הגדרה קצרה
Knowledge Graph הוא מבנה נתונים המייצג ישויות (אנשים, מקומות, מותגים) והקשרים ביניהן, ומאפשר למנועי חיפוש להבין הקשר במקום מילים בלבד.
הרחבה
Google Knowledge Graph נחשף ב-2012 והוא המקור לתיבת המידע שמופיעה בצד ימין של תוצאות החיפוש. הוא נבנה על בסיס Wikidata, Wikipedia ומקורות מהימנים נוספים. סימון סכמה נכון וקישור לישויות ב-Wikidata מסייעים לגוגל לזהות את המותג או האדם כישות מוכרת.
למה Knowledge Graph חשוב לקידום ולשיווק?
כשגוגל מכירה את העסק שלכם כישות בגרף הידע, היא מפסיקה להתייחס אליו כאל רצף מילים ומתחילה להתייחס אליו כאל „דבר” עם תכונות: תחום, מיקום, מייסד, מוצרים, קשרים לישויות אחרות. התוצאה הנראית: פאנל ידע בחיפוש על שם המותג, תוצאות עשירות יותר ופחות בלבול עם עסקים בעלי שם דומה. התוצאה הפחות נראית אך חשובה יותר: מנועי ה-AI, שנשענים על אותם מקורות, יודעים מי אתם ומה אתם עושים, וממליצים עליכם בביטחון גבוה יותר.
לעסק ישראלי יש אתגר ייחודי: שמות בעברית ובאנגלית, תעתיקים שונים, ולעיתים שם משפטי שונה מהשם המסחרי. בלי עבודה מכוונת גוגל עשויה לראות שלוש ישויות שונות, או אף אחת. אחידות היא כל הסיפור, והיא זולה בהרבה מכל פעולת קידום אחרת.
איך מודדים ומיישמים את זה בפועל?
בדיקה: חפשו את שם המותג בגוגל וראו אם מופיע פאנל ידע. חפשו ב-Wikidata אם קיים פריט למותג או למייסד. שאלו את ChatGPT או Gemini „מה אתה יודע על [שם העסק]?” ובדקו דיוק. אפשר להשתמש ב-Google Cloud Natural Language API כדי לראות אילו ישויות מזוהות בטקסטים שלכם ובאיזו ודאות.
בנייה: ודאו שהשם, הכתובת, הטלפון והתיאור זהים באתר, ב-Google Business Profile, בלינקדאין, בפייסבוק ובמדריכים עסקיים. הוסיפו סכמת Organization (או LocalBusiness) בעמוד הבית עם sameAs לכל הפרופילים הרשמיים, לוגו, מייסדים ותאריך הקמה. כתבו עמוד „אודות” מפורט שתואם את מה שכתוב בכל מקום אחר. אם המותג מוזכר בתקשורת, קישור מהכתבות לאתר מסייע. פריט Wikidata נוצר רק כשיש מקורות עצמאיים שמאמתים את העובדות; אל תנסו לייצר בולטות מלאכותית.
טעויות נפוצות
- שמות שונים של העסק באתר, בגוגל ביזנס וברשתות (עם או בלי בע״מ, עברית מול אנגלית), שמפצלים את הישות.
- סכמת Organization בלי sameAs, כך שגוגל לא מקשרת בין האתר לפרופילים הרשמיים.
- ניסיון ליצור ערך ויקיפדיה או פריט Wikidata על עסק בלי מקורות עצמאיים; הוא נמחק ופוגע באמינות.
- התעלמות מישויות המפתח של העסק (מייסד, מוצר דגל) שיכולות לחזק את ישות המותג.
דוגמה מהשטח
לדוגמה, נניח שסטודיו לאדריכלות מופיע ברשת תחת שלושה שמות: השם העברי, התעתיק באנגלית ושם החברה הרשומה. גוגל רואה שלוש ישויות חלשות במקום אחת חזקה, אין פאנל ידע, ו-ChatGPT עלול לבלבל אותו עם משרד אחר. התיקון: שם רשמי אחד שמופיע באופן זהה בכל הפרופילים, סכמת Organization עם sameAs, ועמוד אודות עם שמות המייסדים והפרויקטים הבולטים. כך כל האותות מתכנסים לישות אחת, וגם גוגל וגם מנועי ה-AI יכולים לתאר את הסטודיו נכון.
להמשך קריאה
שאלות נפוצות על Knowledge Graph
איך גורמים לעסק להופיע בגרף הידע של גוגל?
- אחידות מלאה של שם ופרטים בכל הפרופילים, סכמת Organization עם sameAs באתר, עמוד אודות מפורט, פרופיל Google Business מאומת ואזכורים במקורות עצמאיים. אין טופס הגשה; גוגל בונה את הישות מהאותות האלה.
מה ההבדל בין גרף ידע לפאנל ידע?
- גרף הידע הוא מסד הנתונים של גוגל על ישויות והקשרים ביניהן. פאנל הידע הוא התיבה שמוצגת בתוצאות החיפוש על בסיס המידע מהגרף. ישות יכולה להיות בגרף גם בלי שמוצג לה פאנל.
האם גרף הידע משפיע על ChatGPT ו-Gemini?
- Gemini נשען ישירות על נכסי גוגל, ושאר המודלים לומדים מאותם מקורות ציבוריים: ויקיפדיה, Wikidata ואתרים מהימנים. עסק שמוגדר היטב כישות מתואר במדויק ומומלץ בביטחון רב יותר בכל המנועים.