פרק 89 – דונלד טראמפ ואני נפגשים השבוע

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 89 כבר כאן, בפרק הזה, דיברנו על דונלד טראמפ ואני נפגשים השבוע. אתם מאמינים לי, אתם לא מאמינים לי, אני בטוח שאתם לא מאמינים לי, אבל אתם טועים, זה נכון. פרק 89, ניצול הזדמנויות, ואל תפספסו את ההזדמנות לשמוע את הפרק הזה. מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
טוב, פרק 89. אז האמת היא שזה פרק מאוד מרגש. אני ככה מכורטס כבר, יש לי כרטיסים למחר, אני טס לארצות הברית. וזה קטע, כי את הכרטיסים קניתי לפני ממש כמה ימים, אני בעצמי ככה לא הייתי בטוח אם הדבר הזה קורה או לא קורה, אם זה באמת או אם זה… זו המצאה. בכל מקרה, זה מתברר כאמת לאמיתה, ואני ככה באמת טס. אז איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה העניינים?
עשהאל: וואלה, בסדר גמור. אז היום אני רוצה ככה לשתף אותך באיזה עניין, עניין שאת הכרת ממש לפני כמה ימים.

יובל: כן, אני הייתי בשוק כן? שבעצם השבוע אני טס למאר-א-לאגו, שזה בעצם האחוזה הנשיאותית של טראמפ, זה מקום ענק, עם מלא בריכות ומלא מתחמים ועניינים. ואני באמת מוזמן לשם, ואני מוזמן לשם עם עוד אנשים מאוד מאוד מאוד חשובים ומוכרים. וזה קטע מטורף. באמת, המטרה של הפרק הזה היא באמת לדבר על ניצול הזדמנויות, על איך אני רואה הזדמנות ואני גם לוקח אותה, ולפעמים כשאתה לוקח, מחפש בעצם הזדמנויות ועושה דברים ומעיז, אז זה גם לפעמים בא על חשבון זה שוואלה, אתה נופל בכל מיני דברים בדרך, ואתה מנסה דברים שלא מצליחים, אבל זה גם בא על הדרך, גם עם כל מיני הצלחות מאוד מאוד מעניינות. אז בואי תספרי לי קצת, מה את יודעת על הנסיעה הזו?
יובל: על הסיפור כולו או רק על הנסיעה עצמה?
עשהאל: לא יודע, בכללי כזה, מה, מה אתם?
יובל: אני אגיד לך מה אני שמעתי, ככה. אני, הרי אני יודעת שהיה את המטבע של אילון מאסק, ואחריו יצא בעצם המטבע של טראמפ, וככה, מי שמקים, עוקב ומי שיודע, אז בסיכומי שבוע ככה עשה אלא הרבה פעמים, משתף אותנו מעולמו והכול, וגם דיבר איתנו על העניין הזה של המטבעות, וכל הסיקורים על זה, וכל הציוצים שהיו עם אילון ועם הכל, ושזה הקפיץ את הדברים והכל, ובאותו זמן, אני מאמינה שאתה גם קנית, אני לא יודעת מה קורה עם החבר'ה אצלנו בסוכנות, אני יודעת שחלק כן גם עניין אותם הנושא והכל.
ואני הבנתי, כאילו, אני גם, נגיד, סיפרתי לחברים או דברים כאלה וזה, אז אני הבנתי שכאילו הייתה איזושהי שיטת, בעצם, אוקיי, בעצם אחרי תקופה, טראמפ החליט לעשות איזשהו מפגש כזה לכל מי שרכש את המטבע שלו והכל, ובעצם, איך מחליטים מי משתתף, אז יש פה איזושהי נקודה, איזשהו עניין של ניקוד, אני לא הבנתי את הנושא הזה עד הסוף, אבל אני יודעת שכאילו, לוקחים בחשבון כמה מטבעות קנית, האם נכנסת, יצאת, כשעלה, ירד וכדומה, ובעצם אתה הגעת למקום מסוים, לחשוף את המקום שאתה הגעת אליו, כי אני…
עשהאל: אני אספר, האמת שאת יודעת מלא, שזה מאוד נחמד, נשמע שאת מקשיבה כשמספרים בקרים,
יובל: זהו, לא, כי אני סיפרתי את זה, וכל מי שסיפרתי לו אמר, וואו, כאילו, זה מקום מטורף להיות…
עשהאל: זה באמת הזוי, אז באמת כל מה שאמרת נכון, חשוב להגיד שאני אף פעם לא ממליץ, אני לא יועץ השקעות, ואסור לי להמליץ, ושום דבר זו לא המלצה, זה נטו מספר על החיים שלי, וכל אחד מסיק מזה מה שהוא רוצה. קיצר, רוב הדברים שאני המלצתי, מה זה המלצתי? אני לא ממליץ כלום, אבל רוב הדברים שאני משתף שעשיתי, אז רובם נכשלים. זאת אומרת, ככה זה עובד בעולם היזמות גם, וזו המחאה הכי גדולה שלי נגד בתי הספר, שהיום ילד מוציא 50, ועוד אומרים לו שהוא נכשל. כאילו, את מכירה יזם שיש לו 50% הצלחה? זה לא קורה.
אבל בכל מקרה, רוב הדברים שאני באמת עושה, אין מה לעשות, זה באופן טבעי הם לא מצליחים, אבל יש כמה שמצליחים שמביאים איתם הרבה דברים טובים. אז מה שבעצם קרה, זה שבינואר 2015, טראמפ בדיוק עלה לשלטון, נכנס לבית הלבן, והוא הוציא מטבע ממקוין שנקרא טראמפ קוין. ואני ככה הפעלתי את הראש, וכמו שאמרת גם על הדודג' קוין שאלון מאסק מקדם, אז אני כזה אמרתי לעצמי בלב, טראמפ מספיק ככה ערמומי וחכם, ויש לו את כל מה ש… את הסמכויות ואת כל מה שצריך, כדי להרים את המטבע הזה גבוה גבוה, בטח הוא יעשה שיהיה אפשר, לא יודע, לשלם על חידוש דרכון או תעודת זהות בארצות הברית רק עם המטבע הזה, או הוא ימצא איזה האק איך להרוויח הרבה כסף מהמטבע הזה. בסוף זה מטבע שעדיין כמעט 80% מהמטבע שלו בבעלותו, ולכן זו שיטה ממש טובה לעשות מיליוני דולרים וקלי קלות. אז אמרתי, אני ככה אצטרף מוקדם ואני בטוח שביום מן הימים זה יהיה משתלם, יש לו ארבע שנים גם עכשיו של קדנציה, אז כאילו יש הרבה זמן.
יובל: כן.
עשהאל: וקניתי בעשרת אלפים דולר מטבעות, ב-1 בינואר 2015, ולגמרי שכחתי מזה. ואז לפני כמה שבועות בעצם ראיתי באמת במקרה-מקרי לחלוטין, אבל כל היופי של המקרה הזה, כאילו המילה מקרה, זה הסיפור של הפרק. זאת אומרת, עליה אני רוצה שנתעכב, אז ככה תכווני אותי לשם. מה שקרה זה שפתחתי את הדפדפן החדש בכרום שלי, בטלפון, ובכרום שלי, כשאני עושה כרטיסייה חדשה, אז הוא בעצם נותן לי את הדיסקאברי, כאילו את הכתבות כאלה שהוא חושב שהם תחומי העניין שלי על בסיס הפעילות שלי. אז הוא אומר, תראה, יש פה דברים שכדאי לקרוא, וראיתי כתבה שמדברת על זה שטראמפ הולך ל… הוא בעצם הכריז על תאריך חדש, ה-25 באפריל 26, שבו בעצם הוא הולך לעשות כנס במרילגו למחזיקי המטבע של טראמפ, על בסיס איזושהי טבלה מסוימת וכזה, ונכנסתי וראיתי כאילו שכל מה שצריך לעשות, הרי כבר היה לי את המטבע, לא? זה לא שהייתי צריך לקנות מטבע או משהו.
כל מה שצריך לעשות בסך הכל זה להיכנס לאיזה אתר שהוא יצר, ולחבר את הארנק שלי בגישות צפייה בלבד לתחרות, ואז בעצם אתה נכנס לטבלה שבעצם מציגה את הנקודות שלך ואת כל הנקודות של כל מי שמשתתף בתחרות. אז אני עשיתי את זה באמת בקטע שכאילו מה אכפת לי, כבר זה קיים וכל זה. עכשיו, למה עשיתי את זה באותה שנייה? כי ראיתי ששיטת הניקוד היא מאוד מעניינת. שיטת הניקוד אומרת שבעצם זה לא לפי מי שיש לו הכי הרבה מטבעות, כי אם זה היה ככה אז לא היה לי סיכוי. השיטה הולכת לפי מי שלצורך העניין כל שעה שעברה מאז שהמטבע הונפק, אז כל שעה אתה מקבל את כמות הנקודות של שווי הטראמפקוין, שהיו לך בארנק באותו רגע. נגיד אם עכשיו יש לך עשרת אלפים דולר והתחלת את זה בינואר 2015, אז בעצם כל שעה מאז אתה מקבל עשרת אלפים נקודות.
ואז המטרה היא בעצם לעודד אנשים לא רק לקנות, אלא לקנות ולהחזיק בזה, וגם לקנות מהר יותר, וזו שיטה שהיא על גבול הגאוני, תמיד כשאנחנו עושים מבצעים בדיגיפאם וחושבים על איך לעשות את זה בצורה הכי טובה, תמיד אנחנו חושבים על איך לייצר את ה-fear of missing out, שכאילו יש לזה גם deadline, אז זו שיטה ממש ממש טובה שטראמפ עשה, שהיא בעצם גורמת לאנשים, שבעצם אנשים אומרים לעצמם, בוא נעדיף לי לקנות עכשיו, כי עכשיו יש עוד חודש עד האירוע, אז עכשיו במשך חודש כל שעה יהיה לי מלא נקודות, אז כאילו זה דבר שהוא מאוד מאוד חיובי. אבל בכל מקרה, אני חיברתי את הארנק שלי באמת, איך שהתחרות הזאת התחילה, וקלטתי שכאילו אני עם כמות נקודות אסטרונומית, עכשיו, ככה למעשה בעצם אני סתמתי ולא סיפרתי על זה לאף אחד, גם לא לבר אפילו, איזה שלושה שבועות אולי, או שבועיים, שלושה, אמרתי, מה יש לי לדבר איתה על זה, וואלה, היא תחשוב שאני נפלתי על המוח, ושאולי גם בסוף אני אגלה שמה שקראתי הוא לא נכון, והתחלתי ממש להצליב כתבות, וראיתי כתבות באתרים מאוד גדולים, בינלאומיים, ואני כזה…
יובל: תשמע, אבל זה טירוף, מה, אפילו להגיד, את לא מבינה איזה…
עשהאל: כלום.
יובל: נראה לי נפלתי על הסכם, לא יודע, אפילו כאילו… לא,
עשהאל: אמרתי מילה בערב, היה איזה יום אחד שדיברתי עם אחות של בר, והיא בדיוק גרה בארצות הברית, ואז כזה יצא לי מהפה משהו בסגנון של, את יודעת, אני עוד מעט טס לארצות הברית לפגוש את טראמפ, והיא כזה חשבה שאני צוחק וזה, ואז אני שיתפתי את אחותה, תוך כדי שאני גם משתפת בר פעם ראשונה בדבר הזה, ומאז שיתפתי באמת ממש מעט אנשים, עד שפשוט קניתי כרטיסים, שזה היה אתמול-שלשום, ואז התחלתי באמת לדבר על זה קצת יותר, והנה אנחנו גם מקליטים על זה פרק, את יודעת, גם פרק קודם אולי אמרתי, אולי אני אקליט על זה, ואז אמרתי,
יובל: לא,
עשהאל: עוד לא קניתי כרטיסים, אי אפשר וזה, אבל שורה תחתונה, הדבר הזה בעצם התגלגל משם, זאת אומרת, הכל התחיל בגוגל דיסקאברי, אבל מה היופי? היופי הוא ניצול ההזדמנויות, זאת אומרת, שאני בטוח שלהמון מאזינים שלנו, ולי, ולך, ולכולם, יש מלא מלא דברים מעניינים שקורים בחיים, והכל שאלה של האם אתה עוצר ומתעמק ומנסה רגע להבין מה היה פה ואיזו הזדמנות טמונה פה, או שאתה פשוט ממשיך את החיים שלך. עכשיו, אני אתן לזה דוגמה מגניבה שממש ממחישה את העניין הזה, ספציפית, כדי שהמאזינים גם יוכלו להבין איך הם יכולים ליישם את זה בעולם שלהם.

עשהאל: שבוע שעבר דיברתי עם קובי על העניין הזה של ניצול הזדמנויות, ואז אמרתי לו, אני אתן לך דוגמה למה זה ניצול הזדמנויות. במשרד יחד איתי, שנינו לא נוסעים ברכב ביום-יום, ככה ששנינו כנראה יצא לנו להחנות את הרכב במשרד כמה עשרות פעמים כנראה, אבל אנחנו לא עושים את זה כל יום, אנחנו באותה תדירות. ואז שאלתי אותו, אתה עכשיו נגיד עומד מול המחסום, ואתה צריך להיכנס, ואין לך טלפון, כי בגדול איך זה נפתח? זה נפתח עד איזה שיש מספרים מסוימים שהגדרנו מראש, שאם הם מתקשרים למספר מסוים, השער עולה. אז שאלתי אותו, אתה עכשיו עומד מול השער, ואין לך טלפון, איך אתה נכנס? אז אני שואל אותך את אותה שאלה, אני מקווה שאת לא יודעת את התשובה, שלא דיברנו על זה כבר בפרקים קודמים. לא, יופי. אז אני שואל אותך, את עומדת עכשיו מול השער של החנייה, ואת רוצה להיכנס לחנייה, ואין לך טלפון, איך את נכנסת?
יובל: אז או שאני מחכה שמישהו יצא…
עשהאל: את לבד בעולם, כולם מתו, תקשיבי, כולם מתו, כל העולם מת, רק את נשארת.
יובל: אוקיי. אין בנאדם לדבר איתו. ואני חייבת את החניון, כולם מתו ואני צריכה לחנות, אחרת אני אקבל קנס.
עשהאל: בדיוק, כל הרכבים לא זזים, לא יכולים לזוז.
יובל: אני אולי אקח איזה אבן או משהו לחיישן תנועה שם, נזרוק אותו, לא יודעת, נטפל את האירוע. או שאם אני לא מקבלת כנסת, את גם יכולה להפגש שם.
עשהאל: רגע, מה, יש איזשהו חיישן שאת יכולה לזרוק אבן? מה הכוונה?
יובל: כן, יש שם חיישן תנועה, ואז אם אתה עובר, הרי ביציאה, אתה לא מכנז, אתה לא יודע, אבל ביציאה שאתה יוצא, אתה לא צריך להתקשר עוד פעם לשער, או פשוט, החיישן קולט כשאתה עובר עם הרכב והשער נפתח אוטומטית.
עשהאל: אוקיי, אז מה, האבן תפתח את החיישן?
יובל: אז אני ראיתי, האמת, אנשים גם יוצאים פיזית, עוברים, נכנסים מהר לאוטו, וזה, לא יודעת אם אני אצא מהאוטו, אבל אולי נזרוק איזה משהו, ונקווה שבאמת זה ייפתח.
עשהאל: מגניב, מגניב לגמרי. אז שאלתי את קובי את השאלה הזו, והוא לא, לא הייתה לו תשובה הזאת, הוא ניסה, אמר לי, תשמע, אני מבקש ממישהו שיחה, אני מבקש את זה, אמרתי לו, אתה לבד בעולם, מה אתה עושה? ואז התשובה שלי הייתה, זה שדומה מאוד למה שאת אמרת, זה שלי זה כבר, זאת אומרת, פעם אחת, אוקיי, התשובה היא שיש חמישה מטרים, אם יורדים קצת את הירידה, חמישה מטרים למטה, יש חיישן תנועה בצבע אדום, שאם אתה שם עליו את היד, השער נפתח. עכשיו, הפואנטה היא, איך אני יודע את זה? זאת אומרת, איך קובי לא יודע את זה? ואני כן יודע את זה. ואז התשובה היא, זה שפעם אחת, עשיתי ברגל את העלייה של הירידה לחנייה, פשוט עשיתי את החזור, כאילו, את העלייה, ואז ראיתי שכשאני פיזית, בגלל שהייתי צמוד לקיר הימני, מאיזושהי סיבה, לא יודע אפילו למה, זה היה בטעות, פתאום ראיתי שהשער כמעט נתקע בי, כי הוא עלה. זאת אומרת, השער פתאום עלה בלי שביקשתי.
יובל: כן.
עשהאל: זה בדיוק אותו דבר כמו בגוגל דיסקאברי, שראיתי כתבה שפתאום משהו שם לא, זאת אומרת, קובי, כשזה קרה לו לצורך העניין, הוא פשוט המשיך את החיים, אמר, מה זה משנה, אני לא צריך עכשיו לחנות, אז הכל טוב.
יובל: כן.
עשהאל: וכמובן שקובי אחלה, כן? אני שם אותנו כדוגמה. אני אישית, תמיד כשקורים לי דברים כאלה בחיים, ופתאום אני רואה שער עולה בלי ש… ואני רואה שאין רכב שנכנס וכלום, אני עוצר, אני אומר, מה הפעיל את זה? ואז אני חוזר אחורה ומנסה להפעיל את זה פעם שנייה, ואז אני קולט שיש דרך אשכרה להרים את השער הזה בלי שום דבר אחר. אז בזכות זה אני יודע את זה. אז למשל אני, אם הייתי עכשיו צריך להיכנס, אז מה שהייתי עושה זה ש… ועשיתי את זה כבר פעם אחת, זה אני יוצא מול החנייה, אני מוציא, יוצא מהרכב רגלית, אני שם את היד שלי על החיישן, אני עולה את החמישה מטרים האלה למעלה, אני מחכה שהמחסום ינסה לרדת שוב פעם, ואני שם לו את היד כדי שהוא עוד פעם יגלה שיש מישהו ושהוא ירים חזרה. איך שהוא מרים חזרה, אני נכנס לרכב ונוסע ונכנס. ככה אני עשיתי את זה.
יובל: כן.
עשהאל: זה באמת קרה. אז זה בדיוק הקטע, שכשקורים לנו דברים מסוימים בחיים, והם פתאום לא שגרתיים, או שמשהו קרה, או שהיה פה איזה משהו שהצלחתי מאוד מהר, או שעשיתי איזה מכירה מאוד טובה, או שפתאום קיבלתי איזה רעיון, או שמשהו נפל עליי, או שמשהו זז, אז לעצור שנייה ולהתעמק ולחקור מה היה פה, איך פתאום השער נפתח לבד. יש כנס במרילאגו והוא אומר לי מטבע טראמפ, ויש לי מטבעות של טראמפ, בוא נבדוק רגע מה צריך לעשות. ובזכות זה שנכנסתי, וחקרתי, וראיתי, ולקח לי, לא יודע, 20 דקות, אבל התעמקתי בזה, אז חיברתי את הארנק, ואז מה שקרה זה שבעצם הוא עשה תחרות, שבה כל מי שיש לו טראמפ קוין יכול להתחבר ללידר בורד, שזו בעצם טבלה כזו של דירוג, ואז 297 אנשים שיסיימו במקומות הראשונים, כאילו 297 המקומות הראשונים, הם בעצם יוזמנו למרילאגו, לאירוע פרימי ומטורף, עם ארוחת ערב ויום שלם כזה, והוא אומר, עם מלא סופרסטארס ומלא אנשים מפורסמים וכל מיני כאלה, ואני פשוט התחברתי לזה, לא עשיתי איזה משהו גדול, פשוט אמרתי, את ההזדמנות הזאת, אני לא רוצה לפספס.
ומה שקרה זה שפתאום אני כזה קצת מסתכל מהמומי, ואז אני רואה שהאנשים שנמצאים איתי, זה אנשים ממש בסדר גודל מטורף, וקרו שם מלא מלא דברים מאוד מאוד מעניינים, שאני ארצה באמת לעבור עליהם. אבל החלק החשוב באמת בפרק זה פשוט לא לפסוח על הזדמנויות. אם אנחנו רואים לצורך העניין משהו שקורה, אנחנו רוצים לעצור רגע ולהבין איך זה קרה. אם סיימתי יותר מהר ממה שצפיתי את העבודה, אני בודק רגע מה עשיתי פה. אם אני רואה פתאום שמשהו הסתדר לי ושאיזה מישהו בדיוק בא בזמן שרציתי, או לא יודע בדיוק מה, כל דבר שקורה, אני מפעיל את השכל. אני לא אומר, טוב, זה כבר עבר לא נורא, אלא אני באמת באמת משקיע מחשבה ובודק רגע מה ראיתי פה מול העיניים שלי.
עכשיו, תביני, השיטת ניקוד של איך מחשבים את הטבלה, היא כאילו נבראה בשבילי, אני לא הוצאתי שום מטבע ולא נגעתי בשום דבר מ-1 לינואר 2015. ואנשים כאילו שנמצאים איתי בכנס, זה אנשים, יעני, בסדר גודל, שעוד מעט אני אתן לך שמות קצת, ואת כאילו, זה מטורף, אני מדבר איתך על שחקני NBA בשפע, ועל זמרים, ועל אנשי עסקים בסדר גודל של החברות שמובילות את הנאסדאק, וכאילו, דברים באמת הזויים לגמרי. ובאופן כללי גם, כל דבר שטראמפ עושה, אני ממליץ בחום ללמוד ממנו, כי הוא איש שיווק באמת, באמת מטורף. עכשיו, דבר נוסף שאני מצליח ללמוד מהסיפור הזה, זה שזה לא ששמתי המון המון כסף, ואז כאילו המאמץ הנקודתי הוא זה שהביא לי את הכרטיס, אלא להפך, זה דווקא ההתמדה, זאת אומרת, זה עשרת אלפים דולר שנמצאים שם כבר שנה וארבעה חודשים, וזה מה שהביא לי את הכרטיס. אז אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה.
יובל: נכון.
עשהאל: אז ככה, באמת העניין הזה הוא מאוד מאוד חשוב. וכאילו, גם יצא לי כזה לשתף קצת אנשים בדבר הזה, והם פשוט לא מאמינים. כאילו, הם אומרים, מה זה השטויות האלה? מה אתה מבלבל את המוח? אתה לא טראמפ ולא נעליים ולא… כאילו, זה פשוט נשמע קצת כמו איזה סיפור too good to be true, אבל בוא נגיד ששבוע הבא אני אחזור מהכנס כנראה, ואז אני אספר לך אם באמת היה שם מישהו או לא היה שם מישהו, יכול להיות שאני מדבר שטויות, אבל אני מאמין שזה באמת, זה פורסם פשוט בכל האתרים הכי גדולים, הכי מרכזיים, אני די בטוח שזה אמיתי. גם קיבלתי ה הוראות כאילו מטורפות מטעם הסוכנות הביון האמריקאית, כאילו, משהו מטורף לגמרי, צריך להגיע ל… וואו, מטורף. זה באמת נראה רציני. אבל הרבה אנשים לא מאמינים כשאני מספר להם את זה.
יובל: אז אני, דווקא שלאנשים שסיפרתי, הם האמינו לי ואמרו לי משפט כזה, כמעט כולם כזה מגיבים באותו, כאילו בסגנון של איך הכל קורה לעשהאל, איך הכל כאילו כזה.
עשהאל: הם לא מכירים את כל הדאונים, מה שלא עובד.
יובל: אז אני גם אומרת להם בתגובה, כי אני חושבת שאפילו כשסיפרת לנו את זה עוד בהתחלה, לפני תחילת שבוע כזה, אז נראה לי שדן היה בחדר וגם, הוא אמר לך, איך הכל קורה לך או משהו כזה, אז אני מחזירה להם במילותיך, אני אומרת, חבר'ה, כמו שהוא לקח את כל הסיכונים וחלק מצליח וחלק לא מצליח, כאילו, בן אדם כל הזמן עושה, אז זה מטורף.

עשהאל: בואו נדבר קצת על האורחים הנוספים, אני כזה מסתכל מי יושב מימיני, מי יושב משמאלי, אז כאילו, בואו נדבר על זה רגע. אז מייק טייסון, המתאגרף האגדי, מגיע, גרנד קרדון, שזה בן אדם שיש לו 50% מ… יש לי פה ספרים שלו, יש לי פה ספר של גרנד קרדון, ויש לי אפילו יותר מאחד לדעתי. אז גרנד קרדון הוא, באמת, הוא כתב כל כך הרבה ספרים, זה פשוט מטורף. טוני רובינס, שזה בן אדם שאנשים נוסעים אליו מכל העולם ומגיעים לכנס שלו שעולה אלפי דולרים, במקרה הטוב, והוא מאוד מאוד מוכר. יש את צ'י יונג סונג, שזה בעצם הבעלים של אפביט, שאפביט זו בעצם אשכרה בורסת הקריפטו הכי גדולה בקוריאה, קוריאה זה לא מקום קטן כמו בישראל, זה הרבה יותר רציני.
יש את טים דרפר, שזה בעצם משקיע ענק מסיליקון ואלי, כאילו, בן אדם שמוערך במיליארדים. יש את אנטוני פומפיליאנו, שזה בעצם יזם, משקיע ופרשן פיננסי אמריקאי, יש לו פודקאסט שנקרא פומפ. סופר מוצלח, אני מדבר על כל סרטון ביוטיוב שלו עם בין עשרות למאות אלפי צפיות. יש את קטי וויד, שזה הבעלים, זו בחורה, היא הבעלים של קרן ההשקעות ארק, שהיא קרן של מיליארדי דולרים. יש את פאולו ארדוניו, שזה בעצם הבעלים של טיזר, טיזר זה בעצם ה-stable coin, כאילו המטבע הקריפטוגרפי שיש לו ערך שצמוד לדולר, הכי גדול בעולם. אני מדבר איתך על משהו בסדר גודל באמת של מפלצת, וגם הוא הבעלים של בורסת ביטפינקס, משהו כזה, זאת בורסה בעצם של קריפטו, ועוד ועוד, יש באמת כמות מטורפת של אורחים ושל אנשים, אני באמת הבאתי רק את הנבחרי-נבחרים.
כמו שאמרת, בסוף ההזדמנויות האלה בחיים, המטרה היא לא לפספס אותם וגם לא לפחד מהכישלון כביכול. אני לא מאמין במילה כישלון, פשוט גם כשמשהו לא עובד, אחלה. אם לקחת סיכונים שאתה יכול לעמוד במים יקרה ולא תצליח, אז הכול בסדר. כאילו זה סיפור חיי, באמת, אני כל כך הרבה דברים עושה בחיים ולא מצליח וכאילו נכשל כביכול, אבל אני לא רואה את זה ככה, אני פשוט רואה את זה כעוד דרך בדרך להצלחה, כעוד שיעור שלמדתי, וזה תמיד נחמד ומעולה. יש קטע כאילו ש… כאילו כשזה קרה, אז כזה קצת הרצתי עם עצמי בראש מחשבות של וואי, אבל כאילו עכשיו אני שבוע, לפחות שבוע אני אצטרך להיות בארצות הברית, כי אני רוצה גם שלא יהיה לי ג'טלג בכנס, בואי, אני לא יכול להגיע וכאילו לא ישנתי כל הזה.
אז כאילו אמרתי לעצמי כזה, וואי, כמה זה מורכב להשאיר את בר עכשיו לבד במשך שבוע עם דבש ועם לבה ועם כל המטלות וכל המשימות וגן ועניינים והכול. ואשתי כאילו בר, מהשנייה הראשונה שהיא שמעה על הדבר הזה בשיחת זום הזאת עם גל. אני אומר לך, היא כל כך תומכת בי בזה, היא אומרת לי, אתה חייב ללכת, ואני מתרגשת הרבה יותר ממך, נראה לי, וזה יהיה הדבר הכי מטורף שעשית, ואתה חייב לטוס לזה, ולא משנה מה, וכאילו, אז באמת, זה כל כך חשוב שהזוגיות שלנו כאנשי עסקים, כבעלי עסקים, תהיה טובה ותומכת, כי אם זה לא ככה, אין, זה אירוע מורכב בסדר גודל אחר. כשיש לך את התמיכה מהבית, באמת הכל הרבה הרבה יותר פשוט. אגב, בכנס, אז יש מלא מרצ'נדייז ממש ממש מגניבים, כשזה דברים שאפשר ללמוד מטראמפ בצורה, באמת כדאי ללמוד ממנו. אני אגיד דוגמה, אז כל מי שמגיע לכנס מקבל שעון חתום על ידי טראמפ, כזה שעון של הכנס, או מקבל פוסטר כזה מגניב חתום על ידו, שהוא מקבל פסלון כזה של טראמפ, נשים אותו פה בחדר של הפודקאסט, או שהוא מקבל ארוחת ערב אקסקלוסיבית, וכל מיני דברים כאלה מגניבים, שהם מרצ'נדייז שהוא נותן, וזה חלק כזה מהעניין.
יובל: אולי גם אנחנו צריכים לשלוח אותך עם מרצ'ים כלשהם, שיתאימו למשתתפי…
עשהאל: אז זה הקטע, אנחנו ממש עוד מעט נדבר על הקטע של איך אני מכין את עצמי לשם, כי זו באמת נקודה חשובה, אנחנו כבר נגיע אליה. אגב, לפני שאנחנו ממשיכים בפרק, אז אני רק עושה פה איזושהי עצירה קצרה לטובת המבצע שלנו. יש לנו שבוע הבא, היום אנחנו נמצאים בתאריך ה-20 ל-4, אז בשבוע הבא, לא השבוע הזה, בימים שלישי, רביעי, חמישי, יש לנו בעצם מבצע בדיגי פארם, דיגי פארם זו בעצם פלטפורמה שכל אחד, כל בעל עסק יכול לקדם את העסק שלו, את האתר שלו, במנועי ה-AI, בג'מיני, בגוגל וכדומה, ויש לנו בעצם מבצע שם שכל מי שיגיד לי שהוא שמע את הפרק הזה, ויגיד ליעקב או להדסה, הנציגים שלנו בדיגי פארם, שטראמפ הוא משיח בן דוד, ואולי גם בקרוב באמת נגלה שזה המצב, המלחמה בדיוק עכשיו ככה התחילה, עושה רושם של חוזרת.
אז כל מי שיספר ליעקב או להדסה שבעצם טראמפ הוא משיח בן דוד, וכמובן ישתתף במבצע באיזושהי חבילה, אז אני באופן אישי אשב על האתר שלו, יש לי עכשיו בארצות הברית גם קצת זמן, וגם כשאני אחזור יהיה לי קצת זמן, אני אשב על האתר שלו, ואני אחזיר לו דוח מסודר שאני באופן אישי, לא עובדים שלי, לא יעקב, לא הדסה, לא אף אחד אחר, אני אישית אשב על האתר שלו, ואתן לו חמש נקודות שבעיניי אם הוא ישפר אותן האתר שלו גם ימכור יותר, גם יקבל יותר פניות, וגם יקבל דירוגים הרבה הרבה יותר טובים, בג'מיני, בגוגל, ב-AI ובכל שאר המקומות. אז זה ככה באמת איזושהי הטבה ואיזושהי הפסקה קצרה מהפרק. יותר מוזמנים להיכנס לדיגי פארם ולבצע את ההזמנה בימים שלישי, רביעי, חמישי, שבוע הבא, באיזה תאריך אם זה יוצא? תבדקי.
יובל: 28 עד ה-30 לאפריל.
עשהאל: מגניב. בוא נמשיך רגע לנושא שלנו. אז עוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, וזאת הסיבה גם שלא שיתפתי בדבר הזה כמעט אף אחד, זה אני מאוד מאוד מאמין בכלל ציפיות נמוכות, חיים מאושרים. כל החיים בנויים כאילו מלהיות מאושר באלף. מה זה להיות מאושר בהגדרה שלי? זה שמה שאתה מצפה מהחיים באמת קורה, ולא להפך. עכשיו, זה קטע מטורף, כי אתה יכול למשל עכשיו להיות במלון, למשל, ולהגיד,
יובל: וואו,
עשהאל: זה היה היסטרי, ואתה יכול להגיע לאותו מלון אחרי ששבוע לפני זה היית במלון הרבה יותר שווה, ואז אתה תגיד, אה, המלון פה לא משהו. עכשיו, מה זה לא משהו? בסוף אתה קיבלת פה כאילו מלון טופ, אבל זה לא מספיק טוב, כי לפני זה היית במשהו יותר טוב. אז כל הרעיון זה תמיד להוריד את הציפיות, להגיד, וואללה, אני מבחינתי מצפה שיהיה פה שמיכה על הרצפה והכי נמוך שיש, ואז כל דבר שקורה בעצם מפתיע אותנו לטובה. אני עד עכשיו לא באמת יודע אם הולך להיות כנס, כאילו, זה האמת. אז אני רק מקווה שהכול ילך כמו שצריך, יכול להיות שמחר בבוקר תחזור המלחמה, יכול להיות שמחר תבוטל הטיסה, יש כל כך הרבה אופציות שיכולות עוד לקרות, אבל שורה התחתונה אני מגיע בציפיות מאוד מאוד נמוכות, כמו כל דבר אחר, ואני משתדל באמת לשמור על זה וליישם את זה בחיים שלי. ציפיות נמוכות, חיים מאושרים, אם זה האופציה ההפוכה, זה חיים אומללים ולא כדאי. אגב, כל הקטע הזה של בכנס עצמו, כאילו, אני מאמין שיהיה אסור לצלם. אני לא יודע באמת אם זה נכון או לא, לא היה רשום את זה, אבל אני מאמין שלא יהיה אפשר לצלם. אם יהיה אפשר לצלם, אז אני אחזור כמובן עם הרבה הרבה צילומים והרבה סלפים והרבה עניינים.
יובל: נראה לי זה הדבר השני שכולם אמרו אחרי שסיפרת על הדבר הזה, אז כולם, תציין לנו מלא תמונות.
עשהאל: ממש ככה. בוא נראה באמת שהדבר הזה מתכנס. בוא נדבר רגע על הנקודה שאמרת, על כאילו, מה אני רוצה, או מה אני הולך לעשות שם with אנשים, או איך אני הולך לפנות, אז אם למדתי משהו בשנים האחרונות, זה שכשאני מגיע לכנס, או לא רק לכנס, לכל דבר בחיים שלי, המחשבה צריכה להיות הפוכה, וממנה מקבלים הכי הרבה. זאת אומרת, זאת דרך לקבל הכי הרבה. זה לא שאני עכשיו איזה איש, לא יודע, של סוציאליזם וכאילו, הכל רק חו, אלא פשוט ככה משיגים הכי הרבה. המחשבה תמיד צריכה להיות לאיך זה, מה אני יכול להועיל לאנשים אחרים בכנס. זאת אומרת, אני מבחינתי, נגיד סתם דוגמה, עכשיו אני פוגש את מרק צוקרברג למשל, אז אני, מבחינתי, השאלות שאני אשאל וההצעות שאני אשאל, זה איך אני יכול להועיל לו כבן אדם שגר בישראל, מה אני יכול לעשות בשבילך בתור ישראלי, כאילו למצוא את מה אני יכול לעשות בשבילך, לא בוא נעשה שיתוף פעולה שאתה תעביר לי מיליון דולר, אלא להפך, המחשבה צריכה להיות תמיד אני רוצה לעזור לך, אני לא רוצה כלום חזרה, זה לא מעניין אותי, זה לא העניין, אני רוצה לעזור לך. אז תמיד תמיד אני, המחשבות שלי ומה שאני מכין את עצמי זה איך אני יכול לעזור לאנשים סביבי. זו המחשבה ובזה אני מרכז, בעצם מתרכז. אגב, אם הכנס באמת יהיה מעניין ויש שם דברים מעניינים, אז אני מניח שאנחנו נעשה גם פרק נוסף כזה על הכנס עצמו, אחרי שהוא בעצם יתקיים.
וגם בכללי, אם מישהו שומע אותנו ויש לו איזושהי שאלה שרוצה לשאול את, לא יודע, מישהו שכבר ציינתי בפרק, או את טראמפ, או לא יודע, והוא יצא לי, או אותי אפילו באופן אישי על הכנס או משהו כזה, אפשר באמת לשלוח לי בפרטי, כמו שאפשר לשלוח כל שאלה אחרת, אנחנו באמת נשמח לקבל את התגובות ואת השאלות והכל סבבה. זו לא פעם ראשונה שאני בעצם הולך לאיזשהו אירוע בחו״ל, או במקום אחר, ומשאיר בעצם את העסק פה לתפקד, ומבחינתי, הדבר שהכי גרוע זה שיעברו לי מחשבות בראש של רגע, איך אני אטוס? כאילו, יש פה את העסק לטפל או למנכה לו. עכשיו, מבחינתי, אם העסק זה עסק שאני לא יכול לטוס לחו״ל או לעזוב אותו, אז זה לא בדיוק עסק, זה פרילנסר, one man show כזה, והמטרה היא בבניית חברה, זה שזה לא יהיה ככה.
אז כן, אני מכיר את עצמי, ואני טס לחו״ל גם לבד, בלי המשפחה, אז אני לא מכיר את עצמי בתור אחד עכשיו שילך לים ויהיה בטן גב כל היום, זה פשוט פחות הקטע שלי, אז אני כן אפתח מחשב, ואני כן הולך לעבוד והכול, אבל בסוף, גם אם אני נעדר מהעסק, הוא אמור לדעת להמשיך ולעבוד ולפעול, ואני סומך במאה אחוז על הנפשות הפועלות פה, שידעו בעצם לאפשר את זה.
יובל: גם תרגלנו את זה הרבה בזמן האחרון.
עשהאל: ממש ככה, ממש ככה. וואו, אנחנו באמת מתרגלים בזה טופ. יכול להיות גם באמת שנחזור לבתים האלה, אני אומר לך, אנחנו תוך יום-יומיים, הכול יכול להשתנות, אני מקווה שלפחות אני אצליח לעשות תהלוך בחזור, אני כנראה תקע, אבל לפחות כשתהלוך אני אצליח. ואגב, יש קטע, כאילו, אני מרגיש שעכשיו באמת חסרה לי תקופה שבה אני דווקא מרחוק, כי כשאני מרחוק, אני מספיק דברים אחרים לגמרי, משכשאני מקרוב. מקרוב אני הרבה יותר נפגש עם לקוחות, ועושה פה פגישות עם אנשים, וכשאני מרחוק, כמו בתקופת מילואים, כמו בתקופת חול, או דברים כאלה, אז אני מצליח אשכרה לפתוח אתרים של לקוחות ספציפיים ולתת שם הברקות ולהביא את הצבע שלי ולהצליח לייצר את העשייה ולהוציא מלא מלא משימות למלא מלא אנשים בארגון והקלטות של זום וזה פשוט עשייה מסוג אחר שלדעתי היא באה בדיוק בזמן.
אגב, יש תוכנית מנהיגות מאוד מאוד יוקרתית שנקראת הופמן קופמן שזה בעצם תוכנית של שני חבר'ה יהודים בסדר גודל הכי גדול שאתה יכול לדמיין כאילו מיליארדרים עשו חברות ענקיות ברמה מטורפת ובעצם יש להם איזושהי תוכנית התפתחות אישית, מנהיגות שהם בעצם מעבירים ואני באופן אישי דרך עמותת דובדבן הצלחתי להתקבל לתוכנית הזו. והמפגש הראשון היה אמור להיות ב-26 לאפריל שזה יום אחרי הכנס עצמו, עכשיו אני ב-26 לאפריל עוד בחו״ל וגם עשיתי בדיקות האם יש אפשרות לסיים את הכנס וישר לחזור לארץ ולהספיק וזה, אי אפשר כאילו זה פשוט לא מסתדר מבחינת זמנים אבל שורה התחתונה, כל כך היה חשוב לי ההופמן קופמן הזה שקודם כל הצלחתי לסדר את זה שבעצם שתי אופציות או שמשהו יקרה כמו מלחמה או ביטול טיסה וכאלה ואז בעצם המחזור הזה פשוט יידחה בכמה ימים או שבועות ואז הכל בסדר או שפשוט אני אכנס לסיבוב הבא למחזור הבא אבל שורה התחתונה מה שאני מנסה להגיד זה שהתוכנית הזאת היא כל כך הרשימה אותי וגם אפילו עברתי כבר את הפרק הראשון כאילו שהם שולחים באונליין כהכנה למפגש הראשון וזה כל כך היה יפה וזה כל כך היה בעולמות עולמות התוכן שלי ומיינדפולנס וכל כך יפה שכאילו אשכרה עברו במחשבות כאלה של וואי, אבל איך אני משיג גם את זה? אפילו שזה לפגוש את טראמפ, זה עדיין כזה היה לי בפריים, כאילו אמרתי בואנה, אבל גם את זה אני רוצה להשיג. אז כאילו גם האופמן קופמן הזו, תוכנית שהיא מרגישה לי וואו, וגם אחרי שאני אעשה אותה, אז נעשה גם פרק על התוכנית הזו.
יובל: איך היא מתנהלת? היא פרונטלית, אני מניחה.
עשהאל: אז זה בעצם יש, קודם כל יש את התוכנית המלאה של אופמן קופמן, זו תוכנית של בערך שנה, מאוד מאוד ארוכה והכול, שזה משהו אחד. אני אישית התקבלתי כרגע לתוכנית של העשרה מפגשים, בעצם כל שבוע יש מפגש, חמישה מפגשים בגדול פרונטלי, חמישה מפגשים בזום, יש גם שיעורי בית לכל מפגש של איזה שלוש-ארבע שעות מהבית, אבל שורה תחתונה, התכנים ברמה מטורפת, ואנשים שמעבירים את זה ברמה מטורפת, וזה ממש תוכנית משנה חיים. ואשכרה, למרות שמדובר בטראמפ ובאירוע שהוא once in a life והכול, עדיין היו לי מחשבות של רגע אבל יש גם את התוכנית הזאת שגם אותה אני רוצה להשיג, אבל בסוף כן הצלחתי לג'נגל ולהבין איך אני משיג גם את זה וגם את זה. אני אומר זה בעיקר כדי כאילו להגיד שוואלה יש הרבה דברים טובים בחיים, וזה שעכשיו אני מוזמן לטראמפ זה לא אומר שאני עכשיו אבטל כל דבר בחיים שלי, אלא כל עוד זה עובר איזשהו גבול שאני מוכן לשלם או מוכן לפספס, אז בגלל שגיליתי שאני יכול לעשות את זה גם במחזור הבא וכאלה, אז אמרתי וואלה עכשיו אני אפילו יותר שלם עם זה, ובוא נראה בעצם לאן הדבר הזה יתקדם. יובל, יש לך שאלות נוספות, מה שאת רוצה להגיד.
יובל: אתה לא רוצה לספר באיזה מקום אתה הגעת בתחרות ברשימה,
עשהאל: כן, אז אני הגעתי למקום 55. מטורף. כן, מכל המשתתפים, מטורף. ממש ככה, ואני ממש ממש מקווה שאני אפגוש ואראה שם אנשים, שגם יהיה לי את הרצון ואת המוטיבציה באמת לפנות לאנשים ולדבר איתם ולייצר איתם איזה שיח, כי כאילו, לא בא לי לעשות את עצמי, אני לא רוצה להתאמץ, אני רוצה שזה ירגיש טבעי, אם אני עכשיו מגיע לכזה כנס, אני לא לחוץ בכלל, כי אני מכיר את עצמי וגם בחו״ל, בכלל אני לא דופק חשבון.
יובל: כן.
עשהאל: מי מכיר אותי? אני לא מעניין אותי.
יובל: אומרים שכשאתה מדבר גם בשפה אחרת, יש לך אישיות קצת שונה.
עשהאל: האמת שכן, אני חייב to practice my English, האנגלית שלי קצת לוקה בחסר, אבל אנחנו נתרגל.
יובל: אבל זה משתלב לך עם הטקטיקה שדיברת עליה, באחת הנקודות, שבעצם אתה רוצה יותר, גם יותר להיות בצד המאזין ולתת לבן אדם האחר, גם אני, לא יודעת, קראתי את זה, יכול להיות שגם אתה, שבעצם שואלים אנשים איך היה במפגש מסוים, אז כשהם היו הצד שדיבר רוב הערב, הם בדרך כלל אומרים שהערב היה טוב יותר מאשר כש…
עשהאל: הגיוני מאוד.
יובל: כן, כאילו, אנשים אוהבים לדבר על עצמם, וגם כשאתה בעצם רוצה להבין מה אתה יכול לתת, אז נראה לי זה גם מסתדר.
עשהאל: נראה לי כזה באופן טבעי את החיבור עם האנשים, ואת הרצון באמת לשאול שאלות, ולהתעניין, ולהתערבב, וכאילו, כי אני לא אכריח את עצמי לעשות את זה, זה רק אם אני ארגיש באמת נכון בסיטואציה. אני בסוף הולך באמת, בחוסר ידיעה. כמה משתקפים יש שם? 297. וואו. זה בגדול הסיפור. כן. אבל בוא נראה, בוא נראה, זה באמת, אי אפשר לצפות שם כלום, אני לא יודע כלום, אני לא הצלחתי לאתר אפילו סרטון מהמקום, או איזה משהו שיכול לתת לי איזה כלום, זה באמת, בקושי הצלחתי למצוא איזה אולי תמונה קטנה, אבל לא מעבר, שאיזשהו כנס שקרה שם, זה באמת ככה מסתורי מאוד ומעניין, ושבוע הבא אני מאמין שאני באמת אהיה הרבה יותר חכם, הכנס קורה ביום שבת הקרוב, אז ככה זה גם מהבוקר עד הערב, זה לא כנס של שעתיים, זה כנס של איזה 8-9 שעות. בוא נראה לאן הדבר הזה הולך.
יובל: וואי, מדהים. תהנה, בהצלחה.
עשהאל: תודה רבה, ואנחנו נתראה בפרק הבא. תודה רבה שהייתי איתי כאן, יובל.
יובל: תודה רבה.

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב? פרק 89 כבר כאן, בפרק הזה, דיברנו על דונלד טראמפ ואני נפגשים השבוע. אתם מאמינים לי, אתם לא מאמינים לי, אני בטוח שאתם לא מאמינים לי, אבל אתם טועים, זה נכון. פרק 89, ניצול הזדמנויות, ואל תפספסו את ההזדמנות לשמוע את הפרק הזה. מתחילים!
גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.
טוב, פרק 89. אז האמת היא שזה פרק מאוד מרגש. אני ככה מכורטס כבר, יש לי כרטיסים למחר, אני טס לארצות הברית. וזה קטע, כי את הכרטיסים קניתי לפני ממש כמה ימים, אני בעצמי ככה לא הייתי בטוח אם הדבר הזה קורה או לא קורה, אם זה באמת או אם זה… זו המצאה. בכל מקרה, זה מתברר כאמת לאמיתה, ואני ככה באמת טס. אז איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה העניינים?
עשהאל: וואלה, בסדר גמור. אז היום אני רוצה ככה לשתף אותך באיזה עניין, עניין שאת הכרת ממש לפני כמה ימים.

יובל: כן, אני הייתי בשוק כן? שבעצם השבוע אני טס למאר-א-לאגו, שזה בעצם האחוזה הנשיאותית של טראמפ, זה מקום ענק, עם מלא בריכות ומלא מתחמים ועניינים. ואני באמת מוזמן לשם, ואני מוזמן לשם עם עוד אנשים מאוד מאוד מאוד חשובים ומוכרים. וזה קטע מטורף. באמת, המטרה של הפרק הזה היא באמת לדבר על ניצול הזדמנויות, על איך אני רואה הזדמנות ואני גם לוקח אותה, ולפעמים כשאתה לוקח, מחפש בעצם הזדמנויות ועושה דברים ומעיז, אז זה גם לפעמים בא על חשבון זה שוואלה, אתה נופל בכל מיני דברים בדרך, ואתה מנסה דברים שלא מצליחים, אבל זה גם בא על הדרך, גם עם כל מיני הצלחות מאוד מאוד מעניינות. אז בואי תספרי לי קצת, מה את יודעת על הנסיעה הזו?
יובל: על הסיפור כולו או רק על הנסיעה עצמה?
עשהאל: לא יודע, בכללי כזה, מה, מה אתם?
יובל: אני אגיד לך מה אני שמעתי, ככה. אני, הרי אני יודעת שהיה את המטבע של אילון מאסק, ואחריו יצא בעצם המטבע של טראמפ, וככה, מי שמקים, עוקב ומי שיודע, אז בסיכומי שבוע ככה עשה אלא הרבה פעמים, משתף אותנו מעולמו והכול, וגם דיבר איתנו על העניין הזה של המטבעות, וכל הסיקורים על זה, וכל הציוצים שהיו עם אילון ועם הכל, ושזה הקפיץ את הדברים והכל, ובאותו זמן, אני מאמינה שאתה גם קנית, אני לא יודעת מה קורה עם החבר'ה אצלנו בסוכנות, אני יודעת שחלק כן גם עניין אותם הנושא והכל.
ואני הבנתי, כאילו, אני גם, נגיד, סיפרתי לחברים או דברים כאלה וזה, אז אני הבנתי שכאילו הייתה איזושהי שיטת, בעצם, אוקיי, בעצם אחרי תקופה, טראמפ החליט לעשות איזשהו מפגש כזה לכל מי שרכש את המטבע שלו והכל, ובעצם, איך מחליטים מי משתתף, אז יש פה איזושהי נקודה, איזשהו עניין של ניקוד, אני לא הבנתי את הנושא הזה עד הסוף, אבל אני יודעת שכאילו, לוקחים בחשבון כמה מטבעות קנית, האם נכנסת, יצאת, כשעלה, ירד וכדומה, ובעצם אתה הגעת למקום מסוים, לחשוף את המקום שאתה הגעת אליו, כי אני…
עשהאל: אני אספר, האמת שאת יודעת מלא, שזה מאוד נחמד, נשמע שאת מקשיבה כשמספרים בקרים,
יובל: זהו, לא, כי אני סיפרתי את זה, וכל מי שסיפרתי לו אמר, וואו, כאילו, זה מקום מטורף להיות…
עשהאל: זה באמת הזוי, אז באמת כל מה שאמרת נכון, חשוב להגיד שאני אף פעם לא ממליץ, אני לא יועץ השקעות, ואסור לי להמליץ, ושום דבר זו לא המלצה, זה נטו מספר על החיים שלי, וכל אחד מסיק מזה מה שהוא רוצה. קיצר, רוב הדברים שאני המלצתי, מה זה המלצתי? אני לא ממליץ כלום, אבל רוב הדברים שאני משתף שעשיתי, אז רובם נכשלים. זאת אומרת, ככה זה עובד בעולם היזמות גם, וזו המחאה הכי גדולה שלי נגד בתי הספר, שהיום ילד מוציא 50, ועוד אומרים לו שהוא נכשל. כאילו, את מכירה יזם שיש לו 50% הצלחה? זה לא קורה.
אבל בכל מקרה, רוב הדברים שאני באמת עושה, אין מה לעשות, זה באופן טבעי הם לא מצליחים, אבל יש כמה שמצליחים שמביאים איתם הרבה דברים טובים. אז מה שבעצם קרה, זה שבינואר 2015, טראמפ בדיוק עלה לשלטון, נכנס לבית הלבן, והוא הוציא מטבע ממקוין שנקרא טראמפ קוין. ואני ככה הפעלתי את הראש, וכמו שאמרת גם על הדודג' קוין שאלון מאסק מקדם, אז אני כזה אמרתי לעצמי בלב, טראמפ מספיק ככה ערמומי וחכם, ויש לו את כל מה ש… את הסמכויות ואת כל מה שצריך, כדי להרים את המטבע הזה גבוה גבוה, בטח הוא יעשה שיהיה אפשר, לא יודע, לשלם על חידוש דרכון או תעודת זהות בארצות הברית רק עם המטבע הזה, או הוא ימצא איזה האק איך להרוויח הרבה כסף מהמטבע הזה. בסוף זה מטבע שעדיין כמעט 80% מהמטבע שלו בבעלותו, ולכן זו שיטה ממש טובה לעשות מיליוני דולרים וקלי קלות. אז אמרתי, אני ככה אצטרף מוקדם ואני בטוח שביום מן הימים זה יהיה משתלם, יש לו ארבע שנים גם עכשיו של קדנציה, אז כאילו יש הרבה זמן.
יובל: כן.
עשהאל: וקניתי בעשרת אלפים דולר מטבעות, ב-1 בינואר 2015, ולגמרי שכחתי מזה. ואז לפני כמה שבועות בעצם ראיתי באמת במקרה-מקרי לחלוטין, אבל כל היופי של המקרה הזה, כאילו המילה מקרה, זה הסיפור של הפרק. זאת אומרת, עליה אני רוצה שנתעכב, אז ככה תכווני אותי לשם. מה שקרה זה שפתחתי את הדפדפן החדש בכרום שלי, בטלפון, ובכרום שלי, כשאני עושה כרטיסייה חדשה, אז הוא בעצם נותן לי את הדיסקאברי, כאילו את הכתבות כאלה שהוא חושב שהם תחומי העניין שלי על בסיס הפעילות שלי. אז הוא אומר, תראה, יש פה דברים שכדאי לקרוא, וראיתי כתבה שמדברת על זה שטראמפ הולך ל… הוא בעצם הכריז על תאריך חדש, ה-25 באפריל 26, שבו בעצם הוא הולך לעשות כנס במרילגו למחזיקי המטבע של טראמפ, על בסיס איזושהי טבלה מסוימת וכזה, ונכנסתי וראיתי כאילו שכל מה שצריך לעשות, הרי כבר היה לי את המטבע, לא? זה לא שהייתי צריך לקנות מטבע או משהו.
כל מה שצריך לעשות בסך הכל זה להיכנס לאיזה אתר שהוא יצר, ולחבר את הארנק שלי בגישות צפייה בלבד לתחרות, ואז בעצם אתה נכנס לטבלה שבעצם מציגה את הנקודות שלך ואת כל הנקודות של כל מי שמשתתף בתחרות. אז אני עשיתי את זה באמת בקטע שכאילו מה אכפת לי, כבר זה קיים וכל זה. עכשיו, למה עשיתי את זה באותה שנייה? כי ראיתי ששיטת הניקוד היא מאוד מעניינת. שיטת הניקוד אומרת שבעצם זה לא לפי מי שיש לו הכי הרבה מטבעות, כי אם זה היה ככה אז לא היה לי סיכוי. השיטה הולכת לפי מי שלצורך העניין כל שעה שעברה מאז שהמטבע הונפק, אז כל שעה אתה מקבל את כמות הנקודות של שווי הטראמפקוין, שהיו לך בארנק באותו רגע. נגיד אם עכשיו יש לך עשרת אלפים דולר והתחלת את זה בינואר 2015, אז בעצם כל שעה מאז אתה מקבל עשרת אלפים נקודות.
ואז המטרה היא בעצם לעודד אנשים לא רק לקנות, אלא לקנות ולהחזיק בזה, וגם לקנות מהר יותר, וזו שיטה שהיא על גבול הגאוני, תמיד כשאנחנו עושים מבצעים בדיגיפאם וחושבים על איך לעשות את זה בצורה הכי טובה, תמיד אנחנו חושבים על איך לייצר את ה-fear of missing out, שכאילו יש לזה גם deadline, אז זו שיטה ממש ממש טובה שטראמפ עשה, שהיא בעצם גורמת לאנשים, שבעצם אנשים אומרים לעצמם, בוא נעדיף לי לקנות עכשיו, כי עכשיו יש עוד חודש עד האירוע, אז עכשיו במשך חודש כל שעה יהיה לי מלא נקודות, אז כאילו זה דבר שהוא מאוד מאוד חיובי. אבל בכל מקרה, אני חיברתי את הארנק שלי באמת, איך שהתחרות הזאת התחילה, וקלטתי שכאילו אני עם כמות נקודות אסטרונומית, עכשיו, ככה למעשה בעצם אני סתמתי ולא סיפרתי על זה לאף אחד, גם לא לבר אפילו, איזה שלושה שבועות אולי, או שבועיים, שלושה, אמרתי, מה יש לי לדבר איתה על זה, וואלה, היא תחשוב שאני נפלתי על המוח, ושאולי גם בסוף אני אגלה שמה שקראתי הוא לא נכון, והתחלתי ממש להצליב כתבות, וראיתי כתבות באתרים מאוד גדולים, בינלאומיים, ואני כזה…
יובל: תשמע, אבל זה טירוף, מה, אפילו להגיד, את לא מבינה איזה…
עשהאל: כלום.
יובל: נראה לי נפלתי על הסכם, לא יודע, אפילו כאילו… לא,
עשהאל: אמרתי מילה בערב, היה איזה יום אחד שדיברתי עם אחות של בר, והיא בדיוק גרה בארצות הברית, ואז כזה יצא לי מהפה משהו בסגנון של, את יודעת, אני עוד מעט טס לארצות הברית לפגוש את טראמפ, והיא כזה חשבה שאני צוחק וזה, ואז אני שיתפתי את אחותה, תוך כדי שאני גם משתפת בר פעם ראשונה בדבר הזה, ומאז שיתפתי באמת ממש מעט אנשים, עד שפשוט קניתי כרטיסים, שזה היה אתמול-שלשום, ואז התחלתי באמת לדבר על זה קצת יותר, והנה אנחנו גם מקליטים על זה פרק, את יודעת, גם פרק קודם אולי אמרתי, אולי אני אקליט על זה, ואז אמרתי,
יובל: לא,
עשהאל: עוד לא קניתי כרטיסים, אי אפשר וזה, אבל שורה תחתונה, הדבר הזה בעצם התגלגל משם, זאת אומרת, הכל התחיל בגוגל דיסקאברי, אבל מה היופי? היופי הוא ניצול ההזדמנויות, זאת אומרת, שאני בטוח שלהמון מאזינים שלנו, ולי, ולך, ולכולם, יש מלא מלא דברים מעניינים שקורים בחיים, והכל שאלה של האם אתה עוצר ומתעמק ומנסה רגע להבין מה היה פה ואיזו הזדמנות טמונה פה, או שאתה פשוט ממשיך את החיים שלך. עכשיו, אני אתן לזה דוגמה מגניבה שממש ממחישה את העניין הזה, ספציפית, כדי שהמאזינים גם יוכלו להבין איך הם יכולים ליישם את זה בעולם שלהם.

עשהאל: שבוע שעבר דיברתי עם קובי על העניין הזה של ניצול הזדמנויות, ואז אמרתי לו, אני אתן לך דוגמה למה זה ניצול הזדמנויות. במשרד יחד איתי, שנינו לא נוסעים ברכב ביום-יום, ככה ששנינו כנראה יצא לנו להחנות את הרכב במשרד כמה עשרות פעמים כנראה, אבל אנחנו לא עושים את זה כל יום, אנחנו באותה תדירות. ואז שאלתי אותו, אתה עכשיו נגיד עומד מול המחסום, ואתה צריך להיכנס, ואין לך טלפון, כי בגדול איך זה נפתח? זה נפתח עד איזה שיש מספרים מסוימים שהגדרנו מראש, שאם הם מתקשרים למספר מסוים, השער עולה. אז שאלתי אותו, אתה עכשיו עומד מול השער, ואין לך טלפון, איך אתה נכנס? אז אני שואל אותך את אותה שאלה, אני מקווה שאת לא יודעת את התשובה, שלא דיברנו על זה כבר בפרקים קודמים. לא, יופי. אז אני שואל אותך, את עומדת עכשיו מול השער של החנייה, ואת רוצה להיכנס לחנייה, ואין לך טלפון, איך את נכנסת?
יובל: אז או שאני מחכה שמישהו יצא…
עשהאל: את לבד בעולם, כולם מתו, תקשיבי, כולם מתו, כל העולם מת, רק את נשארת.
יובל: אוקיי. אין בנאדם לדבר איתו. ואני חייבת את החניון, כולם מתו ואני צריכה לחנות, אחרת אני אקבל קנס.
עשהאל: בדיוק, כל הרכבים לא זזים, לא יכולים לזוז.
יובל: אני אולי אקח איזה אבן או משהו לחיישן תנועה שם, נזרוק אותו, לא יודעת, נטפל את האירוע. או שאם אני לא מקבלת כנסת, את גם יכולה להפגש שם.
עשהאל: רגע, מה, יש איזשהו חיישן שאת יכולה לזרוק אבן? מה הכוונה?
יובל: כן, יש שם חיישן תנועה, ואז אם אתה עובר, הרי ביציאה, אתה לא מכנז, אתה לא יודע, אבל ביציאה שאתה יוצא, אתה לא צריך להתקשר עוד פעם לשער, או פשוט, החיישן קולט כשאתה עובר עם הרכב והשער נפתח אוטומטית.
עשהאל: אוקיי, אז מה, האבן תפתח את החיישן?
יובל: אז אני ראיתי, האמת, אנשים גם יוצאים פיזית, עוברים, נכנסים מהר לאוטו, וזה, לא יודעת אם אני אצא מהאוטו, אבל אולי נזרוק איזה משהו, ונקווה שבאמת זה ייפתח.
עשהאל: מגניב, מגניב לגמרי. אז שאלתי את קובי את השאלה הזו, והוא לא, לא הייתה לו תשובה הזאת, הוא ניסה, אמר לי, תשמע, אני מבקש ממישהו שיחה, אני מבקש את זה, אמרתי לו, אתה לבד בעולם, מה אתה עושה? ואז התשובה שלי הייתה, זה שדומה מאוד למה שאת אמרת, זה שלי זה כבר, זאת אומרת, פעם אחת, אוקיי, התשובה היא שיש חמישה מטרים, אם יורדים קצת את הירידה, חמישה מטרים למטה, יש חיישן תנועה בצבע אדום, שאם אתה שם עליו את היד, השער נפתח. עכשיו, הפואנטה היא, איך אני יודע את זה? זאת אומרת, איך קובי לא יודע את זה? ואני כן יודע את זה. ואז התשובה היא, זה שפעם אחת, עשיתי ברגל את העלייה של הירידה לחנייה, פשוט עשיתי את החזור, כאילו, את העלייה, ואז ראיתי שכשאני פיזית, בגלל שהייתי צמוד לקיר הימני, מאיזושהי סיבה, לא יודע אפילו למה, זה היה בטעות, פתאום ראיתי שהשער כמעט נתקע בי, כי הוא עלה. זאת אומרת, השער פתאום עלה בלי שביקשתי.
יובל: כן.
עשהאל: זה בדיוק אותו דבר כמו בגוגל דיסקאברי, שראיתי כתבה שפתאום משהו שם לא, זאת אומרת, קובי, כשזה קרה לו לצורך העניין, הוא פשוט המשיך את החיים, אמר, מה זה משנה, אני לא צריך עכשיו לחנות, אז הכל טוב.
יובל: כן.
עשהאל: וכמובן שקובי אחלה, כן? אני שם אותנו כדוגמה. אני אישית, תמיד כשקורים לי דברים כאלה בחיים, ופתאום אני רואה שער עולה בלי ש… ואני רואה שאין רכב שנכנס וכלום, אני עוצר, אני אומר, מה הפעיל את זה? ואז אני חוזר אחורה ומנסה להפעיל את זה פעם שנייה, ואז אני קולט שיש דרך אשכרה להרים את השער הזה בלי שום דבר אחר. אז בזכות זה אני יודע את זה. אז למשל אני, אם הייתי עכשיו צריך להיכנס, אז מה שהייתי עושה זה ש… ועשיתי את זה כבר פעם אחת, זה אני יוצא מול החנייה, אני מוציא, יוצא מהרכב רגלית, אני שם את היד שלי על החיישן, אני עולה את החמישה מטרים האלה למעלה, אני מחכה שהמחסום ינסה לרדת שוב פעם, ואני שם לו את היד כדי שהוא עוד פעם יגלה שיש מישהו ושהוא ירים חזרה. איך שהוא מרים חזרה, אני נכנס לרכב ונוסע ונכנס. ככה אני עשיתי את זה.
יובל: כן.
עשהאל: זה באמת קרה. אז זה בדיוק הקטע, שכשקורים לנו דברים מסוימים בחיים, והם פתאום לא שגרתיים, או שמשהו קרה, או שהיה פה איזה משהו שהצלחתי מאוד מהר, או שעשיתי איזה מכירה מאוד טובה, או שפתאום קיבלתי איזה רעיון, או שמשהו נפל עליי, או שמשהו זז, אז לעצור שנייה ולהתעמק ולחקור מה היה פה, איך פתאום השער נפתח לבד. יש כנס במרילאגו והוא אומר לי מטבע טראמפ, ויש לי מטבעות של טראמפ, בוא נבדוק רגע מה צריך לעשות. ובזכות זה שנכנסתי, וחקרתי, וראיתי, ולקח לי, לא יודע, 20 דקות, אבל התעמקתי בזה, אז חיברתי את הארנק, ואז מה שקרה זה שבעצם הוא עשה תחרות, שבה כל מי שיש לו טראמפ קוין יכול להתחבר ללידר בורד, שזו בעצם טבלה כזו של דירוג, ואז 297 אנשים שיסיימו במקומות הראשונים, כאילו 297 המקומות הראשונים, הם בעצם יוזמנו למרילאגו, לאירוע פרימי ומטורף, עם ארוחת ערב ויום שלם כזה, והוא אומר, עם מלא סופרסטארס ומלא אנשים מפורסמים וכל מיני כאלה, ואני פשוט התחברתי לזה, לא עשיתי איזה משהו גדול, פשוט אמרתי, את ההזדמנות הזאת, אני לא רוצה לפספס.
ומה שקרה זה שפתאום אני כזה קצת מסתכל מהמומי, ואז אני רואה שהאנשים שנמצאים איתי, זה אנשים ממש בסדר גודל מטורף, וקרו שם מלא מלא דברים מאוד מאוד מעניינים, שאני ארצה באמת לעבור עליהם. אבל החלק החשוב באמת בפרק זה פשוט לא לפסוח על הזדמנויות. אם אנחנו רואים לצורך העניין משהו שקורה, אנחנו רוצים לעצור רגע ולהבין איך זה קרה. אם סיימתי יותר מהר ממה שצפיתי את העבודה, אני בודק רגע מה עשיתי פה. אם אני רואה פתאום שמשהו הסתדר לי ושאיזה מישהו בדיוק בא בזמן שרציתי, או לא יודע בדיוק מה, כל דבר שקורה, אני מפעיל את השכל. אני לא אומר, טוב, זה כבר עבר לא נורא, אלא אני באמת באמת משקיע מחשבה ובודק רגע מה ראיתי פה מול העיניים שלי.
עכשיו, תביני, השיטת ניקוד של איך מחשבים את הטבלה, היא כאילו נבראה בשבילי, אני לא הוצאתי שום מטבע ולא נגעתי בשום דבר מ-1 לינואר 2015. ואנשים כאילו שנמצאים איתי בכנס, זה אנשים, יעני, בסדר גודל, שעוד מעט אני אתן לך שמות קצת, ואת כאילו, זה מטורף, אני מדבר איתך על שחקני NBA בשפע, ועל זמרים, ועל אנשי עסקים בסדר גודל של החברות שמובילות את הנאסדאק, וכאילו, דברים באמת הזויים לגמרי. ובאופן כללי גם, כל דבר שטראמפ עושה, אני ממליץ בחום ללמוד ממנו, כי הוא איש שיווק באמת, באמת מטורף. עכשיו, דבר נוסף שאני מצליח ללמוד מהסיפור הזה, זה שזה לא ששמתי המון המון כסף, ואז כאילו המאמץ הנקודתי הוא זה שהביא לי את הכרטיס, אלא להפך, זה דווקא ההתמדה, זאת אומרת, זה עשרת אלפים דולר שנמצאים שם כבר שנה וארבעה חודשים, וזה מה שהביא לי את הכרטיס. אז אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה.
יובל: נכון.
עשהאל: אז ככה, באמת העניין הזה הוא מאוד מאוד חשוב. וכאילו, גם יצא לי כזה לשתף קצת אנשים בדבר הזה, והם פשוט לא מאמינים. כאילו, הם אומרים, מה זה השטויות האלה? מה אתה מבלבל את המוח? אתה לא טראמפ ולא נעליים ולא… כאילו, זה פשוט נשמע קצת כמו איזה סיפור too good to be true, אבל בוא נגיד ששבוע הבא אני אחזור מהכנס כנראה, ואז אני אספר לך אם באמת היה שם מישהו או לא היה שם מישהו, יכול להיות שאני מדבר שטויות, אבל אני מאמין שזה באמת, זה פורסם פשוט בכל האתרים הכי גדולים, הכי מרכזיים, אני די בטוח שזה אמיתי. גם קיבלתי ה הוראות כאילו מטורפות מטעם הסוכנות הביון האמריקאית, כאילו, משהו מטורף לגמרי, צריך להגיע ל… וואו, מטורף. זה באמת נראה רציני. אבל הרבה אנשים לא מאמינים כשאני מספר להם את זה.
יובל: אז אני, דווקא שלאנשים שסיפרתי, הם האמינו לי ואמרו לי משפט כזה, כמעט כולם כזה מגיבים באותו, כאילו בסגנון של איך הכל קורה לעשהאל, איך הכל כאילו כזה.
עשהאל: הם לא מכירים את כל הדאונים, מה שלא עובד.
יובל: אז אני גם אומרת להם בתגובה, כי אני חושבת שאפילו כשסיפרת לנו את זה עוד בהתחלה, לפני תחילת שבוע כזה, אז נראה לי שדן היה בחדר וגם, הוא אמר לך, איך הכל קורה לך או משהו כזה, אז אני מחזירה להם במילותיך, אני אומרת, חבר'ה, כמו שהוא לקח את כל הסיכונים וחלק מצליח וחלק לא מצליח, כאילו, בן אדם כל הזמן עושה, אז זה מטורף.

עשהאל: בואו נדבר קצת על האורחים הנוספים, אני כזה מסתכל מי יושב מימיני, מי יושב משמאלי, אז כאילו, בואו נדבר על זה רגע. אז מייק טייסון, המתאגרף האגדי, מגיע, גרנד קרדון, שזה בן אדם שיש לו 50% מ… יש לי פה ספרים שלו, יש לי פה ספר של גרנד קרדון, ויש לי אפילו יותר מאחד לדעתי. אז גרנד קרדון הוא, באמת, הוא כתב כל כך הרבה ספרים, זה פשוט מטורף. טוני רובינס, שזה בן אדם שאנשים נוסעים אליו מכל העולם ומגיעים לכנס שלו שעולה אלפי דולרים, במקרה הטוב, והוא מאוד מאוד מוכר. יש את צ'י יונג סונג, שזה בעצם הבעלים של אפביט, שאפביט זו בעצם אשכרה בורסת הקריפטו הכי גדולה בקוריאה, קוריאה זה לא מקום קטן כמו בישראל, זה הרבה יותר רציני.
יש את טים דרפר, שזה בעצם משקיע ענק מסיליקון ואלי, כאילו, בן אדם שמוערך במיליארדים. יש את אנטוני פומפיליאנו, שזה בעצם יזם, משקיע ופרשן פיננסי אמריקאי, יש לו פודקאסט שנקרא פומפ. סופר מוצלח, אני מדבר על כל סרטון ביוטיוב שלו עם בין עשרות למאות אלפי צפיות. יש את קטי וויד, שזה הבעלים, זו בחורה, היא הבעלים של קרן ההשקעות ארק, שהיא קרן של מיליארדי דולרים. יש את פאולו ארדוניו, שזה בעצם הבעלים של טיזר, טיזר זה בעצם ה-stable coin, כאילו המטבע הקריפטוגרפי שיש לו ערך שצמוד לדולר, הכי גדול בעולם. אני מדבר איתך על משהו בסדר גודל באמת של מפלצת, וגם הוא הבעלים של בורסת ביטפינקס, משהו כזה, זאת בורסה בעצם של קריפטו, ועוד ועוד, יש באמת כמות מטורפת של אורחים ושל אנשים, אני באמת הבאתי רק את הנבחרי-נבחרים.
כמו שאמרת, בסוף ההזדמנויות האלה בחיים, המטרה היא לא לפספס אותם וגם לא לפחד מהכישלון כביכול. אני לא מאמין במילה כישלון, פשוט גם כשמשהו לא עובד, אחלה. אם לקחת סיכונים שאתה יכול לעמוד במים יקרה ולא תצליח, אז הכול בסדר. כאילו זה סיפור חיי, באמת, אני כל כך הרבה דברים עושה בחיים ולא מצליח וכאילו נכשל כביכול, אבל אני לא רואה את זה ככה, אני פשוט רואה את זה כעוד דרך בדרך להצלחה, כעוד שיעור שלמדתי, וזה תמיד נחמד ומעולה. יש קטע כאילו ש… כאילו כשזה קרה, אז כזה קצת הרצתי עם עצמי בראש מחשבות של וואי, אבל כאילו עכשיו אני שבוע, לפחות שבוע אני אצטרך להיות בארצות הברית, כי אני רוצה גם שלא יהיה לי ג'טלג בכנס, בואי, אני לא יכול להגיע וכאילו לא ישנתי כל הזה.
אז כאילו אמרתי לעצמי כזה, וואי, כמה זה מורכב להשאיר את בר עכשיו לבד במשך שבוע עם דבש ועם לבה ועם כל המטלות וכל המשימות וגן ועניינים והכול. ואשתי כאילו בר, מהשנייה הראשונה שהיא שמעה על הדבר הזה בשיחת זום הזאת עם גל. אני אומר לך, היא כל כך תומכת בי בזה, היא אומרת לי, אתה חייב ללכת, ואני מתרגשת הרבה יותר ממך, נראה לי, וזה יהיה הדבר הכי מטורף שעשית, ואתה חייב לטוס לזה, ולא משנה מה, וכאילו, אז באמת, זה כל כך חשוב שהזוגיות שלנו כאנשי עסקים, כבעלי עסקים, תהיה טובה ותומכת, כי אם זה לא ככה, אין, זה אירוע מורכב בסדר גודל אחר. כשיש לך את התמיכה מהבית, באמת הכל הרבה הרבה יותר פשוט. אגב, בכנס, אז יש מלא מרצ'נדייז ממש ממש מגניבים, כשזה דברים שאפשר ללמוד מטראמפ בצורה, באמת כדאי ללמוד ממנו. אני אגיד דוגמה, אז כל מי שמגיע לכנס מקבל שעון חתום על ידי טראמפ, כזה שעון של הכנס, או מקבל פוסטר כזה מגניב חתום על ידו, שהוא מקבל פסלון כזה של טראמפ, נשים אותו פה בחדר של הפודקאסט, או שהוא מקבל ארוחת ערב אקסקלוסיבית, וכל מיני דברים כאלה מגניבים, שהם מרצ'נדייז שהוא נותן, וזה חלק כזה מהעניין.
יובל: אולי גם אנחנו צריכים לשלוח אותך עם מרצ'ים כלשהם, שיתאימו למשתתפי…
עשהאל: אז זה הקטע, אנחנו ממש עוד מעט נדבר על הקטע של איך אני מכין את עצמי לשם, כי זו באמת נקודה חשובה, אנחנו כבר נגיע אליה. אגב, לפני שאנחנו ממשיכים בפרק, אז אני רק עושה פה איזושהי עצירה קצרה לטובת המבצע שלנו. יש לנו שבוע הבא, היום אנחנו נמצאים בתאריך ה-20 ל-4, אז בשבוע הבא, לא השבוע הזה, בימים שלישי, רביעי, חמישי, יש לנו בעצם מבצע בדיגי פארם, דיגי פארם זו בעצם פלטפורמה שכל אחד, כל בעל עסק יכול לקדם את העסק שלו, את האתר שלו, במנועי ה-AI, בג'מיני, בגוגל וכדומה, ויש לנו בעצם מבצע שם שכל מי שיגיד לי שהוא שמע את הפרק הזה, ויגיד ליעקב או להדסה, הנציגים שלנו בדיגי פארם, שטראמפ הוא משיח בן דוד, ואולי גם בקרוב באמת נגלה שזה המצב, המלחמה בדיוק עכשיו ככה התחילה, עושה רושם של חוזרת.
אז כל מי שיספר ליעקב או להדסה שבעצם טראמפ הוא משיח בן דוד, וכמובן ישתתף במבצע באיזושהי חבילה, אז אני באופן אישי אשב על האתר שלו, יש לי עכשיו בארצות הברית גם קצת זמן, וגם כשאני אחזור יהיה לי קצת זמן, אני אשב על האתר שלו, ואני אחזיר לו דוח מסודר שאני באופן אישי, לא עובדים שלי, לא יעקב, לא הדסה, לא אף אחד אחר, אני אישית אשב על האתר שלו, ואתן לו חמש נקודות שבעיניי אם הוא ישפר אותן האתר שלו גם ימכור יותר, גם יקבל יותר פניות, וגם יקבל דירוגים הרבה הרבה יותר טובים, בג'מיני, בגוגל, ב-AI ובכל שאר המקומות. אז זה ככה באמת איזושהי הטבה ואיזושהי הפסקה קצרה מהפרק. יותר מוזמנים להיכנס לדיגי פארם ולבצע את ההזמנה בימים שלישי, רביעי, חמישי, שבוע הבא, באיזה תאריך אם זה יוצא? תבדקי.
יובל: 28 עד ה-30 לאפריל.
עשהאל: מגניב. בוא נמשיך רגע לנושא שלנו. אז עוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, וזאת הסיבה גם שלא שיתפתי בדבר הזה כמעט אף אחד, זה אני מאוד מאוד מאמין בכלל ציפיות נמוכות, חיים מאושרים. כל החיים בנויים כאילו מלהיות מאושר באלף. מה זה להיות מאושר בהגדרה שלי? זה שמה שאתה מצפה מהחיים באמת קורה, ולא להפך. עכשיו, זה קטע מטורף, כי אתה יכול למשל עכשיו להיות במלון, למשל, ולהגיד,
יובל: וואו,
עשהאל: זה היה היסטרי, ואתה יכול להגיע לאותו מלון אחרי ששבוע לפני זה היית במלון הרבה יותר שווה, ואז אתה תגיד, אה, המלון פה לא משהו. עכשיו, מה זה לא משהו? בסוף אתה קיבלת פה כאילו מלון טופ, אבל זה לא מספיק טוב, כי לפני זה היית במשהו יותר טוב. אז כל הרעיון זה תמיד להוריד את הציפיות, להגיד, וואללה, אני מבחינתי מצפה שיהיה פה שמיכה על הרצפה והכי נמוך שיש, ואז כל דבר שקורה בעצם מפתיע אותנו לטובה. אני עד עכשיו לא באמת יודע אם הולך להיות כנס, כאילו, זה האמת. אז אני רק מקווה שהכול ילך כמו שצריך, יכול להיות שמחר בבוקר תחזור המלחמה, יכול להיות שמחר תבוטל הטיסה, יש כל כך הרבה אופציות שיכולות עוד לקרות, אבל שורה התחתונה אני מגיע בציפיות מאוד מאוד נמוכות, כמו כל דבר אחר, ואני משתדל באמת לשמור על זה וליישם את זה בחיים שלי. ציפיות נמוכות, חיים מאושרים, אם זה האופציה ההפוכה, זה חיים אומללים ולא כדאי. אגב, כל הקטע הזה של בכנס עצמו, כאילו, אני מאמין שיהיה אסור לצלם. אני לא יודע באמת אם זה נכון או לא, לא היה רשום את זה, אבל אני מאמין שלא יהיה אפשר לצלם. אם יהיה אפשר לצלם, אז אני אחזור כמובן עם הרבה הרבה צילומים והרבה סלפים והרבה עניינים.
יובל: נראה לי זה הדבר השני שכולם אמרו אחרי שסיפרת על הדבר הזה, אז כולם, תציין לנו מלא תמונות.
עשהאל: ממש ככה. בוא נראה באמת שהדבר הזה מתכנס. בוא נדבר רגע על הנקודה שאמרת, על כאילו, מה אני רוצה, או מה אני הולך לעשות שם with אנשים, או איך אני הולך לפנות, אז אם למדתי משהו בשנים האחרונות, זה שכשאני מגיע לכנס, או לא רק לכנס, לכל דבר בחיים שלי, המחשבה צריכה להיות הפוכה, וממנה מקבלים הכי הרבה. זאת אומרת, זאת דרך לקבל הכי הרבה. זה לא שאני עכשיו איזה איש, לא יודע, של סוציאליזם וכאילו, הכל רק חו, אלא פשוט ככה משיגים הכי הרבה. המחשבה תמיד צריכה להיות לאיך זה, מה אני יכול להועיל לאנשים אחרים בכנס. זאת אומרת, אני מבחינתי, נגיד סתם דוגמה, עכשיו אני פוגש את מרק צוקרברג למשל, אז אני, מבחינתי, השאלות שאני אשאל וההצעות שאני אשאל, זה איך אני יכול להועיל לו כבן אדם שגר בישראל, מה אני יכול לעשות בשבילך בתור ישראלי, כאילו למצוא את מה אני יכול לעשות בשבילך, לא בוא נעשה שיתוף פעולה שאתה תעביר לי מיליון דולר, אלא להפך, המחשבה צריכה להיות תמיד אני רוצה לעזור לך, אני לא רוצה כלום חזרה, זה לא מעניין אותי, זה לא העניין, אני רוצה לעזור לך. אז תמיד תמיד אני, המחשבות שלי ומה שאני מכין את עצמי זה איך אני יכול לעזור לאנשים סביבי. זו המחשבה ובזה אני מרכז, בעצם מתרכז. אגב, אם הכנס באמת יהיה מעניין ויש שם דברים מעניינים, אז אני מניח שאנחנו נעשה גם פרק נוסף כזה על הכנס עצמו, אחרי שהוא בעצם יתקיים.
וגם בכללי, אם מישהו שומע אותנו ויש לו איזושהי שאלה שרוצה לשאול את, לא יודע, מישהו שכבר ציינתי בפרק, או את טראמפ, או לא יודע, והוא יצא לי, או אותי אפילו באופן אישי על הכנס או משהו כזה, אפשר באמת לשלוח לי בפרטי, כמו שאפשר לשלוח כל שאלה אחרת, אנחנו באמת נשמח לקבל את התגובות ואת השאלות והכל סבבה. זו לא פעם ראשונה שאני בעצם הולך לאיזשהו אירוע בחו״ל, או במקום אחר, ומשאיר בעצם את העסק פה לתפקד, ומבחינתי, הדבר שהכי גרוע זה שיעברו לי מחשבות בראש של רגע, איך אני אטוס? כאילו, יש פה את העסק לטפל או למנכה לו. עכשיו, מבחינתי, אם העסק זה עסק שאני לא יכול לטוס לחו״ל או לעזוב אותו, אז זה לא בדיוק עסק, זה פרילנסר, one man show כזה, והמטרה היא בבניית חברה, זה שזה לא יהיה ככה.
אז כן, אני מכיר את עצמי, ואני טס לחו״ל גם לבד, בלי המשפחה, אז אני לא מכיר את עצמי בתור אחד עכשיו שילך לים ויהיה בטן גב כל היום, זה פשוט פחות הקטע שלי, אז אני כן אפתח מחשב, ואני כן הולך לעבוד והכול, אבל בסוף, גם אם אני נעדר מהעסק, הוא אמור לדעת להמשיך ולעבוד ולפעול, ואני סומך במאה אחוז על הנפשות הפועלות פה, שידעו בעצם לאפשר את זה.
יובל: גם תרגלנו את זה הרבה בזמן האחרון.
עשהאל: ממש ככה, ממש ככה. וואו, אנחנו באמת מתרגלים בזה טופ. יכול להיות גם באמת שנחזור לבתים האלה, אני אומר לך, אנחנו תוך יום-יומיים, הכול יכול להשתנות, אני מקווה שלפחות אני אצליח לעשות תהלוך בחזור, אני כנראה תקע, אבל לפחות כשתהלוך אני אצליח. ואגב, יש קטע, כאילו, אני מרגיש שעכשיו באמת חסרה לי תקופה שבה אני דווקא מרחוק, כי כשאני מרחוק, אני מספיק דברים אחרים לגמרי, משכשאני מקרוב. מקרוב אני הרבה יותר נפגש עם לקוחות, ועושה פה פגישות עם אנשים, וכשאני מרחוק, כמו בתקופת מילואים, כמו בתקופת חול, או דברים כאלה, אז אני מצליח אשכרה לפתוח אתרים של לקוחות ספציפיים ולתת שם הברקות ולהביא את הצבע שלי ולהצליח לייצר את העשייה ולהוציא מלא מלא משימות למלא מלא אנשים בארגון והקלטות של זום וזה פשוט עשייה מסוג אחר שלדעתי היא באה בדיוק בזמן.
אגב, יש תוכנית מנהיגות מאוד מאוד יוקרתית שנקראת הופמן קופמן שזה בעצם תוכנית של שני חבר'ה יהודים בסדר גודל הכי גדול שאתה יכול לדמיין כאילו מיליארדרים עשו חברות ענקיות ברמה מטורפת ובעצם יש להם איזושהי תוכנית התפתחות אישית, מנהיגות שהם בעצם מעבירים ואני באופן אישי דרך עמותת דובדבן הצלחתי להתקבל לתוכנית הזו. והמפגש הראשון היה אמור להיות ב-26 לאפריל שזה יום אחרי הכנס עצמו, עכשיו אני ב-26 לאפריל עוד בחו״ל וגם עשיתי בדיקות האם יש אפשרות לסיים את הכנס וישר לחזור לארץ ולהספיק וזה, אי אפשר כאילו זה פשוט לא מסתדר מבחינת זמנים אבל שורה התחתונה, כל כך היה חשוב לי ההופמן קופמן הזה שקודם כל הצלחתי לסדר את זה שבעצם שתי אופציות או שמשהו יקרה כמו מלחמה או ביטול טיסה וכאלה ואז בעצם המחזור הזה פשוט יידחה בכמה ימים או שבועות ואז הכל בסדר או שפשוט אני אכנס לסיבוב הבא למחזור הבא אבל שורה התחתונה מה שאני מנסה להגיד זה שהתוכנית הזאת היא כל כך הרשימה אותי וגם אפילו עברתי כבר את הפרק הראשון כאילו שהם שולחים באונליין כהכנה למפגש הראשון וזה כל כך היה יפה וזה כל כך היה בעולמות עולמות התוכן שלי ומיינדפולנס וכל כך יפה שכאילו אשכרה עברו במחשבות כאלה של וואי, אבל איך אני משיג גם את זה? אפילו שזה לפגוש את טראמפ, זה עדיין כזה היה לי בפריים, כאילו אמרתי בואנה, אבל גם את זה אני רוצה להשיג. אז כאילו גם האופמן קופמן הזו, תוכנית שהיא מרגישה לי וואו, וגם אחרי שאני אעשה אותה, אז נעשה גם פרק על התוכנית הזו.
יובל: איך היא מתנהלת? היא פרונטלית, אני מניחה.
עשהאל: אז זה בעצם יש, קודם כל יש את התוכנית המלאה של אופמן קופמן, זו תוכנית של בערך שנה, מאוד מאוד ארוכה והכול, שזה משהו אחד. אני אישית התקבלתי כרגע לתוכנית של העשרה מפגשים, בעצם כל שבוע יש מפגש, חמישה מפגשים בגדול פרונטלי, חמישה מפגשים בזום, יש גם שיעורי בית לכל מפגש של איזה שלוש-ארבע שעות מהבית, אבל שורה תחתונה, התכנים ברמה מטורפת, ואנשים שמעבירים את זה ברמה מטורפת, וזה ממש תוכנית משנה חיים. ואשכרה, למרות שמדובר בטראמפ ובאירוע שהוא once in a life והכול, עדיין היו לי מחשבות של רגע אבל יש גם את התוכנית הזאת שגם אותה אני רוצה להשיג, אבל בסוף כן הצלחתי לג'נגל ולהבין איך אני משיג גם את זה וגם את זה. אני אומר זה בעיקר כדי כאילו להגיד שוואלה יש הרבה דברים טובים בחיים, וזה שעכשיו אני מוזמן לטראמפ זה לא אומר שאני עכשיו אבטל כל דבר בחיים שלי, אלא כל עוד זה עובר איזשהו גבול שאני מוכן לשלם או מוכן לפספס, אז בגלל שגיליתי שאני יכול לעשות את זה גם במחזור הבא וכאלה, אז אמרתי וואלה עכשיו אני אפילו יותר שלם עם זה, ובוא נראה בעצם לאן הדבר הזה יתקדם. יובל, יש לך שאלות נוספות, מה שאת רוצה להגיד.
יובל: אתה לא רוצה לספר באיזה מקום אתה הגעת בתחרות ברשימה,
עשהאל: כן, אז אני הגעתי למקום 55. מטורף. כן, מכל המשתתפים, מטורף. ממש ככה, ואני ממש ממש מקווה שאני אפגוש ואראה שם אנשים, שגם יהיה לי את הרצון ואת המוטיבציה באמת לפנות לאנשים ולדבר איתם ולייצר איתם איזה שיח, כי כאילו, לא בא לי לעשות את עצמי, אני לא רוצה להתאמץ, אני רוצה שזה ירגיש טבעי, אם אני עכשיו מגיע לכזה כנס, אני לא לחוץ בכלל, כי אני מכיר את עצמי וגם בחו״ל, בכלל אני לא דופק חשבון.
יובל: כן.
עשהאל: מי מכיר אותי? אני לא מעניין אותי.
יובל: אומרים שכשאתה מדבר גם בשפה אחרת, יש לך אישיות קצת שונה.
עשהאל: האמת שכן, אני חייב to practice my English, האנגלית שלי קצת לוקה בחסר, אבל אנחנו נתרגל.
יובל: אבל זה משתלב לך עם הטקטיקה שדיברת עליה, באחת הנקודות, שבעצם אתה רוצה יותר, גם יותר להיות בצד המאזין ולתת לבן אדם האחר, גם אני, לא יודעת, קראתי את זה, יכול להיות שגם אתה, שבעצם שואלים אנשים איך היה במפגש מסוים, אז כשהם היו הצד שדיבר רוב הערב, הם בדרך כלל אומרים שהערב היה טוב יותר מאשר כש…
עשהאל: הגיוני מאוד.
יובל: כן, כאילו, אנשים אוהבים לדבר על עצמם, וגם כשאתה בעצם רוצה להבין מה אתה יכול לתת, אז נראה לי זה גם מסתדר.
עשהאל: נראה לי כזה באופן טבעי את החיבור עם האנשים, ואת הרצון באמת לשאול שאלות, ולהתעניין, ולהתערבב, וכאילו, כי אני לא אכריח את עצמי לעשות את זה, זה רק אם אני ארגיש באמת נכון בסיטואציה. אני בסוף הולך באמת, בחוסר ידיעה. כמה משתקפים יש שם? 297. וואו. זה בגדול הסיפור. כן. אבל בוא נראה, בוא נראה, זה באמת, אי אפשר לצפות שם כלום, אני לא יודע כלום, אני לא הצלחתי לאתר אפילו סרטון מהמקום, או איזה משהו שיכול לתת לי איזה כלום, זה באמת, בקושי הצלחתי למצוא איזה אולי תמונה קטנה, אבל לא מעבר, שאיזשהו כנס שקרה שם, זה באמת ככה מסתורי מאוד ומעניין, ושבוע הבא אני מאמין שאני באמת אהיה הרבה יותר חכם, הכנס קורה ביום שבת הקרוב, אז ככה זה גם מהבוקר עד הערב, זה לא כנס של שעתיים, זה כנס של איזה 8-9 שעות. בוא נראה לאן הדבר הזה הולך.
יובל: וואי, מדהים. תהנה, בהצלחה.
עשהאל: תודה רבה, ואנחנו נתראה בפרק הבא. תודה רבה שהייתי איתי כאן, יובל.
יובל: תודה רבה.

ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם

ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.