תג כותרת (Title Tag)

תג הכותרת עושה שתי עבודות בו-זמנית, ובשתיהן הוא קריטי. כלפי גוגל הוא ההצהרה הברורה ביותר של הדף על עצמו: אם המילה ״שיפוצניק״ לא מופיעה בכותרת של דף השירות של שיפוצניק, גוגל יצטרך להסיק זאת מהתוכן, וזה תמיד איתות חלש יותר. כלפי הגולש הכותרת היא השורה הכחולה הגדולה בעמוד התוצאות, זו שקובעת אם הוא בכלל יקרא את התיאור. כותרת חלשה גורמת לדף שמדורג טוב להיראות לא רלוונטי.

בעברית יש שיקול נוסף: הביטוי שבו אנשים מחפשים הוא לא תמיד הביטוי שהעסק משתמש בו. העסק אומר ״פתרונות מיזוג״, הלקוח מקליד ״התקנת מזגנים״. תג כותרת שמדבר בשפת העסק ולא בשפת הלקוח מפספס את שני הקהלים גם יחד. ובעידן שבו גוגל ומנועי AI מציגים את הכותרת כשם המקור בציטוטים ובתשובות, כותרת ברורה ותיאורית היא גם הדרך שבה המותג שלכם ייראה מחוץ לאתר.

לכל דף חשוב כותבים כותרת לפי תבנית פשוטה: הביטוי המרכזי של הדף בתחילת הכותרת, הבחנה קצרה (עיר, סוג לקוח, יתרון) ושם המותג בסוף. את הביטוי המרכזי לוקחים מ-Google Search Console, לא מהראש: בודקים אילו שאילתות כבר מביאות לדף חשיפות ומוודאים שהניסוח הנפוץ ביניהן נמצא בכותרת כפי שהוא. אם לדף יש כמה שאילתות חשובות עם ניסוחים שונים, בוחרים את הנפוצה ביותר לכותרת ואת האחרות לכותרות המשנה בדף.

אחר כך סורקים את האתר ב-Screaming Frog ומייצאים את עמודת Title: מחפשים כפילויות (סימן שתבנית אוטומטית מייצרת כותרות זהות), כותרות חסרות, כותרות שמורכבות משם המותג בלבד, וכותרות ארוכות שייקטעו. בכלי בדיקת כתובת URL ובתוצאות עצמן בודקים האם גוגל מחליף את הכותרת שלכם בכותרת משלו, מה שקורה כשהיא לא מתאימה לתוכן הדף או דחוסה במילות מפתח. ברוב המקרים גוגל שומר על הכותרת המקורית אם היא תמציתית ומשקפת את ה-H1 ואת הדף.