שנים הגרפים של ה-S&P 500, וגם הנסדק עם קצת פחות שנים, כי זה נוצר אחרי, אז יש להם היסטוריה מטורפת, כאילו של כל שנה הם עושים איזה סדר גודל של 8, 10, 12 אחוז תשואה בממוצע, תלוי בשנים, אבל להשקיע במדדים זה משהו שהוא נחשב יחסית השקעה סולידית, לא הכי סולידית, סולידי זה אומר על בטוח יחסית, לא הכי סולידית, יש יותר סולידיות, השקעות יותר סולידיות, אבל סך הכול זה נחשב מצוין. אני יכול לספר גם שההורים שלי וגם ההורים של בר, אז בעצם הם גם לקחו את ה… לא את הייעוץ, אלא את השיחה שהייתה בינינו, והחליטו גם שהם עושים את זה, ושניהם, לשמחתי הרבה, מורווחים במאות אלפי שקלים על ההשקעה שלהם, וזה דבר שהוא נהדר.

יש עוד מלא מלא סוגים של השקעות, אז בואו נדבר רגע על ההשקעה הכי, בעיניי, הכי בטוחה שיש ביקום פחות או יותר, זה נקרא פק"מ בנקאי, אוקיי?

יובל: כן.

עשהאל: לצורך העניין, בר ואני, במשך כמה שנים, מאוד היה חשוב לנו שהחשבון הפרטי שלנו, שממנו אנחנו קונים חלב וביצים להבית, אז שם אנחנו לא רוצים לשחק במשחקים ובהרפתקאות. שם אני לא מעוניין להפסיד שום דבר, לא מעוניין, אבל אני גם לא מעוניין שהכסף יישב כאבן שאין לה הופכין. לכן מה עשינו שם? מה שעשינו זה בעצם, עשינו פיקדון קצר מועד בנקאי, זאת אומרת שאנחנו הלכנו לבנק לאומי ועשינו איתם פיקדון שאפשר לפרוע אותו כל שבוע או כל שבועיים, נראה לי כל שבוע, והם נתנו לנו על הדבר הזה סדר גודל של 4.25% תשואה. זה נחשב יחסית נמוך, יחסית נמוך ביחס לסיכון, כאילו ביחס לאלטרנטיבות, אבל אפס סיכון. זאת אומרת שהמקרה היחיד שבו אתה לא מקבל את התשואה או את הכסף שהשקעת, זה אם בנק לאומי לצורך העניין פשט רגל. עכשיו, יש לי חדשות בשבילכם. אם בנק לאומי פשט רגל, אז כנראה שגם כל הכסף שלך בבנק, גם הוא לא שווה כלום. זאת אומרת, הסיכוי פה הוא מאוד מאוד מאוד נמוך. אפילו בשנה של 1970 ומשהו, אם אני לא טועה, 79 אם אני לא טועה, שהיה פה את המשבר של השקל הישן, גם אז הבנקים לא קרסו, בסדר? היה בעיה, היה, אבל הבנקים לא קרסו.

אז כאילו,

עשהאל: בשביל שבנק יקרוס, צריכים, לא יודע, צריך ממש, כאילו, מטורף לגמרי.

יובל: יכול להיות שיהיו לנו בעיות יותר גדולות, אתה אומר, מה השאלה…

עשהאל: אם זה קרה, כנראה שזה החלק הקצע, הקל, מה שנקרא. אז קיצר, פק"מ בנקאי זה דבר שהוא מאוד מאוד ללכת על בטוח. ואז אם נגיד, סתם דוגמה, אם בר ואני שמים שם, לא יודע, 700-800 אלף שקל, אז הדבר הזה מייצר לנו סדר גודל של משהו כמו נגיד, לא יודע, 3,000 שקל בחודש או משהו כזה. זה אחלה של כסף שמגיע לך כל חודש לחשבון, וכאילו, במילים אחרות, הוא פשוט נוצר יש מאין. זאת אומרת, זה לא שאתה לא יכול למשוך את הכסף בטווח של שבוע, אז זה גם משהו שהוא מאוד נחמד, פשוט הוא בריבית מאוד נמוכה, וגם חשוב להגיד, יחסית נמוכה, וגם חשוב להגיד שהפק"מ הזה, זה לא דרך האפליקציה בטלפון שלוחצים פק"מ, כי שם הוא ייתן לך 1%. אתה מקבל את ה-4-5% אם אתה מתמקח, אם אתה מגיע לסניף, אם אתה…

יובל: זה אמרתי שזה לא רע, כי בדרך כלל כשמתקשרים באמת לבנקים, אז מקבלים מספרים יותר נמוכים.

עשהאל: ממש ככה, וגם כדאי להכיר שבסוף הכל אפשרי, זאת אומרת, אם מישהו קיבל 5%, גם אתה יכול לקבל 5%, זה רק עניין של לעשות משא ומתן נכון.

אני אתן עוד דוגמה לעוד השקעה, זה בידבנק, ממש קרובים אלינו, יושבים פה, קרוב, שבעצם הם אומרים בוא תשים אצלנו את הכסף, אנחנו נלווה אותו לאנשים, הלוואות חברתיות, נחזיר לך, והממוצע הריבית שהם מציעים זה משהו כמו 8-9% ריבית. שוב, יש לזה את הסייגים של זה, היו אנשים שרצו למשוך את הכסף שלהם ולא הצליחו מכל מיני דברים שקרו, אבל פשוט זה גם דבר שהוא קיים.

בנוסף, אני באופן אישי נגיד, אז משקיע אצל יזמי נדלן, יש שני חבר'ה שאני כבר כמה שנים משקיע אצלם. בהתחלה התחלתי בצורה מאוד סולידית, שמתי אצלם 200,000 שקלים, ראיתי שהכל נראה בסדר, חקרתי, עשיתי BDI, עשיתי את כל הבדיקות שלי והכול, אחרי זה הוספתי עוד 300,000 שקל, עכשיו הוספנו עוד מיליון שקל, זאת אומרת, אנחנו מאוד מאוד ככה בהדרגה ובהיכרות, אבל הריבית שהם מביאים היא 14%, אוקיי? 14%, שזה כבר סכום אחר לגמרי מ-4%. ואגב, ה-4% הוא צמוד ל-prime, לריבית הפריים, וה-14% פה, לא צמודה, התשואה לא צמודה ל-rיבית פריים, יש לזה גם השפעה,

יובל: אגב,

עשהאל: על המיסוי, נדבר גם על זה. אבל שורה התחתונה, זה פשוט עניין של ניהול סיכונים. אם אני עכשיו הייתי חושב שהכסף שיש לי אצל היזמים האלו, זה כסף שהוא משמעותי בשבילי ברמה שאם אני אעבד אותו, אז אני לא יודע מה אני אעשה, אז לא הייתי משקיע אותו, כי הסיכון הוא גבוה מדי. אבל ברגע שאני רואה שהסיכון הוא משהו שאני יכול לעמוד בו, גם אם זה יפול לאפס, ולעומת הסיכוי שאני וואלה מקבל על הסכום הזה סדר גודל, לא יודע, של איזה 11, 12, 13 אלף שקל בחודש לעובר ושב, מה שנקרא, זה לא רע בכלל, בקיצור. אז גם פה צריך פשוט להבין את המשחק, את מה אני מקבל ומה הסיכוי אל מול הסיכון וכל זה, גם זו השקעה מאוד מאוד נחמדה.

כמובן שההשקעה שבתור התחלה ממנה הכול צריך להתחיל, ורק אחרי שמגיעים לשגשוג אז חושבים על השקעות נוספות, זה השקעה בעסק שלנו. לא הגיוני, למשל, שבן אדם יש לו עסק ואין לו עלויות שיווק. כאילו, לא יודע, הוא לא מוציא כסף על שיווק. אז לא יודע, אם תוציא כסף על שיווק, בדרך כלל זה אומר שגם אתה תרוויח יותר כסף. אנחנו תמיד נתקלים פה בלקוחות שמגיעים אלינו לסוכנות של בואו נעשה לכם שיווק, וכאילו הם מתייחסים להוצאה של השיווק כאילו זאת הוצאה, הם לא קולטים שזאת יותר השקעה לטובת הכנסה. מה זה הוצאה? בן אדם אומר לי, יקר לי. רגע, לא הבנתי. אז קולגה שלך שעשה אצלי קידום בשלוש שנים האחרונות והוציא לצורך העניין 300 אלף והכניס שלושה מיליון שקלים, איך זה לא יקר לו? מה הוא משלם פחות? לא, הוא פשוט רואה גם את הערך בהכנסה של מה קורה בזכות ההוצאה או ההשקעה. אז השקעה בעסק זה תמיד יהיה הדבר שאני הכי אהיה בעדו. אני באופן אישי גם תמיד קודם כל דואג, קודם כל להשקיע בעסק, אחר כך בכל שאר הדברים, וכמובן השקעה בעצמנו. לא הגיוני למשל, דיברתי על זה גם באחד הפרקים הקודמים, שאני מדבר עם טוני והוא אומר לי, לא, אני אין לי זמן להגיע לכנס כי אני מלא בעבודה. אחי, אתה לא משקיע בעצמך בשיט, כאילו זה לא הגיוני. אני באופן אישי נגיד, משתדל, הנה אתמול למשל, נראה לי, לא, שלשום, איזה יום היום? שלישי, כן. אז שלשום, ביום ראשון למשל, אני שמתי לעצמי ביומן, בלוז, בשעה שלוש בצהריים, מסאז'. למה? כי בעיניי זו השקעה שתיתן תשואה. הרי אחרי זה אני מגיע לעסק הרבה יותר רגוע, אני מגיע הביתה, אני בעל הרבה יותר רגוע, אני מגיע, אני האבא יותר רגוע, אני הרבה יותר נעים לסביבה שלי, אני גם מול עצמי מרגיש יותר טוב, אז התשואה פה היא ענקית, כי יכול להיות שלמחרת אני אקבל החלטות יותר טובות, יותר נכונות. אז להשקיע בעצמנו זה חלק מהעניין.

ואגב, בסוף, עסקים זה לא משהו שהולך להיות פשוט בשלב מסוים. זה איזשהו אתגר שאתה כל הזמן מתמודד בלפתור בעיות ולפתור בעיות ולפתור בעיות, ולא משנה כמה אתה פותר בעיות, יש תמיד חדשות, לא משנה כמה תפתור. אז חלק מהסיפור זה שלפחות הדרך גם תהיה נחמדה. זה כמו שבחו״ל היינו בר ואני, ראינו משפטים יפים על שבילים כזה באיזה צימר, ואז היה רשום שם, there is no road to happiness, happiness is the road. אני מאוד מאמין בזה. אם בן אדם, כל ההתעסקות שלו בעסק היא פשוט גוש של קקא ושלא כיף לו בשום צורה להגיע למשרד והכל פשוט מעפן, אז הוא לא בעסק הנכון, כאילו בסוף, זה לא שמתי שהוא יגיד, אה, זהו, עכשיו אני מאושר ומרוצה. לא, לא נראה לי. נראה לי שזה אמור לקרות תוך כדי העבודה עצמה, כמובן עם מספיק אמביציה להתמודד גם עם אתגרים. זה לא שאנחנו ילדים קטנים, בדיוק בפרק הקודם דיברנו על להיות מבוגרים, אני שלא שמע את הפרק שילך לשמוע אותו, אבל אנחנו כן בסופו של יום רוצים לוודא שהדרך למקום הזה היא נעימה.

יש עניין של השקעות, שבן אדם עושה השקעה, מוריד לעצמו את איכות החיים ועוד מספר לחברים שלו שזאת השקעה טובה. מכירה את העניין הזה?

עשהאל: בואי תספר לנו על זה קצת.

יובל: לא, זה כאילו פשוט כמשמעותו. זאת אומרת, בן אדם לוקח את, זה מתקשר גם לאחת הנקודות הקודמות, שאין לו מספיק כסף בעצם, הוא לוקח את המעט שיש או את מה שאין, או אני לא יודעת בדיוק אם הוא לקח הלוואה בשביל להשקיע, את כל כמעט מה שהלוואה עובר ושב והשקיע. ובסוף הוא מספר לכולם, מתרברב שהוא השקיע, ואיך הוא הכניס, ואיזה גבר והכל, אבל בסוף טעו, לא יודעת,

עשהאל: יושבים פה לחברים,

יובל: בואו נזמין המבוגר, אז הוא לא ייקח תוספת גבינה, גבינה תבונית, או…

עשהאל: לא, הוא יגיד שהוא לא רעב.

יובל: או שהוא לא רעב.

עשהאל: הוא לא רעב פשוט.

יובל: וואו, לא, זה בכלל.
לא,

עשהאל: הוא גם לא רעב, כי הוא השקיע, אז הוא כבר שבע, זהו, זה השקעה שגם מאכילה את האכלת הזה טוב. הוא כבר אכל אותה. מה אתה אומר, יאריק? אתה רק תדבר למיקרופון, לא שומעים אותך.

בעיקר זה, אני כאילו מכיר מלא אנשים שקנו נכסים, ואז הם כאילו ממש מתגאים מזה, אבל ההוצאה של הנכס היא יותר ממה שהוא מרוויח מהנכס, אז הוא כאילו צריך להוציא מהכסף שלו כדי לממן את זה. זה בעיה.

עשהאל: אז זה קורה כל הזמן, וזה מטורף בעיניי, ואגב, אתם יודעים למה זה ממשיך לקרות? כי בסוף…

יובל: דרבנים את זה גם חברתית באיזשהו מקום. למשל, את הדירות אני מאוד מרגישה ככה. יכול להיות שבהשקעות אולי זה פחות קורה, אני לא יודעת, אלא אם כן הסביבה שלו היא מאוד, של אנשים מוצלחים, וכל הספורים על ההשקעות, והוא נורא רוצה גם איזשהו לחץ חברתי. אבל אני חושבת שהדוגמה שיאריק נתן היא מעולה, כי הרבה זוגות צעירים והכול מאוד דוחפים לקנות, למשל, דירות ודברים וטה-טה-טה. אז אה…

עשהאל: יש שיווק פשוט מטורף, עד כדי לא יאומן, של הבנקים, בעיקר של הבנקים, כן, של תקני דירה. בסדר? עכשיו, בנקים זה לא גופים שיש להם 20,000 שקל פרסום בחודש, אלא אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד כסף. ברגע שהבנק, המוצר המרכזי שלו, הרי ממה בנק עושה כסף?

יובל: מהלוואות.

עשהאל: מהכסף שלו, יפה. מהלוואות. אבל הוא צריך שאנשים יקחו הלוואות. עכשיו, כשמישהו בא לקחת הלוואה, לדוגמה, והוא סתם זוג צעיר, בחייאת יובל, איזה הלוואים יכולים להיות צריכים? 60,000 שקלים לטיול, שזה מטופש לגמרי,

כן,

עשהאל: אני נגד, אבל נניח. 60,000 שקל, 100,000 שקל כי הם, לא יודע מה קרה להם, או 200,000 שקל כי הם רוצים לטוס לקוסטה ריקה, אני לא יודע מה הם רוצים. זה הסדרי גודל. עכשיו, ישב מישהו חכם בבנק יום אחד, ואמר לעצמו, אוקיי, איך אני עושה את זה 20x, זאת אומרת, כפול 20, איך אני גורם לו לקחת הלוואה של 4 מיליון שקלים, ואז הסתכלו עליו כולם המומים, אמרו לו,

לא, אחי,

עשהאל: אתה מגזים, זה אי אפשר, איך נוציא בן אדם, זוג צעיר, עוד מסכנים, יעלבו 4 מיליון שקל, מה אתה דפוק לגמרי, אתה? ואז הוא אמר להם, לא, יש לי רעיון ממש טוב, נעשה לזה שיווק מספיק טוב, נסביר להם שילד מוצלח זה ילד שיש לו דירה, שאימא שלך תגיד, וואלה, יש לי ילד מוצלח, נשחק להם על כל מיני מיתרים ברגש, ופשוט נגיד להם שזאת ההלוואה הכי טובה בעולם, הרי אתה כאילו ממנף ממש מילים כאלה, כמו יצרו שפה, לא, זה מינוף, זה לא הלוואה, זה מינוף, אתה בעצם על בסיס 250 אלף, אתה יכול לקחת הלוואה של עוד 750 אלף, זה מינוף, אתה רק ממנף את הכסף שלך, כל מיני סיפורי זלדה כאלה, שבסוף אשכרה בן אדם בחיים לא היה מעלה על דעתו להיכנס לחנות מחשבים, לראות מחשב שעולה 10,000 שקל, לדעת שיש לו בחשבון 1,000 שקל, ולהגיד לעצמו, אה כן, אני אקנה את זה ואני אקח הלוואה של 9,000 שקל, אני לא מכיר אנשים כאלה שמתנהלים בצורה הזו, לא ראיתי אף פעם הומלס הולך וקונה פרארי, בסדר? לא, הלוואה, זה לא הגיוני, אז איפה המקום היחיד שאפשר לראות את זה? בדירות, וזה הזיה מארץ ההזיות, וזה תמיד גם גורם לאנשים להיות חייבים כסף, וברגע שהם חייבים כסף אז הם כפופים והם חתומים, והחשבון שלהם יכול… קיצר, זה מאוד טוב גם למערכת, ובסופו של יום, כמו שיארי גם אמר לפני זה, בסוף ההשקעה הזאת היא בדירה… שוב, אם בן אדם יש לו עכשיו 10 מיליון שקלים והוא רוצה לקנות דירה ב-3 מיליון שקלים, אני אפילו מאשר, מה שנקרא. אבל רוב המקרים היום במדינת ישראל זה שבן אדם חוסך עד גיל 35 בערך חצי מיליון שקל יחד עם בן או בת הזוג שלו, ואחרי זה יש להם חצי מיליון שהם עבדו עליו איזה 12-13 שנים מאז שהם השתחררו מהצבא, ואז הם לוקחים את זה וקונים דירה ב-2 מיליון, הם מורידים את איכות החיים שלהם דרמטית, אבל עוד 30 שנה הדירה תהיה שלהם. רק דבר אחד הם פספסו, מה הבעיה בעוד 30 שנה?

יובל: יחזרו הרבה יותר.

עשהאל: שנגמרו להם החיים. הגעתם לגיל 60-70, זהו, זה כבר לא אותו דבר. עליות עשיר בזמן לא פחות חשוב, עליות לדעת לנצל את הגוף שלך ולנצל את החיים כשאתה עוד כוחך בגופך, מה שנקרא, זה לא פחות חשוב, כי הזמן בסוף עובר ועובר ועובר, ולא שמים לב שבסוף נגמר הזמן, מה שנקרא. אז חשוב מאוד שההשקעות שלנו לא יהיו כאלו שמורידות את איכות החיים שלנו, אלא שהן משפרות את איכות החיים שלנו.

עוד עניין מצחיק, זה כל הבכיינים. מה הבכיינים בעצם עושים? תראו את הבנקים האלה, איך הם מתעשרים על חשבוננו, תראו איזה רווחים, 4 מיליארד שקלים, רבעון שני של בנק לאומי, של שנת כך וכך,

יובל: איזה,

עשהאל: איזה נוכלות. וכאילו, העשירים מסתכלים על העניים ועל המטומטמים שמדברים ככה, ואומרים, אז פשוט תשקיע במניות של הבנק. כאילו, אם אתה אומר שהבנק הוא כזה ככה, והוא כזה ככה, ואגב, באופן עובדתי, המניה למשל של לאומי, בחמש שנים האחרונות, עשתה תשואה הרבה יותר גבוהה מהנסדק ומה-S&P, ואפילו ביחד לדעתי.

יובל: וואו.

עשהאל: כאילו, לדעתי בשנה האחרונה בנק לאומי עשה סדר גודל של 70% תשואה, בשנה האחרונה. סבבה? שמעתם מה אמרתי? כדאי לבדוק את הנתון הזה, שאני לא אצא מטומטם, אבל זה מה שאני זוכר.

יובל: הנה,

עשהאל: אני גם אעשה את הבדיקה הזאת תוך כדי, רק לוודא שאני לא זוכר דברים. מה זה אומר יחזירו כספים?

יובל: חלק מהבנקים נתנו אופציות לכל מיני דברים.

עשהאל: סיפורי זלדה. בנק פועלים מחלק מניות.
נכון.

עשהאל: יא מעש, בסדר.

יובל: לנו העבירו כמעט אלף שקל, כל מיני חרטות כאלה.

עשהאל: זה הכול שטויות, כי בסוף כשאתה פותח את חשבון ההשקעות, כי אתה חייב לפתוח אותו, כי אחרת לא תקבל את האלף, אבל בכל מקרה לא הגזמתי בכלל, בשנה האחרונה בנק לאומי עשה 70% תשואה. בשנה האחרונה, כן? זאת אומרת שאנשים באים ואומרים, ה-S&P, אם המצב טוב, הוא עושה 8% תשואה, אבל בנק לאומי עשה 70% תשואה, ויש גם מדד שנקרא מדד בנקים. לוקחים את חמשת הבנקים הכי גדולים בישראל, ואז בעצם השקעה כאילו כמו שיש את ה-S&P, שזה 500 חברות, אז פה זה חמשת הבנקים, וגם המדד של הבנקים במדינת ישראל עשה, תאמיני או לא, 70% תשואה בשנה האחרונה. עכשיו בואי קבלי קטע יותר מטורף, ואני ממש מקווה שאני לא אומר משהו שהוא לא נכון, אבל אני די בטוח שהוא נכון. כמה לדעתך עשה מדד חברות הביטוח בשנה האחרונה?

יובל: וואו, אין לי מושג.

עשהאל: נו, תנסי ככה…

יובל: בוא נזרוק מספר סתם, בוא נזרוק על זה שהיה 70, בוא נגיד 30, אני יודעת, נגיד, זה גם מעל ה…

עשהאל: נו, יאריק, מה אתה אומר? כמה, כמה לדעתך?

יאריק: וואו, שאלה קשה.

עשהאל: נו?

יאריק: אין לי מושג.

יובל: זה כמו שאנחנו מזמינים אוכל ומשחקים כמה זמן למשלוח.

עשהאל: נו, יאריק, קדימה, תן לנו את זה. כמה לדעתך עשה המדד של החברות הביטוח?

יאריק: של חברות הביטוח?

עשהאל: כן.

יאריק: הסביבות ה-20 ומשהו אחוז.

עשהאל: 20 ומשהו אחוז.

יובל: אז

עשהאל: היית קרוב, אבל פספסת רק בלמעלה מ-100 אחוז. הם עשו סדר גודל של 130, 140, 150, 160, 170 אחוז בשנה האחרונה. מה זה הצירוף כזה? שמעת מה אמרתי? לא הגזמתי. זאת אומרת, שאם היית שמה שם, למשל, חמישה שקלים, אז היום היה לך שמה לפחות, לפחות, לפחות,

יובל: פי,

עשהאל: לא יודע, פי שתיים וחצי, פי שתיים, או משהו בסגנון הזה. כאילו, זה כבר יש ריבית לריבית, ויש מיליון ואחת, כאילו, את יודעת, זה כסף שעולה ועולה ועולה. היה לך שם ערימות של כסף, לא רוצה כאילו להגיד כמה, שמי שרוצה לעשות מחשבון תשואה, שיעשה. אבל מדד הביטוח של השנה האחרונה עשה 100, בין 130 ל-170, תלוי בחודש שבודקים, או ביום שבודקים, כי זה משתנה גם ברמה היומית, אבל עשה מעל 100 אחוזים, זה בטוח. עכשיו, יבואו הבכיינים ויגידו, חברות הביטוח הם גנבים, רמאים, בלה,

יובל: בלה,

עשהאל: בלה, בלה, בלה. ויחברו החכמים ויגידו, אוקיי, אני שם פה 100,000 שקל, וזהו. אז אני לפני כמה חודשים שמתי כסף, כמה עשרות אלפי שקלים, על מניית בנק לאומי, וכבר היום זה עשה הרבה אלפי שקלים, ברווח, כאילו, אז לא להיות בכיינים, פשוט להצטרף להצלחה של דברים שרואים שהם מצליחים. זה לא כזה מסובך, אני לא ממליץ, כמובן, כי זה לא ייעוץ, אבל זה מה שאני עשיתי לצורך העניין.

בשנת 2018, אם אני לא טועה, אני העליתי סרטון ליוטיוב שמדבר על, תשקיעו ב-S&P ובנאסדק, או יותר נכון שמסביר מה אני חושב, כמובן לא לייעוץ, אבל מסביר פחות או יותר מה מומי. עכשיו, סתם עשיתי בדיקה עם עצמי, ואמרתי, וואלה, מעניין, אם מישהו היה שם אלף שקל ביום שהעליתי את הסרטון, אז היום הוא כבר היה עושה המון המון אחוזי תשואה, אוקיי? הכל שאלה של האם באמת בן אדם רואה את זה ועושה עם זה משהו, או שהוא אומר, אה, מגניב, יופי, וממשיך להתבכיין על הבנקים. זה אותם אנשים, אגב, אלה שמתבכיינים ואלה שלא עושים כלום.

אה… יש שני ספרים שאני באמת ממליץ לכל בן אדם לקרוא, שנקראים השקעות לעצלנים וכסף של שאול אמסטרדמסקי. זה באמת מסביר בצורה מאוד מאוד טובה איך הדברים עובדים. אז המינימום של המינימום זה לקרוא את שני הספרים האלו.

יובל: שאול אמסטרדמסקי בכללי יש לו אחלה של תכנים, גם תוכניות מעולות.

עשהאל: נכון, והוא גם מאוד מאמין בשוק ההון ופחות בדירות, ואני מאוד מתחבר לגישה שלו בעניין הספציפי הזה. כן היה מאוד נחמד לי אם הייתי יודע שהרי הוא עשה תוכניות מאוד חצופות.

יובל: הוא עשה תוכנית בנושא.

עשהאל: בכאן 11. ואז כאילו בסוף כשהבן אדם בא וחושף את מה שיש לו, הייתי רוצה כאילו גם ללמוד מאנשים שיש להם קצת יותר. זה הדבר, זה עצם הנפגם היחיד שיש לי עם שאול אמסטרדמסקי שכאילו בסוף אני לא בא אליו בתלונות, לא כלום. כל הכבוד לו שהוא ככה מנגיש את הידע ועושה דברים כל כך טובים בעולם, אבל בסוף היה בא לי גם ללמוד ממישהו שיש לו קצת יותר כסף. כאילו בסוף זה כן מעיד על שהוא מלמד מתוך שהוא טייס בעצמו, ולא עכשיו שהוא איזה טכנאי שמסביר לי איך טסים. כאילו אני אוהב ללמוד טיסה מטייסים בקיצור.

יש את הקטע של העיקרון של אצל מי הכסף. תראי משהו מצחיק, יובל. נניח שעכשיו אני לוקח עשרה מיליון שקלים ושם לצורך העניין אצלך בחשבון ושם את כל העשרה מיליון שקלים נגיד בהלוואה אצל יזמי הנדל״ן,

נגיד,

עשהאל: שאני משקיע לצורך העניין אצלם, שהשקעתי סכום מסוים, ואז זה אומר שאת לצורך העניין מתחילה להרוויח ממש מאות אלפי שקלים בשנה, סבבה? אבל זה קצת מצחיק, כי מה השתנה בין המציאות לבין הסיפור שלי ברמת ההווה שלך? זאת אומרת, אני עכשיו אמרתי, יש לך עוד עשרה מיליון שקלים ונניח שהם מושקעים. מה, זה אומר שעכשיו את עובדת יותר קשה? זה אומר שעכשיו את… שום דבר לא השתנה, זה רק עניין של איפה הכסף. האם הוא אצלך, אצלי או אצלם? ברגע שהוא אצלך ואת מלווה אותו למי שצריך את הכסף באותו רגע, אז הוא מתחיל לשלם לך. וזה היופי, שהשיטה מטומטמת אבל אפשר לרתום את השיטה לטובתנו. ופשוט להיות הצד שמלווה את הכסף ולא הצד שלווה את הכסף. זה כל הרעיון בכללי באיך להתנהל מבחינתי ב-2026. אנחנו תמיד רוצים להיות בצד שמלווה, שנותן למישהו אחר את הכסף שישתמש בו, מאשר להיות הצד שלווה את הכסף. וזה הרעיון הכי הכי חשוב ותמיד צריך לשים אצלנו את זה בראש.

עכשיו, בגלל העיקרון הזה, תמיד העשירים ימשיכו להיות עשירים, והעניים ימשיכו להיות עניים. וזה משהו שהוא לא בטעות, זה פשוט מנסים להנציח את העניין הזה. אז זה גם משהו שהוא באמת חשוב.

אגב, שימי לב שבהשקעות זה בדיוק כמו הפרק שעשינו על קודם יוצאים אחר כך נכנסים, אז גם פה. אנשים כולם, כשהם רואים שהביטקוין על 120 אלף דולר, אז כולם אומרים, וואי, בוא נשקיע בביטקוין, תראה איך הוא עולה, תראה איזה יופי. אבל מי ישקיע כשהביטקוין יתרסק ל-10,000 דולר אחרי שהוא היה כבר הרבה יותר גבוה מזה, ומי ישקיע בביטקוין כשהוא יתרסק ל-20 אלף אחרי שהוא היה כבר ב-60 אלף, או כאילו, בסוף כל הרעיון הוא לא להיות אוהד הצלחות, אלא להאמין שנייה באיזו שיטה או באיזה משהו ולרוץ עליו לאורך זמן. וכמו שאמרתי בתחילת הפרק, ככל שיש לי יותר אורך זמן להישאר בהשקעה ולא למשוך כשאני בהפסד, ככה רוב הסיכויים או ככה עולים הסיכויים שאני כנראה אמשוך את זה ברווח, כי יש לי יותר זמן לחכות ואני לא לחוץ על הכסף ברמה מטורפת.

אגב, שימי לב קטע מטורף, אני הייתה לי השקעה לפני כמה שנים באלעל, אוקיי? היה לי חצי מיליון שקל, אם אני לא טועה, ששמתי באלעל. ואז החצי מיליון השקלים האלו, אחרי בערך 8-10 חודשים מאז שהשקעתי אותם, הם ירדו ב-50 אחוז, ירדו ל-250 אלף. ואז אני אמרתי לעצמי, יופי, זה אומר שעכשיו הרבה שנים או עד שזה יעלה כמו שצריך, אני לא יכול לגעת בכסף, כי אני, העיקרון שלי אומר שאני משקיע רק את מה שיש לי שאני לא צריך, ואני מושך את זה רק כשאני ברווח. אם אני לא ברווח, מבחינתי אני יכול לחכות, אין לי בעיה, כל עוד לא עברו כמה עידנים או כמה עשורים, אני חי עם זה בשלום והכל בסדר. ואז מה שקרה זה שזה ירד ל-250 אלף, ואז התחילה המלחמה של 2023, ואז הדבר הזה התחיל לעלות ולעלות ולעלות ולעלות. וזה אפילו היה לפני 2023, לא לפני, ב-2021-2022, משהו כזה. ואז היה את ההשקעה שרציתי לעשות עם הדירה בבת ים, אז בעצם הייתי צריך לעשות משיכה של כל הכסף של אלעל לטובת הדירה. אבל יכלתי לעשות את זה כי לשמחתי, המניה של אלעל היא בעצם עלתה והיא כבר הייתה ברווח של איזה 30% ממה ששמתי מההתחלה, אז משכתי את הכסף, ובאמת קניתי את הדירה והכל סבבה, וכמובן, כמו שאמרתי לפני זה, בסוף כל אחד צריך להסתכל על המצב האישי שלו. גם המחבר של השקעות לעצלנים, תמיר מונדובסקי, פורסם לפחות שהוא קנה פנטהאוז באיזה 21 מיליון שקל או משהו כזה, אבל אנשים לא לוקחים בחשבון שיש לו את הכסף. זה לא משקף את הזוג הצעיר שיש לו חצי מיליון והם חסכו אותו עשר שנים. אם למישהו יש עכשיו 50 מיליון שקל ולוקח 20 וקונה פנטהאוז כהשקעת נדלן, אני חי עם זה מאוד מאוד בשלום. אבל אז גם אני, בסופו של יום, כשקניתי את הדירה שלי, את הדירה בבת ים, זה לא שלקחתי את הכסף שלא היה לי ושמתי, לא, אני שמתי את כל הכסף ב-day one וכאילו אני יודע מה אני עושה וזה קצת שונה. אבל בסופו של יום, אז לקחתי את ההשקעה של אלעל, משכתי אותה, פדיתי אותה וקניתי את הדירה בבת ים. עכשיו, זה קצת מצחיק כי כמה זמן אחרי זה נפתחה המלחמה באמת, ואז אלעל, אם נגיד הייתי משאיר את הכסף ולא מושך את הכסף מאלעל עד עצם היום הזה, אז חצי המיליון שקלים ששמתי שם, להערכתי היום היו 2 מיליון. כאילו, המניה של אלעל קפצה, אני השקעתי שם היו 400, כאילו, שער 400 בערך, זה ירד ל-200, 220, משהו כזה, ואז היום, למיטב ידיעתי, אלעל הרבה מעל 1,000,

יובל: כאילו,

עשהאל: הם בעלי 1,300 אם אני לא טועה, 1,200, אני לא מעודכן כי אני כבר לא משקיע במניה, אז אני לא יודע, אבל זו רק דוגמה לכמה לפעמים סבלנות משתלמת. תמתין, אחי, תמתין, אל תהיה האלה שרוצים להשקיע היום ומחר לעשות מיליון דולר.

לא,

עשהאל: זה לא עובד ככה, אז הסבלנות היא באמת באמת חשובה, וגם פה יש את העניין של קודם יוצאים, אחרך נכנסים, כי זה לא חוכמה להכניס את הכסף שכבר כולם יודעים כביכול שזה הולך לעלות, אלא לעשות את זה בצורה חכמה, דווקא כשהמטבעות או כשהמניות או כשמה שזה לא יהיה, יחסית נמצאים למטה.

חשוב מאוד גם לקרוא את כל הנתונים של כל השקעה שמציעים לנו. זאת אומרת, אני לפני המון המון שנים, וואו, באמת ב-2019, 2020, משהו כזה, אני השקעתי באלצ'ולר פרופרטיז. זה בעצם איזשהו אגף כזה בתוך אלצ'ולר שחם, שהוא בעצם משקיע בנדלן בשבילך ועושה לך תשואה כזו או אחרת ובלה בלה בלה. ובאמת עשיתי הכל,

יובל: ואגב,

עשהאל: אני גם מהפודקאסט פה קורא לאלצ'ולר שחם להתעורר על החיים שלהם, כי בעיניי זה בעייתי מאוד בקיצור, תאמיני או לא, סיפור אמיתי, אי אפשר למשוך את הכסף. אי אפשר, שמעת מה אני אומר? מוצר של אלצ'ולר, מפוקח. אני מתקשר אליהם אחרי חמש-שש שנים מההשקעה, אומר להם, אני רוצה לעשות פולד, די, רוצה את הכסף שלי כאילו. אמרו לי במצגת שזה ארבע שנים של כסף בפנים, ואחר כך אתה יכול למשוך, ואומרים לי בחזרה בצורה מאוד רשמית, ומראים לי גם בחוזה שהכול רשום, שאין אפשרות למשוך, שרק כשהם יחליטו למכור את הפרויקט בשלמותו או משהו כזה, רק אז הכסף חוזר. ואני כזה, אוקיי, אז זה יכול להיות עוד עשר שנים? כן. זה יכול להיות עוד מאה שנים? כן. וואו. מה הולך פה? מה זה? איך לא ידעתי את זה? אז מה שאני בא להגיד, זה שצריך לקרוא את האותיות הקטנות בכל השקעה, כי כשהשקעתי את ההשקעה הזו למשל, אז מאוד שמחתי על מקור אחר שאמר לי שכדאי לעשות את זה, ולא קראתי בעצמי את הדברים עד הסוף.

יובל: גם כשזה גדול זה גדול, אז אתה בכלל לא משנה אחרון.

עשהאל: ואני מדבר על מאות אלפי שקלים, לא על עשרת אלפים שקל.

יובל: בטוח.

עשהאל: אז יש לי איזה 300, 100 אלף יורו, פשוט תקועים. אין לי איך להוציא אותם. פשוט קבורים, חצי, לא יודע אפילו איך להגיד את זה במילים נורמליות, אבל אם מישהו שומע אותנו מטעם אלצ'ולר פרופרטיז, אז יותר ממוזמן אפילו לפנות אליי באופן ספציפי, ואני אראה לו על מה אני מדבר. מה שנקרא, אמת דיברתי.

אחלה. יש עניין גם שאנשים לא מבינים, שאם למשל עכשיו יש לי 100 שקל השקעה שהשקעתי, ואז נגיד ירדתי ב-10%. המניה ירדה ב-10%. אז עכשיו פתאום, במקום 100 שקלים, כמה נשארו לי?

יובל: 90, פחות 10 שקלים, 90 שקל.

עשהאל: יפה. עכשיו עליתי 10% חזרה. כמה כסף יש לי?

יובל: 99. יפה.

עשהאל: הלך השקל. נכון. זה קצת כמו החידה הזאת שאומרים לך, דני עשה ככה, התחלק ככה, וזה, בסוף יש שקל מיותר. זה על אותו מודל, מה שנקרא. אז צריך להבין שכשסכום יורד ואז עולה, אז העלייה היא תהיה קטנה יותר מהירידה.

יובל: נכון.

עשהאל: כי בסוף זה הכל יחסי מהסכום שאנחנו מדברים עליו. אז גם את העניין הזה צריך להכיר.

באופן כללי חשוב להגיד שיש בישראל חוק שאומר, אסור לייעץ בתחום ההשקעות, אלא אם כן אתה יועץ מוסמך וכל זה. אז בכללי, גם כשאנשים מייעצים, מדברים עם חברים וכאלה, תמיד לציין שזה לא מהווה שום ייעוץ ושום כלום, ולא להסתמך על האמור, כמו שאנחנו כבר אמרנו מיליון פעם בפרק הזה, ואני אומר את זה שוב.

באופן כללי, אני גם חייב להגיד שאנשים מאוד מאוד כיף להם כשאתה מייעץ וזה עובד, אבל אם אתה מייעץ וזה הולך לצד השני, אז זה ממש לא כיף.

יובל: נכון.

עשהאל: זה בכל תחום. יפה.

יובל: כאילו, בכללי.

עשהאל: אז בכללי זה פשוט חרא לייעץ, ואם אתם ממש לא, אם זה לא יושב לכם על קצה הלשון ואתם ממש חייבים לייעץ למישהו משהו, אז אל תייעצו בכללי, זה פשוט לא, כאילו, אם זה יצליח, אז יגידו לכם, אה, אלוף אתה, ואם זה לא יצליח, אז זה לא יהיה אלוף אתה, אלא זה יהיה קצת אחרת. כן. אז בכללי זה חרא לייעץ.

בכללי אני גם ממליץ לא לערבב השקעות ומשפחה, או חברים, או דברים כאלה. צריך כאילו באמת מקרים מאוד ספציפיים, כדי שאתה אשכרה תלווה כסף למשפחה שלך, או לחברים שלך, או משהו כזה. אגב, אנשים לא יודעים את זה, אבל אם אני למשל עכשיו מלווה ליובל כסף, לא משנה כמה אני חבר שלה, וכמה אני אוהב אותה, ורוצה בהצלחתה, ואין לי בעיה אפילו שהכסף יישאר אצלה, או לא יודע מה, אם הלוויתי לך כסף, את מחויבת, אני מחויב לגבות ממך ריבית מינימלית כזו או אחרת. סדר גודל של 2.5-3%, כן. יש ריבית מינימלית, נראה לי פריים, או משהו כזה, לא סגור על זה, אבל יש איזושהי ריבית, איזושהי ריבית מסוימת, אולי פריים מינוס משהו, יש אבל ריבית מינימלית שאנחנו חייבים לגבות. אז גם אם אני מלווה אפילו לאבא שלי כסף, אני חייב לגבות איזושהי ריבית מינימלית, ואם אני לא אעשה את זה, אני בגדול מלבין כסף, כאילו אני, זה לא טוב,

יובל: זה לא חוקי.

עשהאל: כן, יש איזושהי ריבית מינימלית שחייבים, בהנחה ומדובר בהלוואה.

כל הסיפור של ההשקעות, אין טעם כאילו שיהיה לי עשרה מיליון, ואז עשרים מיליון, ואז חמישים מיליון, ואז מיליון מיליון, ואז אני לא יודע כמה. בסוף, כסף אמור להסתיים. אמורים להשתמש בכסף. ואם אנחנו בסוף מוצאים את עצמנו באיזה לופ אינסופי, שאני כל היום רק עובד ומרוויח עוד כסף, ועוד כסף, ועוד כסף, ואני כבר לא שם לב ש… היי, אתה יכול כבר להפסיק עם השטות הזאת, כי יש לך מספיק כסף עד סוף חייך. נניח עכשיו בן אדם, כל אחד יש לו את הסכום שלו, הרי איך זה עובד? כל אחד אומר לעצמו, כמה כסף אני הייתי רוצה בחודש, אחרי מיסים, אחרי הכל, שמזה אני יכול להתקיים בקלות, ואפילו לחסוך קצת כסף. ואז יש אחד שהתיאבון שלו מאוד מאוד גדול, והוא אומר, אני רוצה 100,000 שקל נטו בחודש. אוקיי, אתה רוצה 100 נטו בחודש, אתה צריך סדר גודל של 25-30 מיליון שקל. זה פחות או יותר כמה אתה צריך. לעומת זאת, בן אדם אחר עכשיו בא ואומר, אני וואלה 40,000 סוגר לי את הפינה בובה. יופי, אז גם ב-15 מיליון אתה סגור. זאת אומרת, זה הכל תלוי כמה כסף אתה רוצה. ואז בסוף המטרה היא לא להמשיך כל היום לעבוד ולהרוויח עוד כסף, אלא המטרה בעיניי לפחות זה שיהיה לך פעמון, שאתה בעצם עולה, כשאתה כהוכחה בך, שאתה בן 30, 35, 40, 45, זה האזור של הגילאים. עולה, עולה, ובשלב מסוים אתה כבר אמור להתחיל כאילו שזה ירד בהדרגה, או לפחות לא ימשיך לעלות, כי זה במילים אחרות אומר, שאתה ממשיך לכרות התחת, ממשיך לעבוד, ממשיך להשקיע, וזה סתם, אתה כבר לא מבין שהמהות היא…

עכשיו, יבואו אנשים, יגידו לי, לא, זה כי אני אוהב את זה, כי אני… בסדר, אם זה התחביב שלך, אז אני לא מדבר אליך. אבל אם זה בן אדם שבסוף המטרה שלו, כשהוא עובד, זה להרוויח כסף וליהנות מהכסף ולשפר את איכות החיים שלו, שככה אני מגדיר את הכסף שלי, אז אני ממליץ בחום גם מדי פעם לשבת עם עצמך ולעשות את החישוב של כמה כסף אתה בתכלס צריך. אני מדבר פה כרגע גם בחישובים שאמרתי עם הכספים בפקאמים של 4-5% תשואה,

יובל: כן?

עשהאל: כאילו, לא יותר, אני לא לוקח בחשבון עכשיו, אני אתן ליזמי נדלן האלה ב-14% תשואה אז אני מספיק לי גם 5 מיליון לא מפגר כי זו לא השקעה מספיק בטוחה ואתה רוב הסיכויים, לא רוב הסיכויים אבל יש סיכוי לא רע בכלל שאתה תמצא את עצמך אפילו בבור יותר גדול ממה שחשבת. אז לא להסתמך על השקעות שהן בסיכון אפילו בינוני. בדברים האלה תמיד מסתכלים על השקעות בסיכון הכי נמוך שרק אפשר.

יש עניין שכוח של נזילות בסוף כשאתה משקיע למשל עכשיו בנדלן אז צריך לראות רגע מה הנזילות שלך האם אתה יכול לקבל את הכסף שאתה רוצה באותו יום או לא. אם בסוף הכסף הוא בבטון, אז אתה בבעיה רצינית, כי בסוף הנזילות היא זו שמאפשרת לקנות את הביצים ואת החלב, ולא סיפורי סבתא של כמה אני שווה או כמה הנכסים שלי שווים. את מכירה את זה שאומרים, אילון מאסק הוא האיש העשיר בעולם, כי המניות שלו הגיעו לכך וכך, והחלק שלו הוא כך וכך, אז כנראה שהוא האיש הכי עשיר בעולם. זה לא באמת, כי בעיניי, בן אדם שהוא עשיר, חוץ מזה שהוא כמובן צריך להיות שמח בחלקו, שזה האמת של להיות עשיר והכל, אבל אם אני שם את זה רגע בצד, בסוף מבחינתי עשיר זה גם בן אדם שיכול באמת להשתמש בכסף. אם זה מניות של איזו חברה שהוא גם ככה לא מתכוון למכור, והוא לא מתכוון, אז כאילו זה לא באמת מה שנקרא אז, הרי תאורטית, כנראה שגם החברה של אסאל דיגיטל שווה משהו, אוקיי? לא יודע כמה, נגיד, לא יודע, לפי הרווח הנוכחי שהיה בשנה האחרונה, נגיד, בואו נניח שהחברה שווה 16.5 מיליון שקלים, בסדר? נניח, לפי מכפיל חמש של הרווח האחרון, של כל… אז מה זה אומר שיש לי 16.5 מיליון שקלים? בתחת שלי, איפה 16 ואיפה נעליים? איפה אני, איפה המספר הזה בכלל? כאילו, זה לא קשור למציאות.

אז כאילו לא לבלבל בין שווי נכסים לבין כמה יש לבן אדם, בצורה נזילה.

כן.

הנזילות בעיניי היא זו שמדברת, ולא סיפורי סבתא של… כן, יאריק.

יאריק: אני רק רוצה להוסיף שגם בדרך כלל האנשים העשירים, שקודם כול הם לא משלמים מיסים, והסיבה לכך, שכמו שאמרת, יש להם מניות ששוות כסף, המון כסף, אז הם לוקחים הלוואה כנגד המניות האלו, והם לא משלמים על איזה מיסים, על הדבר הזה, ואז הם חיים מזה גם.

עשהאל: אני לא מבין בזה, לכן אני לא יכול להתייחס לזה, אבל יש מצב שאתה צודק, אני פשוט לא יודע. מה עוד?

יאריק: בינתיים הפודקאסט מעולה.

עשהאל: יופי, יופי.
נהנה מכל רגע.

עשהאל: יופי, בואו נמשיך, אנחנו כבר בסיום. מבחינת מיסוי, אז חשוב מאוד לקחת את הדברים האלה בחשבון, אז קודם כל, כל מה שקשור למס רווחי הון באופן כללי בישראל זה 25%. שימו לב שלאחרונה אני למדתי משהו חדש, שאם אני מלווה כסף מהפרטי, לא מחברה, אם אני פרטי ואני מלווה כסף למשל ליזמי נדלן האלה, אז בגלל שאני פרטי ואני לא עסק, אני לא מוציא לו חשבונית על הסכום שאני מקבל וכל זה, כי זה מה שעושים בחברה, אז אם אני למשל פרטי שאני משקיע ביזמי נדלן לדוגמה בצורת הלוואה וההלוואה אינה צמודה למדד המחירי הצרכן, שהיא לא צמודה לפריים,

זאת אומרת,

עשהאל: היא לא משתנה מה שנקרא, אז אני יכול לשלם 15% פלוס מע״מ, שזה מצחיק, כי אני פרטי, אין לי מה לעשות עם המע״מ, אז זה יוצא בסוף 17.5%, סדר גודל. ואז אם שילמתי 17.5%, נגיד, הלוויתי לך עכשיו 100 שקל והיית צריכה לתת לי נגיד, סתם דוגמה, 10% או נעשה יותר קל, אני מבטיח 100 שקל והיית צריכה להחזיר לי 12% תשואה בשנה. אז אם יש נגיד 12 חודשים, אז זה אומר שאני כל חודש אמור סדר גודל של לקבל משהו כמו, לא יודע, שקל, פחות או יותר. אז אני לא אקבל ממך שקל, אני אקבל 83 אגורות. למה? כי את תעשי ניכוי מס במקור, שזה בעצם אומר שאת מנקה 17.5% מהכסף שאני צריך לקבל, אבל אז אני אקבל את ה-82.5% האלו לחשבון שלי ישירות אחרי מס,

יובל: הבנת? וכחברה?

עשהאל: אז כחברה אתה מוציא חשבונית מס קבלה.

זאת אומרת,

עשהאל: בסוף זה עובר שני מיסויים, כמו כל סכום כזה, כאילו נגיד אם עכשיו אני מלווה מהחברה 100 שקל, זה אומר שאני אוציא לך חשבונית של 100 פלוס מעם לצורך העניין, סליחה, לא שאני מוציא 100 שקל, נגיד שאני מקבל ממך תשואה של 100 שקל בחודש, אז אני אוציא לך לתשואה הזאת 100 שקל פלוס מעם חשבונית, ואז החשבונית הזאת קודם כל היא ממוסה במס חברות של 23% ואם אני רוצה את הכסף הביתה, אז זה מס דיבידנד של עוד 30%. אבל בפרטי זה קצת כמו הכנסה של שכר דירה. יש אפשרות בשכר דירה אם אני פרטי והדירה היא שלי בפרטי, אני יכול ללכת למסלול שאומר שאני משלם מיסוי של 10% משכר הדירה וזהו, לא משנה כמה שכר הדירה, לא משנה שום דבר אחר, לא משנה כמה אני מרוויח, לא משנה כמה המיסוי שלי הנוכחי, 10% ותו לא. יש כל מיני כאן עניינים ניסויים שכדאי מאוד להכיר.

תמיד, תמיד, תמיד כשמישהו רוצה להתייעץ על הכסף שלו, תמיד אני ממליץ לו להתייעץ עם מישהו שמתעדף את האינטרסים שלך, שלך כבן אדם, מאשר את הרווח שלו על ההמלצות. זאת אומרת, שהאח שלי הגדול, אולי הוא לא היועץ הכי מדהים בעולם, ואולי הוא לא בקי בחוקים כמו, לא יודע, איזה יועץ שיושב משרד מולי למשל, אבל הוא באמת ירצה את טובתי, והוא לא יגיד לי דברים שהם לא נכונים, או שבטח לא בכוונה, ולכן אני תמיד ממליץ להתייעץ על הדברים האלה, רק עם אנשים שאני מעריך, שאני מכבד, שאני חבר שלהם, שאני יודע שהם רוצים באמת בהצלחתי ובטובתי, והם לא ירמו אותי או לא יעשו עליי סיבוב בשביל לקבל עמלה של עוד כמה שקלים.

באופן כללי, כל הצעת השקעה שמקבלים כבדהו וחשדהו, מה שנקרא. זאת אומרת, אני מצד אחד תמיד רוצה להקשיב, כל פעם שמישהו אומר לי, תקשיב, יש לי השקעה לעניין אותך, אני תמיד אומר לו, אני אשמח לשמוע, תבוא למשרד, בוא נדבר, בוא נשמע. אבל אני גם תמיד חושד, כי אם אני, נגיד, לא מבין בתחום, אני משתדל לא להשקיע. ואם אני עכשיו מרגיש שמשהו שם לא יושב לי עד הסוף, אז אני לא אשקיע.

אני אתן לך דוגמה. אם למשל לפני, בשלב כזה או אחר בחיים שלי נכנסתי נגיד לאיזושהי דירה בשכירות ואז בעצם ראיתי שבעלת הדירה שלי, היא מספרת לי שיש איזו בעיה קטנה שהמתווך שעובד על הדירה, אז הוא כאילו, היא חתומה מולו שהיא צריכה כאילו לשלם לו דמי תיווך, לא משנה איך הגיע השוכר או משהו כזה, אם זה היה מכירה או השכרה או מה שזה לא יהיה. ואז היא אומרת לי, אני אסדר את זה איתו, אני אגיד לה שבסוף זה לא יסתייע, בסוף זה כן יסתייע וכאילו… עכשיו, במילים אחרות היא אומרת לי שהיא הולכת לרמות את המתווך.

יובל: כן.

עשהאל: אז אני לא אשקיע אצלה. כן, אז אני לא הולך להשקיע אצלה שום דבר, אני גם בגדול עדיף לא לקחת בכלל את הדירה כשזו הסיטואציה, כי זה קצת כמו עם תואר המילה. כן. שמישהו עכשיו יושב איתך ומבלבל לך את המוח על כל מיני מתמרמר, מתבכיין אתה יודע מול עצמך שכשאתה יוצא מהדלת הוא מתמרמר עם הבן אדם הבא, כנראה גם עליך.

יובל: כן.

עשהאל: אז אותו דבר גם פה, כשאתה רואה מישהו מרמה או מישהו אחר, כמו נגיד אתה מתווך, אתה צריך לעצמי לקרוא את הנחה שהבן אדם הבא בתואר שהוא הולך לרמות זה אותך.

יובל: כן.

עשהאל: אז גם בעניין הזה, לכבד ולחשוד כל הצעה. לא להגיד אני לא רוצה לשמוע, אבל בסוף, להבין מה עושים. אם אני לא מבין מה אני עושה, אני פשוט לא עושה, זה הרבה יותר קל. אז לא להשקיע במה שאנחנו לא מבינים.

עכשיו, חשוב להבין שבסוף השקעות, למשל, שאני עושה היום, זה לא השקעות שהייתי עושה לפני 5-10 שנים, כי מצבי השתנה, ובסוף אני תמיד מתחיל ומסיים בשאלה של מה מצבי הפיננסי הנוכחי. ואם מצבי הפיננסי הנוכחי הוא כזה שיכול לאפשר את אותה השקעה אל מול הסיכון סיכוי, אז אני כן אעשה את ההשקעה. ואם אני אראה שזה קצת, נראה לי, יכול לסכן אשכרה את עצמי, את הסאל האמיתי, לא את החברה ולא את העסק של הסללה, אשכרה זה יכול להגיע עד אליי, כי אני יכול, נגיד, להיכנס פה להפסד של 5 מיליון שקלים, ובשבילי 5 מיליון שקלים זו בעיה רצינית, ואני כבר לצורך העניין במינוס, אז אני לא אעשה את ההשקעה הזו. זה הכל עניין של מה מצבי הנוכחי.

ואם כבר אנחנו מדברים על השקעות, אז יש גם עוד כל מיני דברים מסביב שמאוד מאוד חכמים, מאוד חכם לקחת אותם. לדוגמה, יש את הנושא של הפלייקארט של אלעל, אוקיי? בסוף אנחנו כבר מוציאים את הכסף בחברה על האשראי, אנחנו משלמים כבר את המיסים בעשרות סלאש מאות אלפי שקלים בחודש, אז למה שלא לפחות נהנה מהבין לבין? ואז נגיד, אם יש לי פלייקארט, והפלייקארט מייצר לי נקודות, שאני יכול באמצעות נקודות להזמין דברים הביתה, או לקבל כל מיני גיפט קארדים, כל מיני דברים כאלה, אז זה תמיד אחלה, וזה ממש לייצר משום דבר כסף, או שווה כסף, ממש יש מאין, וזה תמיד נחמד ומעולה.

אז זה ככה לגבי השקעות לחרוצים. יאריק, מה אתה רוצה להוסיף על נושא השקעות לחרוצים, קריפטו, שוק ההון, פקאמים, כל מה שדיברנו? דבר אלינו.

יאריק: וואו, קודם כל אני חייב לציין שפודקאסט מדהים, באמת נהניתי מכל רגע, וגם היה איזשהו קטע ספציפי כשדיברת על כל מה שקשור לקריפטו וכסף שאתה לא יכול להשקיע, אז זה הסקיר מקרוע שקרא לי אישית, יש לי, אני גם אז בזמנו, כשלא היה לי כל כך ניסיון בהשקעות, ולקחתי הלוואה של איזה 300,000 כדי לקדם איזושהי פעילות בקריפטו, עכשיו בהתחלה זו פעילות שהייתה מכניסה הרבה יותר ממה שהייתי משלם בריביות, אבל עם הזמן שקרתה הקריסה אז הגעתי למצב שאני משלם הרבה יותר ממה שאני מרוויח וזה פשוט ריסק אותי. אז קודם כל גם, כמו שאסל אמר, הייתי צריך להבין במה אני משקיע, ושתיים, הייתי צריך להשקיע כסף שהייתי מוכן לאבד, במקום סתם להיכנס כמו איזה חמור שלא עשה דו דיליג'נס, וזה היה מציל אותי.

עשהאל: שתדע שאתה אלוף, שכאילו, אני לא יכול לשתף בשמך, מה שנקרא, אז אני אף פעם לא אגיד יאריק, אתה יכול לספר להם את ה… כי אני עיקרי את הסיפור הזה, אבל שתדע שאתה אלוף שאתה מספר, כי אנשים, למה הם נמשכים? נמשכים לכנות, לאמת. הם לא… אם הם מרגישים שהפרק, כאילו, כל אחד פה מבלבל את המוח ומדבר רק על הצלחות, אנחנו האנשים, בואו תשמעו על כל ההצלחות שלי, וואי, לא רק שזה משעמם, זה גם מוריד וזה פשוט גרוע, אבל כשמישהו עכשיו גם מוכן לשתף לא רק על ההצלחות, אלא גם על הכישלונות שלו וגם על ההפסדים בדרך, זה דבר שהוא ענק, ואני יכול ללמד אנשים לעשות המון המון דברים, אני לא יכול ללמד מישהו להיות כנה. אז שאפו ענק על השיתוף. עוד משהו שאתה רוצה לספר?

לא, כאילו, בגדול יש פה כמה דברים מעניינים שכן הייתי רוצה לדבר עליהם, פשוט אני לא חושב שזה ברמה עכשיו, העכשווית.

עשהאל: אין שום בעיה. יובל?

יובל: אני חושבת שזה נושא מעולה. אני מקווה שביום חמישי, החבר'ה, אנחנו כל סוף שבוע, יש לנו את הפגישת סיכום שבוע שלנו, אז נמליץ להם להאזין, אני מקווה שבאמת יקשיבו. גם באמת פעם היו פה כמה הרצאות בנושא, גם לחבר'ה שלנו, והלוואי היו לומדים את זה גם בבית הספר. כאילו, בסוף אני מרגישה ש… גם, רק בשנים האחרונות אני מרגישה שיש קצת התעוררות בקרב הקהל הממוצע, כאילו, ולא העשירי הזה שמתעסקים בהשקעות ובהכול. וזה נראה לי באמת גם מחזק את הטענה שלך בסוף על כל העניין של התפתחות הכסף החדש, לעומת השיטה שקיימת עד עכשיו.

עשהאל: את יודעת, זה תוצר של הרשתות החברתיות.

יובל: נכון, לגמרי.

עשהאל: ברגע שיש רשתות חברתיות, אז כל אחד פתאום יש לו ערוץ תקשורת. ואז לא רק, לא יודע מה, לא רק הבעלים של ערוץ 12 יכול להגיד מה שהוא רוצה בערוץ 12, וכולם שמעו וכולם לוקחים את זה כאיזו אמת לאמיתה, אלא היום גם יאריק יכול לעלות בפייסבוק הפרטי שלו את החוויה שלו, את הסיפור שלו, את העצות שלו, את איך הוא רואה את הדברים, ופתאום אנשים מתחילים להבין שנייה שהשיטה פה היא באמת תפוקה לגמרי. ואני תמיד אומר להורים שלי גם שהדור של עכשיו, אין, הוא לא קונה את החרטא הזאת של הנדלן, הוא לא קונה את זה, פשוט הוא מבין שזה ניפוח של כלום ושום דבר, וזה סתם, באמת זה פשוט סתם. עכשיו, כמובן שמי שזה העסק שלו, מי שמבין מה הוא עושה, נגיד יש לי חבר שממש עובד בלקנות קרקעות להשקעה, והוא מוכר אותן, והוא עושה אחלה סיבובים והכול, אבל זה כי הוא עובד בזה, צריך להבין שהוא עושה כמות בדיקות מטורפת לפני כל קרקע, והוא כבר יש לו בדרך כלל קונה לפני שהוא בכלל קונה בעצמו את השטח, והוא יודע איך ניגשים למכרזים דרך רמי, והוא יודע לעשות את כל התהליך, הוא כבר זכה במלא מכרזים, ויש לו גם תזרים חזק, ויש הרבה דברים שמסתדרים, עם הרבה ניסיון גם, והרבה טעויות שהוא עשה בדרך ולמד, שהיום באמת שווה לו להתעסק בזה. אבל לבוא ועכשיו להתחיל להגיד שכל איזה בן אדם יתחיל למכור קרקעות, או יתחיל לעשות השקעות, וייצא מזה מאוד מאוד, לא יודע, מורווח, לא בטוח, וגם אולי אפילו זה לא בטוח שווה את זה. אני יותר הייתי הולך על דברים שהם הרבה הרבה יותר סולידיים, פשוטים, נזילים, שזה לדעתי נקודת המפתח, וזה הכול.

אז מאזינים יקרים, מאזינות יקרות, אנחנו באמת משתדלים כל שבוע להיפגש פה בחדר, באמת, שבוע אחרי שבוע, כבר השבוע ה-76 לפחות ברציפות, שאנחנו עושים את זה, ולפעמים גם זה באמת נעים קצת לקבל תגובות, קצת לקבל דירוגים לפודקאסט בספוטיפיי. כאילו כן, בסופו של יום אנחנו יודעים שהפודקאסט מגיע להרבה מאוד זוגות אוזניים, כי עובדה שאנחנו רואים את המדדים ואת הצפיות והכול, אבל באמת, לפעמים גם זה באמת נעים מאוד לקבל את הפידבק הזה, וגם אנחנו לדעתי לפעמים צריכים את זה כדי להרגיש את המוטיבציה ולהרגיש שבאמת זה משפיע וזה עושה איזשהו, יש לזה איזשהו ערך בעולם. אז אתם יותר מוזמנים לשתף חברים, לעשות דירוג בספוטיפיי חמישה כוכבים, לשלוח תגובות גם ביוטיוב, גם בספוטיפיי, לשאול שאלות, אפשר לדבר איתנו גם בכל ערוץ שרק רוצים, בוואטסאפ, בצ'אט, באמת במייל או בכל דרך שרק רוצים. ואם יש רצון שנעשה פרק על איזשהו נושא מסוים, או נרחיב איזושהי נקודה מסוימת מתוך הפרק הנוכחי אפילו, או מתוך פרק אחר, או כל רק דבר שרוצים, יותר מוזמנים לשלוח לנו הודעה או תגובה, או בכל דרך אחרת, ובאמת להציף את העניין, כי בסוף הפודקאסט הזה הוא נועד בשביל המאזינים. יובל ואני, אנחנו לא הכוכבים של הפודקאסט, הכוכבים של הפודקאסט זה המאזינים הקבועים, הם הכוכבים. ולכן, אם יש איזשהו רצון שנדבר על נושא מסוים, או שנעשה שיפט, או שנשנה משהו, באמת, אנחנו יותר מזמינים כל אחד ואחת כאן לשלוח ולבקש כל מה שרק רוצים. אנחנו מבטיחים לכוון את הדברים בהתאם לפידבקים.

עשהאל: אז, יאריק, אני רוצה להגיד לך תודה רבה שהצטרפת אליי לפרק מלבב שכזה. יובל, תודה רבה גם לך, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה ביי.

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 76 כבר כאן, בפרק הזה דיברנו על השקעות לחרוצים! אז אם אתם אנשים עצלנים, הפרק הזה לא בשבילכם. אבל אם אתם אנשים חרוצים, הפרק הזה נולד, נברא, והוא ממש בגדר נס גלוי בשבילכם. פרק 76, מתחילים.
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

עשהאל: טוב, אז פרק 76. יחד איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?

יובל: בסדר גמור, מה עניינים?

עשהאל: מצוין, איך את מרגישה? אני ככה רואה שביום יומיים האחרונים קצת היית חולה או משהו כזה. איך את עכשיו?

יובל: לא, אני לא הייתי חולה. אתמול הייתי בחופש. הייתי ב…

עשהאל: לפני החופש, סליחה.

יובל: מה היה?

עשהאל: היה לך צרכים לא של חולי, אז אני שמח לשמוע יופי, זכרתי לא נכון. נהדר, אני שמח שככה זכרתי לא נכון. איך היה אתמול בחופש?

יובל: בסדר, אורון לקח אותי לענקיק, אני לא יודעת אם מי מכיר, בראשון לציון.

עשהאל: מה זה ענקיק?

יובל: אתה מכיר, יאריק?

יאריק: לא.

יובל: בראשון לציון יש כזה אגם כזה טבעי כזה. קיצר, לא משנה, הוא אוהב מאוד ציוד של טבע וקמפינג וזה, אז הוא קנה איזה, שכחתי את השם של הדבר הזה, עשינו כל מיני אוהל, אני אראה לכם פה את החולה. אז זה כאילו ליד, אנחנו עשינו מטורה ו…

עשהאל: זה ליד הפלייבוקס.

יובל: נכון, נכון, נכון.

עשהאל: אני יודע איך זה, יש שם גם אולמות אירועים.

יובל: נכון, כן.

עשהאל: יפה, נו, אז עשיתם חיים, הכל היה בסדר. גם הוא לקח חופש בעצם?

יובל: כן.

עשהאל: אה, איזה מגניב זה שאתם, סתם, איזה שבוע, כאילו. הכנתם ביחד יום כיף משותף. את יודעת, זה קצת, היום אני התבקשתי לעשות סרטון לחתונה של מאיר ושל הדסה, שאנחנו נותנים איזה טיפ לזוג או משהו כזה.

יובל: אה, מגניב.

עשהאל: אז בר ואני נתנו טיפ, שאנחנו ממליצים להם לעשות דייט זוגי כל יום.

יובל: מדהים.

עשהאל: באיזה בוקר או בערב, מתי שנוח להם, וזה בדיוק זה. אני חושב שזה מאוד חשוב לזוגיות, לתחזוקה של הדבר הזה, לוודא שתמיד זה באמת בשיא ושהכול סבבה.

יובל: כן, מסכימה.

עשהאל: יופי, שמח לשמוע. זה כיף גם שחזרת אלינו, יש הרבה משימות, אני ככה… כן. באמת שמח שחזרת.

אז אנחנו הולכים לדבר היום בפרק על השקעות לחרוצים, וקראתי לפרק השקעות לחרוצים כי מבחינתי, כל ה… כשמישהו אומר, נגיד, השקעות לעצלנים, אז בעיניי הוא מוכר חלום שהוא לא באמת ישים. זאת אומרת, זה חלום כזה שהוא אמנם נשמע מעולה, אבל הוא לא אמיתי. אני מכיר את הספר, אני קראתי אותו הרבה לפני שהוא התפרסם, עשיתי עליו סקירה באתר שלי הרבה לפני שהוא התפרסם, והכול סבבה, וזה ספר מצוין, ואני ממליץ לכל מי ששומע אותנו לקרוא את הספר וגם ליישם אותו, כמו שאני עשיתי. אבל, כן. לא לחשוב שבאמת ההשקעות הן השקעות לעצלנים, כי זה פייק ניוז אחד גדול. ההשקעות זה השקעות לאנשים חרוצים. כשמישהו חרוץ, הוא מצליח, במילים אחרות, לרוץ מהר יותר ממה שצריך, ואז הוא בעצם צובר לעצמו נכסים או כספים וכאלה, אז הוא יכול כאילו לדאוג שהכספים האלה יושקעו, ובעצם לא רק הוא עכשיו עובד, אלא גם יש לו, נקרא לזה, גמד מצד ימין, שזה הכסף שלו, שגם הכסף עושה משהו. אבל אני פחות מתחבר לעניין של ההשקעות לעצלנים. בעיניי, השקעות מיועדות רק לחרוצים, ככל שאתה יותר עצלן, ככה כנראה שיש לך פחות השקעות. זה בדרך כלל בא ביחד. אז זה ככה מבחינת השם של הפרק.

חשוב לי לציין, לפני שאנחנו בכלל מתחילים לדבר על הנושא, הפרק הזה אינו, באלף, אינו ייעוץ השקעות. אני לא מתיימר להיות אליל השקעות ולא כלום, וגם אני מניח שיובל, נכון? גם את עוד לא ג'ף בזוס.

יובל: בסדר.

עשהאל: אז שורה תחתונה, אנחנו באמת רק משתפים קצת מהניסיון המועט שיש לשנינו, קצת ממה שלמדנו עד היום על הנושא וקצת על מה שעשינו, אבל זה לא ייעוץ, ואף אחד שלא ייקח את מה שאני אומר כייעוץ, כי זה פשוט לא שם. אז ככה, בואו נתחיל. יחד איתנו נמצא יאריק על הטכני. יאריק, מה נשמע?

יאריק: שלום לי בסדר גמור, עשהאל.

עשהאל: יופי, נהדר. אז אנחנו ככה נתחיל לדבר על הדברים.

אז קודם כול, יש כלל מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב שאומר שלפני שאני בכלל נכנס לנושא הזה של ההשקעות וכל זה, יש כלל ראשון שעליו אנחנו חייבים להקפיד לפני שמשקיעים בכלל. אני לא יכול להוציא יותר כסף משאני מכניס באותו חודש. אין מציאות כזאת. זה לא יכול להתקיים הדבר הזה. אני לא מדבר עכשיו על בן אדם שאתה יודעת, שכבר מטפח את הכלל הזה המון שנים ואז הוא חודש אחד הולך לאירח דבש בתאילנד והוא מוציא יותר, בסדר. אבל אני מדבר על השוטף. בסוף לא יכולה להיות מציאות שאני צורך יותר ממה שאני מכניס. מבחינתי, אני לא צוחק, תעבור לגור ברכב אם צריך, או לא יודע מה, אבל אין מצב שאתה יודע שאתה מכניס 10,000 שקל, נגיד, ואתה מוציא 15. נכון. מה זה השטויות האלה, אחי? אז תעבור לצפון, לא יודע, תלך לבאר שבע, תמצא פתרון, כי מאוד קשה להוציא מהבור הזה בן אדם שלא מבין את המהות של מה זה כסף. עשינו פרק שלם על מה זה כסף, אני ממליץ בחום לשמוע את הפרק, עשיתי אותו יחד עם קובי. מי שלא שמע אותו, באמת, שיחפש את הפרק הזה וישמע אותו. אבל שורה תחתונה, הכלל המרכזי שממנו אני יוצא מנקודת הנחה, שכולם, שהמאזינים מבינים, שאני תמיד, תמיד, תמיד דואג להכניס יותר משאני מוציא, ואם זה לא מתקיים, אני בבעיה ואני ממש לא צריך להתחיל לחשוב על השקעות, אני צריך לחשוב על איך אני מוריד את ההוצאות שלי ככה שאני בכלל אוכל לחסוך משהו. גם אם חסכתי 200 שקל בחודש, זה הרבה יותר טוב מאשר להפסיד 5,000, כי אני לא שם לב שההוצאות שלי פשוט יותר גדולות. אז זה עניין מאוד מאוד מאוד חשוב.

עכשיו, ההשקעות באופן כללי, הם נועדו לשלב השגשוג. זה לא אנשים עכשיו שאין להם, באמת, שהם חיים מהיד לפה, בקושי מצליחים לחסוך, לא יודע, 200 שקל בחודש. בעיניי, אם מישהו שמצליח לחסוך 200 שקל בחודש ואין לו עכשיו המון כסף בצד, אין שום סיבה לעשות השקעות. זה השקעות, המטרה היא שלא סתם יהיה לי כספים עודפים, שומנים, או כל אחד קורא לזה בדרך אחרת, שהם סתם יושבים ופשוט, לא יודע, מחכים שיקרה איתם משהו. אז עדיף שבינתיים הם יעשו כסף, אבל אנחנו לא משקיעים על בסיס זה שיש לי, לא יודע, חייל להשתחרר מהצבא, יש לו 1,000 שקל בעובר ושב, הוא לא צריך להשקיע, בסדר? ההשקעות מתחילות משלב שיש לך כבר קצת יותר משהו מבוסס, ושאתה יכול, גם אחרי שהוצאת את הכסף להשקעה, שבעצם יש לך עדיין כסף להתקיים, וכל מה שאתה רק צריך, ואפילו קצת מעבר.

עכשיו, אנשים לפעמים אומרים, את מכירה את המשפט של, שלא יהיה לך כסף בעובר ושב, שמעת על זה פעם?

יובל: שכן, שלא טוב להשאיר בעצם את כל הכסף בעובר ושב, כן.

עשהאל: עכשיו, השאלה שלי היא, למה בעצם אומרים את זה? כי מה?

יובל: אה… אני לא יודעת, או שרוצים שהכסף יעבוד, זאת אומרת, שהוא יהיה באיזשהו פיקדון חיסכון, או שאני לא יודעת, אם זה איזה הורה לילד, אולי הוא לא רוצה שיבזבז את כל הכסף שיש לו שם, אולי אין איזה בקרה עצמית, או איזה משהו כזה.

עשהאל: יפה, אז יאריק נגע בנקודה קודם כל, גם את, אבל גם יאריק. קודם כל, יאריק אמר שהכסף מאבד מהערך של עצמו, וזה הדבר הכי חשוב להבין, לא בקטע של, יואו, יש אינפלציה, מה עושים, אלא על בסיס האינפלציה אפשר להבין את כל תורת ההשקעות. ברגע שאתה מבין את הנושא של אינפלציה, תגידי שאלה, את יודעת מה זה אינפלציה?

יובל: כן.

עשהאל: יפה. אינפלציה זה בעצם שאם היום ה-100 שקל הייתי יכול לקנות פעמיים חלב, חמש פעמים סוכר ועשר פעמים מלח, אז לצורך העניין עוד שנה מהיום אני כבר לא יכול לקנות 2, 5, 10, אני יכול לקנות, אני יכול לקנות 2, 2, 2, בסדר? זו אינפלציה שהכסף שווה פחות, הוא מאבד בעצם מהערך שלו, מה שאומר שגם המחירים של כל הדברים עולים, וככה למעשה 100 שקלים כבר שווים פחות.

עכשיו, אחרי שהבנו מה זו אינפלציה, אז בואו נבין רגע למה כל השיטה מלכתחילה תפוקה לגמרי, ואתה יכול לבחור שתי אופציות. או שאתה מתבכיין ואתה בצד הבכייני שאומר שהשיטה תפוקה, שהשיטה לא הוגנת, שיש אינפלציה, וגם ככה אני כאילו, מה שנקרא, אני לא עושה כלום, אני לא מוציא כסף ועדיין הכסף שלי שווה פחות, או שאתה בצד שמבין את העניין הזה וממנף אותו לטובתך. זאת אומרת שבזכות זה שהשיטה היא כל כך תפוקה, ועוד מעט נדבר על השיטה, אתה יכול להתעשר, אתה יכול אשכרה לשבת בזנזיבר בשלב מסוים, אם יש לך מספיק כסף, לקבל עשרות אלפי שקלים בכל מיני מסלולי השקעות כאלו ואחרים, ופשוט ליהנות מהטמטום הזה שנקרא כסף בעידן 2026, שזה העידן שבו אנחנו מקליטים את ה…

יובל: זה קצת מזכיר לי כל מיני משפחות שיותר של פעם, שהסבים, הסבתות, היו מחביאים כספים בדירות, ואז אחרי שהם נפטרים והכול, את לא יודעת, עושים שיפוץ, מגלים, היה סיפור כזה לא מזמן, מגלים כמה מאות בקירות, בבלטות.

עשהאל: במזרון.

יובל: כן, וזה כאילו, אתה אומר, באסה, אם היו שמים את זה, או משקיעים את זה, או עושים עם זה, זה היה יכול להיות הרבה יותר ממה שזה עכשיו.

עשהאל: נכון מאוד. אני אתן זווית נוספת לדברים. אני רואה המון המון ערך, ערך ענק, בכסף שנמצא בעובר ושווא. זאת אומרת, שנכון, אני מסכים עם האנשים שאומרים, שאם למשל עכשיו אתה יודע שההוצאות החודשיות שלך, לצורך העניין, זה 30 אלף שקל, לצורך העניין, ונגיד שזה זוג עם שני ילדים, ואז נגיד יש להם בעובר ושווא, לא יודע מה, שלושה מיליון שקלים, אז בעיניי זה באמת מטופש, כי חבל, כי גם אם,

יובל: לא יודע,

עשהאל: גם אם 300 אלף שקל בעובר ושווא, יכלתם לעשות את אותם דברים, הכל אותו דבר, ופשוט יכלת לפנות לעצמך 2.7 מיליון שקל, ולגרום להם לעבוד בשבילך. אבל,

בסוף,

עשהאל: אני לא הייתי רוצה שזוג שמוציא 30 אלף שקל, שיגיד לעצמו, אוקיי, אז בוא נדאג שבעובר ושווא יהיה 20 אלף שקל, ככה בעצם ההורדות יגיעו, ובדיוק המשכורת גם תיכנס, זה תמיד יישאר באיזה נקודה של פלוס כזה או אחר. בעיניי, זה דפוק לגמרי. למה? כי בסוף כל המטרה של כסף, זה לשפר את איכות החיים שלנו. ואם אני לא משתמש בכסף, אז אני חתיכת מטומטם. ואם אני עכשיו, תאורטית על הנייר, יש לי 10 דירות לצורך העניין, שכל דירה שווה 10 מיליון שקלים, אבל אני עכשיו צריך לקנות חלב בסופר, ובאשראי אין לי שקל ואני במינוס, אז זה לא עוזר להגיד למוכר, היי, יש לי 10 דירות בתל אביב בשווי מטורף, הוא פשוט לא ייתן לך את החלב. ואז יוצא מצב שהנכסים שלך רק דופקים אותך ולא עוזרים לך. אז צריך גם להבין שכסף בעובר ושב יש לו ערך, עכשיו, אנחנו בסופו של יום תמיד נרצה להשקיע כסף ממה שיש לנו. אנחנו אף פעם, לעולם, לא משנה איך נסביר לי את זה ואיך יהפכו לי את הדברים, לעולם לא ניקח הלוואה כדי לעשות השקעה. אין דבר כזה. אנשים יבואו, יגידו, רגע, מה עם עסק? הרבה אנשים לוקחים הלוואה לטובת עסק, אז אני לא אומר שהם טועים, אני רק אומר שאני לא לקחתי הלוואה בשביל העסק, ואני לא מאמין בשיטה הזו, ואני מאמין שאם אתה צריך הלוואה בשביל העסק, אז כנראה שאתה מנסה לכוון איתו מדי גבוה, וזה לא השלב. יכול להיות שאם יש לך פחות כסף, אז תעשה, תקנה עגבנייה אחת, תמכור אותה בשתי עגבניות, תביא שתי עגבניות, תמכור בארבע, תביא ארבע, תמכור בשמונה, וככה לאט לאט תגדל. כאילו, לדעתי זה הרבה יותר אחראי, כי בסוף יש גם אופציה שנייה לסיפור של ההלוואה בשביל העסק, שאתה גם מפסיד את ההלוואה, ואז אתה כאילו באיזה לופ של לך תצא ממנו, וגם כאילו הביטחון העצמי שלך נפגע, כי אתה פתאום אומר לעצמך,

יובל: מה,

עשהאל: אז אני לא יודע לנהל עסק? מה, אז אני כזה גרוע? מה, כאילו, זה דפוק לגמרי, כי כל הרעיון של הכסף מלכתחילה היה להעלות את איכות החיים שלך. ובסוף אתה מספר לעצמך איזה סיפור של, טוב, אני אקח הלוואה, והלוואה אני אתגלגל, ורק החזר חודשי של כך וכך כסף, וכל הסיפור הזה של החזר חודשי, זה הכל טריקים של אנשים עשירים להוציא ממך יותר ריבית. הם אומרים לך, אל תדאג, אתה תיקח מיליון שקל הלוואה, אבל אין לך מה לדאוג, אתה מחזיר רק 3,000 שקל בחודש. לא שמים לב שזה קצת כמו משכנתא, שבסוף יוצא שאתה מחזיר 2 מיליון שקלים, אבל אף אחד לא מדבר על זה. אז להבין גם את העניין שאנחנו משקיעים רק ממה שיש לנו, ולא רק ממה שיש לנו, מה שיש לנו וממה שאנחנו מוכנים ויכולים לאבד. זה קצת מזכיר את הספר כסף של שאול אמסטרדמסקי, שאני ממליץ בחום לכל מי שלא קרא אותו עדיין לשבת ולקרוא אותו, שהוא בעצם בא ואומר, איך אני יודע אם אני צריך ביטוח? אם נגיד מישהו מתקשר, אומר לי, מה נשמע יובל? אני רוצה לעשות לך ביטוח מחלות קשות, לצורך העניין. אז את צריכה לשאול את עצמך, רגע, אם עכשיו אני אקבל מחלה קשה לצורך העניין, האם אני מסוגלת להתמודד עם זה בעצמי, או שאני אשכרה אקרוס ואני חייבת שיהיה לי ביטוח? ואז, לפי התשובה, אתה יודע מה נכון. ביטוח חובה, למה ביטוח חובה נקרא ביטוח חובה? כי הוא חובה, אסור לך לנהוג על רכב בלי, למה? כי ביטוח חובה, מה הוא מבטח? הוא מבטח פגיעה בגוף של בן אדם אחר. עכשיו, למה אומרים שזה חובה? כי לא משנה כמה כסף יש לך, יוצאים מנקודת הנחה שאם תפגע בבן אדם, אז זה יהיה שווה מיליוני שקלים, ומיליוני שקלים, גם אם אתה ממש עשיר, זה עדיין הרבה כסף. זאת אומרת, אין מה לעשות, אי אפשר להגיד, טוב, מי שיש לו מעל 100 מיליון שקל, אז לא חייב. כי זה כבר סכומים גדולים, אתה צריך להיות ממש עם 100 מיליון שקל, כדי שתביעה של 5-10 מיליון שקלים לא תזיז לך, שאתה תגיד, אני לא צריך ביטוח. בקיצור, ביטוח עושים, כשאני שואל את עצמי את השאלה, האם אני יכול להתמודד אם יקרה משהו בלי הביטוח, זה באמת ישפיע עליי. אם התשובה היא שאני לא יכול להתמודד, אז אני צריך את הביטוח הזה. ואם התשובה היא שאני, מה הבעיה?

יובל: כאילו,

עשהאל: נגיד שברתי את היד, אז הם מציעים לי לקבל בביטוח תאונות אישיות, לא יודע, פיצוי של 30,000 שקל, האם באמת 30,000 שקל זה מה שיצילו אותי מהקרשים, שברתי את היד? כנראה שלא, אז אני לא צריך את הביטוח הזה. אז תמיד לחשוב מהעניין הזה, ובסוף אנחנו תמיד רוצים להשקיע רק במה שיש לנו, וגם במה שאנחנו בעצם יכולים לאפשר לעצמנו, לאבד.

עכשיו, תמיד בהשקעות, א', סבלנות זה פקטור סופר חשוב. זאת אומרת שזה קצת מצחיק, כי ההוא שמוכן לאבד הכי הרבה ולהמשיך בהשקעה, בדרך כלל זה יהיה הבן אדם שיצליח גם להביא את הרווחים הכי גבוהים. כי בתכלס, כמעט כל גרף של כמעט כל מניה, של כמעט כל קריפטו, של כמעט כל אגח, של באמת, אם נסתכל עליהם לאורך השנים, אנחנו נראה שיש להם פיקים למעלה ויש להם פיקים למטה. כי זה ה… ככה זה. ולכן, אם אני מקבל איזה פיק למטה של 20, 30, 40 אחוז למטה, 50, 60 אחוז למטה, ואז מה שאני חייב לעשות, כי, לא יודע, כי אין לי כסף, כי אין לי ביטחון, כי זה מאוד משמעותי בשבילי, או לא יודע בדיוק מה, ואז אני עושה בעצם fold, כאילו check out, זאת אומרת, אני, מה שנקרא, משלים עם ההפסד, אז המון המון פעמים, יכול להיות ששנה אחרי זה, זה היה עולה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גבוה, ופשוט בגלל שלא יכלת לשאת בהפסד, אז הפסדת את הרווח. והבן אדם, שיהיה לו יותר אורך רוח למשוך ברווח, הוא בדרך כלל זה שינצח. וצריך גם לדעת מתי לממש את הרווחים, כי אם אתה תראה שזה עולה ועולה ועולה, ואתה לא תמשוך את הכסף, אז אתה גם יכול להפסיד בשלב מסוים, כי מה לעשות, יש חוקים בטבע, בסוף, מה שעולה גם יורד, ואין מה לעשות, אי אפשר רק לחגוג כל היום, אז כאילו כן כדאי להגיע גם עם תזרים מאוד גבוה, ולחשוב על הדברים מלכתחילה.

המון המון פעמים אנשים מבלבלים בין השקעה לבין עסק. מה הכוונה? אם למישהו עכשיו, אם אני אגיד עכשיו, מישהו בא אליי ואומר לי, בוא תשקיע בדירה ותשכיר אותה, וזאת השקעה נהדרת. זה לא בדיוק השקעה, זה די עבודה. כי אני לא קונה את הדירה ואז אני משכיר אותה, לא יודע, למישהו, ואז הוא, לא יודע, לא מדבר איתי עשר שנים ורק מעביר כסף ואפילו אם יש בעיה, אז הוא פוטר אותה בעצמו. זה פחות המציאות. המציאות יותר היא, שלום, עשהאל, המזגן פה בדיוק מטפטף, מה אנחנו בדיוק צריכים לעשות, ואני כזה, כאילו, וואי, איך יכול להיות שאני מדבר, כאילו, לעצמי, כשיש לי טפטוף, אני מביא פשוט בן אדם שיתקן, אז עכשיו פה אני צריך להתחיל להתעסק באיך מביאים לו בן אדם שיתקן ויספר לי מה היה, ומה זה השטויות האלה,

אז בסוף, השקעה שיש בה גם עבודה, זה לא בדיוק השקעה, זו עבודה…

עבודה נוספת.

בדיוק, זו עבודה שנייה, מה שנקרא. כן. אז מה שנקרא גם ל… לא לספר סיפורים, אלא לחשוב באמת מה אני מחפש, ואם אני מחפש באמת שיהיה גמד מצד ימין שלי, שפשוט, מה שנקרא, יחד איתי יעבוד ויכניס לי כסף, אז כדאי לוודא שזה באמת מה שאני מקבל, ולא שאני מקבל עוד משרה עם תשלום, אגב, מאוד נמוך יחסית. אז גם את העניין הזה חשוב להכיר.

אני רוצה לדבר על עניין, ואני מה שנקרא מגדר את עצמי מראש ואומר, שזה, פעם נוספת אני אומר, זה לא ייעוץ, אני לא יועץ, אני לא מבין כלום בנושא, אני רק משתף את מה שכבר עשיתי, ומה שכבר במקרה יצא לי לגעת, אבל זה אינו, באלף, ייעוץ בשום צורה. אז אני רוצה לדבר על קריפטו ועל החשיבות שלו בעולם הנוכחי שלנו, שכל העולם של הכסף הנוכחי הוא פשוט פייק אחד גדול, וזה מטורף לגמרי, ואני לא מצליח להבין איך עדיין האנושות ממשיכה בשיטה המטופשת הזאת, אבל בואו נגיד שעד הקריסה הבאה, כנראה שזה ימשיך לעבוד בצורה הזו.

בואו נדבר רגע על כסף ועל אינפלציה ומה שדיברנו מלכתחילה. הבנו שיש אינפלציה. כמעט בכל מדינה, אגב, יש אינפלציה. אבל, יובל, שאלה, ממה האינפלציה נובעת? למה עוד שנה הכסף שלי יקנה פחות ממה שהוא היה קונה היום? למה?

וואלה,

יובל: שאלה טובה.

עשהאל: אז אני אתן לך את התשובה.

יובל: מדפיסים כסף.

עשהאל: יפה מאוד. כן. איך הכסף עובד? תראי מה זה חלם.

יובל: כן.

עשהאל: איך כסף עובד? אז קודם כל, היום, בעולם של 2026, הכל מבוסס קודם כל על ארצות הברית. יש את הפד האמריקאי, שהוא בסוף הבנק המרכזי. אם את לא יודעת, אז נגיד גם בישראל, כשאת עושה ביטוח דירה, אז אם עשית אותו נגיד בחברת הפניקס לצורך העניין, הפניקס לא באמת מחזירים לך כסף אם קרה משהו, אלא הפניקס הם בסך הכול מוכרים לך את הסיכון בארביטראז' גבוה יותר. ארביטראז' זה בעצם ההפרש בין כמה אני קונה לכמה אני מוכר. אז הם הולכים לגוף ביטוחי שנקרא הר, זה כאילו משהו שהוא בסדר גודל של מיליארדי מלא מלא, כאילו כספים בסדר גודל שאי אפשר בכלל לדמיין,

יובל: זה לא,

עשהאל: כמו תקציב מדינה לצורך העניין. ואז הם בעצם עושים, כמו נגיד הם מחתימים אותך על ביטוח, אז אחרי זה הם במילים אחרות חתמו מול ההר הזה, ואז נגיד הם משלמים לו, סתם דוגמה, ואת משלמת להם 200 שקל בחודש. ואם קורה משהו, הפניקס לא מוציא כסף ומשלם לך, אלא ההר משלם לך. פשוט הפניקס הוא כמו המתווך באמצע. ואז מה זה אומר? שחברת ביטוח, מה היא יכולה רק?

יובל: מה זה רק? לקחת כסף.

עשהאל: לא, מה היא יכולה רק? היא יכולה להפסיד?

יובל: אה, לא, רק מרוויחה.

עשהאל: היא יכולה רק להרוויח. ולכן, היום, רק שתדעי שהפניקס, הפניקס, חברה גדולה יותר, עם שווי גדול יותר מכל הבנקים במדינת ישראל. ידעת את זה?

יובל: וואו, לא.

עשהאל: בבקשה, הנה, נתון חדש.

יובל: כן,

עשהאל: כן, בגלל שהבנקים, כי הבנקים, הם נתונים לאיזה רגולציה מסוימת של גודל ושל מה הם יכולים לעשות, וחברות הביטוח לא. זה משהו מדהים, הדבר הזה. כמובן שגם חברות הביטוח שלהם מלא רגולציה, אבל לא כמו הבנקים.

יובל: כן.

עשהאל: אז בסוף האינפלציה נגרמת מכך שלצורך העניין עכשיו, נגיד, סתם דוגמא, טראמפ רוצה לבנות את עזה מחדש, בסדר? בוא נניח שהדבר הזה הולך לעלות לו, אני ממציא 100 מיליארד דולר.

יובל: כן.

עשהאל: אז מה את חושבת? שהוא הולך לתקציב ארצות הברית ואומר, כן, אני צריך 100 מיליון דולר?

יובל: לא.

עשהאל: מה הוא עושה? הוא הולך ל-FED ומדפיס 100 מיליון דולר חדשים. ואז מה יוצא מצב? שהמיליון דולר שלך יש בחשבון פתאום כבר לא שווים אחד לכמות הדולרים הכללית שיש בעולם, אלא קצת פחות, כי יתווספו עוד דולרים לתוך הפול. זה קצת כמו שנגיד, אני עכשיו יכול למכור בקבוק קולה במדבר ב-20 שקלים. למה? כי רק אני מוכר בקבוקי קולה. בואי עכשיו תוסיטי חמישה דוכנים מסביבי פתאום עוד בקבוקי קולה, ופתאום תראי איך כולם מורידים את המחיר לעשרה שקלים, כי זה פתאום נהיה פחות נדיר, זה פתאום יותר נגיש, פתאום יש הרבה יותר היצע. אז ברגע שיש היצע וביקוש וכמות דולרים שעולה ועולה ועולה, אז מה לעשות? הכסף של כולם שווה פחות.

עכשיו, מה זה במילים אחרות אומר? שאצל מי כל הכוח?

יובל: אצל בעלי ה… כאילו, אצל ה…

עשהאל: לא יודעת, ממשלות, אצל…

אצל ה-FED, בדיוק.

עשהאל: לא אצלי ואצלך, אוקיי? זאת אומרת שאני ואת, במילים אחרות, משלימים עם שיטה שהיא שיטה מטופשת לחלוטין. זאת אומרת שאת ואני הולכים ומרוויחים איזשהו סכום כזה או אחר כל חודש, אבל אנחנו לא יודעים כמה זה הולך לקנות לנו. האם זה יקנה לנו פעמיים חלב, או שאולי חודש הבא זה יקנה רק חלב אחד? כי ה-FED החליט באותו חודש להשתולל, ומה קרה פה בכל התקופה של הקורונה, לדוגמה? ה-FED, אין-פיס, אני לא רוצה להגיד לכם איזה כמויות של כסף, ומה שזה עשה זה פשוט מטורף לגמרי.

אז בקיצור, בגלל שהשיטה כל כך דפוקה, בא בחור בשם, עם כינוי לפחות, סטושי נקמוטו, שזה הבחור שהגה ויצר את מערכת הבלוקצ'יין, את הקריפטו, את הביטקוין, והוא בעצם עשה שאין יותר דבר כזה שהמדינות מחליטות כמה להדפיס. יש היצע מוגבל של מטבעות, וזה מה יש. ואם לצורך העניין עכשיו צריך, לא יודע, עוד כסף לעזה, זה חייב לבוא על בסיס מטבעות קיימים. אין מה לעשות, לא משנה מה, זה חייב לבוא על בסיס מטבעות קיימים.

עכשיו, אני אישית, מצד אחד חי בתוך עמי, זאת אומרת שאני יודע שהיום, כשאני אזרח מדינת ישראל, אז עדיין השקל הוא קיים, מאמינים בו, אני תמיד נדהם מזה, אני כל פעם אומר לבר, בוא נקנה מה שזה לא יהיה, לא אכפת לי מה את רוצה, כי אשכרה עדיין אנשים מקבלים את השטות הזאת. זאת אומרת, אני יכול היום ללכת לסוכנות רכב, למשל, ולהגיד, היי, כמה הג'יפ רנגלר הזה עולה? יגידו לי, אה, 400,000, ואני יכול להגיד לו, אין בעיה, אני אעשה פעולה בטלפון שלי, אני אראה לו אסמכתה, והוא יביא לי פאקינג ג'יפ, שאני יכול עכשיו לנסוע איתו בכל מדינת ישראל, לעשות מה שאני רק רוצה. רובוטים, ומלא אנשים שהתעסקו בלהרים את הג'יפ הזה, וכל זה בשביל מה? בשביל שאני אלך לאפליקציה שלי, אני אעשה העברה לסוכנות כזו וכזו של הרכב, אני אעשה Enter, והנה, הג'יפ עכשיו הוא שלך. זה, זה כאילו טירוף הדעת, אז אני תמיד אומר לבר, כל עוד השיטה המטופשת הזאת, של הכסף הדמיוני הזה, שכלום לא עובר, שזה, הרי זה לא מבוסס זהב כמו שפעם היה, וזה לא מבוסס קריפטו, שזה כאילו עם כמות מוגבלת של מטבעות, זה פשוט מבוסס על כלום. זה מבוסס על כמו יש גופים שיש להם בגדול אין-סוף כסף, כמה שהם רק רוצים, כי הם יכולים להדפיס, כי הם יכולים, פשוט יש להם אין-סוף, ואז יש כאילו את כל העם, את כל העולם שמתחזק את השיטה, שכאילו לא, האו״ם יש לו רק 7,000, האו״ם יש לו 10,000, באותו נשימה שהאו יש לו 10,000, האו״ם הדפיס היום 50 מיליארד. היום הדפיס, היום, ככה, עשה הדפסה,

בום,

עשהאל: והוא יכול לעשות את זה. אז לכן אני מאוד מאוד היום, אני באופן אישי, וזה לא ייעוץ, אבל אני באופן אישי דואג להעביר אחוז משמעותי מהכספים שלי לקריפטו. למה? א', קריפטו זה דיגיטלי, ובגלל שזה דיגיטלי אני מאמין שיהיה הרבה יותר קל בהמשך, עוד כמה שנים, ככל שהשנים יעברו, להתנהל עם זה. זאת אומרת, איזה מין שיטה ישנה זה שכאילו יש בנקים, מה זה בנקים? לא יודע, זה נשמע לי כמו איזה משהו שפעם היה, אבל היום אנחנו כבר, כאילו בנקים זה כזה שלא יגנבו את כל הזהב, אז יצרו בנק, אבל היום 1-0 למשל, זה בנק שאין לו סניף אחד, אין סניף, אין כלום, זה רק דיגיטלי. אז רגע, אם השיטה כבר עברה להיות דיגיטלית ב-100% ולא צריך לשמור על שום דבר, אז למה השיטה המטופשת עוד ממשיכה בכלל? אז לדעתי, אם את שואלת אותי, ככל שיעברו השנים, יותר ויותר אנשים ישקיעו בקריפטו או בכל משהו אחר שיחליף את השיטה, ולאט-לאט הכסף המסורתי יהפוך להיות קריפטו. היום, כל הקריפטו ביחד מהווה כלום ושום דבר אחוז אל מול הכסף שאינו קריפטו, הכסף המסורתי. ולכן, אני חושב שבן אדם שהיום ידאג לעשות איזושהי השקעה כלשהי, שיהיה לו גם קריפטו כחלק מהתיק השקעות שלו, אני מניח, אני לא יכול לדעת את זה ואני לא אומר את זה, אבל אני מניח שזו סך הכל השקעה שהיא כן אחראית ויכולה להתקיים. ולכן, אני באופן אישי מאוד מאוד משתדל ודואג כל הזמן לקנות עוד ועוד ועוד ועוד קריפטו.

אין בעיה גם לעשות את זה מבחינת מיסוי, הכל מאוד מסודר היום, המדינה אין לה שום בעיה עם זה, כבר יצא לי גם למשוך כספים חזרה לחשבון ולשלם על זה מיסים ולהצהיר על זה בדוחות השנתיים של החברה. גם ב-2025, אגב, יש לנו הצהרה של קריפטו כמו כל שנה, וסך הכל זה דבר שמאוד מאוד חשוב להכיר אותו, אבל יותר חשוב לי להכיר את הקטע שהכסף הנוכחי היום זה שיטה הכי תפוקה שהייתה פה אי פעם. ואגב, ב-2008 השיטה השתנתה, אבל לא ניכנס גם לזה, כי עד 2008 זה עבד בשיטה אפילו, כאילו, קצת שונה, אבל ב-2008 התיקון שעשו זה שזה יעבוד כמו שאנחנו מכירים את זה היום. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה. שורה תחתונה, אני כן חושב שזה לפחות לי זה נכון לשים שחלק מהכסף יהיה גם בשיטה שהיא קצת יותר אחראית וקצת יותר הגיונית.

ואגב, קבלי סקופ מטורף עכשיו. בוא נניח שאת חייבת כסף לארנונה, בסדר? ארנונה של איפה את גרה?

יובל: חולון.

עשהאל: ארנונת חולון. ואת לא משלמת חוב של 500 שקל, של 1,000 שקל, של 1,500 שקל. את יודעת שהם יכולים לעכל לך את החשבון. כאילו, החשבון בנק שלך, יכול להיות שיש בו 100 מיליון דולר, לצורך העניין, והם יכולים בלחיצת כפתור פשוט לעכל אותו. עכשיו, אתה אומר לעצמך, לא הבנתי. הכסף שלי, לא? התשובה היא, לא. הוא במשמרת אצל הבנק, ותאורטית, אם מתחשק להם, אז הם יביאו לך אותו. אבל אם לא, אז לא. עכשיו, בואי, שלא יצא מכותי, אף אחד שלא יוציא אותי איזה קונספירטור או איזה משהו. אני לא אומר, בואו נדפיס את הכסף, נוציא אותו הכל מזומן, ונשים מתחת לבלטות. זה לא מה שאני אומר.

יובל: גם אם אתם רוצים לשק בלט מזומן, אז…

עשהאל: נכון. אבל אני יותר מדבר מהכיוון של אחריות. בסוף, כשמשהו ש-fucked up קורה, משהו רציני, כמו שקרה כבר אפילו במדינת ישראל, ששינו מהשקל הישן לשקל החדש וכל זה, צריך להפעיל את השכל ולהגיד איך אני מבטח את עצמי, גם ביום מן הימים, מה שנקרא. וברגע שיש לי כחלק מתיק ההשקעות שלי גם קריפטו, אז קריפטו אי אפשר להקל לי. אין דרך פיזית או תיאורטית שמישהו יכול להקל לי את הקריפטו. הדרך היחידה שזה יכול לקרות זה באיומי אקדח. זה כן. אם מישהו יבוא אליי ויגיד לי, תקשיב, או שתיתן לי את ה-12 מילים הסודיות, או שתראה לי את ה… לא יודע, אתה עושה העברה, אז כן, אז וואלה אין לי מה להגיד. אבל חוץ מאקדח לראש, כאילו לפחות אם יש לי דוח לארנונה, עיריית חולון לא יכולה להקל לי את הארנק הקריפטו שלי.

ואגב, עוד משהו מטורף זה ידעת שיש מיליון הגבלות. נגיד, את היום רוצה ללכת ולמשוך את כל הכסף שלך מהחשבון. בוא נניח שיש לך שמה חצי מיליון שקל. את יודעת שאת לא יכולה?

יובל: כן.

עשהאל: את יודעת שהבנק יגיד לך, אה, לא, יש לך הגבלה. הגבלה יומית. ואת תגידי, מה הגבלה יומית? אתה מסתלבט?

יובל: כן.

עשהאל: זה הכסף שלי, נשמה, אתה שומר לי עליו, אני משלם אותך על זה. נכון?

יובל: נכון.

עשהאל: אבל את לא יכולה.

יובל: כן, אני יודעת.

עשהאל: ולכי, תעשי מה שאת רוצה עם זה.

יובל: משפטתי בבית זה היה נורא.

עשהאל: בבקשה. שזה מטורף לגמרי, אין לי מושג איך הדבר הזה ממשיך לעבוד, אבל זה אשכרה קורה.

מבחינת קנייה של קריפטו, אז יש מיליון ואחת דרכים. קודם כל, אפשר לקנות דרך כספומטים. יש ממש בבורסה פה ברמת גן, נראה לי הכתובת היא תובל 36. יש שם כספומטים כאלה של ביטקוין, שמאוד בקלות אתה יכול להמיר מזומן לביטקוין. יש אפשרות לקנות דרך ביטס אוף גולד, בהעברה, בהוראת קבע. לחברה יש הוראת קבע לביטס אוף גולד. כל חודש אנחנו קונים קריפטו באופן אוטומטי. אפשר, אה, יש גם ארנק בטלגרם. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל יש בטלגרם ארנק שאפשר, אשכרה, אני קניתי שלוש פעמים דרך אשראי ישראלי בטלגרם. אז גם זה ממש נחמד להכיר. כמובן שיש עוד מיליון ואחת דרכים, כמו ארנק קר ו-edge ומיליון דרכים, אבל באמת אני אומר, בן אדם שהיום רוצה להשקיע בקריפטו, זה כבר לא כמו לפני 5-10 שנים שזה היה באמת קשה והיית צריך ללכת להיפגש עם איזה בן אדם ולקוות שהוא לא עובד עליך. היום זה כבר אחרת, והיום זה הרבה הרבה יותר פשוט וקל.

בואו נדבר רגע עכשיו על השקעות קצת יותר סולידיות ונחמדות שזה אגב איפה שרוב כספי החברה מושקעים שזה בעצם שוק ההון ומדדים מובילים, אוקיי?

יובל: אז

עשהאל: שוק ההון זה בעצם גם, זאת אומרת שכל חברה שהיא נסחרת בבורסה האמריקאית, הישראלית או בכל מקום אחר בעולם, אתה יכול בעצם לקנות מניות שלה וככה למעשה לקנות ולמכור מתי שאתה רוצה ובעצם להרוויח מעצם עליית המנייה של אותה חברה. עכשיו, כשאנחנו באים ואנחנו מנסים לחזות את העתיד, נגיד לבוא להגיד, אה, אפל, אפל הולכת להיות חברה מטורפת, בואו נשקיע באפל. בעייתי מאוד, כי אף אחד לא באמת יודע מה קורה עם אפל. לעומת זאת, אם אני עכשיו הולך לפי מדד, כמו למשל מדד ה-S&P 500, שזה בעצם 500 החברות הכי גדולות בארצות הברית, אז בעצם אני משקיע במדד שהוא כבר מבוסס על 500 החברות הכי גדולות, ואם חברה היא כל כך גרועה, אז היא בעצם מאבדת משווי השוק שלה, ואז היא יוצאת מה-500, ואז נכנסת במקומה חברה שהיא דווקא בעלייה, כי עובדה שהיא לא הייתה ב-500 ועכשיו היא נכנסה ל-500. אז כל מה שקשור למדדים, שזה במילים אחרות סיכום גם של הספר השקעות לעצלנים, זה פשוט השקיע במדדים ב-S&P, בנסדק, הנסדק זה בעצם 100 חברות הטכנולוגיה בארצות הברית, הגדולות ביותר, וככה למעשה זה נותן איזשהו תמהיל לכל הדבר הזה, לכל ה… בעצם, כאילו, לתיק השקעות שלי, כי אם אני משקיע בנסדק זה אומר במילים אחרות שהשקעתי במאה חברות הטכנולוגיה, ואז יש לי קצת משהו שהוא יותר ממוצע של הרבה חברות. גם שם זה הכל יכול לרדת, יכול לעלות, פשוט היסטורית, אם מסתכלים על הגרף, רואים שכבר 110 שנים הגרפים של ה-S&P 500, וגם הנסדק עם קצת פחות שנים, כי זה נוצר אחרי, אז יש להם היסטוריה מטורפת, כאילו של כל שנה הם עושים איזה סדר גודל של 8, 10, 12 אחוז תשואה בממוצע, תלוי בשנים, אבל להשקיע במדדים זה משהו שהוא נחשב יחסית השקעה סולידית, לא הכי סולידית, סולידי זה אומר על בטוח יחסית, לא הכי סולידית, יש יותר סולידיות, השקעות יותר סולידיות, אבל סך הכול זה נחשב מצוין. אני יכול לספר גם שההורים שלי וגם ההורים של בר, אז בעצם הם גם לקחו את ה… לא את הייעוץ, אלא את השיחה שהייתה בינינו, והחליטו גם שהם עושים את זה, ושניהם, לשמחתי הרבה, מורווחים במאות אלפי שקלים על ההשקעה שלהם, וזה דבר שהוא נהדר.

יש עוד מלא מלא סוגים של השקעות, אז בואו נדבר רגע על ההשקעה הכי, בעיניי, הכי בטוחה שיש ביקום פחות או יותר, זה נקרא פק"מ בנקאי, אוקיי?

יובל: כן.

עשהאל: לצורך העניין, בר ואני, במשך כמה שנים, מאוד היה חשוב לנו שהחשבון הפרטי שלנו, שממנו אנחנו קונים חלב וביצים להבית, אז שם אנחנו לא רוצים לשחק במשחקים ובהרפתקאות. שם אני לא מעוניין להפסיד שום דבר, לא מעוניין, אבל אני גם לא מעוניין שהכסף יישב כאבן שאין לה הופכין. לכן מה עשינו שם? מה שעשינו זה בעצם, עשינו פיקדון קצר מועד בנקאי, זאת אומרת שאנחנו הלכנו לבנק לאומי ועשינו איתם פיקדון שאפשר לפרוע אותו כל שבוע או כל שבועיים, נראה לי כל שבוע, והם נתנו לנו על הדבר הזה סדר גודל של 4.25% תשואה. זה נחשב יחסית נמוך, יחסית נמוך ביחס לסיכון, כאילו ביחס לאלטרנטיבות, אבל אפס סיכון. זאת אומרת שהמקרה היחיד שבו אתה לא מקבל את התשואה או את הכסף שהשקעת, זה אם בנק לאומי לצורך העניין פשט רגל. עכשיו, יש לי חדשות בשבילכם. אם בנק לאומי פשט רגל, אז כנראה שגם כל הכסף שלך בבנק, גם הוא לא שווה כלום. זאת אומרת, הסיכוי פה הוא מאוד מאוד מאוד נמוך. אפילו בשנה של 1970 ומשהו, אם אני לא טועה, 79 אם אני לא טועה, שהיה פה את המשבר של השקל הישן, גם אז הבנקים לא קרסו, בסדר? היה בעיה, היה, אבל הבנקים לא קרסו.

אז כאילו,

עשהאל: בשביל שבנק יקרוס, צריכים, לא יודע, צריך ממש, כאילו, מטורף לגמרי.

יובל: יכול להיות שיהיו לנו בעיות יותר גדולות, אתה אומר, מה השאלה…

עשהאל: אם זה קרה, כנראה שזה החלק הקצע, הקל, מה שנקרא. אז קיצר, פק"מ בנקאי זה דבר שהוא מאוד מאוד ללכת על בטוח. ואז אם נגיד, סתם דוגמה, אם בר ואני שמים שם, לא יודע, 700-800 אלף שקל, אז הדבר הזה מייצר לנו סדר גודל של משהו כמו נגיד, לא יודע, 3,000 שקל בחודש או משהו כזה. זה אחלה של כסף שמגיע לך כל חודש לחשבון, וכאילו, במילים אחרות, הוא פשוט נוצר יש מאין. זאת אומרת, זה לא שאתה לא יכול למשוך את הכסף בטווח של שבוע, אז זה גם משהו שהוא מאוד נחמד, פשוט הוא בריבית מאוד נמוכה, וגם חשוב להגיד, יחסית נמוכה, וגם חשוב להגיד שהפק"מ הזה, זה לא דרך האפליקציה בטלפון שלוחצים פק"מ, כי שם הוא ייתן לך 1%. אתה מקבל את ה-4-5% אם אתה מתמקח, אם אתה מגיע לסניף, אם אתה…

יובל: זה אמרתי שזה לא רע, כי בדרך כלל כשמתקשרים באמת לבנקים, אז מקבלים מספרים יותר נמוכים.

עשהאל: ממש ככה, וגם כדאי להכיר שבסוף הכל אפשרי, זאת אומרת, אם מישהו קיבל 5%, גם אתה יכול לקבל 5%, זה רק עניין של לעשות משא ומתן נכון.

אני אתן עוד דוגמה לעוד השקעה, זה בידבנק, ממש קרובים אלינו, יושבים פה, קרוב, שבעצם הם אומרים בוא תשים אצלנו את הכסף, אנחנו נלווה אותו לאנשים, הלוואות חברתיות, נחזיר לך, והממוצע הריבית שהם מציעים זה משהו כמו 8-9% ריבית. שוב, יש לזה את הסייגים של זה, היו אנשים שרצו למשוך את הכסף שלהם ולא הצליחו מכל מיני דברים שקרו, אבל פשוט זה גם דבר שהוא קיים.

בנוסף, אני באופן אישי נגיד, אז משקיע אצל יזמי נדלן, יש שני חבר'ה שאני כבר כמה שנים משקיע אצלם. בהתחלה התחלתי בצורה מאוד סולידית, שמתי אצלם 200,000 שקלים, ראיתי שהכל נראה בסדר, חקרתי, עשיתי BDI, עשיתי את כל הבדיקות שלי והכול, אחרי זה הוספתי עוד 300,000 שקל, עכשיו הוספנו עוד מיליון שקל, זאת אומרת, אנחנו מאוד מאוד ככה בהדרגה ובהיכרות, אבל הריבית שהם מביאים היא 14%, אוקיי? 14%, שזה כבר סכום אחר לגמרי מ-4%. ואגב, ה-4% הוא צמוד ל-prime, לריבית הפריים, וה-14% פה, לא צמודה, התשואה לא צמודה ל-rיבית פריים, יש לזה גם השפעה,

יובל: אגב,

עשהאל: על המיסוי, נדבר גם על זה. אבל שורה התחתונה, זה פשוט עניין של ניהול סיכונים. אם אני עכשיו הייתי חושב שהכסף שיש לי אצל היזמים האלו, זה כסף שהוא משמעותי בשבילי ברמה שאם אני אעבד אותו, אז אני לא יודע מה אני אעשה, אז לא הייתי משקיע אותו, כי הסיכון הוא גבוה מדי. אבל ברגע שאני רואה שהסיכון הוא משהו שאני יכול לעמוד בו, גם אם זה יפול לאפס, ולעומת הסיכוי שאני וואלה מקבל על הסכום הזה סדר גודל, לא יודע, של איזה 11, 12, 13 אלף שקל בחודש לעובר ושב, מה שנקרא, זה לא רע בכלל, בקיצור. אז גם פה צריך פשוט להבין את המשחק, את מה אני מקבל ומה הסיכוי אל מול הסיכון וכל זה, גם זו השקעה מאוד מאוד נחמדה.

כמובן שההשקעה שבתור התחלה ממנה הכול צריך להתחיל, ורק אחרי שמגיעים לשגשוג אז חושבים על השקעות נוספות, זה השקעה בעסק שלנו. לא הגיוני, למשל, שבן אדם יש לו עסק ואין לו עלויות שיווק. כאילו, לא יודע, הוא לא מוציא כסף על שיווק. אז לא יודע, אם תוציא כסף על שיווק, בדרך כלל זה אומר שגם אתה תרוויח יותר כסף. אנחנו תמיד נתקלים פה בלקוחות שמגיעים אלינו לסוכנות של בואו נעשה לכם שיווק, וכאילו הם מתייחסים להוצאה של השיווק כאילו זאת הוצאה, הם לא קולטים שזאת יותר השקעה לטובת הכנסה. מה זה הוצאה? בן אדם אומר לי, יקר לי. רגע, לא הבנתי. אז קולגה שלך שעשה אצלי קידום בשלוש שנים האחרונות והוציא לצורך העניין 300 אלף והכניס שלושה מיליון שקלים, איך זה לא יקר לו? מה הוא משלם פחות? לא, הוא פשוט רואה גם את הערך בהכנסה של מה קורה בזכות ההוצאה או ההשקעה. אז השקעה בעסק זה תמיד יהיה הדבר שאני הכי אהיה בעדו. אני באופן אישי גם תמיד קודם כל דואג, קודם כל להשקיע בעסק, אחר כך בכל שאר הדברים, וכמובן השקעה בעצמנו. לא הגיוני למשל, דיברתי על זה גם באחד הפרקים הקודמים, שאני מדבר עם טוני והוא אומר לי, לא, אני אין לי זמן להגיע לכנס כי אני מלא בעבודה. אחי, אתה לא משקיע בעצמך בשיט, כאילו זה לא הגיוני. אני באופן אישי נגיד, משתדל, הנה אתמול למשל, נראה לי, לא, שלשום, איזה יום היום? שלישי, כן. אז שלשום, ביום ראשון למשל, אני שמתי לעצמי ביומן, בלוז, בשעה שלוש בצהריים, מסאז'. למה? כי בעיניי זו השקעה שתיתן תשואה. הרי אחרי זה אני מגיע לעסק הרבה יותר רגוע, אני מגיע הביתה, אני בעל הרבה יותר רגוע, אני מגיע, אני האבא יותר רגוע, אני הרבה יותר נעים לסביבה שלי, אני גם מול עצמי מרגיש יותר טוב, אז התשואה פה היא ענקית, כי יכול להיות שלמחרת אני אקבל החלטות יותר טובות, יותר נכונות. אז להשקיע בעצמנו זה חלק מהעניין.

ואגב, בסוף, עסקים זה לא משהו שהולך להיות פשוט בשלב מסוים. זה איזשהו אתגר שאתה כל הזמן מתמודד בלפתור בעיות ולפתור בעיות ולפתור בעיות, ולא משנה כמה אתה פותר בעיות, יש תמיד חדשות, לא משנה כמה תפתור. אז חלק מהסיפור זה שלפחות הדרך גם תהיה נחמדה. זה כמו שבחו״ל היינו בר ואני, ראינו משפטים יפים על שבילים כזה באיזה צימר, ואז היה רשום שם, there is no road to happiness, happiness is the road. אני מאוד מאמין בזה. אם בן אדם, כל ההתעסקות שלו בעסק היא פשוט גוש של קקא ושלא כיף לו בשום צורה להגיע למשרד והכל פשוט מעפן, אז הוא לא בעסק הנכון, כאילו בסוף, זה לא שמתי שהוא יגיד, אה, זהו, עכשיו אני מאושר ומרוצה. לא, לא נראה לי. נראה לי שזה אמור לקרות תוך כדי העבודה עצמה, כמובן עם מספיק אמביציה להתמודד גם עם אתגרים. זה לא שאנחנו ילדים קטנים, בדיוק בפרק הקודם דיברנו על להיות מבוגרים, אני שלא שמע את הפרק שילך לשמוע אותו, אבל אנחנו כן בסופו של יום רוצים לוודא שהדרך למקום הזה היא נעימה.

יש עניין של השקעות, שבן אדם עושה השקעה, מוריד לעצמו את איכות החיים ועוד מספר לחברים שלו שזאת השקעה טובה. מכירה את העניין הזה?

עשהאל: בואי תספר לנו על זה קצת.

יובל: לא, זה כאילו פשוט כמשמעותו. זאת אומרת, בן אדם לוקח את, זה מתקשר גם לאחת הנקודות הקודמות, שאין לו מספיק כסף בעצם, הוא לוקח את המעט שיש או את מה שאין, או אני לא יודעת בדיוק אם הוא לקח הלוואה בשביל להשקיע, את כל כמעט מה שהלוואה עובר ושב והשקיע. ובסוף הוא מספר לכולם, מתרברב שהוא השקיע, ואיך הוא הכניס, ואיזה גבר והכל, אבל בסוף טעו, לא יודעת,

עשהאל: יושבים פה לחברים,

יובל: בואו נזמין המבוגר, אז הוא לא ייקח תוספת גבינה, גבינה תבונית, או…

עשהאל: לא, הוא יגיד שהוא לא רעב.

יובל: או שהוא לא רעב.

עשהאל: הוא לא רעב פשוט.

יובל: וואו, לא, זה בכלל.
לא,

עשהאל: הוא גם לא רעב, כי הוא השקיע, אז הוא כבר שבע, זהו, זה השקעה שגם מאכילה את האכלת הזה טוב. הוא כבר אכל אותה. מה אתה אומר, יאריק? אתה רק תדבר למיקרופון, לא שומעים אותך.

בעיקר זה, אני כאילו מכיר מלא אנשים שקנו נכסים, ואז הם כאילו ממש מתגאים מזה, אבל ההוצאה של הנכס היא יותר ממה שהוא מרוויח מהנכס, אז הוא כאילו צריך להוציא מהכסף שלו כדי לממן את זה. זה בעיה.

עשהאל: אז זה קורה כל הזמן, וזה מטורף בעיניי, ואגב, אתם יודעים למה זה ממשיך לקרות? כי בסוף…

יובל: דרבנים את זה גם חברתית באיזשהו מקום. למשל, את הדירות אני מאוד מרגישה ככה. יכול להיות שבהשקעות אולי זה פחות קורה, אני לא יודעת, אלא אם כן הסביבה שלו היא מאוד, של אנשים מוצלחים, וכל הספורים על ההשקעות, והוא נורא רוצה גם איזשהו לחץ חברתי. אבל אני חושבת שהדוגמה שיאריק נתן היא מעולה, כי הרבה זוגות צעירים והכול מאוד דוחפים לקנות, למשל, דירות ודברים וטה-טה-טה. אז אה…

עשהאל: יש שיווק פשוט מטורף, עד כדי לא יאומן, של הבנקים, בעיקר של הבנקים, כן, של תקני דירה. בסדר? עכשיו, בנקים זה לא גופים שיש להם 20,000 שקל פרסום בחודש, אלא אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד כסף. ברגע שהבנק, המוצר המרכזי שלו, הרי ממה בנק עושה כסף?

יובל: מהלוואות.

עשהאל: מהכסף שלו, יפה. מהלוואות. אבל הוא צריך שאנשים יקחו הלוואות. עכשיו, כשמישהו בא לקחת הלוואה, לדוגמה, והוא סתם זוג צעיר, בחייאת יובל, איזה הלוואים יכולים להיות צריכים? 60,000 שקלים לטיול, שזה מטופש לגמרי,

כן,

עשהאל: אני נגד, אבל נניח. 60,000 שקל, 100,000 שקל כי הם, לא יודע מה קרה להם, או 200,000 שקל כי הם רוצים לטוס לקוסטה ריקה, אני לא יודע מה הם רוצים. זה הסדרי גודל. עכשיו, ישב מישהו חכם בבנק יום אחד, ואמר לעצמו, אוקיי, איך אני עושה את זה 20x, זאת אומרת, כפול 20, איך אני גורם לו לקחת הלוואה של 4 מיליון שקלים, ואז הסתכלו עליו כולם המומים, אמרו לו,

לא, אחי,

עשהאל: אתה מגזים, זה אי אפשר, איך נוציא בן אדם, זוג צעיר, עוד מסכנים, יעלבו 4 מיליון שקל, מה אתה דפוק לגמרי, אתה? ואז הוא אמר להם, לא, יש לי רעיון ממש טוב, נעשה לזה שיווק מספיק טוב, נסביר להם שילד מוצלח זה ילד שיש לו דירה, שאימא שלך תגיד, וואלה, יש לי ילד מוצלח, נשחק להם על כל מיני מיתרים ברגש, ופשוט נגיד להם שזאת ההלוואה הכי טובה בעולם, הרי אתה כאילו ממנף ממש מילים כאלה, כמו יצרו שפה, לא, זה מינוף, זה לא הלוואה, זה מינוף, אתה בעצם על בסיס 250 אלף, אתה יכול לקחת הלוואה של עוד 750 אלף, זה מינוף, אתה רק ממנף את הכסף שלך, כל מיני סיפורי זלדה כאלה, שבסוף אשכרה בן אדם בחיים לא היה מעלה על דעתו להיכנס לחנות מחשבים, לראות מחשב שעולה 10,000 שקל, לדעת שיש לו בחשבון 1,000 שקל, ולהגיד לעצמו, אה כן, אני אקנה את זה ואני אקח הלוואה של 9,000 שקל, אני לא מכיר אנשים כאלה שמתנהלים בצורה הזו, לא ראיתי אף פעם הומלס הולך וקונה פרארי, בסדר? לא, הלוואה, זה לא הגיוני, אז איפה המקום היחיד שאפשר לראות את זה? בדירות, וזה הזיה מארץ ההזיות, וזה תמיד גם גורם לאנשים להיות חייבים כסף, וברגע שהם חייבים כסף אז הם כפופים והם חתומים, והחשבון שלהם יכול… קיצר, זה מאוד טוב גם למערכת, ובסופו של יום, כמו שיארי גם אמר לפני זה, בסוף ההשקעה הזאת היא בדירה… שוב, אם בן אדם יש לו עכשיו 10 מיליון שקלים והוא רוצה לקנות דירה ב-3 מיליון שקלים, אני אפילו מאשר, מה שנקרא. אבל רוב המקרים היום במדינת ישראל זה שבן אדם חוסך עד גיל 35 בערך חצי מיליון שקל יחד עם בן או בת הזוג שלו, ואחרי זה יש להם חצי מיליון שהם עבדו עליו איזה 12-13 שנים מאז שהם השתחררו מהצבא, ואז הם לוקחים את זה וקונים דירה ב-2 מיליון, הם מורידים את איכות החיים שלהם דרמטית, אבל עוד 30 שנה הדירה תהיה שלהם. רק דבר אחד הם פספסו, מה הבעיה בעוד 30 שנה?

יובל: יחזרו הרבה יותר.

עשהאל: שנגמרו להם החיים. הגעתם לגיל 60-70, זהו, זה כבר לא אותו דבר. עליות עשיר בזמן לא פחות חשוב, עליות לדעת לנצל את הגוף שלך ולנצל את החיים כשאתה עוד כוחך בגופך, מה שנקרא, זה לא פחות חשוב, כי הזמן בסוף עובר ועובר ועובר, ולא שמים לב שבסוף נגמר הזמן, מה שנקרא. אז חשוב מאוד שההשקעות שלנו לא יהיו כאלו שמורידות את איכות החיים שלנו, אלא שהן משפרות את איכות החיים שלנו.

עוד עניין מצחיק, זה כל הבכיינים. מה הבכיינים בעצם עושים? תראו את הבנקים האלה, איך הם מתעשרים על חשבוננו, תראו איזה רווחים, 4 מיליארד שקלים, רבעון שני של בנק לאומי, של שנת כך וכך,

יובל: איזה,

עשהאל: איזה נוכלות. וכאילו, העשירים מסתכלים על העניים ועל המטומטמים שמדברים ככה, ואומרים, אז פשוט תשקיע במניות של הבנק. כאילו, אם אתה אומר שהבנק הוא כזה ככה, והוא כזה ככה, ואגב, באופן עובדתי, המניה למשל של לאומי, בחמש שנים האחרונות, עשתה תשואה הרבה יותר גבוהה מהנסדק ומה-S&P, ואפילו ביחד לדעתי.

יובל: וואו.

עשהאל: כאילו, לדעתי בשנה האחרונה בנק לאומי עשה סדר גודל של 70% תשואה, בשנה האחרונה. סבבה? שמעתם מה אמרתי? כדאי לבדוק את הנתון הזה, שאני לא אצא מטומטם, אבל זה מה שאני זוכר.

יובל: הנה,

עשהאל: אני גם אעשה את הבדיקה הזאת תוך כדי, רק לוודא שאני לא זוכר דברים. מה זה אומר יחזירו כספים?

יובל: חלק מהבנקים נתנו אופציות לכל מיני דברים.

עשהאל: סיפורי זלדה. בנק פועלים מחלק מניות.
נכון.

עשהאל: יא מעש, בסדר.

יובל: לנו העבירו כמעט אלף שקל, כל מיני חרטות כאלה.

עשהאל: זה הכול שטויות, כי בסוף כשאתה פותח את חשבון ההשקעות, כי אתה חייב לפתוח אותו, כי אחרת לא תקבל את האלף, אבל בכל מקרה לא הגזמתי בכלל, בשנה האחרונה בנק לאומי עשה 70% תשואה. בשנה האחרונה, כן? זאת אומרת שאנשים באים ואומרים, ה-S&P, אם המצב טוב, הוא עושה 8% תשואה, אבל בנק לאומי עשה 70% תשואה, ויש גם מדד שנקרא מדד בנקים. לוקחים את חמשת הבנקים הכי גדולים בישראל, ואז בעצם השקעה כאילו כמו שיש את ה-S&P, שזה 500 חברות, אז פה זה חמשת הבנקים, וגם המדד של הבנקים במדינת ישראל עשה, תאמיני או לא, 70% תשואה בשנה האחרונה. עכשיו בואי קבלי קטע יותר מטורף, ואני ממש מקווה שאני לא אומר משהו שהוא לא נכון, אבל אני די בטוח שהוא נכון. כמה לדעתך עשה מדד חברות הביטוח בשנה האחרונה?

יובל: וואו, אין לי מושג.

עשהאל: נו, תנסי ככה…

יובל: בוא נזרוק מספר סתם, בוא נזרוק על זה שהיה 70, בוא נגיד 30, אני יודעת, נגיד, זה גם מעל ה…

עשהאל: נו, יאריק, מה אתה אומר? כמה, כמה לדעתך?

יאריק: וואו, שאלה קשה.

עשהאל: נו?

יאריק: אין לי מושג.

יובל: זה כמו שאנחנו מזמינים אוכל ומשחקים כמה זמן למשלוח.

עשהאל: נו, יאריק, קדימה, תן לנו את זה. כמה לדעתך עשה המדד של החברות הביטוח?

יאריק: של חברות הביטוח?

עשהאל: כן.

יאריק: הסביבות ה-20 ומשהו אחוז.

עשהאל: 20 ומשהו אחוז.

יובל: אז

עשהאל: היית קרוב, אבל פספסת רק בלמעלה מ-100 אחוז. הם עשו סדר גודל של 130, 140, 150, 160, 170 אחוז בשנה האחרונה. מה זה הצירוף כזה? שמעת מה אמרתי? לא הגזמתי. זאת אומרת, שאם היית שמה שם, למשל, חמישה שקלים, אז היום היה לך שמה לפחות, לפחות, לפחות,

יובל: פי,

עשהאל: לא יודע, פי שתיים וחצי, פי שתיים, או משהו בסגנון הזה. כאילו, זה כבר יש ריבית לריבית, ויש מיליון ואחת, כאילו, את יודעת, זה כסף שעולה ועולה ועולה. היה לך שם ערימות של כסף, לא רוצה כאילו להגיד כמה, שמי שרוצה לעשות מחשבון תשואה, שיעשה. אבל מדד הביטוח של השנה האחרונה עשה 100, בין 130 ל-170, תלוי בחודש שבודקים, או ביום שבודקים, כי זה משתנה גם ברמה היומית, אבל עשה מעל 100 אחוזים, זה בטוח. עכשיו, יבואו הבכיינים ויגידו, חברות הביטוח הם גנבים, רמאים, בלה,

יובל: בלה,

עשהאל: בלה, בלה, בלה. ויחברו החכמים ויגידו, אוקיי, אני שם פה 100,000 שקל, וזהו. אז אני לפני כמה חודשים שמתי כסף, כמה עשרות אלפי שקלים, על מניית בנק לאומי, וכבר היום זה עשה הרבה אלפי שקלים, ברווח, כאילו, אז לא להיות בכיינים, פשוט להצטרף להצלחה של דברים שרואים שהם מצליחים. זה לא כזה מסובך, אני לא ממליץ, כמובן, כי זה לא ייעוץ, אבל זה מה שאני עשיתי לצורך העניין.

בשנת 2018, אם אני לא טועה, אני העליתי סרטון ליוטיוב שמדבר על, תשקיעו ב-S&P ובנאסדק, או יותר נכון שמסביר מה אני חושב, כמובן לא לייעוץ, אבל מסביר פחות או יותר מה מומי. עכשיו, סתם עשיתי בדיקה עם עצמי, ואמרתי, וואלה, מעניין, אם מישהו היה שם אלף שקל ביום שהעליתי את הסרטון, אז היום הוא כבר היה עושה המון המון אחוזי תשואה, אוקיי? הכל שאלה של האם באמת בן אדם רואה את זה ועושה עם זה משהו, או שהוא אומר, אה, מגניב, יופי, וממשיך להתבכיין על הבנקים. זה אותם אנשים, אגב, אלה שמתבכיינים ואלה שלא עושים כלום.

אה… יש שני ספרים שאני באמת ממליץ לכל בן אדם לקרוא, שנקראים השקעות לעצלנים וכסף של שאול אמסטרדמסקי. זה באמת מסביר בצורה מאוד מאוד טובה איך הדברים עובדים. אז המינימום של המינימום זה לקרוא את שני הספרים האלו.

יובל: שאול אמסטרדמסקי בכללי יש לו אחלה של תכנים, גם תוכניות מעולות.

עשהאל: נכון, והוא גם מאוד מאמין בשוק ההון ופחות בדירות, ואני מאוד מתחבר לגישה שלו בעניין הספציפי הזה. כן היה מאוד נחמד לי אם הייתי יודע שהרי הוא עשה תוכניות מאוד חצופות.

יובל: הוא עשה תוכנית בנושא.

עשהאל: בכאן 11. ואז כאילו בסוף כשהבן אדם בא וחושף את מה שיש לו, הייתי רוצה כאילו גם ללמוד מאנשים שיש להם קצת יותר. זה הדבר, זה עצם הנפגם היחיד שיש לי עם שאול אמסטרדמסקי שכאילו בסוף אני לא בא אליו בתלונות, לא כלום. כל הכבוד לו שהוא ככה מנגיש את הידע ועושה דברים כל כך טובים בעולם, אבל בסוף היה בא לי גם ללמוד ממישהו שיש לו קצת יותר כסף. כאילו בסוף זה כן מעיד על שהוא מלמד מתוך שהוא טייס בעצמו, ולא עכשיו שהוא איזה טכנאי שמסביר לי איך טסים. כאילו אני אוהב ללמוד טיסה מטייסים בקיצור.

יש את הקטע של העיקרון של אצל מי הכסף. תראי משהו מצחיק, יובל. נניח שעכשיו אני לוקח עשרה מיליון שקלים ושם לצורך העניין אצלך בחשבון ושם את כל העשרה מיליון שקלים נגיד בהלוואה אצל יזמי הנדל״ן,

נגיד,

עשהאל: שאני משקיע לצורך העניין אצלם, שהשקעתי סכום מסוים, ואז זה אומר שאת לצורך העניין מתחילה להרוויח ממש מאות אלפי שקלים בשנה, סבבה? אבל זה קצת מצחיק, כי מה השתנה בין המציאות לבין הסיפור שלי ברמת ההווה שלך? זאת אומרת, אני עכשיו אמרתי, יש לך עוד עשרה מיליון שקלים ונניח שהם מושקעים. מה, זה אומר שעכשיו את עובדת יותר קשה? זה אומר שעכשיו את… שום דבר לא השתנה, זה רק עניין של איפה הכסף. האם הוא אצלך, אצלי או אצלם? ברגע שהוא אצלך ואת מלווה אותו למי שצריך את הכסף באותו רגע, אז הוא מתחיל לשלם לך. וזה היופי, שהשיטה מטומטמת אבל אפשר לרתום את השיטה לטובתנו. ופשוט להיות הצד שמלווה את הכסף ולא הצד שלווה את הכסף. זה כל הרעיון בכללי באיך להתנהל מבחינתי ב-2026. אנחנו תמיד רוצים להיות בצד שמלווה, שנותן למישהו אחר את הכסף שישתמש בו, מאשר להיות הצד שלווה את הכסף. וזה הרעיון הכי הכי חשוב ותמיד צריך לשים אצלנו את זה בראש.

עכשיו, בגלל העיקרון הזה, תמיד העשירים ימשיכו להיות עשירים, והעניים ימשיכו להיות עניים. וזה משהו שהוא לא בטעות, זה פשוט מנסים להנציח את העניין הזה. אז זה גם משהו שהוא באמת חשוב.

אגב, שימי לב שבהשקעות זה בדיוק כמו הפרק שעשינו על קודם יוצאים אחר כך נכנסים, אז גם פה. אנשים כולם, כשהם רואים שהביטקוין על 120 אלף דולר, אז כולם אומרים, וואי, בוא נשקיע בביטקוין, תראה איך הוא עולה, תראה איזה יופי. אבל מי ישקיע כשהביטקוין יתרסק ל-10,000 דולר אחרי שהוא היה כבר הרבה יותר גבוה מזה, ומי ישקיע בביטקוין כשהוא יתרסק ל-20 אלף אחרי שהוא היה כבר ב-60 אלף, או כאילו, בסוף כל הרעיון הוא לא להיות אוהד הצלחות, אלא להאמין שנייה באיזו שיטה או באיזה משהו ולרוץ עליו לאורך זמן. וכמו שאמרתי בתחילת הפרק, ככל שיש לי יותר אורך זמן להישאר בהשקעה ולא למשוך כשאני בהפסד, ככה רוב הסיכויים או ככה עולים הסיכויים שאני כנראה אמשוך את זה ברווח, כי יש לי יותר זמן לחכות ואני לא לחוץ על הכסף ברמה מטורפת.

אגב, שימי לב קטע מטורף, אני הייתה לי השקעה לפני כמה שנים באלעל, אוקיי? היה לי חצי מיליון שקל, אם אני לא טועה, ששמתי באלעל. ואז החצי מיליון השקלים האלו, אחרי בערך 8-10 חודשים מאז שהשקעתי אותם, הם ירדו ב-50 אחוז, ירדו ל-250 אלף. ואז אני אמרתי לעצמי, יופי, זה אומר שעכשיו הרבה שנים או עד שזה יעלה כמו שצריך, אני לא יכול לגעת בכסף, כי אני, העיקרון שלי אומר שאני משקיע רק את מה שיש לי שאני לא צריך, ואני מושך את זה רק כשאני ברווח. אם אני לא ברווח, מבחינתי אני יכול לחכות, אין לי בעיה, כל עוד לא עברו כמה עידנים או כמה עשורים, אני חי עם זה בשלום והכל בסדר. ואז מה שקרה זה שזה ירד ל-250 אלף, ואז התחילה המלחמה של 2023, ואז הדבר הזה התחיל לעלות ולעלות ולעלות ולעלות. וזה אפילו היה לפני 2023, לא לפני, ב-2021-2022, משהו כזה. ואז היה את ההשקעה שרציתי לעשות עם הדירה בבת ים, אז בעצם הייתי צריך לעשות משיכה של כל הכסף של אלעל לטובת הדירה. אבל יכלתי לעשות את זה כי לשמחתי, המניה של אלעל היא בעצם עלתה והיא כבר הייתה ברווח של איזה 30% ממה ששמתי מההתחלה, אז משכתי את הכסף, ובאמת קניתי את הדירה והכל סבבה, וכמובן, כמו שאמרתי לפני זה, בסוף כל אחד צריך להסתכל על המצב האישי שלו. גם המחבר של השקעות לעצלנים, תמיר מונדובסקי, פורסם לפחות שהוא קנה פנטהאוז באיזה 21 מיליון שקל או משהו כזה, אבל אנשים לא לוקחים בחשבון שיש לו את הכסף. זה לא משקף את הזוג הצעיר שיש לו חצי מיליון והם חסכו אותו עשר שנים. אם למישהו יש עכשיו 50 מיליון שקל ולוקח 20 וקונה פנטהאוז כהשקעת נדלן, אני חי עם זה מאוד מאוד בשלום. אבל אז גם אני, בסופו של יום, כשקניתי את הדירה שלי, את הדירה בבת ים, זה לא שלקחתי את הכסף שלא היה לי ושמתי, לא, אני שמתי את כל הכסף ב-day one וכאילו אני יודע מה אני עושה וזה קצת שונה. אבל בסופו של יום, אז לקחתי את ההשקעה של אלעל, משכתי אותה, פדיתי אותה וקניתי את הדירה בבת ים. עכשיו, זה קצת מצחיק כי כמה זמן אחרי זה נפתחה המלחמה באמת, ואז אלעל, אם נגיד הייתי משאיר את הכסף ולא מושך את הכסף מאלעל עד עצם היום הזה, אז חצי המיליון שקלים ששמתי שם, להערכתי היום היו 2 מיליון. כאילו, המניה של אלעל קפצה, אני השקעתי שם היו 400, כאילו, שער 400 בערך, זה ירד ל-200, 220, משהו כזה, ואז היום, למיטב ידיעתי, אלעל הרבה מעל 1,000,

יובל: כאילו,

עשהאל: הם בעלי 1,300 אם אני לא טועה, 1,200, אני לא מעודכן כי אני כבר לא משקיע במניה, אז אני לא יודע, אבל זו רק דוגמה לכמה לפעמים סבלנות משתלמת. תמתין, אחי, תמתין, אל תהיה האלה שרוצים להשקיע היום ומחר לעשות מיליון דולר.

לא,

עשהאל: זה לא עובד ככה, אז הסבלנות היא באמת באמת חשובה, וגם פה יש את העניין של קודם יוצאים, אחרך נכנסים, כי זה לא חוכמה להכניס את הכסף שכבר כולם יודעים כביכול שזה הולך לעלות, אלא לעשות את זה בצורה חכמה, דווקא כשהמטבעות או כשהמניות או כשמה שזה לא יהיה, יחסית נמצאים למטה.

חשוב מאוד גם לקרוא את כל הנתונים של כל השקעה שמציעים לנו. זאת אומרת, אני לפני המון המון שנים, וואו, באמת ב-2019, 2020, משהו כזה, אני השקעתי באלצ'ולר פרופרטיז. זה בעצם איזשהו אגף כזה בתוך אלצ'ולר שחם, שהוא בעצם משקיע בנדלן בשבילך ועושה לך תשואה כזו או אחרת ובלה בלה בלה. ובאמת עשיתי הכל,

יובל: ואגב,

עשהאל: אני גם מהפודקאסט פה קורא לאלצ'ולר שחם להתעורר על החיים שלהם, כי בעיניי זה בעייתי מאוד בקיצור, תאמיני או לא, סיפור אמיתי, אי אפשר למשוך את הכסף. אי אפשר, שמעת מה אני אומר? מוצר של אלצ'ולר, מפוקח. אני מתקשר אליהם אחרי חמש-שש שנים מההשקעה, אומר להם, אני רוצה לעשות פולד, די, רוצה את הכסף שלי כאילו. אמרו לי במצגת שזה ארבע שנים של כסף בפנים, ואחר כך אתה יכול למשוך, ואומרים לי בחזרה בצורה מאוד רשמית, ומראים לי גם בחוזה שהכול רשום, שאין אפשרות למשוך, שרק כשהם יחליטו למכור את הפרויקט בשלמותו או משהו כזה, רק אז הכסף חוזר. ואני כזה, אוקיי, אז זה יכול להיות עוד עשר שנים? כן. זה יכול להיות עוד מאה שנים? כן. וואו. מה הולך פה? מה זה? איך לא ידעתי את זה? אז מה שאני בא להגיד, זה שצריך לקרוא את האותיות הקטנות בכל השקעה, כי כשהשקעתי את ההשקעה הזו למשל, אז מאוד שמחתי על מקור אחר שאמר לי שכדאי לעשות את זה, ולא קראתי בעצמי את הדברים עד הסוף.

יובל: גם כשזה גדול זה גדול, אז אתה בכלל לא משנה אחרון.

עשהאל: ואני מדבר על מאות אלפי שקלים, לא על עשרת אלפים שקל.

יובל: בטוח.

עשהאל: אז יש לי איזה 300, 100 אלף יורו, פשוט תקועים. אין לי איך להוציא אותם. פשוט קבורים, חצי, לא יודע אפילו איך להגיד את זה במילים נורמליות, אבל אם מישהו שומע אותנו מטעם אלצ'ולר פרופרטיז, אז יותר ממוזמן אפילו לפנות אליי באופן ספציפי, ואני אראה לו על מה אני מדבר. מה שנקרא, אמת דיברתי.

אחלה. יש עניין גם שאנשים לא מבינים, שאם למשל עכשיו יש לי 100 שקל השקעה שהשקעתי, ואז נגיד ירדתי ב-10%. המניה ירדה ב-10%. אז עכשיו פתאום, במקום 100 שקלים, כמה נשארו לי?

יובל: 90, פחות 10 שקלים, 90 שקל.

עשהאל: יפה. עכשיו עליתי 10% חזרה. כמה כסף יש לי?

יובל: 99. יפה.

עשהאל: הלך השקל. נכון. זה קצת כמו החידה הזאת שאומרים לך, דני עשה ככה, התחלק ככה, וזה, בסוף יש שקל מיותר. זה על אותו מודל, מה שנקרא. אז צריך להבין שכשסכום יורד ואז עולה, אז העלייה היא תהיה קטנה יותר מהירידה.

יובל: נכון.

עשהאל: כי בסוף זה הכל יחסי מהסכום שאנחנו מדברים עליו. אז גם את העניין הזה צריך להכיר.

באופן כללי חשוב להגיד שיש בישראל חוק שאומר, אסור לייעץ בתחום ההשקעות, אלא אם כן אתה יועץ מוסמך וכל זה. אז בכללי, גם כשאנשים מייעצים, מדברים עם חברים וכאלה, תמיד לציין שזה לא מהווה שום ייעוץ ושום כלום, ולא להסתמך על האמור, כמו שאנחנו כבר אמרנו מיליון פעם בפרק הזה, ואני אומר את זה שוב.

באופן כללי, אני גם חייב להגיד שאנשים מאוד מאוד כיף להם כשאתה מייעץ וזה עובד, אבל אם אתה מייעץ וזה הולך לצד השני, אז זה ממש לא כיף.

יובל: נכון.

עשהאל: זה בכל תחום. יפה.

יובל: כאילו, בכללי.

עשהאל: אז בכללי זה פשוט חרא לייעץ, ואם אתם ממש לא, אם זה לא יושב לכם על קצה הלשון ואתם ממש חייבים לייעץ למישהו משהו, אז אל תייעצו בכללי, זה פשוט לא, כאילו, אם זה יצליח, אז יגידו לכם, אה, אלוף אתה, ואם זה לא יצליח, אז זה לא יהיה אלוף אתה, אלא זה יהיה קצת אחרת. כן. אז בכללי זה חרא לייעץ.

בכללי אני גם ממליץ לא לערבב השקעות ומשפחה, או חברים, או דברים כאלה. צריך כאילו באמת מקרים מאוד ספציפיים, כדי שאתה אשכרה תלווה כסף למשפחה שלך, או לחברים שלך, או משהו כזה. אגב, אנשים לא יודעים את זה, אבל אם אני למשל עכשיו מלווה ליובל כסף, לא משנה כמה אני חבר שלה, וכמה אני אוהב אותה, ורוצה בהצלחתה, ואין לי בעיה אפילו שהכסף יישאר אצלה, או לא יודע מה, אם הלוויתי לך כסף, את מחויבת, אני מחויב לגבות ממך ריבית מינימלית כזו או אחרת. סדר גודל של 2.5-3%, כן. יש ריבית מינימלית, נראה לי פריים, או משהו כזה, לא סגור על זה, אבל יש איזושהי ריבית, איזושהי ריבית מסוימת, אולי פריים מינוס משהו, יש אבל ריבית מינימלית שאנחנו חייבים לגבות. אז גם אם אני מלווה אפילו לאבא שלי כסף, אני חייב לגבות איזושהי ריבית מינימלית, ואם אני לא אעשה את זה, אני בגדול מלבין כסף, כאילו אני, זה לא טוב,

יובל: זה לא חוקי.

עשהאל: כן, יש איזושהי ריבית מינימלית שחייבים, בהנחה ומדובר בהלוואה.

כל הסיפור של ההשקעות, אין טעם כאילו שיהיה לי עשרה מיליון, ואז עשרים מיליון, ואז חמישים מיליון, ואז מיליון מיליון, ואז אני לא יודע כמה. בסוף, כסף אמור להסתיים. אמורים להשתמש בכסף. ואם אנחנו בסוף מוצאים את עצמנו באיזה לופ אינסופי, שאני כל היום רק עובד ומרוויח עוד כסף, ועוד כסף, ועוד כסף, ואני כבר לא שם לב ש… היי, אתה יכול כבר להפסיק עם השטות הזאת, כי יש לך מספיק כסף עד סוף חייך. נניח עכשיו בן אדם, כל אחד יש לו את הסכום שלו, הרי איך זה עובד? כל אחד אומר לעצמו, כמה כסף אני הייתי רוצה בחודש, אחרי מיסים, אחרי הכל, שמזה אני יכול להתקיים בקלות, ואפילו לחסוך קצת כסף. ואז יש אחד שהתיאבון שלו מאוד מאוד גדול, והוא אומר, אני רוצה 100,000 שקל נטו בחודש. אוקיי, אתה רוצה 100 נטו בחודש, אתה צריך סדר גודל של 25-30 מיליון שקל. זה פחות או יותר כמה אתה צריך. לעומת זאת, בן אדם אחר עכשיו בא ואומר, אני וואלה 40,000 סוגר לי את הפינה בובה. יופי, אז גם ב-15 מיליון אתה סגור. זאת אומרת, זה הכל תלוי כמה כסף אתה רוצה. ואז בסוף המטרה היא לא להמשיך כל היום לעבוד ולהרוויח עוד כסף, אלא המטרה בעיניי לפחות זה שיהיה לך פעמון, שאתה בעצם עולה, כשאתה כהוכחה בך, שאתה בן 30, 35, 40, 45, זה האזור של הגילאים. עולה, עולה, ובשלב מסוים אתה כבר אמור להתחיל כאילו שזה ירד בהדרגה, או לפחות לא ימשיך לעלות, כי זה במילים אחרות אומר, שאתה ממשיך לכרות התחת, ממשיך לעבוד, ממשיך להשקיע, וזה סתם, אתה כבר לא מבין שהמהות היא…

עכשיו, יבואו אנשים, יגידו לי, לא, זה כי אני אוהב את זה, כי אני… בסדר, אם זה התחביב שלך, אז אני לא מדבר אליך. אבל אם זה בן אדם שבסוף המטרה שלו, כשהוא עובד, זה להרוויח כסף וליהנות מהכסף ולשפר את איכות החיים שלו, שככה אני מגדיר את הכסף שלי, אז אני ממליץ בחום גם מדי פעם לשבת עם עצמך ולעשות את החישוב של כמה כסף אתה בתכלס צריך. אני מדבר פה כרגע גם בחישובים שאמרתי עם הכספים בפקאמים של 4-5% תשואה,

יובל: כן?

עשהאל: כאילו, לא יותר, אני לא לוקח בחשבון עכשיו, אני אתן ליזמי נדלן האלה ב-14% תשואה אז אני מספיק לי גם 5 מיליון לא מפגר כי זו לא השקעה מספיק בטוחה ואתה רוב הסיכויים, לא רוב הסיכויים אבל יש סיכוי לא רע בכלל שאתה תמצא את עצמך אפילו בבור יותר גדול ממה שחשבת. אז לא להסתמך על השקעות שהן בסיכון אפילו בינוני. בדברים האלה תמיד מסתכלים על השקעות בסיכון הכי נמוך שרק אפשר.

יש עניין שכוח של נזילות בסוף כשאתה משקיע למשל עכשיו בנדלן אז צריך לראות רגע מה הנזילות שלך האם אתה יכול לקבל את הכסף שאתה רוצה באותו יום או לא. אם בסוף הכסף הוא בבטון, אז אתה בבעיה רצינית, כי בסוף הנזילות היא זו שמאפשרת לקנות את הביצים ואת החלב, ולא סיפורי סבתא של כמה אני שווה או כמה הנכסים שלי שווים. את מכירה את זה שאומרים, אילון מאסק הוא האיש העשיר בעולם, כי המניות שלו הגיעו לכך וכך, והחלק שלו הוא כך וכך, אז כנראה שהוא האיש הכי עשיר בעולם. זה לא באמת, כי בעיניי, בן אדם שהוא עשיר, חוץ מזה שהוא כמובן צריך להיות שמח בחלקו, שזה האמת של להיות עשיר והכל, אבל אם אני שם את זה רגע בצד, בסוף מבחינתי עשיר זה גם בן אדם שיכול באמת להשתמש בכסף. אם זה מניות של איזו חברה שהוא גם ככה לא מתכוון למכור, והוא לא מתכוון, אז כאילו זה לא באמת מה שנקרא אז, הרי תאורטית, כנראה שגם החברה של אסאל דיגיטל שווה משהו, אוקיי? לא יודע כמה, נגיד, לא יודע, לפי הרווח הנוכחי שהיה בשנה האחרונה, נגיד, בואו נניח שהחברה שווה 16.5 מיליון שקלים, בסדר? נניח, לפי מכפיל חמש של הרווח האחרון, של כל… אז מה זה אומר שיש לי 16.5 מיליון שקלים? בתחת שלי, איפה 16 ואיפה נעליים? איפה אני, איפה המספר הזה בכלל? כאילו, זה לא קשור למציאות.

אז כאילו לא לבלבל בין שווי נכסים לבין כמה יש לבן אדם, בצורה נזילה.

כן.

הנזילות בעיניי היא זו שמדברת, ולא סיפורי סבתא של… כן, יאריק.

יאריק: אני רק רוצה להוסיף שגם בדרך כלל האנשים העשירים, שקודם כול הם לא משלמים מיסים, והסיבה לכך, שכמו שאמרת, יש להם מניות ששוות כסף, המון כסף, אז הם לוקחים הלוואה כנגד המניות האלו, והם לא משלמים על איזה מיסים, על הדבר הזה, ואז הם חיים מזה גם.

עשהאל: אני לא מבין בזה, לכן אני לא יכול להתייחס לזה, אבל יש מצב שאתה צודק, אני פשוט לא יודע. מה עוד?

יאריק: בינתיים הפודקאסט מעולה.

עשהאל: יופי, יופי.
נהנה מכל רגע.

עשהאל: יופי, בואו נמשיך, אנחנו כבר בסיום. מבחינת מיסוי, אז חשוב מאוד לקחת את הדברים האלה בחשבון, אז קודם כל, כל מה שקשור למס רווחי הון באופן כללי בישראל זה 25%. שימו לב שלאחרונה אני למדתי משהו חדש, שאם אני מלווה כסף מהפרטי, לא מחברה, אם אני פרטי ואני מלווה כסף למשל ליזמי נדלן האלה, אז בגלל שאני פרטי ואני לא עסק, אני לא מוציא לו חשבונית על הסכום שאני מקבל וכל זה, כי זה מה שעושים בחברה, אז אם אני למשל פרטי שאני משקיע ביזמי נדלן לדוגמה בצורת הלוואה וההלוואה אינה צמודה למדד המחירי הצרכן, שהיא לא צמודה לפריים,

זאת אומרת,

עשהאל: היא לא משתנה מה שנקרא, אז אני יכול לשלם 15% פלוס מע״מ, שזה מצחיק, כי אני פרטי, אין לי מה לעשות עם המע״מ, אז זה יוצא בסוף 17.5%, סדר גודל. ואז אם שילמתי 17.5%, נגיד, הלוויתי לך עכשיו 100 שקל והיית צריכה לתת לי נגיד, סתם דוגמה, 10% או נעשה יותר קל, אני מבטיח 100 שקל והיית צריכה להחזיר לי 12% תשואה בשנה. אז אם יש נגיד 12 חודשים, אז זה אומר שאני כל חודש אמור סדר גודל של לקבל משהו כמו, לא יודע, שקל, פחות או יותר. אז אני לא אקבל ממך שקל, אני אקבל 83 אגורות. למה? כי את תעשי ניכוי מס במקור, שזה בעצם אומר שאת מנקה 17.5% מהכסף שאני צריך לקבל, אבל אז אני אקבל את ה-82.5% האלו לחשבון שלי ישירות אחרי מס,

יובל: הבנת? וכחברה?

עשהאל: אז כחברה אתה מוציא חשבונית מס קבלה.

זאת אומרת,

עשהאל: בסוף זה עובר שני מיסויים, כמו כל סכום כזה, כאילו נגיד אם עכשיו אני מלווה מהחברה 100 שקל, זה אומר שאני אוציא לך חשבונית של 100 פלוס מעם לצורך העניין, סליחה, לא שאני מוציא 100 שקל, נגיד שאני מקבל ממך תשואה של 100 שקל בחודש, אז אני אוציא לך לתשואה הזאת 100 שקל פלוס מעם חשבונית, ואז החשבונית הזאת קודם כל היא ממוסה במס חברות של 23% ואם אני רוצה את הכסף הביתה, אז זה מס דיבידנד של עוד 30%. אבל בפרטי זה קצת כמו הכנסה של שכר דירה. יש אפשרות בשכר דירה אם אני פרטי והדירה היא שלי בפרטי, אני יכול ללכת למסלול שאומר שאני משלם מיסוי של 10% משכר הדירה וזהו, לא משנה כמה שכר הדירה, לא משנה שום דבר אחר, לא משנה כמה אני מרוויח, לא משנה כמה המיסוי שלי הנוכחי, 10% ותו לא. יש כל מיני כאן עניינים ניסויים שכדאי מאוד להכיר.

תמיד, תמיד, תמיד כשמישהו רוצה להתייעץ על הכסף שלו, תמיד אני ממליץ לו להתייעץ עם מישהו שמתעדף את האינטרסים שלך, שלך כבן אדם, מאשר את הרווח שלו על ההמלצות. זאת אומרת, שהאח שלי הגדול, אולי הוא לא היועץ הכי מדהים בעולם, ואולי הוא לא בקי בחוקים כמו, לא יודע, איזה יועץ שיושב משרד מולי למשל, אבל הוא באמת ירצה את טובתי, והוא לא יגיד לי דברים שהם לא נכונים, או שבטח לא בכוונה, ולכן אני תמיד ממליץ להתייעץ על הדברים האלה, רק עם אנשים שאני מעריך, שאני מכבד, שאני חבר שלהם, שאני יודע שהם רוצים באמת בהצלחתי ובטובתי, והם לא ירמו אותי או לא יעשו עליי סיבוב בשביל לקבל עמלה של עוד כמה שקלים.

באופן כללי, כל הצעת השקעה שמקבלים כבדהו וחשדהו, מה שנקרא. זאת אומרת, אני מצד אחד תמיד רוצה להקשיב, כל פעם שמישהו אומר לי, תקשיב, יש לי השקעה לעניין אותך, אני תמיד אומר לו, אני אשמח לשמוע, תבוא למשרד, בוא נדבר, בוא נשמע. אבל אני גם תמיד חושד, כי אם אני, נגיד, לא מבין בתחום, אני משתדל לא להשקיע. ואם אני עכשיו מרגיש שמשהו שם לא יושב לי עד הסוף, אז אני לא אשקיע.

אני אתן לך דוגמה. אם למשל לפני, בשלב כזה או אחר בחיים שלי נכנסתי נגיד לאיזושהי דירה בשכירות ואז בעצם ראיתי שבעלת הדירה שלי, היא מספרת לי שיש איזו בעיה קטנה שהמתווך שעובד על הדירה, אז הוא כאילו, היא חתומה מולו שהיא צריכה כאילו לשלם לו דמי תיווך, לא משנה איך הגיע השוכר או משהו כזה, אם זה היה מכירה או השכרה או מה שזה לא יהיה. ואז היא אומרת לי, אני אסדר את זה איתו, אני אגיד לה שבסוף זה לא יסתייע, בסוף זה כן יסתייע וכאילו… עכשיו, במילים אחרות היא אומרת לי שהיא הולכת לרמות את המתווך.

יובל: כן.

עשהאל: אז אני לא אשקיע אצלה. כן, אז אני לא הולך להשקיע אצלה שום דבר, אני גם בגדול עדיף לא לקחת בכלל את הדירה כשזו הסיטואציה, כי זה קצת כמו עם תואר המילה. כן. שמישהו עכשיו יושב איתך ומבלבל לך את המוח על כל מיני מתמרמר, מתבכיין אתה יודע מול עצמך שכשאתה יוצא מהדלת הוא מתמרמר עם הבן אדם הבא, כנראה גם עליך.

יובל: כן.

עשהאל: אז אותו דבר גם פה, כשאתה רואה מישהו מרמה או מישהו אחר, כמו נגיד אתה מתווך, אתה צריך לעצמי לקרוא את הנחה שהבן אדם הבא בתואר שהוא הולך לרמות זה אותך.

יובל: כן.

עשהאל: אז גם בעניין הזה, לכבד ולחשוד כל הצעה. לא להגיד אני לא רוצה לשמוע, אבל בסוף, להבין מה עושים. אם אני לא מבין מה אני עושה, אני פשוט לא עושה, זה הרבה יותר קל. אז לא להשקיע במה שאנחנו לא מבינים.

עכשיו, חשוב להבין שבסוף השקעות, למשל, שאני עושה היום, זה לא השקעות שהייתי עושה לפני 5-10 שנים, כי מצבי השתנה, ובסוף אני תמיד מתחיל ומסיים בשאלה של מה מצבי הפיננסי הנוכחי. ואם מצבי הפיננסי הנוכחי הוא כזה שיכול לאפשר את אותה השקעה אל מול הסיכון סיכוי, אז אני כן אעשה את ההשקעה. ואם אני אראה שזה קצת, נראה לי, יכול לסכן אשכרה את עצמי, את הסאל האמיתי, לא את החברה ולא את העסק של הסללה, אשכרה זה יכול להגיע עד אליי, כי אני יכול, נגיד, להיכנס פה להפסד של 5 מיליון שקלים, ובשבילי 5 מיליון שקלים זו בעיה רצינית, ואני כבר לצורך העניין במינוס, אז אני לא אעשה את ההשקעה הזו. זה הכל עניין של מה מצבי הנוכחי.

ואם כבר אנחנו מדברים על השקעות, אז יש גם עוד כל מיני דברים מסביב שמאוד מאוד חכמים, מאוד חכם לקחת אותם. לדוגמה, יש את הנושא של הפלייקארט של אלעל, אוקיי? בסוף אנחנו כבר מוציאים את הכסף בחברה על האשראי, אנחנו משלמים כבר את המיסים בעשרות סלאש מאות אלפי שקלים בחודש, אז למה שלא לפחות נהנה מהבין לבין? ואז נגיד, אם יש לי פלייקארט, והפלייקארט מייצר לי נקודות, שאני יכול באמצעות נקודות להזמין דברים הביתה, או לקבל כל מיני גיפט קארדים, כל מיני דברים כאלה, אז זה תמיד אחלה, וזה ממש לייצר משום דבר כסף, או שווה כסף, ממש יש מאין, וזה תמיד נחמד ומעולה.

אז זה ככה לגבי השקעות לחרוצים. יאריק, מה אתה רוצה להוסיף על נושא השקעות לחרוצים, קריפטו, שוק ההון, פקאמים, כל מה שדיברנו? דבר אלינו.

יאריק: וואו, קודם כל אני חייב לציין שפודקאסט מדהים, באמת נהניתי מכל רגע, וגם היה איזשהו קטע ספציפי כשדיברת על כל מה שקשור לקריפטו וכסף שאתה לא יכול להשקיע, אז זה הסקיר מקרוע שקרא לי אישית, יש לי, אני גם אז בזמנו, כשלא היה לי כל כך ניסיון בהשקעות, ולקחתי הלוואה של איזה 300,000 כדי לקדם איזושהי פעילות בקריפטו, עכשיו בהתחלה זו פעילות שהייתה מכניסה הרבה יותר ממה שהייתי משלם בריביות, אבל עם הזמן שקרתה הקריסה אז הגעתי למצב שאני משלם הרבה יותר ממה שאני מרוויח וזה פשוט ריסק אותי. אז קודם כל גם, כמו שאסל אמר, הייתי צריך להבין במה אני משקיע, ושתיים, הייתי צריך להשקיע כסף שהייתי מוכן לאבד, במקום סתם להיכנס כמו איזה חמור שלא עשה דו דיליג'נס, וזה היה מציל אותי.

עשהאל: שתדע שאתה אלוף, שכאילו, אני לא יכול לשתף בשמך, מה שנקרא, אז אני אף פעם לא אגיד יאריק, אתה יכול לספר להם את ה… כי אני עיקרי את הסיפור הזה, אבל שתדע שאתה אלוף שאתה מספר, כי אנשים, למה הם נמשכים? נמשכים לכנות, לאמת. הם לא… אם הם מרגישים שהפרק, כאילו, כל אחד פה מבלבל את המוח ומדבר רק על הצלחות, אנחנו האנשים, בואו תשמעו על כל ההצלחות שלי, וואי, לא רק שזה משעמם, זה גם מוריד וזה פשוט גרוע, אבל כשמישהו עכשיו גם מוכן לשתף לא רק על ההצלחות, אלא גם על הכישלונות שלו וגם על ההפסדים בדרך, זה דבר שהוא ענק, ואני יכול ללמד אנשים לעשות המון המון דברים, אני לא יכול ללמד מישהו להיות כנה. אז שאפו ענק על השיתוף. עוד משהו שאתה רוצה לספר?

לא, כאילו, בגדול יש פה כמה דברים מעניינים שכן הייתי רוצה לדבר עליהם, פשוט אני לא חושב שזה ברמה עכשיו, העכשווית.

עשהאל: אין שום בעיה. יובל?

יובל: אני חושבת שזה נושא מעולה. אני מקווה שביום חמישי, החבר'ה, אנחנו כל סוף שבוע, יש לנו את הפגישת סיכום שבוע שלנו, אז נמליץ להם להאזין, אני מקווה שבאמת יקשיבו. גם באמת פעם היו פה כמה הרצאות בנושא, גם לחבר'ה שלנו, והלוואי היו לומדים את זה גם בבית הספר. כאילו, בסוף אני מרגישה ש… גם, רק בשנים האחרונות אני מרגישה שיש קצת התעוררות בקרב הקהל הממוצע, כאילו, ולא העשירי הזה שמתעסקים בהשקעות ובהכול. וזה נראה לי באמת גם מחזק את הטענה שלך בסוף על כל העניין של התפתחות הכסף החדש, לעומת השיטה שקיימת עד עכשיו.

עשהאל: את יודעת, זה תוצר של הרשתות החברתיות.

יובל: נכון, לגמרי.

עשהאל: ברגע שיש רשתות חברתיות, אז כל אחד פתאום יש לו ערוץ תקשורת. ואז לא רק, לא יודע מה, לא רק הבעלים של ערוץ 12 יכול להגיד מה שהוא רוצה בערוץ 12, וכולם שמעו וכולם לוקחים את זה כאיזו אמת לאמיתה, אלא היום גם יאריק יכול לעלות בפייסבוק הפרטי שלו את החוויה שלו, את הסיפור שלו, את העצות שלו, את איך הוא רואה את הדברים, ופתאום אנשים מתחילים להבין שנייה שהשיטה פה היא באמת תפוקה לגמרי. ואני תמיד אומר להורים שלי גם שהדור של עכשיו, אין, הוא לא קונה את החרטא הזאת של הנדלן, הוא לא קונה את זה, פשוט הוא מבין שזה ניפוח של כלום ושום דבר, וזה סתם, באמת זה פשוט סתם. עכשיו, כמובן שמי שזה העסק שלו, מי שמבין מה הוא עושה, נגיד יש לי חבר שממש עובד בלקנות קרקעות להשקעה, והוא מוכר אותן, והוא עושה אחלה סיבובים והכול, אבל זה כי הוא עובד בזה, צריך להבין שהוא עושה כמות בדיקות מטורפת לפני כל קרקע, והוא כבר יש לו בדרך כלל קונה לפני שהוא בכלל קונה בעצמו את השטח, והוא יודע איך ניגשים למכרזים דרך רמי, והוא יודע לעשות את כל התהליך, הוא כבר זכה במלא מכרזים, ויש לו גם תזרים חזק, ויש הרבה דברים שמסתדרים, עם הרבה ניסיון גם, והרבה טעויות שהוא עשה בדרך ולמד, שהיום באמת שווה לו להתעסק בזה. אבל לבוא ועכשיו להתחיל להגיד שכל איזה בן אדם יתחיל למכור קרקעות, או יתחיל לעשות השקעות, וייצא מזה מאוד מאוד, לא יודע, מורווח, לא בטוח, וגם אולי אפילו זה לא בטוח שווה את זה. אני יותר הייתי הולך על דברים שהם הרבה הרבה יותר סולידיים, פשוטים, נזילים, שזה לדעתי נקודת המפתח, וזה הכול.

אז מאזינים יקרים, מאזינות יקרות, אנחנו באמת משתדלים כל שבוע להיפגש פה בחדר, באמת, שבוע אחרי שבוע, כבר השבוע ה-76 לפחות ברציפות, שאנחנו עושים את זה, ולפעמים גם זה באמת נעים קצת לקבל תגובות, קצת לקבל דירוגים לפודקאסט בספוטיפיי. כאילו כן, בסופו של יום אנחנו יודעים שהפודקאסט מגיע להרבה מאוד זוגות אוזניים, כי עובדה שאנחנו רואים את המדדים ואת הצפיות והכול, אבל באמת, לפעמים גם זה באמת נעים מאוד לקבל את הפידבק הזה, וגם אנחנו לדעתי לפעמים צריכים את זה כדי להרגיש את המוטיבציה ולהרגיש שבאמת זה משפיע וזה עושה איזשהו, יש לזה איזשהו ערך בעולם. אז אתם יותר מוזמנים לשתף חברים, לעשות דירוג בספוטיפיי חמישה כוכבים, לשלוח תגובות גם ביוטיוב, גם בספוטיפיי, לשאול שאלות, אפשר לדבר איתנו גם בכל ערוץ שרק רוצים, בוואטסאפ, בצ'אט, באמת במייל או בכל דרך שרק רוצים. ואם יש רצון שנעשה פרק על איזשהו נושא מסוים, או נרחיב איזושהי נקודה מסוימת מתוך הפרק הנוכחי אפילו, או מתוך פרק אחר, או כל רק דבר שרוצים, יותר מוזמנים לשלוח לנו הודעה או תגובה, או בכל דרך אחרת, ובאמת להציף את העניין, כי בסוף הפודקאסט הזה הוא נועד בשביל המאזינים. יובל ואני, אנחנו לא הכוכבים של הפודקאסט, הכוכבים של הפודקאסט זה המאזינים הקבועים, הם הכוכבים. ולכן, אם יש איזשהו רצון שנדבר על נושא מסוים, או שנעשה שיפט, או שנשנה משהו, באמת, אנחנו יותר מזמינים כל אחד ואחת כאן לשלוח ולבקש כל מה שרק רוצים. אנחנו מבטיחים לכוון את הדברים בהתאם לפידבקים.

עשהאל: אז, יאריק, אני רוצה להגיד לך תודה רבה שהצטרפת אליי לפרק מלבב שכזה. יובל, תודה רבה גם לך, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה ביי.

ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם

ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.