פרק 90 – פגשתי את טראמפ בארה"ב וחזרתי מלא בחוויות ותובנות

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב פרק 90? כבר כאן בפרק הזה דיברתי על הביקור שלי בארצות הברית ועל הפגישה שלי עם טראמפ. אז אם מעניין אתכם איך היה, מה היה ומה למדתי, פרק 90 מתחילים.

גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

טוב, אז פרק 90, קראתי לו, פגשתי את טראמפ בארצות הברית וחזרתי מלא בחוויות ובתובנות. אז יחד איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה עניינים?

עשהאל: הכל מצוין, בדיוק היום מישהו בא ואמר לי, תגיד, יובל צומבר נכון? ואני כזה, כן, ווואלה, מגניב. אז מי שלא יודע, יובל צומבר. ואני אתמול חזרתי מארצות הברית, באמת, ב-7 בבוקר נחתתי בישראל, האמת שכזה הגעתי הביתה וישר הלכתי ככה כמה שעות לישון וקמתי ואז ראיתי שיש לי אפשרות לבוא שעה וחצי למשרד, אז באמת באתי ודיברנו וכאילו אני מרגיש גם כזה שכמו עשיתי פייד -אוט רגע ואז חזרה פייד-אין והיה לי שבוע לחשוב על הדברים קצת יותר מלמעלה ובאמת הגעתי עם הרבה תובנות והרבה שינויים שבדיוק עכשיו, היום התחלנו כבר ליישם אותם ואפילו כבר אתמול וככה בעצם הדברים התגלגלו וקרו וגם היום, היום בבוקר אני כאילו כל הלילה הייתי ער כי יש לי ג'טלג כזה אז הייתי ער עד איזה רבע לשש בבוקר ואז הלכתי לישון ובשמונה וחצי כבר הייתה לי פגישה אז ככה לא ישנתי יותר מדי אז אני ככה מקווה באמת שלפחות התובנות יהיו שוות את זה.
בוא נדבר ככה קצת על איך היה ומה היה. אז קודם כל סיפרנו כבר את רוב הסיפור המקדים בפרק הקודם אם אני לא טועה ומי שלא שמע אותו אז אני ממליץ ללכת ולשמוע אותו קודם כל אבל היו באמת ב… הייתה חוויה מאוד מאוד מעניינת. ככה באמת שבוע הייתי בארצות הברית כשהמטרה הייתה באמת ללכת לכנס של טראמפ במרה לגו והוא באמת הגיע. זאת אומרת היה שם באמת חוויה עוצמתית ויוצאת דופן וגם לראות כזה את הכנס בארגון בסדר גודל כזה זה באמת היה מאוד מאוד מעניין אבל כאילו בסוף הכל באמת קרה. זאת אומרת טראמפ הגיע וטוני רובינס הגיע וגרנד קרדון הגיע ומייק טייסון הגיע ואנשים עשירי עולם הגיעו ושחקנים הגיעו ומפורסמים הגיעו ובאמת היה שם כל כך הרבה אנשים שאני מכיר אפילו אנשים שבאו רק לשעה כזה והלכו או היה שם בחור שניצח את המונדיאל ב-2023 אם אני לא טועה או כאילו באמת היה שם את כל המי ומה.
ואחד הדברים היפים שאני לומד מהכנס הזה זה שטראמפ אחד הקסמים שלו זה שהוא באמת מתייחס לכל אחד זאת אומרת גם כשהוא עכשיו בא ונעם והוא מדבר באמת על אותם דברים כל נאום פחות או יותר הוא לא מחדש כלום אלא הוא מדבר בעיקר על אותם מסרים שלדעתי זה דבר שיווקי שחייבים ללמוד ממנו שהוא כאילו לא מנסה כל פעם להביא מסר אחר אלא הוא כל הזמן חוזר על אותם מסרים ואותן בדיחות על ג'ו ביידן ועל אובמה והנה היה שם כזה את ה… היה איזה שלוש מדרגות כדי לעלות לבמה אז איך שהוא עולה לבמה ונכנס ומתחיל לדבר אז המשפט הראשון שהוא מוציא מהפה זה ג'ו ביידן לא היה מצליח לעבור את המדרגות בלי ליפול ככה הוא מתחיל כאילו את הסיפור.
יובל: יש לו גם בדיחות שהן ממש לא פוליטיקלי קורקט ולא שום דבר זה פשוט טירוף כאילו הוא ממש מגרובה עיניים.
עשהאל: הוא מוכר בידור נכון הוא מוכר בידור זה מאוד מאוד מבדר וכל הקהל צוחק והוא מדבר על הילרי קלינטון איך קוראים לה? הילרי האריס או משהו כזה קמאלה האריס מדבר גם עליה וכאילו הכל באמת באווירה כזה שאתה מגיע ואתה אומר לא יודע אם אני מסכים איתו או לא אבל היה חוויה מטורפת כאילו היה מצחיק היה כיף כאילו אתה מרגיש כזה כמו שראית סרט שהוא מאוד מצחיק ולא עכשיו סרט שמלמד אותך איזה משהו גדול אלא משהו שהיה באמת פאן היה מצחיק.
יובל: כן.
עשהאל: אז זה באמת נחמד, והקטע שהוא מתייחס לכל אחד, זאת אומרת באמצע הנאום שלו נגיד, פתאום הוא רואה מישהו כזה שמרים את היד רוצה לשאול שאלה, הוא אומר לו, yes, please, כאילו, פתאום, מה הולך פה בכלל?
יובל: כן.
עשהאל: או שכשהוא ירד מהבמה ועשיתי איתו את הסרטון, שוואלה גם הפך להיות מאוד ויראלי, בטיקטוק, באינסטגרם, בפייסבוק, אז כאילו, בוא'נה, אני בא, אני כזה אומר לו, היי, טראמפ, הגעתי מישראל כדי לפגוע, והוא אשכרה עוצר, ועונה לי, ומצביע עליי, ועושה לי תנועה מגניבה, ו… עכשיו, מה זה הדבר הזה? כאילו, איפה רואים נשיאים כאלה? אני לא זוכר שנתניהו, לא יודע, לא מכיר דבר כזה, קיצר.
יובל: גם אפילו לפני שפנית אליו, כאילו, הוא אפילו לא חיכה שתדבר. הוא, כבר לפני כן רואים אותו, כן. וזה עושה לך טיזינג למצלמה, והוא ממש על זה.
שיעורים בשיווק, נוכחות דיגיטלית ואמביציה
עשהאל: בדיוק. אז הקטע הזה של להתייחס לאנשים בגובה העיניים, זה דבר שאפשר באמת ללמוד מטראמפ בצורה מאוד מאוד טובה. עכשיו, גם אני בסוף, אני לא בדיוק תכננתי לצאת לכנס הזה. זאת אומרת, זה הכל באמת, סיפרנו את זה בפרק הקודם, אני לא אחזור על הדברים, אבל בסוף זה באמת דבר שהוביל לדבר שהוביל לדבר, ואיכשהו, הנה, אני בארצות הברית, במארה-לאגו, ועם טראמפ, עם האנשים הכי חשובים בעולם, וכאילו, אמרתי לעצמי, טוב, עם כל הטוב והנחמדות הזו, אני חייב לפחות ללמוד משהו בשבוע הזה, אז אמרתי, וואלה, אני אתעד את התהליך, זאת אומרת, אני אקח על עצמי לעשות סושיאל, לצלם, לערוך, לשים כתוביות, להבין מה זה אוטו-קאפ, ומה זה קאפ-קאט, ומה זה קאפווינג, ומה זה העריכה של טיק-טוק, והעריכה של אינסטגרם, והעריכה של פייט.
לכל כלי יש ממש את הכלים של העריכה, ואת המוזיקה שאתה צריך להלביש מהפלטפורמה, ושיש לך זכויות, ושיש לך, האם אתה רוצה לשתף את זה גם בסטורי, או בטראדס, או ב… יש כל כך הרבה מה לדעת, שאני אומר, בואנה, לפחות שהשבוע הזה יהיה יעיל לי בקטע שאני, וואלה, ארגיש שאני עושה סושיאל הרבה יותר טוב. אני אישית לא בטוח שהעליתי אי פעם סטורי לפני הכנס הזה. כאילו, אני מדבר איתך על סטורי שאני מעלה, לא שהחברה מעלה. אז כאילו, מה לי ולסטורי בכלל? אני אפילו לא, הייתי צריך פתאום לעלות תמונה, אני אפילו לא בטוח איך עושים את זה, אני רואה אנשים עושים גלריות כאלה, אני אפילו לא יודע…
יובל: זהו, אני חושבת שגם בזכות זה, הייתה לזה גם כל כך הרבה חשיפה, ואנשים אהבו את זה והיו תגובות מטורפות והכול, כי זה גם היה אותנטי ממש, וזה היה אתה, כאילו, ממש, וזה… מעבר לעניין שהיה את הנושא, וכאילו זה טראמפ, גם ממש הרגישו שזה, אין מה לעשות, זה 100 אחוז, אתה עושה את זה רגע בלייב ומשתף והכול.
עשהאל: מסכים. אז השבוע זה היה מאוד מלמד מהבחינה הזו, ואני גם ממליץ באופן כללי, בן אדם עיוור עכשיו, נגיד, בעל עסק, או מישהו שעובד בעסק, לא משנה, הוא יוצא לאיזה חופשה כזאת של שבוע שהיא מטעם העבודה או איזה שבוע כזה שהוא חצי בטעות, חצי במזל, חצי ב… אז כאילו שלא… אפשר גם לחשוב איך אני, למרות כל הכיף וכל החופש וכל הזה, איך אני לומד מזה משהו, איך אני חוזר לארץ, ווואלה, אני יודע שאני עכשיו יודע לעשות את זה טוב יותר. ואני זוכר שכאילו, וואלה, ההחלטה אותי, אני קיבלתי אותה בערך בלילה שלפני הכנס עצמו, כאילו, לפני הטיסה.
יובל: כן.
עשהאל: וכאילו, אמרתי, טוב, אז אני מניח שאני צריך לעשות, איך זה נקרא? אני צריך לעשות סרטון כזה שבכלל מסביר לאנשים על מה מדובר, כי אני עד אותו רגע יום לפני הטיסה, אפילו לא סיפרתי לאף אחד שזה קורה. בוא'נה, הראשונה ששמעה על זה זה כאילו אחות של בר, וזה היה, אני לא מגזים איתך, איזה שלושה ימים לפני הטיסה. כאילו, בקושי דיברתי עם אנשים על הדבר הזה, לא יודע, שבוע לפני, שבועיים לפני, גג. כאילו, באמת לא דיברתי על זה. אז כמו, התחלתי, תמיד ההתחלה היא הכי קשה, לשים את הנעליים זה הכי קשה, אבל אחרי שאתה שם את הנעליים, אז כבר הכל באמת הרבה יותר פשוט.
אז באמת התאמנתי על הסושיאל וזה היה מעולה. טראמפ אפשר לראות בצורה מאוד מובהקת שהוא מקיף את עצמו באנשים סופר מוכשרים. זאת אומרת, כל הג'רארד קושנר הזה, וויטקוף, והבחור שאירגן את הכנס, אז הם סיפרו שהם עשו ביחד כבר למעלה ממאה עסקאות משותפות. עכשיו, את רואה שהבחור שאירגן את הכנס הוא כאילו, הוא גם לא בגילנו, הוא בחור מאוד, אתה יודע, שכבר עבר הרבה בחיים, והוא אומר, וואלה, טראמפ והוא, הם עושים הכל ביחד, וכל הזמן יש לטראמפ אנשים בדרך שהם עוזרים לו להכל, והם שותפים איתו למסע, והכול, אז הוא בסוף מנהל את ההצגה, אבל הוא לא מנהל אותה לבד, זה לפעמים כזה מרגיש שהוא אולי מנהל אותה לבד, אבל בפועל הוא באמת באמת לא עושה את זה לבד.
עכשיו, כל הכנס ברמה מטורפת בפסיליטי, זאת אומרת, הכל נוצץ, הכל יפה, הכל מרשים, הכל אינסטגרמי, הכל כזה, יש בריכה? זה לא בריכה בשביל לשחות, זה בריכה בשביל לשים אותיות צפות של טראמפ.
יובל: נכון, ראיתי.
עשהאל: יש מרצ'נדייז, אז המרצ'נדייז זה לא יהיה כאלה, עם כל הכבוד לנו, ריחנים שיש בהם את ה-QR של הפודקאסט, שזה באמת חמוד והכול טוב אם אתה חברה דיגיטל, אבל הוא לא. הוא יעשה שאתה מקבל בושם שהוא בנוי מפסלון של הדמות שלו, והוא יעשה שאתה תקבל שקית סופר ממותגת, ומי שהיה VIP אז הוא קיבל, אני נגיד קיבלתי שקית שחורה עם כיתוב טראמפ בזהב, אבל אם אתה VIP, שזה ה-29 הראשונים, אז היה להם את השקית בזהב עם כיתוב שחור, אז הוא יצר מעמדות, כמו באל על עם הפלייקארד, שזה גם, אנשים כל כך מתאמצים על הפלייקארד הזה, בסוף אתה מגיע לטיסה ואתה קולט שזה לא מקדם אותך בשום צורה, זה סתם, זה בעיקר מוכרים חלום, אבל בסוף כל המטרה היא לייצר איזושהי תמונה, כאילו זו הקבוצה המוצלחת, זו הקבוצה שרוצים להשתייך אליה, זו הקבוצה של הפרימיום, זה כזה מאוד מזכיר את האירועים שמרצדס עושה, כי אתה בסוף רוצה באמת להיראות אחר מאחרים.
אז נגיד האוכל בכנס, וואלה תשמעי, אני לא אכלתי שם כמעט כלום, כי אני לא מתחבר לאוכל הזה, אבל הכל היה גורמה עם שף של מסעדת שני כוכבי משלן, והכל כזה בעיגולים קטנים, שאתה רואה כזה מין משהו, משהו אני לא יודע אפילו מה זה ואני כזה מסתכל ואומר וואי אין פה איזה שווארמה בפיתה או משהו שגם אפשר לסבוע ממנו או לאכול וליהנות, הכל היה כזה מפונפן ואתה רואה אנשים סביבך עפים, אה הביאו לנו בהתחלה סלט, אני לא צילמתי אותו לדעתי מראש הוא היה הזוי, לא היה שום דבר לאכול בסלט, הכל היה אלים של דברים שאני לא מאמין שמישהו אוכל בכלל, אבל שמה זה נחשב מלא פרחים, מלא פרחים אכילים כאלה, בכל מיני צורות. עכשיו, אתה מתחיל לאכול, זה כמו דפים, כאילו, אתה אוכל, אין לזה בכלל טעם, אבל זה יפה, זה נראה אינסטגרמי, אתה מצלם את זה, אתה כאילו, וואו. אז זה לא סתם, זה כי באמת הדברים צריכים להיראות טוב. עכשיו, בכנס מהסוג הזה, לא יכול להיות שאתה מגיע ואתה מתבייש. אתה לא פונה לאנשים.
יובל: נראה לי אם הצלחת, אבל גם להגיע בכלל, אתה לא מהטיפוסים שמתביישים, כאילו, בכלל, היו שם אנשים ממופנמים, כל כך אנשים מוצלחים ומטורפים, זה לא נראה לי בלקסיקון, באיזשהו מקום.
עשהאל: נכון, פשוט היו שם גם כל מיני אנשים שאני לא מכיר פשוט, מלא קוריאנים, מלא הונג קונגים, מלא סינים, מלא, עכשיו, זה גם מצחיק, כן, כי טראמפ מגיע ומתחיל לדבר, ועל ההתחלה הוא יורד על צ'יינה, צ'יינה, ככה, ואני אומר לציין בלב, יש פה 30 אחוז סינים, מה הולך פה? מסתבר שסין ממש אוהדי טראמפ, סינים אמריקאים, לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל יש לו אהדה מטורפת שם בעניין הזה, אבל בסוף, מה שאני בא להגיד זה שאין מצב שבן אדם הולך לכנס, לאו דווקא לכנס של טראמפ, גם כנס בישראל, ולא מבין שכל מי שמגיע לכנס רוצה להכיר אנשים. אז כאילו, זה לא, אתה עכשיו, אתה לא מטרד, אתה לא הולך לתחנה מרכזית ולא יודע, מתחיל לדבר עם בן אדם שאתה לא מכיר על האב עדה, זה לא שם, זה שאלות גם מאוד ברורות, כאילו אם מישהו נגיד יבוא ויגיד לי, סליחה, מה אתה אוהב לאכול כשאתה, לא יודע מה, לפני שאתה הולך לישון, מה זה מעניין אותך? אבל אם הוא שואל אותי עכשיו, היי, מה המצב, מה אתה עושה פה, מאיפה הגעת, מה העסק שלך, אז אני אדבר איתו כי זה כאילו מתבקש מאוד.
יובל: נכון.
עשהאל: אז לא להתבייש, ליזום, לא לפחד. עכשיו, אשתי, כשהיא ראתה את הסרטון שהעלינו לטיקטוק וכל זה, אז היא כאילו אמרה לי, איך הצלחת להגיע לטראמפ? ואני כאילו אומר לעצמי בלב, מה זה איך? ידעתי מתי הוא יורד מהבמה, ראיתי איך השירות החשאי שם מארגן את ההעמדה של האנשים, וכמה הוא כועס על אנשים שעמדו שם לפני שזה התחיל, והוא הושיב אותם איזה שלוש פעמים, וכעס עליהם. אמרתי, מה, אני טמבל? אני אשב במקום שלי, לא אגיד כלום, לא אגיד מילה, ורק כשהוא באמת, אני אראה אותו בזווית העין, אז בהכי אלגנטיות, כאילו אני מאבטח, ככה התייחסתי לעצמי, באמת, כאילו אני מזיז את האנשים כזה, סליחה, סליחה, כאילו כזה, ככה, אז ברגע שאתה גם עושה את זה באלגנטיות, וגם הם לא ראו אותך בכלל עושה את ה… כאילו זה לא שהיה בעזרה שלישית.
יובל: זה גם בביטחון כזה.
עשהאל: כן, אתה אומר, טראמפ, טראמפ, עכשיו הוא רואה שטראמפ מגיב לי, אז הוא לא דוחף אותי, כי הוא יודע איך הדברים נראים, ואיך הם מצטיירים, ומה זה סרטון, והוא רואה שאני מצלם, אז זה פשוט היה קלאסי ברמה, כאילו, שפשוט ראיתי מאיפה הוא עלה, שהנחתי שהוא גם ירד מאותם מדרגות, ובאמת ככה היה, ואז הצלחתי באמת להגיע עד אליו, ולדבר איתו, ולקבל את התגובה שלו, והכל… אבל הכל מתחיל ונגמר בסוף, באמביציה. אני, מבחינתי, לא הייתה אפשרות אחרת. אין מצב שאני הולך לכנס של טראמפ, ולא מנסה לייצר איזושהי אינטראקציה עם טראמפ. אחרת בשביל מה באתי? תגידי, מה אני באתי? בואנה, זה 13 שעות הלוך, 12 שעות חזור, מיליון איירביאנבי מפה הודעה חדשה הייתי בשני מקומות שונים, נסיעת פנים, אובר פנים, הכול אז אני לא ראיתי בכלל דרך אפילו לא להשיג את הדבר הזה.
אממה, בגלל שכנראה שלא ממש עיכלתי את הגודל של האירוע ואת איך הדבר הזה הולך להיראות, רק עד שהגעתי לשם, אז לא חשבתי על דבר כל כך בסיסי בעיניי, שהיה אפשר לחשוב על דברים הרבה יותר טובים מזה, אבל דבר בסיסי בעיניי זה כשאתה מגיע לכזה אירוע, לפחות שים לך בתיק דגל ישראל,
יובל: מינימום.
עשהאל: לא עכשיו התחלתי להגיד איזה דגל של חצי אמריקה, חצי ארצות הברית עם איזה כיתוב של טראמפ ושאני רוצה לתת לו איזה משהו ותבוא ותן לי את, לא יודע, כמו במשחקי כדורגל של אני רוצה את החולצה שלך או אני רוצה את ה… לא שם אפילו, אני מדבר על מינימום. כמו שהבאתי את המשחט שיניים שלי ואת המברשת שלי ואת הדורדורנט שלי, ציפיתי מעצמי גם להכניס דגל ישראל. וזה הלקח האחד הגדולים שלי, שכל פעם מהיום אני הולך לכנס בחו״ל, לא עכשיו אמרתי שים איזה דגל על החליפה כי לא בטוח שאתה רוצה שכל הכנס ידעו שאתה מישראל ושאתה הישראלי, לא רציתי ככה להיתפס, אבל ברגע הנכון, במומנט הנכון שוואלה טראמפ יורד מהבמה ואתה יודע שהוא עשה חצי נאום על ישראל איראן ופתאום היחיד בכנס שמוציא דגל שלא יודע, מטר וחצי על מטר ומחזיק את זה בגאווה ומנסה לתת לטראמפ גם להחזיק את אחד הצדדים ולהצטלם איתו, כאילו כל אחד מחזיק צד אחד של הדגל ולהגיד לו שאתה מעריך אותו והכל זה בעיניי כאילו מה שהייתי צריך לחשוב עליו.
יובל: שמע אתה בכל זאת חשבת שבכלל זה לא יקרה עוד הרגע האחרון אז לא נהיה קשים עם עצמנו אבל כן לפחות יצאנו למסקנות. היו אנשים דרך אגב עם דגלים או עם מרצ'י, מישהו הביא לו מרצ'י משהו?
עשהאל: כלום אף אחד לא דיבר איתו גם כלום זה לא יודע נראה לי כולם לא כאילו אני שוב אני לא ידעתי שהוא יגיע עד הרגע שפשוט ראיתי אותו במצלמה שאני כזה וואט כאילו וואו באמת פה והוא עומד כזה את יודעת מרחק מהבמה והבחור על הבמה משבח אותו איזה 25 דקות ומסביר על העסקאות שהם עושים ביחד ועל איזה תותח הוא והכל. ושוב אני יושב במקום שלי על השולחן שלי לא זז מילימטר עוד אוכל את מה שאפשר לאכול שותה והכל ורק שראיתי שהוא סוף סוף מתחיל תנועה וסוף סוף זה הולך לכיוון הנכון והכל. אז בהכי אלגנטיות בעולם ולא מעניין אותי כאילו בסוף יש מטרה צריך להשיג אותה אני עושה את הכי טוב שלי ואגב גם אם הייתי מנסה להיכנס מהצד הזה ואיזה מאבטח היה בא שם על היד אומר לי אי אפשר אי אפשר. מה זה היה עוזר לו בכלל? אני הייתי אומר למתח הזה אתה מבזבז את הזמן שלך חבל אני בכל מקרה אגיע.
יובל: אתה לא מכיר את הפרסומה.
עשהאל: אז הייתי רץ מהצד השני אז הייתי עושה את עצמי לא מבין ויורד מתחת ועולה מעל ומגיע ומתחבק איתו אין מצב כאילו זה לא זה לא זה אין מצב. את יודעת היה בחור שבפולימרקט שהימר האם יפרצו לסופרבול למגרש או לא והוא הימר שם בהרבה כסף.
יובל: כן.
עשהאל: והוא זכה את יודעת איך הוא זכה? הוא פרץ בעצמו הוא פרץ בעצמו איזה גאוי איזה טירוף אז כאילו מה בן אדם עכשיו שם 70 אלף דולר בפולימרקט עם סיכויי שחייה נגיד של פי 10 לדוגמה מה נראה לך שהוא לא יפרוץ למגרש די חלאס נו זה 2 מיליון 3 מיליון שקל מה הוא טמבל צריך להיות טמבל אז יאללה שיקפוץ מה יעשו לו כאילו מי ישמע יגיד וואללה סליחה אני מעריץ אותו לא ידעתי כי אני ידעתי מי ישמע מה היו עושים לי מה באתי להזיק למישהו מה באתי עם משהו שהוא בעייתי כולה באתי לתת אהבה אז אני אסביר –  מה שנקרא תמיד עדיף לבקש סליחה מאשר רשות כי רשות לא הייתי מקבל אז פשוט זורמים ובאמת צריך להצליח לעשות את ה.. להשיג את המטרות ואת היעד שאנחנו מציבים לעצמנו עכשיו כמו שאמרנו טראמפ בסוף הוא עולה על במה והוא יודע שאנשים לא באמת באו לשמור על המצב בין איראן לישראל או המצב לא יודע עם כל מיני דברים פנימיים בארצות הברית והפרוגרסיביים והדמוקרטיים וכל מיני סיפורי סבתא אלא הוא בסוף בא לתת בידור הוא יודע שבסוף זה כמו סרטונים בסושיאל הסרטונים שמגיבים אליהם זה סרטונים שהם מצחיקים שהם מהנים שאתה אומר וואלה זה לא סתם בוא תקנה אלא שיש פה איזה קטע ופתאום קופץ וזז וזה פתאום נהיה מעניין אז אנחנו גם צריכים ללמוד מזה שבסוף זה שנגיד טראמפ עכשיו הוא יורד על אובמה ועל ביידן בלי סוף והוא מאוד מצחיק והוא רוקד כזה אפילו בסרטון שהעליתי באינסטגרם רואים אותו רוקד ולפי אותם שירים בכל הזמן של ה..
יובל: הם אותן תנועות זה כמו המסרים.
דמויות מעניינות והפיכת קקי לביטקוין
עשהאל: טרום טרום טום טרום טרום טרום טרום טרום טרום טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טאטה פאפאפי פאפאפה עשה טאטה כאילו כל הזמן תראי תראי בטלגרם של אבו עלי אקספרס כמה צילומים שיש לו מהם נאומים הכל אותו דבר אתה יכול לראות חודש שלם נאומים לא מחדש כלום אבל מבדר את הקהל מצחיק נהנה אנשים אוהבים נמשכים לאנשים שנראים שהם בטוחים בעצמם ושהם נהנים כי כולם רוצים את החבר שיודע לעשות כיף שיודע לעשות פאן אז זה פשוט מידבק וזה באמת באמת כיף. גם המרג'נדייז, תקשיבי, הם השקיעו שם בקטע פסיכי, כאילו קיבלנו שעון ממש יפה עם קייס סופר מפונפן וקיבלנו את הבושם וקיבלנו איזו גלויה וקיבלנו את הארוחה וקיבלנו עט כזה וקיבלנו, באמת, ממש סל הפתעות שלם ואיזה מין כזה מין מגן הוקרה ופסלון ובאמת קיבלנו שם מלא מלא דברים שבסוף כל המטרה היא לעשות פרסום לטראמפ. כאילו אני הרי ברור שאני היום הרי אני הגעתי מפגישה למשרד אז לא הבאתי את זה אבל ברור לך שאני כנראה יום ראשון הקרוב אז אני אביא לפה את הפסלון הזה והוא יהיה חלק מהפודקאסט אז כאילו בסוף הוא גם כמו מצליח לייצר לעצמו את הפרסום הזה בזכות הרמה הגבוהה שהוא מביא והמרג'נדייז וכל זה.
היה שם בשולחן איתי בחור שהוא גם היה ישראלי. יותר נכון הוא לא ישראלי הוא יהודי כאילו זאת אומרת הוא גר באיסטנבול כבר איזה שבע שנים.
יובל: באיסטנבול?
עשהאל: כן מטורף. הוא גר באיסטנבול כבר שבע שנים והוא כאילו מאז שהוא סיים צבא. זאת אומרת הוא היה פה שלוש שנים לעשות צבא וחזר לאיסטנבול או משהו בסגנון הזה.
יובל: אוקיי.
עשהאל: וכאילו קודם כל היום כבר הרבה יותר קשה להיות נוכל זה האמת זאת אומרת שאם אני היום יושב עם מישהו תוך כדי השיחה איתו אני עושה לו בדיקה בג'מנאי אם הוא לג'יט או לא לג'יט ואני שואל את ג'מנאי כזה תגיד המוטי הזה הוא בסדר והייתי כל כך בשוק שהוא אומר לי לא רק שהוא בסדר אלא הוא ממש נותן לי את הפרשות של השחיתות שהוא חשף בעולמות הקריפטו.
יובל: אה וואו.
עשהאל: כאילו ממש כזה לוחם צדק אפילו.
יובל: וואו.
עשהאל: זה היה באמת כזה. זה היה כזה נעים לדעת שאתה יושב עם בן אדם עכשיו אני לא באמת יודע את זה אבל ג' ג'מנאי אומר ואני קורא בגוגל טיפה ואני רואה שהוא באמת מדבר לעניין אז אני אומר וואלה זה ממש חיזק לי את הביטחון עכשיו המוטי הזה הוא כזה מוכשר. אני בטוח שהוא בן אדם שלא אומרים לו את זה הרבה בגלל זה היה חשוב לי לדבר איתו רגשות וממש להגיד לו את הדברים כל כך כאילו אמרתי לו תקשיב אתה הבן אדם שכולם רוצים חברים כמוך כאילו.
יובל: וואו.
עשהאל: הוא יש לו כישרון בלתי מוסבר ובלתי פרופורציונלי לכלום ממש בטופ 0.0.0.01% בכל העולם לדעתי. אני קראתי לו מוטי עדיין עם דביקות מה זה אומר אין הבן אדם פשוט אלוף המינגלינג הבין-לאומי שהכרתי אין הוא לא הוא לא לבד אף פעם הוא אני אומר לך הוא הולך וזה כזה טבעי לו לדבר עם כולם לפתוח שיחות עם כולם וכל הזמן יש אנשים סביב מוטי עכשיו אני רק באמת מסתכל שמאלה מסתכל ימינה הוא כבר מדבר עם מישהי אחרת מה איך מה קורה פה כאילו. אז אחרי הכנס אז כזה גם שוב הוא מומחה אז דיברנו והכל כל הכנסת ישנו אחד בשני והכל ואז הוא אומר לי בוא בוא נשב בערב בסטייקהאוס ואני כזה יאללה סבבה אז הוא אומר לי אוקיי אז בסוף הכנס ייגמר וזה בוא נקבע בתשע בסטייקהאוס.
יובל: בוא נאכל שווארמה,
עשהאל: בוא נאכל אוכל אוכל נורמלי, אוכל אמיתי, כן לגמרי. קיצר אז אני כזה בשעה תשע אני כותב לו מה כאילו איפה ואז הוא שולח לי איזה כתובת אומר תבוא. טוב אז עכשיו לא הבנתי למה הוא אומר לי אני כבר שם תבוא זה היה לי קצת מוזר כי אמרתי למה הוא לא אמר לי לפני הייתי מה אני ייבש אותו עכשיו איזה חצי שעה נסיעה וזה טוב. חצי שעה אני נוסע ואני מנסה להתארגן מהר, לא לייבש אותו וזה, ואז אני מגיע לשם ואני רואה אותו בשולחן עם שלושה אנשים כאילו אסטונים כאלה, נראים רוסים, אבל זה היה מאסטוניה. שיכורים של הלייף, כאילו בכלל לא איתי, במימד אחר, הם שתו כל כך הרבה ווואו איפה הם היו, אני הגעתי כאילו כבר יחסית, כאילו סוג של בסוף המסיבה, כשרק לפני חצי שעה הם הגיעו, אבל הם שתו כל כך הרבה, הם שותים אחרת מישראל, זה כאילו, איך הם אמרו לי? הם אמרו לי, לקחנו טיסה מאסטוניה ובכוונה הגענו עד 2 ,200 קילומטרים מהמר אלאגו או משהו כזה, כי הם רצו לעשות עם קרוואן, וזה מה שהם עשו, נסיעה 2,200 קילומטר, כי מה הם עושים? הם נוסעים בקרוואן ופשוט שותים אלכוהול כל השלושה ימים.
יובל: וואו, איזה כיף.
עשהאל: מה זה, את לא מבינה איזה שיק, ורואים שהם מנוסים כאילו באלכוהול, שהם יודעים לשתות, שהם יודעים מתי לאכול, יודעים מה יקרה כל שלב, אז כאילו, עכשיו, הם היו כל כך מרתקים, אני כל כך נהניתי, הם סיפרו לי על זה שיש להם באסטוניה, כמו קונכיות כאלה, שהם בעצם יש להם רפתות, מלא רפתות שהם עובדים איתן, ואז בעצם הם מקבלים את החרא של הפרות מ-4,500 פרות כל בוקר או משהו כזה, מקבלים את זה לעיגולים האלה, ואז בעצם העיגולים האלה יודעים להפוך את החרא של הפרות לאנרגיה, לדלק או משהו כזה, והדלק הופך להיות אנרגיה, ואז הם לא מוכרים את זה כחשמל כמו שעושים פה בישראל, אלא הם ממשיכים את התהליך שבסוף יוצא ביטקוין. זאת אומרת, הם לוקחים חרא של פרות, ומה שקורה זה שיש להם ארנק שהם עושים לי מול העיניים רענן רענן רענן ואת רואה את הכסף פשוט עולה ב-USDT זה כאילו ברמת דולרים אפילו לא ביטקוין זה USDT זה כאילו דולר קריפטוגרפי.
יובל: כן, מטורף.
עשהאל: אז כאילו זה ממש מכונת כסף מחרא. פשוט באמת לקחת קקי ולהפוך אותו לכסף. ואז אני יושב אני מפרק איתם את כל המודל ואיך הם בנו ומה הם עשו וכאילו זה גם היה מגניב כי הם לא מכירים אותי אז כל החול הזה אני הייתי הכי שתקן שיש אני רק שאלתי שאלות ולא סיפרתי על עצמי כלום זה גם מדהים אף אחד לא מתעניין זה משהו כולו אחד מרוכז בעצמו אבל מה אכפת לי אני בסוף באתי בעיקר לשמוע בעיקר לדבר וזה אז כאילו אנחנו מדברים, ואז אני שואל אותם, תגידו, איך ידעתם להרים את הקונכיות האלה? הרי זה דורש ידע וזה.
ואז הוא אומר לי, כאילו, מה ההשכלה שלכם? או משהו כזה, ואז הוא צוחק, צוחק, נטפקים עליי מצחוק, הם שיכורים גם, וזה. שואל אותם, מה מצחיק? ואז הוא מתחיל להסביר לי כמה בית ספר זה מיותר, וכמה שלושתם למדו את המקצוע שלומדים להקים את הדברים האלה, ושלושתם נשרו מהלימודים, ואף אחד לא הצליח לסיים את התואר וזה, והיום יש להם משהו שהוא כאילו…
יובל: אז זה גלובלי.
עשהאל: זה הקטע, ואני לא משתף אותם. אומר להם, מה, באמת? וואו, וואי, איזה יופי, וזה,
יובל: וואי,
עשהאל: לא מכיר אנשים כאלה, כאילו, באמת, אני כזה מגיב להם, כאילו, אני איזה יצור עם, לא יודע, עם תואר שלישי בלא יודע מה, בספרות. אז כאילו זה היה כזה כיפי לראות שפתאום זה משהו שהוא הרבה יותר גדול מרק מה שאני מרגיש אלא וואלה זה כבר עולמי הסיפור הזה. אז באמת הם היו ממש ממש ממש מעניינים אבל החלק הכי מגניב זה שאני בא למוטי ואני אומר לו תגיד כאילו אתה הכרת יעני קבענו אותה ואז הוא אומר לי לא אני הגעתי לפה לבד כאילו פשוט ראיתי אותם אמרתי להם היי מה המצב אפשר לשבת איתכם אמרו לי כן התיישבתי.
יובל: צחוק.
עשהאל: זהו.
יובל: אדיר.
עשהאל: אני אומר לו אבל אבל ואז בסוף כשכאילו רצינו כזה כאילו אני הלכתי לאובר שלי והוא לאובר שלו אז היה חשוב לי כאילו לעשות איתו את השיחה הזאתי ולהגיד לו כאילו אחי אתה כנראה תופס את זה כמובן מאליו אבל היכולת שלך להכיר אנשים ב-no time בכזה רמה זה כאילו לא היה אמיתי זה היה פשוט אני אומר לו אחי אני רואה אותך 24 שעות זה זה לא אמיתי אתה הבן אדם הכי מוכשר שהכרתי בחיים שלי בקטע הזה הוא פשוט יודע להתחבב ולהתחבר לכל בן אדם ברחוב לא ראיתי דבר כזה זה באמת היה ממש מלמד וממש מגניב וגם האסטונים האלה וואי כמה דברים סיפרו לי, את יודעת שהם צדים את הבשר שלהם בעצמם?
יובל: וואו, איזה כיף, איזה טירוף.
עשהאל: הם ממש הולכים ויורים בתאו או משהו כזה, ויש להם חצי שנה בשר, ויש מועדוני ציד, והם עושים חצי-חצי על הבשר, ואז גם מועדון הציד הוא בחינם, ויש הקצאות, וכאילו…
יובל: הם היו צריכים לתפוס את התאו בחיים, לקחת את הצואה שלו, להפכות את זה לביטקוין.
עשהאל: גדול. כן, בדיוק, הוא גם אמר לי, אם אתם רוצים להקים משהו כזה בישראל, אז אל תעשו את זה עם חרא של פרות, תעשו את זה עם שאריות של פירות וירקות. הוא אומר שזה, אם היו מההתחלה עושים את זה עם פירות וירקות, אז הוא אומר לי, זה היה נותן להם 50% יותר.
יובל: וואלה.
עשהאל: כן, מסתבר שפירות וירקות זה ממש טוב למיחזור הזה, או להפקת גזים, אני כבר לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל בקיצור זה היה ממש ממש מגניב. יש את הטיסות, עכשיו הטיסות מאוד ארוכות, ואז כאילו אומרים לך, בוא תשלם, לא יודע, איזה 80 שקל באלעל, ותיקח וי-פיי לכל הטיסה. ואני רואה אנשים סביבי במטוס, מתבכיינים שאין וי-פיי, שהם לא מוכנים לשלם 80 שקל, עזבי שהכרטיס עלה להם כאילו 800 דולר במינימום, כן? אבל ה-80 שקל הם לא מוכנים, ואתה אומר לעצמך, בוא'נה, אני כאילו כל הטיסה, עשיתי כל כך הרבה דברים שקשורים לעבודה, וכל כך הרבה דברים שקשורים לאינטרנט, והייתי בעניין, איך כאילו 80 שקל נחשב הרבה, וזה כאילו קצת מצחיק, אתה לפעמים יכול לשחרר 200-300 שקל על כלום, על שטויות, ואז פתאום אומרים לך קפה ב-17 שקל, ואתה אומר, אה, זה יותר מדי, כאילו, אין מצב.
יובל: גם בטלפון, אנשים לא עוזבים את הטלפון לדקה, כאילו, עם הילדים, עם זה, לא משנה מה, אבל פתאום 12 שעות בגלל 80 שקל הם לא נוגעים בטלפון, זה…
עשהאל: מדהים, מדהים, אין מה להגיד, זה באמת יותר רגשי ופסיכולוגי מאמיתי. גם בטיסות, אז ממש קראתי מלא מלא ספרים, והיה לי ממש ממש כיף, זה דברים שאני פחות ביום יום מגיע אליהם, ופתאום בטיסה כזה, אתה קצת, יש לך מלא שעות לעצמך, זה כזה, פתאום נתן לי המון המון זמן לעשות את זה. אגב, גם כל השבוע הזה שהייתי בחוץ, אז כמו שאנחנו מדברים על זה כבר הרבה, אז זה היה ממש פרספקטיבה טובה לראות את העסק מתנהל בלעדיי.
אני חייב להגיד שקודם כל, באמת, צוות המנהלים עושה עבודה מדהימה, וצוות העובדים והכול, הודעות ומיילים ושיחות ודברים שאני ממש הייתי בשוק שזאת עדי שכאילו עושה פשוט התקדמות עד כדי, וגם היא בלי הכשרה ובלי תואר שלישי בשיווק דיגיטלי, ובלי לימודים בשום מוסד כזה או אחר, והכול בנחישות, בהתמדה, בעבודה back to back בהמון המון שנים, וזה סופר סופר נעים, ובאמת באמת מרים לה על 300, היא באמת באמת השראה גדולה.
פגשתי גם שמה את, הלכנו ל… זאת אומרת, יש לי דוד, בן דוד, שגר בארצות הברית, במיאמי, אז בעצם הלכתי ופגשתי אותו, והלכנו ביחד לכנס של קקל בארצות הברית, מסתבר שקקל זה משהו שמאוד חזק בארצות הברית, כלפי ישראל כמובן, הטואליטי בסוף לישראל וזה, אבל יש כאילו מה שנקרא נראה לי JFN או משהו כזה, JNF, לא זוכר כבר מה, משהו כזה, שזה בעצם קקל בארצות הברית, והם עשו כנס ליהודים שהם אנשי עסקים, כאילו כנס ביזנס ליהודים.
אז גם שמה זה היה כזה מגניב איך לראות את כל הקהל שרק רוצה לעשות מינגלינג, והמארגנים צריכים ממש לשכנע את האנשים ולצאת מגדרם ולהודיע ברמקול 50 פעמים של יאללה, בוא נעשה גם את החלק המקצועי של ההרצאה או משהו כזה, ואנשים לא רוצים, הם רק רוצים לדבר ולדבר ולדבר, זה היה באמת יפה, וגם הכנס עצמו יצר לי כמה קונקצ'נים מאוד מאוד יפים, מאוד אהבתי את זה, הכרתי שם אנשים חדשים, הוספתי לטלגרם שלי מלא אנשי קשר, לווטסאפ מלא אנשי קשר,
יובל: למייל, כן,

עשהאל: הייתי גם בכנס הזה, ובאמת באמת היה מוצלח ומעולה. תמיד תמיד כשאני מגיע לכנס, אני תמיד שואל את עצמי מה אני יכול להועיל למי שאני רואה, לא מה אני יכול לקבל, כי לקבל זה החלק הקל, אלא מה אני יכול להועיל. אחרי שאתה מועיל לבן אדם, תאמין לי שאתה תקבל, תאמיני לי שאתה תקבלי, הרבה יותר ממה שחשבת שתקבלי מלכתחילה, תמיד תמיד קודם כל לתת.
יש פרק שעשינו בפודקאסט שנקרא קודם יוצאים אחר כך נכנסים אותו דבר בדיוק אם אתה לא יודע קודם כל לתת ואז לקבל התמורות שתקבל או הדברים שתקבל יהיו כאלה מינורים שכבר זה לא מעניין אף אחד לעומת זאת אם אתה עכשיו בא ונותן אז הנה דוגמה מוטי הזה הסתיימה הארוחה ואני הגעתי חצי שעה אחרי זה אומר שאני הגעתי ואני רואה את כל העצמות שלהם על הצלחות ואז אני באתי והזמנתי לא יודע מה איזה קינוח או משהו כזה ואז כאילו מסתיים הערב ואז מוטי מתעקש לשלם עליי מתעקש לא מוכן.
עכשיו ביני לבינך בסדר מה עשיתי שם 30 דולר כאילו פחות מ-100 שקל אפילו אבל איזה הרגשה טובה הוא נתן לי הנה עכשיו אני מדבר על זה וואלה כאילו את יודעת אם הוא פתאום הוא ישאל אותי הנה הוא שאל אותי תגיד מאיפה הבאת את התמונה לכנס שהעלית בפייסבוק אז עזרתי לו והבאתי לו את הקישור והסברתי לו איך עושים וכאילו זה מאוד הדדי כשאתה תמיד תמיד הכי טוב זה להיות בצד הנותן תמיד לדעת וואלה נתתי יותר משקיבלתי תמיד בכל דבר בחיים אז זה לדעתי הדרך הממש ממש הנכונה לחיים.
ובוא נדבר גם על איזה כישלון לא יודע אם בסוף זה לא יצא כישלון אבל משהו שמאוד מאוד הטריד אותי והלחיץ אותי בסיפור זה בחזור זאת אומרת יש טיסה חזור הטיסה הייתה ב-12 בצהריים ממיאמי ואני ישנתי בפלמביץ' כי המרה לגו הוא בפלמביץ' ולא לקחתי בחשבון שבשעות השיא שצריך להיות ב-12 זה אומר שנגיד אתה רוצה להיות בתשע וחצי נגיד בשדה לא לקחתי בחשבון שמסתבר שלא רק בישראל יש פקקים גם בארצות הברית והנסיעה מהפלמביץ' לשדה התעופה במיאמי שמשם יוצאת הטיסה אז היא לא חצי שעה כמו שעשיתי את הבדיקות שלי לפני זה אלא היא שעה 45 דקות ולא הצלחתי להבין איך אני הולך להגיע.
ישר כתבתי לבר תקשיבי אם אני לא מצליח להגיע בזמן אז תדעי אני אעלה על טיסה אחרת טיסה לפני אני אעשה את זה דרך קונקשן אני אגיע כאילו אבל תדעי שיש מצב שדפקתי את זה כאילו פישלתי פה רצח מה שנקרא והיא אומרת לי כאילו סבבה הכל טוב אבל אתה יודע גם אמרתי דבש אתה מגיע היום וכאילו היא מצ טפה לראות אותך וזה אז כאילו תנסה תנסה כן ננסה לעשות את הכי טוב שלך ואני כזה אומר לה את יודעת אני עושה הכי טוב שלי והכל אבל אני מתחיל אותך מראש שבאמת פה פישלתי ביג טיים כאילו לא לקחתי את הזמנים כמו שצריך וכאלה ופה ושם וממש הייתי מבואס על זה וזה.
ואז אני כאילו מזמין את האובר הכי מהר שאני יכול תוך כדי האובר הקודם וכל מיני כאלה ישר איך שאני נכנס לאובר ישר אני רואה שהנהג כזה שהוא נוסע נגיד על רכב שהוא לא הכי מפונפן אלא רכב יחסית ישן והוא גם כזה כאילו כהה אור וכזה לא יודע הכל התחבר לי אמרתי אני חייב לשחד אותו גם חלק מהמסרים לשחד את כולם ישר איך שאני נכנס לו לאובר אני אומר לו מה נשמע אחי שומע תעשה ווייס כמה זמן הוא מראה לי 1045 מגיעים עכשיו 1045 לא עוזר לי זה כבר כל כך ב-11 כאילו הגייט מתחיל ויש לי פאקינג מזוודה גדולה ויש לי עם הלב וביטחון ואני אומר לו תקשיב יש פה שטר 20 יורו אני שם לך פה בקופה אם הגעת לפני 1020 השטר נשאר אצלך אם לא אני לוקח אותו בחזרה.
אומר לי אחלה דיל יאללה יצאנו לדרך הגענו ב-1030 והשארתי לו את השטר אבל ראיתי איך הוא התאמץ ולא רק שהוא התאמץ הוא גם איך שאמרתי לו את זה הוא לקח איזה מדבקה שנקראת סאנגלס אם אני לא טועה סיגלס משהו כזה פס גלס פסן משהו כזה הדביק על השמשה ומסתבר שאם אתה מדביק את זה אז מותר לך לנסוע לנסוע בנתיב של התחבורה הציבורית עכשיו מה לי ולזה בחייאת אני יודע מבין בזה לא אבל ברגע שהוא ראה שיש לו איזה תמרוץ כזה או אחר אז הוא אמר לעצמו רגע הסאן הזה עולה לי נגיד 3-4 דולר וואלה הוא מוצא לי פה 20 זה יעזור לי זה בטוח אם הוא יראה שאני משקיע בו הוא ישקיע בחזרה בהתאם ליוצאים ונכנסים אז כאילו ככה ככה היה ובאמת הגענו ממש ממש מהר והוא טס והוא נסע באמת במהירות מטורפת והגיע ואז כאילו עכשיו זה בדיוק כמו עם טראמפ אני מגיע ב-10 וחצי לטיסה אז קודם כל אני אומר לעצמי וואלה כנראה שאני אספיק כאילו שעה וחצי זה כבר לא כזה קצת ואז אני מגיע ואני רואה שיש תור כאילו לשים את המזוודות תור לא טוב כל כך כי זה לא רק הטיסה שלי אלא זה כזה תור שמביא כמה טיסות. אני אומר לך לא כאילו.
יובל: אבל גם כאן קצת נהיים ישראלים אומרים אני מעביר לטיסה.

עשהאל: 1033 אני עובר את הכניסה לשדה. אני לא שואל לא יודע איך אני אסביר לך את זה אני פשוט נכנס לאיזה מין אמוק. תופס את שתי האלה אפילו לא אפילו לא מסיע אותם עם הגלגלים תופס את שתי המזוודות הטרוליבית המזוודה מרים אותם שיראו שאני בלחץ. רץ לכיוון לא מעניין אותי כלום אפילו הדיילת אומרת לי סליחה יש תור יש זה אני אומר לה נכון נכון הנה המזוודות שלי תתחיל לעשות לי צ'ק אין והיא אומרת לי יש תור יש תור. נכון נכון עכשיו תעשי לי צ'ק אין כי אין לי הזדמנות אחרת והיא עושה לי צ'ק אין כאילו אני שם את המזוודה ואז יש את הבידוק הביטחוני של הטרולי עצמו.
אני מסתכל על הנחש הזה של התור שצריך לחכות ואני כזה לא זה לא יקרה כאילו לא אכפת לי כלום צד ימין עוקף את כולם לא מעניין אותי עושה ככה לבחורה סתם גם בחורה רנדומלית שהיא בבידוק הזה שמעבירים את ה… סליחה, זה, זה, זה, זה.
יובל: פשוט בא לך,
עשהאל: עושה לה, אה, אה, אה, ורץ אליה, עובר את המחסום, עובר את הכול, שם את התיק ואומר לה תן-קיו,
יובל: זהו. מדהים.
עשהאל: שם, עובר, שורה תחתונה, 11-01 אני על המטוס, הנוסע הראשון שנכנס למטוס.
יובל: וואו.
עשהאל: הראשון. אני צילמתי לבר.
יובל: מהפכה.
עשהאל: צילמתי לבר, אם את רוצה תשימי את הצילום הזה, תוך כדי שאני מדבר בשלב הזה בפרק. צילמתי לבר, תראי, ראשון נכנסתי. למה? כי שוב, צריך לדעת לפעמים לעשות את הסוויץ' הזה של להינעל על משהו ולהגיד, אין, לא משנה מה, כל עוד זה לא, את יודעת, אם עכשיו לא באה, לא יודע, המשטרה ועוצרת אותי, אני ממשיך, אני לא, אני תמיד אבקש סליחה, לא רשות, כי בסוף, בדיוק גם כשנכנסתי לתור של האבטחה של התיק יד, שם זה היה הכי נוחה.
אמרתי לעצמי, בואנה, אם אני עכשיו בן אדם ביישן כזה שלא מסוגל לעשות את זה, אני לא עולה על הטיסה, יש פה תור מפה עד תאילנד, כאילו, אם אתה לא יודע לדבר, אם אתה לא יודע להיות עם אמביציה קצת, ולהגיד לאנשים, כאילו, איך אמרתי לנהג של האובר, אמרתי לו, אני עכשיו באמייזינג רייס, אני, מבחינתי לא מעניין אותי כלום, אני באמייזינג רייס, אני צריך להגיע כמה שיותר מהר למטוס, אני אגיע ראשון למטוס, לא מעניין אותי כלום. וככה, כמו רוח סערה, בוום, פתאום אני קולט שגם הביאו לי שובר ל… איך זה נקרא? יפה, לטרקלין.
ואני כאילו, כשהיא הביאה לי את השושוב ההר, זה אמרתי לה בחזרה, כן, בטח, רק אני וטרקלין. ופתאום אני כזה קולט ואני אומר, בואנה, אני לא אעשה את זה, אבל אף אחד ילך אפילו לאכול משהו בטרקלין מרוב שהגעתי מהר. אז בסוף המטרה היא להבין שהזדמנויות, ודיברנו גם על זה בפרק שלם, הזדמנויות זה משהו שכולם חווים, לכולם יש הזדמנויות. השאלה היא, האם אתה יודע לתפוס את זה בשתי ידיים ולקחת את זה, או לא, וואלה, יכלתי לעמוד בתורים והכל רגיל והכל טוב, ויכלתי גם להגיד לעצמי, בואנה, זה לא הולך להוביל אותי לשום מקום, אני סתם הולך לעמוד פה, ואז יסבירו לי שהגייט נסגר, ויסבירו לי שהטיסה הלכה, ואז מה, אני צריך להיות חכם עכשיו, שהכל עוד ישים ואפשרי. אז בום, כמו רוח שערה, והנה הצלחתי להגיע למטוס ראשון, ראשון.
יובל: זה נשמע לי כמו סיפור הצלחה, לא כישלון, התחלת בכישלון.
עשהאל: אני חושב שזה היה בושה וחרפה שלא שמתי לב לזמנים, לא יודע מה, וכל הדרך הלוך באובר, אני רק עושה בדיקה איך אני יכול לקדם מנהלות, ולעשות צ'קין באינטרנט, ולעשות כל מיני בלבולי מוער, ו… אני כזה לא בן אדם, אני בן אדם שמגיע שעתיים ארבעים וחמש, שעתיים וחצי לפני הטיסה, אני עובר גם בתור של הפלטינום של אלעל, אני מגיע מאוד מהר לטרקלין, אני יושב שם לפחות שעה, בכיף שלי, עושה סרטונים, עושה צחוקים, עושה מחשב, עושה טיק טוק, עושה מה שבא לי,
יובל: כאילו,
עשהאל: והכל באיזי, ומגיע לתור כזה,
יובל: ויושב,
עשהאל: בכוונה לא עומד, כי אין מה יש לעמוד, להיכנס למטוס לעוד שעה, מה הקטע, כאילו, יושב בכיף שלי, ופתאום מצאתי את עצמי באיזה סוויץ', כאילו אנחנו עכשיו הולכים, כאילו אני באיזה סכנה, את מבינה? כאילו אני באיזה הישרדות, וזה באמת לא התאים לי, כי אני לא אוהב את זה, אני דווקא אוהב את הלהיות חכם ולקום חצי שעה לפני, ולעשות את הדברים באמת בכיף ובשמחה, ובלי כל הלחץ המיותר הזה.
יובל: כן.
עשהאל: אז זו ככה הייתה החוויה שלי בארצות הברית. יובל, שאלות? מה שאת רוצה לשתף, שהיה פה בזמן שלא הייתי.
יובל: נראה לי יש שאלה שככה ריחפה מעל כולם, איפה היית בזמן האירוע עם טראמפ, הניסיון התנקשות.
עשהאל: זה קטע, כאילו זה מטורף שבן אדם אחד נמצא בכל כך הרבה מקומות.
יובל: מדהים.
עשהאל: הוא בעצם היה במר אה לגו, ואז מסוק לקח אותו לוושינגטון מאוד מהר, מסוק כנראה מאוד מהיר, ואז הוא הגיע לוושינגטון באמת כלום זמן אחרי, ושם בעצם היה לו את הניסיון התנגשות, אבל זה לא היה במרה-לגו. אני גם חושב שבמרה-לגו הקהל היה מאוד מאוד אוהד. זאת אומרת, זה באמת היה רק אנשים שקנו את העמליה, ושיש להם קטע, ושהם כאילו, אז כאילו זה פחות היה סביר שזה יקרה שם, אבל בוושינגטון וואלה לא סבבה, כאילו מטורף לגמרי, הבן אדם שלוש שבע נשמות, מה אני אגיד לך?
יובל: כן, פייט, פייט, פייט.
עשהאל: ממש ככה. מה עוד?
יובל: צירוף. מה עוד?
עשהאל: איך היה פה בשבוע שלא הייתי?
יובל: נראה לי שהיה אחלה, כאילו, הרגשתי שאנחנו כולם מאוד מתורגלים, כל אחד יודע מה, כן, דברים התקדמו.
עשהאל: הקיר של הפודקאסט השתנה.
יובל: נכון, בהמשך, הגיע גם המצלמה, אבל אין פה בחנות כרטיס זיכרון, אז בפרק הבא אני מקווה שאנחנו כבר נשתכלל גם בזה. כן, דברים התקדמו.
עשהאל: על הכיפאק. אז יובל, תודה רבה שהשתתפתי איתי בפרק הזה, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה, ביי.

עשהאל: היי חברים יקרים, מה המצב פרק 90? כבר כאן בפרק הזה דיברתי על הביקור שלי בארצות הברית ועל הפגישה שלי עם טראמפ. אז אם מעניין אתכם איך היה, מה היה ומה למדתי, פרק 90 מתחילים.

גדלתי בשומרון. קשב וריכוז, המון. כדורגל, מקום ראשון. העיקר, לא לישון. אני בן 10 – הלם. סבא עשה קסם. איך בעצם? 12 – שלוקים קרים. מכירות של החיים. המצב אנוש? היצע וביקוש. 13 – פליירים כל היום. בקור. בחום. קברתי בחול. פוטרתי. למדתי. אמון מעל הכול. 16 – קוסם אמיתי. עסק פגזי. 70 אלף שקל בחודשי השיא. קוסם זה לשחק. לשחק זה לשווק. מקל הקסמים התפרק. עורכי דין. התחלתי לשווק. בפודקאסט שלי אשתף מניסיוני, לשווק ולמנכ״ל ממש כמו עשהאל. בלי פילטר או עריכות. אין סודות. שימו אוזניות. פרק של השמחות.

טוב, אז פרק 90, קראתי לו, פגשתי את טראמפ בארצות הברית וחזרתי מלא בחוויות ובתובנות. אז יחד איתי נמצאת יובל, יובל, מה שלומך?
יובל: בסדר גמור, מה עניינים?

עשהאל: הכל מצוין, בדיוק היום מישהו בא ואמר לי, תגיד, יובל צומבר נכון? ואני כזה, כן, ווואלה, מגניב. אז מי שלא יודע, יובל צומבר. ואני אתמול חזרתי מארצות הברית, באמת, ב-7 בבוקר נחתתי בישראל, האמת שכזה הגעתי הביתה וישר הלכתי ככה כמה שעות לישון וקמתי ואז ראיתי שיש לי אפשרות לבוא שעה וחצי למשרד, אז באמת באתי ודיברנו וכאילו אני מרגיש גם כזה שכמו עשיתי פייד -אוט רגע ואז חזרה פייד-אין והיה לי שבוע לחשוב על הדברים קצת יותר מלמעלה ובאמת הגעתי עם הרבה תובנות והרבה שינויים שבדיוק עכשיו, היום התחלנו כבר ליישם אותם ואפילו כבר אתמול וככה בעצם הדברים התגלגלו וקרו וגם היום, היום בבוקר אני כאילו כל הלילה הייתי ער כי יש לי ג'טלג כזה אז הייתי ער עד איזה רבע לשש בבוקר ואז הלכתי לישון ובשמונה וחצי כבר הייתה לי פגישה אז ככה לא ישנתי יותר מדי אז אני ככה מקווה באמת שלפחות התובנות יהיו שוות את זה.
בוא נדבר ככה קצת על איך היה ומה היה. אז קודם כל סיפרנו כבר את רוב הסיפור המקדים בפרק הקודם אם אני לא טועה ומי שלא שמע אותו אז אני ממליץ ללכת ולשמוע אותו קודם כל אבל היו באמת ב… הייתה חוויה מאוד מאוד מעניינת. ככה באמת שבוע הייתי בארצות הברית כשהמטרה הייתה באמת ללכת לכנס של טראמפ במרה לגו והוא באמת הגיע. זאת אומרת היה שם באמת חוויה עוצמתית ויוצאת דופן וגם לראות כזה את הכנס בארגון בסדר גודל כזה זה באמת היה מאוד מאוד מעניין אבל כאילו בסוף הכל באמת קרה. זאת אומרת טראמפ הגיע וטוני רובינס הגיע וגרנד קרדון הגיע ומייק טייסון הגיע ואנשים עשירי עולם הגיעו ושחקנים הגיעו ומפורסמים הגיעו ובאמת היה שם כל כך הרבה אנשים שאני מכיר אפילו אנשים שבאו רק לשעה כזה והלכו או היה שם בחור שניצח את המונדיאל ב-2023 אם אני לא טועה או כאילו באמת היה שם את כל המי ומה.
ואחד הדברים היפים שאני לומד מהכנס הזה זה שטראמפ אחד הקסמים שלו זה שהוא באמת מתייחס לכל אחד זאת אומרת גם כשהוא עכשיו בא ונעם והוא מדבר באמת על אותם דברים כל נאום פחות או יותר הוא לא מחדש כלום אלא הוא מדבר בעיקר על אותם מסרים שלדעתי זה דבר שיווקי שחייבים ללמוד ממנו שהוא כאילו לא מנסה כל פעם להביא מסר אחר אלא הוא כל הזמן חוזר על אותם מסרים ואותן בדיחות על ג'ו ביידן ועל אובמה והנה היה שם כזה את ה… היה איזה שלוש מדרגות כדי לעלות לבמה אז איך שהוא עולה לבמה ונכנס ומתחיל לדבר אז המשפט הראשון שהוא מוציא מהפה זה ג'ו ביידן לא היה מצליח לעבור את המדרגות בלי ליפול ככה הוא מתחיל כאילו את הסיפור.
יובל: יש לו גם בדיחות שהן ממש לא פוליטיקלי קורקט ולא שום דבר זה פשוט טירוף כאילו הוא ממש מגרובה עיניים.
עשהאל: הוא מוכר בידור נכון הוא מוכר בידור זה מאוד מאוד מבדר וכל הקהל צוחק והוא מדבר על הילרי קלינטון איך קוראים לה? הילרי האריס או משהו כזה קמאלה האריס מדבר גם עליה וכאילו הכל באמת באווירה כזה שאתה מגיע ואתה אומר לא יודע אם אני מסכים איתו או לא אבל היה חוויה מטורפת כאילו היה מצחיק היה כיף כאילו אתה מרגיש כזה כמו שראית סרט שהוא מאוד מצחיק ולא עכשיו סרט שמלמד אותך איזה משהו גדול אלא משהו שהיה באמת פאן היה מצחיק.
יובל: כן.
עשהאל: אז זה באמת נחמד, והקטע שהוא מתייחס לכל אחד, זאת אומרת באמצע הנאום שלו נגיד, פתאום הוא רואה מישהו כזה שמרים את היד רוצה לשאול שאלה, הוא אומר לו, yes, please, כאילו, פתאום, מה הולך פה בכלל?
יובל: כן.
עשהאל: או שכשהוא ירד מהבמה ועשיתי איתו את הסרטון, שוואלה גם הפך להיות מאוד ויראלי, בטיקטוק, באינסטגרם, בפייסבוק, אז כאילו, בוא'נה, אני בא, אני כזה אומר לו, היי, טראמפ, הגעתי מישראל כדי לפגוע, והוא אשכרה עוצר, ועונה לי, ומצביע עליי, ועושה לי תנועה מגניבה, ו… עכשיו, מה זה הדבר הזה? כאילו, איפה רואים נשיאים כאלה? אני לא זוכר שנתניהו, לא יודע, לא מכיר דבר כזה, קיצר.
יובל: גם אפילו לפני שפנית אליו, כאילו, הוא אפילו לא חיכה שתדבר. הוא, כבר לפני כן רואים אותו, כן. וזה עושה לך טיזינג למצלמה, והוא ממש על זה.
שיעורים בשיווק, נוכחות דיגיטלית ואמביציה
עשהאל: בדיוק. אז הקטע הזה של להתייחס לאנשים בגובה העיניים, זה דבר שאפשר באמת ללמוד מטראמפ בצורה מאוד מאוד טובה. עכשיו, גם אני בסוף, אני לא בדיוק תכננתי לצאת לכנס הזה. זאת אומרת, זה הכל באמת, סיפרנו את זה בפרק הקודם, אני לא אחזור על הדברים, אבל בסוף זה באמת דבר שהוביל לדבר שהוביל לדבר, ואיכשהו, הנה, אני בארצות הברית, במארה-לאגו, ועם טראמפ, עם האנשים הכי חשובים בעולם, וכאילו, אמרתי לעצמי, טוב, עם כל הטוב והנחמדות הזו, אני חייב לפחות ללמוד משהו בשבוע הזה, אז אמרתי, וואלה, אני אתעד את התהליך, זאת אומרת, אני אקח על עצמי לעשות סושיאל, לצלם, לערוך, לשים כתוביות, להבין מה זה אוטו-קאפ, ומה זה קאפ-קאט, ומה זה קאפווינג, ומה זה העריכה של טיק-טוק, והעריכה של אינסטגרם, והעריכה של פייט.
לכל כלי יש ממש את הכלים של העריכה, ואת המוזיקה שאתה צריך להלביש מהפלטפורמה, ושיש לך זכויות, ושיש לך, האם אתה רוצה לשתף את זה גם בסטורי, או בטראדס, או ב… יש כל כך הרבה מה לדעת, שאני אומר, בואנה, לפחות שהשבוע הזה יהיה יעיל לי בקטע שאני, וואלה, ארגיש שאני עושה סושיאל הרבה יותר טוב. אני אישית לא בטוח שהעליתי אי פעם סטורי לפני הכנס הזה. כאילו, אני מדבר איתך על סטורי שאני מעלה, לא שהחברה מעלה. אז כאילו, מה לי ולסטורי בכלל? אני אפילו לא, הייתי צריך פתאום לעלות תמונה, אני אפילו לא בטוח איך עושים את זה, אני רואה אנשים עושים גלריות כאלה, אני אפילו לא יודע…
יובל: זהו, אני חושבת שגם בזכות זה, הייתה לזה גם כל כך הרבה חשיפה, ואנשים אהבו את זה והיו תגובות מטורפות והכול, כי זה גם היה אותנטי ממש, וזה היה אתה, כאילו, ממש, וזה… מעבר לעניין שהיה את הנושא, וכאילו זה טראמפ, גם ממש הרגישו שזה, אין מה לעשות, זה 100 אחוז, אתה עושה את זה רגע בלייב ומשתף והכול.
עשהאל: מסכים. אז השבוע זה היה מאוד מלמד מהבחינה הזו, ואני גם ממליץ באופן כללי, בן אדם עיוור עכשיו, נגיד, בעל עסק, או מישהו שעובד בעסק, לא משנה, הוא יוצא לאיזה חופשה כזאת של שבוע שהיא מטעם העבודה או איזה שבוע כזה שהוא חצי בטעות, חצי במזל, חצי ב… אז כאילו שלא… אפשר גם לחשוב איך אני, למרות כל הכיף וכל החופש וכל הזה, איך אני לומד מזה משהו, איך אני חוזר לארץ, ווואלה, אני יודע שאני עכשיו יודע לעשות את זה טוב יותר. ואני זוכר שכאילו, וואלה, ההחלטה אותי, אני קיבלתי אותה בערך בלילה שלפני הכנס עצמו, כאילו, לפני הטיסה.
יובל: כן.
עשהאל: וכאילו, אמרתי, טוב, אז אני מניח שאני צריך לעשות, איך זה נקרא? אני צריך לעשות סרטון כזה שבכלל מסביר לאנשים על מה מדובר, כי אני עד אותו רגע יום לפני הטיסה, אפילו לא סיפרתי לאף אחד שזה קורה. בוא'נה, הראשונה ששמעה על זה זה כאילו אחות של בר, וזה היה, אני לא מגזים איתך, איזה שלושה ימים לפני הטיסה. כאילו, בקושי דיברתי עם אנשים על הדבר הזה, לא יודע, שבוע לפני, שבועיים לפני, גג. כאילו, באמת לא דיברתי על זה. אז כמו, התחלתי, תמיד ההתחלה היא הכי קשה, לשים את הנעליים זה הכי קשה, אבל אחרי שאתה שם את הנעליים, אז כבר הכל באמת הרבה יותר פשוט.
אז באמת התאמנתי על הסושיאל וזה היה מעולה. טראמפ אפשר לראות בצורה מאוד מובהקת שהוא מקיף את עצמו באנשים סופר מוכשרים. זאת אומרת, כל הג'רארד קושנר הזה, וויטקוף, והבחור שאירגן את הכנס, אז הם סיפרו שהם עשו ביחד כבר למעלה ממאה עסקאות משותפות. עכשיו, את רואה שהבחור שאירגן את הכנס הוא כאילו, הוא גם לא בגילנו, הוא בחור מאוד, אתה יודע, שכבר עבר הרבה בחיים, והוא אומר, וואלה, טראמפ והוא, הם עושים הכל ביחד, וכל הזמן יש לטראמפ אנשים בדרך שהם עוזרים לו להכל, והם שותפים איתו למסע, והכול, אז הוא בסוף מנהל את ההצגה, אבל הוא לא מנהל אותה לבד, זה לפעמים כזה מרגיש שהוא אולי מנהל אותה לבד, אבל בפועל הוא באמת באמת לא עושה את זה לבד.
עכשיו, כל הכנס ברמה מטורפת בפסיליטי, זאת אומרת, הכל נוצץ, הכל יפה, הכל מרשים, הכל אינסטגרמי, הכל כזה, יש בריכה? זה לא בריכה בשביל לשחות, זה בריכה בשביל לשים אותיות צפות של טראמפ.
יובל: נכון, ראיתי.
עשהאל: יש מרצ'נדייז, אז המרצ'נדייז זה לא יהיה כאלה, עם כל הכבוד לנו, ריחנים שיש בהם את ה-QR של הפודקאסט, שזה באמת חמוד והכול טוב אם אתה חברה דיגיטל, אבל הוא לא. הוא יעשה שאתה מקבל בושם שהוא בנוי מפסלון של הדמות שלו, והוא יעשה שאתה תקבל שקית סופר ממותגת, ומי שהיה VIP אז הוא קיבל, אני נגיד קיבלתי שקית שחורה עם כיתוב טראמפ בזהב, אבל אם אתה VIP, שזה ה-29 הראשונים, אז היה להם את השקית בזהב עם כיתוב שחור, אז הוא יצר מעמדות, כמו באל על עם הפלייקארד, שזה גם, אנשים כל כך מתאמצים על הפלייקארד הזה, בסוף אתה מגיע לטיסה ואתה קולט שזה לא מקדם אותך בשום צורה, זה סתם, זה בעיקר מוכרים חלום, אבל בסוף כל המטרה היא לייצר איזושהי תמונה, כאילו זו הקבוצה המוצלחת, זו הקבוצה שרוצים להשתייך אליה, זו הקבוצה של הפרימיום, זה כזה מאוד מזכיר את האירועים שמרצדס עושה, כי אתה בסוף רוצה באמת להיראות אחר מאחרים.
אז נגיד האוכל בכנס, וואלה תשמעי, אני לא אכלתי שם כמעט כלום, כי אני לא מתחבר לאוכל הזה, אבל הכל היה גורמה עם שף של מסעדת שני כוכבי משלן, והכל כזה בעיגולים קטנים, שאתה רואה כזה מין משהו, משהו אני לא יודע אפילו מה זה ואני כזה מסתכל ואומר וואי אין פה איזה שווארמה בפיתה או משהו שגם אפשר לסבוע ממנו או לאכול וליהנות, הכל היה כזה מפונפן ואתה רואה אנשים סביבך עפים, אה הביאו לנו בהתחלה סלט, אני לא צילמתי אותו לדעתי מראש הוא היה הזוי, לא היה שום דבר לאכול בסלט, הכל היה אלים של דברים שאני לא מאמין שמישהו אוכל בכלל, אבל שמה זה נחשב מלא פרחים, מלא פרחים אכילים כאלה, בכל מיני צורות. עכשיו, אתה מתחיל לאכול, זה כמו דפים, כאילו, אתה אוכל, אין לזה בכלל טעם, אבל זה יפה, זה נראה אינסטגרמי, אתה מצלם את זה, אתה כאילו, וואו. אז זה לא סתם, זה כי באמת הדברים צריכים להיראות טוב. עכשיו, בכנס מהסוג הזה, לא יכול להיות שאתה מגיע ואתה מתבייש. אתה לא פונה לאנשים.
יובל: נראה לי אם הצלחת, אבל גם להגיע בכלל, אתה לא מהטיפוסים שמתביישים, כאילו, בכלל, היו שם אנשים ממופנמים, כל כך אנשים מוצלחים ומטורפים, זה לא נראה לי בלקסיקון, באיזשהו מקום.
עשהאל: נכון, פשוט היו שם גם כל מיני אנשים שאני לא מכיר פשוט, מלא קוריאנים, מלא הונג קונגים, מלא סינים, מלא, עכשיו, זה גם מצחיק, כן, כי טראמפ מגיע ומתחיל לדבר, ועל ההתחלה הוא יורד על צ'יינה, צ'יינה, ככה, ואני אומר לציין בלב, יש פה 30 אחוז סינים, מה הולך פה? מסתבר שסין ממש אוהדי טראמפ, סינים אמריקאים, לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל יש לו אהדה מטורפת שם בעניין הזה, אבל בסוף, מה שאני בא להגיד זה שאין מצב שבן אדם הולך לכנס, לאו דווקא לכנס של טראמפ, גם כנס בישראל, ולא מבין שכל מי שמגיע לכנס רוצה להכיר אנשים. אז כאילו, זה לא, אתה עכשיו, אתה לא מטרד, אתה לא הולך לתחנה מרכזית ולא יודע, מתחיל לדבר עם בן אדם שאתה לא מכיר על האב עדה, זה לא שם, זה שאלות גם מאוד ברורות, כאילו אם מישהו נגיד יבוא ויגיד לי, סליחה, מה אתה אוהב לאכול כשאתה, לא יודע מה, לפני שאתה הולך לישון, מה זה מעניין אותך? אבל אם הוא שואל אותי עכשיו, היי, מה המצב, מה אתה עושה פה, מאיפה הגעת, מה העסק שלך, אז אני אדבר איתו כי זה כאילו מתבקש מאוד.
יובל: נכון.
עשהאל: אז לא להתבייש, ליזום, לא לפחד. עכשיו, אשתי, כשהיא ראתה את הסרטון שהעלינו לטיקטוק וכל זה, אז היא כאילו אמרה לי, איך הצלחת להגיע לטראמפ? ואני כאילו אומר לעצמי בלב, מה זה איך? ידעתי מתי הוא יורד מהבמה, ראיתי איך השירות החשאי שם מארגן את ההעמדה של האנשים, וכמה הוא כועס על אנשים שעמדו שם לפני שזה התחיל, והוא הושיב אותם איזה שלוש פעמים, וכעס עליהם. אמרתי, מה, אני טמבל? אני אשב במקום שלי, לא אגיד כלום, לא אגיד מילה, ורק כשהוא באמת, אני אראה אותו בזווית העין, אז בהכי אלגנטיות, כאילו אני מאבטח, ככה התייחסתי לעצמי, באמת, כאילו אני מזיז את האנשים כזה, סליחה, סליחה, כאילו כזה, ככה, אז ברגע שאתה גם עושה את זה באלגנטיות, וגם הם לא ראו אותך בכלל עושה את ה… כאילו זה לא שהיה בעזרה שלישית.
יובל: זה גם בביטחון כזה.
עשהאל: כן, אתה אומר, טראמפ, טראמפ, עכשיו הוא רואה שטראמפ מגיב לי, אז הוא לא דוחף אותי, כי הוא יודע איך הדברים נראים, ואיך הם מצטיירים, ומה זה סרטון, והוא רואה שאני מצלם, אז זה פשוט היה קלאסי ברמה, כאילו, שפשוט ראיתי מאיפה הוא עלה, שהנחתי שהוא גם ירד מאותם מדרגות, ובאמת ככה היה, ואז הצלחתי באמת להגיע עד אליו, ולדבר איתו, ולקבל את התגובה שלו, והכל… אבל הכל מתחיל ונגמר בסוף, באמביציה. אני, מבחינתי, לא הייתה אפשרות אחרת. אין מצב שאני הולך לכנס של טראמפ, ולא מנסה לייצר איזושהי אינטראקציה עם טראמפ. אחרת בשביל מה באתי? תגידי, מה אני באתי? בואנה, זה 13 שעות הלוך, 12 שעות חזור, מיליון איירביאנבי מפה הודעה חדשה הייתי בשני מקומות שונים, נסיעת פנים, אובר פנים, הכול אז אני לא ראיתי בכלל דרך אפילו לא להשיג את הדבר הזה.
אממה, בגלל שכנראה שלא ממש עיכלתי את הגודל של האירוע ואת איך הדבר הזה הולך להיראות, רק עד שהגעתי לשם, אז לא חשבתי על דבר כל כך בסיסי בעיניי, שהיה אפשר לחשוב על דברים הרבה יותר טובים מזה, אבל דבר בסיסי בעיניי זה כשאתה מגיע לכזה אירוע, לפחות שים לך בתיק דגל ישראל,
יובל: מינימום.
עשהאל: לא עכשיו התחלתי להגיד איזה דגל של חצי אמריקה, חצי ארצות הברית עם איזה כיתוב של טראמפ ושאני רוצה לתת לו איזה משהו ותבוא ותן לי את, לא יודע, כמו במשחקי כדורגל של אני רוצה את החולצה שלך או אני רוצה את ה… לא שם אפילו, אני מדבר על מינימום. כמו שהבאתי את המשחט שיניים שלי ואת המברשת שלי ואת הדורדורנט שלי, ציפיתי מעצמי גם להכניס דגל ישראל. וזה הלקח האחד הגדולים שלי, שכל פעם מהיום אני הולך לכנס בחו״ל, לא עכשיו אמרתי שים איזה דגל על החליפה כי לא בטוח שאתה רוצה שכל הכנס ידעו שאתה מישראל ושאתה הישראלי, לא רציתי ככה להיתפס, אבל ברגע הנכון, במומנט הנכון שוואלה טראמפ יורד מהבמה ואתה יודע שהוא עשה חצי נאום על ישראל איראן ופתאום היחיד בכנס שמוציא דגל שלא יודע, מטר וחצי על מטר ומחזיק את זה בגאווה ומנסה לתת לטראמפ גם להחזיק את אחד הצדדים ולהצטלם איתו, כאילו כל אחד מחזיק צד אחד של הדגל ולהגיד לו שאתה מעריך אותו והכל זה בעיניי כאילו מה שהייתי צריך לחשוב עליו.
יובל: שמע אתה בכל זאת חשבת שבכלל זה לא יקרה עוד הרגע האחרון אז לא נהיה קשים עם עצמנו אבל כן לפחות יצאנו למסקנות. היו אנשים דרך אגב עם דגלים או עם מרצ'י, מישהו הביא לו מרצ'י משהו?
עשהאל: כלום אף אחד לא דיבר איתו גם כלום זה לא יודע נראה לי כולם לא כאילו אני שוב אני לא ידעתי שהוא יגיע עד הרגע שפשוט ראיתי אותו במצלמה שאני כזה וואט כאילו וואו באמת פה והוא עומד כזה את יודעת מרחק מהבמה והבחור על הבמה משבח אותו איזה 25 דקות ומסביר על העסקאות שהם עושים ביחד ועל איזה תותח הוא והכל. ושוב אני יושב במקום שלי על השולחן שלי לא זז מילימטר עוד אוכל את מה שאפשר לאכול שותה והכל ורק שראיתי שהוא סוף סוף מתחיל תנועה וסוף סוף זה הולך לכיוון הנכון והכל. אז בהכי אלגנטיות בעולם ולא מעניין אותי כאילו בסוף יש מטרה צריך להשיג אותה אני עושה את הכי טוב שלי ואגב גם אם הייתי מנסה להיכנס מהצד הזה ואיזה מאבטח היה בא שם על היד אומר לי אי אפשר אי אפשר. מה זה היה עוזר לו בכלל? אני הייתי אומר למתח הזה אתה מבזבז את הזמן שלך חבל אני בכל מקרה אגיע.
יובל: אתה לא מכיר את הפרסומה.
עשהאל: אז הייתי רץ מהצד השני אז הייתי עושה את עצמי לא מבין ויורד מתחת ועולה מעל ומגיע ומתחבק איתו אין מצב כאילו זה לא זה לא זה אין מצב. את יודעת היה בחור שבפולימרקט שהימר האם יפרצו לסופרבול למגרש או לא והוא הימר שם בהרבה כסף.
יובל: כן.
עשהאל: והוא זכה את יודעת איך הוא זכה? הוא פרץ בעצמו הוא פרץ בעצמו איזה גאוי איזה טירוף אז כאילו מה בן אדם עכשיו שם 70 אלף דולר בפולימרקט עם סיכויי שחייה נגיד של פי 10 לדוגמה מה נראה לך שהוא לא יפרוץ למגרש די חלאס נו זה 2 מיליון 3 מיליון שקל מה הוא טמבל צריך להיות טמבל אז יאללה שיקפוץ מה יעשו לו כאילו מי ישמע יגיד וואללה סליחה אני מעריץ אותו לא ידעתי כי אני ידעתי מי ישמע מה היו עושים לי מה באתי להזיק למישהו מה באתי עם משהו שהוא בעייתי כולה באתי לתת אהבה אז אני אסביר –  מה שנקרא תמיד עדיף לבקש סליחה מאשר רשות כי רשות לא הייתי מקבל אז פשוט זורמים ובאמת צריך להצליח לעשות את ה.. להשיג את המטרות ואת היעד שאנחנו מציבים לעצמנו עכשיו כמו שאמרנו טראמפ בסוף הוא עולה על במה והוא יודע שאנשים לא באמת באו לשמור על המצב בין איראן לישראל או המצב לא יודע עם כל מיני דברים פנימיים בארצות הברית והפרוגרסיביים והדמוקרטיים וכל מיני סיפורי סבתא אלא הוא בסוף בא לתת בידור הוא יודע שבסוף זה כמו סרטונים בסושיאל הסרטונים שמגיבים אליהם זה סרטונים שהם מצחיקים שהם מהנים שאתה אומר וואלה זה לא סתם בוא תקנה אלא שיש פה איזה קטע ופתאום קופץ וזז וזה פתאום נהיה מעניין אז אנחנו גם צריכים ללמוד מזה שבסוף זה שנגיד טראמפ עכשיו הוא יורד על אובמה ועל ביידן בלי סוף והוא מאוד מצחיק והוא רוקד כזה אפילו בסרטון שהעליתי באינסטגרם רואים אותו רוקד ולפי אותם שירים בכל הזמן של ה..
יובל: הם אותן תנועות זה כמו המסרים.
דמויות מעניינות והפיכת קקי לביטקוין
עשהאל: טרום טרום טום טרום טרום טרום טרום טרום טרום טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טריטי טאטה פאפאפי פאפאפה עשה טאטה כאילו כל הזמן תראי תראי בטלגרם של אבו עלי אקספרס כמה צילומים שיש לו מהם נאומים הכל אותו דבר אתה יכול לראות חודש שלם נאומים לא מחדש כלום אבל מבדר את הקהל מצחיק נהנה אנשים אוהבים נמשכים לאנשים שנראים שהם בטוחים בעצמם ושהם נהנים כי כולם רוצים את החבר שיודע לעשות כיף שיודע לעשות פאן אז זה פשוט מידבק וזה באמת באמת כיף. גם המרג'נדייז, תקשיבי, הם השקיעו שם בקטע פסיכי, כאילו קיבלנו שעון ממש יפה עם קייס סופר מפונפן וקיבלנו את הבושם וקיבלנו איזו גלויה וקיבלנו את הארוחה וקיבלנו עט כזה וקיבלנו, באמת, ממש סל הפתעות שלם ואיזה מין כזה מין מגן הוקרה ופסלון ובאמת קיבלנו שם מלא מלא דברים שבסוף כל המטרה היא לעשות פרסום לטראמפ. כאילו אני הרי ברור שאני היום הרי אני הגעתי מפגישה למשרד אז לא הבאתי את זה אבל ברור לך שאני כנראה יום ראשון הקרוב אז אני אביא לפה את הפסלון הזה והוא יהיה חלק מהפודקאסט אז כאילו בסוף הוא גם כמו מצליח לייצר לעצמו את הפרסום הזה בזכות הרמה הגבוהה שהוא מביא והמרג'נדייז וכל זה.
היה שם בשולחן איתי בחור שהוא גם היה ישראלי. יותר נכון הוא לא ישראלי הוא יהודי כאילו זאת אומרת הוא גר באיסטנבול כבר איזה שבע שנים.
יובל: באיסטנבול?
עשהאל: כן מטורף. הוא גר באיסטנבול כבר שבע שנים והוא כאילו מאז שהוא סיים צבא. זאת אומרת הוא היה פה שלוש שנים לעשות צבא וחזר לאיסטנבול או משהו בסגנון הזה.
יובל: אוקיי.
עשהאל: וכאילו קודם כל היום כבר הרבה יותר קשה להיות נוכל זה האמת זאת אומרת שאם אני היום יושב עם מישהו תוך כדי השיחה איתו אני עושה לו בדיקה בג'מנאי אם הוא לג'יט או לא לג'יט ואני שואל את ג'מנאי כזה תגיד המוטי הזה הוא בסדר והייתי כל כך בשוק שהוא אומר לי לא רק שהוא בסדר אלא הוא ממש נותן לי את הפרשות של השחיתות שהוא חשף בעולמות הקריפטו.
יובל: אה וואו.
עשהאל: כאילו ממש כזה לוחם צדק אפילו.
יובל: וואו.
עשהאל: זה היה באמת כזה. זה היה כזה נעים לדעת שאתה יושב עם בן אדם עכשיו אני לא באמת יודע את זה אבל ג' ג'מנאי אומר ואני קורא בגוגל טיפה ואני רואה שהוא באמת מדבר לעניין אז אני אומר וואלה זה ממש חיזק לי את הביטחון עכשיו המוטי הזה הוא כזה מוכשר. אני בטוח שהוא בן אדם שלא אומרים לו את זה הרבה בגלל זה היה חשוב לי לדבר איתו רגשות וממש להגיד לו את הדברים כל כך כאילו אמרתי לו תקשיב אתה הבן אדם שכולם רוצים חברים כמוך כאילו.
יובל: וואו.
עשהאל: הוא יש לו כישרון בלתי מוסבר ובלתי פרופורציונלי לכלום ממש בטופ 0.0.0.01% בכל העולם לדעתי. אני קראתי לו מוטי עדיין עם דביקות מה זה אומר אין הבן אדם פשוט אלוף המינגלינג הבין-לאומי שהכרתי אין הוא לא הוא לא לבד אף פעם הוא אני אומר לך הוא הולך וזה כזה טבעי לו לדבר עם כולם לפתוח שיחות עם כולם וכל הזמן יש אנשים סביב מוטי עכשיו אני רק באמת מסתכל שמאלה מסתכל ימינה הוא כבר מדבר עם מישהי אחרת מה איך מה קורה פה כאילו. אז אחרי הכנס אז כזה גם שוב הוא מומחה אז דיברנו והכל כל הכנסת ישנו אחד בשני והכל ואז הוא אומר לי בוא בוא נשב בערב בסטייקהאוס ואני כזה יאללה סבבה אז הוא אומר לי אוקיי אז בסוף הכנס ייגמר וזה בוא נקבע בתשע בסטייקהאוס.
יובל: בוא נאכל שווארמה,
עשהאל: בוא נאכל אוכל אוכל נורמלי, אוכל אמיתי, כן לגמרי. קיצר אז אני כזה בשעה תשע אני כותב לו מה כאילו איפה ואז הוא שולח לי איזה כתובת אומר תבוא. טוב אז עכשיו לא הבנתי למה הוא אומר לי אני כבר שם תבוא זה היה לי קצת מוזר כי אמרתי למה הוא לא אמר לי לפני הייתי מה אני ייבש אותו עכשיו איזה חצי שעה נסיעה וזה טוב. חצי שעה אני נוסע ואני מנסה להתארגן מהר, לא לייבש אותו וזה, ואז אני מגיע לשם ואני רואה אותו בשולחן עם שלושה אנשים כאילו אסטונים כאלה, נראים רוסים, אבל זה היה מאסטוניה. שיכורים של הלייף, כאילו בכלל לא איתי, במימד אחר, הם שתו כל כך הרבה ווואו איפה הם היו, אני הגעתי כאילו כבר יחסית, כאילו סוג של בסוף המסיבה, כשרק לפני חצי שעה הם הגיעו, אבל הם שתו כל כך הרבה, הם שותים אחרת מישראל, זה כאילו, איך הם אמרו לי? הם אמרו לי, לקחנו טיסה מאסטוניה ובכוונה הגענו עד 2 ,200 קילומטרים מהמר אלאגו או משהו כזה, כי הם רצו לעשות עם קרוואן, וזה מה שהם עשו, נסיעה 2,200 קילומטר, כי מה הם עושים? הם נוסעים בקרוואן ופשוט שותים אלכוהול כל השלושה ימים.
יובל: וואו, איזה כיף.
עשהאל: מה זה, את לא מבינה איזה שיק, ורואים שהם מנוסים כאילו באלכוהול, שהם יודעים לשתות, שהם יודעים מתי לאכול, יודעים מה יקרה כל שלב, אז כאילו, עכשיו, הם היו כל כך מרתקים, אני כל כך נהניתי, הם סיפרו לי על זה שיש להם באסטוניה, כמו קונכיות כאלה, שהם בעצם יש להם רפתות, מלא רפתות שהם עובדים איתן, ואז בעצם הם מקבלים את החרא של הפרות מ-4,500 פרות כל בוקר או משהו כזה, מקבלים את זה לעיגולים האלה, ואז בעצם העיגולים האלה יודעים להפוך את החרא של הפרות לאנרגיה, לדלק או משהו כזה, והדלק הופך להיות אנרגיה, ואז הם לא מוכרים את זה כחשמל כמו שעושים פה בישראל, אלא הם ממשיכים את התהליך שבסוף יוצא ביטקוין. זאת אומרת, הם לוקחים חרא של פרות, ומה שקורה זה שיש להם ארנק שהם עושים לי מול העיניים רענן רענן רענן ואת רואה את הכסף פשוט עולה ב-USDT זה כאילו ברמת דולרים אפילו לא ביטקוין זה USDT זה כאילו דולר קריפטוגרפי.
יובל: כן, מטורף.
עשהאל: אז כאילו זה ממש מכונת כסף מחרא. פשוט באמת לקחת קקי ולהפוך אותו לכסף. ואז אני יושב אני מפרק איתם את כל המודל ואיך הם בנו ומה הם עשו וכאילו זה גם היה מגניב כי הם לא מכירים אותי אז כל החול הזה אני הייתי הכי שתקן שיש אני רק שאלתי שאלות ולא סיפרתי על עצמי כלום זה גם מדהים אף אחד לא מתעניין זה משהו כולו אחד מרוכז בעצמו אבל מה אכפת לי אני בסוף באתי בעיקר לשמוע בעיקר לדבר וזה אז כאילו אנחנו מדברים, ואז אני שואל אותם, תגידו, איך ידעתם להרים את הקונכיות האלה? הרי זה דורש ידע וזה.
ואז הוא אומר לי, כאילו, מה ההשכלה שלכם? או משהו כזה, ואז הוא צוחק, צוחק, נטפקים עליי מצחוק, הם שיכורים גם, וזה. שואל אותם, מה מצחיק? ואז הוא מתחיל להסביר לי כמה בית ספר זה מיותר, וכמה שלושתם למדו את המקצוע שלומדים להקים את הדברים האלה, ושלושתם נשרו מהלימודים, ואף אחד לא הצליח לסיים את התואר וזה, והיום יש להם משהו שהוא כאילו…
יובל: אז זה גלובלי.
עשהאל: זה הקטע, ואני לא משתף אותם. אומר להם, מה, באמת? וואו, וואי, איזה יופי, וזה,
יובל: וואי,
עשהאל: לא מכיר אנשים כאלה, כאילו, באמת, אני כזה מגיב להם, כאילו, אני איזה יצור עם, לא יודע, עם תואר שלישי בלא יודע מה, בספרות. אז כאילו זה היה כזה כיפי לראות שפתאום זה משהו שהוא הרבה יותר גדול מרק מה שאני מרגיש אלא וואלה זה כבר עולמי הסיפור הזה. אז באמת הם היו ממש ממש ממש מעניינים אבל החלק הכי מגניב זה שאני בא למוטי ואני אומר לו תגיד כאילו אתה הכרת יעני קבענו אותה ואז הוא אומר לי לא אני הגעתי לפה לבד כאילו פשוט ראיתי אותם אמרתי להם היי מה המצב אפשר לשבת איתכם אמרו לי כן התיישבתי.
יובל: צחוק.
עשהאל: זהו.
יובל: אדיר.
עשהאל: אני אומר לו אבל אבל ואז בסוף כשכאילו רצינו כזה כאילו אני הלכתי לאובר שלי והוא לאובר שלו אז היה חשוב לי כאילו לעשות איתו את השיחה הזאתי ולהגיד לו כאילו אחי אתה כנראה תופס את זה כמובן מאליו אבל היכולת שלך להכיר אנשים ב-no time בכזה רמה זה כאילו לא היה אמיתי זה היה פשוט אני אומר לו אחי אני רואה אותך 24 שעות זה זה לא אמיתי אתה הבן אדם הכי מוכשר שהכרתי בחיים שלי בקטע הזה הוא פשוט יודע להתחבב ולהתחבר לכל בן אדם ברחוב לא ראיתי דבר כזה זה באמת היה ממש מלמד וממש מגניב וגם האסטונים האלה וואי כמה דברים סיפרו לי, את יודעת שהם צדים את הבשר שלהם בעצמם?
יובל: וואו, איזה כיף, איזה טירוף.
עשהאל: הם ממש הולכים ויורים בתאו או משהו כזה, ויש להם חצי שנה בשר, ויש מועדוני ציד, והם עושים חצי-חצי על הבשר, ואז גם מועדון הציד הוא בחינם, ויש הקצאות, וכאילו…
יובל: הם היו צריכים לתפוס את התאו בחיים, לקחת את הצואה שלו, להפכות את זה לביטקוין.
עשהאל: גדול. כן, בדיוק, הוא גם אמר לי, אם אתם רוצים להקים משהו כזה בישראל, אז אל תעשו את זה עם חרא של פרות, תעשו את זה עם שאריות של פירות וירקות. הוא אומר שזה, אם היו מההתחלה עושים את זה עם פירות וירקות, אז הוא אומר לי, זה היה נותן להם 50% יותר.
יובל: וואלה.
עשהאל: כן, מסתבר שפירות וירקות זה ממש טוב למיחזור הזה, או להפקת גזים, אני כבר לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל בקיצור זה היה ממש ממש מגניב. יש את הטיסות, עכשיו הטיסות מאוד ארוכות, ואז כאילו אומרים לך, בוא תשלם, לא יודע, איזה 80 שקל באלעל, ותיקח וי-פיי לכל הטיסה. ואני רואה אנשים סביבי במטוס, מתבכיינים שאין וי-פיי, שהם לא מוכנים לשלם 80 שקל, עזבי שהכרטיס עלה להם כאילו 800 דולר במינימום, כן? אבל ה-80 שקל הם לא מוכנים, ואתה אומר לעצמך, בוא'נה, אני כאילו כל הטיסה, עשיתי כל כך הרבה דברים שקשורים לעבודה, וכל כך הרבה דברים שקשורים לאינטרנט, והייתי בעניין, איך כאילו 80 שקל נחשב הרבה, וזה כאילו קצת מצחיק, אתה לפעמים יכול לשחרר 200-300 שקל על כלום, על שטויות, ואז פתאום אומרים לך קפה ב-17 שקל, ואתה אומר, אה, זה יותר מדי, כאילו, אין מצב.
יובל: גם בטלפון, אנשים לא עוזבים את הטלפון לדקה, כאילו, עם הילדים, עם זה, לא משנה מה, אבל פתאום 12 שעות בגלל 80 שקל הם לא נוגעים בטלפון, זה…
עשהאל: מדהים, מדהים, אין מה להגיד, זה באמת יותר רגשי ופסיכולוגי מאמיתי. גם בטיסות, אז ממש קראתי מלא מלא ספרים, והיה לי ממש ממש כיף, זה דברים שאני פחות ביום יום מגיע אליהם, ופתאום בטיסה כזה, אתה קצת, יש לך מלא שעות לעצמך, זה כזה, פתאום נתן לי המון המון זמן לעשות את זה. אגב, גם כל השבוע הזה שהייתי בחוץ, אז כמו שאנחנו מדברים על זה כבר הרבה, אז זה היה ממש פרספקטיבה טובה לראות את העסק מתנהל בלעדיי.
אני חייב להגיד שקודם כל, באמת, צוות המנהלים עושה עבודה מדהימה, וצוות העובדים והכול, הודעות ומיילים ושיחות ודברים שאני ממש הייתי בשוק שזאת עדי שכאילו עושה פשוט התקדמות עד כדי, וגם היא בלי הכשרה ובלי תואר שלישי בשיווק דיגיטלי, ובלי לימודים בשום מוסד כזה או אחר, והכול בנחישות, בהתמדה, בעבודה back to back בהמון המון שנים, וזה סופר סופר נעים, ובאמת באמת מרים לה על 300, היא באמת באמת השראה גדולה.
פגשתי גם שמה את, הלכנו ל… זאת אומרת, יש לי דוד, בן דוד, שגר בארצות הברית, במיאמי, אז בעצם הלכתי ופגשתי אותו, והלכנו ביחד לכנס של קקל בארצות הברית, מסתבר שקקל זה משהו שמאוד חזק בארצות הברית, כלפי ישראל כמובן, הטואליטי בסוף לישראל וזה, אבל יש כאילו מה שנקרא נראה לי JFN או משהו כזה, JNF, לא זוכר כבר מה, משהו כזה, שזה בעצם קקל בארצות הברית, והם עשו כנס ליהודים שהם אנשי עסקים, כאילו כנס ביזנס ליהודים.
אז גם שמה זה היה כזה מגניב איך לראות את כל הקהל שרק רוצה לעשות מינגלינג, והמארגנים צריכים ממש לשכנע את האנשים ולצאת מגדרם ולהודיע ברמקול 50 פעמים של יאללה, בוא נעשה גם את החלק המקצועי של ההרצאה או משהו כזה, ואנשים לא רוצים, הם רק רוצים לדבר ולדבר ולדבר, זה היה באמת יפה, וגם הכנס עצמו יצר לי כמה קונקצ'נים מאוד מאוד יפים, מאוד אהבתי את זה, הכרתי שם אנשים חדשים, הוספתי לטלגרם שלי מלא אנשי קשר, לווטסאפ מלא אנשי קשר,
יובל: למייל, כן,

עשהאל: הייתי גם בכנס הזה, ובאמת באמת היה מוצלח ומעולה. תמיד תמיד כשאני מגיע לכנס, אני תמיד שואל את עצמי מה אני יכול להועיל למי שאני רואה, לא מה אני יכול לקבל, כי לקבל זה החלק הקל, אלא מה אני יכול להועיל. אחרי שאתה מועיל לבן אדם, תאמין לי שאתה תקבל, תאמיני לי שאתה תקבלי, הרבה יותר ממה שחשבת שתקבלי מלכתחילה, תמיד תמיד קודם כל לתת.
יש פרק שעשינו בפודקאסט שנקרא קודם יוצאים אחר כך נכנסים אותו דבר בדיוק אם אתה לא יודע קודם כל לתת ואז לקבל התמורות שתקבל או הדברים שתקבל יהיו כאלה מינורים שכבר זה לא מעניין אף אחד לעומת זאת אם אתה עכשיו בא ונותן אז הנה דוגמה מוטי הזה הסתיימה הארוחה ואני הגעתי חצי שעה אחרי זה אומר שאני הגעתי ואני רואה את כל העצמות שלהם על הצלחות ואז אני באתי והזמנתי לא יודע מה איזה קינוח או משהו כזה ואז כאילו מסתיים הערב ואז מוטי מתעקש לשלם עליי מתעקש לא מוכן.
עכשיו ביני לבינך בסדר מה עשיתי שם 30 דולר כאילו פחות מ-100 שקל אפילו אבל איזה הרגשה טובה הוא נתן לי הנה עכשיו אני מדבר על זה וואלה כאילו את יודעת אם הוא פתאום הוא ישאל אותי הנה הוא שאל אותי תגיד מאיפה הבאת את התמונה לכנס שהעלית בפייסבוק אז עזרתי לו והבאתי לו את הקישור והסברתי לו איך עושים וכאילו זה מאוד הדדי כשאתה תמיד תמיד הכי טוב זה להיות בצד הנותן תמיד לדעת וואלה נתתי יותר משקיבלתי תמיד בכל דבר בחיים אז זה לדעתי הדרך הממש ממש הנכונה לחיים.
ובוא נדבר גם על איזה כישלון לא יודע אם בסוף זה לא יצא כישלון אבל משהו שמאוד מאוד הטריד אותי והלחיץ אותי בסיפור זה בחזור זאת אומרת יש טיסה חזור הטיסה הייתה ב-12 בצהריים ממיאמי ואני ישנתי בפלמביץ' כי המרה לגו הוא בפלמביץ' ולא לקחתי בחשבון שבשעות השיא שצריך להיות ב-12 זה אומר שנגיד אתה רוצה להיות בתשע וחצי נגיד בשדה לא לקחתי בחשבון שמסתבר שלא רק בישראל יש פקקים גם בארצות הברית והנסיעה מהפלמביץ' לשדה התעופה במיאמי שמשם יוצאת הטיסה אז היא לא חצי שעה כמו שעשיתי את הבדיקות שלי לפני זה אלא היא שעה 45 דקות ולא הצלחתי להבין איך אני הולך להגיע.
ישר כתבתי לבר תקשיבי אם אני לא מצליח להגיע בזמן אז תדעי אני אעלה על טיסה אחרת טיסה לפני אני אעשה את זה דרך קונקשן אני אגיע כאילו אבל תדעי שיש מצב שדפקתי את זה כאילו פישלתי פה רצח מה שנקרא והיא אומרת לי כאילו סבבה הכל טוב אבל אתה יודע גם אמרתי דבש אתה מגיע היום וכאילו היא מצ טפה לראות אותך וזה אז כאילו תנסה תנסה כן ננסה לעשות את הכי טוב שלך ואני כזה אומר לה את יודעת אני עושה הכי טוב שלי והכל אבל אני מתחיל אותך מראש שבאמת פה פישלתי ביג טיים כאילו לא לקחתי את הזמנים כמו שצריך וכאלה ופה ושם וממש הייתי מבואס על זה וזה.
ואז אני כאילו מזמין את האובר הכי מהר שאני יכול תוך כדי האובר הקודם וכל מיני כאלה ישר איך שאני נכנס לאובר ישר אני רואה שהנהג כזה שהוא נוסע נגיד על רכב שהוא לא הכי מפונפן אלא רכב יחסית ישן והוא גם כזה כאילו כהה אור וכזה לא יודע הכל התחבר לי אמרתי אני חייב לשחד אותו גם חלק מהמסרים לשחד את כולם ישר איך שאני נכנס לו לאובר אני אומר לו מה נשמע אחי שומע תעשה ווייס כמה זמן הוא מראה לי 1045 מגיעים עכשיו 1045 לא עוזר לי זה כבר כל כך ב-11 כאילו הגייט מתחיל ויש לי פאקינג מזוודה גדולה ויש לי עם הלב וביטחון ואני אומר לו תקשיב יש פה שטר 20 יורו אני שם לך פה בקופה אם הגעת לפני 1020 השטר נשאר אצלך אם לא אני לוקח אותו בחזרה.
אומר לי אחלה דיל יאללה יצאנו לדרך הגענו ב-1030 והשארתי לו את השטר אבל ראיתי איך הוא התאמץ ולא רק שהוא התאמץ הוא גם איך שאמרתי לו את זה הוא לקח איזה מדבקה שנקראת סאנגלס אם אני לא טועה סיגלס משהו כזה פס גלס פסן משהו כזה הדביק על השמשה ומסתבר שאם אתה מדביק את זה אז מותר לך לנסוע לנסוע בנתיב של התחבורה הציבורית עכשיו מה לי ולזה בחייאת אני יודע מבין בזה לא אבל ברגע שהוא ראה שיש לו איזה תמרוץ כזה או אחר אז הוא אמר לעצמו רגע הסאן הזה עולה לי נגיד 3-4 דולר וואלה הוא מוצא לי פה 20 זה יעזור לי זה בטוח אם הוא יראה שאני משקיע בו הוא ישקיע בחזרה בהתאם ליוצאים ונכנסים אז כאילו ככה ככה היה ובאמת הגענו ממש ממש מהר והוא טס והוא נסע באמת במהירות מטורפת והגיע ואז כאילו עכשיו זה בדיוק כמו עם טראמפ אני מגיע ב-10 וחצי לטיסה אז קודם כל אני אומר לעצמי וואלה כנראה שאני אספיק כאילו שעה וחצי זה כבר לא כזה קצת ואז אני מגיע ואני רואה שיש תור כאילו לשים את המזוודות תור לא טוב כל כך כי זה לא רק הטיסה שלי אלא זה כזה תור שמביא כמה טיסות. אני אומר לך לא כאילו.
יובל: אבל גם כאן קצת נהיים ישראלים אומרים אני מעביר לטיסה.

עשהאל: 1033 אני עובר את הכניסה לשדה. אני לא שואל לא יודע איך אני אסביר לך את זה אני פשוט נכנס לאיזה מין אמוק. תופס את שתי האלה אפילו לא אפילו לא מסיע אותם עם הגלגלים תופס את שתי המזוודות הטרוליבית המזוודה מרים אותם שיראו שאני בלחץ. רץ לכיוון לא מעניין אותי כלום אפילו הדיילת אומרת לי סליחה יש תור יש זה אני אומר לה נכון נכון הנה המזוודות שלי תתחיל לעשות לי צ'ק אין והיא אומרת לי יש תור יש תור. נכון נכון עכשיו תעשי לי צ'ק אין כי אין לי הזדמנות אחרת והיא עושה לי צ'ק אין כאילו אני שם את המזוודה ואז יש את הבידוק הביטחוני של הטרולי עצמו.
אני מסתכל על הנחש הזה של התור שצריך לחכות ואני כזה לא זה לא יקרה כאילו לא אכפת לי כלום צד ימין עוקף את כולם לא מעניין אותי עושה ככה לבחורה סתם גם בחורה רנדומלית שהיא בבידוק הזה שמעבירים את ה… סליחה, זה, זה, זה, זה.
יובל: פשוט בא לך,
עשהאל: עושה לה, אה, אה, אה, ורץ אליה, עובר את המחסום, עובר את הכול, שם את התיק ואומר לה תן-קיו,
יובל: זהו. מדהים.
עשהאל: שם, עובר, שורה תחתונה, 11-01 אני על המטוס, הנוסע הראשון שנכנס למטוס.
יובל: וואו.
עשהאל: הראשון. אני צילמתי לבר.
יובל: מהפכה.
עשהאל: צילמתי לבר, אם את רוצה תשימי את הצילום הזה, תוך כדי שאני מדבר בשלב הזה בפרק. צילמתי לבר, תראי, ראשון נכנסתי. למה? כי שוב, צריך לדעת לפעמים לעשות את הסוויץ' הזה של להינעל על משהו ולהגיד, אין, לא משנה מה, כל עוד זה לא, את יודעת, אם עכשיו לא באה, לא יודע, המשטרה ועוצרת אותי, אני ממשיך, אני לא, אני תמיד אבקש סליחה, לא רשות, כי בסוף, בדיוק גם כשנכנסתי לתור של האבטחה של התיק יד, שם זה היה הכי נוחה.
אמרתי לעצמי, בואנה, אם אני עכשיו בן אדם ביישן כזה שלא מסוגל לעשות את זה, אני לא עולה על הטיסה, יש פה תור מפה עד תאילנד, כאילו, אם אתה לא יודע לדבר, אם אתה לא יודע להיות עם אמביציה קצת, ולהגיד לאנשים, כאילו, איך אמרתי לנהג של האובר, אמרתי לו, אני עכשיו באמייזינג רייס, אני, מבחינתי לא מעניין אותי כלום, אני באמייזינג רייס, אני צריך להגיע כמה שיותר מהר למטוס, אני אגיע ראשון למטוס, לא מעניין אותי כלום. וככה, כמו רוח סערה, בוום, פתאום אני קולט שגם הביאו לי שובר ל… איך זה נקרא? יפה, לטרקלין.
ואני כאילו, כשהיא הביאה לי את השושוב ההר, זה אמרתי לה בחזרה, כן, בטח, רק אני וטרקלין. ופתאום אני כזה קולט ואני אומר, בואנה, אני לא אעשה את זה, אבל אף אחד ילך אפילו לאכול משהו בטרקלין מרוב שהגעתי מהר. אז בסוף המטרה היא להבין שהזדמנויות, ודיברנו גם על זה בפרק שלם, הזדמנויות זה משהו שכולם חווים, לכולם יש הזדמנויות. השאלה היא, האם אתה יודע לתפוס את זה בשתי ידיים ולקחת את זה, או לא, וואלה, יכלתי לעמוד בתורים והכל רגיל והכל טוב, ויכלתי גם להגיד לעצמי, בואנה, זה לא הולך להוביל אותי לשום מקום, אני סתם הולך לעמוד פה, ואז יסבירו לי שהגייט נסגר, ויסבירו לי שהטיסה הלכה, ואז מה, אני צריך להיות חכם עכשיו, שהכל עוד ישים ואפשרי. אז בום, כמו רוח שערה, והנה הצלחתי להגיע למטוס ראשון, ראשון.
יובל: זה נשמע לי כמו סיפור הצלחה, לא כישלון, התחלת בכישלון.
עשהאל: אני חושב שזה היה בושה וחרפה שלא שמתי לב לזמנים, לא יודע מה, וכל הדרך הלוך באובר, אני רק עושה בדיקה איך אני יכול לקדם מנהלות, ולעשות צ'קין באינטרנט, ולעשות כל מיני בלבולי מוער, ו… אני כזה לא בן אדם, אני בן אדם שמגיע שעתיים ארבעים וחמש, שעתיים וחצי לפני הטיסה, אני עובר גם בתור של הפלטינום של אלעל, אני מגיע מאוד מהר לטרקלין, אני יושב שם לפחות שעה, בכיף שלי, עושה סרטונים, עושה צחוקים, עושה מחשב, עושה טיק טוק, עושה מה שבא לי,
יובל: כאילו,
עשהאל: והכל באיזי, ומגיע לתור כזה,
יובל: ויושב,
עשהאל: בכוונה לא עומד, כי אין מה יש לעמוד, להיכנס למטוס לעוד שעה, מה הקטע, כאילו, יושב בכיף שלי, ופתאום מצאתי את עצמי באיזה סוויץ', כאילו אנחנו עכשיו הולכים, כאילו אני באיזה סכנה, את מבינה? כאילו אני באיזה הישרדות, וזה באמת לא התאים לי, כי אני לא אוהב את זה, אני דווקא אוהב את הלהיות חכם ולקום חצי שעה לפני, ולעשות את הדברים באמת בכיף ובשמחה, ובלי כל הלחץ המיותר הזה.
יובל: כן.
עשהאל: אז זו ככה הייתה החוויה שלי בארצות הברית. יובל, שאלות? מה שאת רוצה לשתף, שהיה פה בזמן שלא הייתי.
יובל: נראה לי יש שאלה שככה ריחפה מעל כולם, איפה היית בזמן האירוע עם טראמפ, הניסיון התנקשות.
עשהאל: זה קטע, כאילו זה מטורף שבן אדם אחד נמצא בכל כך הרבה מקומות.
יובל: מדהים.
עשהאל: הוא בעצם היה במר אה לגו, ואז מסוק לקח אותו לוושינגטון מאוד מהר, מסוק כנראה מאוד מהיר, ואז הוא הגיע לוושינגטון באמת כלום זמן אחרי, ושם בעצם היה לו את הניסיון התנגשות, אבל זה לא היה במרה-לגו. אני גם חושב שבמרה-לגו הקהל היה מאוד מאוד אוהד. זאת אומרת, זה באמת היה רק אנשים שקנו את העמליה, ושיש להם קטע, ושהם כאילו, אז כאילו זה פחות היה סביר שזה יקרה שם, אבל בוושינגטון וואלה לא סבבה, כאילו מטורף לגמרי, הבן אדם שלוש שבע נשמות, מה אני אגיד לך?
יובל: כן, פייט, פייט, פייט.
עשהאל: ממש ככה. מה עוד?
יובל: צירוף. מה עוד?
עשהאל: איך היה פה בשבוע שלא הייתי?
יובל: נראה לי שהיה אחלה, כאילו, הרגשתי שאנחנו כולם מאוד מתורגלים, כל אחד יודע מה, כן, דברים התקדמו.
עשהאל: הקיר של הפודקאסט השתנה.
יובל: נכון, בהמשך, הגיע גם המצלמה, אבל אין פה בחנות כרטיס זיכרון, אז בפרק הבא אני מקווה שאנחנו כבר נשתכלל גם בזה. כן, דברים התקדמו.
עשהאל: על הכיפאק. אז יובל, תודה רבה שהשתתפתי איתי בפרק הזה, ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה, ביי.

ידע שיווקי, עדכוני SEO ו-GEO, ומגמות דיגיטל - ישירות אליכם

ניתן להסיר בכל עת. ללא ספאם, מובטח.