על הפרק
רוצים להפוך מודעות משעממות למכונת מכירות? הפרק חושף את הנוסחה הסודית לעשות בדיוק את זה. למדו כיצד לכתוב קופי שיגרום למודעות שלכם לעבוד קשה ולהניב תוצאות. אל תפספסו את התובנות המעשיות שיעזרו לכם להגדיל משמעותית את המכירות.
תמלול הפרק המלא
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב פרק 86? כבר כאן בפרק הזה דיברנו, או יותר נכון, חשפנו את הנוסחה הסודית לאיך להפוך מודעה משעממת למכונת מכירות. נשמע מפוצץ? האמת שזה בדיוק מה שתקבלו בפרק הזה. פרק 86, מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
הנוסחה להפיכת מודעות משעממות למכונות מכירות
טוב, אז פרק 86. בפרק הזה אנחנו הולכים בעצם לדבר על הנוסחה המוכחת אני חייב להגיד. במיוחד אחרי החודש האחרון פה בסוכנות וכל השינויים שעשינו בקמפיינים וכל זה, וההצלחות השונות ללקוחות השונים. אז בפרק הזה אנחנו בעצם הולכים לדבר על הנוסחה של איך אנחנו בעצם לוקחים קמפיינים או מודעות משעממות והופכים אותם למכונת מכירות. ואני לא כזה עף על השם של הפרק כי הוא קצת נשמע סקמי אבל הוא לא סקמי כי אני בסוף מדבר פה מניסיון אישי ואני לא מביא את זה כאילו מאיזה ספר אלא באמת מהפרקטיקה. אז איתי נמצאת יובל, יובל מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה העניינים.
עשהאל: וואלה מצוין, אני שמח שאני מסדר לך יציאה מהבית כל יום שלישי, קצת להתרענן, קצת מקלט, כבר היינו שם פעמיים היום.
יובל: לא? לא, פעם אחת, נכון, בבוקר, כן.
עשהאל: פעמיים והשעה 12 בצהריים, כן?
יובל: הם מתכוננים לקראת מחר בערב.
עשהאל: מה יש מחר בערב? אה, כן, כנראה שיהיה חרבו דרבו. בואו נראה מה יהיה. אז מה, הכל בסדר? הכל טוב? יופי, נהדר. אז בוא נתחיל. אז קודם כל הייתי שמח ככה קצת לשמוע ממך, איך הפיד שלך היום נראה? את גולשת ברשתות חברתיות, זה חלק מה… באיזה רשתות את נמצאת?
יובל: אני בעיקר בטיק-טוק, פייסבוק, אינסטגרם. אני עדיין אוהבת את הפייסבוק, אני יודעת שכאילו הרבה זנחו קצת את הפלטפורמה הזאת, ואני יכולה להבין למה, כאילו אמרנו את זה גם בכמה פעמים, שהזכרת גם בפרק הקודם אפילו, שזה כבר הפך להיות מעין לוח מודעות כזה. אני מסכימה איתך, כי למשל חברים שלי לצורך העניין כבר לא מפרסמים שם. הפרסומים היחידים שאני רואה של חברים, זה כזה ספה למכירה במצב חדש, כזה. אם כבר יש איזשהו שיתוף של החיים, זה יותר באינסטגרם, קצת סטורים, קצת תמונות. וטיק-טוק בעיקר טרנדים כזה. זה הפלטפורמות שאני בעיקר נמצאת בהן.
עשהאל: אז אני מאוד מתחבר על מה שאמרת לגבי איך הפיד היום נראה. הפיד היום במיוחד, בפייסבוק, אינסטגרם, גם טיק-טוק תכלס, אבל טיק-טוק זה עוד לפחות קצת יותר, סרטונים בלבד אז כזה קצת יותר יש עניין אבל הפייסבוק והאינסטגרם באמת נהיו מקום שאתה רק מקבל פרסומות. אני לא ראיתי דבר כזה. זה או פרסום יותר מוצלח או פרסום פחות מוצלח או פרסום יותר רלוונטי או פחות רלוונטי אבל כאילו אני יכול לשבת באינסטגרם או ב… אני לא נכנס לאינסטגרם אבל בפייסבוק שאני נמצא בו יחסית הרבה, אני יכול לשבת שם חצי שעה ובאמת במשך חצי שעה להגיד בואנה לא מצאתי פה אפילו דבר אחד שהוא שיתוף של מישהו שבכלל נמצא בחברים שלי. כאילו נהיה איזה קטע, בדיוק בת זוגי הראתה לי לאחרונה, שהיא מקבלת אפילו פרסומים של דפים שהיא לא עשתה להם לייק. וזה לא ממומן.
יובל: כן, זה קרה לי כמה פעמים, פוסטים שיתופיים ותמונות, ואני אומרת, מי זה האיש הזה, אני מכירה אותו בכלל, נכנסת, אני רואה שאין לי שום קשר אליו.
עשהאל: ואפילו לא עשית לייק.
יובל: והפוסט לא ממומן ואני לא עוקבת אחריו, כן, משהו טירוף.
עשהאל: בדיוק, מטורף. אז כאילו זה כבר נהיה באמת עולם אחר לגמרי ממה שזה התחיל לפני הרבה מאוד שנים, וצריך לדעת איך אנחנו בעצם ממציאים את עצמו מחדש בתוך כל בליל הפרסומות הזה. בעבר, זה גם מאוד מזכיר את התהליך שגוגל עובר, אגב, כאילו שגם בגוגל קורה הדבר הזה, שבעבר התוצאות האורגניות היו מאוד מאוד נוכחות, והיה שם המון ערך, והיום זה פתאום נהיה עם ארבע מודעות ממומנות מעל התוצאות האורגניות, ויש לך פתאום את הג'מיני שלא בדיוק ברור לאנשים איך הופכים את זה למודל עסקי, וכאילו זה איזשהו משהו שקורה כזה באופן רוחבי, נקרא לזה, בתעשיית הפרסום.
והמטרה שלנו היא לשבור את המוסכמה הזו ולהצליח לגרום לפרסומים שלנו באמת להתבלט. אז השלב הראשון בעיניי בלגרום לפרסומים שלנו כן להצליח, וכן שאנשים יעצרו את הכל ויגידו, היי, זה לדאוג שהפרסום לא ייראה כמו פרסום, והוא יותר ייראה כמו משהו שהוא חדשותי, כמו משהו שהוא מספר לך על משהו שחדש שקרה לך, כמו שאתה כאילו באיזשהו מקום מצפה ומקווה שתראה בפיד שלך. הרי תאורטית, נגיד ניקח עשר שנים אחורה, אני אומר לך, לפני עשר שנים אנשים היו ממש משתפים, מה הם מרגישים? הבן אדם היה רושם, מרגיש מעוך, השבוע האקזיט שלי, לא יודע מה, כאילו, היום, אין, אחי, זה בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, מה אתה צריך, בוא תקנה, הנה המוצרים שהיית, האתר שהיית, רימרקטינג, כאילו, עכשיו, המטרה היא לראות איך בתוך כל הדבר הזה אנחנו מצליחים לחזור אחורה ולהיראות כמו משהו שהוא כן חדשותי, שהוא כן בעל ערך, שהוא לא נראה כמו פרסומת, גם אם הוא פרסומת.
וזה לדעתי השלב הראשון שאני בעצם רוצה לוודא שהפרסום שלי נראה אחרת מכל שאר הפיד הפרסומות הנחמד הזה, וזה לא שאני אומר שלא צריך פרסומות גם שהן מאוד מכירתיות ברמה של, הנה, קטלוג המוצרים שלנו, בוא תקנה, כי עזבת את העגלה, אבל זה בטח לא יכול להיות מרכז הקמפיין, הקמפיין צריך להיות קצת אחר, ואנחנו נדבר בדיוק איך הוא צריך להיות. הוא גם חייב להיות כאילו בריל טיים, זאת אומרת, לא יכול להיות שהוא מדבר איתי על איזה משהו שכבר קרה לפני מלא שנים, או שהוא כבר לא קשור למציאות כיום, אבל זה איזה מודעה שממשיכה כזה לרוץ ולרוץ ולרוץ.
אנחנו סובלים מהעניין הזה, אגב, גם בדיגיפארם, ואני בטוח, אני, במאה אחוז, אני בטוח שאנחנו נצליח לשפר את זה ולצלוח את זה גם בתקופה הקרובה, אבל כאילו, בסוף כשיש לך את אותן פרסומות לאורך הרבה זמן, אנשים כבר מפתחים אדישות, אנשים כבר כאילו מכירים את הפרסום והם מדלגים עליו עוד בכלל בלי שהם אפילו נתנו לו הזדמנות, וגם בפעם הראשונה שהם ראו אותו, אם הוא לא באמת היה משהו שהוא נראה קצת יותר כמו real time, או איזה משהו שמעניין, או משהו שעוצר לך את העין, אז אתה פשוט מדלג על זה. אז המטרה שלנו בסופו של יום זה להיות עדכניים, זה להבין שנייה את המציאות שאנחנו חיים בה. זה גם ככה בגוגל, אגב, שאם אתה היום לא מייצר, אם אתה נגיד היום מייצר עמוד, ואתה לא מעדכן אותו, והנתונים לא עדכניים, וללא נכונים, ומ-2025, או שבטייטל, בכותרת בגוגל, יש לך, רשום לך מעודכן 2024, אז אנשים פשוט לא נשארים לקרוא את זה.
אנחנו בסוכנות עשינו צעד כזה מאוד רוחבי, שבעצם לקחנו את החלק במאמרים אצל אתרי הלקוחות שלנו, אז השורה הזאת של התאריך כתיבת המאמר, אנחנו הורדנו אותה לסוף המאמר. למה?
יובל: זה מעולה.
עשהאל: מצד אחד, הבן אדם כן יכול לראות מתי זה נכתב, הוא לא מתבאס על זה שאין דרך לדעת, אבל מצד שני, אם למשל התוכן הזה נכתב לפני שנתיים, אז לפחות שהיוזר יגלה את זה כשהוא מסיים לקרוא ולא כשהוא מתחיל, כי אם הוא מתחיל, אז זה כמו הוק לא טוב. זה כמו להגיד לבן אדם, מבאס אותך הסגר בקורונה? ואתה כזה, איזה סגר בקורונה, אחי? אנחנו כבר מלא שנים אחרי האירוע. אז זה קצת מרגיש ככה גם כשזה לא קורונה, גם לפעמים כשזה דברים שהם הרבה יותר נראים לנו כמו, מה זאת אומרת? הוא לא רוצה לקנות מזוזה? שיקנה. כן, אחי, אבל המציאות משתנה, וכדאי שגם אתה תשתנה איתה.
אז כדאי באמת לדעת להתאים את עצמנו ל-real time ולכל מה שקורה בזמן אמת. עכשיו, הרעיון הוא, זה שאנחנו רוצים למצוא דבר ראשון את ההזדהות. זאת אומרת, אנחנו רוצים למצוא את הנקודה שבה אני יכול להגיד, וואלה, הרבה אנשים יכולים להרגיש כמו בסיטואציה הזו, או כמו בקופי שלי, או כמו במדיה שיצרתי. וברגע שיש את ההזדהות הזו, שהיא לא ממקום של בוא תקנה את ה… מה שזה לא יהיה, אלא מתאר לי איזושהי סיטואציה שאני אומר, בואנה, זה בדיוק המקרה שלי, בוא נעצור שנייה ונראה על מה מדובר. אני מדבר אפילו ברמה הכי בנאלית שיש, אפילו ברמה של פרסום שמתחיל בעורך דין, סימן שאלה, כבר אתה אומר לעצמך, בהנחה ואתה עורך דין, כן, בוא נראה מה הוא רוצה ממני. עכשיו, יכול להיות שאחרי זה זה ממשיך נורא, או גרוע, או לא עדכני, אבל לפחות אתה שנייה אומר, בוא נראה מה הוא רוצה ממני.
יובל: זה כמו שהייתי יותר רק השתחררתי מהצבא או משהו, יש חברת איפור מסוימת, לא משנה, תרגטה אותי, והייתה להם קמפיין ממומן שהיה רשום, בת 18, בואי ללמוד איפור, ואמרתי,
עשהאל: וואו,
יובל: איך הם יודעים שאני בת 18, לפני שעוד נכנסתי לכל הזה. ואז שנה אחרי, בת 19, ואמרתי, בואנה, מה זה, זה כבר לא, אני כבר לא אוהבת את זה, זה כאילו…
עשהאל: זה טריק, זה דינמי, יש שם פרמטר דינמי, מצחיק. קיצר, אנשים כן מחפשים את האותנטיות, כן מחפשים שוואלאק, זה בדיוק מה שאני, זה בדיוק הסיטואציה שלי, וואו, איך הוא ידע ש… זה כאילו הקטע. עכשיו, אני אתן דוגמה שקרתה פה בשבועות האחרונים, שתמחיש בצורה מאוד טובה את הנקודה הזו. אז הגיע אלינו לסוכנות איזשהו עורך דין של מקרקעין שרצה לקבל פניות, אבל היה חשוב לקבל את הפניות באופן מיידי, לא היה לו זמן עכשיו להתחיל לעשות קידום אורגני, וכמו שאנחנו עושים היום למשרדים אחרים, שעם הזמן זה הופך להיות אפיק השיווק המרכזי, הוא לא רצה לחכות את הזמן, הוא רצה לידים מכאן, מעכשיו לעכשיו. והוא באמת ישב עם אחד החבר'ה אצלנו בסוכנות, והם החליטו ביחד שהם הולכים לעשות קמפיין של ליווי לקניית ומכירת דירה. כן. עכשיו, מה הבעיה בקמפיין הזה? הבעיה היא אחת, שלא קונים ומוכרים דירות במדינת ישראל ב-2026, בחודש הזה ובתקופה הזו. כאילו, מי שרוצה שילך לנתונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיסתכל כמה לצורך העניין אנשים קנו דירות בחודש מרץ 26 או וואטאבר, ואנחנו נראה שהמספרים הם נמוכים מאי פעם, אז למה שנרצה להתעסק בנישה שאין לה ביקוש בשום צורה בתקופה הזו?
זה קצת כמו שבקורונה מישהו היה בא ומוכר טיולים בטבע, לא יודע מה, אבל אחי, יש סגר, כאילו אסור לצאת מהבית. אז מה זה עוזר לי שאתה אומר לי? יש סייל בקניון. מה סייל בקניון? אבל אסור לצאת מהבית כביכול באותה תקופה. אז הדברים צריכים להיות מותאמים. אז אחרי תקופה מסוימת שראיתי שהפרסום הזה רץ של הקניית מכירת, אז זה הגיע עד אליי, מה שנקרא. זאת אומרת, באו ואמרו לי, תקשיב, אנחנו כבר חודש וחצי מריצים ללקוח הזה קמפיין, ואין לידים בכלל. זאת אומרת, זה לא שיש לידים שהם לא טובים, או לידים לא… אלא אין לידים, אנשים לא משאירים פרטים בכלל. ואז אני מסתכל עשר שניות, חמש שניות על הקמפיין, ואני אומר, נו, ברור שאין לידים, כי זה לא מדויק בשום צורה, זה לא תואם את הסיטואציה, זה לא תואם את המצב, זה לא תואם כלום. הרי מי קונה ומוכר דירות? אין, זה לא קורה, למה להתעסק בזה? אבל באותה שנייה ידעתי גם להגיד, בממש, בשתי דקות שיחת מסדרון, כן? ידעתי גם להגיד מה כן, מה כן כדאי לעשות.
ומה שאמרתי זה היה ממקום של הזדהות עם עצמי, שזה הסקיל הכי מרכזי לדעתי, שאיש שיווק, או שמי שרוצה לעשות שיווק לעסק שלו, או לסוכנות ללקוחות שלו וכאלה, הוא חייב שיהיה לו את הדבר הזה. את הקטע הזה של לדעת להזדהות עם סיטואציה ולשאול את עצמך, רגע, עורך דין מקרקעין, מה אני יודע, בין אם זה על עצמי, בין אם זה על הסביבה שלי, בין אם זה על מה שקראתי, מה שראיתי בסדרה, מה שקרה בחדשות אתמול שצפיתי, זה קצת כמו נער החידות ממומבאי, כל דבר יכול לעזור לך לסיטואציה. אבל איפה אני יודע היום שיש ביקוש מאוד גדול לבן אדם הזה, לסקיל שלו, למוצרים שלו, לשירותים שלו?
ואז אני אומר, היי, אני קניתי דירה לפני, ב-2022, אם אני לא טועה, היום, 2026, הייתי אמור לקבל אותה בהגשה בנובמבר 25, ואז הם סיפרו לי כל מיני סיפורי סבתא על זה שיש מלחמה, וזה נדחה לדצמבר, ואז זה נדחה לינואר, ואז סיפרו לי שיש אפשרות לחכות חודשיים איחור זה לא איחור, וכל מיני סיפורי סבתא, ואז הגיע פברואר, ועדיין אין מפתח, והנה עכשיו אנחנו במרץ, והיום זה היום האחרון של מרץ, וקבלי סקופ – עדיין אין מפתח. עכשיו אני יודע, עכשיו נו חגים. נכון, ואני יודע שיש דבר שנקרא תביעה של איחור במסירה. אתה כקבלן חתמת מולי חוזה, יותר מזה, החוק הזה של מותר לאחר בחודשיים וזה לא נחשב איחור, הוא התייעצתי עם חבר שלי, עורך דין מעולה, שאני גם אוהב ברמה האישית, עורך דין יוני לוי, שאני ממליץ בחום, הוא באמת מקצוען, התייעצתי איתו קצת על הנושא הזה, ושאלתי אותו, אוקיי, אז מה אני יכול, אני יכול לתבוע את הקבלן כאילו על איחור במסירה? ואז הוא שאל אותי, מתי חתמת על העסקה? שלחתי לו את התאריך, ואז הוא אמר לי, תקשיב, התיקון הזה של החודשיים איחור, שמותר לו לקבלן לאחר, הוא יצא רק כמה ימים או שבועות אחרי שאתה חתמת, ולכן זה לא רלוונטי לעסקה שלך. אתה בעסקה שלך, הוא היה צריך להגיש לך את זה בזמן, וכל רגע שהוא לא מגיש לך, הוא אמור לשלם לך שכירות. ואז בדקנו, מה השכירות של דירה כזו? אז התשובה היא 25,000 שקלים בחודש.
עכשיו, אנחנו לא גובים את ה-100%, אנחנו מגישים את התביעה על 150%, שמבחינתנו, מה זאת אומרת? אם הייתי אמור לקבל 100% על השכירות, אז אני מבקש 150%. ואז אתה מכפיל את זה רגע בינתיים, עד עכשיו, כן? בארבעה חודשים לפחות, ואז אתה אומר, בוא'נה, יש פה 140, מה זה? יש פה 150,000 שקל תביעה.
יובל: כן.
עשהאל: אז כאילו, אם הקבלן חתם איתי על עסקה ואני שילמתי לו את כל המיליונים שהתחייבתי, ולקחתי משכנתה וכל הסיפורים, אז למה הוא לא צריך להתחייב על מה שהוא חייב לי?
יובל: נכון.
עשהאל: ואז באמת אנחנו, אז יחד עם יוני כמובן והכל, אנחנו באמת מגישים את התביעה, ואז אני אומר לעצמי בלב, היי, אני לא הבן אדם היחיד בעולם שמאחרים לו לדירה, הרי תכלס, כל הבניין שלי לא מגישים להם בזמן. ואז אני אומר, רגע, ומה, אנחנו היחידים בארץ? הרי ב-2022 הנדלן היה מטורף, וב-2023 הוא היה ממש סבבה, וב-2024 ממש סבבה, רק ב-2025-2026 זה התחיל להתערער, אז למה שלא נעשה קמפיין ללקוח של המקרקעין? על איחור מסירת דירה, וגם נגיד לו בדיוק את ההצדקה שאמרו לי.
נעשה פרסום בסגנון של הקבלן אומר שהוא מאחר לך במסירת הדירה בגלל המלחמה, הוא מתרץ את זה בגלל המלחמה? בוא נשיב לו מלחמה, בוא נדאג לו לפיצויים, שכר הטרחה הוא רק על בסיס אם הצלחתי להשיג לך את הפיצוי, והאחוזים, וכל הסיפור. בוא נעשה את זה, בוא, מה אכפת לך? אתה יכול רק להרוויח, תראה איזה משפט יפה – אתה יכול רק להרוויח, או שלא תפסיד כלום, או שתרוויח כמה עשרות אלפי שקלים. מישהו יכול להגיד על הצעה כזאת "אני לא רוצה"?
יובל: חד משמעית.
עשהאל: מה אכפת לך? אומרים לך שמאחרים לך כבר חצי שנה במסירה של הדירה, בוא תן לי הזדמנות להביא לך 150 אלף שקל, 200 אלף שקל הביתה. מה אכפת לך? אתה לא משלם על זה כלום, אין דמי פתיחת תיק. זו נקראת הצעה שאי אפשר לסרב לה. מי המטומטם שיסרב לה?
אז אחרי שדיברנו בחמש דקות שיחת מסדרון, אז באמת גם עשינו פגישת דיסקורד מאוד קצרה כזה, של וידאו, שבה בעצם עם ג'מיני יצרנו חמש-שש מודעות כאלה, אפילו לא בווידאו, ברגיל, במודעה רגילה, יחד עם טקסטים כאלה מג'מיני והכול. אני אומר לך, בחודש האחרון הלקוח כאילו קיבל בין עשרות למאות לידים, במחיר של 30 שקל לליד. הוא סוגר עסקאות, הוא מרוצה, פתאום הוא אומר, מה הולך פה, איזו חברה רצינית.
יובל: אין לו זמן, כן, אין לו זמן.
עשהאל: והחלק הכי מטורף זה שלפני כמה ימים גם המנהל מחלקת PPC שלח לי בוואטסאפ בעשר בלילה, צילום מסך מהפיד שלו של משרד אחר שהתחיל לעשות את אותו קמפיין, כי הוא הבין שזה הדיוק בביצוע, מה שנקרא. בדיוק אותו דבר, לקחו ברמה שזה מטורף, כאילו כמה זה אחד לאחד.
יובל: כן.
עשהאל: אבל זו דוגמה של איך אני בעצם לוקח מודעות משעממות, מטופשות, מפגרות, תואמות לסיטואציה ומראות על חוסר הבנה של פסיכולוגיה שיווקית והבנה צרכנית, למכונת מכירות. הבן אדם מקבל כל יום, ואנשים כאילו, פתאום הם מוכרים לו. זאת אומרת, הם פתאום מתחילים להתקשר ואומרים, תקשיב, זה באמת שאתה לא לוקח כסף אלא אם כן אנחנו מצליחים לקבל מהקבלן כסף? וואו, כאילו, רגע, ומה האחוז? אה, כל כך נמוך? וואו, אז בוא נעשה את זה. ופתאום בן אדם מתחיל להחתים אנשים, מה שנקרא, על הסכמי טרחה של איחור במסירה.
פתאום יש פה איזה בום ענק שקורה, שהפך את הקמפיין המאפן הזה של שירות שבכלל בריל טיים לא קורה, למשהו שאין לו אח ורע, כי מה לעשות, כולם באותה סיטואציה. יש בין אלפי לעשרות אלפי, אני כבר לא יודע כמה אנשים, שמה לעשות, המלחמה באמת מעכבת את העניינים, אבל יש חוזה, יש חוזה, אי אפשר להתעלם מזה. ואם בחוזה רשום שאתה לא יכול לאחר במסירה שלך, ואתה חייב לשלם את השכירות על כל חודש שהבן אדם פספס בגלל שלא הגשת לו בזמן, ובמיוחד אם ההסכם נחתם לפני איזשהו תאריך ב-2022, אז זה כסף על הרצפה, אז מה זאת אומרת? אז המהלך הזה פשוט שינה את התמונה מקצה לקצה. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
פתאום יש לי לקוח מרוצה, פתאום הלקוח מעלה תקציב, פתאום הלקוח משלם יותר, פתאום הלקוח עושה עסקאות, פתאום הוא מספר לחברים שזה מועיל לי בכל כך הרבה זוויות. הקטע שאתה פתאום מצליח עם לקוח, שכל מה שהיה חסר זה רק את הבן אדם שיבוא ויעשה את ה"גלינג" הזה ככה, באמת טוויק קטן בקמפיין, וכל העלילה משתנה. אז זאת דוגמה מעולה לאיך לקחת קמפיין מאפן ולהפוך אותו למשהו טוב. אני אתן עוד דוגמה, אבל הפעם אני אתן את זה מעולמות האי-קומרס, החנויות אונליין, כי יכול להיות שבן אדם אומר לעצמו, אוקיי, אני מוכר, לא יודע, יש לי חנות לממכר רהיטים, איך אני אעשה את זה? אז בכל עולם אפשר לעשות את זה.
זה רק עניין של לחשוב נכון ברמה השיווקית, ותמיד גם אפשר להתייעץ עם ג'מיני ועם כל ה-AI של לתאר לו את הסיטואציה ולנסות יחד איתו להבין מה היום יכול לתפוס. אני גם טוען שהיום אנחנו בכזאת רמת AI, שאם יש לי עובד שאני רואה שהוא לא מתחיל את המשימה, ולא משנה איזה משימה, בג'מיני, אני אומר לו, אחי, אתה לא בכיוון, אתה קודם כול צריך לפתוח את ג'מיני, לא אכפת לי מה המשימה. ג'מיני פתוחה? אם לא, תפתח ג'מיני. אתה כנראה הולך לבזבז את הזמן שלך. וגם היום, אגב, זה קרה לי עם אחד המנהלים הכי טובים שלי בארגון, זאת אומרת, זה פוגש אותי בכל מקום, שאנשים מנסים רגע לגשת לאיזושהי משימה ולא קולטים שאם הם ישאלו את ג'מיני, הוא פשוט יקבל תשובה הרבה יותר טובה, כי זה כבר הגיע לאיזה רמה שמי שלא משתמש בזה היום, זה בגדר הזיה.
אז גם בעולמות האי-קומרס, יש לי לקוח שהוא מוכר כל מה שקשור לברביקיו, ריהוט גן, גרילים, מטבחים, כל מיני דברים כאלה. והתחלנו לעשות לו באמת קמפיינים בסושיאל, שהמטרה שלהם זה באמת להביא מכירות והכול. עכשיו, אני מסתכל שנייה על ה… גם בחודשים האחרונים זה קרה, אני מסתכל כאילו על הפרסום שאנחנו מריצים לו, ואני רואה אנשים סביב מטבח חוץ כזה בגינה, שמחים, מאושרים, כאילו כל המשפחה כזה, עם כוסות יין, ואני אומר לעצמי, מי יכול להזדהות עם כזו סיטואציה היום?
אנחנו, היום זה… כאילו אם אני רגע לוקח עכשיו את החיים האישיים שלי, ושוב פעם, המטרה היא לייצר הזדהות, ואז להבין שאתה לא כזה מיוחד, יא חביבי. אתה לא כזה מיוחד. מה שאתה מרגיש, כנראה שיש עוד אלפי או עשרות אלפי או מאות אלפי אנשים שמרגישים את אותו דבר. וזה שאתה בטוח שאתה היחיד ש… אז יש לי חדשות בשבילך. כל האנשים כנראה בסוף נכנסים לדברים מאוד מאוד דומים. כאילו יש את האנשים שדומים ליובל, יש את האנשים שדומים לעשהאל, יש את האנשים שדומים לכל אחד אחר. אז יש עוד אנשים שמרגישים כמוך ומזדהים עם אותה סיטואציה.
אז כשאני רגע מסתכל על הקמפיין, אני אומר, מה זה החרא הזה? אני דווקא עוד יש לי את השיחה עם אימא שלי על אם אנחנו נגיע לליל הסדר או לא נגיע לליל הסדר בכלל, כי היא גרה בבית שמש ואני לא בטוח שאני עכשיו הולך לעשות את הנסיעה עם כל הטילים. אמרנו, 12 בצהריים, אנחנו כבר אחרי שתי אזעקות בתל אביב. אז כאילו אם עכשיו אני אצטרך לצאת לסדר ולפני שאני יוצא אני רואה שהייתה נפילה בבית שמש 200 מטר מהבית שלי, כמו שכבר קרה, אז לא בטוח שאני אניע את הרכב.
אז כנראה שההורים שלי, בכל זאת, לא משנה מה, או הרבה מההורים, לאו דווקא שלי אבל יש הורים שכן היו רוצים בכל זאת שהילד יבוא אליהם לליל הסדר. אז ללכת על פרסום שהוא יותר לצורך העניין בכיוון של "הילדים לא מוכנים להתחייב שהם יגיעו לליל הסדר? עם מטבח החוץ שלנו אין סיכוי שהם יוותרו על החוויה", או "הסיכוי שהם יגיעו עולה ב-80 אחוז", או דברים שהם יצירתיים ושהם…
יובל: ארוחה שצריך לעשות בדרך כלל במקלט.
עשהאל: בבקשה, איך אמרת בפגישה שעשינו על זה? רואים ילדים בממ״ד אוכלים שיפודים.
יובל: נכון.
עשהאל: אז לרשום לבן אדם, לא יודע, "גם בממ״ד לא ניתן להם להרוס לנו את ליל הסדר", או לא יודע מה, אבל זה חייב להתחבר למשהו שקורה בעולם האמיתי. וכל הקטע הזה של החולה הרעה הזו של להעלות קמפיין ב-2022 ולרוץ איתו, פשוט כי ממשיכים לרוץ איתו, כי מה זאת אומרת, זה הסושיאל שלי, זה הדבר הכי גרוע. מבחינתי, קמפיין שעולה לממומן, הוא צריך שיהיה לו התחלה וסיום. פתאום אתה מעלה קמפיין של שלושה שבועות והוא מסתיים, כי שמת תאריך סיום לצורך העניין, זה לא דבר רע, כל עוד יש לך באמת את המנגנון של להמשיך. אני גם לא אומר שקמפיין שהוא טוב אז צריך לעצור אותו, אבל העיקרון של הכל הזמן לייצר חידושים ולהיות באמת ב-real time.
יובל: העיקרון הזה, כמו שאמרת באמת בשיחה, של אני רואה את הפרסום הזה לצורך העניין, ואם אני אומר לעצמי – האם שנה שעברה יכלתי להעלות אותו? כן. האם שנה הבאה אני יכול להעלות אותו? כן. אז משהו פה לא…
עשהאל: אז זה הכי לא פרסום. כן. היפוכו של פרסום.
יובל: אז בדיוק, זו גם נקודה שעושה, לדעתי, ממש שכל וסדר בעניינים, של וואלה, לא מייחד אותי פה כלום, או לא השתנה שום דבר במשך שנתיים או שלוש או ארבע.
עשהאל: שזה הזיה, כאילו, לא הבנתי. יש חברת שיווק או אין חברת שיווק? אם זה חברת שיווק, אז קדימה, בוא נחדש, בוא נעשה, זה באמת חשוב.
יובל: כל מה,
עשהאל: כאילו, עכשיו נשאלת השאלה הזאת של, בן אדם אומר, "מה, אני, אין לי את הגאונות הזאת, אני לא יודע להסתכל על סיטואציה ולהגיד מה הבעיה". אז דבר ראשון, אם בן אדם זה מה שעובר לו בראש, אז קודם כל, עד לפני כמה שנים הייתי אומר לו שיעבור תחום.
יובל: היום ש…
עשהאל: אבל היום, שיפתח את ג'מיני פשוט. תשאל את ג'מיני, ג'מיני יודע נהדר לעשות את הבדיקה על מה כל כך גרוע בפרסומות שלך, או למה הפרסומות שלך לא עובדות. אז כאילו, גם צריך לדעת בסוף להיעזר ב-AI. זה קצת מזכיר לי את זה שפעם דיברנו על זה שנגיד אנחנו שוכחים מלא דברים, אז תעשה רשימה עם כל הדברים. ואז ים ענה לי, והוא אמר "כן, אבל אני גם לא זוכר איפה שמתי את הרשימה".
כאילו, את מבינה, בסוף אתה לא חייב לדעת הכל בעל פה, אבל אתה גם חייב לדעת לפתוח AI, כי אם לא תפתח AI אז אני לא אוכל לעזור לך בשום צורה. אז ג'מיני אמור להיות החבר הכי טוב של כל אחד מאיתנו בעידן הזה. בן אדם שמתחיל את יום העבודה שלו, לא קודם כל, לפני הקפה, פותח ג'מיני ומוודא שנייה שהכל תקין ושעובד במודל של הפרו, הוא לא בכיוון.
יובל: גם ככל שעובדים איתו יותר, זה הולך ונהיה טוב יותר, כאילו הוא ממש לומד אותנו. אני היום אומרת לו, לצורך העניין, יצא לנו פרק 86, אנחנו מדברים על קמפיינים שהם היו תחת ונהיו קמפיינים מדהימים, בוא תעזור לכתוב איזה ניוזלטר מעניין. הוא באמת יודע לעשות עבודה מדהימה, וגם אם אני אומרת לו, למשל, לא יודעת, לא מרגישה שזה מספיק בשפה שלי, תכתוב לי שיותר… כאילו, ממש כבר לומד אותנו.
עשהאל: הוא אלוף.
יובל: זה ממש must להשתמש בדבר הזה, בדיוק.
עשהאל: מסכים איתך במאה אחוז. אז את יודעת, אח שלי הגדול, יהושע, הוא איש מכירות מאוד מאוד מוצלח בחברת ביטוח, ביטוח רכב, ובאמת בטופ של הטופ של הטופ שם, של הנציגים, של הטבלאות, של המכירות והכול. הנה, עכשיו הוא הצליח להתחיל לעשות מילואים, אז ככה, שמח בשבילו, ומאחל לו הרבה בהצלחה, וכל הכבוד על הנחישות לרצות לעשות את זה, אז זה ככה נחמד. והוא תמיד אומר שאנשי מכירות – אתה יכול ללמד, אתה יכול לעזור, אתה יכול לייצר תסריטים – אבל הוא כל הזמן אומר לי, שיש גם עניין מולד באנשי מכירות שהם באמת טובים.
זאת אומרת, אתה יכול ללמד בן אדם עד רמה מסוימת, אבל בסוף, בשביל שהוא באמת יהיה איש מכירות ברמה הכי גבוהה, הוא צריך גם להיוולד עם איזה משהו, שקצת יתמוך ויעזור לו להיות איש מכירות כל כך טוב. וכאילו, זה אותו דבר גם בסופו של יום בשיווק. אז בשיווק, לשמחתי, ג'מיני יכול הרבה יותר לעזור, כי בשיווק אני כאילו עושה את הכל מאחורי הקלעים, ולא בזמן אמת בשיחה עם לקוח, ואז בסוף, אם עשיתי את זה מספיק טוב, אז זה יעבוד.
אז כאילו, אני גם קצת רואה את זה בסוף בנושא הזה של השיווק, שבסוף כשאני יושב עם המון אנשים, ואני רואה שמה שלי נראה מאוד מאוד טבעי וקל, כי לא יודע, כי אני חי את זה פשוט כל כך הרבה שנים כבר, ואני כבר לא זוכר את עצמי עושה משהו אחר, אבל לאחרים זה כן דורש איזו הסתכלות פעם שנייה או פעם שלישית, או מחשבה, או להפעיל רגע, לשאול איזה מישהו. אז כאילו, אני כן חושב שגם בעולם הזה של השיווק, יש עניין של להיוולד עם איזה משהו שעכשיו אפשר לחדד את זה, כמו האיש מכירות שיכול לחדד את זה.
נגיד סתם, אני עכשיו פותח, לא יודע מה, האח הגדול, אני לא מדלג על הפרסומות – אם אני אדלג על הפרסומות? זה החלק הכי טוב! אני מסתכל על הפרסומות של מקדונלדס, אני אומר לעצמי, וואו, מתי אני אהיה מקדונלדס? איזה פרסום, מה זה הטירוף הזה? כאילו, איך בא לי? או אני רואה את הפרסומות שבאים מהאחרונות, אני אומר, מה, כאילו, למה? מה זה? אני גם רוצה לעשות כאלה פרסומות. אז כדאי, כאילו בסופו של דבר, אפשר לחדד את הסקיל הזה, אבל גם כן…
יובל: אני חושבת שגם אם יש מישהו שהיה רוצה להשתפר בדבר הזה, אז אם אני יכולה ככה להמליץ על ערוץ יוטיוב, אני דיברתי איתך עליו כמה פעמים, קוראים לו "דון" (Doun), כי יש שם את אור בוטבול, יש לו סדרה שנקראת "ביקורת פרסומות". הוא כל פעם מעלה פרסומות – תקשיבו זה באמת, זה פשוט תוכן מעולה – הוא מעלה פרסומות, גם טובות, גם רעות. מדבר גם על העניין הזה של המלחמה, ועל הרגש, ועל הכוכביות הקטנות בכל מיני פרסומות, וביקורת על "הבאתם פרזנטורים ענקיים, אבל המסר כל כך גרוע", או "הבאתם את הפרזנטור ואז התעצלתם בקריאייטיב כי אתה ככה וככה וככה". אז אני חושבת שגם הראייה הזאת היא מאוד עוזרת לעין ביקורתית, ולשפר את הדבר הזה, ולהבין מה עובד יותר ומה עובד פחות. אזהרה קטנה, אני מאז שהתחלתי לצפות בערוץ, כל פעם שאני רואה סרטים וסדרות – כי יש להם כל מיני דברים – אז אורון ואני יושבים, אנחנו נורא ביקורתיים, וכזה "המשחק פה הוא ככה וזה ככה", ולמה זה… אז תיזהרו, כי אתם כנראה…
עשהאל: ממש קקטוס הזהב. קקטוס הזהב זה מה שמדרג את הפרסומות.
יובל: כן, הוא כאילו עושה ממש מגניב.
עשהאל: קקטוס הזהב של אור, קיצר. יפה, גם אהבתי שפרגנת לו, אני ממש עף על זה. יפה מאוד. את יודעת, יש עוד איזושהי נקודה שחשוב להזכיר אותה. בסוף, אנחנו אנשי שיווק, אנחנו לא קוסמים.
יובל: נכון.
עשהאל: זה לא שעכשיו אם לקוח בא ואומר לי "עשהאל, יש לי עסק למחסנים, תביא לי מלא מכירות", אז אני יודע להגיד לו "בטח, תחתום לי פה, והנה אני לוחץ על שלושה כפתורים ומתחילות לו מכירות". זה לא שם. אני אף פעם לא יכול להגיד ללקוח אם זה יעבוד או לא יעבוד. אבל יש הבדל עצום בין לקוח שחווה אדישות לפרסום שלו, לבין לקוח שאולי עוד לא מרגיש שהוא סוגר עסקאות, אבל כבר מגיעים לידים, והוא מתחיל להגיד לעצמו "היי, אם הייתי עונה יותר מהר, או היי, אם הייתי קצת יותר טוב במכירה, או היי, אם הייתי מציע לו את הדבר הנכון, או היי, אם לא היה לי מתחרה כל כך זול", או כל מיני דברים שהם כבר לא כאילו רק קשורים לחברת שיווק.
יש הבדל מטורף בווייב ובלייפטיים ואליו של אותו לקוח. כי לקוח שכן מרגיש שיש עניין, שפתאום יש תנועה לעסק שלו, אז הוא יהיה מוכן הרבה יותר בסבירות גבוהה לבנות איתך את הדרך של תוך כמה שבועות, חודשים, ימים – כל אחד והעסק שלו – שזה גם יתחיל להיות באמת רווחי וטוב ונכון לעסק שלו. אבל לקוח שחווה אדישות, זה כאילו הוא גם משפיל אותו באיזשהו מקום ברמה האישית. הוא אומר "מה זה? בניתי פה עסק", קחי נגיד את העורך דין ההוא, "אני עורך דין, למדתי פאקינג מלא שנים, עשיתי מבחני לשכה, עשיתי התמחות, אני יודע לעשות את העבודה מעולה, ואף אחד לא פונה אליי, מה זה הדבר הזה? אני מוציא 10,000 שקל בחודש מדיה, ומתוך עשרות אלפי חשיפות אף אחד אפילו לא השאיר פרטים? מה זה השטויות האלה?".
וזה מוריד לו את הביטחון, וזה גורם לכל הווייביות להיות מאוד קשה, עד כדי משפטים כאלה שלפעמים לא כזה נעים לקבל כשאתה חברת שיווק. וברגע שאתה מצליח לייצר פרסום שאנשים לא מצליחים להישאר אדישים אליו, אז גם אם בסוף הלקוח לא חוזר לאנשים בזמן, לא מצליח לייצר עסקאות או מה שזה לא יהיה, וקל וחומר אם הוא כן מצליח – הווייב טוב, הלייפטיים ואליו טוב, הוא ממשיך לעבוד איתך, אתה מייצר ערך מול עצמך, אתה לומד פתאום מהקמפיין, אתה אומר "אה, עשיתי פרוד כל כך טוב, אפשר לעשות את זה גם שם".
ובקיצור, זה מחבר את הנקודות בצורה הרבה הרבה יותר בריאה, וזה מייצר פשוט עסק שהוא הרבה יותר בריא. כי כל ההבדל בסוף בסוכנות של דיגיטל, זה האם הלקוחות נשארים איתך חודשיים והולכים, או שהם עושים עשר שנים והולכים לצורך העניין. אז זה בגדול ההבדל, כי לגייס לקוחות עוד ועוד ועוד זה תהליך אינסופי, זה לא הדרך. הדרך היא באמת לייצר לקוחות שהם מרוצים ושאשכרה שווה להם לעבוד איתך, ושהם שמים איקס כסף בצד ימין, ובטווח כזה או אחר, מה שיוצא להם בצד שמאל הוא הרבה הרבה יותר גבוה. אז גם הסיפור הזה של לייצר את היציאה מהאדישות ושפתאום יש תנועה בעסק… זאת אומרת, איך אני בעצם עכשיו הופך את הפרסומים המשעממים שלי לפרסומים שאנשים אשכרה עוצרים ורוצים לשמוע וגם להשאיר לי פרטים וגם לעבוד איתי, מה שנקרא – מוכרים לעצמם.
הדבר הראשון שאני רוצה לוודא שהקמפיין שאני מרים – בין אם זה במטא וגם אפילו אם זה דף בגוגל, זה אפילו לא העניין, אבל בוא נדבר רגע על מטא ובסושיאל שזה יותר נוכח – דבר ראשון, אני רוצה לוודא שאני מצליח לעבור בהצלחה את מה שנקרא "שלב ההסוואה". מה זה שלב ההסוואה? זה בעצם שאני לא רוצה להיראות כמו עוד פרסומת בפיד שרק מדלגים עליה. אני רוצה להיות זה שפתאום נראה כמו איזשהו אייטם חדשותי, פוסט אישי. בואי ננסה רגע להיזכר, את ואני, באיזשהו פרסום שראינו לאחרונה בפייסבוק שהוא כן של חבר, או אני אקח את עצמנו, את יודעת מה? את יודעת איזה פרסום שאני העליתי נגיד בפיד האישי שלי פתאום קיבל מלא אינגייג'מנט? השלט החדש.
למה? כי אנשים לא הרגישו שאני בא למכור להם, אלא הם הרגישו – גם הפוסט התחיל ב"תרימו את העיניים למעלה" או משהו כזה. זה היה מאוד מאוד טוב, גם הקופי וגם התמונה, ושמנו תמונה שרואים גם את WeWork הזה מעלינו, כאילו בשלט חוצות, וזה היה ממש מוצלח. כי אנשים הרגישו שזה שיתוף אישי. הם לא הרגישו שהם עכשיו הולכים לקנות משהו, וככה הם צריכים להרגיש גם כשהם רואים כביכול מודעה שלנו.
ברגע שזה נראה יותר כמו פוסט אישי, סיפור שאני מספר לחבר שלי לצורך העניין, אני מצליח לצאת מאזור האדישות. וברגע שהצלחתי לצאת מאזור האדישות, אז המוח של היוזר, של האווטאר שלי, הוא כבר לא מסתכל על זה כאל עוד פרסומת, אלא הוא אומר לעצמו "היי, יש פה משהו שאולי יכול להועיל לי לחיים, אז בואו שנייה נשים עליו את הקשב". וגם ההוק, הפתיחה של הסרטון, הפתיחה של הקריאייטיב, הפתיחה של איך המדיה נראית, איך הכיתוב מתחיל – ההוק חייב להיות טוב, הוא חייב להיות בריל טיים, הוא חייב להיות משהו שהבן אדם עוצר ואומר "וואלה, מעניין אותי".
הדבר השני שאני רוצה לוודא בפרסומות שאני מייצר זה שזה בעצם יהיה קריאייטיב שהוא תואם ל-real time marketing. זאת אומרת, זה צריך להיות עם חיבור למציאות העכשווית של הלקוח הפוטנציאלי שלי. אני לא רוצה להגיד לו בכללי שזה יתרום לו, או שכדאי לו מאוד לעשות את זה, אלא אני רוצה להגיד לו למה כדאי לו לעשות את זה דווקא עכשיו. לצורך העניין, כמו שאמרנו לו, שעכשיו הקבלנים משתמשים בתירוץ של המלחמה, ובגלל זה הם מאחרים, אז הם חושבים שלא יתבעו אותם על איחור במסירה, אז "בוא נתבע לקבלן שלך את התחת".
יובל: כן.
עשהאל: ואז אנשים עוצרים – אגב, שימי לב לקופי מדהים – "בוא נתבע לקבלן שלך את התחת", ולעשות חריץ, לא אכפת לי. זה אנשים עוצרים, פרובוקטיבי. אנשים עוצרים אומרים "רגע, מה זה? אני לא רגיל לראות כאלה דברים בפיד שלי".
יובל: זה לא מעורך דין.
עשהאל: בדיוק. מעניין. עורך דין מפרסם כזה, עצרתי מה שנקרא, בוא נראה מה הוא מציע. הדבר השלישי… נכון, נכון. הדבר השלישי זה בעצם שאני רוצה לוודא שהפרסום שלי מעורר הזדהות ואמפתיה. אם לצורך העניין אני חווה משהו, אז כנראה שיש עוד אנשים שחווים אותו, ולתת ללקוח להרגיש כאילו שמה שאני בא ואומר זה בדיוק גם מה שהוא מרגיש ובדיוק מה שעובר עליו.
יובל: זה לא היחיד.
עשהאל: אז הוא יגיד "אוקיי, אני רוצה להצטרף לזה". את יודעת, הרבה פעמים בן אדם, אפילו רק כשהוא יודע לנתח בעיה ולהסביר את הבעיה, אז אנשים בטוחים שכבר יש לו את הפתרון. וזה גם איזשהו hack שיווקי שכדאי מאוד להשתמש בו. והדבר האחרון, והוא לא פחות חשוב מכל השאר, אבל הוא חייב לבוא כשלב רביעי ולא כשלב ראשון, שני או שלישי – זה שלב ההנעה לפעולה.
זאת אומרת שבסוף, זה מאוד נחמד להגיד לו שהקבלן לצורך העניין מאחר, והוא מתרץ את זה בגלל המלחמה וכל מיני סיפורי סבתא, אלא אם בסוף אני לא יודע גם לבוא ולהגיד לו איזשהו חיבור של "שלח לי את הסכם המכר שלך חתום לוואטסאפ ואני אגיד לך אם יש לך עילה לתביעה", אם אני לא יודע להגיד את זה, אז בן אדם יכול להגיד "בואנה, באמת כאילו לא יפה", ולהמשיך את החיים שלו, והוא אפילו לא פנה אליי, אז זה לא עזר לי.
יובל: אגב, סופר חזק ההנעה לפעולה הזאת שנתת עכשיו, כי זה מתקשר גם לאיזו נקודה שדיסקסנו עליה ככה גם באיזו מין שיחת מסדרון, של לבקש משהו מהצד השני, מהלקוח שלי. כאילו, לא סתם הוא משאיר לי טלפון ושכחתי ממנו, אלא "שלח לי את החוזה, את הסכם המכר שעשית". זה חזק בטירוף, כי הוא גם נותן משהו והוא פועל והוא לוקח חלק אקטיבי בדבר הזה.
עשהאל: זה הקמפיין שעשינו למשל, אם מדברים כבר על מה שקרה בתקופה האחרונה אצלנו בקמפיינים הממומנים, אז זה הקמפיין בדיוק שעשינו עם הבחור של המטבחים. מה עשינו? לקחנו מלא מלא מלא מלא תמונות שלו של מטבחים שהוא הקים בכל מיני מקומות בארץ, ובעצם יצרנו קמפיין שלם שבסוף בא ואומר: "תן לנו לבנות את המטבח חוץ הספציפי שאתה צריך, בחלל שאתה צריך – בין אם זה עכשיו במרפסת, בפטיו שלך, בחצר, בגינה, בגג, באיפה שזה לא יהיה". אנחנו בעצם מבקשים ממנו כאילו "תצלם לנו את המרחב שהיית רוצה שיהיה בו את המטבח, ואנחנו כבר נתכנן לך ונגיד לך, בהתאם כמובן לרצונות שלך, איך אנחנו יכולים לבנות לך, ואנחנו ממש מעבירים לך הדמיה של איך זה ייראה בגינה שלך".
ואז בעצם ה-call to action של הקמפיין זה מעבר לשיחת וואטסאפ, ואז בוואטסאפ אוטומטית יש כבר הודעה שהיא כתובה מטעם המערכת, שאומרת "תשלח תמונה של המקום שאתה רוצה את המטבח, ואנחנו נגיד לך מה אנחנו חושבים שאפשר לעשות בו".
יובל: מדהים.
עשהאל: ואז יש בעצם איזושהי מחויבות מצד הלקוח שהוא כבר מושקע רגשית בתהליך, והוא לא מרגיש כמו "אה, הם רוצים את השם וטלפון? יאללה, נעשה Enter, הנה הם קיבלו שם טלפון", ואז אחרי שעה אתה מתקשר אליו, או אחרי עשר דקות, הוא בקושי זוכר שהוא השאיר פרטים. צריך כן לגייס את המחויבות של הלקוח לצד שלנו. אז זו בעצם
יובל: האמת שמאוד נהניתי להקליט את הפרק הזה, אני חושבת שהוא סופר חשוב, במיוחד עכשיו. כאילו, תמיד אנחנו מדברים ונותנים כל מיני טיפים לשיווק ודברים כאלה, אבל עכשיו זה אפילו מרגיש לי שלב אחד קדימה. כאילו, ברור שתמיד כדאי לצאת מהקופסה ולחשוב יצירתי, אבל בזמנים האלה אני בטוחה שיש לא מעט עסקים, בין אם זה סוכנויות ובין אם זה פרילנסרים וכאלה שחווים את הדבר הזה ויש להם תסכול עם הלקוחות והכול. אז לדעתי היה פרק מהמם עם המון ערך, ונהניתי מאוד.
עשהאל: אני שמח לשמוע, וגם אני נהניתי, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה, ביי!
עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב פרק 86? כבר כאן בפרק הזה דיברנו, או יותר נכון, חשפנו את הנוסחה הסודית לאיך להפוך מודעה משעממת למכונת מכירות. נשמע מפוצץ? האמת שזה בדיוק מה שתקבלו בפרק הזה. פרק 86, מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
הנוסחה להפיכת מודעות משעממות למכונות מכירות
טוב, אז פרק 86. בפרק הזה אנחנו הולכים בעצם לדבר על הנוסחה המוכחת אני חייב להגיד. במיוחד אחרי החודש האחרון פה בסוכנות וכל השינויים שעשינו בקמפיינים וכל זה, וההצלחות השונות ללקוחות השונים. אז בפרק הזה אנחנו בעצם הולכים לדבר על הנוסחה של איך אנחנו בעצם לוקחים קמפיינים או מודעות משעממות והופכים אותם למכונת מכירות. ואני לא כזה עף על השם של הפרק כי הוא קצת נשמע סקמי אבל הוא לא סקמי כי אני בסוף מדבר פה מניסיון אישי ואני לא מביא את זה כאילו מאיזה ספר אלא באמת מהפרקטיקה. אז איתי נמצאת יובל, יובל מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה העניינים.
עשהאל: וואלה מצוין, אני שמח שאני מסדר לך יציאה מהבית כל יום שלישי, קצת להתרענן, קצת מקלט, כבר היינו שם פעמיים היום.
יובל: לא? לא, פעם אחת, נכון, בבוקר, כן.
עשהאל: פעמיים והשעה 12 בצהריים, כן?
יובל: הם מתכוננים לקראת מחר בערב.
עשהאל: מה יש מחר בערב? אה, כן, כנראה שיהיה חרבו דרבו. בואו נראה מה יהיה. אז מה, הכל בסדר? הכל טוב? יופי, נהדר. אז בוא נתחיל. אז קודם כל הייתי שמח ככה קצת לשמוע ממך, איך הפיד שלך היום נראה? את גולשת ברשתות חברתיות, זה חלק מה… באיזה רשתות את נמצאת?
יובל: אני בעיקר בטיק-טוק, פייסבוק, אינסטגרם. אני עדיין אוהבת את הפייסבוק, אני יודעת שכאילו הרבה זנחו קצת את הפלטפורמה הזאת, ואני יכולה להבין למה, כאילו אמרנו את זה גם בכמה פעמים, שהזכרת גם בפרק הקודם אפילו, שזה כבר הפך להיות מעין לוח מודעות כזה. אני מסכימה איתך, כי למשל חברים שלי לצורך העניין כבר לא מפרסמים שם. הפרסומים היחידים שאני רואה של חברים, זה כזה ספה למכירה במצב חדש, כזה. אם כבר יש איזשהו שיתוף של החיים, זה יותר באינסטגרם, קצת סטורים, קצת תמונות. וטיק-טוק בעיקר טרנדים כזה. זה הפלטפורמות שאני בעיקר נמצאת בהן.
עשהאל: אז אני מאוד מתחבר על מה שאמרת לגבי איך הפיד היום נראה. הפיד היום במיוחד, בפייסבוק, אינסטגרם, גם טיק-טוק תכלס, אבל טיק-טוק זה עוד לפחות קצת יותר, סרטונים בלבד אז כזה קצת יותר יש עניין אבל הפייסבוק והאינסטגרם באמת נהיו מקום שאתה רק מקבל פרסומות. אני לא ראיתי דבר כזה. זה או פרסום יותר מוצלח או פרסום פחות מוצלח או פרסום יותר רלוונטי או פחות רלוונטי אבל כאילו אני יכול לשבת באינסטגרם או ב… אני לא נכנס לאינסטגרם אבל בפייסבוק שאני נמצא בו יחסית הרבה, אני יכול לשבת שם חצי שעה ובאמת במשך חצי שעה להגיד בואנה לא מצאתי פה אפילו דבר אחד שהוא שיתוף של מישהו שבכלל נמצא בחברים שלי. כאילו נהיה איזה קטע, בדיוק בת זוגי הראתה לי לאחרונה, שהיא מקבלת אפילו פרסומים של דפים שהיא לא עשתה להם לייק. וזה לא ממומן.
יובל: כן, זה קרה לי כמה פעמים, פוסטים שיתופיים ותמונות, ואני אומרת, מי זה האיש הזה, אני מכירה אותו בכלל, נכנסת, אני רואה שאין לי שום קשר אליו.
עשהאל: ואפילו לא עשית לייק.
יובל: והפוסט לא ממומן ואני לא עוקבת אחריו, כן, משהו טירוף.
עשהאל: בדיוק, מטורף. אז כאילו זה כבר נהיה באמת עולם אחר לגמרי ממה שזה התחיל לפני הרבה מאוד שנים, וצריך לדעת איך אנחנו בעצם ממציאים את עצמו מחדש בתוך כל בליל הפרסומות הזה. בעבר, זה גם מאוד מזכיר את התהליך שגוגל עובר, אגב, כאילו שגם בגוגל קורה הדבר הזה, שבעבר התוצאות האורגניות היו מאוד מאוד נוכחות, והיה שם המון ערך, והיום זה פתאום נהיה עם ארבע מודעות ממומנות מעל התוצאות האורגניות, ויש לך פתאום את הג'מיני שלא בדיוק ברור לאנשים איך הופכים את זה למודל עסקי, וכאילו זה איזשהו משהו שקורה כזה באופן רוחבי, נקרא לזה, בתעשיית הפרסום.
והמטרה שלנו היא לשבור את המוסכמה הזו ולהצליח לגרום לפרסומים שלנו באמת להתבלט. אז השלב הראשון בעיניי בלגרום לפרסומים שלנו כן להצליח, וכן שאנשים יעצרו את הכל ויגידו, היי, זה לדאוג שהפרסום לא ייראה כמו פרסום, והוא יותר ייראה כמו משהו שהוא חדשותי, כמו משהו שהוא מספר לך על משהו שחדש שקרה לך, כמו שאתה כאילו באיזשהו מקום מצפה ומקווה שתראה בפיד שלך. הרי תאורטית, נגיד ניקח עשר שנים אחורה, אני אומר לך, לפני עשר שנים אנשים היו ממש משתפים, מה הם מרגישים? הבן אדם היה רושם, מרגיש מעוך, השבוע האקזיט שלי, לא יודע מה, כאילו, היום, אין, אחי, זה בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, בוא תקנה, מה אתה צריך, בוא תקנה, הנה המוצרים שהיית, האתר שהיית, רימרקטינג, כאילו, עכשיו, המטרה היא לראות איך בתוך כל הדבר הזה אנחנו מצליחים לחזור אחורה ולהיראות כמו משהו שהוא כן חדשותי, שהוא כן בעל ערך, שהוא לא נראה כמו פרסומת, גם אם הוא פרסומת.
וזה לדעתי השלב הראשון שאני בעצם רוצה לוודא שהפרסום שלי נראה אחרת מכל שאר הפיד הפרסומות הנחמד הזה, וזה לא שאני אומר שלא צריך פרסומות גם שהן מאוד מכירתיות ברמה של, הנה, קטלוג המוצרים שלנו, בוא תקנה, כי עזבת את העגלה, אבל זה בטח לא יכול להיות מרכז הקמפיין, הקמפיין צריך להיות קצת אחר, ואנחנו נדבר בדיוק איך הוא צריך להיות. הוא גם חייב להיות כאילו בריל טיים, זאת אומרת, לא יכול להיות שהוא מדבר איתי על איזה משהו שכבר קרה לפני מלא שנים, או שהוא כבר לא קשור למציאות כיום, אבל זה איזה מודעה שממשיכה כזה לרוץ ולרוץ ולרוץ.
אנחנו סובלים מהעניין הזה, אגב, גם בדיגיפארם, ואני בטוח, אני, במאה אחוז, אני בטוח שאנחנו נצליח לשפר את זה ולצלוח את זה גם בתקופה הקרובה, אבל כאילו, בסוף כשיש לך את אותן פרסומות לאורך הרבה זמן, אנשים כבר מפתחים אדישות, אנשים כבר כאילו מכירים את הפרסום והם מדלגים עליו עוד בכלל בלי שהם אפילו נתנו לו הזדמנות, וגם בפעם הראשונה שהם ראו אותו, אם הוא לא באמת היה משהו שהוא נראה קצת יותר כמו real time, או איזה משהו שמעניין, או משהו שעוצר לך את העין, אז אתה פשוט מדלג על זה. אז המטרה שלנו בסופו של יום זה להיות עדכניים, זה להבין שנייה את המציאות שאנחנו חיים בה. זה גם ככה בגוגל, אגב, שאם אתה היום לא מייצר, אם אתה נגיד היום מייצר עמוד, ואתה לא מעדכן אותו, והנתונים לא עדכניים, וללא נכונים, ומ-2025, או שבטייטל, בכותרת בגוגל, יש לך, רשום לך מעודכן 2024, אז אנשים פשוט לא נשארים לקרוא את זה.
אנחנו בסוכנות עשינו צעד כזה מאוד רוחבי, שבעצם לקחנו את החלק במאמרים אצל אתרי הלקוחות שלנו, אז השורה הזאת של התאריך כתיבת המאמר, אנחנו הורדנו אותה לסוף המאמר. למה?
יובל: זה מעולה.
עשהאל: מצד אחד, הבן אדם כן יכול לראות מתי זה נכתב, הוא לא מתבאס על זה שאין דרך לדעת, אבל מצד שני, אם למשל התוכן הזה נכתב לפני שנתיים, אז לפחות שהיוזר יגלה את זה כשהוא מסיים לקרוא ולא כשהוא מתחיל, כי אם הוא מתחיל, אז זה כמו הוק לא טוב. זה כמו להגיד לבן אדם, מבאס אותך הסגר בקורונה? ואתה כזה, איזה סגר בקורונה, אחי? אנחנו כבר מלא שנים אחרי האירוע. אז זה קצת מרגיש ככה גם כשזה לא קורונה, גם לפעמים כשזה דברים שהם הרבה יותר נראים לנו כמו, מה זאת אומרת? הוא לא רוצה לקנות מזוזה? שיקנה. כן, אחי, אבל המציאות משתנה, וכדאי שגם אתה תשתנה איתה.
אז כדאי באמת לדעת להתאים את עצמנו ל-real time ולכל מה שקורה בזמן אמת. עכשיו, הרעיון הוא, זה שאנחנו רוצים למצוא דבר ראשון את ההזדהות. זאת אומרת, אנחנו רוצים למצוא את הנקודה שבה אני יכול להגיד, וואלה, הרבה אנשים יכולים להרגיש כמו בסיטואציה הזו, או כמו בקופי שלי, או כמו במדיה שיצרתי. וברגע שיש את ההזדהות הזו, שהיא לא ממקום של בוא תקנה את ה… מה שזה לא יהיה, אלא מתאר לי איזושהי סיטואציה שאני אומר, בואנה, זה בדיוק המקרה שלי, בוא נעצור שנייה ונראה על מה מדובר. אני מדבר אפילו ברמה הכי בנאלית שיש, אפילו ברמה של פרסום שמתחיל בעורך דין, סימן שאלה, כבר אתה אומר לעצמך, בהנחה ואתה עורך דין, כן, בוא נראה מה הוא רוצה ממני. עכשיו, יכול להיות שאחרי זה זה ממשיך נורא, או גרוע, או לא עדכני, אבל לפחות אתה שנייה אומר, בוא נראה מה הוא רוצה ממני.
יובל: זה כמו שהייתי יותר רק השתחררתי מהצבא או משהו, יש חברת איפור מסוימת, לא משנה, תרגטה אותי, והייתה להם קמפיין ממומן שהיה רשום, בת 18, בואי ללמוד איפור, ואמרתי,
עשהאל: וואו,
יובל: איך הם יודעים שאני בת 18, לפני שעוד נכנסתי לכל הזה. ואז שנה אחרי, בת 19, ואמרתי, בואנה, מה זה, זה כבר לא, אני כבר לא אוהבת את זה, זה כאילו…
עשהאל: זה טריק, זה דינמי, יש שם פרמטר דינמי, מצחיק. קיצר, אנשים כן מחפשים את האותנטיות, כן מחפשים שוואלאק, זה בדיוק מה שאני, זה בדיוק הסיטואציה שלי, וואו, איך הוא ידע ש… זה כאילו הקטע. עכשיו, אני אתן דוגמה שקרתה פה בשבועות האחרונים, שתמחיש בצורה מאוד טובה את הנקודה הזו. אז הגיע אלינו לסוכנות איזשהו עורך דין של מקרקעין שרצה לקבל פניות, אבל היה חשוב לקבל את הפניות באופן מיידי, לא היה לו זמן עכשיו להתחיל לעשות קידום אורגני, וכמו שאנחנו עושים היום למשרדים אחרים, שעם הזמן זה הופך להיות אפיק השיווק המרכזי, הוא לא רצה לחכות את הזמן, הוא רצה לידים מכאן, מעכשיו לעכשיו. והוא באמת ישב עם אחד החבר'ה אצלנו בסוכנות, והם החליטו ביחד שהם הולכים לעשות קמפיין של ליווי לקניית ומכירת דירה. כן. עכשיו, מה הבעיה בקמפיין הזה? הבעיה היא אחת, שלא קונים ומוכרים דירות במדינת ישראל ב-2026, בחודש הזה ובתקופה הזו. כאילו, מי שרוצה שילך לנתונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיסתכל כמה לצורך העניין אנשים קנו דירות בחודש מרץ 26 או וואטאבר, ואנחנו נראה שהמספרים הם נמוכים מאי פעם, אז למה שנרצה להתעסק בנישה שאין לה ביקוש בשום צורה בתקופה הזו?
זה קצת כמו שבקורונה מישהו היה בא ומוכר טיולים בטבע, לא יודע מה, אבל אחי, יש סגר, כאילו אסור לצאת מהבית. אז מה זה עוזר לי שאתה אומר לי? יש סייל בקניון. מה סייל בקניון? אבל אסור לצאת מהבית כביכול באותה תקופה. אז הדברים צריכים להיות מותאמים. אז אחרי תקופה מסוימת שראיתי שהפרסום הזה רץ של הקניית מכירת, אז זה הגיע עד אליי, מה שנקרא. זאת אומרת, באו ואמרו לי, תקשיב, אנחנו כבר חודש וחצי מריצים ללקוח הזה קמפיין, ואין לידים בכלל. זאת אומרת, זה לא שיש לידים שהם לא טובים, או לידים לא… אלא אין לידים, אנשים לא משאירים פרטים בכלל. ואז אני מסתכל עשר שניות, חמש שניות על הקמפיין, ואני אומר, נו, ברור שאין לידים, כי זה לא מדויק בשום צורה, זה לא תואם את הסיטואציה, זה לא תואם את המצב, זה לא תואם כלום. הרי מי קונה ומוכר דירות? אין, זה לא קורה, למה להתעסק בזה? אבל באותה שנייה ידעתי גם להגיד, בממש, בשתי דקות שיחת מסדרון, כן? ידעתי גם להגיד מה כן, מה כן כדאי לעשות.
ומה שאמרתי זה היה ממקום של הזדהות עם עצמי, שזה הסקיל הכי מרכזי לדעתי, שאיש שיווק, או שמי שרוצה לעשות שיווק לעסק שלו, או לסוכנות ללקוחות שלו וכאלה, הוא חייב שיהיה לו את הדבר הזה. את הקטע הזה של לדעת להזדהות עם סיטואציה ולשאול את עצמך, רגע, עורך דין מקרקעין, מה אני יודע, בין אם זה על עצמי, בין אם זה על הסביבה שלי, בין אם זה על מה שקראתי, מה שראיתי בסדרה, מה שקרה בחדשות אתמול שצפיתי, זה קצת כמו נער החידות ממומבאי, כל דבר יכול לעזור לך לסיטואציה. אבל איפה אני יודע היום שיש ביקוש מאוד גדול לבן אדם הזה, לסקיל שלו, למוצרים שלו, לשירותים שלו?
ואז אני אומר, היי, אני קניתי דירה לפני, ב-2022, אם אני לא טועה, היום, 2026, הייתי אמור לקבל אותה בהגשה בנובמבר 25, ואז הם סיפרו לי כל מיני סיפורי סבתא על זה שיש מלחמה, וזה נדחה לדצמבר, ואז זה נדחה לינואר, ואז סיפרו לי שיש אפשרות לחכות חודשיים איחור זה לא איחור, וכל מיני סיפורי סבתא, ואז הגיע פברואר, ועדיין אין מפתח, והנה עכשיו אנחנו במרץ, והיום זה היום האחרון של מרץ, וקבלי סקופ – עדיין אין מפתח. עכשיו אני יודע, עכשיו נו חגים. נכון, ואני יודע שיש דבר שנקרא תביעה של איחור במסירה. אתה כקבלן חתמת מולי חוזה, יותר מזה, החוק הזה של מותר לאחר בחודשיים וזה לא נחשב איחור, הוא התייעצתי עם חבר שלי, עורך דין מעולה, שאני גם אוהב ברמה האישית, עורך דין יוני לוי, שאני ממליץ בחום, הוא באמת מקצוען, התייעצתי איתו קצת על הנושא הזה, ושאלתי אותו, אוקיי, אז מה אני יכול, אני יכול לתבוע את הקבלן כאילו על איחור במסירה? ואז הוא שאל אותי, מתי חתמת על העסקה? שלחתי לו את התאריך, ואז הוא אמר לי, תקשיב, התיקון הזה של החודשיים איחור, שמותר לו לקבלן לאחר, הוא יצא רק כמה ימים או שבועות אחרי שאתה חתמת, ולכן זה לא רלוונטי לעסקה שלך. אתה בעסקה שלך, הוא היה צריך להגיש לך את זה בזמן, וכל רגע שהוא לא מגיש לך, הוא אמור לשלם לך שכירות. ואז בדקנו, מה השכירות של דירה כזו? אז התשובה היא 25,000 שקלים בחודש.
עכשיו, אנחנו לא גובים את ה-100%, אנחנו מגישים את התביעה על 150%, שמבחינתנו, מה זאת אומרת? אם הייתי אמור לקבל 100% על השכירות, אז אני מבקש 150%. ואז אתה מכפיל את זה רגע בינתיים, עד עכשיו, כן? בארבעה חודשים לפחות, ואז אתה אומר, בוא'נה, יש פה 140, מה זה? יש פה 150,000 שקל תביעה.
יובל: כן.
עשהאל: אז כאילו, אם הקבלן חתם איתי על עסקה ואני שילמתי לו את כל המיליונים שהתחייבתי, ולקחתי משכנתה וכל הסיפורים, אז למה הוא לא צריך להתחייב על מה שהוא חייב לי?
יובל: נכון.
עשהאל: ואז באמת אנחנו, אז יחד עם יוני כמובן והכל, אנחנו באמת מגישים את התביעה, ואז אני אומר לעצמי בלב, היי, אני לא הבן אדם היחיד בעולם שמאחרים לו לדירה, הרי תכלס, כל הבניין שלי לא מגישים להם בזמן. ואז אני אומר, רגע, ומה, אנחנו היחידים בארץ? הרי ב-2022 הנדלן היה מטורף, וב-2023 הוא היה ממש סבבה, וב-2024 ממש סבבה, רק ב-2025-2026 זה התחיל להתערער, אז למה שלא נעשה קמפיין ללקוח של המקרקעין? על איחור מסירת דירה, וגם נגיד לו בדיוק את ההצדקה שאמרו לי.
נעשה פרסום בסגנון של הקבלן אומר שהוא מאחר לך במסירת הדירה בגלל המלחמה, הוא מתרץ את זה בגלל המלחמה? בוא נשיב לו מלחמה, בוא נדאג לו לפיצויים, שכר הטרחה הוא רק על בסיס אם הצלחתי להשיג לך את הפיצוי, והאחוזים, וכל הסיפור. בוא נעשה את זה, בוא, מה אכפת לך? אתה יכול רק להרוויח, תראה איזה משפט יפה – אתה יכול רק להרוויח, או שלא תפסיד כלום, או שתרוויח כמה עשרות אלפי שקלים. מישהו יכול להגיד על הצעה כזאת "אני לא רוצה"?
יובל: חד משמעית.
עשהאל: מה אכפת לך? אומרים לך שמאחרים לך כבר חצי שנה במסירה של הדירה, בוא תן לי הזדמנות להביא לך 150 אלף שקל, 200 אלף שקל הביתה. מה אכפת לך? אתה לא משלם על זה כלום, אין דמי פתיחת תיק. זו נקראת הצעה שאי אפשר לסרב לה. מי המטומטם שיסרב לה?
אז אחרי שדיברנו בחמש דקות שיחת מסדרון, אז באמת גם עשינו פגישת דיסקורד מאוד קצרה כזה, של וידאו, שבה בעצם עם ג'מיני יצרנו חמש-שש מודעות כאלה, אפילו לא בווידאו, ברגיל, במודעה רגילה, יחד עם טקסטים כאלה מג'מיני והכול. אני אומר לך, בחודש האחרון הלקוח כאילו קיבל בין עשרות למאות לידים, במחיר של 30 שקל לליד. הוא סוגר עסקאות, הוא מרוצה, פתאום הוא אומר, מה הולך פה, איזו חברה רצינית.
יובל: אין לו זמן, כן, אין לו זמן.
עשהאל: והחלק הכי מטורף זה שלפני כמה ימים גם המנהל מחלקת PPC שלח לי בוואטסאפ בעשר בלילה, צילום מסך מהפיד שלו של משרד אחר שהתחיל לעשות את אותו קמפיין, כי הוא הבין שזה הדיוק בביצוע, מה שנקרא. בדיוק אותו דבר, לקחו ברמה שזה מטורף, כאילו כמה זה אחד לאחד.
יובל: כן.
עשהאל: אבל זו דוגמה של איך אני בעצם לוקח מודעות משעממות, מטופשות, מפגרות, תואמות לסיטואציה ומראות על חוסר הבנה של פסיכולוגיה שיווקית והבנה צרכנית, למכונת מכירות. הבן אדם מקבל כל יום, ואנשים כאילו, פתאום הם מוכרים לו. זאת אומרת, הם פתאום מתחילים להתקשר ואומרים, תקשיב, זה באמת שאתה לא לוקח כסף אלא אם כן אנחנו מצליחים לקבל מהקבלן כסף? וואו, כאילו, רגע, ומה האחוז? אה, כל כך נמוך? וואו, אז בוא נעשה את זה. ופתאום בן אדם מתחיל להחתים אנשים, מה שנקרא, על הסכמי טרחה של איחור במסירה.
פתאום יש פה איזה בום ענק שקורה, שהפך את הקמפיין המאפן הזה של שירות שבכלל בריל טיים לא קורה, למשהו שאין לו אח ורע, כי מה לעשות, כולם באותה סיטואציה. יש בין אלפי לעשרות אלפי, אני כבר לא יודע כמה אנשים, שמה לעשות, המלחמה באמת מעכבת את העניינים, אבל יש חוזה, יש חוזה, אי אפשר להתעלם מזה. ואם בחוזה רשום שאתה לא יכול לאחר במסירה שלך, ואתה חייב לשלם את השכירות על כל חודש שהבן אדם פספס בגלל שלא הגשת לו בזמן, ובמיוחד אם ההסכם נחתם לפני איזשהו תאריך ב-2022, אז זה כסף על הרצפה, אז מה זאת אומרת? אז המהלך הזה פשוט שינה את התמונה מקצה לקצה. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
פתאום יש לי לקוח מרוצה, פתאום הלקוח מעלה תקציב, פתאום הלקוח משלם יותר, פתאום הלקוח עושה עסקאות, פתאום הוא מספר לחברים שזה מועיל לי בכל כך הרבה זוויות. הקטע שאתה פתאום מצליח עם לקוח, שכל מה שהיה חסר זה רק את הבן אדם שיבוא ויעשה את ה"גלינג" הזה ככה, באמת טוויק קטן בקמפיין, וכל העלילה משתנה. אז זאת דוגמה מעולה לאיך לקחת קמפיין מאפן ולהפוך אותו למשהו טוב. אני אתן עוד דוגמה, אבל הפעם אני אתן את זה מעולמות האי-קומרס, החנויות אונליין, כי יכול להיות שבן אדם אומר לעצמו, אוקיי, אני מוכר, לא יודע, יש לי חנות לממכר רהיטים, איך אני אעשה את זה? אז בכל עולם אפשר לעשות את זה.
זה רק עניין של לחשוב נכון ברמה השיווקית, ותמיד גם אפשר להתייעץ עם ג'מיני ועם כל ה-AI של לתאר לו את הסיטואציה ולנסות יחד איתו להבין מה היום יכול לתפוס. אני גם טוען שהיום אנחנו בכזאת רמת AI, שאם יש לי עובד שאני רואה שהוא לא מתחיל את המשימה, ולא משנה איזה משימה, בג'מיני, אני אומר לו, אחי, אתה לא בכיוון, אתה קודם כול צריך לפתוח את ג'מיני, לא אכפת לי מה המשימה. ג'מיני פתוחה? אם לא, תפתח ג'מיני. אתה כנראה הולך לבזבז את הזמן שלך. וגם היום, אגב, זה קרה לי עם אחד המנהלים הכי טובים שלי בארגון, זאת אומרת, זה פוגש אותי בכל מקום, שאנשים מנסים רגע לגשת לאיזושהי משימה ולא קולטים שאם הם ישאלו את ג'מיני, הוא פשוט יקבל תשובה הרבה יותר טובה, כי זה כבר הגיע לאיזה רמה שמי שלא משתמש בזה היום, זה בגדר הזיה.
אז גם בעולמות האי-קומרס, יש לי לקוח שהוא מוכר כל מה שקשור לברביקיו, ריהוט גן, גרילים, מטבחים, כל מיני דברים כאלה. והתחלנו לעשות לו באמת קמפיינים בסושיאל, שהמטרה שלהם זה באמת להביא מכירות והכול. עכשיו, אני מסתכל שנייה על ה… גם בחודשים האחרונים זה קרה, אני מסתכל כאילו על הפרסום שאנחנו מריצים לו, ואני רואה אנשים סביב מטבח חוץ כזה בגינה, שמחים, מאושרים, כאילו כל המשפחה כזה, עם כוסות יין, ואני אומר לעצמי, מי יכול להזדהות עם כזו סיטואציה היום?
אנחנו, היום זה… כאילו אם אני רגע לוקח עכשיו את החיים האישיים שלי, ושוב פעם, המטרה היא לייצר הזדהות, ואז להבין שאתה לא כזה מיוחד, יא חביבי. אתה לא כזה מיוחד. מה שאתה מרגיש, כנראה שיש עוד אלפי או עשרות אלפי או מאות אלפי אנשים שמרגישים את אותו דבר. וזה שאתה בטוח שאתה היחיד ש… אז יש לי חדשות בשבילך. כל האנשים כנראה בסוף נכנסים לדברים מאוד מאוד דומים. כאילו יש את האנשים שדומים ליובל, יש את האנשים שדומים לעשהאל, יש את האנשים שדומים לכל אחד אחר. אז יש עוד אנשים שמרגישים כמוך ומזדהים עם אותה סיטואציה.
אז כשאני רגע מסתכל על הקמפיין, אני אומר, מה זה החרא הזה? אני דווקא עוד יש לי את השיחה עם אימא שלי על אם אנחנו נגיע לליל הסדר או לא נגיע לליל הסדר בכלל, כי היא גרה בבית שמש ואני לא בטוח שאני עכשיו הולך לעשות את הנסיעה עם כל הטילים. אמרנו, 12 בצהריים, אנחנו כבר אחרי שתי אזעקות בתל אביב. אז כאילו אם עכשיו אני אצטרך לצאת לסדר ולפני שאני יוצא אני רואה שהייתה נפילה בבית שמש 200 מטר מהבית שלי, כמו שכבר קרה, אז לא בטוח שאני אניע את הרכב.
אז כנראה שההורים שלי, בכל זאת, לא משנה מה, או הרבה מההורים, לאו דווקא שלי אבל יש הורים שכן היו רוצים בכל זאת שהילד יבוא אליהם לליל הסדר. אז ללכת על פרסום שהוא יותר לצורך העניין בכיוון של "הילדים לא מוכנים להתחייב שהם יגיעו לליל הסדר? עם מטבח החוץ שלנו אין סיכוי שהם יוותרו על החוויה", או "הסיכוי שהם יגיעו עולה ב-80 אחוז", או דברים שהם יצירתיים ושהם…
יובל: ארוחה שצריך לעשות בדרך כלל במקלט.
עשהאל: בבקשה, איך אמרת בפגישה שעשינו על זה? רואים ילדים בממ״ד אוכלים שיפודים.
יובל: נכון.
עשהאל: אז לרשום לבן אדם, לא יודע, "גם בממ״ד לא ניתן להם להרוס לנו את ליל הסדר", או לא יודע מה, אבל זה חייב להתחבר למשהו שקורה בעולם האמיתי. וכל הקטע הזה של החולה הרעה הזו של להעלות קמפיין ב-2022 ולרוץ איתו, פשוט כי ממשיכים לרוץ איתו, כי מה זאת אומרת, זה הסושיאל שלי, זה הדבר הכי גרוע. מבחינתי, קמפיין שעולה לממומן, הוא צריך שיהיה לו התחלה וסיום. פתאום אתה מעלה קמפיין של שלושה שבועות והוא מסתיים, כי שמת תאריך סיום לצורך העניין, זה לא דבר רע, כל עוד יש לך באמת את המנגנון של להמשיך. אני גם לא אומר שקמפיין שהוא טוב אז צריך לעצור אותו, אבל העיקרון של הכל הזמן לייצר חידושים ולהיות באמת ב-real time.
יובל: העיקרון הזה, כמו שאמרת באמת בשיחה, של אני רואה את הפרסום הזה לצורך העניין, ואם אני אומר לעצמי – האם שנה שעברה יכלתי להעלות אותו? כן. האם שנה הבאה אני יכול להעלות אותו? כן. אז משהו פה לא…
עשהאל: אז זה הכי לא פרסום. כן. היפוכו של פרסום.
יובל: אז בדיוק, זו גם נקודה שעושה, לדעתי, ממש שכל וסדר בעניינים, של וואלה, לא מייחד אותי פה כלום, או לא השתנה שום דבר במשך שנתיים או שלוש או ארבע.
עשהאל: שזה הזיה, כאילו, לא הבנתי. יש חברת שיווק או אין חברת שיווק? אם זה חברת שיווק, אז קדימה, בוא נחדש, בוא נעשה, זה באמת חשוב.
יובל: כל מה,
עשהאל: כאילו, עכשיו נשאלת השאלה הזאת של, בן אדם אומר, "מה, אני, אין לי את הגאונות הזאת, אני לא יודע להסתכל על סיטואציה ולהגיד מה הבעיה". אז דבר ראשון, אם בן אדם זה מה שעובר לו בראש, אז קודם כל, עד לפני כמה שנים הייתי אומר לו שיעבור תחום.
יובל: היום ש…
עשהאל: אבל היום, שיפתח את ג'מיני פשוט. תשאל את ג'מיני, ג'מיני יודע נהדר לעשות את הבדיקה על מה כל כך גרוע בפרסומות שלך, או למה הפרסומות שלך לא עובדות. אז כאילו, גם צריך לדעת בסוף להיעזר ב-AI. זה קצת מזכיר לי את זה שפעם דיברנו על זה שנגיד אנחנו שוכחים מלא דברים, אז תעשה רשימה עם כל הדברים. ואז ים ענה לי, והוא אמר "כן, אבל אני גם לא זוכר איפה שמתי את הרשימה".
כאילו, את מבינה, בסוף אתה לא חייב לדעת הכל בעל פה, אבל אתה גם חייב לדעת לפתוח AI, כי אם לא תפתח AI אז אני לא אוכל לעזור לך בשום צורה. אז ג'מיני אמור להיות החבר הכי טוב של כל אחד מאיתנו בעידן הזה. בן אדם שמתחיל את יום העבודה שלו, לא קודם כל, לפני הקפה, פותח ג'מיני ומוודא שנייה שהכל תקין ושעובד במודל של הפרו, הוא לא בכיוון.
יובל: גם ככל שעובדים איתו יותר, זה הולך ונהיה טוב יותר, כאילו הוא ממש לומד אותנו. אני היום אומרת לו, לצורך העניין, יצא לנו פרק 86, אנחנו מדברים על קמפיינים שהם היו תחת ונהיו קמפיינים מדהימים, בוא תעזור לכתוב איזה ניוזלטר מעניין. הוא באמת יודע לעשות עבודה מדהימה, וגם אם אני אומרת לו, למשל, לא יודעת, לא מרגישה שזה מספיק בשפה שלי, תכתוב לי שיותר… כאילו, ממש כבר לומד אותנו.
עשהאל: הוא אלוף.
יובל: זה ממש must להשתמש בדבר הזה, בדיוק.
עשהאל: מסכים איתך במאה אחוז. אז את יודעת, אח שלי הגדול, יהושע, הוא איש מכירות מאוד מאוד מוצלח בחברת ביטוח, ביטוח רכב, ובאמת בטופ של הטופ של הטופ שם, של הנציגים, של הטבלאות, של המכירות והכול. הנה, עכשיו הוא הצליח להתחיל לעשות מילואים, אז ככה, שמח בשבילו, ומאחל לו הרבה בהצלחה, וכל הכבוד על הנחישות לרצות לעשות את זה, אז זה ככה נחמד. והוא תמיד אומר שאנשי מכירות – אתה יכול ללמד, אתה יכול לעזור, אתה יכול לייצר תסריטים – אבל הוא כל הזמן אומר לי, שיש גם עניין מולד באנשי מכירות שהם באמת טובים.
זאת אומרת, אתה יכול ללמד בן אדם עד רמה מסוימת, אבל בסוף, בשביל שהוא באמת יהיה איש מכירות ברמה הכי גבוהה, הוא צריך גם להיוולד עם איזה משהו, שקצת יתמוך ויעזור לו להיות איש מכירות כל כך טוב. וכאילו, זה אותו דבר גם בסופו של יום בשיווק. אז בשיווק, לשמחתי, ג'מיני יכול הרבה יותר לעזור, כי בשיווק אני כאילו עושה את הכל מאחורי הקלעים, ולא בזמן אמת בשיחה עם לקוח, ואז בסוף, אם עשיתי את זה מספיק טוב, אז זה יעבוד.
אז כאילו, אני גם קצת רואה את זה בסוף בנושא הזה של השיווק, שבסוף כשאני יושב עם המון אנשים, ואני רואה שמה שלי נראה מאוד מאוד טבעי וקל, כי לא יודע, כי אני חי את זה פשוט כל כך הרבה שנים כבר, ואני כבר לא זוכר את עצמי עושה משהו אחר, אבל לאחרים זה כן דורש איזו הסתכלות פעם שנייה או פעם שלישית, או מחשבה, או להפעיל רגע, לשאול איזה מישהו. אז כאילו, אני כן חושב שגם בעולם הזה של השיווק, יש עניין של להיוולד עם איזה משהו שעכשיו אפשר לחדד את זה, כמו האיש מכירות שיכול לחדד את זה.
נגיד סתם, אני עכשיו פותח, לא יודע מה, האח הגדול, אני לא מדלג על הפרסומות – אם אני אדלג על הפרסומות? זה החלק הכי טוב! אני מסתכל על הפרסומות של מקדונלדס, אני אומר לעצמי, וואו, מתי אני אהיה מקדונלדס? איזה פרסום, מה זה הטירוף הזה? כאילו, איך בא לי? או אני רואה את הפרסומות שבאים מהאחרונות, אני אומר, מה, כאילו, למה? מה זה? אני גם רוצה לעשות כאלה פרסומות. אז כדאי, כאילו בסופו של דבר, אפשר לחדד את הסקיל הזה, אבל גם כן…
יובל: אני חושבת שגם אם יש מישהו שהיה רוצה להשתפר בדבר הזה, אז אם אני יכולה ככה להמליץ על ערוץ יוטיוב, אני דיברתי איתך עליו כמה פעמים, קוראים לו "דון" (Doun), כי יש שם את אור בוטבול, יש לו סדרה שנקראת "ביקורת פרסומות". הוא כל פעם מעלה פרסומות – תקשיבו זה באמת, זה פשוט תוכן מעולה – הוא מעלה פרסומות, גם טובות, גם רעות. מדבר גם על העניין הזה של המלחמה, ועל הרגש, ועל הכוכביות הקטנות בכל מיני פרסומות, וביקורת על "הבאתם פרזנטורים ענקיים, אבל המסר כל כך גרוע", או "הבאתם את הפרזנטור ואז התעצלתם בקריאייטיב כי אתה ככה וככה וככה". אז אני חושבת שגם הראייה הזאת היא מאוד עוזרת לעין ביקורתית, ולשפר את הדבר הזה, ולהבין מה עובד יותר ומה עובד פחות. אזהרה קטנה, אני מאז שהתחלתי לצפות בערוץ, כל פעם שאני רואה סרטים וסדרות – כי יש להם כל מיני דברים – אז אורון ואני יושבים, אנחנו נורא ביקורתיים, וכזה "המשחק פה הוא ככה וזה ככה", ולמה זה… אז תיזהרו, כי אתם כנראה…
עשהאל: ממש קקטוס הזהב. קקטוס הזהב זה מה שמדרג את הפרסומות.
יובל: כן, הוא כאילו עושה ממש מגניב.
עשהאל: קקטוס הזהב של אור, קיצר. יפה, גם אהבתי שפרגנת לו, אני ממש עף על זה. יפה מאוד. את יודעת, יש עוד איזושהי נקודה שחשוב להזכיר אותה. בסוף, אנחנו אנשי שיווק, אנחנו לא קוסמים.
יובל: נכון.
עשהאל: זה לא שעכשיו אם לקוח בא ואומר לי "עשהאל, יש לי עסק למחסנים, תביא לי מלא מכירות", אז אני יודע להגיד לו "בטח, תחתום לי פה, והנה אני לוחץ על שלושה כפתורים ומתחילות לו מכירות". זה לא שם. אני אף פעם לא יכול להגיד ללקוח אם זה יעבוד או לא יעבוד. אבל יש הבדל עצום בין לקוח שחווה אדישות לפרסום שלו, לבין לקוח שאולי עוד לא מרגיש שהוא סוגר עסקאות, אבל כבר מגיעים לידים, והוא מתחיל להגיד לעצמו "היי, אם הייתי עונה יותר מהר, או היי, אם הייתי קצת יותר טוב במכירה, או היי, אם הייתי מציע לו את הדבר הנכון, או היי, אם לא היה לי מתחרה כל כך זול", או כל מיני דברים שהם כבר לא כאילו רק קשורים לחברת שיווק.
יש הבדל מטורף בווייב ובלייפטיים ואליו של אותו לקוח. כי לקוח שכן מרגיש שיש עניין, שפתאום יש תנועה לעסק שלו, אז הוא יהיה מוכן הרבה יותר בסבירות גבוהה לבנות איתך את הדרך של תוך כמה שבועות, חודשים, ימים – כל אחד והעסק שלו – שזה גם יתחיל להיות באמת רווחי וטוב ונכון לעסק שלו. אבל לקוח שחווה אדישות, זה כאילו הוא גם משפיל אותו באיזשהו מקום ברמה האישית. הוא אומר "מה זה? בניתי פה עסק", קחי נגיד את העורך דין ההוא, "אני עורך דין, למדתי פאקינג מלא שנים, עשיתי מבחני לשכה, עשיתי התמחות, אני יודע לעשות את העבודה מעולה, ואף אחד לא פונה אליי, מה זה הדבר הזה? אני מוציא 10,000 שקל בחודש מדיה, ומתוך עשרות אלפי חשיפות אף אחד אפילו לא השאיר פרטים? מה זה השטויות האלה?".
וזה מוריד לו את הביטחון, וזה גורם לכל הווייביות להיות מאוד קשה, עד כדי משפטים כאלה שלפעמים לא כזה נעים לקבל כשאתה חברת שיווק. וברגע שאתה מצליח לייצר פרסום שאנשים לא מצליחים להישאר אדישים אליו, אז גם אם בסוף הלקוח לא חוזר לאנשים בזמן, לא מצליח לייצר עסקאות או מה שזה לא יהיה, וקל וחומר אם הוא כן מצליח – הווייב טוב, הלייפטיים ואליו טוב, הוא ממשיך לעבוד איתך, אתה מייצר ערך מול עצמך, אתה לומד פתאום מהקמפיין, אתה אומר "אה, עשיתי פרוד כל כך טוב, אפשר לעשות את זה גם שם".
ובקיצור, זה מחבר את הנקודות בצורה הרבה הרבה יותר בריאה, וזה מייצר פשוט עסק שהוא הרבה יותר בריא. כי כל ההבדל בסוף בסוכנות של דיגיטל, זה האם הלקוחות נשארים איתך חודשיים והולכים, או שהם עושים עשר שנים והולכים לצורך העניין. אז זה בגדול ההבדל, כי לגייס לקוחות עוד ועוד ועוד זה תהליך אינסופי, זה לא הדרך. הדרך היא באמת לייצר לקוחות שהם מרוצים ושאשכרה שווה להם לעבוד איתך, ושהם שמים איקס כסף בצד ימין, ובטווח כזה או אחר, מה שיוצא להם בצד שמאל הוא הרבה הרבה יותר גבוה. אז גם הסיפור הזה של לייצר את היציאה מהאדישות ושפתאום יש תנועה בעסק… זאת אומרת, איך אני בעצם עכשיו הופך את הפרסומים המשעממים שלי לפרסומים שאנשים אשכרה עוצרים ורוצים לשמוע וגם להשאיר לי פרטים וגם לעבוד איתי, מה שנקרא – מוכרים לעצמם.
הדבר הראשון שאני רוצה לוודא שהקמפיין שאני מרים – בין אם זה במטא וגם אפילו אם זה דף בגוגל, זה אפילו לא העניין, אבל בוא נדבר רגע על מטא ובסושיאל שזה יותר נוכח – דבר ראשון, אני רוצה לוודא שאני מצליח לעבור בהצלחה את מה שנקרא "שלב ההסוואה". מה זה שלב ההסוואה? זה בעצם שאני לא רוצה להיראות כמו עוד פרסומת בפיד שרק מדלגים עליה. אני רוצה להיות זה שפתאום נראה כמו איזשהו אייטם חדשותי, פוסט אישי. בואי ננסה רגע להיזכר, את ואני, באיזשהו פרסום שראינו לאחרונה בפייסבוק שהוא כן של חבר, או אני אקח את עצמנו, את יודעת מה? את יודעת איזה פרסום שאני העליתי נגיד בפיד האישי שלי פתאום קיבל מלא אינגייג'מנט? השלט החדש.
למה? כי אנשים לא הרגישו שאני בא למכור להם, אלא הם הרגישו – גם הפוסט התחיל ב"תרימו את העיניים למעלה" או משהו כזה. זה היה מאוד מאוד טוב, גם הקופי וגם התמונה, ושמנו תמונה שרואים גם את WeWork הזה מעלינו, כאילו בשלט חוצות, וזה היה ממש מוצלח. כי אנשים הרגישו שזה שיתוף אישי. הם לא הרגישו שהם עכשיו הולכים לקנות משהו, וככה הם צריכים להרגיש גם כשהם רואים כביכול מודעה שלנו.
ברגע שזה נראה יותר כמו פוסט אישי, סיפור שאני מספר לחבר שלי לצורך העניין, אני מצליח לצאת מאזור האדישות. וברגע שהצלחתי לצאת מאזור האדישות, אז המוח של היוזר, של האווטאר שלי, הוא כבר לא מסתכל על זה כאל עוד פרסומת, אלא הוא אומר לעצמו "היי, יש פה משהו שאולי יכול להועיל לי לחיים, אז בואו שנייה נשים עליו את הקשב". וגם ההוק, הפתיחה של הסרטון, הפתיחה של הקריאייטיב, הפתיחה של איך המדיה נראית, איך הכיתוב מתחיל – ההוק חייב להיות טוב, הוא חייב להיות בריל טיים, הוא חייב להיות משהו שהבן אדם עוצר ואומר "וואלה, מעניין אותי".
הדבר השני שאני רוצה לוודא בפרסומות שאני מייצר זה שזה בעצם יהיה קריאייטיב שהוא תואם ל-real time marketing. זאת אומרת, זה צריך להיות עם חיבור למציאות העכשווית של הלקוח הפוטנציאלי שלי. אני לא רוצה להגיד לו בכללי שזה יתרום לו, או שכדאי לו מאוד לעשות את זה, אלא אני רוצה להגיד לו למה כדאי לו לעשות את זה דווקא עכשיו. לצורך העניין, כמו שאמרנו לו, שעכשיו הקבלנים משתמשים בתירוץ של המלחמה, ובגלל זה הם מאחרים, אז הם חושבים שלא יתבעו אותם על איחור במסירה, אז "בוא נתבע לקבלן שלך את התחת".
יובל: כן.
עשהאל: ואז אנשים עוצרים – אגב, שימי לב לקופי מדהים – "בוא נתבע לקבלן שלך את התחת", ולעשות חריץ, לא אכפת לי. זה אנשים עוצרים, פרובוקטיבי. אנשים עוצרים אומרים "רגע, מה זה? אני לא רגיל לראות כאלה דברים בפיד שלי".
יובל: זה לא מעורך דין.
עשהאל: בדיוק. מעניין. עורך דין מפרסם כזה, עצרתי מה שנקרא, בוא נראה מה הוא מציע. הדבר השלישי… נכון, נכון. הדבר השלישי זה בעצם שאני רוצה לוודא שהפרסום שלי מעורר הזדהות ואמפתיה. אם לצורך העניין אני חווה משהו, אז כנראה שיש עוד אנשים שחווים אותו, ולתת ללקוח להרגיש כאילו שמה שאני בא ואומר זה בדיוק גם מה שהוא מרגיש ובדיוק מה שעובר עליו.
יובל: זה לא היחיד.
עשהאל: אז הוא יגיד "אוקיי, אני רוצה להצטרף לזה". את יודעת, הרבה פעמים בן אדם, אפילו רק כשהוא יודע לנתח בעיה ולהסביר את הבעיה, אז אנשים בטוחים שכבר יש לו את הפתרון. וזה גם איזשהו hack שיווקי שכדאי מאוד להשתמש בו. והדבר האחרון, והוא לא פחות חשוב מכל השאר, אבל הוא חייב לבוא כשלב רביעי ולא כשלב ראשון, שני או שלישי – זה שלב ההנעה לפעולה.
זאת אומרת שבסוף, זה מאוד נחמד להגיד לו שהקבלן לצורך העניין מאחר, והוא מתרץ את זה בגלל המלחמה וכל מיני סיפורי סבתא, אלא אם בסוף אני לא יודע גם לבוא ולהגיד לו איזשהו חיבור של "שלח לי את הסכם המכר שלך חתום לוואטסאפ ואני אגיד לך אם יש לך עילה לתביעה", אם אני לא יודע להגיד את זה, אז בן אדם יכול להגיד "בואנה, באמת כאילו לא יפה", ולהמשיך את החיים שלו, והוא אפילו לא פנה אליי, אז זה לא עזר לי.
יובל: אגב, סופר חזק ההנעה לפעולה הזאת שנתת עכשיו, כי זה מתקשר גם לאיזו נקודה שדיסקסנו עליה ככה גם באיזו מין שיחת מסדרון, של לבקש משהו מהצד השני, מהלקוח שלי. כאילו, לא סתם הוא משאיר לי טלפון ושכחתי ממנו, אלא "שלח לי את החוזה, את הסכם המכר שעשית". זה חזק בטירוף, כי הוא גם נותן משהו והוא פועל והוא לוקח חלק אקטיבי בדבר הזה.
עשהאל: זה הקמפיין שעשינו למשל, אם מדברים כבר על מה שקרה בתקופה האחרונה אצלנו בקמפיינים הממומנים, אז זה הקמפיין בדיוק שעשינו עם הבחור של המטבחים. מה עשינו? לקחנו מלא מלא מלא מלא תמונות שלו של מטבחים שהוא הקים בכל מיני מקומות בארץ, ובעצם יצרנו קמפיין שלם שבסוף בא ואומר: "תן לנו לבנות את המטבח חוץ הספציפי שאתה צריך, בחלל שאתה צריך – בין אם זה עכשיו במרפסת, בפטיו שלך, בחצר, בגינה, בגג, באיפה שזה לא יהיה". אנחנו בעצם מבקשים ממנו כאילו "תצלם לנו את המרחב שהיית רוצה שיהיה בו את המטבח, ואנחנו כבר נתכנן לך ונגיד לך, בהתאם כמובן לרצונות שלך, איך אנחנו יכולים לבנות לך, ואנחנו ממש מעבירים לך הדמיה של איך זה ייראה בגינה שלך".
ואז בעצם ה-call to action של הקמפיין זה מעבר לשיחת וואטסאפ, ואז בוואטסאפ אוטומטית יש כבר הודעה שהיא כתובה מטעם המערכת, שאומרת "תשלח תמונה של המקום שאתה רוצה את המטבח, ואנחנו נגיד לך מה אנחנו חושבים שאפשר לעשות בו".
יובל: מדהים.
עשהאל: ואז יש בעצם איזושהי מחויבות מצד הלקוח שהוא כבר מושקע רגשית בתהליך, והוא לא מרגיש כמו "אה, הם רוצים את השם וטלפון? יאללה, נעשה Enter, הנה הם קיבלו שם טלפון", ואז אחרי שעה אתה מתקשר אליו, או אחרי עשר דקות, הוא בקושי זוכר שהוא השאיר פרטים. צריך כן לגייס את המחויבות של הלקוח לצד שלנו. אז זו בעצם
יובל: האמת שמאוד נהניתי להקליט את הפרק הזה, אני חושבת שהוא סופר חשוב, במיוחד עכשיו. כאילו, תמיד אנחנו מדברים ונותנים כל מיני טיפים לשיווק ודברים כאלה, אבל עכשיו זה אפילו מרגיש לי שלב אחד קדימה. כאילו, ברור שתמיד כדאי לצאת מהקופסה ולחשוב יצירתי, אבל בזמנים האלה אני בטוחה שיש לא מעט עסקים, בין אם זה סוכנויות ובין אם זה פרילנסרים וכאלה שחווים את הדבר הזה ויש להם תסכול עם הלקוחות והכול. אז לדעתי היה פרק מהמם עם המון ערך, ונהניתי מאוד.
עשהאל: אני שמח לשמוע, וגם אני נהניתי, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה, ביי!
ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם
ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.
