לעולם לא עוד

בכל תקופה, יוצא לי לדבר עם חברים לאן כדאי לשלוח את הילדים לצבא – ליחידות קרביות או ליחידות טכנולוגיה כמו 8200.

רוב החברים שלי חושבים שלטובת העתיד של הילד – עדיף שילך ליחידת טכנולוגיה.

אני חושב אחרת.

אז למה לשרת בקרבי?

אני חושב שאפילו אם אנחנו מדברים רק על טובת הילד – שירות צבאי קרבי זה משהו שייתן לילד ערך אדיר, הוא ילמד להתמודד עם איתני הטבע ואתגרים שהוא כנראה לא חווה מעולם וכנראה גם לא יחווה בשום שלב אחר בחייו ובשום מקום.

ילד שיצליח לסיים 3 שנות שירות קרבי משמעותי זה ילד שכל בעיה שיפגוש בהמשך חייו – תראה לו כמו אתגר מעניין לכל היותר, הכל יהיה קטן עליו.

אני באופן אישי מרגיש שתקופת הצבא בנתה אותי ושיפרה לי פלאים את תחושת המסוגלות, שכן אם עשינו ניווט ים אל ים, שבוע מלחמה, צוק איתן, שובו אחים, מעצרים ירוקים, מעצרים מסוערבים, משימות מודיעין, תרגולים מוטסים…
כנראה שכל אתגר אחר בהמשך החיים יראה כמו משהו שהוא בר ביצוע.

וכן, הלוחמים הם חוד החנית, לא כל אחד מסוגל להיות לוחם וחשוב שמי שמסוגל – שילך ויהיה בחוד החנית, כדי שלעולם, אבל לעולם, לא תהיה שואה טייק 2.

לעולם לא עוד.

להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים!

בתמונה: צוות 80, מרץ 12, יחידת דובדבן, על הר גבוה במיוחד שעלינו עם אלונקות.